Proteopedia - User contributions [en]

RuBisCO (Hebrew)

2014-06-19T12:45:00Z

Daniel Yash:

__NOTOC__
==<center>'''רוביסקו'''</center>==

<Structure load='<Structure load='<Structure load='1rcx' size='350' frame='true' align='right' caption='NON-ACTIVATED SPINACH RUBISCO IN COMPLEX WITH ITS SUBSTRATE RIBULOSE-1,5-BISPHOSPHATE' scene='Insert optional scene name here' />

רוביסקו (ריבולוז-1,5-ביספוספט קרבוקסילאז/אוקסיגנאז) הוא האנזים הנפוץ ביותר בכדור הארץ. זהו האנזים המזרז את השלב הראשון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%9C_%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9F במעגל קלווין] כחלק מתהליך [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%AA%D7%96%D7%94 הפוטוסינתזה].
 
אנזים זה מעורב בקיבוע הפחמן, בתהליך זה פחמן דו-חמצני אטמוספרי מומר על ידי צמחים למולקולה עשירה באנרגיה, כמו [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%96 גלוקוז]. מבחינה כימית, הרוביסקו עושה חיבור של מולקולת פחמן דו חמצני למולקולה של [http://www.rcsb.org/pdb/ligand/ligandsummary.do?hetId=RUB&sid=1RCX ריבולוז-1,5-ביפוספט] (RuBP) ובסוף התהליך נוצרת מולקולת גלוקוז .
 


== <center>מבנה</center> ==


בצמחים, אצות, ציאנובקטריה ופרוטאובקטריות (פוטוטרופיות וכמוטרופיות) הרוביסקו בנוי משני סוגי תת-יחידות, הנקראים Large-chain ו-Small chain.
גודל ה-Large chain הוא 55,000 Da וגודל ה- Small chain הוא 13,000 Da.
 
במבנה החלבון נמצאות שמונה תת-יחידות גדולות ושמונה תת-יחידות קטנות, כאשר בכל שרשרת גדולה נמצא אתר פעיל שאליו נקשר <scene name='58/586572/Ligand/7'>הסובסטרט</scene> (הסובסטרט בצבע אדום בתת-יחידה גדולה אחת). השרשראות הגדולות (מסומנות בכחול) מסודרות בזוגות וארבעת הזוגות יוצרים מבנה דמוי <scene name='46/463261/Rubisco_spacefill_holoenzyme/1'>חבית</scene>. השרשראות הקטנות (בצבע צהוב) נמצאות משני קצוות מבנה ה"חבית" כמעין מכסה, המורכב מ-4 שרשראות קטנות מכל צד.
תפקידן של תת-היחידות הקטנות אינו ברור לחלוטין, אולם ידוע שאם מייצרים רק את תת-היחידות הגדולות (ע"י ביטוי גנטי) או מכניסים את האנזים לסביבה חומצית מעט (כך שתת היחידות הקטנות מתנתקות מהקומפלקס)-מהירות פעילות האנזים יורדת בצורה משמעותית.
 
בכמה פרוטאובקטריות ודינופלגלות נמצאו אנזימים בעלי תת-יחידות גדולות בלבד.
 
כל תת יחידה גדולה ברוביסקו מורכבת מ-475 חומצות אמינו וכל תת יחידה קטנה מורכבת מ-123 חומצות אמינו ובסה"כ 4,784 <scene name='58/586572/Aa/1'>חומצות אמינו</scene>.
החלבון מורכב <scene name='58/586572/Display_helix/2'>משרשראות אלפא הליקס</scene> רבות (מסומן בצהוב).
 
מבנה הרוביסקו הזה גובש מהצמח תרד [http://en.wikipedia.org/wiki/Spinach Spinacia oleracea]. המבנה כולל בתוכו גם את הסובסטרט הטבעי שלו - ריבולוז 1,5-ביפוספט (RuBP). המבנה של שניהם התגלה באמצעות [http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/life_sci/%D7%9E%D7%94%D7%99-%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%A4%D7%99%D7%94-%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%A6%D7%93-%D7%94%D7%99%D7%90-%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%AA-%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%95%D7%96%D7%95%D7%9D-%D7%90%D7%99%D7%AA%D7%9D קריסטלוגרפיה] ברזולוציות של 2.1 A ושל 2.4 A בהתאמה.
 
 
 
 

== <center>פעילות</center> ==


הרוביסקו פעיל בשני מסלולים אפשריים: 1. קישור של פד"ח לסובסטרט (ריבולוז-1,5-ביפוספט)-קיבוע של הפד"ח ויצירת 2 מולקולות תלת פחמניות.
2. קישור של חמצן לסובסטרט ויצירת תוצר תלת פחמני אחד ותוצר דו פחמני אחד.
שתי הריאקציות מתרחשות בו-זמנית ומתחרות על אותו <scene name='58/586572/Active_site_ligand/1'>אתר פעיל</scene> (ליזין מס' 201 בצבע צהוב, חומצה אספרטית מס' 203 בצבע ירוק, חומצה גלוטמית מס' 204 בצבע כחול והסובסטרט בצבע אדום בתת-יחידה גדולה אחת).
 
לצורך הפעילות האנזימטית של הרוביסקו יש צורך ביוני מגנזיום (Mg2+). מיקום נכון של יון המגנזיום <scene name='58/586572/Active_site_ligand/1'>באתר פעיל</scene> מעורב בצירוף של מולקולת פחמן דו-חמצני לחומצת האמינו ליזין (מסומן בצהוב). פעילות זו יעילה יותר בסביבה בסיסית. רמת ה-pH וריכוז יוני המגנזיום עולים בחשיפה לקרינת השמש ובכך עולה רמת הפעילות של האנזים.


 
 

== <center>ההיסטוריה של המונח "רוביסקו"</center> ==


המונח "רוביסקו" הומצא ב-1970 באופן הומוריסטי ע"י דייוויד אייזנברג, בסמינר לפרישתו המוקדמת של חוקר הרוביסקו סם וויילדמן (בדומה לחטיף "נביסטו") בהקשר לנסיונותיו של סם ליצור עלי טבקו אכילים.


== References ==
<references/>

http://www.uniprot.org/uniprot/P00875
 
http://www.ruppweb.org/Xray/101index.html
 
http://www.rcsb.org/pdb/explore/explore.do?pdbId=1RCX
 
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%AA%D7%96%D7%94

RuBisCO (Hebrew)

2014-06-19T12:33:03Z

Daniel Yash:

__NOTOC__
==<center>'''רוביסקו'''</center>==

<Structure load='<Structure load='<Structure load='1rcx' size='350' frame='true' align='right' caption='NON-ACTIVATED SPINACH RUBISCO IN COMPLEX WITH ITS SUBSTRATE RIBULOSE-1,5-BISPHOSPHATE' scene='Insert optional scene name here' />

רוביסקו (ריבולוז-1,5-ביספוספט קרבוקסילאז/אוקסיגנאז) הוא האנזים הנפוץ ביותר בכדור הארץ. זהו האנזים המזרז את השלב הראשון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%9C_%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9F במעגל קלווין] כחלק מתהליך [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%AA%D7%96%D7%94 הפוטוסינתזה].
 
אנזים זה מעורב בקיבוע הפחמן, בתהליך זה פחמן דו-חמצני אטמוספרי מומר על ידי צמחים למולקולה עשירה באנרגיה, כמו [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%96 גלוקוז]. מבחינה כימית, הרוביסקו עושה חיבור של מולקולת פחמן דו חמצני למולקולה של [http://www.rcsb.org/pdb/ligand/ligandsummary.do?hetId=RUB&sid=1RCX ריבולוז-1,5-ביפוספט] (RuBP) ובסוף התהליך נוצרת מולקולת גלוקוז .
 


== <center>מבנה</center> ==


בצמחים, אצות, ציאנובקטריה ופרוטאובקטריות (פוטוטרופיות וכמוטרופיות) הרוביסקו בנוי משני סוגי תת-יחידות, הנקראים Large-chain ו-Small chain.
גודל ה-Large chain הוא 55,000 Da וגודל ה- Small chain הוא 13,000 Da.
 
במבנה החלבון נמצאות שמונה תת-יחידות גדולות ושמונה תת-יחידות קטנות, כאשר בכל שרשרת גדולה נמצא אתר פעיל שאליו נקשר <scene name='58/586572/Ligand/7'>הסובסטרט</scene> (הסובסטרט בצבע אדום בתת-יחידה גדולה אחת). השרשראות הגדולות (מסומנות בכחול) מסודרות בזוגות וארבעת הזוגות יוצרים מבנה דמוי <scene name='46/463261/Rubisco_spacefill_holoenzyme/1'>חבית</scene>. השרשראות הקטנות (בצבע צהוב) נמצאות משני קצוות מבנה ה"חבית" כמעין מכסה, המורכב מ-4 שרשראות קטנות מכל צד.
 
בכמה פרוטאובקטריות ודינופלגלות נמצאו אנזימים בעלי תת-יחידות גדולות בלבד.
 
כל תת יחידה גדולה ברוביסקו מורכבת מ-475 חומצות אמינו וכל תת יחידה קטנה מורכבת מ-123 חומצות אמינו ובסה"כ 4,784 <scene name='58/586572/Aa/1'>חומצות אמינו</scene>.
החלבון מורכב <scene name='58/586572/Display_helix/2'>משרשראות אלפא הליקס</scene> רבות (מסומן בצהוב).
 
מבנה הרוביסקו הזה גובש מהצמח תרד [http://en.wikipedia.org/wiki/Spinach Spinacia oleracea]. המבנה כולל בתוכו גם את הסובסטרט הטבעי שלו - ריבולוז 1,5-ביפוספט (RuBP). המבנה של שניהם התגלה באמצעות [http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/life_sci/%D7%9E%D7%94%D7%99-%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%A4%D7%99%D7%94-%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%A6%D7%93-%D7%94%D7%99%D7%90-%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%AA-%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%95%D7%96%D7%95%D7%9D-%D7%90%D7%99%D7%AA%D7%9D קריסטלוגרפיה] ברזולוציות של 2.1 A ושל 2.4 A בהתאמה.
 
 
 
 

== <center>פעילות</center> ==


הרוביסקו פעיל בשני מסלולים אפשריים: 1. קישור של פד"ח לסובסטרט (ריבולוז-1,5-ביפוספט)-קיבוע של הפד"ח ויצירת 2 מולקולות תלת פחמניות.
2. קישור של חמצן לסובסטרט ויצירת תוצר תלת פחמני אחד ותוצר דו פחמני אחד.
שתי הריאקציות מתרחשות בו-זמנית ומתחרות על אותו <scene name='58/586572/Active_site_ligand/1'>אתר פעיל</scene> (ליזין מס' 201 בצבע צהוב, חומצה אספרטית מס' 203 בצבע ירוק, חומצה גלוטמית מס' 204 בצבע כחול והסובסטרט בצבע אדום בתת-יחידה גדולה אחת).
 
לצורך הפעילות האנזימטית של הרוביסקו יש צורך ביוני מגנזיום (Mg2+). מיקום נכון של יון המגנזיום <scene name='58/586572/Active_site_ligand/1'>באתר פעיל</scene> מעורב בצירוף של מולקולת פחמן דו-חמצני לחומצת האמינו ליזין (מסומן בצהוב). פעילות זו יעילה יותר בסביבה בסיסית. רמת ה-pH וריכוז יוני המגנזיום עולים בחשיפה לקרינת השמש ובכך עולה רמת הפעילות של האנזים.



== <center>ההיסטוריה של המונח "רוביסקו"</center> ==


המונח "רוביסקו" הומצא ב-1970 באופן הומוריסטי ע"י דייוויד אייזנברג, בסמינר לפרישתו המוקדמת של חוקר הרוביסקו סם וויילדמן (בדומה לחטיף "נביסטו") בהקשר לנסיונותיו של סם ליצור עלי טבקו אכילים.


== References ==
<references/>

http://www.uniprot.org/uniprot/P00875
 
http://www.ruppweb.org/Xray/101index.html
 
http://www.rcsb.org/pdb/explore/explore.do?pdbId=1RCX
 
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%AA%D7%96%D7%94

RuBisCO (Hebrew)

2014-06-19T09:44:14Z

Daniel Yash:

__NOTOC__
==<center>'''רוביסקו'''</center>==

<Structure load='<Structure load='<Structure load='1rcx' size='350' frame='true' align='right' caption='NON-ACTIVATED SPINACH RUBISCO IN COMPLEX WITH ITS SUBSTRATE RIBULOSE-1,5-BISPHOSPHATE' scene='Insert optional scene name here' />

רוביסקו (ריבולוז-1,5-ביספוספט קרבוקסילאז/אוקסיגנאז) הוא האנזים הנפוץ ביותר בכדור הארץ. זהו האנזים המזרז את השלב הראשון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%9C_%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9F במעגל קלווין] כחלק מתהליך [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%AA%D7%96%D7%94 הפוטוסינתזה].
 
אנזים זה מעורב בקיבוע הפחמן, בתהליך זה פחמן דו-חמצני אטמוספרי מומר על ידי צמחים למולקולה עשירה באנרגיה, כמו [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%96 גלוקוז]. מבחינה כימית, הרוביסקו עושה חיבור של מולקולת פחמן דו חמצני למולקולה של [http://www.rcsb.org/pdb/ligand/ligandsummary.do?hetId=RUB&sid=1RCX ריבולוז-1,5-ביפוספט] (RuBP) ובסוף התהליך נוצרת מולקולת גלוקוז .
 


== <center>מבנה</center> ==


בצמחים, אצות, ציאנובקטריה ופרוטאובקטריות (פוטוטרופיות וכמוטרופיות) הרוביסקו בנוי משני סוגי תת-יחידות, הנקראים Large-chain ו-Small chain.
גודל ה-Large chain הוא 55,000 Da וגודל ה- Small chain הוא 13,000 Da.
 
במבנה החלבון נמצאות שמונה תת-יחידות גדולות ושמונה תת-יחידות קטנות, כאשר בכל שרשרת גדולה נמצא אתר פעיל שאליו נקשר <scene name='58/586572/Ligand/7'>הסובסטרט</scene> (הסובסטרט בצבע אדום בתת-יחידה גדולה אחת). השרשראות הגדולות (מסומנות בכחול) מסודרות בזוגות וארבעת הזוגות יוצרים מבנה דמוי <scene name='46/463261/Rubisco_spacefill_holoenzyme/1'>חבית</scene>. השרשראות הקטנות (בצבע צהוב) נמצאות משני קצוות מבנה ה"חבית" כמעין מכסה, המורכב מ-4 שרשראות קטנות מכל צד.
 
בכמה פרוטאובקטריות ודינופלגלות נמצאו אנזימים בעלי תת-יחידות גדולות בלבד.
 
כל תת יחידה גדולה ברוביסקו מורכבת מ-475 חומצות אמינו וכל תת יחידה קטנה מורכבת מ-123 חומצות אמינו ובסה"כ 4,784 <scene name='58/586572/Aa/1'>חומצות אמינו</scene>.
החלבון מורכב <scene name='58/586572/Display_helix/2'>משרשראות אלפא הליקס</scene> רבות (מסומן בצהוב).
 
מבנה הרוביסקו הזה גובש מהצמח תרד [http://en.wikipedia.org/wiki/Spinach Spinacia oleracea]. המבנה כולל בתוכו גם את הסובסטרט הטבעי שלו - ריבולוז 1,5-ביפוספט (RuBP). המבנה של שניהם התגלה באמצעות [http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/life_sci/%D7%9E%D7%94%D7%99-%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%A4%D7%99%D7%94-%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%A6%D7%93-%D7%94%D7%99%D7%90-%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%AA-%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%95%D7%96%D7%95%D7%9D-%D7%90%D7%99%D7%AA%D7%9D קריסטלוגרפיה] ברזולוציות של 2.1 A ושל 2.4 A בהתאמה.
 


== <center>פעילות</center> ==


הרוביסקו פעיל בשני מסלולים אפשריים: 1. קישור של פד"ח לסובסטרט (ריבולוז-1,5-ביפוספט)-קיבוע של הפד"ח ויצירת 2 מולקולות תלת פחמניות.
2. קישור של חמצן לסובסטרט ויצירת תוצר תלת פחמני אחד ותוצר דו פחמני אחד.
שתי הריאקציות מתרחשות בו-זמנית ומתחרות על אותו <scene name='58/586572/Active_site_ligand/1'>אתר פעיל</scene> (ליזין מס' 201 בצבע צהוב, חומצה אספרטית מס' 203 בצבע ירוק, חומצה גלוטמית מס' 204 בצבע כחול והסובסטרט בצבע אדום בתת-יחידה גדולה אחת).
 
לצורך הפעילות האנזימטית של הרוביסקו יש צורך ביוני מגנזיום (Mg2+). מיקום נכון של יון המגנזיום <scene name='58/586572/Active_site_ligand/1'>באתר פעיל</scene> מעורב בצירוף של מולקולת פחמן דו-חמצני לחומצת האמינו ליזין (מסומן בצהוב). פעילות זו יעילה יותר בסביבה בסיסית. רמת ה-pH וריכוז יוני המגנזיום עולים בחשיפה לקרינת השמש ובכך עולה רמת הפעילות של האנזים.



== <center>ההיסטוריה של המונח "רוביסקו"</center> ==


המונח "רוביסקו" הומצא ב-1970 באופן הומוריסטי ע"י דייוויד אייזנברג, בסמינר לפרישתו המוקדמת של חוקר הרוביסקו סם וויילדמן (בדומה לחטיף "נביסטו") בהקשר לנסיונותיו של סם ליצור עלי טבקו אכילים.


== References ==
<references/>

http://www.uniprot.org/uniprot/P00875
 
http://www.ruppweb.org/Xray/101index.html
 
http://www.rcsb.org/pdb/explore/explore.do?pdbId=1RCX
 
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%AA%D7%96%D7%94

RuBisCO (Hebrew)

2014-06-19T09:39:45Z

Daniel Yash:

__NOTOC__
==<center>'''רוביסקו'''</center>==

<Structure load='<Structure load='<Structure load='1rcx' size='350' frame='true' align='right' caption='NON-ACTIVATED SPINACH RUBISCO IN COMPLEX WITH ITS SUBSTRATE RIBULOSE-1,5-BISPHOSPHATE' scene='Insert optional scene name here' />

רוביסקו (ריבולוז-1,5-ביספוספט קרבוקסילאז/אוקסיגנאז) הוא האנזים הנפוץ ביותר בכדור הארץ. זהו האנזים המזרז את השלב הראשון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%9C_%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9F במעגל קלווין] כחלק מתהליך [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%AA%D7%96%D7%94 הפוטוסינתזה].
 
אנזים זה מעורב בקיבוע הפחמן, בתהליך זה פחמן דו-חמצני אטמוספרי מומר על ידי צמחים למולקולה עשירה באנרגיה, כמו [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%96 גלוקוז]. מבחינה כימית, הרוביסקו עושה חיבור של מולקולת פחמן דו חמצני למולקולה של [http://www.rcsb.org/pdb/ligand/ligandsummary.do?hetId=RUB&sid=1RCX ריבולוז-1,5-ביפוספט] (RuBP) ובסוף התהליך נוצרת מולקולת גלוקוז .
 


== <center>מבנה</center> ==


בצמחים, אצות, ציאנובקטריה ופרוטאובקטריות (פוטוטרופיות וכמוטרופיות) הרוביסקו בנוי משני סוגי תת-יחידות, הנקראים Large-chain ו-Small chain.
גודל ה-Large chain הוא 55,000 Da וגודל ה- Small chain הוא 13,000 Da.
 
במבנה החלבון נמצאות שמונה תת-יחידות גדולות ושמונה תת-יחידות קטנות, כאשר בכל שרשרת גדולה נמצא אתר פעיל שאליו נקשר <scene name='58/586572/Ligand/7'>הסובסטרט</scene>. השרשראות הגדולות (מסומנות בכחול) מסודרות בזוגות וארבעת הזוגות יוצרים מבנה דמוי <scene name='46/463261/Rubisco_spacefill_holoenzyme/1'>חבית</scene>. השרשראות הקטנות (בצבע צהוב) נמצאות משני קצוות מבנה ה"חבית" כמעין מכסה, המורכב מ-4 שרשראות קטנות מכל צד.
 
בכמה פרוטאובקטריות ודינופלגלות נמצאו אנזימים בעלי תת-יחידות גדולות בלבד.
 
כל תת יחידה גדולה ברוביסקו מורכבת מ-475 חומצות אמינו וכל תת יחידה קטנה מורכבת מ-123 חומצות אמינו ובסה"כ 4,784 <scene name='58/586572/Aa/1'>חומצות אמינו</scene>.
החלבון מורכב <scene name='58/586572/Display_helix/2'>משרשראות אלפא הליקס</scene> רבות (מסומן בצהוב).
 
מבנה הרוביסקו הזה גובש מהצמח תרד [http://en.wikipedia.org/wiki/Spinach Spinacia oleracea]. המבנה כולל בתוכו גם את הסובסטרט הטבעי שלו - ריבולוז 1,5-ביפוספט (RuBP). המבנה של שניהם התגלה באמצעות [http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/life_sci/%D7%9E%D7%94%D7%99-%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%A4%D7%99%D7%94-%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%A6%D7%93-%D7%94%D7%99%D7%90-%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%AA-%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%95%D7%96%D7%95%D7%9D-%D7%90%D7%99%D7%AA%D7%9D קריסטלוגרפיה] ברזולוציות של 2.1 A ושל 2.4 A בהתאמה.
 


== <center>פעילות</center> ==


הרוביסקו פעיל בשני מסלולים אפשריים: 1. קישור של פד"ח לסובסטרט (ריבולוז-1,5-ביפוספט)-קיבוע של הפד"ח ויצירת 2 מולקולות תלת פחמניות.
2. קישור של חמצן לסובסטרט ויצירת תוצר תלת פחמני אחד ותוצר דו פחמני אחד.
שתי הריאקציות מתרחשות בו-זמנית ומתחרות על אותו <scene name='58/586572/Active_site_ligand/1'>אתר פעיל</scene> (ליזין מס' 201 בצבע צהוב, חומצה אספרטית מס' 203 בצבע ירוק, חומצה גלוטמית מס' 204 בצבע כחול והסובסטרט בצבע אדום בתת-יחידה גדולה אחת).
 
לצורך הפעילות האנזימטית של הרוביסקו יש צורך ביוני מגנזיום (Mg2+). מיקום נכון של יון המגנזיום <scene name='58/586572/Active_site_ligand/1'>באתר פעיל</scene> מעורב בצירוף של מולקולת פחמן דו-חמצני לחומצת האמינו ליזין (מסומן בצהוב). פעילות זו יעילה יותר בסביבה בסיסית. רמת ה-pH וריכוז יוני המגנזיום עולים בחשיפה לקרינת השמש ובכך עולה רמת הפעילות של האנזים.



== <center>ההיסטוריה של המונח "רוביסקו"</center> ==


המונח "רוביסקו" הומצא ב-1970 באופן הומוריסטי ע"י דייוויד אייזנברג, בסמינר לפרישתו המוקדמת של חוקר הרוביסקו סם וויילדמן (בדומה לחטיף "נביסטו") בהקשר לנסיונותיו של סם ליצור עלי טבקו אכילים.


== References ==
<references/>

http://www.uniprot.org/uniprot/P00875
 
http://www.ruppweb.org/Xray/101index.html
 
http://www.rcsb.org/pdb/explore/explore.do?pdbId=1RCX
 
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%AA%D7%96%D7%94

RuBisCO (Hebrew)

2014-06-19T08:36:19Z

Daniel Yash:

__NOTOC__
==<center>'''רוביסקו'''</center>==

<Structure load='<Structure load='<Structure load='1rcx' size='350' frame='true' align='right' caption='NON-ACTIVATED SPINACH RUBISCO IN COMPLEX WITH ITS SUBSTRATE RIBULOSE-1,5-BISPHOSPHATE' scene='Insert optional scene name here' />

רוביסקו (ריבולוז-1,5-ביספוספט קרבוקסילאז/אוקסיגנאז) הוא האנזים הנפוץ ביותר בכדור הארץ. זהו האנזים המזרז את השלב הראשון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%9C_%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9F במעגל קלווין] כחלק מתהליך [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%AA%D7%96%D7%94 הפוטוסינתזה].
 
אנזים זה מעורב בקיבוע הפחמן, בתהליך זה פחמן דו-חמצני אטמוספרי מומר על ידי צמחים למולקולה עשירה באנרגיה, כמו [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%96 גלוקוז]. מבחינה כימית, הרוביסקו עושה חיבור של מולקולת פחמן דו חמצני למולקולה של [http://www.rcsb.org/pdb/ligand/ligandsummary.do?hetId=RUB&sid=1RCX ריבולוז-1,5-ביפוספט] (RuBP) ובסוף התהליך נוצרת מולקולת גלוקוז .
 


== <center>מבנה</center> ==


בצמחים, אצות, ציאנובקטריה ופרוטאובקטריות (פוטוטרופיות וכמוטרופיות) הרוביסקו בנוי משני סוגי תת-יחידות, הנקראים Large-chain ו-Small chain.
גודל ה-Large chain הוא 55,000 Da וגודל ה- Small chain הוא 13,000 Da.
 
במבנה החלבון נמצאות שמונה תת-יחידות גדולות ושמונה תת-יחידות קטנות, כאשר בכל שרשרת גדולה נמצא אתר פעיל שאליו נקשר <scene name='58/586572/Ligand/7'>הסובסטרט</scene>. השרשראות הגדולות (מסומנות בכחול) מסודרות בזוגות וארבעת הזוגות יוצרים מבנה דמוי <scene name='46/463261/Rubisco_spacefill_holoenzyme/1'>חבית</scene>. השרשראות הקטנות (בצבע צהוב) נמצאות משני קצוות מבנה ה"חבית" כמעין מכסה, המורכב מ-4 שרשראות קטנות מכל צד.
 
בכמה פרוטאובקטריות ודינופלגלות נמצאו אנזימים בעלי תת-יחידות גדולות בלבד.
 
כל תת יחידה גדולה ברוביסקו מורכבת מ-475 חומצות אמינו וכל תת יחידה קטנה מורכבת מ-123 חומצות אמינו ובסה"כ 4784 <scene name='58/586572/Aa/1'>חומצות אמינו</scene>.
החלבון מורכב <scene name='58/586572/Display_helix/2'>משרשראות אלפא הליקס</scene> רבות (מסומן בצהוב).
 
מבנה הרוביסקו הזה גובש מהצמח תרד [http://en.wikipedia.org/wiki/Spinach Spinacia oleracea]. המבנה כולל בתוכו גם את הסובסטרט הטבעי שלו - ריבולוז 1,5-ביפוספט (RuBP). המבנה של שניהם התגלה באמצעות [http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/life_sci/%D7%9E%D7%94%D7%99-%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%A4%D7%99%D7%94-%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%A6%D7%93-%D7%94%D7%99%D7%90-%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%AA-%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%95%D7%96%D7%95%D7%9D-%D7%90%D7%99%D7%AA%D7%9D קריסטלוגרפיה] ברזולוציות של 2.1 A ושל 2.4 A בהתאמה.
 


== <center>פעילות</center> ==


הרוביסקו מוביל לשתי ריאקציות: קרבוקסילציה של ריבולוז-1,5-ביפוספט (האירוע העיקרי בפיקסציה של הפחמן הדן-חמצני) וגם לפרגמנטציה החמצנית של הסובסטרט פנטוז בתהליך הפוטורספירציה. שתי הריאקציות מתרחשות בו-זמנית ומתחרות על אותו אתר פעיל.
 
לצורך הפעילות האנזימטית של הרוביסקו יש צורך ביוני מגנזיום (Mg2+). מיקום נכון של יון המגנזיום באתר הפעיל מעורב בצירוף של מולקולת פחמן דו-חמצני "מפעילה" לחומצת האמינו ליזין (יצירת carbamate). פעילות זו יעילה יותר בסביבה בסיסית. רמת ה-pH וריכוז יוני המגנזיום עולים בחשיפה לקרינת השמש ובכך עולה רמת הפעילות של האנזים.



== <center>ההיסטוריה של המונח "רוביסקו"</center> ==


המונח "רוביסקו" הומצא ב-1970 באופן הומוריסטי ע"י דייוויד אייזנברג, בסמינר לפרישתו המוקדמת של חוקר הרוביסקו סם וויילדמן (בדומה לחטיף "נביסטו") בהקשר לנסיונותיו של סם ליצור עלי טבקו אכילים.


<scene name='58/586572/Active_site_ligand/1'>אתר פעיל</scene>
== References ==
<references/>

http://www.uniprot.org/uniprot/P00875
 
http://www.ruppweb.org/Xray/101index.html
 
http://www.rcsb.org/pdb/explore/explore.do?pdbId=1RCX
 
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%AA%D7%96%D7%94

RuBisCO (Hebrew)

2014-06-10T11:10:50Z

Daniel Yash:

__NOTOC__
==<center>'''רוביסקו'''</center>==

<Structure load='<Structure load='<Structure load='1rcx' size='350' frame='true' align='right' caption='NON-ACTIVATED SPINACH RUBISCO IN COMPLEX WITH ITS SUBSTRATE RIBULOSE-1,5-BISPHOSPHATE' scene='Insert optional scene name here' />

רוביסקו (ריבולוז-1,5-ביספוספט קרבוקסילאז/אוקסיגנאז) הוא האנזים הנפוץ ביותר בכדור הארץ. זהו האנזים המזרז את השלב הראשון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%9C_%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9F במעגל קלווין] כחלק מתהליך [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%AA%D7%96%D7%94 הפוטוסינתזה].
 
אנזים זה מעורב בקיבוע הפחמן, בתהליך זה פחמן דו-חמצני אטמוספרי מומר על ידי צמחים למולקולה עשירה באנרגיה, כמו [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%96 גלוקוז]. מבחינה כימית, הרוביסקו עושה חיבור של מולקולת פחמן דו חמצני למולקולה של [http://www.rcsb.org/pdb/ligand/ligandsummary.do?hetId=RUB&sid=1RCX ריבולוז-1,5-ביפוספט] (RuBP) ובסוף התהליך נוצרת מולקולת גלוקוז .
 


== <center>מבנה</center> ==


בצמחים, אצות, ציאנובקטריה ופרוטאובקטריות (פוטוטרופיות וכמוטרופיות) הרוביסקו בדרך כלל בנוי משני תתי-יחידות, הנקראים Large-chain ו-Small chain.
גודל ה-Large chain הוא 55,000 Da וגודל ה- Small chain הוא 13,000 Da.
 
מיקום <scene name='58/586572/Ligand/7'>הסובסטרט</scene> ( ריבולוז 1,5-ביפוספט) (באדום) ממוקם בשרשרת הגדולה (Large chain) היוצרת דימרים, שבהם חומצות אמינו מכל שרשרת גדולה תורמות לאתר הקישור. שמונה שרשראות גדולות (=4 דימרים) ושמונה שרשראות קטנות (Small chain) יוצרים <scene name='46/463261/Rubisco_spacefill_holoenzyme/1'>קומפלקס</scene> (בכחול- שרשראות גדולות, בצהוב- שרשראות קטנות) גדול של בערך 540,000 Da.
 
בכמה פרוטאובקטריות ודינופלגלות נמצאו אנזימים בעלי תת-יחידות גדולות בלבד.
 
מבנה הרוביסקו בנוי מ-598 <scene name='58/586572/Aa/1'>חומצות אמינו</scene>.
החלבון בנוי <scene name='58/586572/Display_helix/2'>משרשראות אלפא הליקס</scene> רבות (מסומן בצהוב).
 
מבנה הרוביסקו הזה גובש מהצמח תרד [http://en.wikipedia.org/wiki/Spinach Spinacia oleracea]. המבנה כולל בתוכו גם את הסובסטרט הטבעי שלו - ריבולוז 1,5-ביפוספט (RuBP). המבנה של שניהם התגלה באמצעות [http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/life_sci/%D7%9E%D7%94%D7%99-%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%A4%D7%99%D7%94-%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%A6%D7%93-%D7%94%D7%99%D7%90-%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%AA-%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%95%D7%96%D7%95%D7%9D-%D7%90%D7%99%D7%AA%D7%9D קריסטלוגרפיה] ברזולוציות של 2.1 A ושל 2.4 A בהתאמה.
 


== <center>פעילות</center> ==


הרוביסקו מוביל לשתי ריאקציות: קרבוקסילציה של ריבולוז-1,5-ביפוספט (האירוע העיקרי בפיקסציה של הפחמן הדן-חמצני) וגם לפרגמנטציה החמצנית של הסובסטרט פנטוז בתהליך הפוטורספירציה. שתי הריאקציות מתרחשות בו-זמנית ומתחרות על אותו אתר פעיל.
 
לצורך הפעילות האנזימטית של הרוביסקו יש צורך ביוני מגנזיום (Mg2+). מיקום נכון של יון המגנזיום באתר הפעיל מעורב בצירוף של מולקולת פחמן דו-חמצני "מפעילה" לחומצת האמינו ליזין (יצירת carbamate). פעילות זו יעילה יותר בסביבה בסיסית. רמת ה-pH וריכוז יוני המגנזיום עולים בחשיפה לקרינת השמש ובכך עולה רמת הפעילות של האנזים.



== <center>ההיסטוריה של המונח "רוביסקו"</center> ==


המונח "רוביסקו" הומצא ב-1970 באופן הומוריסטי ע"י דייוויד אייזנברג, בסמינר לפרישתו המוקדמת של חוקר הרוביסקו סם וויילדמן (בדומה לחטיף "נביסטו") בהקשר לנסיונותיו של סם ליצור עלי טבקו אכילים.


== References ==
<references/>

http://www.uniprot.org/uniprot/P00875
 
http://www.ruppweb.org/Xray/101index.html
 
http://www.rcsb.org/pdb/explore/explore.do?pdbId=1RCX
 
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%AA%D7%96%D7%94

RuBisCO (Hebrew)

2014-06-10T11:01:47Z

Daniel Yash:

__NOTOC__
==<center>'''רוביסקו'''</center>==

<Structure load='<Structure load='<Structure load='1rcx' size='350' frame='true' align='right' caption='NON-ACTIVATED SPINACH RUBISCO IN COMPLEX WITH ITS SUBSTRATE RIBULOSE-1,5-BISPHOSPHATE' scene='Insert optional scene name here' />

רוביסקו (ריבולוז-1,5-ביספוספט קרבוקסילאז/אוקסיגנאז) הוא האנזים הנפוץ ביותר בכדור הארץ. זהו האנזים המזרז את השלב הראשון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%9C_%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9F במעגל קלווין] כחלק מתהליך [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%AA%D7%96%D7%94 הפוטוסינתזה].
 
אנזים זה מעורב בקיבוע הפחמן, בתהליך זה פחמן דו-חמצני אטמוספרי מומר על ידי צמחים למולקולה עשירה באנרגיה, כמו [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%96 גלוקוז]. מבחינה כימית, הרוביסקו עושה קטליזה של הקרבוקסילציה של [http://www.rcsb.org/pdb/ligand/ligandsummary.do?hetId=RUB&sid=1RCX ריבולוז-1,5-ביפוספט] (RuBP).
 


== <center>מבנה</center> ==


בצמחים, אצות, ציאנובקטריה ופרוטאובקטריות (פוטוטרופיות וכמוטרופיות) הרוביסקו בדרך כלל בנוי משני תתי-יחידות, הנקראים Large-chain ו-Small chain.
גודל ה-Large chain הוא 55,000 Da וגודל ה- Small chain הוא 13,000 Da.
 
מיקום <scene name='58/586572/Ligand/7'>הסובסטרט</scene> ( ריבולוז 1,5-ביפוספט) (באדום) ממוקם בשרשרת הגדולה (Large chain) היוצרת דימרים, שבהם חומצות אמינו מכל שרשרת גדולה תורמות לאתר הקישור. שמונה שרשראות גדולות (=4 דימרים) ושמונה שרשראות קטנות (Small chain) יוצרים <scene name='46/463261/Rubisco_spacefill_holoenzyme/1'>קומפלקס</scene> (בכחול- שרשראות גדולות, בצהוב- שרשראות קטנות) גדול של בערך 540,000 Da.
 
בכמה פרוטאובקטריות ודינופלגלות נמצאו אנזימים בעלי תת-יחידות גדולות בלבד.
 
מבנה הרוביסקו בנוי מ-598 <scene name='58/586572/Aa/1'>חומצות אמינו</scene>.
החלבון בנוי <scene name='58/586572/Display_helix/2'>משרשראות אלפא הליקס</scene> רבות (מסומן בצהוב).
 
מבנה הרוביסקו הזה גובש מהצמח תרד [http://en.wikipedia.org/wiki/Spinach Spinacia oleracea]. המבנה כולל בתוכו גם את הסובסטרט הטבעי שלו - ריבולוז 1,5-ביפוספט (RuBP). המבנה של שניהם התגלה באמצעות [http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/life_sci/%D7%9E%D7%94%D7%99-%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%A4%D7%99%D7%94-%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%A6%D7%93-%D7%94%D7%99%D7%90-%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%AA-%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%95%D7%96%D7%95%D7%9D-%D7%90%D7%99%D7%AA%D7%9D קריסטלוגרפיה] ברזולוציות של 2.1 A ושל 2.4 A בהתאמה.
 


== <center>פעילות</center> ==


הרוביסקו מוביל לשתי ריאקציות: קרבוקסילציה של ריבולוז-1,5-ביפוספט (האירוע העיקרי בפיקסציה של הפחמן הדן-חמצני) וגם לפרגמנטציה החמצנית של הסובסטרט פנטוז בתהליך הפוטורספירציה. שתי הריאקציות מתרחשות בו-זמנית ומתחרות על אותו אתר פעיל.
 
לצורך הפעילות האנזימטית של הרוביסקו יש צורך ביוני מגנזיום (Mg2+). מיקום נכון של יון המגנזיום באתר הפעיל מעורב בצירוף של מולקולת פחמן דו-חמצני "מפעילה" לחומצת האמינו ליזין (יצירת carbamate). פעילות זו יעילה יותר בסביבה בסיסית. רמת ה-pH וריכוז יוני המגנזיום עולים בחשיפה לקרינת השמש ובכך עולה רמת הפעילות של האנזים.



== <center>ההיסטוריה של המונח "רוביסקו"</center> ==


המונח "רוביסקו" הומצא ב-1970 באופן הומוריסטי ע"י דייוויד אייזנברג, בסמינר לפרישתו המוקדמת של חוקר הרוביסקו סם וויילדמן (בדומה לחטיף "נביסטו") בהקשר לנסיונותיו של סם ליצור עלי טבקו אכילים.


== References ==
<references/>

http://www.uniprot.org/uniprot/P00875
 
http://www.ruppweb.org/Xray/101index.html
 
http://www.rcsb.org/pdb/explore/explore.do?pdbId=1RCX
 
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%AA%D7%96%D7%94

RuBisCO (Hebrew)

2014-06-10T10:05:34Z

Daniel Yash:

__NOTOC__
==<center>'''רוביסקו'''</center>==

<Structure load='<Structure load='<Structure load='1rcx' size='350' frame='true' align='right' caption='NON-ACTIVATED SPINACH RUBISCO IN COMPLEX WITH ITS SUBSTRATE RIBULOSE-1,5-BISPHOSPHATE' scene='Insert optional scene name here' />

רוביסקו (ריבולוז-1,5-ביספוספט קרבוקסילאז/אוקסיגנאז) הוא האנזים הנפוץ ביותר בכדור הארץ. זהו האנזים המזרז את השלב הראשון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%9C_%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9F במעגל קלווין] כחלק מתהליך [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%AA%D7%96%D7%94 הפוטוסינתזה].
 
אנזים זה מעורב בקיבוע הפחמן, בתהליך זה פחמן דו-חמצני אטמוספרי מומר על ידי צמחים למולקולה עשירה באנרגיה, כמו [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%96 גלוקוז]. מבחינה כימית, הרוביסקו עושה קטליזה של הקרבוקסילציה של [http://www.rcsb.org/pdb/ligand/ligandsummary.do?hetId=RUB&sid=1RCX ריבולוז-1,5-ביפוספט] (RuBP).
 


== <center>מבנה</center> ==


בצמחים, אצות, ציאנובקטריה ופרוטאובקטריות (פוטוטרופיות וכמוטרופיות) הרוביסקו בדרך כלל בנוי משני תתי-יחידות, הנקראים Large-chain ו-Small chain.
גודל ה-Large chain הוא 55,000 Da וגודל ה- Small chain הוא 13,000 Da.
 
אתרי הקישור ל<scene name='58/586572/Ligand/6'>סובסטרט</scene> (ריבולוז 1,5-ביפוספט) ממוקמים בשרשרת הגדולה (Large chain) היוצרת דימרים, שבהם חומצות אמינו מכל שרשרת גדולה תורמות לאתר הקישור. שמונה שרשראות גדולות (=4 דימרים) ושמונה שרשראות קטנות (Small chain) יוצרים <scene name='46/463261/Rubisco_spacefill_holoenzyme/1'>קומפלקס</scene> (בכחול- שרשראות גדולות, בצהוב- שרשראות קטנות) גדול של בערך 540,000 Da.
 
בכמה פרוטאובקטריות ודינופלגלות נמצאו אנזימים בעלי תת-יחידות גדולות בלבד.
 
מבנה הרוביסקו בנוי מ-598 <scene name='58/586572/Aa/1'>חומצות אמינו</scene>.
החלבון בנוי <scene name='58/586572/Display_helix/2'>משרשראות אלפא הליקס</scene> רבות (מסומן בצהוב).
 
מבנה הרוביסקו הזה גובש מהצמח תרד [http://en.wikipedia.org/wiki/Spinach Spinacia oleracea]. המבנה כולל בתוכו גם את הסובסטרט הטבעי שלו - ריבולוז 1,5-ביפוספט (RuBP). המבנה של שניהם התגלה באמצעות [http://www.ruppweb.org/Xray/101index.html X-ray crystalography] ברזולוציות של 2.1 A ושל 2.4 A בהתאמה.
 


== <center>פעילות</center> ==


הרוביסקו מוביל לשתי ריאקציות: קרבוקסילציה של ריבולוז-1,5-ביפוספט (האירוע העיקרי בפיקסציה של הפחמן הדן-חמצני) וגם לפרגמנטציה החמצנית של הסובסטרט פנטוז בתהליך הפוטורספירציה. שתי הריאקציות מתרחשות בו-זמנית ומתחרות על אותו אתר פעיל.
 
לצורך הפעילות האנזימטית של הרוביסקו יש צורך ביוני מגנזיום (Mg2+). מיקום נכון של יון המגנזיום באתר הפעיל מעורב בצירוף של מולקולת פחמן דו-חמצני "מפעילה" לחומצת האמינו ליזין (יצירת carbamate). פעילות זו יעילה יותר בסביבה בסיסית. רמת ה-pH וריכוז יוני המגנזיום עולים בחשיפה לקרינת השמש ובכך עולה רמת הפעילות של האנזים.



== <center>ההיסטוריה של המונח "רוביסקו"</center> ==


המונח "רוביסקו" הומצא ב-1970 באופן הומוריסטי ע"י דייוויד אייזנברג, בסמינר לפרישתו המוקדמת של חוקר הרוביסקו סם וויילדמן (בדומה לחטיף "נביסטו") בהקשר לנסיונותיו של סם ליצור עלי טבקו אכילים.


== References ==
<references/>

http://www.uniprot.org/uniprot/P00875
 
http://www.ruppweb.org/Xray/101index.html
 
http://www.rcsb.org/pdb/explore/explore.do?pdbId=1RCX
 
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%AA%D7%96%D7%94

RuBisCO (Hebrew)

2014-05-29T08:14:45Z

Daniel Yash: