Thrombin (hebrew)

From Proteopedia

Jump to: navigation, search

Contents

תרומבין

החלבון תרומבין הוא אנזים בעל תפקיד חשוב במנגנון קרישת דם אצל בעלי חיים ובני אדם. התרומבין הוא אנזים מסוג סרין פרוטאז, הוא חותך את חלבון הסובסטראט שלו באמצעות החומצה האמינית סרין שנמצאת באתר הפעיל שלו. בסוף שלב קרישת הדם, התרומבין מפרק את חלבון הפיברינוגן והופך אותו מחלבון מסיס לחלבון לא מסיס הנקרא פיברין. לאחר החיתוך נוצרים ברקמה הנגועה סיבי פיברין היוצרים מבנה של שתי וערב הסוגר על מקום הפגיעה וגורמים להפסקת אבדן הדם. התרומבין אינו מצוי בדם באופן תמידי אלא נוצר על פי הצורך מפרותרומבין. הפרותרומבין נוצר בכבד מויטמין K. בכדי שהפרותרומבין יהפוך לתרומבין יש צורך בנוכחות יוני סידן ואנזים המכונה תרומבופלסטין.


מבנה תרומבין

מבנה תלת מימדי של תרומבין


החלבון תרומבין הוא גליקופרוטאיד בעל מסה של 36000 גרם/מול. לחלבון (שרשרת A צבועה ירוק ושרשרת B צבועה ורוד) פוליפפטידיות עם קשר גופרי ביניהן. החלבון בנוי מ (סלילי האלפא מיוצגים בצבע ורוד ומשטחי בטא בצבע תכלת). בשרשרת A נמצא האתר הפעיל של האנזים ורצף של חומצות אמינו הומולוגי למבנה של טריפסין וכימוטריפסין. תרומבין קיים בטבע בכמה צורות פעילות שנבדלות ביניהן במבנה שרשרת A.

לתרומבין (חומצות האמינו ההידרופוביות צבועות באדום), בתוכו ממוקם ה (חומצות האמינו צבועות בכחול). חומצות האמינו (צבועות באדום) הנמצאות באתר הקישור של החלבון מאפשרות את הקישור הספציפי של מקרומולקולות כגון הירודין ופיברינוגן. (צבועות בכחול) מאפשרות את הפעילות של החלבון באופן ספציפי לסובסטראט שלו (באדום ניתן לראות ליגנד מלאכותי דמוי סובסטראט עם המתיל שלו קשור באתר הפעיל)

הקריסטלוגרפיה (קביעת סידור אטומים מרחבי של חלבון) של חלבון התרומבין נעשתה כאשר הוא קשור לליגנד (סובסטראט) לא טבעי. לא היה ניתן לבצע קריסטלוגרפיה של התרומבין קשור לסובסטראט הטבעי מאחר והוא היה מפרק אותו וחוזר למבנה מרחבי אחר. ה (צבוע בצבע אדום) נקשר אל החלבון באתר הפעיל שלו. חומצות האמינו (צבועות בשחור) קושרות את המתיל CH2 (צבוע באפור) של הליגנד.












מחלות הקשורות לקרישת דם

ניתן לחלק את המחלות הקשורות לקרישת דם לשתי קבוצות עיקריות:

1. העדר קרישת דם - יכול לנבוע מפגיעה בכל אחד מהחלבונים (פקטורים) במנגנון קרישת הדם. בחלק מהמחלות נפגע ייצור קרישי הדם, דבר הגורם לדממת (לדוגמא מחלת המופיליה). גם מספר נמוך מדי של טסיות דם עלול להוביל למצב של בעיה בקרישת דם, הדבר עלול לגרום לדימומים פנימיים. בעיות בתפקוד הכבד כגון דלקת כבד עלולים להוביל למחסור ב ויטמין K ולחוסר פעילות תקינה של מנגנון הקרישה.

2. עודף קרישת דם - כאשר נפגעת הבקרה על תהליך קרישת הדם, הקריש שנוצר עלול להתנתק עם הזמן ממקומו ולנוע בזרם הדם עד שיגיע לכלי דם צר. שם הוא עלול לחסום את מעבר הדם ולגרום לחסימה שתוביל לאוטם שריר הלב או לשבץ מוחי. קרישה מוגברת עלולה להיגרם גם מפגיעה בדופן כלי הדם, עקב טרשת עורקים או כוויות, דבר הגורם לשפעול טסיות הדם באזור הפגוע וליצירת קריש דם. גורמים נוספים העלולים להוביל לקרישת יתר הם שכיבה ממושכת, טיסה ארוכה ללא תנועה, ניתוח כירורגי, עישון ותרופות.


דף עבודה מלווה לתלמיד

דף עבודה

Proteopedia Page Contributors and Editors (what is this?)

Revital Ben Dvash, Yael Guri, Michal Harel, Shany Doron, Sigal Gadker

Personal tools