
<?xml version="1.0"?>
<feed xmlns="http://www.w3.org/2005/Atom" xml:lang="en">
	<id>https://proteopedia.org/api.php?action=feedcontributions&amp;feedformat=atom&amp;user=Moran+Farber</id>
	<title>Proteopedia - User contributions [en]</title>
	<link rel="self" type="application/atom+xml" href="https://proteopedia.org/api.php?action=feedcontributions&amp;feedformat=atom&amp;user=Moran+Farber"/>
	<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/Special:Contributions/Moran_Farber"/>
	<updated>2026-09-22T03:08:13Z</updated>
	<subtitle>User contributions</subtitle>
	<generator>MediaWiki 1.43.8</generator>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1954708</id>
		<title>Prolactin (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1954708"/>
		<updated>2014-06-22T18:36:35Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Moran Farber: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;__NOTOC__&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;Structure load=&#039;3NPZ&#039; size=&#039;350&#039; frame=&#039;true&#039; align=&#039;left&#039; caption=&#039;הורמון הפרולקטין והקולטן שלו&#039; scene=&#039;58/586574/Prolactin_opening/1&#039; /&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;&#039;&#039;&#039; פרולקטין &#039;&#039;&#039;&amp;lt;/center&amp;gt; ==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
ערך זה מתאר את הורמון הפרולקטין והחלק החוץ תאי של הקולטן שלו. מידע נוסף על חלבונים אלה ניתן למצוא ברשומות שבמאגר המידע [http://www.rcsb.org/pdb/explore/explore.do?structureId=3NPZ PDB].&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;מבנה הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_chain/1&#039;&amp;gt;הורמון הפרולקטין&amp;lt;/scene&amp;gt; באדם מורכב מ-199&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Amino_acid/2&#039;&amp;gt;חומצות אמינו&amp;lt;/scene&amp;gt; כשכל חומצה מוצגת בצבע שונה. מולקולת הפרולקטין מכילה 3 קשרים די-סולפידים המאפשרים את הקיפול הנכון של ההורמון ויצירת המבנה השניוני. מחקרים אודות המבנה השניוני של פרולקטין הראו שחצי מחומצות האמינו מאורגנות ב-4 מבנים של &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_helix/3&#039;&amp;gt;סלילי אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;, בעוד שהשאר מסודרים בלולאות.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;מבנה הקולטן&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
קולטן הפרולקטין בנוי משני תת-יחידות זהות, כאשר כל תת-יחידה היא חלבון אשר חוצה את ממברנת התא פעם אחת. החלק &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor/1&#039;&amp;gt;החוץ תאי&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 של כל תת-יחידה מורכב מ-220 &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor_all_aa/2&#039;&amp;gt;חומצות אמינו&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 ואליו נקשר הורמון הפרולקטין כאשר כל חומצה מוצגת בצבע שונה. חלק זה בנוי &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_sheet/2&#039;&amp;gt;מיריעות בטא&amp;lt;/scene&amp;gt; &lt;br /&gt;
כשבכל תת-יחידה ניתן למצוא 2 &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor_aa/6&#039;&amp;gt;קשרים די סולפידים&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 החשובים לשמירה על מבנה ותפקוד תקין של הקולטן.&lt;br /&gt;
החלק של הקולטן החוצה את ממברנת התא הוא בעל 24 חומצות אמינו שתפקידן בשפעול הקולטן אינו ידוע. לעומת זאת, תפקיד הקטע התוך תאי הוא חיוני לצורך המשך העברת האות בתא. &lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
כאשר הורמון הפרולקטין נקשר לתת-יחידה אחת של הקולטן, נוצר קשר עם תת-יחידה נוספת והמבנה שנוצר מאפשר את&lt;br /&gt;
[http://physrev.physiology.org/content/physrev/80/4/1523/F1.large.jpg העברת האות בתא.]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
מלבד הפרולקטין גם הורמון גדילה יכול להקשר לקולטן היות ויש דמיון רב ברצף חומצות האמינו בין קולטן הפרולקטין וקולטן הורמון הגדילה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;תפקיד הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הפרולקטין, הידוע גם בשם luteotropin , הוא חלבון אשר ידוע בעיקר ביכולתו לגרום לנקבות ממחלקת היונקים ליצור חלב. אולם יש לו השפעה על מספר גדול של פונקציות . הפרולקטין מופרש [http://www.innerbody.com/anatomy/endocrine/posterior-lobe-pituitary#full-description מבלוטת יותרת המוח] כתגובה לאכילה, הזדווגות, טיפול באסטרוגן , ביוץ והנקה וגם  מרירית הרחם של נשים הרות, ועל כן נמצא במי השפיר. הפרולקטין מעורב גם במטבוליזם, ויסות מערכת החיסונית והתפתחות הלבלב. &lt;br /&gt;
ההורמון פרולקטין מופרש בגלים במהלך היממה כאשר עוצמת הגל קשורה לשעת היום; גלים גבוהים במיוחד נצפו תוך כדי שינה ובמיוחד בזמן שינה עמוקה. כמו כן ניתן לצפות בהפרשה מוגברת של פרולקטין במצבי לחץ, במאמץ גופני מוגבר, בהרדמה כללית או בניתוח. ככלל רמות הפרולקטין נמוכות יותר בגברים מאשר בנשים, ובעיקר במהלך השבועיים שקודמים למחזור הווסת.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;פרולקטין בנשים הרות ולאחר ההריון&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
רמת הפרולקטין בדם של נשים הרות עולה מתחילת ההיריון ויכולה להגיע עד פי 10 מהרמה שלפני ההיריון. לאחר הלידה רמת הפרולקטין בדם יורדת, אבל בכל הנקה קיימת עלייה משמעותית ברמת ההורמון עד כדי פי 8 מרמתו הבסיסית, עם חזרה לרמה הבסיסית 3-2 שעות מתום ההנקה.&lt;br /&gt;
אצל נשים מיניקות, רמת פרולקטין גבוהה בדם יכולה למנוע התפתחות זקיקים בשחלות, ולמנוע על ידי כך הריון נוסף. כמו כן עודף הפרשה של פרולקטין אצל נשים משפיע על התהליכים התקינים הקשורים לביוץ, והוא יכול להיות סיבה לאי-פוריות. ההשפעה השלילית יכולה להתבטא כהפרעה בהפרשתו התקינה של הורמון ה-Luteinizing Hormon &lt;br /&gt;
אשר באחריותו לגרום לביוץ של הזקיק הבשל בשחלה, וכן בהפחתה בייצור של הורמוני שחלה כגון אסטרוגן ופרוגסטרון.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;פרולקטין בגברים&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
בגברים, לפרולקטין השפעה חשובה על שמירת רמתו התקינה של הורמון הטסטוסטרון אשר מהווה הורמון מפתח לתפקוד המיני של הגבר ולייצור הזרע. לכן גברים עם רמת פרולקטין גבוהה בדם לוקים לעיתים בירידה בחשק המיני עד כדי קשיים בזקפה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;בקרה על רמת הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
הפרשת הפרולקטין מבלוטת יתרת המוח מבוקרת על ידי גורמים רבים, אבל העיקרי שבהם הוא הורמון הדופמין (Dopamine) אשר מופרש מאזור מוגדר במוח. תפקידו לדכא את הפרשת ההורמון ולשמור על רמתו התקינה. במצבים מסוימים, כגון תת-תפקוד של בלוטת התריס, קיימת הפרשה מוגברת של הורמון ה-Thyrotropin Releasing Hormone מהמוח, אשר מגביר באופן משמעותי את הפרשת הפרולקטין, גורם לרמת פרולקטין גבוהה בדם. ובכך משבש תהליכים שבהם הפרולקטין מעורב. יש צורך על כן בטיפול בבלוטת התריס, כדי לאזן את רמות הפרולקטין.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;טיפולים ותרופות&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
הגורמים השכיחים לרמת פרולקטין גבוהה בדם הם גידולים שפירים מפרישי פרולקטין ותרופות מסוימות. הפרשה מוגברת זו תיפסק בעקבות דיכוי הפרולקטין על ידי תרופות נגזרות של ברומוקריפטין או בהפסקת נטילת התרופה שהגבירה את הפרשת הפרולקטין. גידולים המפרישים פרולקטין ניתנים לטיפול גם בתרופות ברוב המקרים, ללא צורך בניתוח.&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;מקורות&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
1.[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20875426?dopt=Abstract  גיבוש הפרולקטין והקולטן שלו]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
2. &amp;lt;http://www.infomed.co.il/disease-314//&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
3.[http://physrev.physiology.org/cgi/pmidlookup?view=long&amp;amp;pmid=11015620 פרולקטין: מבנה, תפקיד, ובקרה]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
4. [[Media:שמות חומצות אמינו.jpg]]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
5.[https://www.youtube.com/watch?v=ljlXD4zIedk גם גברים יכולים להניק]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
6.[http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=218127 &amp;quot;נפש ערומה&amp;quot; ספרה של פרופ&#039; עדה למפרט]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Moran Farber</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1954707</id>
		<title>Prolactin (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1954707"/>
		<updated>2014-06-22T18:31:31Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Moran Farber: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;__NOTOC__&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;Structure load=&#039;3NPZ&#039; size=&#039;350&#039; frame=&#039;true&#039; align=&#039;left&#039; caption=&#039;הורמון הפרולקטין והקולטן שלו&#039; scene=&#039;58/586574/Prolactin_opening/1&#039; /&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;&#039;&#039;&#039;בשלבי הקמה פרולקטין &#039;&#039;&#039;&amp;lt;/center&amp;gt; ==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
ערך זה מתאר את הורמון הפרולקטין והחלק החוץ תאי של הקולטן שלו. מידע נוסף על חלבונים אלה ניתן למצוא ברשומות שבמאגר המידע [http://www.rcsb.org/pdb/explore/explore.do?structureId=3NPZ PDB].&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;מבנה הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_chain/1&#039;&amp;gt;הורמון הפרולקטין&amp;lt;/scene&amp;gt; באדם מורכב מ-199&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Amino_acid/2&#039;&amp;gt;חומצות אמינו&amp;lt;/scene&amp;gt; כשכל חומצה מוצגת בצבע שונה. מולקולת הפרולקטין מכילה 3 קשרים די-סולפידים המאפשרים את הקיפול הנכון של ההורמון ויצירת המבנה השניוני. מחקרים אודות המבנה השניוני של פרולקטין הראו שחצי מחומצות האמינו מאורגנות ב-4 מבנים של &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_helix/3&#039;&amp;gt;סלילי אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;, בעוד שהשאר מסודרים בלולאות.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;מבנה הקולטן&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
קולטן הפרולקטין בנוי משני תת-יחידות זהות, כאשר כל תת-יחידה היא חלבון אשר חוצה את ממברנת התא פעם אחת. החלק &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor/1&#039;&amp;gt;החוץ תאי&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 של כל תת-יחידה מורכב מ-220 &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor_all_aa/2&#039;&amp;gt;חומצות אמינו&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 ואליו נקשר הורמון הפרולקטין כאשר כל חומצה מוצגת בצבע שונה. חלק זה בנוי &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_sheet/2&#039;&amp;gt;מיריעות בטא&amp;lt;/scene&amp;gt; &lt;br /&gt;
כשבכל תת-יחידה ניתן למצוא 2 &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor_aa/6&#039;&amp;gt;קשרים די סולפידים&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 החשובים לשמירה על מבנה ותפקוד תקין של הקולטן.&lt;br /&gt;
החלק של הקולטן החוצה את ממברנת התא הוא בעל 24 חומצות אמינו שתפקידן בשפעול הקולטן אינו ידוע. לעומת זאת, תפקיד הקטע התוך תאי הוא חיוני לצורך המשך העברת האות בתא. &lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
כאשר הורמון הפרולקטין נקשר לתת-יחידה אחת של הקולטן, נוצר קשר עם תת-יחידה נוספת והמבנה שנוצר מאפשר את&lt;br /&gt;
[http://physrev.physiology.org/content/physrev/80/4/1523/F1.large.jpg העברת האות בתא.]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
מלבד הפרולקטין גם הורמון גדילה יכול להקשר לקולטן היות ויש דמיון רב ברצף חומצות האמינו בין קולטן הפרולקטין וקולטן הורמון הגדילה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;תפקיד הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הפרולקטין, הידוע גם בשם luteotropin , הוא חלבון אשר ידוע בעיקר ביכולתו לגרום לנקבות ממחלקת היונקים ליצור חלב. אולם יש לו השפעה על מספר גדול של פונקציות . הפרולקטין מופרש [http://www.innerbody.com/anatomy/endocrine/posterior-lobe-pituitary#full-description מבלוטת יותרת המוח] כתגובה לאכילה, הזדווגות, טיפול באסטרוגן , ביוץ והנקה וגם  מרירית הרחם של נשים הרות, ועל כן נמצא במי השפיר. הפרולקטין מעורב גם במטבוליזם, ויסות מערכת החיסונית והתפתחות הלבלב. &lt;br /&gt;
ההורמון פרולקטין מופרש בגלים במהלך היממה כאשר עוצמת הגל קשורה לשעת היום; גלים גבוהים במיוחד נצפו תוך כדי שינה ובמיוחד בזמן שינה עמוקה. כמו כן ניתן לצפות בהפרשה מוגברת של פרולקטין במצבי לחץ, במאמץ גופני מוגבר, בהרדמה כללית או בניתוח. ככלל רמות הפרולקטין נמוכות יותר בגברים מאשר בנשים, ובעיקר במהלך השבועיים שקודמים למחזור הווסת.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;פרולקטין בנשים הרות ולאחר ההריון&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
רמת הפרולקטין בדם של נשים הרות עולה מתחילת ההיריון ויכולה להגיע עד פי 10 מהרמה שלפני ההיריון. לאחר הלידה רמת הפרולקטין בדם יורדת, אבל בכל הנקה קיימת עלייה משמעותית ברמת ההורמון עד כדי פי 8 מרמתו הבסיסית, עם חזרה לרמה הבסיסית 3-2 שעות מתום ההנקה.&lt;br /&gt;
אצל נשים מיניקות, רמת פרולקטין גבוהה בדם יכולה למנוע התפתחות זקיקים בשחלות, ולמנוע על ידי כך הריון נוסף. כמו כן עודף הפרשה של פרולקטין אצל נשים משפיע על התהליכים התקינים הקשורים לביוץ, והוא יכול להיות סיבה לאי-פוריות. ההשפעה השלילית יכולה להתבטא כהפרעה בהפרשתו התקינה של הורמון ה-Luteinizing Hormon &lt;br /&gt;
אשר באחריותו לגרום לביוץ של הזקיק הבשל בשחלה, וכן בהפחתה בייצור של הורמוני שחלה כגון אסטרוגן ופרוגסטרון.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;פרולקטין בגברים&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
בגברים, לפרולקטין השפעה חשובה על שמירת רמתו התקינה של הורמון הטסטוסטרון אשר מהווה הורמון מפתח לתפקוד המיני של הגבר ולייצור הזרע. לכן גברים עם רמת פרולקטין גבוהה בדם לוקים לעיתים בירידה בחשק המיני עד כדי קשיים בזקפה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;בקרה על רמת הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
הפרשת הפרולקטין מבלוטת יתרת המוח מבוקרת על ידי גורמים רבים, אבל העיקרי שבהם הוא הורמון הדופמין (Dopamine) אשר מופרש מאזור מוגדר במוח. תפקידו לדכא את הפרשת ההורמון ולשמור על רמתו התקינה. במצבים מסוימים, כגון תת-תפקוד של בלוטת התריס, קיימת הפרשה מוגברת של הורמון ה-Thyrotropin Releasing Hormone מהמוח, אשר מגביר באופן משמעותי את הפרשת הפרולקטין, גורם לרמת פרולקטין גבוהה בדם. ובכך משבש תהליכים שבהם הפרולקטין מעורב. יש צורך על כן בטיפול בבלוטת התריס, כדי לאזן את רמות הפרולקטין.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;טיפולים ותרופות&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
הגורמים השכיחים לרמת פרולקטין גבוהה בדם הם גידולים שפירים מפרישי פרולקטין ותרופות מסוימות. הפרשה מוגברת זו תיפסק בעקבות דיכוי הפרולקטין על ידי תרופות נגזרות של ברומוקריפטין או בהפסקת נטילת התרופה שהגבירה את הפרשת הפרולקטין. גידולים המפרישים פרולקטין ניתנים לטיפול גם בתרופות ברוב המקרים, ללא צורך בניתוח.&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;מקורות&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
1.[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20875426?dopt=Abstract  גיבוש הפרולקטין והקולטן שלו]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
2. &amp;lt;http://www.infomed.co.il/disease-314//&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
3.[http://physrev.physiology.org/cgi/pmidlookup?view=long&amp;amp;pmid=11015620 פרולקטין: מבנה, תפקיד, ובקרה]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
4. [[Media:שמות חומצות אמינו.jpg]]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
5.[https://www.youtube.com/watch?v=ljlXD4zIedk גם גברים יכולים להניק]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
6.[http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=218127 &amp;quot;נפש ערומה&amp;quot; ספרה של פרופ&#039; עדה למפרט]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Moran Farber</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1954706</id>
		<title>Prolactin (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1954706"/>
		<updated>2014-06-22T18:03:29Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Moran Farber: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;__NOTOC__&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;Structure load=&#039;3NPZ&#039; size=&#039;350&#039; frame=&#039;true&#039; align=&#039;left&#039; caption=&#039;הורמון הפרולקטין והקולטן שלו&#039; scene=&#039;58/586574/Prolactin_opening/1&#039; /&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;&#039;&#039;&#039;בשלבי הקמה פרולקטין &#039;&#039;&#039;&amp;lt;/center&amp;gt; ==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
ערך זה מתאר את הורמון הפרולקטין והחלק החוץ תאי של הקולטן שלו. מידע נוסף על חלבונים אלה ניתן למצוא ברשומות שבמאגר המידע [http://www.rcsb.org/pdb/explore/explore.do?structureId=3NPZ PDB].&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;מבנה הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_chain/1&#039;&amp;gt;הורמון הפרולקטין&amp;lt;/scene&amp;gt; באדם מורכב מ-199&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Amino_acid/2&#039;&amp;gt;חומצות אמינו&amp;lt;/scene&amp;gt; כשכל חומצה מוצגת בצבע שונה. מולקולת הפרולקטין מכילה 3 קשרים די-סולפידים המאפשרים את הקיפול הנכון של ההורמון ויצירת המבנה השניוני. מחקרים אודות המבנה השניוני של פרולקטין הראו שחצי מחומצות האמינו מאורגנות ב-4 מבנים של &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_helix/3&#039;&amp;gt;סלילי אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;, בעוד שהשאר מסודרים בלולאות.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;מבנה הקולטן&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
קולטן הפרולקטין בנוי משני תת-יחידות זהות, כאשר כל תת-יחידה היא חלבון אשר חוצה את ממברנת התא פעם אחת. החלק &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor/1&#039;&amp;gt;החוץ תאי&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 של כל תת-יחידה מורכב מ-220 &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor_all_aa/2&#039;&amp;gt;חומצות אמינו&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 ואליו נקשר הורמון הפרולקטין כאשר כל חומצה מוצגת בצבע שונה. חלק זה בנוי &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_sheet/2&#039;&amp;gt;מיריעות בטא&amp;lt;/scene&amp;gt; &lt;br /&gt;
כשבכל תת-יחידה ניתן למצוא 2 &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor_aa/6&#039;&amp;gt;קשרים די סולפידים&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 החשובים לשמירה על מבנה ותפקוד תקין של הקולטן.&lt;br /&gt;
החלק של הקולטן החוצה את ממברנת התא הוא בעל 24 חומצות אמינו שתפקידן בשפעול הקולטן אינו ידוע. לעומת זאת, תפקיד הקטע התוך תאי הוא חיוני לצורך המשך העברת האות בתא. &lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
כאשר הורמון הפרולקטין נקשר לתת-יחידה אחת של הקולטן, נוצר קשר עם תת-יחידה נוספת והמבנה שנוצר מאפשר את&lt;br /&gt;
[http://physrev.physiology.org/content/physrev/80/4/1523/F1.large.jpg העברת האות בתא.]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
מלבד הפרולקטין גם הורמון גדילה יכול להקשר לקולטן היות ויש דמיון רב ברצף חומצות האמינו בין קולטן הפרולקטין וקולטן הורמון הגדילה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;תפקיד הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הפרולקטין, הידוע גם בשם luteotropin , הוא חלבון אשר ידוע בעיקר ביכולתו לגרום לנקבות ממחלקת היונקים ליצור חלב. אולם יש לו השפעה על מספר גדול של פונקציות . הפרולקטין מופרש [http://www.innerbody.com/anatomy/endocrine/posterior-lobe-pituitary#full-description מבלוטת יותרת המוח] כתגובה לאכילה, הזדווגות, טיפול באסטרוגן , ביוץ והנקה וגם  מרירית הרחם של נשים הרות, ועל כן נמצא במי השפיר. הפרולקטין מעורב גם במטבוליזם, ויסות מערכת החיסונית והתפתחות הלבלב. &lt;br /&gt;
ההורמון פרולקטין מופרש בגלים במהלך היממה כאשר עוצמת הגל קשורה לשעת היום; גלים גבוהים במיוחד נצפו תוך כדי שינה ובמיוחד בזמן שינה עמוקה. כמו כן ניתן לצפות בהפרשה מוגברת של פרולקטין במצבי לחץ, במאמץ גופני מוגבר, בהרדמה כללית או בניתוח. ככלל רמות הפרולקטין נמוכות יותר בגברים מאשר בנשים, ובעיקר במהלך השבועיים שקודמים למחזור הווסת.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;פרולקטין בנשים הרות ולאחר ההריון&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
רמת הפרולקטין בדם של נשים הרות עולה מתחילת ההיריון ויכולה להגיע עד פי 10 מהרמה שלפני ההיריון. לאחר הלידה רמת הפרולקטין בדם יורדת, אבל בכל הנקה קיימת עלייה משמעותית ברמת ההורמון עד כדי פי 8 מרמתו הבסיסית, עם חזרה לרמה הבסיסית 3-2 שעות מתום ההנקה.&lt;br /&gt;
אצל נשים מיניקות, רמת פרולקטין גבוהה בדם יכולה למנוע התפתחות זקיקים בשחלות, ולמנוע על ידי כך הריון נוסף. כמו כן עודף הפרשה של פרולקטין אצל נשים משפיע על התהליכים התקינים הקשורים לביוץ, והוא יכול להיות סיבה לאי-פוריות. ההשפעה השלילית יכולה להתבטא כהפרעה בהפרשתו התקינה של הורמון ה-Luteinizing Hormon &lt;br /&gt;
אשר באחריותו לגרום לביוץ של הזקיק הבשל בשחלה, וכן בהפחתה בייצור של הורמוני שחלה כגון אסטרוגן ופרוגסטרון.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;פרולקטין בגברים&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
בגברים, לפרולקטין השפעה חשובה על שמירת רמתו התקינה של הורמון הטסטוסטרון אשר מהווה הורמון מפתח לתפקוד המיני של הגבר ולייצור הזרע. לכן גברים עם רמת פרולקטין גבוהה בדם לוקים לעיתים בירידה בחשק המיני עד כדי קשיים בזקפה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;בקרה על רמת הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
הפרשת הפרולקטין מבלוטת יתרת המוח מבוקרת על ידי גורמים רבים, אבל העיקרי שבהם הוא הורמון הדופמין (Dopamine) אשר מופרש מאזור מוגדר במוח. תפקידו לדכא את הפרשת ההורמון ולשמור על רמתו התקינה. במצבים מסוימים, כגון תת-תפקוד של בלוטת התריס, קיימת הפרשה מוגברת של הורמון ה-Thyrotropin Releasing Hormone מהמוח, אשר מגביר באופן משמעותי את הפרשת הפרולקטין, גורם לרמת פרולקטין גבוהה בדם. ובכך משבש תהליכים שבהם הפרולקטין מעורב. יש צורך על כן בטיפול בבלוטת התריס, כדי לאזן את רמות הפרולקטין.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;טיפולים ותרופות&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
הגורמים השכיחים לרמת פרולקטין גבוהה בדם הם גידולים שפירים מפרישי פרולקטין ותרופות מסוימות. הפרשה מוגברת זו תיפסק בעקבות דיכוי הפרולקטין על ידי תרופות נגזרות של ברומוקריפטין או בהפסקת נטילת התרופה שהגבירה את הפרשת הפרולקטין. גידולים המפרישים פרולקטין ניתנים לטיפול גם בתרופות ברוב המקרים, ללא צורך בניתוח.&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;מקורות&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
1.[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20875426?dopt=Abstract  גיבוש הפרולקטין והקולטן שלו]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
2. &amp;lt;http://www.infomed.co.il/disease-314//&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
3.[http://physrev.physiology.org/cgi/pmidlookup?view=long&amp;amp;pmid=11015620 פרולקטין: מבנה, תפקיד, ובקרה]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
4. [[Media:שמות חומצות אמינו.jpg]]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
5.[https://www.youtube.com/watch?v=ljlXD4zIedk גם גברים יכולים להניק]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
6.[http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=218127 נפש ערומה&amp;quot; ספרה של פרופ&#039; עדה למפרט&amp;quot;]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Moran Farber</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=File:%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%95.jpg&amp;diff=1954705</id>
		<title>File:שמות חומצות אמינו.jpg</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=File:%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%95.jpg&amp;diff=1954705"/>
		<updated>2014-06-22T17:52:41Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Moran Farber: uploaded a new version of &amp;quot;Image:שמות חומצות אמינו.jpg&amp;quot;&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;שמות חומצות האמינו והסימנים המוסכמים&lt;br /&gt;
מעובד מתוך ויקיפדיה&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Moran Farber</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=File:%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%95.jpg&amp;diff=1954704</id>
		<title>File:שמות חומצות אמינו.jpg</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=File:%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%95.jpg&amp;diff=1954704"/>
		<updated>2014-06-22T17:50:42Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Moran Farber: uploaded a new version of &amp;quot;Image:שמות חומצות אמינו.jpg&amp;quot;&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;שמות חומצות האמינו והסימנים המוסכמים&lt;br /&gt;
מעובד מתוך ויקיפדיה&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Moran Farber</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=File:%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%95.jpg&amp;diff=1954703</id>
		<title>File:שמות חומצות אמינו.jpg</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=File:%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%95.jpg&amp;diff=1954703"/>
		<updated>2014-06-22T17:48:43Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Moran Farber: uploaded a new version of &amp;quot;Image:שמות חומצות אמינו.jpg&amp;quot;&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;שמות חומצות האמינו והסימנים המוסכמים&lt;br /&gt;
מעובד מתוך ויקיפדיה&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Moran Farber</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=File:%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%95.jpg&amp;diff=1954702</id>
		<title>File:שמות חומצות אמינו.jpg</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=File:%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%95.jpg&amp;diff=1954702"/>
		<updated>2014-06-22T17:46:41Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Moran Farber: שמות חומצות האמינו והסימנים המוסכמים
מעובד מתוך ויקיפדיה&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;שמות חומצות האמינו והסימנים המוסכמים&lt;br /&gt;
מעובד מתוך ויקיפדיה&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Moran Farber</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1954701</id>
		<title>Prolactin (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1954701"/>
		<updated>2014-06-22T16:52:45Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Moran Farber: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;__NOTOC__&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;Structure load=&#039;3NPZ&#039; size=&#039;350&#039; frame=&#039;true&#039; align=&#039;left&#039; caption=&#039;הורמון הפרולקטין והקולטן שלו&#039; scene=&#039;58/586574/Prolactin_opening/1&#039; /&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;&#039;&#039;&#039;בשלבי הקמה פרולקטין &#039;&#039;&#039;&amp;lt;/center&amp;gt; ==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
ערך זה מתאר את הורמון הפרולקטין והחלק החוץ תאי של הקולטן שלו. מידע נוסף על חלבונים אלה ניתן למצוא ברשומות שבמאגר המידע [http://www.rcsb.org/pdb/explore/explore.do?structureId=3NPZ PDB].&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;מבנה הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_chain/1&#039;&amp;gt;הורמון הפרולקטין&amp;lt;/scene&amp;gt; באדם מורכב מ-199&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Amino_acid/2&#039;&amp;gt;חומצות אמינו&amp;lt;/scene&amp;gt; כשכל חומצה מוצגת בצבע שונה. מולקולת הפרולקטין מכילה 3 קשרים די-סולפידים המאפשרים את הקיפול הנכון של ההורמון ויצירת המבנה השניוני. מחקרים אודות המבנה השניוני של פרולקטין הראו שחצי מחומצות האמינו מאורגנות ב-4 מבנים של &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_helix/3&#039;&amp;gt;סלילי אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;, בעוד שהשאר מסודרים בלולאות.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;מבנה הקולטן&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
קולטן הפרולקטין בנוי משני תת-יחידות זהות, כאשר כל תת-יחידה היא חלבון אשר חוצה את ממברנת התא פעם אחת. החלק &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor/1&#039;&amp;gt;החוץ תאי&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 של כל תת-יחידה מורכב מ-220 &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor_all_aa/2&#039;&amp;gt;חומצות אמינו&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 ואליו נקשר הורמון הפרולקטין כאשר כל חומצה מוצגת בצבע שונה. חלק זה בנוי &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_sheet/2&#039;&amp;gt;מיריעות בטא&amp;lt;/scene&amp;gt; &lt;br /&gt;
כשבכל תת-יחידה ניתן למצוא 2 &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor_aa/6&#039;&amp;gt;קשרים די סולפידים&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 החשובים לשמירה על מבנה ותפקוד תקין של הקולטן.&lt;br /&gt;
החלק של הקולטן החוצה את ממברנת התא הוא בעל 24 חומצות אמינו שתפקידן בשפעול הקולטן אינו ידוע. לעומת זאת, תפקיד הקטע התוך תאי הוא חיוני לצורך המשך העברת האות בתא. &lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
כאשר הורמון הפרולקטין נקשר לתת-יחידה אחת של הקולטן, נוצר קשר עם תת-יחידה נוספת והמבנה שנוצר מאפשר את&lt;br /&gt;
[http://physrev.physiology.org/content/physrev/80/4/1523/F1.large.jpg העברת האות בתא.]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
מלבד הפרולקטין גם הורמון גדילה יכול להקשר לקולטן היות ויש דמיון רב ברצף חומצות האמינו בין קולטן הפרולקטין וקולטן הורמון הגדילה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;תפקיד הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הפרולקטין, הידוע גם בשם luteotropin , הוא חלבון אשר ידוע בעיקר ביכולתו לגרום לנקבות ממחלקת היונקים ליצור חלב. אולם יש לו השפעה על מספר גדול של פונקציות . הפרולקטין מופרש [http://www.innerbody.com/anatomy/endocrine/posterior-lobe-pituitary#full-description מבלוטת יותרת המוח] כתגובה לאכילה, הזדווגות, טיפול באסטרוגן , ביוץ והנקה וגם  מרירית הרחם של נשים הרות, ועל כן נמצא במי השפיר. הפרולקטין מעורב גם במטבוליזם, ויסות מערכת החיסונית והתפתחות הלבלב. &lt;br /&gt;
ההורמון פרולקטין מופרש בגלים במהלך היממה כאשר עוצמת הגל קשורה לשעת היום; גלים גבוהים במיוחד נצפו תוך כדי שינה ובמיוחד בזמן שינה עמוקה. כמו כן ניתן לצפות בהפרשה מוגברת של פרולקטין במצבי לחץ, במאמץ גופני מוגבר, בהרדמה כללית או בניתוח. ככלל רמות הפרולקטין נמוכות יותר בגברים מאשר בנשים, ובעיקר במהלך השבועיים שקודמים למחזור הווסת.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;פרולקטין בנשים הרות ולאחר ההריון&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
רמת הפרולקטין בדם של נשים הרות עולה מתחילת ההיריון ויכולה להגיע עד פי 10 מהרמה שלפני ההיריון. לאחר הלידה רמת הפרולקטין בדם יורדת, אבל בכל הנקה קיימת עלייה משמעותית ברמת ההורמון עד כדי פי 8 מרמתו הבסיסית, עם חזרה לרמה הבסיסית 3-2 שעות מתום ההנקה.&lt;br /&gt;
אצל נשים מיניקות, רמת פרולקטין גבוהה בדם יכולה למנוע התפתחות זקיקים בשחלות, ולמנוע על ידי כך הריון נוסף. כמו כן עודף הפרשה של פרולקטין אצל נשים משפיע על התהליכים התקינים הקשורים לביוץ, והוא יכול להיות סיבה לאי-פוריות. ההשפעה השלילית יכולה להתבטא כהפרעה בהפרשתו התקינה של הורמון ה-Luteinizing Hormon &lt;br /&gt;
אשר באחריותו לגרום לביוץ של הזקיק הבשל בשחלה, וכן בהפחתה בייצור של הורמוני שחלה כגון אסטרוגן ופרוגסטרון.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;פרולקטין בגברים&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
בגברים, לפרולקטין השפעה חשובה על שמירת רמתו התקינה של הורמון הטסטוסטרון אשר מהווה הורמון מפתח לתפקוד המיני של הגבר ולייצור הזרע. לכן גברים עם רמת פרולקטין גבוהה בדם לוקים לעיתים בירידה בחשק המיני עד כדי קשיים בזקפה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;בקרה על רמת הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
הפרשת הפרולקטין מבלוטת יתרת המוח מבוקרת על ידי גורמים רבים, אבל העיקרי שבהם הוא הורמון הדופמין (Dopamine) אשר מופרש מאזור מוגדר במוח. תפקידו לדכא את הפרשת ההורמון ולשמור על רמתו התקינה. במצבים מסוימים, כגון תת-תפקוד של בלוטת התריס, קיימת הפרשה מוגברת של הורמון ה-Thyrotropin Releasing Hormone מהמוח, אשר מגביר באופן משמעותי את הפרשת הפרולקטין, גורם לרמת פרולקטין גבוהה בדם. ובכך משבש תהליכים שבהם הפרולקטין מעורב. יש צורך על כן בטיפול בבלוטת התריס, כדי לאזן את רמות הפרולקטין.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;טיפולים ותרופות&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
הגורמים השכיחים לרמת פרולקטין גבוהה בדם הם גידולים שפירים מפרישי פרולקטין ותרופות מסוימות. הפרשה מוגברת זו תיפסק בעקבות דיכוי הפרולקטין על ידי תרופות נגזרות של ברומוקריפטין או בהפסקת נטילת התרופה שהגבירה את הפרשת הפרולקטין. גידולים המפרישים פרולקטין ניתנים לטיפול גם בתרופות ברוב המקרים, ללא צורך בניתוח.&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;מקורות&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
1.[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20875426?dopt=Abstract  גיבוש הפרולקטין והקולטן שלו]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
2. &amp;lt;http://www.infomed.co.il/disease-314//&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
3.[http://physrev.physiology.org/cgi/pmidlookup?view=long&amp;amp;pmid=11015620 פרולקטין: מבנה, תפקיד, ובקרה]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
4.[https://www.youtube.com/watch?v=ljlXD4zIedk גם גברים יכולים להניק]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
5.[http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=218127 נפש ערומה&amp;quot; ספרה של פרופ&#039; עדה למפרט&amp;quot;]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Moran Farber</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1954686</id>
		<title>Prolactin (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1954686"/>
		<updated>2014-06-21T20:52:37Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Moran Farber: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;__NOTOC__&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;Structure load=&#039;3NPZ&#039; size=&#039;350&#039; frame=&#039;true&#039; align=&#039;left&#039; caption=&#039;הורמון הפרולקטין והקולטן שלו&#039; scene=&#039;58/586574/Prolactin_opening/1&#039; /&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;&#039;&#039;&#039;בשלבי הקמה פרולקטין &#039;&#039;&#039;&amp;lt;/center&amp;gt; ==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
ערך זה מתאר את הורמון הפרולקטין והחלק החוץ תאי של הקולטן שלו. מידע נוסף על חלבונים אלה ניתן למצוא ברשומות שבמאגר המידע [http://www.rcsb.org/pdb/explore/explore.do?structureId=3NPZ PDB].&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;מבנה הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_chain/1&#039;&amp;gt;הורמון הפרולקטין&amp;lt;/scene&amp;gt; באדם מורכב מ-199&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Amino_acid/2&#039;&amp;gt;חומצות אמינו&amp;lt;/scene&amp;gt; כשכל חומצה מוצגת בצבע שונה. מולקולת הפרולקטין מכילה 3 קשרים די-סולפידים המאפשרים את הקיפול הנכון של ההורמון ויצירת המבנה השניוני. מחקרים אודות המבנה השניוני של פרולקטין הראו שחצי מחומצות האמינו מאורגנות ב-4 מבנים של &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_helix/3&#039;&amp;gt;סלילי אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;, בעוד שהשאר מסודרים בלולאות.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;מבנה הקולטן&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
קולטן הפרולקטין בנוי משני תת-יחידות זהות, כאשר כל תת-יחידה היא חלבון אשר חוצה את ממברנת התא פעם אחת. החלק &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor/1&#039;&amp;gt;החוץ תאי&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 של כל תת-יחידה מורכב מ-220 &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor_all_aa/2&#039;&amp;gt;חומצות אמינו&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 ואליו נקשר הורמון הפרולקטין כאשר כל חומצה מוצגת בצבע שונה. חלק זה בנוי &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_sheet/2&#039;&amp;gt;מיריעות בטא&amp;lt;/scene&amp;gt; &lt;br /&gt;
כשבכל תת-יחידה ניתן למצוא 2 &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor_aa/6&#039;&amp;gt;קשרים די סולפידים&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 החשובים לשמירה על מבנה ותפקוד תקין של הקולטן.&lt;br /&gt;
החלק של הקולטן החוצה את ממברנת התא הוא בעל 24 חומצות אמינו שתפקידן בשפעול הקולטן אינו ידוע. לעומת זאת, תפקיד הקטע התוך תאי הוא חיוני לצורך המשך העברת האות בתא. &lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
כאשר הורמון הפרולקטין נקשר לתת-יחידה אחת של הקולטן, נוצר קשר עם תת-יחידה נוספת והמבנה שנוצר מאפשר את&lt;br /&gt;
[http://physrev.physiology.org/content/physrev/80/4/1523/F1.large.jpg העברת האות בתא.]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
מלבד הפרולקטין גם הורמון גדילה יכול להקשר לקולטן היות ויש דמיון רב ברצף חומצות האמינו בין קולטן הפרולקטין וקולטן הורמון הגדילה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;תפקיד הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הפרולקטין, הידוע גם בשם luteotropin , הוא חלבון אשר ידוע בעיקר ביכולתו לגרום לנקבות ממחלקת היונקים ליצור חלב. אולם יש לו השפעה על מספר גדול של פונקציות . הפרולקטין מופרש [http://www.innerbody.com/anatomy/endocrine/posterior-lobe-pituitary#full-description מבלוטת יותרת המוח] כתגובה לאכילה, הזדווגות, טיפול באסטרוגן , ביוץ והנקה וגם  מרירית הרחם של נשים הרות, ועל כן נמצא במי השפיר. הפרולקטין מעורב גם במטבוליזם, ויסות מערכת החיסונית והתפתחות הלבלב. &lt;br /&gt;
ההורמון פרולקטין מופרש בגלים במהלך היממה כאשר עוצמת הגל קשורה לשעת היום; גלים גבוהים במיוחד נצפו תוך כדי שינה ובמיוחד בזמן שינה עמוקה. כמו כן ניתן לצפות בהפרשה מוגברת של פרולקטין במצבי לחץ, במאמץ גופני מוגבר, בהרדמה כללית או בניתוח. ככלל רמות הפרולקטין נמוכות יותר בגברים מאשר בנשים, ובעיקר במהלך השבועיים שקודמים למחזור הווסת.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;פרולקטין בנשים הרות ולאחר ההריון&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
רמת הפרולקטין בדם של נשים הרות עולה מתחילת ההיריון ויכולה להגיע עד פי 10 מהרמה שלפני ההיריון. לאחר הלידה רמת הפרולקטין בדם יורדת, אבל בכל הנקה קיימת עלייה משמעותית ברמת ההורמון עד כדי פי 8 מרמתו הבסיסית, עם חזרה לרמה הבסיסית 3-2 שעות מתום ההנקה.&lt;br /&gt;
אצל נשים מיניקות, רמת פרולקטין גבוהה בדם יכולה למנוע התפתחות זקיקים בשחלות, ולמנוע על ידי כך הריון נוסף. כמו כן עודף הפרשה של פרולקטין אצל נשים משפיע על התהליכים התקינים הקשורים לביוץ, והוא יכול להיות סיבה לאי-פוריות. ההשפעה השלילית יכולה להתבטא כהפרעה בהפרשתו התקינה של הורמון ה-(Luteinizing Hormone) LH אשר באחריותו לגרום לביוץ של הזקיק הבשל בשחלה, וכן בהפחתה בייצור של הורמוני שחלה כגון אסטרוגן ופרוגסטרון.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;פרולקטין בגברים&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
בגברים, לפרולקטין השפעה חשובה על שמירת רמתו התקינה של הורמון הטסטוסטרון אשר מהווה הורמון מפתח לתפקוד המיני של הגבר ולייצור הזרע. לכן גברים עם רמת פרולקטין גבוהה בדם לוקים לעיתים בירידה בחשק המיני עד כדי קשיים בזקפה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;בקרה על רמת הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
הפרשת הפרולקטין מבלוטת יתרת המוח מבוקרת על ידי גורמים רבים, אבל העיקרי שבהם הוא הורמון הדופמין (Dopamine) אשר מופרש מאזור מוגדר במוח. תפקידו לדכא את הפרשת ההורמון ולשמור על רמתו התקינה. במצבים מסוימים, כגון תת-תפקוד של בלוטת התריס, קיימת הפרשה מוגברת של הורמון ה- TRH (Thyrotropin-Releasing Hormone) מהמוח, אשר מגביר באופן משמעותי את הפרשת הפרולקטין, גורם לרמת פרולקטין גבוהה בדם. ובכך משבש תהליכים שבהם הפרולקטין מעורב. יש צורך על כן בטיפול בבלוטת התריס, כדי לאזן את רמות הפרולקטין.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;טיפולים ותרופות&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
הגורמים השכיחים לרמת פרולקטין גבוהה בדם הם גידולים שפירים מפרישי פרולקטין ותרופות מסוימות. הפרשה מוגברת זו תיפסק בעקבות דיכוי הפרולקטין על ידי תרופות נגזרות של ברומוקריפטין או בהפסקת נטילת התרופה שהגבירה את הפרשת הפרולקטין. גידולים המפרישים פרולקטין ניתנים לטיפול גם בתרופות ברוב המקרים, ללא צורך בניתוח.&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;מקורות&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
1.[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20875426?dopt=Abstract  גיבוש הפרולקטין והקולטן שלו]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
2. &amp;lt;http://www.infomed.co.il/disease-314//&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
3.[http://physrev.physiology.org/cgi/pmidlookup?view=long&amp;amp;pmid=11015620 פרולקטין: מבנה, תפקיד, ובקרה]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
4.[https://www.youtube.com/watch?v=ljlXD4zIedk גם גברים יכולים להניק]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
5.[http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=218127 נפש ערומה&amp;quot; ספרה של פרופ&#039; עדה למפרט&amp;quot;]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Moran Farber</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1954685</id>
		<title>Prolactin (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1954685"/>
		<updated>2014-06-21T20:43:06Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Moran Farber: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;__NOTOC__&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;Structure load=&#039;3NPZ&#039; size=&#039;350&#039; frame=&#039;true&#039; align=&#039;left&#039; caption=&#039;הורמון הפרולקטין והקולטן שלו&#039; scene=&#039;58/586574/Prolactin_opening/1&#039; /&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;&#039;&#039;&#039;בשלבי הקמה פרולקטין &#039;&#039;&#039;&amp;lt;/center&amp;gt; ==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
ערך זה מתאר את הורמון הפרולקטין והחלק החוץ תאי של הקולטן שלו. מידע נוסף על חלבונים אלה ניתן למצוא ברשומות שבמאגר המידע [http://www.rcsb.org/pdb/explore/explore.do?structureId=3NPZ PDB].&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;מבנה הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_chain/1&#039;&amp;gt;הורמון הפרולקטין&amp;lt;/scene&amp;gt; באדם מורכב מ-199&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Amino_acid/2&#039;&amp;gt;חומצות אמינו&amp;lt;/scene&amp;gt; כשכל חומצה מוצגת בצבע שונה. מולקולת הפרולקטין מכילה 3 קשרים די-סולפידים המאפשרים את הקיפול הנכון של ההורמון ויצירת המבנה השניוני. מחקרים אודות המבנה השניוני של פרולקטין הראו שחצי מחומצות האמינו מאורגנות ב-4 מבנים של &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_helix/3&#039;&amp;gt;סלילי אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;, בעוד שהשאר מסודרים בלולאות.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;מבנה הקולטן&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
קולטן הפרולקטין בנוי משני תת-יחידות זהות, כאשר כל תת-יחידה היא חלבון אשר חוצה את ממברנת התא פעם אחת. החלק &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor/1&#039;&amp;gt;החוץ תאי&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 של כל תת-יחידה מורכב מ-220 &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor_all_aa/2&#039;&amp;gt;חומצות אמינו&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 ואליו נקשר הורמון הפרולקטין וכל חומצה מוצגת בצבע שונה. חלק זה בנוי &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_sheet/2&#039;&amp;gt;מיריעות בטא&amp;lt;/scene&amp;gt; &lt;br /&gt;
כשבכל תת-יחידה ניתן למצוא 2 &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor_aa/6&#039;&amp;gt;קשרים די סולפידים&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 החשובים לשמירה על מבנה ותפקוד תקין של הקולטן.&lt;br /&gt;
. החלק של הקולטן החוצה את ממברנת התא הוא בעל 24 חומצות אמינו שתפקידן בשפעול הקולטן אינו ידוע. לעומת זאת, תפקיד הקטע התוך תאי הוא חיוני לצורך המשך העברת האות בתא. &lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
כאשר הורמון הפרולקטין נקשר לתת-יחידה אחת של הקולטן, נוצר קשר עם תת-יחידה נוספת והמבנה שנוצר מאפשר את&lt;br /&gt;
[http://physrev.physiology.org/content/physrev/80/4/1523/F1.large.jpg העברת האות בתא.]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
מלבד הפרולקטין גם הורמון גדילה יכול להקשר לקולטן היות ויש דמיון רב ברצף חומצות האמינו בין קולטן הפרולקטין וקולטן הורמון הגדילה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;תפקיד הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הפרולקטין, הידוע גם בשם luteotropin , הוא חלבון אשר ידוע בעיקר ביכולתו לגרום לנקבות ממחלקת היונקים ליצור חלב. אולם יש לו השפעה על מספר גדול של פונקציות . הפרולקטין מופרש [http://www.innerbody.com/anatomy/endocrine/posterior-lobe-pituitary#full-description מבלוטת יותרת המוח] כתגובה לאכילה, הזדווגות, טיפול באסטרוגן , ביוץ והנקה וגם  מרירית הרחם של נשים הרות, ועל כן נמצא במי השפיר. הפרולקטין מעורב גם במטבוליזם, ויסות מערכת החיסונית והתפתחות הלבלב. &lt;br /&gt;
ההורמון פרולקטין מופרש בגלים במהלך היממה כאשר עוצמת הגל קשורה לשעת היום; גלים גבוהים במיוחד נצפו תוך כדי שינה ובמיוחד בזמן שינה עמוקה. כמו כן ניתן לצפות בהפרשה מוגברת של פרולקטין במצבי לחץ, במאמץ גופני מוגבר, בהרדמה כללית או בניתוח. ככלל רמות הפרולקטין נמוכות יותר בגברים מאשר בנשים, ובעיקר במהלך השבועיים שקודמים למחזור הווסת.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;פרולקטין בנשים הרות ולאחר ההריון&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
רמת הפרולקטין בדם של נשים הרות עולה מתחילת ההיריון ויכולה להגיע עד פי 10 מהרמה שלפני ההיריון. לאחר הלידה רמת הפרולקטין בדם יורדת, אבל בכל הנקה קיימת עלייה משמעותית ברמת ההורמון עד כדי פי 8 מרמתו הבסיסית, עם חזרה לרמה הבסיסית 3-2 שעות מתום ההנקה.&lt;br /&gt;
אצל נשים מיניקות, רמת פרולקטין גבוהה בדם יכולה למנוע התפתחות זקיקים בשחלות, ולמנוע על ידי כך הריון נוסף. כמו כן עודף הפרשה של פרולקטין אצל נשים משפיע על התהליכים התקינים הקשורים לביוץ, והוא יכול להיות סיבה לאי-פוריות. ההשפעה השלילית יכולה להתבטא כהפרעה בהפרשתו התקינה של הורמון ה-(Luteinizing Hormone) LH אשר באחריותו לגרום לביוץ של הזקיק הבשל בשחלה, וכן בהפחתה בייצור של הורמוני שחלה כגון אסטרוגן ופרוגסטרון.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;פרולקטין בגברים&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
בגברים, לפרולקטין השפעה חשובה על שמירת רמתו התקינה של הורמון הטסטוסטרון אשר מהווה הורמון מפתח לתפקוד המיני של הגבר ולייצור הזרע. לכן גברים עם רמת פרולקטין גבוהה בדם לוקים לעיתים בירידה בחשק המיני עד כדי קשיים בזקפה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;בקרה על רמת הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
הפרשת הפרולקטין מבלוטת יתרת המוח מבוקרת על ידי גורמים רבים, אבל העיקרי שבהם הוא הורמון הדופמין (Dopamine) אשר מופרש מאזור מוגדר במוח. תפקידו לדכא את הפרשת ההורמון ולשמור על רמתו התקינה. במצבים מסוימים, כגון תת-תפקוד של בלוטת התריס, קיימת הפרשה מוגברת של הורמון ה- TRH (Thyrotropin-Releasing Hormone) מהמוח, אשר מגביר באופן משמעותי את הפרשת הפרולקטין, גורם לרמת פרולקטין גבוהה בדם. ובכך משבש תהליכים שבהם הפרולקטין מעורב. יש צורך על כן בטיפול בבלוטת התריס, כדי לאזן את רמות הפרולקטין.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;טיפולים ותרופות&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
הגורמים השכיחים לרמת פרולקטין גבוהה בדם הם גידולים שפירים מפרישי פרולקטין ותרופות מסוימות. הפרשה מוגברת זו תיפסק בעקבות דיכוי הפרולקטין על ידי תרופות נגזרות של ברומוקריפטין או בהפסקת נטילת התרופה שהגבירה את הפרשת הפרולקטין. גידולים המפרישים פרולקטין ניתנים לטיפול גם בתרופות ברוב המקרים, ללא צורך בניתוח.&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;מקורות&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
1.[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20875426?dopt=Abstract  גיבוש הפרולקטין והקולטן שלו]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
2. &amp;lt;http://www.infomed.co.il/disease-314//&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
3.[http://physrev.physiology.org/cgi/pmidlookup?view=long&amp;amp;pmid=11015620 פרולקטין: מבנה, תפקיד, ובקרה]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
4.[https://www.youtube.com/watch?v=ljlXD4zIedk גם גברים יכולים להניק]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
5.[http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=218127 נפש ערומה&amp;quot; ספרה של פרופ&#039; עדה למפרט&amp;quot;]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Moran Farber</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1954684</id>
		<title>Prolactin (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1954684"/>
		<updated>2014-06-21T20:37:12Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Moran Farber: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;__NOTOC__&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;Structure load=&#039;3NPZ&#039; size=&#039;350&#039; frame=&#039;true&#039; align=&#039;left&#039; caption=&#039;הורמון הפרולקטין והקולטן שלו&#039; scene=&#039;Insert optional scene name here&#039; /&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;&#039;&#039;&#039;בשלבי הקמה פרולקטין &#039;&#039;&#039;&amp;lt;/center&amp;gt; ==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
ערך זה מתאר את הורמון הפרולקטין והחלק החוץ תאי של הקולטן שלו. מידע נוסף על חלבונים אלה ניתן למצוא ברשומות שבמאגר המידע [http://www.rcsb.org/pdb/explore/explore.do?structureId=3NPZ PDB].&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;מבנה הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_chain/1&#039;&amp;gt;הורמון הפרולקטין&amp;lt;/scene&amp;gt; באדם מורכב מ-199&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Amino_acid/2&#039;&amp;gt;חומצות אמינו&amp;lt;/scene&amp;gt; כשכל חומצה מוצגת בצבע שונה. מולקולת הפרולקטין מכילה 3 קשרים די-סולפידים המאפשרים את הקיפול הנכון של ההורמון ויצירת המבנה השניוני. מחקרים אודות המבנה השניוני של פרולקטין הראו שחצי מחומצות האמינו מאורגנות ב-4 מבנים של &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_helix/3&#039;&amp;gt;סלילי אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;, בעוד שהשאר מסודרים בלולאות.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;מבנה הקולטן&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
קולטן הפרולקטין בנוי משני תת-יחידות זהות, כאשר כל תת-יחידה היא חלבון אשר חוצה את ממברנת התא פעם אחת. החלק &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor/1&#039;&amp;gt;החוץ תאי&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 של כל תת-יחידה מורכב מ-220 &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor_all_aa/2&#039;&amp;gt;חומצות אמינו&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 ואליו נקשר הורמון הפרולקטין וכל חומצה מוצגת בצבע שונה. חלק זה בנוי &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_sheet/2&#039;&amp;gt;מיריעות בטא&amp;lt;/scene&amp;gt; &lt;br /&gt;
כשבכל תת-יחידה ניתן למצוא 2 &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor_aa/6&#039;&amp;gt;קשרים די סולפידים&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 החשובים לשמירה על מבנה ותפקוד תקין של הקולטן.&lt;br /&gt;
. החלק של הקולטן החוצה את ממברנת התא הוא בעל 24 חומצות אמינו שתפקידן בשפעול הקולטן אינו ידוע. לעומת זאת, תפקיד הקטע התוך תאי הוא חיוני לצורך המשך העברת האות בתא. &lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
כאשר הורמון הפרולקטין נקשר לתת-יחידה אחת של הקולטן, נוצר קשר עם תת-יחידה נוספת והמבנה שנוצר מאפשר את&lt;br /&gt;
[http://physrev.physiology.org/content/physrev/80/4/1523/F1.large.jpg העברת האות בתא.]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
מלבד הפרולקטין גם הורמון גדילה יכול להקשר לקולטן היות ויש דמיון רב ברצף חומצות האמינו בין קולטן הפרולקטין וקולטן הורמון הגדילה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;תפקיד הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הפרולקטין, הידוע גם בשם luteotropin , הוא חלבון אשר ידוע בעיקר ביכולתו לגרום לנקבות ממחלקת היונקים ליצור חלב. אולם יש לו השפעה על מספר גדול של פונקציות . הפרולקטין מופרש [http://www.innerbody.com/anatomy/endocrine/posterior-lobe-pituitary#full-description מבלוטת יותרת המוח] כתגובה לאכילה, הזדווגות, טיפול באסטרוגן , ביוץ והנקה וגם  מרירית הרחם של נשים הרות, ועל כן נמצא במי השפיר. הפרולקטין מעורב גם במטבוליזם, ויסות מערכת החיסונית והתפתחות הלבלב. &lt;br /&gt;
ההורמון פרולקטין מופרש בגלים במהלך היממה כאשר עוצמת הגל קשורה לשעת היום; גלים גבוהים במיוחד נצפו תוך כדי שינה ובמיוחד בזמן שינה עמוקה. כמו כן ניתן לצפות בהפרשה מוגברת של פרולקטין במצבי לחץ, במאמץ גופני מוגבר, בהרדמה כללית או בניתוח. ככלל רמות הפרולקטין נמוכות יותר בגברים מאשר בנשים, ובעיקר במהלך השבועיים שקודמים למחזור הווסת.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;פרולקטין בנשים הרות ולאחר ההריון&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
רמת הפרולקטין בדם של נשים הרות עולה מתחילת ההיריון ויכולה להגיע עד פי 10 מהרמה שלפני ההיריון. לאחר הלידה רמת הפרולקטין בדם יורדת, אבל בכל הנקה קיימת עלייה משמעותית ברמת ההורמון עד כדי פי 8 מרמתו הבסיסית, עם חזרה לרמה הבסיסית 3-2 שעות מתום ההנקה.&lt;br /&gt;
אצל נשים מיניקות, רמת פרולקטין גבוהה בדם יכולה למנוע התפתחות זקיקים בשחלות, ולמנוע על ידי כך הריון נוסף. כמו כן עודף הפרשה של פרולקטין אצל נשים משפיע על התהליכים התקינים הקשורים לביוץ, והוא יכול להיות סיבה לאי-פוריות. ההשפעה השלילית יכולה להתבטא כהפרעה בהפרשתו התקינה של הורמון ה-(Luteinizing Hormone) LH אשר באחריותו לגרום לביוץ של הזקיק הבשל בשחלה, וכן בהפחתה בייצור של הורמוני שחלה כגון אסטרוגן ופרוגסטרון.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;פרולקטין בגברים&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
בגברים, לפרולקטין השפעה חשובה על שמירת רמתו התקינה של הורמון הטסטוסטרון אשר מהווה הורמון מפתח לתפקוד המיני של הגבר ולייצור הזרע. לכן גברים עם רמת פרולקטין גבוהה בדם לוקים לעיתים בירידה בחשק המיני עד כדי קשיים בזקפה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;בקרה על רמת הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
הפרשת הפרולקטין מבלוטת יתרת המוח מבוקרת על ידי גורמים רבים, אבל העיקרי שבהם הוא הורמון הדופמין (Dopamine) אשר מופרש מאזור מוגדר במוח. תפקידו לדכא את הפרשת ההורמון ולשמור על רמתו התקינה. במצבים מסוימים, כגון תת-תפקוד של בלוטת התריס, קיימת הפרשה מוגברת של הורמון ה- TRH (Thyrotropin-Releasing Hormone) מהמוח, אשר מגביר באופן משמעותי את הפרשת הפרולקטין, גורם לרמת פרולקטין גבוהה בדם. ובכך משבש תהליכים שבהם הפרולקטין מעורב. יש צורך על כן בטיפול בבלוטת התריס, כדי לאזן את רמות הפרולקטין.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;טיפולים ותרופות&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
הגורמים השכיחים לרמת פרולקטין גבוהה בדם הם גידולים שפירים מפרישי פרולקטין ותרופות מסוימות. הפרשה מוגברת זו תיפסק בעקבות דיכוי הפרולקטין על ידי תרופות נגזרות של ברומוקריפטין או בהפסקת נטילת התרופה שהגבירה את הפרשת הפרולקטין. גידולים המפרישים פרולקטין ניתנים לטיפול גם בתרופות ברוב המקרים, ללא צורך בניתוח.&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;מקורות&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
1.[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20875426?dopt=Abstract  גיבוש הפרולקטין והקולטן שלו]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
2. &amp;lt;http://www.infomed.co.il/disease-314//&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
3.[http://physrev.physiology.org/cgi/pmidlookup?view=long&amp;amp;pmid=11015620 פרולקטין: מבנה, תפקיד, ובקרה]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
4.[https://www.youtube.com/watch?v=ljlXD4zIedk גם גברים יכולים להניק]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
5.[http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=218127 נפש ערומה&amp;quot; ספרה של פרופ&#039; עדה למפרט&amp;quot;]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Moran Farber</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1954683</id>
		<title>Prolactin (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1954683"/>
		<updated>2014-06-21T20:32:11Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Moran Farber: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;__NOTOC__&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;Structure load=&#039;3NPZ&#039; size=&#039;350&#039; frame=&#039;true&#039; align=&#039;left&#039; caption=&#039;הורמון הפרולקטין והקולטן שלו&#039; scene=&#039;Insert optional scene name here&#039; /&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;&#039;&#039;&#039;בשלבי הקמה פרולקטין &#039;&#039;&#039;&amp;lt;/center&amp;gt; ==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
ערך זה מתאר את הורמון הפרולקטין והחלק החוץ תאי של הקולטן שלו. מידע נוסף על חלבונים אלה ניתן למצוא ברשומות שבמאגר המידע [http://www.rcsb.org/pdb/explore/explore.do?structureId=3NPZ PDB].&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;מבנה הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_chain/1&#039;&amp;gt;הורמון הפרולקטין&amp;lt;/scene&amp;gt; באדם מורכב מ-199&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Amino_acid/2&#039;&amp;gt;חומצות אמינו&amp;lt;/scene&amp;gt; כשכל חומצה מוצגת בצבע שונה. מולקולת הפרולקטין מכילה 3 קשרים די-סולפידים המאפשרים את הקיפול הנכון של ההורמון ויצירת המבנה השניוני. מחקרים אודות המבנה השניוני של פרולקטין הראו שחצי מחומצות האמינו מאורגנות ב-4 מבנים של &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_helix/3&#039;&amp;gt;סלילי אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;, בעוד שהשאר מסודרים בלולאות.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;מבנה הקולטן&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
קולטן הפרולקטין בנוי משני תת-יחידות זהות, כאשר כל תת-יחידה היא חלבון אשר חוצה את ממברנת התא פעם אחת. החלק &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor/1&#039;&amp;gt;החוץ תאי&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 של כל תת-יחידה מורכב מ-220 &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor_all_aa/2&#039;&amp;gt;חומצות אמינו&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 ואליו נקשר הורמון הפרולקטין וכל חומצה מוצגת בצבע שונה. חלק זה בנוי &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_sheet/2&#039;&amp;gt;מיריעות בטא&amp;lt;/scene&amp;gt; &lt;br /&gt;
כשבכל תת-יחידה ניתן למצוא 2 &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor_aa/6&#039;&amp;gt;קשרים די סולפידים&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 החשובים לשמירה על מבנה ותפקוד תקין של הקולטן.&lt;br /&gt;
. החלק של הקולטן החוצה את ממברנת התא הוא בעל 24 חומצות אמינו שתפקידן בשפעול הקולטן אינו ידוע. לעומת זאת, תפקיד הקטע התוך תאי הוא חיוני לצורך המשך העברת האות בתא. &lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
כאשר הורמון הפרולקטין נקשר לתת-יחידה אחת של הקולטן, נוצר קשר עם תת-יחידה נוספת והמבנה שנוצר מאפשר את&lt;br /&gt;
[http://physrev.physiology.org/content/physrev/80/4/1523/F1.large.jpg העברת האות בתא.]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
מלבד הפרולקטין גם הורמון גדילה יכול להקשר לקולטן היות ויש דמיון רב ברצף חומצות האמינו בין קולטן הפרולקטין וקולטן הורמון הגדילה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;תפקיד הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הפרולקטין, הידוע גם בשם luteotropin , הוא חלבון אשר ידוע בעיקר ביכולתו לגרום לנקבות ממחלקת היונקים ליצור חלב. אולם יש לו השפעה על מספר גדול של פונקציות . הפרולקטין מופרש [http://www.innerbody.com/anatomy/endocrine/posterior-lobe-pituitary#full-description מבלוטת יותרת המוח] כתגובה לאכילה, הזדווגות, טיפול באסטרוגן , ביוץ והנקה וגם  מרירית הרחם של נשים הרות, ועל כן נמצא במי השפיר. הפרולקטין מעורב גם במטבוליזם, ויסות מערכת החיסונית והתפתחות הלבלב. &lt;br /&gt;
ההורמון פרולקטין מופרש בגלים במהלך היממה כאשר עוצמת הגל קשורה לשעת היום; גלים גבוהים במיוחד נצפו תוך כדי שינה ובמיוחד בזמן שינה עמוקה. כמו כן ניתן לצפות בהפרשה מוגברת של פרולקטין במצבי לחץ, במאמץ גופני מוגבר, בהרדמה כללית או בניתוח. ככלל רמות הפרולקטין נמוכות יותר בגברים מאשר בנשים, ובעיקר במהלך השבועיים שקודמים למחזור הווסת.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;פרולקטין בנשים הרות ולאחר ההריון&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
רמת הפרולקטין בדם של נשים הרות עולה מתחילת ההיריון ויכולה להגיע עד פי 10 מהרמה שלפני ההיריון. לאחר הלידה רמת הפרולקטין בדם יורדת, אבל בכל הנקה קיימת עלייה משמעותית ברמת ההורמון עד כדי פי 8 מרמתו הבסיסית, עם חזרה לרמה הבסיסית 3-2 שעות מתום ההנקה.&lt;br /&gt;
אצל נשים מיניקות, רמת פרולקטין גבוהה בדם יכולה למנוע התפתחות זקיקים בשחלות, ולמנוע על ידי כך הריון נוסף. כמו כן עודף הפרשה של פרולקטין אצל נשים משפיע על התהליכים התקינים הקשורים לביוץ, והוא יכול להיות סיבה לאי-פוריות. ההשפעה השלילית יכולה להתבטא כהפרעה בהפרשתו התקינה של הורמון ה-(Luteinizing Hormone) LH אשר באחריותו לגרום לביוץ של הזקיק הבשל בשחלה, וכן בהפחתה בייצור של הורמוני שחלה כגון אסטרוגן ופרוגסטרון.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;פרולקטין בגברים&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
בגברים, לפרולקטין השפעה חשובה על שמירת רמתו התקינה של הורמון הטסטוסטרון אשר מהווה הורמון מפתח לתפקוד המיני של הגבר ולייצור הזרע. לכן גברים עם רמת פרולקטין גבוהה בדם לוקים לעיתים בירידה בחשק המיני עד כדי קשיים בזקפה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;בקרה על רמת הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
הפרשת הפרולקטין מבלוטת יתרת המוח מבוקרת על ידי גורמים רבים, אבל העיקרי שבהם הוא הורמון הדופמין (Dopamine) אשר מופרש מאזור מוגדר במוח. תפקידו לדכא את הפרשת ההורמון ולשמור על רמתו התקינה. במצבים מסוימים, כגון תת-תפקוד של בלוטת התריס, קיימת הפרשה מוגברת של הורמון ה- TRH (Thyrotropin-Releasing Hormone) מהמוח, אשר מגביר באופן משמעותי את הפרשת הפרולקטין, גורם לרמת פרולקטין גבוהה בדם. ובכך משבש תהליכים שבהם הפרולקטין מעורב. יש צורך על כן בטיפול בבלוטת התריס, כדי לאזן את רמות הפרולקטין.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;טיפולים ותרופות&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
הגורמים השכיחים לרמת פרולקטין גבוהה בדם הם גידולים שפירים מפרישי פרולקטין ותרופות מסוימות. הפרשה מוגברת זו תיפסק בעקבות דיכוי הפרולקטין על ידי תרופות נגזרות של ברומוקריפטין או בהפסקת נטילת התרופה שהגבירה את הפרשת הפרולקטין. גידולים המפרישים פרולקטין ניתנים לטיפול גם בתרופות ברוב המקרים, ללא צורך בניתוח.&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;מקורות&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
1.[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20875426?dopt=Abstract  גיבוש הפרולקטין והקולטן שלו]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
2. &amp;lt;http://www.infomed.co.il/disease-314//&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
3.[http://physrev.physiology.org/cgi/pmidlookup?view=long&amp;amp;pmid=11015620 פרולקטין: מבנה, תפקיד, ובקרה]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
4.[https://www.youtube.com/watch?v=ljlXD4zIedk גם גברים יכולים להניק]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
5.[http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=218127 נפש ערומה&amp;quot; ספרה של פרופ&#039; עדה למפרט&amp;quot;]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Moran Farber</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1954682</id>
		<title>Prolactin (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1954682"/>
		<updated>2014-06-21T20:29:24Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Moran Farber: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;__NOTOC__&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;Structure load=&#039;3NPZ&#039; size=&#039;350&#039; frame=&#039;true&#039; align=&#039;left&#039; caption=&#039;הורמון הפרולקטין והקולטן שלו&#039; scene=&#039;Insert optional scene name here&#039; /&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;&#039;&#039;&#039;בשלבי הקמה פרולקטין &#039;&#039;&#039;&amp;lt;/center&amp;gt; ==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
ערך זה מתאר את הורמון הפרולקטין והחלק החוץ תאי של הקולטן שלו. מידע נוסף על חלבונים אלה ניתן למצוא ברשומות שבמאגר המידע [http://www.rcsb.org/pdb/explore/explore.do?structureId=3NPZ PDB].&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;מבנה הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_chain/1&#039;&amp;gt;הורמון הפרולקטין&amp;lt;/scene&amp;gt; באדם מורכב מ-199&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Amino_acid/2&#039;&amp;gt;חומצות אמינו&amp;lt;/scene&amp;gt; כשכל חומצה מוצגת בצבע שונה. מולקולת הפרולקטין מכילה 3 קשרים די-סולפידים המאפשרים את הקיפול הנכון של ההורמון ויצירת המבנה השניוני. מחקרים אודות המבנה השניוני של פרולקטין הראו שחצי מחומצות האמינו מאורגנות ב-4 מבנים של &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_helix/3&#039;&amp;gt;סלילי אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;, בעוד שהשאר מסודרים בלולאות.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;מבנה הקולטן&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
קולטן הפרולקטין בנוי משני תת-יחידות זהות, כאשר כל תת-יחידה היא חלבון אשר חוצה את ממברנת התא פעם אחת. החלק &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor/1&#039;&amp;gt;החוץ תאי&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 של כל תת-יחידה מורכב מ-220 &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor_all_aa/2&#039;&amp;gt;חומצות אמינו&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 ואליו נקשר הורמון הפרולקטין וכל חומצה מוצגת בצבע שונה. חלק זה בנוי &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_sheet/2&#039;&amp;gt;מיריעות בטא&amp;lt;/scene&amp;gt; &lt;br /&gt;
כשבכל תת-יחידה ניתן למצוא 2 &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor_aa/6&#039;&amp;gt;קשרים די סולפידים&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 החשובים לשמירה על מבנה ותפקוד תקין של הקולטן.&lt;br /&gt;
. החלק של הקולטן החוצה את ממברנת התא הוא בעל 24 חומצות אמינו שתפקידן בשפעול הקולטן אינו ידוע. לעומת זאת, תפקיד הקטע התוך תאי הוא חיוני לצורך המשך העברת האות בתא. &lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
כאשר הורמון הפרולקטין נקשר לתת-יחידה אחת של הקולטן, נוצר קשר עם תת-יחידה נוספת והמבנה שנוצר מאפשר את&lt;br /&gt;
[http://physrev.physiology.org/content/physrev/80/4/1523/F1.large.jpg העברת האות בתא.]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
מלבד הפרולקטין גם הורמון גדילה יכול להקשר לקולטן היות ויש דמיון רב ברצף חומצות האמינו בין קולטן הפרולקטין וקולטן הורמון הגדילה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;תפקיד הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הפרולקטין, הידוע גם בשם luteotropin , הוא חלבון אשר ידוע בעיקר ביכולתו לגרום לנקבות ממחלקת היונקים ליצור חלב. אולם יש לו השפעה על מספר גדול של פונקציות . הפרולקטין מופרש [http://www.innerbody.com/anatomy/endocrine/posterior-lobe-pituitary#full-description מבלוטת יותרת המוח] כתגובה לאכילה, הזדווגות, טיפול באסטרוגן , ביוץ והנקה וגם  מרירית הרחם של נשים הרות, ועל כן נמצא במי השפיר. הפרולקטין מעורב גם במטבוליזם, ויסות מערכת החיסונית והתפתחות הלבלב. &lt;br /&gt;
ההורמון פרולקטין מופרש בגלים במהלך היממה כאשר עוצמת הגל קשורה לשעת היום; גלים גבוהים במיוחד נצפו תוך כדי שינה ובמיוחד בזמן שינה עמוקה. כמו כן ניתן לצפות בהפרשה מוגברת של פרולקטין במצבי לחץ, במאמץ גופני מוגבר, בהרדמה כללית או בניתוח. ככלל רמות הפרולקטין נמוכות יותר בגברים מאשר בנשים, ובעיקר במהלך השבועיים שקודמים למחזור הווסת.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;פרולקטין בנשים הרות ולאחר ההריון&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
רמת הפרולקטין בדם של נשים הרות עולה מתחילת ההיריון ויכולה להגיע עד פי 10 מהרמה שלפני ההיריון. לאחר הלידה רמת הפרולקטין בדם יורדת, אבל בכל הנקה קיימת עלייה משמעותית ברמת ההורמון עד כדי פי 8 מרמתו הבסיסית, עם חזרה לרמה הבסיסית 3-2 שעות מתום ההנקה.&lt;br /&gt;
אצל נשים מיניקות, רמת פרולקטין גבוהה בדם יכולה למנוע התפתחות זקיקים בשחלות, ולמנוע על ידי כך הריון נוסף. כמו כן עודף הפרשה של פרולקטין אצל נשים משפיע על התהליכים התקינים הקשורים לביוץ, והוא יכול להיות סיבה לאי-פוריות. ההשפעה השלילית יכולה להתבטא כהפרעה בהפרשתו התקינה של הורמון ה-(Luteinizing Hormone) LH אשר באחריותו לגרום לביוץ של הזקיק הבשל בשחלה, וכן בהפחתה בייצור של הורמוני שחלה כגון אסטרוגן ופרוגסטרון.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;פרולקטין בגברים&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
בגברים, לפרולקטין השפעה חשובה על שמירת רמתו התקינה של הורמון הטסטוסטרון אשר מהווה הורמון מפתח לתפקוד המיני של הגבר ולייצור הזרע. לכן גברים עם רמת פרולקטין גבוהה בדם לוקים לעיתים בירידה בחשק המיני עד כדי קשיים בזקפה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;בקרה על רמת הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
הפרשת הפרולקטין מבלוטת יתרת המוח מבוקרת על ידי גורמים רבים, אבל העיקרי שבהם הוא הורמון הדופמין (Dopamine) אשר מופרש מאזור מוגדר במוח. תפקידו לדכא את הפרשת ההורמון ולשמור על רמתו התקינה. במצבים מסוימים, כגון תת-תפקוד של בלוטת התריס, קיימת הפרשה מוגברת של הורמון ה- TRH (Thyrotropin-Releasing Hormone) מהמוח, אשר מגביר באופן משמעותי את הפרשת הפרולקטין, גורם לרמת פרולקטין גבוהה בדם. ובכך משבש תהליכים שבהם הפרולקטין מעורב. יש צורך על כן בטיפול בבלוטת התריס, כדי לאזן את רמות הפרולקטין.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;טיפולים ותרופות&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
הגורמים השכיחים לרמת פרולקטין גבוהה בדם הם גידולים שפירים מפרישי פרולקטין ותרופות מסוימות. הפרשה מוגברת זו תיפסק בעקבות דיכוי הפרולקטין על ידי תרופות נגזרות של ברומוקריפטין או בהפסקת נטילת התרופה שהגבירה את הפרשת הפרולקטין. גידולים המפרישים פרולקטין ניתנים לטיפול גם בתרופות ברוב המקרים, ללא צורך בניתוח.&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
1.[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20875426?dopt=Abstract  גיבוש הפרולקטין והקולטן שלו]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
2. &amp;lt;http://www.infomed.co.il/disease-314//&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
3.[http://physrev.physiology.org/cgi/pmidlookup?view=long&amp;amp;pmid=11015620 פרולקטין: מבנה, תפקיד, ובקרה]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
4.[https://www.youtube.com/watch?v=ljlXD4zIedk גם גברים יכולים להניק]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
5.[http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=218127 נפש ערומה&amp;quot; ספרה של פרופ&#039; עדה למפרט&amp;quot;]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Moran Farber</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1954681</id>
		<title>Prolactin (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1954681"/>
		<updated>2014-06-21T20:12:51Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Moran Farber: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;__NOTOC__&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;Structure load=&#039;3NPZ&#039; size=&#039;350&#039; frame=&#039;true&#039; align=&#039;left&#039; caption=&#039;הורמון הפרולקטין והקולטן שלו&#039; scene=&#039;Insert optional scene name here&#039; /&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;&#039;&#039;&#039;בשלבי הקמה פרולקטין &#039;&#039;&#039;&amp;lt;/center&amp;gt; ==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
ערך זה מתאר את הורמון הפרולקטין והחלק החוץ תאי של הקולטן שלו. מידע נוסף על חלבונים אלה ניתן למצוא ברשומות שבמאגר המידע [http://www.rcsb.org/pdb/explore/explore.do?structureId=3NPZ PDB].&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;מבנה הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_chain/1&#039;&amp;gt;הורמון הפרולקטין&amp;lt;/scene&amp;gt; באדם מורכב מ-199&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Amino_acid/2&#039;&amp;gt;חומצות אמינו&amp;lt;/scene&amp;gt; כשכל חומצה מוצגת בצבע שונה. מולקולת הפרולקטין מכילה 3 קשרים די-סולפידים המאפשרים את הקיפול הנכון של ההורמון ויצירת המבנה השניוני. מחקרים אודות המבנה השניוני של פרולקטין הראו שחצי מחומצות האמינו מאורגנות ב-4 מבנים של &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_helix/3&#039;&amp;gt;סלילי אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;, בעוד שהשאר מסודרים בלולאות.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;מבנה הקולטן&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
קולטן הפרולקטין בנוי משני תת-יחידות זהות, כאשר כל תת-יחידה היא חלבון אשר חוצה את ממברנת התא פעם אחת. החלק &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor/1&#039;&amp;gt;החוץ תאי&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 של כל תת-יחידה מורכב מ-220 &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor_all_aa/2&#039;&amp;gt;חומצות אמינו&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 ואליו נקשר הורמון הפרולקטין וכל חומצה מוצגת בצבע שונה. חלק זה בנוי &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_sheet/2&#039;&amp;gt;מיריעות בטא&amp;lt;/scene&amp;gt; &lt;br /&gt;
כשבכל תת-יחידה ניתן למצוא 2 &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor_aa/6&#039;&amp;gt;קשרים די סולפידים&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 החשובים לשמירה על מבנה ותפקוד תקין של הקולטן.&lt;br /&gt;
. החלק של הקולטן החוצה את ממברנת התא הוא בעל 24 חומצות אמינו שתפקידן בשפעול הקולטן אינו ידוע. לעומת זאת, תפקיד הקטע התוך תאי הוא חיוני לצורך המשך העברת האות בתא. &lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
כאשר הורמון הפרולקטין נקשר לתת-יחידה אחת של הקולטן, נוצר קשר עם תת-יחידה נוספת והמבנה שנוצר מאפשר את&lt;br /&gt;
[http://physrev.physiology.org/content/physrev/80/4/1523/F1.large.jpg העברת האות בתא.]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
מלבד הפרולקטין גם הורמון גדילה יכול להקשר לקולטן היות ויש דמיון רב ברצף חומצות האמינו בין קולטן הפרולקטין וקולטן הורמון הגדילה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;תפקיד הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הפרולקטין, הידוע גם בשם luteotropin , הוא חלבון אשר ידוע בעיקר ביכולתו לגרום לנקבות ממחלקת היונקים ליצור חלב. אולם יש לו השפעה על מספר גדול של פונקציות . הפרולקטין מופרש [http://www.innerbody.com/anatomy/endocrine/posterior-lobe-pituitary#full-description מבלוטת יותרת המוח] כתגובה לאכילה, הזדווגות, טיפול באסטרוגן , ביוץ והנקה וגם  מרירית הרחם של נשים הרות, ועל כן נמצא במי השפיר. הפרולקטין מעורב גם במטבוליזם, ויסות מערכת החיסונית והתפתחות הלבלב. &lt;br /&gt;
ההורמון פרולקטין מופרש בגלים במהלך היממה כאשר עוצמת הגל קשורה לשעת היום; גלים גבוהים במיוחד נצפו תוך כדי שינה ובמיוחד בזמן שינה עמוקה. כמו כן ניתן לצפות בהפרשה מוגברת של פרולקטין במצבי לחץ, במאמץ גופני מוגבר, בהרדמה כללית או בניתוח. ככלל רמות הפרולקטין נמוכות יותר בגברים מאשר בנשים, ובעיקר במהלך השבועיים שקודמים למחזור הווסת.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;פרולקטין בנשים הרות ולאחר ההריון&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
רמת הפרולקטין בדם של נשים הרות עולה מתחילת ההיריון ויכולה להגיע עד פי 10 מהרמה שלפני ההיריון. לאחר הלידה רמת הפרולקטין בדם יורדת, אבל בכל הנקה קיימת עלייה משמעותית ברמת ההורמון עד כדי פי 8 מרמתו הבסיסית, עם חזרה לרמה הבסיסית 3-2 שעות מתום ההנקה.&lt;br /&gt;
אצל נשים מיניקות, רמת פרולקטין גבוהה בדם יכולה למנוע התפתחות זקיקים בשחלות, ולמנוע על ידי כך הריון נוסף. כמו כן עודף הפרשה של פרולקטין אצל נשים משפיע על התהליכים התקינים הקשורים לביוץ, והוא יכול להיות סיבה לאי-פוריות. ההשפעה השלילית יכולה להתבטא כהפרעה בהפרשתו התקינה של הורמון ה-(Luteinizing Hormone) LH אשר באחריותו לגרום לביוץ של הזקיק הבשל בשחלה, וכן בהפחתה בייצור של הורמוני שחלה כגון אסטרוגן ופרוגסטרון.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;פרולקטין בגברים&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
בגברים, לפרולקטין השפעה חשובה על שמירת רמתו התקינה של הורמון הטסטוסטרון אשר מהווה הורמון מפתח לתפקוד המיני של הגבר ולייצור הזרע. לכן גברים עם רמת פרולקטין גבוהה בדם לוקים לעיתים בירידה בחשק המיני עד כדי קשיים בזקפה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;בקרה על רמת הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
הפרשת הפרולקטין מבלוטת יתרת המוח מבוקרת על ידי גורמים רבים, אבל העיקרי שבהם הוא הורמון הדופמין (Dopamine) אשר מופרש מאזור מוגדר במוח. תפקידו לדכא את הפרשת ההורמון ולשמור על רמתו התקינה. במצבים מסוימים, כגון תת-תפקוד של בלוטת התריס, קיימת הפרשה מוגברת של הורמון ה- TRH (Thyrotropin-Releasing Hormone) מהמוח, אשר מגביר באופן משמעותי את הפרשת הפרולקטין, גורם לרמת פרולקטין גבוהה בדם. ובכך משבש תהליכים שבהם הפרולקטין מעורב. יש צורך על כן בטיפול בבלוטת התריס, כדי לאזן את רמות הפרולקטין.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;טיפולים ותרופות&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
הגורמים השכיחים לרמת פרולקטין גבוהה בדם הם גידולים שפירים מפרישי פרולקטין ותרופות מסוימות. הפרשה מוגברת זו תיפסק בעקבות דיכוי הפרולקטין על ידי תרופות נגזרות של ברומוקריפטין או בהפסקת נטילת התרופה שהגבירה את הפרשת הפרולקטין. גידולים המפרישים פרולקטין ניתנים לטיפול גם בתרופות ברוב המקרים, ללא צורך בניתוח.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
1.[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20875426?dopt=Abstract  גיבוש הפרולקטין והקולטן שלו]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
2. &amp;lt;http://www.infomed.co.il/disease-314//&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
3.[http://physrev.physiology.org/cgi/pmidlookup?view=long&amp;amp;pmid=11015620 פרולקטין: מבנה, תפקיד, ובקרה]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
4.[https://www.youtube.com/watch?v=ljlXD4zIedk גם גברים יכולים להניק]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
5.[http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=218127 נפש ערומה&amp;quot; ספרה של פרופ&#039; עדה למפרט&amp;quot;]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Moran Farber</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1954679</id>
		<title>Prolactin (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1954679"/>
		<updated>2014-06-21T19:30:40Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Moran Farber: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;__NOTOC__&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;Structure load=&#039;3NPZ&#039; size=&#039;350&#039; frame=&#039;true&#039; align=&#039;left&#039; caption=&#039;הורמון הפרולקטין והקולטן שלו&#039; scene=&#039;Insert optional scene name here&#039; /&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;&#039;&#039;&#039;בשלבי הקמה פרולקטין &#039;&#039;&#039;&amp;lt;/center&amp;gt; ==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
ערך זה מתאר את הורמון הפרולקטין והחלק החוץ תאי של הקולטן שלו. מידע נוסף על חלבונים אלה ניתן למצוא ברשומות שבמאגר המידע [http://www.rcsb.org/pdb/explore/explore.do?structureId=3NPZ PDB].&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;מבנה הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_chain/1&#039;&amp;gt;הורמון הפרולקטין&amp;lt;/scene&amp;gt; באדם מורכב מ-199&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Amino_acid/2&#039;&amp;gt;חומצות אמינו&amp;lt;/scene&amp;gt;. מולקולת הפרולקטין מכילה 3 קשרים די-סולפידים המאפשרים את הקיפול הנכון של ההורמון ויצירת המבנה השניוני. מחקרים אודות המבנה השניוני של פרולקטין הראו שחצי מחומצות האמינו מאורגנות ב-4 מבנים של &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_helix/3&#039;&amp;gt;סלילי אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;, בעוד שהשאר מסודרים בלולאות.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;מבנה הקולטן&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
קולטן הפרולקטין בנוי משני תת-יחידות זהות, כאשר כל תת-יחידה היא חלבון אשר חוצה את ממברנת התא פעם אחת. החלק &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor/1&#039;&amp;gt;החוץ תאי&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 של כל תת-יחידה מורכב מ-220 &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor_all_aa/2&#039;&amp;gt;חומצות אמינו&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 ואליו נקשר הורמון הפרולקטין. חלק זה בנוי &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_sheet/2&#039;&amp;gt;מיריעות בטא&amp;lt;/scene&amp;gt; &lt;br /&gt;
כשבכל תת-יחידה ניתן למצוא 2 &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor_aa/6&#039;&amp;gt;קשרים די סולפידים&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 החשובים לשמירה על מבנה ותפקוד תקין של הקולטן.&lt;br /&gt;
. החלק של הקולטן החוצה את ממברנת התא הוא בעל 24 חומצות אמינו שתפקידן בשפעול הקולטן אינו ידוע. לעומת זאת, תפקיד הקטע התוך תאי הוא חיוני לצורך המשך העברת האות בתא. &lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
כאשר הורמון הפרולקטין נקשר לתת-יחידה אחת של הקולטן, נוצר קשר עם תת-יחידה נוספת והמבנה שנוצר מאפשר את&lt;br /&gt;
[http://physrev.physiology.org/content/physrev/80/4/1523/F1.large.jpg העברת האות בתא.]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
מלבד הפרולקטין גם הורמון גדילה יכול להקשר לקולטן היות ויש דמיון רב ברצף חומצות האמינו בין קולטן הפרולקטין וקולטן הורמון הגדילה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;תפקיד הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הפרולקטין, הידוע גם בשם luteotropin , הוא חלבון אשר ידוע בעיקר ביכולתו לגרום לנקבות ממחלקת היונקים ליצור חלב. אולם יש לו השפעה על מספר גדול של פונקציות . הפרולקטין מופרש [http://www.innerbody.com/anatomy/endocrine/posterior-lobe-pituitary#full-description מבלוטת יותרת המוח] כתגובה לאכילה, הזדווגות, טיפול באסטרוגן , ביוץ והנקה וגם  מרירית הרחם של נשים הרות, ועל כן נמצא במי השפיר. הפרולקטין מעורב גם במטבוליזם, ויסות מערכת החיסונית והתפתחות הלבלב. &lt;br /&gt;
ההורמון פרולקטין מופרש בגלים במהלך היממה כאשר עוצמת הגל קשורה לשעת היום; גלים גבוהים במיוחד נצפו תוך כדי שינה ובמיוחד בזמן שינה עמוקה. כמו כן ניתן לצפות בהפרשה מוגברת של פרולקטין במצבי לחץ, במאמץ גופני מוגבר, בהרדמה כללית או בניתוח. ככלל רמות הפרולקטין נמוכות יותר בגברים מאשר בנשים, ובעיקר במהלך השבועיים שקודמים למחזור הווסת.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;פרולקטין בנשים הרות ולאחר ההריון&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
רמת הפרולקטין בדם של נשים הרות עולה מתחילת ההיריון ויכולה להגיע עד פי 10 מהרמה שלפני ההיריון. לאחר הלידה רמת הפרולקטין בדם יורדת, אבל בכל הנקה קיימת עלייה משמעותית ברמת ההורמון עד כדי פי 8 מרמתו הבסיסית, עם חזרה לרמה הבסיסית 3-2 שעות מתום ההנקה.&lt;br /&gt;
אצל נשים מיניקות, רמת פרולקטין גבוהה בדם יכולה למנוע התפתחות זקיקים בשחלות, ולמנוע על ידי כך הריון נוסף. כמו כן עודף הפרשה של פרולקטין אצל נשים משפיע על התהליכים התקינים הקשורים לביוץ, והוא יכול להיות סיבה לאי-פוריות. ההשפעה השלילית יכולה להתבטא כהפרעה בהפרשתו התקינה של הורמון ה-(Luteinizing Hormone) LH אשר באחריותו לגרום לביוץ של הזקיק הבשל בשחלה, וכן בהפחתה בייצור של הורמוני שחלה כגון אסטרוגן ופרוגסטרון.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;פרולקטין בגברים&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
בגברים, לפרולקטין השפעה חשובה על שמירת רמתו התקינה של הורמון הטסטוסטרון אשר מהווה הורמון מפתח לתפקוד המיני של הגבר ולייצור הזרע. לכן גברים עם רמת פרולקטין גבוהה בדם לוקים לעיתים בירידה בחשק המיני עד כדי קשיים בזקפה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;בקרה על רמת הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
הפרשת הפרולקטין מבלוטת יתרת המוח מבוקרת על ידי גורמים רבים, אבל העיקרי שבהם הוא הורמון הדופמין (Dopamine) אשר מופרש מאזור מוגדר במוח. תפקידו לדכא את הפרשת ההורמון ולשמור על רמתו התקינה. במצבים מסוימים, כגון תת-תפקוד של בלוטת התריס, קיימת הפרשה מוגברת של הורמון ה- TRH (Thyrotropin-Releasing Hormone) מהמוח, אשר מגביר באופן משמעותי את הפרשת הפרולקטין, גורם לרמת פרולקטין גבוהה בדם. ובכך משבש תהליכים שבהם הפרולקטין מעורב. יש צורך על כן בטיפול בבלוטת התריס, כדי לאזן את רמות הפרולקטין.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;טיפולים ותרופות&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
הגורמים השכיחים לרמת פרולקטין גבוהה בדם הם גידולים שפירים מפרישי פרולקטין ותרופות מסוימות. הפרשה מוגברת זו תיפסק בעקבות דיכוי הפרולקטין על ידי תרופות נגזרות של ברומוקריפטין או בהפסקת נטילת התרופה שהגבירה את הפרשת הפרולקטין. גידולים המפרישים פרולקטין ניתנים לטיפול גם בתרופות ברוב המקרים, ללא צורך בניתוח.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
1.[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20875426?dopt=Abstract  גיבוש הפרולקטין והקולטן שלו]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
2. &amp;lt;http://www.infomed.co.il/disease-314//&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
3.[http://physrev.physiology.org/cgi/pmidlookup?view=long&amp;amp;pmid=11015620 פרולקטין: מבנה, תפקיד, ובקרה]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
4.[https://www.youtube.com/watch?v=ljlXD4zIedk גם גברים יכולים להניק]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
5.[http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=218127 נפש ערומה&amp;quot; ספרה של פרופ&#039; עדה למפרט&amp;quot;]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Moran Farber</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1954678</id>
		<title>Prolactin (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1954678"/>
		<updated>2014-06-21T19:10:37Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Moran Farber: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;__NOTOC__&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;Structure load=&#039;3NPZ&#039; size=&#039;350&#039; frame=&#039;true&#039; align=&#039;left&#039; caption=&#039;Insert caption here&#039; scene=&#039;Insert optional scene name here&#039; /&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;&#039;&#039;&#039;בשלבי הקמה פרולקטין &#039;&#039;&#039;&amp;lt;/center&amp;gt; ==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
ערך זה מתאר את הורמון הפרולקטין והחלק החוץ תאי של הקולטן שלו. מידע נוסף על חלבונים אלה ניתן למצוא ברשומות שבמאגר המידע [http://www.rcsb.org/pdb/explore/explore.do?structureId=3NPZ PDB].&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;מבנה הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_chain/1&#039;&amp;gt;הורמון הפרולקטין&amp;lt;/scene&amp;gt; באדם מורכב מ-199&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Amino_acid/2&#039;&amp;gt;חומצות אמינו&amp;lt;/scene&amp;gt;. מולקולת הפרולקטין מכילה 3 קשרים די-סולפידים המאפשרים את הקיפול הנכון של ההורמון ויצירת המבנה השניוני. מחקרים אודות המבנה השניוני של פרולקטין הראו שחצי מחומצות האמינו מאורגנות ב-4 מבנים של &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_helix/3&#039;&amp;gt;סלילי אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;, בעוד שהשאר מסודרים בלולאות.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;מבנה הקולטן&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
קולטן הפרולקטין בנוי משני תת-יחידות זהות, כאשר כל תת-יחידה היא חלבון אשר חוצה את ממברנת התא פעם אחת. החלק &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor/1&#039;&amp;gt;החוץ תאי&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 של כל תת-יחידה מורכב מ-220 &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor_all_aa/2&#039;&amp;gt;חומצות אמינו&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 ואליו נקשר הורמון הפרולקטין. חלק זה בנוי &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_sheet/2&#039;&amp;gt;מיריעות בטא&amp;lt;/scene&amp;gt; &lt;br /&gt;
כשבכל תת-יחידה ניתן למצוא 2 &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor_aa/6&#039;&amp;gt;קשרים די סולפידים&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 החשובים לשמירה על מבנה ותפקוד תקין של הקולטן.&lt;br /&gt;
. החלק של הקולטן החוצה את ממברנת התא הוא בעל 24 חומצות אמינו שתפקידן בשפעול הקולטן אינו ידוע. לעומת זאת, תפקיד הקטע התוך תאי הוא חיוני לצורך המשך העברת האות בתא. &lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
כאשר הורמון הפרולקטין נקשר לתת-יחידה אחת של הקולטן, נוצר קשר עם תת-יחידה נוספת והמבנה שנוצר מאפשר את&lt;br /&gt;
[http://physrev.physiology.org/content/physrev/80/4/1523/F1.large.jpg העברת האות בתא.]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
מלבד הפרולקטין גם הורמון גדילה יכול להקשר לקולטן היות ויש דמיון רב ברצף חומצות האמינו בין קולטן הפרולקטין וקולטן הורמון הגדילה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;תפקיד הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הפרולקטין, הידוע גם בשם luteotropin , הוא חלבון אשר ידוע בעיקר ביכולתו לגרום לנקבות ממחלקת היונקים ליצור חלב. אולם יש לו השפעה על מספר גדול של פונקציות . הפרולקטין מופרש [http://www.innerbody.com/anatomy/endocrine/posterior-lobe-pituitary#full-description מבלוטת יותרת המוח] כתגובה לאכילה, הזדווגות, טיפול באסטרוגן , ביוץ והנקה וגם  מרירית הרחם של נשים הרות, ועל כן נמצא במי השפיר. הפרולקטין מעורב גם במטבוליזם, ויסות מערכת החיסונית והתפתחות הלבלב. &lt;br /&gt;
ההורמון פרולקטין מופרש בגלים במהלך היממה כאשר עוצמת הגל קשורה לשעת היום; גלים גבוהים במיוחד נצפו תוך כדי שינה ובמיוחד בזמן שינה עמוקה. כמו כן ניתן לצפות בהפרשה מוגברת של פרולקטין במצבי לחץ, במאמץ גופני מוגבר, בהרדמה כללית או בניתוח. ככלל רמות הפרולקטין נמוכות יותר בגברים מאשר בנשים, ובעיקר במהלך השבועיים שקודמים למחזור הווסת.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;פרולקטין בנשים הרות ולאחר ההריון&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
רמת הפרולקטין בדם של נשים הרות עולה מתחילת ההיריון ויכולה להגיע עד פי 10 מהרמה שלפני ההיריון. לאחר הלידה רמת הפרולקטין בדם יורדת, אבל בכל הנקה קיימת עלייה משמעותית ברמת ההורמון עד כדי פי 8 מרמתו הבסיסית, עם חזרה לרמה הבסיסית 3-2 שעות מתום ההנקה.&lt;br /&gt;
אצל נשים מיניקות, רמת פרולקטין גבוהה בדם יכולה למנוע התפתחות זקיקים בשחלות, ולמנוע על ידי כך הריון נוסף. כמו כן עודף הפרשה של פרולקטין אצל נשים משפיע על התהליכים התקינים הקשורים לביוץ, והוא יכול להיות סיבה לאי-פוריות. ההשפעה השלילית יכולה להתבטא כהפרעה בהפרשתו התקינה של הורמון ה-(Luteinizing Hormone) LH אשר באחריותו לגרום לביוץ של הזקיק הבשל בשחלה, וכן בהפחתה בייצור של הורמוני שחלה כגון אסטרוגן ופרוגסטרון.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;פרולקטין בגברים&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
בגברים, לפרולקטין השפעה חשובה על שמירת רמתו התקינה של הורמון הטסטוסטרון אשר מהווה הורמון מפתח לתפקוד המיני של הגבר ולייצור הזרע. לכן גברים עם רמת פרולקטין גבוהה בדם לוקים לעיתים בירידה בחשק המיני עד כדי קשיים בזקפה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;בקרה על רמת הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
הפרשת הפרולקטין מבלוטת יתרת המוח מבוקרת על ידי גורמים רבים, אבל העיקרי שבהם הוא הורמון הדופמין (Dopamine) אשר מופרש מאזור מוגדר במוח. תפקידו לדכא את הפרשת ההורמון ולשמור על רמתו התקינה. במצבים מסוימים, כגון תת-תפקוד של בלוטת התריס, קיימת הפרשה מוגברת של הורמון ה- TRH (Thyrotropin-Releasing Hormone) מהמוח, אשר מגביר באופן משמעותי את הפרשת הפרולקטין, גורם לרמת פרולקטין גבוהה בדם. ובכך משבש תהליכים שבהם הפרולקטין מעורב. יש צורך על כן בטיפול בבלוטת התריס, כדי לאזן את רמות הפרולקטין.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;טיפולים ותרופות&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
הגורמים השכיחים לרמת פרולקטין גבוהה בדם הם גידולים שפירים מפרישי פרולקטין ותרופות מסוימות. הפרשה מוגברת זו תיפסק בעקבות דיכוי הפרולקטין על ידי תרופות נגזרות של ברומוקריפטין או בהפסקת נטילת התרופה שהגבירה את הפרשת הפרולקטין. גידולים המפרישים פרולקטין ניתנים לטיפול גם בתרופות ברוב המקרים, ללא צורך בניתוח.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
1.[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20875426?dopt=Abstract  גיבוש הפרולקטין והקולטן שלו]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
2. &amp;lt;http://www.infomed.co.il/disease-314//&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
3.[http://physrev.physiology.org/cgi/pmidlookup?view=long&amp;amp;pmid=11015620 פרולקטין: מבנה, תפקיד, ובקרה]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
4.[https://www.youtube.com/watch?v=ljlXD4zIedk גם גברים יכולים להניק]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
5.[http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=218127 נפש ערומה&amp;quot; ספרה של פרופ&#039; עדה למפרט&amp;quot;]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Moran Farber</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1954640</id>
		<title>Prolactin (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1954640"/>
		<updated>2014-06-19T14:44:51Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Moran Farber: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;__NOTOC__&lt;br /&gt;
&amp;lt;Structure load=&#039;3NPZ&#039; size=&#039;350&#039; frame=&#039;true&#039; align=&#039;left&#039; caption=&#039;Insert caption here&#039; scene=&#039;Insert optional scene name here&#039; /&amp;gt;&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;&#039;&#039;&#039;בשלבי הקמה פרולקטין &#039;&#039;&#039;&amp;lt;/center&amp;gt; ==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
ערך זה מתאר את הורמון הפרולקטין והחלק החוץ תאי של הקולטן שלו. מידע נוסף על חלבונים אלה ניתן למצוא ברשומות שבמאגר המידע [http://www.rcsb.org/pdb/explore/explore.do?structureId=3NPZ PDB].&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;מבנה הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_chain/1&#039;&amp;gt;הורמון הפרולקטין&amp;lt;/scene&amp;gt; באדם מורכב מ-199&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Amino_acid/2&#039;&amp;gt;חומצות אמינו&amp;lt;/scene&amp;gt;. מולקולת הפרולקטין מכילה 3 קשרים די-סולפידים המאפשרים את הקיפול הנכון של ההורמון ויצירת המבנה השניוני. מחקרים אודות המבנה השניוני של פרולקטין הראו שחצי מחומצות האמינו מאורגנות ב-4 מבנים של &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_helix/3&#039;&amp;gt;סלילי אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;, בעוד שהשאר מסודרים בלולאות.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;מבנה הקולטן&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
קולטן הפרולקטין בנוי משני תת-יחידות זהות, כאשר כל תת-יחידה היא חלבון אשר חוצה את ממברנת התא פעם אחת. החלק &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor/1&#039;&amp;gt;החוץ תאי&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 של כל תת-יחידה מורכב מ-220 &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor_all_aa/2&#039;&amp;gt;חומצות אמינו&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 ואליו נקשר הורמון הפרולקטין. חלק זה בנוי &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_sheet/2&#039;&amp;gt;מיריעות בטא&amp;lt;/scene&amp;gt; &lt;br /&gt;
כשבכל תת-יחידה ניתן למצוא 2 &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor_aa/6&#039;&amp;gt;קשרים די סולפידים&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 החשובים לשמירה על מבנה ותפקוד תקין של הקולטן.&lt;br /&gt;
. החלק של הקולטן החוצה את ממברנת התא הוא בעל 24 חומצות אמינו שתפקידן בשפעול הקולטן אינו ידוע. לעומת זאת, תפקיד הקטע התוך תאי הוא חיוני לצורך המשך העברת האות בתא. &lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
כאשר הורמון הפרולקטין נקשר לתת-יחידה אחת של הקולטן, נוצר קשר עם תת-יחידה נוספת והמבנה שנוצר מאפשר את&lt;br /&gt;
[http://physrev.physiology.org/content/physrev/80/4/1523/F1.large.jpg העברת האות בתא.]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
מלבד הפרולקטין גם הורמון גדילה יכול להקשר לקולטן היות ויש דמיון רב ברצף חומצות האמינו בין קולטן הפרולקטין וקולטן הורמון הגדילה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;תפקיד הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הפרולקטין, הידוע גם בשם luteotropin , הוא חלבון אשר ידוע בעיקר ביכולתו לגרום לנקבות ממחלקת היונקים ליצור חלב. אולם יש לו השפעה על מספר גדול של פונקציות . הפרולקטין מופרש [http://www.innerbody.com/anatomy/endocrine/posterior-lobe-pituitary#full-description מבלוטת יותרת המוח] כתגובה לאכילה, הזדווגות, טיפול באסטרוגן , ביוץ והנקה וגם  מרירית הרחם של נשים הרות, ועל כן נמצא במי השפיר. הפרולקטין מעורב גם במטבוליזם, ויסות מערכת החיסונית והתפתחות הלבלב. &lt;br /&gt;
ההורמון פרולקטין מופרש בגלים במהלך היממה כאשר עוצמת הגל קשורה לשעת היום; גלים גבוהים במיוחד נצפו תוך כדי שינה ובמיוחד בזמן שינה עמוקה. כמו כן ניתן לצפות בהפרשה מוגברת של פרולקטין במצבי לחץ, במאמץ גופני מוגבר, בהרדמה כללית או בניתוח. ככלל רמות הפרולקטין נמוכות יותר בגברים מאשר בנשים, ובעיקר במהלך השבועיים שקודמים למחזור הווסת.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;פרולקטין בנשים הרות ולאחר ההריון&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
רמת הפרולקטין בדם של נשים הרות עולה מתחילת ההיריון ויכולה להגיע עד פי 10 מהרמה שלפני ההיריון. לאחר הלידה רמת הפרולקטין בדם יורדת, אבל בכל הנקה קיימת עלייה משמעותית ברמת ההורמון עד כדי פי 8 מרמתו הבסיסית, עם חזרה לרמה הבסיסית 3-2 שעות מתום ההנקה.&lt;br /&gt;
אצל נשים מיניקות, רמת פרולקטין גבוהה בדם יכולה למנוע התפתחות זקיקים בשחלות, ולמנוע על ידי כך הריון נוסף. כמו כן עודף הפרשה של פרולקטין אצל נשים משפיע על התהליכים התקינים הקשורים לביוץ, והוא יכול להיות סיבה לאי-פוריות. ההשפעה השלילית יכולה להתבטא כהפרעה בהפרשתו התקינה של הורמון ה-(Luteinizing Hormone) LH אשר באחריותו לגרום לביוץ של הזקיק הבשל בשחלה, וכן בהפחתה בייצור של הורמוני שחלה כגון אסטרוגן ופרוגסטרון.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;פרולקטין בגברים&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
בגברים, לפרולקטין השפעה חשובה על שמירת רמתו התקינה של הורמון הטסטוסטרון אשר מהווה הורמון מפתח לתפקוד המיני של הגבר ולייצור הזרע. לכן גברים עם רמת פרולקטין גבוהה בדם לוקים לעיתים בירידה בחשק המיני עד כדי קשיים בזקפה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;בקרה על רמת הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
הפרשת הפרולקטין מבלוטת יתרת המוח מבוקרת על ידי גורמים רבים, אבל העיקרי שבהם הוא הורמון הדופמין (Dopamine) אשר מופרש מאזור מוגדר במוח. תפקידו לדכא את הפרשת ההורמון ולשמור על רמתו התקינה. במצבים מסוימים, כגון תת-תפקוד של בלוטת התריס, קיימת הפרשה מוגברת של הורמון ה- TRH (Thyrotropin-Releasing Hormone) מהמוח, אשר מגביר באופן משמעותי את הפרשת הפרולקטין, גורם לרמת פרולקטין גבוהה בדם. ובכך משבש תהליכים שבהם הפרולקטין מעורב. יש צורך על כן בטיפול בבלוטת התריס, כדי לאזן את רמות הפרולקטין.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;טיפולים ותרופות&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
הגורמים השכיחים לרמת פרולקטין גבוהה בדם הם גידולים שפירים מפרישי פרולקטין ותרופות מסוימות. הפרשה מוגברת זו תיפסק בעקבות דיכוי הפרולקטין על ידי תרופות נגזרות של ברומוקריפטין או בהפסקת נטילת התרופה שהגבירה את הפרשת הפרולקטין. גידולים המפרישים פרולקטין ניתנים לטיפול גם בתרופות ברוב המקרים, ללא צורך בניתוח.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
1.[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20875426?dopt=Abstract  גיבוש הפרולקטין והקולטן שלו]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
2. &amp;lt;http://www.infomed.co.il/disease-314//&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
3.[http://physrev.physiology.org/cgi/pmidlookup?view=long&amp;amp;pmid=11015620 פרולקטין: מבנה, תפקיד, ובקרה]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
4.[https://www.youtube.com/watch?v=ljlXD4zIedk גם גברים יכולים להניק]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
5.[http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=218127 נפש ערומה&amp;quot; ספרה של פרופ&#039; עדה למפרט&amp;quot;]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Moran Farber</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1954639</id>
		<title>Prolactin (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1954639"/>
		<updated>2014-06-19T14:43:49Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Moran Farber: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;__NOTOC__&lt;br /&gt;
&amp;lt;Structure load=&#039;3NPZ&#039; size=&#039;350&#039; frame=&#039;true&#039; align=&#039;left&#039; caption=&#039;Insert caption here&#039; scene=&#039;Insert optional scene name here&#039; /&amp;gt;&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;&#039;&#039;&#039;בשלבי הקמה פרולקטין &#039;&#039;&#039;&amp;lt;/center&amp;gt; ==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
ערך זה מתאר את הורמון הפרולקטין והחלק החוץ תאי של הקולטן שלו. מידע נוסף על חלבונים אלה ניתן למצוא ברשומות שבמאגר המידע [http://www.rcsb.org/pdb/explore/explore.do?structureId=3NPZ PDB]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;מבנה הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_chain/1&#039;&amp;gt;הורמון הפרולקטין&amp;lt;/scene&amp;gt; באדם מורכב מ-199&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Amino_acid/2&#039;&amp;gt;חומצות אמינו&amp;lt;/scene&amp;gt;. מולקולת הפרולקטין מכילה 3 קשרים די-סולפידים המאפשרים את הקיפול הנכון של ההורמון ויצירת המבנה השניוני. מחקרים אודות המבנה השניוני של פרולקטין הראו שחצי מחומצות האמינו מאורגנות ב-4 מבנים של &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_helix/3&#039;&amp;gt;סלילי אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;, בעוד שהשאר מסודרים בלולאות.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;מבנה הקולטן&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
קולטן הפרולקטין בנוי משני תת-יחידות זהות, כאשר כל תת-יחידה היא חלבון אשר חוצה את ממברנת התא פעם אחת. החלק &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor/1&#039;&amp;gt;החוץ תאי&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 של כל תת-יחידה מורכב מ-220 &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor_all_aa/2&#039;&amp;gt;חומצות אמינו&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 ואליו נקשר הורמון הפרולקטין. חלק זה בנוי &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_sheet/2&#039;&amp;gt;מיריעות בטא&amp;lt;/scene&amp;gt; &lt;br /&gt;
כשבכל תת-יחידה ניתן למצוא 2 &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor_aa/6&#039;&amp;gt;קשרים די סולפידים&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 החשובים לשמירה על מבנה ותפקוד תקין של הקולטן.&lt;br /&gt;
. החלק של הקולטן החוצה את ממברנת התא הוא בעל 24 חומצות אמינו שתפקידן בשפעול הקולטן אינו ידוע. לעומת זאת, תפקיד הקטע התוך תאי הוא חיוני לצורך המשך העברת האות בתא. &lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
כאשר הורמון הפרולקטין נקשר לתת-יחידה אחת של הקולטן, נוצר קשר עם תת-יחידה נוספת והמבנה שנוצר מאפשר את&lt;br /&gt;
[http://physrev.physiology.org/content/physrev/80/4/1523/F1.large.jpg העברת האות בתא.]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
מלבד הפרולקטין גם הורמון גדילה יכול להקשר לקולטן היות ויש דמיון רב ברצף חומצות האמינו בין קולטן הפרולקטין וקולטן הורמון הגדילה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;תפקיד הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הפרולקטין, הידוע גם בשם luteotropin , הוא חלבון אשר ידוע בעיקר ביכולתו לגרום לנקבות ממחלקת היונקים ליצור חלב. אולם יש לו השפעה על מספר גדול של פונקציות . הפרולקטין מופרש [http://www.innerbody.com/anatomy/endocrine/posterior-lobe-pituitary#full-description מבלוטת יותרת המוח] כתגובה לאכילה, הזדווגות, טיפול באסטרוגן , ביוץ והנקה וגם  מרירית הרחם של נשים הרות, ועל כן נמצא במי השפיר. הפרולקטין מעורב גם במטבוליזם, ויסות מערכת החיסונית והתפתחות הלבלב. &lt;br /&gt;
ההורמון פרולקטין מופרש בגלים במהלך היממה כאשר עוצמת הגל קשורה לשעת היום; גלים גבוהים במיוחד נצפו תוך כדי שינה ובמיוחד בזמן שינה עמוקה. כמו כן ניתן לצפות בהפרשה מוגברת של פרולקטין במצבי לחץ, במאמץ גופני מוגבר, בהרדמה כללית או בניתוח. ככלל רמות הפרולקטין נמוכות יותר בגברים מאשר בנשים, ובעיקר במהלך השבועיים שקודמים למחזור הווסת.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;פרולקטין בנשים הרות ולאחר ההריון&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
רמת הפרולקטין בדם של נשים הרות עולה מתחילת ההיריון ויכולה להגיע עד פי 10 מהרמה שלפני ההיריון. לאחר הלידה רמת הפרולקטין בדם יורדת, אבל בכל הנקה קיימת עלייה משמעותית ברמת ההורמון עד כדי פי 8 מרמתו הבסיסית, עם חזרה לרמה הבסיסית 3-2 שעות מתום ההנקה.&lt;br /&gt;
אצל נשים מיניקות, רמת פרולקטין גבוהה בדם יכולה למנוע התפתחות זקיקים בשחלות, ולמנוע על ידי כך הריון נוסף. כמו כן עודף הפרשה של פרולקטין אצל נשים משפיע על התהליכים התקינים הקשורים לביוץ, והוא יכול להיות סיבה לאי-פוריות. ההשפעה השלילית יכולה להתבטא כהפרעה בהפרשתו התקינה של הורמון ה-(Luteinizing Hormone) LH אשר באחריותו לגרום לביוץ של הזקיק הבשל בשחלה, וכן בהפחתה בייצור של הורמוני שחלה כגון אסטרוגן ופרוגסטרון.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;פרולקטין בגברים&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
בגברים, לפרולקטין השפעה חשובה על שמירת רמתו התקינה של הורמון הטסטוסטרון אשר מהווה הורמון מפתח לתפקוד המיני של הגבר ולייצור הזרע. לכן גברים עם רמת פרולקטין גבוהה בדם לוקים לעיתים בירידה בחשק המיני עד כדי קשיים בזקפה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;בקרה על רמת הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
הפרשת הפרולקטין מבלוטת יתרת המוח מבוקרת על ידי גורמים רבים, אבל העיקרי שבהם הוא הורמון הדופמין (Dopamine) אשר מופרש מאזור מוגדר במוח. תפקידו לדכא את הפרשת ההורמון ולשמור על רמתו התקינה. במצבים מסוימים, כגון תת-תפקוד של בלוטת התריס, קיימת הפרשה מוגברת של הורמון ה- TRH (Thyrotropin-Releasing Hormone) מהמוח, אשר מגביר באופן משמעותי את הפרשת הפרולקטין, גורם לרמת פרולקטין גבוהה בדם. ובכך משבש תהליכים שבהם הפרולקטין מעורב. יש צורך על כן בטיפול בבלוטת התריס, כדי לאזן את רמות הפרולקטין.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;טיפולים ותרופות&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
הגורמים השכיחים לרמת פרולקטין גבוהה בדם הם גידולים שפירים מפרישי פרולקטין ותרופות מסוימות. הפרשה מוגברת זו תיפסק בעקבות דיכוי הפרולקטין על ידי תרופות נגזרות של ברומוקריפטין או בהפסקת נטילת התרופה שהגבירה את הפרשת הפרולקטין. גידולים המפרישים פרולקטין ניתנים לטיפול גם בתרופות ברוב המקרים, ללא צורך בניתוח.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
1.[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20875426?dopt=Abstract  גיבוש הפרולקטין והקולטן שלו]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
2. &amp;lt;http://www.infomed.co.il/disease-314//&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
3.[http://physrev.physiology.org/cgi/pmidlookup?view=long&amp;amp;pmid=11015620 פרולקטין: מבנה, תפקיד, ובקרה]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
4.[https://www.youtube.com/watch?v=ljlXD4zIedk גם גברים יכולים להניק]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
5.[http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=218127 נפש ערומה&amp;quot; ספרה של פרופ&#039; עדה למפרט&amp;quot;]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Moran Farber</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1954633</id>
		<title>Prolactin (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1954633"/>
		<updated>2014-06-19T12:56:37Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Moran Farber: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;__NOTOC__&lt;br /&gt;
&amp;lt;Structure load=&#039;3NPZ&#039; size=&#039;350&#039; frame=&#039;true&#039; align=&#039;left&#039; caption=&#039;Insert caption here&#039; scene=&#039;Insert optional scene name here&#039; /&amp;gt;&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;&#039;&#039;&#039;בשלבי הקמה פרולקטין &#039;&#039;&#039;&amp;lt;/center&amp;gt; ==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
ערך זה מתאר את הורמון הפרולקטין והחלק החוץ תאי של הקולטן שלו. מידע נוסף על חלבונים אלה ניתן למצוא ברשומות שבמאגר המידע Uniprot: מידע על  [http://www.uniprot.org/uniprot/P01236 הפרולקטין] ועל[http://www.uniprot.org/uniprot/P05710 הקולטן] שלו.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;מבנה הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_chain/1&#039;&amp;gt;הורמון הפרולקטין&amp;lt;/scene&amp;gt; באדם מורכב מ-199&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Amino_acid/2&#039;&amp;gt;חומצות אמינו&amp;lt;/scene&amp;gt;. מולקולת הפרולקטין מכילה 3 קשרים די-סולפידים המאפשרים את הקיפול הנכון של ההורמון ויצירת המבנה השניוני. מחקרים אודות המבנה השניוני של פרולקטין הראו שחצי מחומצות האמינו מאורגנות ב-4 מבנים של &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_helix/3&#039;&amp;gt;סלילי אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;, בעוד שהשאר מסודרים בלולאות.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;מבנה הקולטן&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
קולטן הפרולקטין בנוי משני תת-יחידות זהות, כאשר כל תת-יחידה היא חלבון אשר חוצה את ממברנת התא פעם אחת. החלק &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor/1&#039;&amp;gt;החוץ תאי&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 של כל תת-יחידה מורכב מ-220 &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor_all_aa/2&#039;&amp;gt;חומצות אמינו&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 ואליו נקשר הורמון הפרולקטין. חלק זה בנוי &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_sheet/2&#039;&amp;gt;מיריעות בטא&amp;lt;/scene&amp;gt; &lt;br /&gt;
כשבכל תת-יחידה ניתן למצוא 2 &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor_aa/6&#039;&amp;gt;קשרים די סולפידים&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 החשובים לשמירה על מבנה ותפקוד תקין של הקולטן.&lt;br /&gt;
. החלק של הקולטן החוצה את ממברנת התא הוא בעל 24 חומצות אמינו שתפקידן בשפעול הקולטן אינו ידוע. לעומת זאת, תפקיד הקטע התוך תאי הוא חיוני לצורך המשך העברת האות בתא. &lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
כאשר הורמון הפרולקטין נקשר לתת-יחידה אחת של הקולטן, נוצר קשר עם תת-יחידה נוספת והמבנה שנוצר מאפשר את&lt;br /&gt;
[http://physrev.physiology.org/content/physrev/80/4/1523/F1.large.jpg העברת האות בתא.]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
מלבד הפרולקטין גם הורמון גדילה יכול להקשר לקולטן היות ויש דמיון רב ברצף חומצות האמינו בין קולטן הפרולקטין וקולטן הורמון הגדילה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;תפקיד הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הפרולקטין, הידוע גם בשם luteotropin , הוא חלבון אשר ידוע בעיקר ביכולתו לגרום לנקבות ממחלקת היונקים ליצור חלב. אולם יש לו השפעה על מספר גדול של פונקציות . הפרולקטין מופרש [http://www.innerbody.com/anatomy/endocrine/posterior-lobe-pituitary#full-description מבלוטת יותרת המוח] כתגובה לאכילה, הזדווגות, טיפול באסטרוגן , ביוץ והנקה וגם  מרירית הרחם של נשים הרות, ועל כן נמצא במי השפיר. הפרולקטין מעורב גם במטבוליזם, ויסות מערכת החיסונית והתפתחות הלבלב. &lt;br /&gt;
ההורמון פרולקטין מופרש בגלים במהלך היממה כאשר עוצמת הגל קשורה לשעת היום; גלים גבוהים במיוחד נצפו תוך כדי שינה ובמיוחד בזמן שינה עמוקה. כמו כן ניתן לצפות בהפרשה מוגברת של פרולקטין במצבי לחץ, במאמץ גופני מוגבר, בהרדמה כללית או בניתוח. ככלל רמות הפרולקטין נמוכות יותר בגברים מאשר בנשים, ובעיקר במהלך השבועיים שקודמים למחזור הווסת.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;פרולקטין בנשים הרות ולאחר ההריון&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
רמת הפרולקטין בדם של נשים הרות עולה מתחילת ההיריון ויכולה להגיע עד פי 10 מהרמה שלפני ההיריון. לאחר הלידה רמת הפרולקטין בדם יורדת, אבל בכל הנקה קיימת עלייה משמעותית ברמת ההורמון עד כדי פי 8 מרמתו הבסיסית, עם חזרה לרמה הבסיסית 3-2 שעות מתום ההנקה.&lt;br /&gt;
אצל נשים מיניקות, רמת פרולקטין גבוהה בדם יכולה למנוע התפתחות זקיקים בשחלות, ולמנוע על ידי כך הריון נוסף. כמו כן עודף הפרשה של פרולקטין אצל נשים משפיע על התהליכים התקינים הקשורים לביוץ, והוא יכול להיות סיבה לאי-פוריות. ההשפעה השלילית יכולה להתבטא כהפרעה בהפרשתו התקינה של הורמון ה-(Luteinizing Hormone) LH אשר באחריותו לגרום לביוץ של הזקיק הבשל בשחלה, וכן בהפחתה בייצור של הורמוני שחלה כגון אסטרוגן ופרוגסטרון.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;פרולקטין בגברים&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
בגברים, לפרולקטין השפעה חשובה על שמירת רמתו התקינה של הורמון הטסטוסטרון אשר מהווה הורמון מפתח לתפקוד המיני של הגבר ולייצור הזרע. לכן גברים עם רמת פרולקטין גבוהה בדם לוקים לעיתים בירידה בחשק המיני עד כדי קשיים בזקפה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;בקרה על רמת הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
הפרשת הפרולקטין מבלוטת יתרת המוח מבוקרת על ידי גורמים רבים, אבל העיקרי שבהם הוא הורמון הדופמין (Dopamine) אשר מופרש מאזור מוגדר במוח. תפקידו לדכא את הפרשת ההורמון ולשמור על רמתו התקינה. במצבים מסוימים, כגון תת-תפקוד של בלוטת התריס, קיימת הפרשה מוגברת של הורמון ה- TRH (Thyrotropin-Releasing Hormone) מהמוח, אשר מגביר באופן משמעותי את הפרשת הפרולקטין, גורם לרמת פרולקטין גבוהה בדם. ובכך משבש תהליכים שבהם הפרולקטין מעורב. יש צורך על כן בטיפול בבלוטת התריס, כדי לאזן את רמות הפרולקטין.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;טיפולים ותרופות&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
הגורמים השכיחים לרמת פרולקטין גבוהה בדם הם גידולים שפירים מפרישי פרולקטין ותרופות מסוימות. הפרשה מוגברת זו תיפסק בעקבות דיכוי הפרולקטין על ידי תרופות נגזרות של ברומוקריפטין או בהפסקת נטילת התרופה שהגבירה את הפרשת הפרולקטין. גידולים המפרישים פרולקטין ניתנים לטיפול גם בתרופות ברוב המקרים, ללא צורך בניתוח.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
1.[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20875426?dopt=Abstract  גיבוש הפרולקטין והקולטן שלו]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
2. &amp;lt;http://www.infomed.co.il/disease-314//&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
3.[http://physrev.physiology.org/cgi/pmidlookup?view=long&amp;amp;pmid=11015620 פרולקטין: מבנה, תפקיד, ובקרה]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
4.[https://www.youtube.com/watch?v=ljlXD4zIedk גם גברים יכולים להניק]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
5.[http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=218127 נפש ערומה&amp;quot; ספרה של פרופ&#039; עדה למפרט&amp;quot;]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Moran Farber</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1954628</id>
		<title>Prolactin (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1954628"/>
		<updated>2014-06-19T12:38:31Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Moran Farber: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;__NOTOC__&lt;br /&gt;
&amp;lt;Structure load=&#039;3NPZ&#039; size=&#039;350&#039; frame=&#039;true&#039; align=&#039;left&#039; caption=&#039;Insert caption here&#039; scene=&#039;Insert optional scene name here&#039; /&amp;gt;&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;&#039;&#039;&#039;בשלבי הקמה פרולקטין &#039;&#039;&#039;&amp;lt;/center&amp;gt; ==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
ערך זה מתאר את הורמון הפרולקטין והחלק החוץ תאי של הקולטן שלו. מידע נוסף על חלבונים אלה ניתן למצוא ברשומות שבמאגר המידע Uniprot: מידע על  [http://www.uniprot.org/uniprot/P01236 הפרולקטין] ועל[http://www.uniprot.org/uniprot/P05710 הקולטן] שלו.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;מבנה הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_chain/1&#039;&amp;gt;הורמון הפרולקטין&amp;lt;/scene&amp;gt; באדם מורכב מ-199&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Amino_acid/2&#039;&amp;gt;חומצות אמינו&amp;lt;/scene&amp;gt;. מולקולת הפרולקטין מכילה 3 קשרים די-סולפידים המאפשרים את הקיפול הנכון של ההורמון ויצירת המבנה השניוני. מחקרים אודות המבנה השניוני של פרולקטין הראו שחצי מחומצות האמינו מאורגנות ב-4 מבנים של &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_helix/3&#039;&amp;gt;סלילי אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;, בעוד שהשאר מסודרים בלולאות.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;מבנה הקולטן&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
קולטן הפרולקטין בנוי משני תת-יחידות זהות, כאשר כל תת-יחידה היא חלבון אשר חוצה את ממברנת התא פעם אחת. החלק &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor/1&#039;&amp;gt;החוץ תאי&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 של כל תת-יחידה מורכב מ-220 &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor_all_aa/2&#039;&amp;gt;חומצות אמינו&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 ואליו נקשר הורמון הפרולקטין. חלק זה בנוי &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_sheet/2&#039;&amp;gt;מיריעות בטא&amp;lt;/scene&amp;gt; &lt;br /&gt;
כשבכל תת-יחידה ניתן למצוא 2 &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor_aa/6&#039;&amp;gt;קשרים די סולפידים&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 החשובים לשמירה על מבנה ותפקוד תקין של הקולטן.&lt;br /&gt;
. החלק של הקולטן החוצה את ממברנת התא הוא בעל 24 חומצות אמינו שתפקידן בשפעול הקולטן אינו ידוע. לעומת זאת, תפקיד הקטע התוך תאי הוא חיוני לצורך המשך העברת האות בתא. &lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
כאשר הורמון הפרולקטין נקשר לתת-יחידה אחת של הקולטן, נוצר קשר עם תת-יחידה נוספת והמבנה שנוצר מאפשר את&lt;br /&gt;
[http://physrev.physiology.org/content/physrev/80/4/1523/F1.large.jpg העברת האות בתא.]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
מלבד הפרולקטין גם הורמון גדילה יכול להקשר לקולטן היות ויש דמיון רב ברצף חומצות האמינו בין קולטן הפרולקטין וקולטן הורמון הגדילה.&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;להוסיף קישור לעימוד רצפים בין הורמון גדילה לפרולקטין&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;תפקיד הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הפרולקטין, הידוע גם בשם luteotropin , הוא חלבון אשר ידוע בעיקר ביכולתו לגרום לנקבות ממחלקת היונקים ליצור חלב. אולם יש לו השפעה על מספר גדול של פונקציות . הפרולקטין מופרש [http://www.innerbody.com/anatomy/endocrine/posterior-lobe-pituitary#full-description מבלוטת יותרת המוח] כתגובה לאכילה, הזדווגות, טיפול באסטרוגן , ביוץ והנקה וגם  מרירית הרחם של נשים הרות, ועל כן נמצא במי השפיר. הפרולקטין מעורב גם במטבוליזם, ויסות מערכת החיסונית והתפתחות הלבלב. &lt;br /&gt;
ההורמון פרולקטין מופרש בגלים במהלך היממה כאשר עוצמת הגל קשורה לשעת היום; גלים גבוהים במיוחד נצפו תוך כדי שינה ובמיוחד בזמן שינה עמוקה. כמו כן ניתן לצפות בהפרשה מוגברת של פרולקטין במצבי לחץ, במאמץ גופני מוגבר, בהרדמה כללית או בניתוח. ככלל רמות הפרולקטין נמוכות יותר בגברים מאשר בנשים, ובעיקר במהלך השבועיים שקודמים למחזור הווסת.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;פרולקטין בנשים הרות ולאחר ההריון&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
רמת הפרולקטין בדם של נשים הרות עולה מתחילת ההיריון ויכולה להגיע עד פי 10 מהרמה שלפני ההיריון. לאחר הלידה רמת הפרולקטין בדם יורדת, אבל בכל הנקה קיימת עלייה משמעותית ברמת ההורמון עד כדי פי 8 מרמתו הבסיסית, עם חזרה לרמה הבסיסית 3-2 שעות מתום ההנקה.&lt;br /&gt;
אצל נשים מיניקות, רמת פרולקטין גבוהה בדם יכולה למנוע התפתחות זקיקים בשחלות, ולמנוע על ידי כך הריון נוסף. כמו כן עודף הפרשה של פרולקטין אצל נשים משפיע על התהליכים התקינים הקשורים לביוץ, והוא יכול להיות סיבה לאי-פוריות. ההשפעה השלילית יכולה להתבטא כהפרעה בהפרשתו התקינה של הורמון ה-(Luteinizing Hormone) LH אשר באחריותו לגרום לביוץ של הזקיק הבשל בשחלה, וכן בהפחתה בייצור של הורמוני שחלה כגון אסטרוגן ופרוגסטרון.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;פרולקטין בגברים&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
בגברים, לפרולקטין השפעה חשובה על שמירת רמתו התקינה של הורמון הטסטוסטרון אשר מהווה הורמון מפתח לתפקוד המיני של הגבר ולייצור הזרע. לכן גברים עם רמת פרולקטין גבוהה בדם לוקים לעיתים בירידה בחשק המיני עד כדי קשיים בזקפה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;בקרה על רמת הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
הפרשת הפרולקטין מבלוטת יתרת המוח מבוקרת על ידי גורמים רבים, אבל העיקרי שבהם הוא הורמון הדופמין (Dopamine) אשר מופרש מאזור מוגדר במוח. תפקידו לדכא את הפרשת ההורמון ולשמור על רמתו התקינה. במצבים מסוימים, כגון תת-תפקוד של בלוטת התריס, קיימת הפרשה מוגברת של הורמון ה- TRH (Thyrotropin-Releasing Hormone) מהמוח, אשר מגביר באופן משמעותי את הפרשת הפרולקטין, גורם לרמת פרולקטין גבוהה בדם. ובכך משבש תהליכים שבהם הפרולקטין מעורב. יש צורך על כן בטיפול בבלוטת התריס, כדי לאזן את רמות הפרולקטין.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;טיפולים ותרופות&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
הגורמים השכיחים לרמת פרולקטין גבוהה בדם הם גידולים שפירים מפרישי פרולקטין ותרופות מסוימות. הפרשה מוגברת זו תיפסק בעקבות דיכוי הפרולקטין על ידי תרופות נגזרות של ברומוקריפטין או בהפסקת נטילת התרופה שהגבירה את הפרשת הפרולקטין. גידולים המפרישים פרולקטין ניתנים לטיפול גם בתרופות ברוב המקרים, ללא צורך בניתוח.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
1.[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20875426?dopt=Abstract  גיבוש הפרולקטין והקולטן שלו]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
2. &amp;lt;http://www.infomed.co.il/disease-314//&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
3.[http://physrev.physiology.org/cgi/pmidlookup?view=long&amp;amp;pmid=11015620 פרולקטין: מבנה, תפקיד, ובקרה]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
4.[https://www.youtube.com/watch?v=ljlXD4zIedk גם גברים יכולים להניק]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
5.[http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=218127 נפש ערומה&amp;quot; ספרה של פרופ&#039; עדה למפרט&amp;quot;]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Moran Farber</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1954624</id>
		<title>Prolactin (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1954624"/>
		<updated>2014-06-19T12:26:14Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Moran Farber: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;__NOTOC__&lt;br /&gt;
&amp;lt;Structure load=&#039;3NPZ&#039; size=&#039;350&#039; frame=&#039;true&#039; align=&#039;left&#039; caption=&#039;Insert caption here&#039; scene=&#039;Insert optional scene name here&#039; /&amp;gt;&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;&#039;&#039;&#039;בשלבי הקמה פרולקטין &#039;&#039;&#039;&amp;lt;/center&amp;gt; ==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
ערך זה מתאר את הורמון הפרולקטין והחלק החוץ תאי של הקולטן שלו. מידע נוסף על חלבונים אלה ניתן למצוא ברשומות שבמאגר המידע Uniprot: מידע על  [http://www.uniprot.org/uniprot/P01236 הפרולקטין] ועל[http://www.uniprot.org/uniprot/P05710 הקולטן] שלו.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;מבנה הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_chain/1&#039;&amp;gt;הורמון הפרולקטין&amp;lt;/scene&amp;gt; באדם מורכב מ-199&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Amino_acid/2&#039;&amp;gt;חומצות אמינו&amp;lt;/scene&amp;gt;. מולקולת הפרולקטין מכילה 3 קשרים די-סולפידים המאפשרים את הקיפול הנכון של ההורמון ויצירת המבנה השניוני. מחקרים אודות המבנה השניוני של פרולקטין הראו שחצי מחומצות האמינו מאורגנות ב-4 מבנים של &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_helix/3&#039;&amp;gt;סלילי אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;, בעוד שהשאר מסודרים בלולאות.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;מבנה הקולטן&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
קולטן הפרולקטין בנוי משני תת-יחידות זהות, כאשר כל תת-יחידה היא חלבון אשר חוצה את ממברנת התא פעם אחת. החלק &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor/1&#039;&amp;gt;החוץ תאי&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 של כל תת-יחידה מורכב מ-220 &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor_all_aa/2&#039;&amp;gt;חומצות אמינו&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 ואליו נקשר הורמון הפרולקטין. חלק זה בנוי &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_sheet/2&#039;&amp;gt;מיריעות בטא&amp;lt;/scene&amp;gt;. החלק של הקולטן החוצה את ממברנת התא הוא בעל 24 חומצות אמיני שתפקידן בשפעול הקולטן אינו ידוע. לעומת זאת, תפקיד הקטע התוך תאי הוא חיוני לצורך המשך&lt;br /&gt;
[http://physrev.physiology.org/content/physrev/80/4/1523/F1.large.jpg העברת האות בתא.]&lt;br /&gt;
בקולטן הפרולקטין ניתן למצוא 2 &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor_aa/6&#039;&amp;gt;קשרים די סולפידים&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 החשובים לשמירה על מבנה ותפקוד תקין של הקולטן.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
מלבד הפרולקטין גם הורמון גדילה יכול להקשר לקולטן היות ויש דמיון רב ברצף חומצות האמינו בין קולטן הפרולקטין וקולטן הורמון הגדילה.&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;להוסיף קישור לעימוד רצפים בין הורמון גדילה לפרולקטין&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;תפקיד הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הפרולקטין, הידוע גם בשם luteotropin , הוא חלבון אשר ידוע בעיקר ביכולתו לגרום לנקבות ממחלקת היונקים ליצור חלב. אולם יש לו השפעה על מספר גדול של פונקציות . הפרולקטין מופרש [http://www.innerbody.com/anatomy/endocrine/posterior-lobe-pituitary#full-description מבלוטת יותרת המוח] כתגובה לאכילה, הזדווגות, טיפול באסטרוגן , ביוץ והנקה וגם  מרירית הרחם של נשים הרות, ועל כן נמצא במי השפיר. הפרולקטין מעורב גם במטבוליזם, ויסות מערכת החיסונית והתפתחות הלבלב. &lt;br /&gt;
ההורמון פרולקטין מופרש בגלים במהלך היממה כאשר עוצמת הגל קשורה לשעת היום; גלים גבוהים במיוחד נצפו תוך כדי שינה ובמיוחד בזמן שינה עמוקה. כמו כן ניתן לצפות בהפרשה מוגברת של פרולקטין במצבי לחץ, במאמץ גופני מוגבר, בהרדמה כללית או בניתוח. ככלל רמות הפרולקטין נמוכות יותר בגברים מאשר בנשים, ובעיקר במהלך השבועיים שקודמים למחזור הווסת.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;פרולקטין בנשים הרות ולאחר ההריון&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
רמת הפרולקטין בדם של נשים הרות עולה מתחילת ההיריון ויכולה להגיע עד פי 10 מהרמה שלפני ההיריון. לאחר הלידה רמת הפרולקטין בדם יורדת, אבל בכל הנקה קיימת עלייה משמעותית ברמת ההורמון עד כדי פי 8 מרמתו הבסיסית, עם חזרה לרמה הבסיסית 3-2 שעות מתום ההנקה.&lt;br /&gt;
אצל נשים מיניקות, רמת פרולקטין גבוהה בדם יכולה למנוע התפתחות זקיקים בשחלות, ולמנוע על ידי כך הריון נוסף. כמו כן עודף הפרשה של פרולקטין אצל נשים משפיע על התהליכים התקינים הקשורים לביוץ, והוא יכול להיות סיבה לאי-פוריות. ההשפעה השלילית יכולה להתבטא כהפרעה בהפרשתו התקינה של הורמון ה-(Luteinizing Hormone) LH אשר באחריותו לגרום לביוץ של הזקיק הבשל בשחלה, וכן בהפחתה בייצור של הורמוני שחלה כגון אסטרוגן ופרוגסטרון.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;פרולקטין בגברים&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
בגברים, לפרולקטין השפעה חשובה על שמירת רמתו התקינה של הורמון הטסטוסטרון אשר מהווה הורמון מפתח לתפקוד המיני של הגבר ולייצור הזרע. לכן גברים עם רמת פרולקטין גבוהה בדם לוקים לעיתים בירידה בחשק המיני עד כדי קשיים בזקפה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;בקרה על רמת הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
הפרשת הפרולקטין מבלוטת יתרת המוח מבוקרת על ידי גורמים רבים, אבל העיקרי שבהם הוא הורמון הדופמין (Dopamine) אשר מופרש מאזור מוגדר במוח. תפקידו לדכא את הפרשת ההורמון ולשמור על רמתו התקינה. במצבים מסוימים, כגון תת-תפקוד של בלוטת התריס, קיימת הפרשה מוגברת של הורמון ה- TRH (Thyrotropin-Releasing Hormone) מהמוח, אשר מגביר באופן משמעותי את הפרשת הפרולקטין, גורם לרמת פרולקטין גבוהה בדם. ובכך משבש תהליכים שבהם הפרולקטין מעורב. יש צורך על כן בטיפול בבלוטת התריס, כדי לאזן את רמות הפרולקטין.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;טיפולים ותרופות&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
הגורמים השכיחים לרמת פרולקטין גבוהה בדם הם גידולים שפירים מפרישי פרולקטין ותרופות מסוימות. הפרשה מוגברת זו תיפסק בעקבות דיכוי הפרולקטין על ידי תרופות נגזרות של ברומוקריפטין או בהפסקת נטילת התרופה שהגבירה את הפרשת הפרולקטין. גידולים המפרישים פרולקטין ניתנים לטיפול גם בתרופות ברוב המקרים, ללא צורך בניתוח.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
1.[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20875426?dopt=Abstract  גיבוש הפרולקטין והקולטן שלו]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
2. &amp;lt;http://www.infomed.co.il/disease-314//&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
3.[http://physrev.physiology.org/cgi/pmidlookup?view=long&amp;amp;pmid=11015620 פרולקטין: מבנה, תפקיד, ובקרה]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
4.[https://www.youtube.com/watch?v=ljlXD4zIedk גם גברים יכולים להניק]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
5.[http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=218127 נפש ערומה&amp;quot; ספרה של פרופ&#039; עדה למפרט&amp;quot;]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Moran Farber</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1954611</id>
		<title>Prolactin (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1954611"/>
		<updated>2014-06-19T09:45:01Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Moran Farber: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;__NOTOC__&lt;br /&gt;
&amp;lt;Structure load=&#039;3NPZ&#039; size=&#039;350&#039; frame=&#039;true&#039; align=&#039;left&#039; caption=&#039;Insert caption here&#039; scene=&#039;Insert optional scene name here&#039; /&amp;gt;&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;&#039;&#039;&#039;בשלבי הקמה פרולקטין &#039;&#039;&#039;&amp;lt;/center&amp;gt; ==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
ערך זה מתאר את הורמון הפרולקטין והחלק החוץ תאי של הקולטן שלו. מידע נוסף על חלבונים אלה ניתן למצוא ברשומות שבמאגר המידע Uniprot: מידע על  [http://www.uniprot.org/uniprot/P01236 הפרולקטין] ועל[http://www.uniprot.org/uniprot/P05710 הקולטן] שלו.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;מבנה הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_chain/1&#039;&amp;gt;הורמון הפרולקטין&amp;lt;/scene&amp;gt; באדם מורכב מ-199&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Amino_acid/2&#039;&amp;gt;חומצות אמינו&amp;lt;/scene&amp;gt;. מולקולת הפרולקטין מכילה 3 קשרים די-סולפידים המאפשרים את הקיפול הנכון של ההורמון ויצירת המבנה השניוני. מחקרים אודות המבנה השניוני של פרולקטין הראו שחצי מחומצות האמינו מאורגנות ב-4 מבנים של &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_helix/3&#039;&amp;gt;סלילי אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;, בעוד שהשאר מסודרים בלולאות.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;מבנה הקולטן&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
קולטן הפרולקטין הוא חלבון אשר חוצה את ממברנת התא פעם אחת. החלק &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor/1&#039;&amp;gt;החוץ תאי&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 מורכב מ----- חומצות אמינו ואליו נקשר הורמון הפרולקטין. חלק זה בנוי &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_sheet/2&#039;&amp;gt;מיריעות בטא&amp;lt;/scene&amp;gt;. החלק של הקולטן החוצה את ממברנת התא הוא בעל 24 חומצות אמיני שתפקידן בשפעול הקולטן אינו ידוע. לעומת זאת, תפקיד הקטע התוך תאי הוא חיוני לצורך המשך&lt;br /&gt;
[http://physrev.physiology.org/content/physrev/80/4/1523/F1.large.jpg העברת האות בתא.]&lt;br /&gt;
בקולטן הפרולקטין ניתן למצוא 2 &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor_aa/6&#039;&amp;gt;קשרים די סולפידים&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 החשובים לשמירה על מבנה ותפקוד תקין של הקולטן.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor_all_aa/2&#039;&amp;gt;חומצות אמינו בקולטן&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
מלבד הפרולקטין גם הורמון גדילה יכול להקשר לקולטן היות ויש דמיון רב ברצף חומצות האמינו בין קולטן הפרולקטין וקולטן הורמון הגדילה.&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;להוסיף קישור לעימוד רצפים בין הורמון גדילה לפרולקטין&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;תפקיד הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הפרולקטין, הידוע גם בשם luteotropin , הוא חלבון אשר ידוע בעיקר ביכולתו לגרום לנקבות ממחלקת היונקים ליצור חלב. אולם יש לו השפעה על מספר גדול של פונקציות . הפרולקטין מופרש [http://www.innerbody.com/anatomy/endocrine/posterior-lobe-pituitary#full-description מבלוטת יותרת המוח] כתגובה לאכילה, הזדווגות, טיפול באסטרוגן , ביוץ והנקה וגם  מרירית הרחם של נשים הרות, ועל כן נמצא במי השפיר. הפרולקטין מעורב גם במטבוליזם, ויסות מערכת החיסונית והתפתחות הלבלב. &lt;br /&gt;
ההורמון פרולקטין מופרש בגלים במהלך היממה כאשר עוצמת הגל קשורה לשעת היום; גלים גבוהים במיוחד נצפו תוך כדי שינה ובמיוחד בזמן שינה עמוקה. כמו כן ניתן לצפות בהפרשה מוגברת של פרולקטין במצבי לחץ, במאמץ גופני מוגבר, בהרדמה כללית או בניתוח. ככלל רמות הפרולקטין נמוכות יותר בגברים מאשר בנשים, ובעיקר במהלך השבועיים שקודמים למחזור הווסת.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;פרולקטין בנשים הרות ולאחר ההריון&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
רמת הפרולקטין בדם של נשים הרות עולה מתחילת ההיריון ויכולה להגיע עד פי 10 מהרמה שלפני ההיריון. לאחר הלידה רמת הפרולקטין בדם יורדת, אבל בכל הנקה קיימת עלייה משמעותית ברמת ההורמון עד כדי פי 8 מרמתו הבסיסית, עם חזרה לרמה הבסיסית 3-2 שעות מתום ההנקה.&lt;br /&gt;
אצל נשים מיניקות, רמת פרולקטין גבוהה בדם יכולה למנוע התפתחות זקיקים בשחלות, ולמנוע על ידי כך הריון נוסף. כמו כן עודף הפרשה של פרולקטין אצל נשים משפיע על התהליכים התקינים הקשורים לביוץ, והוא יכול להיות סיבה לאי-פוריות. ההשפעה השלילית יכולה להתבטא כהפרעה בהפרשתו התקינה של הורמון ה-(Luteinizing Hormone) LH אשר באחריותו לגרום לביוץ של הזקיק הבשל בשחלה, וכן בהפחתה בייצור של הורמוני שחלה כגון אסטרוגן ופרוגסטרון.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;פרולקטין בגברים&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
בגברים, לפרולקטין השפעה חשובה על שמירת רמתו התקינה של הורמון הטסטוסטרון אשר מהווה הורמון מפתח לתפקוד המיני של הגבר ולייצור הזרע. לכן גברים עם רמת פרולקטין גבוהה בדם לוקים לעיתים בירידה בחשק המיני עד כדי קשיים בזקפה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;בקרה על רמת הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
הפרשת הפרולקטין מבלוטת יתרת המוח מבוקרת על ידי גורמים רבים, אבל העיקרי שבהם הוא הורמון הדופמין (Dopamine) אשר מופרש מאזור מוגדר במוח. תפקידו לדכא את הפרשת ההורמון ולשמור על רמתו התקינה. במצבים מסוימים, כגון תת-תפקוד של בלוטת התריס, קיימת הפרשה מוגברת של הורמון ה- TRH (Thyrotropin-Releasing Hormone) מהמוח, אשר מגביר באופן משמעותי את הפרשת הפרולקטין, גורם לרמת פרולקטין גבוהה בדם. ובכך משבש תהליכים שבהם הפרולקטין מעורב. יש צורך על כן בטיפול בבלוטת התריס, כדי לאזן את רמות הפרולקטין.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;טיפולים ותרופות&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
הגורמים השכיחים לרמת פרולקטין גבוהה בדם הם גידולים שפירים מפרישי פרולקטין ותרופות מסוימות. הפרשה מוגברת זו תיפסק בעקבות דיכוי הפרולקטין על ידי תרופות נגזרות של ברומוקריפטין או בהפסקת נטילת התרופה שהגבירה את הפרשת הפרולקטין. גידולים המפרישים פרולקטין ניתנים לטיפול גם בתרופות ברוב המקרים, ללא צורך בניתוח.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
1.[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20875426?dopt=Abstract  גיבוש הפרולקטין והקולטן שלו]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
2. &amp;lt;http://www.infomed.co.il/disease-314//&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
3.[http://physrev.physiology.org/cgi/pmidlookup?view=long&amp;amp;pmid=11015620 פרולקטין: מבנה, תפקיד, ובקרה]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
4.[https://www.youtube.com/watch?v=ljlXD4zIedk גם גברים יכולים להניק]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
5.[http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=218127 נפש ערומה&amp;quot; ספרה של פרופ&#039; עדה למפרט&amp;quot;]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Moran Farber</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1954608</id>
		<title>Prolactin (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1954608"/>
		<updated>2014-06-19T09:11:44Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Moran Farber: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;__NOTOC__&lt;br /&gt;
&amp;lt;Structure load=&#039;3NPZ&#039; size=&#039;350&#039; frame=&#039;true&#039; align=&#039;left&#039; caption=&#039;Insert caption here&#039; scene=&#039;Insert optional scene name here&#039; /&amp;gt;&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;&#039;&#039;&#039;בשלבי הקמה פרולקטין &#039;&#039;&#039;&amp;lt;/center&amp;gt; ==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
ערך זה מתאר את הורמון הפרולקטין והחלק החוץ תאי של הקולטן שלו. מידע נוסף על חלבונים אלה ניתן למצוא ברשומות שבמאגר המידע Uniprot: מידע על  [http://www.uniprot.org/uniprot/P01236 הפרולקטין] ועל[http://www.uniprot.org/uniprot/P05710 הקולטן] שלו.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;מבנה הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_chain/1&#039;&amp;gt;הורמון הפרולקטין&amp;lt;/scene&amp;gt; באדם מורכב מ-199&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Amino_acid/2&#039;&amp;gt;חומצות אמינו&amp;lt;/scene&amp;gt;. מולקולת הפרולקטין מכילה 3 קשרים די-סולפידים המאפשרים את הקיפול הנכון של ההורמון ויצירת המבנה השניוני. מחקרים אודות המבנה השניוני של פרולקטין הראו שחצי מחומצות האמינו מאורגנות ב-4 מבנים של &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_helix/3&#039;&amp;gt;סלילי אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;, בעוד שהשאר מסודרים בלולאות.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;מבנה הקולטן&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
קולטן הפרולקטין הוא חלבון אשר חוצה את ממברנת התא פעם אחת והחלק &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor/1&#039;&amp;gt;החוץ תאי&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 שלו מורכב &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_sheet/2&#039;&amp;gt;מיריעות בטא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
. החלק של הקולטן החוצה את ממברנת התא הוא בעל 24 חומצות אמיני שתפקידן בשפעול הקולטן אינו ידוע. לעומת זאת, תפקיד הקטע התוך תאי הוא חיוני לצורך המשך&lt;br /&gt;
[http://physrev.physiology.org/content/physrev/80/4/1523/F1.large.jpg העברת האות בתא.]&lt;br /&gt;
בקולטן הפרולקטין ניתן למצוא 2 &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor_aa/6&#039;&amp;gt;קשרים די סולפידים&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 החשובים לשמירה על מבנה ותפקוד תקין של הקולטן.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor_all_aa/2&#039;&amp;gt;חומצות אמינו בקולטן&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
מלבד הפרולקטין גם הורמון גדילה יכול להקשר לקולטן היות ויש דמיון רב ברצף חומצות האמינו בין קולטן הפרולקטין וקולטן הורמון הגדילה.&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;להוסיף קישור לעימוד רצפים בין הורמון גדילה לפרולקטין&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;תפקיד הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הפרולקטין, הידוע גם בשם luteotropin , הוא חלבון אשר ידוע בעיקר ביכולתו לגרום לנקבות ממחלקת היונקים ליצור חלב. אולם יש לו השפעה על מספר גדול של פונקציות . הפרולקטין מופרש [http://www.innerbody.com/anatomy/endocrine/posterior-lobe-pituitary#full-description מבלוטת יותרת המוח] כתגובה לאכילה, הזדווגות, טיפול באסטרוגן , ביוץ והנקה וגם  מרירית הרחם של נשים הרות, ועל כן נמצא במי השפיר. הפרולקטין מעורב גם במטבוליזם, ויסות מערכת החיסונית והתפתחות הלבלב. &lt;br /&gt;
ההורמון פרולקטין מופרש בגלים במהלך היממה כאשר עוצמת הגל קשורה לשעת היום; גלים גבוהים במיוחד נצפו תוך כדי שינה ובמיוחד בזמן שינה עמוקה. כמו כן ניתן לצפות בהפרשה מוגברת של פרולקטין במצבי לחץ, במאמץ גופני מוגבר, בהרדמה כללית או בניתוח. ככלל רמות הפרולקטין נמוכות יותר בגברים מאשר בנשים, ובעיקר במהלך השבועיים שקודמים למחזור הווסת.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;פרולקטין בנשים הרות ולאחר ההריון&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
רמת הפרולקטין בדם של נשים הרות עולה מתחילת ההיריון ויכולה להגיע עד פי 10 מהרמה שלפני ההיריון. לאחר הלידה רמת הפרולקטין בדם יורדת, אבל בכל הנקה קיימת עלייה משמעותית ברמת ההורמון עד כדי פי 8 מרמתו הבסיסית, עם חזרה לרמה הבסיסית 3-2 שעות מתום ההנקה.&lt;br /&gt;
אצל נשים מיניקות, רמת פרולקטין גבוהה בדם יכולה למנוע התפתחות זקיקים בשחלות, ולמנוע על ידי כך הריון נוסף. כמו כן עודף הפרשה של פרולקטין אצל נשים משפיע על התהליכים התקינים הקשורים לביוץ, והוא יכול להיות סיבה לאי-פוריות. ההשפעה השלילית יכולה להתבטא כהפרעה בהפרשתו התקינה של הורמון ה-(Luteinizing Hormone) LH אשר באחריותו לגרום לביוץ של הזקיק הבשל בשחלה, וכן בהפחתה בייצור של הורמוני שחלה כגון אסטרוגן ופרוגסטרון.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;פרולקטין בגברים&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
בגברים, לפרולקטין השפעה חשובה על שמירת רמתו התקינה של הורמון הטסטוסטרון אשר מהווה הורמון מפתח לתפקוד המיני של הגבר ולייצור הזרע. לכן גברים עם רמת פרולקטין גבוהה בדם לוקים לעיתים בירידה בחשק המיני עד כדי קשיים בזקפה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;בקרה על רמת הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
הפרשת הפרולקטין מבלוטת יתרת המוח מבוקרת על ידי גורמים רבים, אבל העיקרי שבהם הוא הורמון הדופמין (Dopamine) אשר מופרש מאזור מוגדר במוח. תפקידו לדכא את הפרשת ההורמון ולשמור על רמתו התקינה. במצבים מסוימים, כגון תת-תפקוד של בלוטת התריס, קיימת הפרשה מוגברת של הורמון ה- TRH (Thyrotropin-Releasing Hormone) מהמוח, אשר מגביר באופן משמעותי את הפרשת הפרולקטין, גורם לרמת פרולקטין גבוהה בדם. ובכך משבש תהליכים שבהם הפרולקטין מעורב. יש צורך על כן בטיפול בבלוטת התריס, כדי לאזן את רמות הפרולקטין.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;טיפולים ותרופות&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
הגורמים השכיחים לרמת פרולקטין גבוהה בדם הם גידולים שפירים מפרישי פרולקטין ותרופות מסוימות. הפרשה מוגברת זו תיפסק בעקבות דיכוי הפרולקטין על ידי תרופות נגזרות של ברומוקריפטין או בהפסקת נטילת התרופה שהגבירה את הפרשת הפרולקטין. גידולים המפרישים פרולקטין ניתנים לטיפול גם בתרופות ברוב המקרים, ללא צורך בניתוח.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
1.[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20875426?dopt=Abstract  גיבוש הפרולקטין והקולטן שלו]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
2. &amp;lt;http://www.infomed.co.il/disease-314//&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
3.[http://physrev.physiology.org/cgi/pmidlookup?view=long&amp;amp;pmid=11015620 פרולקטין: מבנה, תפקיד, ובקרה]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
4.[https://www.youtube.com/watch?v=ljlXD4zIedk גם גברים יכולים להניק]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
5.[http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=218127 נפש ערומה&amp;quot; ספרה של פרופ&#039; עדה למפרט&amp;quot;]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Moran Farber</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1954602</id>
		<title>Prolactin (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1954602"/>
		<updated>2014-06-19T08:43:50Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Moran Farber: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;__NOTOC__&lt;br /&gt;
&amp;lt;Structure load=&#039;3NPZ&#039; size=&#039;350&#039; frame=&#039;true&#039; align=&#039;left&#039; caption=&#039;Insert caption here&#039; scene=&#039;Insert optional scene name here&#039; /&amp;gt;&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;&#039;&#039;&#039;בשלבי הקמה פרולקטין &#039;&#039;&#039;&amp;lt;/center&amp;gt; ==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
ערך זה מתאר את הורמון הפרולקטין והחלק החוץ תאי של הקולטן שלו. מידע נוסף על חלבונים אלה ניתן למצוא ברשומות שבמאגר המידע Uniprot: מידע על  [http://www.uniprot.org/uniprot/P01236 הפרולקטין] ועל[http://www.uniprot.org/uniprot/P05710 הקולטן] שלו.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;מבנה הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_chain/1&#039;&amp;gt;הורמון הפרולקטין&amp;lt;/scene&amp;gt; באדם מורכב מ-199&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Amino_acid/2&#039;&amp;gt;חומצות אמינו&amp;lt;/scene&amp;gt;. מולקולת הפרולקטין מכילה 3 קשרים די-סולפידים המאפשרים את הקיפול הנכון של ההורמון ויצירת המבנה השניוני. מחקרים אודות המבנה השניוני של פרולקטין הראו שחצי מחומצות האמינו מאורגנות ב-4 מבנים של &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_helix/3&#039;&amp;gt;סלילי אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;, בעוד שהשאר מסודרים בלולאות.&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;לאחר קבלת תשובה להוסיף סצנה של הקשרים הדי סולפידים בהורמון&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;מבנה הקולטן&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
קולטן הפרולקטין הוא חלבון אשר חוצה את ממברנת התא פעם אחת והחלק &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor/1&#039;&amp;gt;החוץ תאי&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 שלו מורכב &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_sheet/2&#039;&amp;gt;מיריעות בטא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
. החלק של הקולטן החוצה את ממברנת התא הוא בעל 24 חומצות אמיני שתפקידן בשפעול הקולטן אינו ידוע. לעומת זאת, תפקיד הקטע התוך תאי הוא חיוני לצורך המשך&lt;br /&gt;
[http://physrev.physiology.org/content/physrev/80/4/1523/F1.large.jpg העברת האות בתא.]&lt;br /&gt;
בקולטן הפרולקטין ניתן למצוא 2 &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor_aa/6&#039;&amp;gt;קשרים די סולפידים&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 החשובים לשמירה על מבנה ותפקוד תקין של הקולטן.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor_all_aa/2&#039;&amp;gt;חומצות אמינו בקולטן&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
מלבד הפרולקטין גם הורמון גדילה יכול להקשר לקולטן היות ויש דמיון רב ברצף חומצות האמינו בין קולטן הפרולקטין וקולטן הורמון הגדילה.&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;להוסיף קישור לעימוד רצפים בין הורמון גדילה לפרולקטין&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;תפקיד הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הפרולקטין, הידוע גם בשם luteotropin , הוא חלבון אשר ידוע בעיקר ביכולתו לגרום לנקבות ממחלקת היונקים ליצור חלב. אולם יש לו השפעה על מספר גדול של פונקציות . הפרולקטין מופרש [http://www.innerbody.com/anatomy/endocrine/posterior-lobe-pituitary#full-description מבלוטת יותרת המוח] כתגובה לאכילה, הזדווגות, טיפול באסטרוגן , ביוץ והנקה וגם  מרירית הרחם של נשים הרות, ועל כן נמצא במי השפיר. הפרולקטין מעורב גם במטבוליזם, ויסות מערכת החיסונית והתפתחות הלבלב. &lt;br /&gt;
ההורמון פרולקטין מופרש בגלים במהלך היממה כאשר עוצמת הגל קשורה לשעת היום; גלים גבוהים במיוחד נצפו תוך כדי שינה ובמיוחד בזמן שינה עמוקה. כמו כן ניתן לצפות בהפרשה מוגברת של פרולקטין במצבי לחץ, במאמץ גופני מוגבר, בהרדמה כללית או בניתוח. ככלל רמות הפרולקטין נמוכות יותר בגברים מאשר בנשים, ובעיקר במהלך השבועיים שקודמים למחזור הווסת.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;פרולקטין בנשים הרות ולאחר ההריון&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
רמת הפרולקטין בדם של נשים הרות עולה מתחילת ההיריון ויכולה להגיע עד פי 10 מהרמה שלפני ההיריון. לאחר הלידה רמת הפרולקטין בדם יורדת, אבל בכל הנקה קיימת עלייה משמעותית ברמת ההורמון עד כדי פי 8 מרמתו הבסיסית, עם חזרה לרמה הבסיסית 3-2 שעות מתום ההנקה.&lt;br /&gt;
אצל נשים מיניקות, רמת פרולקטין גבוהה בדם יכולה למנוע התפתחות זקיקים בשחלות, ולמנוע על ידי כך הריון נוסף. כמו כן עודף הפרשה של פרולקטין אצל נשים משפיע על התהליכים התקינים הקשורים לביוץ, והוא יכול להיות סיבה לאי-פוריות. ההשפעה השלילית יכולה להתבטא כהפרעה בהפרשתו התקינה של הורמון ה-(Luteinizing Hormone) LH אשר באחריותו לגרום לביוץ של הזקיק הבשל בשחלה, וכן בהפחתה בייצור של הורמוני שחלה כגון אסטרוגן ופרוגסטרון.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;פרולקטין בגברים&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
בגברים, לפרולקטין השפעה חשובה על שמירת רמתו התקינה של הורמון הטסטוסטרון אשר מהווה הורמון מפתח לתפקוד המיני של הגבר ולייצור הזרע. לכן גברים עם רמת פרולקטין גבוהה בדם לוקים לעיתים בירידה בחשק המיני עד כדי קשיים בזקפה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;בקרה על רמת הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
הפרשת הפרולקטין מבלוטת יתרת המוח מבוקרת על ידי גורמים רבים, אבל העיקרי שבהם הוא הורמון הדופמין (Dopamine) אשר מופרש מאזור מוגדר במוח. תפקידו לדכא את הפרשת ההורמון ולשמור על רמתו התקינה. במצבים מסוימים, כגון תת-תפקוד של בלוטת התריס, קיימת הפרשה מוגברת של הורמון ה- TRH (Thyrotropin-Releasing Hormone) מהמוח, אשר מגביר באופן משמעותי את הפרשת הפרולקטין, גורם לרמת פרולקטין גבוהה בדם. ובכך משבש תהליכים שבהם הפרולקטין מעורב. יש צורך על כן בטיפול בבלוטת התריס, כדי לאזן את רמות הפרולקטין.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;טיפולים ותרופות&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
הגורמים השכיחים לרמת פרולקטין גבוהה בדם הם גידולים שפירים מפרישי פרולקטין ותרופות מסוימות. הפרשה מוגברת זו תיפסק בעקבות דיכוי הפרולקטין על ידי תרופות נגזרות של ברומוקריפטין או בהפסקת נטילת התרופה שהגבירה את הפרשת הפרולקטין. גידולים המפרישים פרולקטין ניתנים לטיפול גם בתרופות ברוב המקרים, ללא צורך בניתוח.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
1.[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20875426?dopt=Abstract  גיבוש הפרולקטין והקולטן שלו]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
2. &amp;lt;http://www.infomed.co.il/disease-314//&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
3.[http://physrev.physiology.org/cgi/pmidlookup?view=long&amp;amp;pmid=11015620 פרולקטין: מבנה, תפקיד, ובקרה]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
4.[https://www.youtube.com/watch?v=ljlXD4zIedk גם גברים יכולים להניק]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
5.[http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=218127 נפש ערומה&amp;quot; ספרה של פרופ&#039; עדה למפרט&amp;quot;]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Moran Farber</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1952931</id>
		<title>Prolactin (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1952931"/>
		<updated>2014-06-17T15:09:32Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Moran Farber: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;__NOTOC__&lt;br /&gt;
&amp;lt;Structure load=&#039;3NPZ&#039; size=&#039;350&#039; frame=&#039;true&#039; align=&#039;left&#039; caption=&#039;Insert caption here&#039; scene=&#039;Insert optional scene name here&#039; /&amp;gt;&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;&#039;&#039;&#039;בשלבי הקמה פרולקטין &#039;&#039;&#039;&amp;lt;/center&amp;gt; ==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
ערך זה מתאר את הורמון הפרולקטין והחלק החוץ תאי של הקולטן שלו. מידע נוסף על חלבונים אלה ניתן למצוא ברשומות שבמאגר המידע Uniprot: מידע על  [http://www.uniprot.org/uniprot/P01236 הפרולקטין] ועל[http://www.uniprot.org/uniprot/P05710 הקולטן] שלו.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;מבנה הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_chain/1&#039;&amp;gt;הורמון הפרולקטין&amp;lt;/scene&amp;gt; באדם מורכב מ-199&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Amino_acid/2&#039;&amp;gt;חומצות אמינו&amp;lt;/scene&amp;gt;. מולקולת הפרולקטין מכילה 3 קשרים די-סולפידים המאפשרים את הקיפול הנכון של ההורמון ויצירת המבנה השניוני. מחקרים אודות המבנה השניוני של פרולקטין הראו שחצי מחומצות האמינו מאורגנות ב-4 מבנים של &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_helix/3&#039;&amp;gt;סלילי אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;, בעוד שהשאר מסודרים בלולאות.&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;לאחר קבלת תשובה להוסיף סצנה של הקשרים הדי סולפידים בהורמון&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;מבנה הקולטן&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
קולטן הפרולקטין הוא חלבון אשר חוצה את ממברנת התא פעם אחת והחלק &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor/1&#039;&amp;gt;החוץ תאי&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 שלו מורכב &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_sheet/2&#039;&amp;gt;מיריעות בטא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
. החלק של הקולטן החוצה את ממברנת התא הוא בעל 24 חומצות אמיני שתפקידן בשפעול הקולטן אינו ידוע. לעומת זאת, תפקיד הקטע התוך תאי הוא חיוני לצורך המשך&lt;br /&gt;
[http://physrev.physiology.org/content/physrev/80/4/1523/F1.large.jpg העברת האות בתא.]&lt;br /&gt;
בקולטן הפרולקטין ניתן למצוא 2 &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor_aa/4&#039;&amp;gt;קשרים די-סולפידים&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 החשובים לשמירה על מבנה ותפקוד תקין של הקולטן.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor_all_aa/2&#039;&amp;gt;חומצות אמינו בקולטן&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
מלבד הפרולקטין גם הורמון גדילה יכול להקשר לקולטן היות ויש דמיון רב ברצף חומצות האמינו בין קולטן הפרולקטין וקולטן הורמון הגדילה.&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;להוסיף קישור לעימוד רצפים בין הורמון גדילה לפרולקטין&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;תפקיד הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הפרולקטין, הידוע גם בשם luteotropin , הוא חלבון אשר ידוע בעיקר ביכולתו לגרום לנקבות ממחלקת היונקים ליצור חלב. אולם יש לו השפעה על מספר גדול של פונקציות . הפרולקטין מופרש [http://www.innerbody.com/anatomy/endocrine/posterior-lobe-pituitary#full-description מבלוטת יותרת המוח] כתגובה לאכילה, הזדווגות, טיפול באסטרוגן , ביוץ והנקה וגם  מרירית הרחם של נשים הרות, ועל כן נמצא במי השפיר. הפרולקטין מעורב גם במטבוליזם, ויסות מערכת החיסונית והתפתחות הלבלב. &lt;br /&gt;
ההורמון פרולקטין מופרש בגלים במהלך היממה כאשר עוצמת הגל קשורה לשעת היום; גלים גבוהים במיוחד נצפו תוך כדי שינה ובמיוחד בזמן שינה עמוקה. כמו כן ניתן לצפות בהפרשה מוגברת של פרולקטין במצבי לחץ, במאמץ גופני מוגבר, בהרדמה כללית או בניתוח. ככלל רמות הפרולקטין נמוכות יותר בגברים מאשר בנשים, ובעיקר במהלך השבועיים שקודמים למחזור הווסת.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;פרולקטין בנשים הרות ולאחר ההריון&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
רמת הפרולקטין בדם של נשים הרות עולה מתחילת ההיריון ויכולה להגיע עד פי 10 מהרמה שלפני ההיריון. לאחר הלידה רמת הפרולקטין בדם יורדת, אבל בכל הנקה קיימת עלייה משמעותית ברמת ההורמון עד כדי פי 8 מרמתו הבסיסית, עם חזרה לרמה הבסיסית 3-2 שעות מתום ההנקה.&lt;br /&gt;
אצל נשים מיניקות, רמת פרולקטין גבוהה בדם יכולה למנוע התפתחות זקיקים בשחלות, ולמנוע על ידי כך הריון נוסף. כמו כן עודף הפרשה של פרולקטין אצל נשים משפיע על התהליכים התקינים הקשורים לביוץ, והוא יכול להיות סיבה לאי-פוריות. ההשפעה השלילית יכולה להתבטא כהפרעה בהפרשתו התקינה של הורמון ה-(Luteinizing Hormone) LH אשר באחריותו לגרום לביוץ של הזקיק הבשל בשחלה, וכן בהפחתה בייצור של הורמוני שחלה כגון אסטרוגן ופרוגסטרון.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;פרולקטין בגברים&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
בגברים, לפרולקטין השפעה חשובה על שמירת רמתו התקינה של הורמון הטסטוסטרון אשר מהווה הורמון מפתח לתפקוד המיני של הגבר ולייצור הזרע. לכן גברים עם רמת פרולקטין גבוהה בדם לוקים לעיתים בירידה בחשק המיני עד כדי קשיים בזקפה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;בקרה על רמת הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
הפרשת הפרולקטין מבלוטת יתרת המוח מבוקרת על ידי גורמים רבים, אבל העיקרי שבהם הוא הורמון הדופמין (Dopamine) אשר מופרש מאזור מוגדר במוח. תפקידו לדכא את הפרשת ההורמון ולשמור על רמתו התקינה. במצבים מסוימים, כגון תת-תפקוד של בלוטת התריס, קיימת הפרשה מוגברת של הורמון ה- TRH (Thyrotropin-Releasing Hormone) מהמוח, אשר מגביר באופן משמעותי את הפרשת הפרולקטין, גורם לרמת פרולקטין גבוהה בדם. ובכך משבש תהליכים שבהם הפרולקטין מעורב. יש צורך על כן בטיפול בבלוטת התריס, כדי לאזן את רמות הפרולקטין.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;טיפולים ותרופות&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
הגורמים השכיחים לרמת פרולקטין גבוהה בדם הם גידולים שפירים מפרישי פרולקטין ותרופות מסוימות. הפרשה מוגברת זו תיפסק בעקבות דיכוי הפרולקטין על ידי תרופות נגזרות של ברומוקריפטין או בהפסקת נטילת התרופה שהגבירה את הפרשת הפרולקטין. גידולים המפרישים פרולקטין ניתנים לטיפול גם בתרופות ברוב המקרים, ללא צורך בניתוח.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
1.[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20875426?dopt=Abstract  גיבוש הפרולקטין והקולטן שלו]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
2. &amp;lt;http://www.infomed.co.il/disease-314//&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
3.[http://physrev.physiology.org/cgi/pmidlookup?view=long&amp;amp;pmid=11015620 פרולקטין: מבנה, תפקיד, ובקרה]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
4.[https://www.youtube.com/watch?v=ljlXD4zIedk גם גברים יכולים להניק]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
5.[http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=218127 נפש ערומה&amp;quot; ספרה של פרופ&#039; עדה למפרט&amp;quot;]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Moran Farber</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1952930</id>
		<title>Prolactin (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1952930"/>
		<updated>2014-06-17T15:08:31Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Moran Farber: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;__NOTOC__&lt;br /&gt;
&amp;lt;Structure load=&#039;3NPZ&#039; size=&#039;350&#039; frame=&#039;true&#039; align=&#039;left&#039; caption=&#039;Insert caption here&#039; scene=&#039;Insert optional scene name here&#039; /&amp;gt;&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;&#039;&#039;&#039;בשלבי הקמה פרולקטין &#039;&#039;&#039;&amp;lt;/center&amp;gt; ==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
ערך זה מתאר את הורמון הפרולקטין והחלק החוץ תאי של הקולטן שלו. מידע נוסף על חלבונים אלה ניתן למצוא ברשומות שבמאגר המידע Uniprot. מידע על  [http://www.uniprot.org/uniprot/P01236 הפרולקטין] ועל[http://www.uniprot.org/uniprot/P05710 הקולטן] שלו.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;מבנה הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_chain/1&#039;&amp;gt;הורמון הפרולקטין&amp;lt;/scene&amp;gt; באדם מורכב מ-199&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Amino_acid/2&#039;&amp;gt;חומצות אמינו&amp;lt;/scene&amp;gt;. מולקולת הפרולקטין מכילה 3 קשרים די-סולפידים המאפשרים את הקיפול הנכון של ההורמון ויצירת המבנה השניוני. מחקרים אודות המבנה השניוני של פרולקטין הראו שחצי מחומצות האמינו מאורגנות ב-4 מבנים של &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_helix/3&#039;&amp;gt;סלילי אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;, בעוד שהשאר מסודרים בלולאות.&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;לאחר קבלת תשובה להוסיף סצנה של הקשרים הדי סולפידים בהורמון&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;מבנה הקולטן&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
קולטן הפרולקטין הוא חלבון אשר חוצה את ממברנת התא פעם אחת והחלק &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor/1&#039;&amp;gt;החוץ תאי&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 שלו מורכב &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_sheet/2&#039;&amp;gt;מיריעות בטא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
. החלק של הקולטן החוצה את ממברנת התא הוא בעל 24 חומצות אמיני שתפקידן בשפעול הקולטן אינו ידוע. לעומת זאת, תפקיד הקטע התוך תאי הוא חיוני לצורך המשך&lt;br /&gt;
[http://physrev.physiology.org/content/physrev/80/4/1523/F1.large.jpg העברת האות בתא.]&lt;br /&gt;
בקולטן הפרולקטין ניתן למצוא 2 &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor_aa/4&#039;&amp;gt;קשרים די-סולפידים&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 החשובים לשמירה על מבנה ותפקוד תקין של הקולטן.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor_all_aa/2&#039;&amp;gt;חומצות אמינו בקולטן&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
מלבד הפרולקטין גם הורמון גדילה יכול להקשר לקולטן היות ויש דמיון רב ברצף חומצות האמינו בין קולטן הפרולקטין וקולטן הורמון הגדילה.&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;להוסיף קישור לעימוד רצפים בין הורמון גדילה לפרולקטין&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;תפקיד הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הפרולקטין, הידוע גם בשם luteotropin , הוא חלבון אשר ידוע בעיקר ביכולתו לגרום לנקבות ממחלקת היונקים ליצור חלב. אולם יש לו השפעה על מספר גדול של פונקציות . הפרולקטין מופרש [http://www.innerbody.com/anatomy/endocrine/posterior-lobe-pituitary#full-description מבלוטת יותרת המוח] כתגובה לאכילה, הזדווגות, טיפול באסטרוגן , ביוץ והנקה וגם  מרירית הרחם של נשים הרות, ועל כן נמצא במי השפיר. הפרולקטין מעורב גם במטבוליזם, ויסות מערכת החיסונית והתפתחות הלבלב. &lt;br /&gt;
ההורמון פרולקטין מופרש בגלים במהלך היממה כאשר עוצמת הגל קשורה לשעת היום; גלים גבוהים במיוחד נצפו תוך כדי שינה ובמיוחד בזמן שינה עמוקה. כמו כן ניתן לצפות בהפרשה מוגברת של פרולקטין במצבי לחץ, במאמץ גופני מוגבר, בהרדמה כללית או בניתוח. ככלל רמות הפרולקטין נמוכות יותר בגברים מאשר בנשים, ובעיקר במהלך השבועיים שקודמים למחזור הווסת.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;פרולקטין בנשים הרות ולאחר ההריון&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
רמת הפרולקטין בדם של נשים הרות עולה מתחילת ההיריון ויכולה להגיע עד פי 10 מהרמה שלפני ההיריון. לאחר הלידה רמת הפרולקטין בדם יורדת, אבל בכל הנקה קיימת עלייה משמעותית ברמת ההורמון עד כדי פי 8 מרמתו הבסיסית, עם חזרה לרמה הבסיסית 3-2 שעות מתום ההנקה.&lt;br /&gt;
אצל נשים מיניקות, רמת פרולקטין גבוהה בדם יכולה למנוע התפתחות זקיקים בשחלות, ולמנוע על ידי כך הריון נוסף. כמו כן עודף הפרשה של פרולקטין אצל נשים משפיע על התהליכים התקינים הקשורים לביוץ, והוא יכול להיות סיבה לאי-פוריות. ההשפעה השלילית יכולה להתבטא כהפרעה בהפרשתו התקינה של הורמון ה-(Luteinizing Hormone) LH אשר באחריותו לגרום לביוץ של הזקיק הבשל בשחלה, וכן בהפחתה בייצור של הורמוני שחלה כגון אסטרוגן ופרוגסטרון.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;פרולקטין בגברים&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
בגברים, לפרולקטין השפעה חשובה על שמירת רמתו התקינה של הורמון הטסטוסטרון אשר מהווה הורמון מפתח לתפקוד המיני של הגבר ולייצור הזרע. לכן גברים עם רמת פרולקטין גבוהה בדם לוקים לעיתים בירידה בחשק המיני עד כדי קשיים בזקפה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;בקרה על רמת הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
הפרשת הפרולקטין מבלוטת יתרת המוח מבוקרת על ידי גורמים רבים, אבל העיקרי שבהם הוא הורמון הדופמין (Dopamine) אשר מופרש מאזור מוגדר במוח. תפקידו לדכא את הפרשת ההורמון ולשמור על רמתו התקינה. במצבים מסוימים, כגון תת-תפקוד של בלוטת התריס, קיימת הפרשה מוגברת של הורמון ה- TRH (Thyrotropin-Releasing Hormone) מהמוח, אשר מגביר באופן משמעותי את הפרשת הפרולקטין, גורם לרמת פרולקטין גבוהה בדם. ובכך משבש תהליכים שבהם הפרולקטין מעורב. יש צורך על כן בטיפול בבלוטת התריס, כדי לאזן את רמות הפרולקטין.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;טיפולים ותרופות&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
הגורמים השכיחים לרמת פרולקטין גבוהה בדם הם גידולים שפירים מפרישי פרולקטין ותרופות מסוימות. הפרשה מוגברת זו תיפסק בעקבות דיכוי הפרולקטין על ידי תרופות נגזרות של ברומוקריפטין או בהפסקת נטילת התרופה שהגבירה את הפרשת הפרולקטין. גידולים המפרישים פרולקטין ניתנים לטיפול גם בתרופות ברוב המקרים, ללא צורך בניתוח.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
1.[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20875426?dopt=Abstract  גיבוש הפרולקטין והקולטן שלו]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
2. &amp;lt;http://www.infomed.co.il/disease-314//&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
3.[http://physrev.physiology.org/cgi/pmidlookup?view=long&amp;amp;pmid=11015620 פרולקטין: מבנה, תפקיד, ובקרה]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
4.[https://www.youtube.com/watch?v=ljlXD4zIedk גם גברים יכולים להניק]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
5.[http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=218127 נפש ערומה&amp;quot; ספרה של פרופ&#039; עדה למפרט&amp;quot;]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Moran Farber</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1952927</id>
		<title>Prolactin (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1952927"/>
		<updated>2014-06-17T15:00:58Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Moran Farber: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;__NOTOC__&lt;br /&gt;
&amp;lt;Structure load=&#039;3NPZ&#039; size=&#039;350&#039; frame=&#039;true&#039; align=&#039;left&#039; caption=&#039;Insert caption here&#039; scene=&#039;Insert optional scene name here&#039; /&amp;gt;&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;&#039;&#039;&#039;בשלבי הקמה פרולקטין &#039;&#039;&#039;&amp;lt;/center&amp;gt; ==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
ערך זה מתאר את הורמון הפרולקטין והחלק החוץ תאי של הקולטן שלו. מידע נוסף על חלבונים אלה ניתן למצוא ברשומות שבמאגר המידע Uniprot. מידע על  [http://www.uniprot.org/uniprot/P01236 הפרולקטין] ועל[http://www.uniprot.org/uniprot/P05710 הקולטן] שלו.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;מבנה הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_chain/1&#039;&amp;gt;הורמון הפרולקטין&amp;lt;/scene&amp;gt; באדם מורכב מ-199&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Amino_acid/2&#039;&amp;gt;חומצות אמינו&amp;lt;/scene&amp;gt;. מולקולת הפרולקטין מכילה 3 קשרים די-סולפידים המאפשרים את הקיפול הנכון של ההורמון ויצירת המבנה השניוני. מחקרים אודות המבנה השניוני של פרולקטין הראו שחצי מחומצות האמינו מאורגנות ב-4 מבנים של &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_helix/3&#039;&amp;gt;סלילי אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;, בעוד שהשאר מסודרים בלולאות.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;מבנה הקולטן&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
קולטן הפרולקטין הוא חלבון אשר חוצה את ממברנת התא פעם אחת והחלק &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor/1&#039;&amp;gt;החוץ תאי&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 שלו מורכב &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_sheet/2&#039;&amp;gt;מיריעות בטא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
. החלק של הקולטן החוצה את ממברנת התא הוא בעל 24 חומצות אמיני שתפקידן בשפעול הקולטן אינו ידוע. לעומת זאת, תפקיד הקטע התוך תאי הוא חיוני לצורך המשך&lt;br /&gt;
[http://physrev.physiology.org/content/physrev/80/4/1523/F1.large.jpg העברת האות בתא.]&lt;br /&gt;
בקולטן הפרולקטין ניתן למצוא 2 &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor_aa/4&#039;&amp;gt;קשרים די-סולפידים&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 החשובים לשמירה על מבנה ותפקוד תקין של הקולטן.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor_all_aa/2&#039;&amp;gt;חומצות אמינו בקולטן&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
מלבד הפרולקטין גם הורמון גדילה יכול להקשר לקולטן היות ויש דמיון רב ברצף חומצות האמינו בין קולטן הפרולקטין וקולטן הורמון הגדילה.&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;להוסיף קישור לעימוד רצפים בין הורמון גדילה לפרולקטין&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;תפקיד הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הפרולקטין, הידוע גם בשם luteotropin , הוא חלבון אשר ידוע בעיקר ביכולתו לגרום לנקבות ממחלקת היונקים ליצור חלב. אולם יש לו השפעה על מספר גדול של פונקציות . הפרולקטין מופרש [http://www.innerbody.com/anatomy/endocrine/posterior-lobe-pituitary#full-description מבלוטת יותרת המוח] כתגובה לאכילה, הזדווגות, טיפול באסטרוגן , ביוץ והנקה וגם  מרירית הרחם של נשים הרות, ועל כן נמצא במי השפיר. הפרולקטין מעורב גם במטבוליזם, ויסות מערכת החיסונית והתפתחות הלבלב. &lt;br /&gt;
ההורמון פרולקטין מופרש בגלים במהלך היממה כאשר עוצמת הגל קשורה לשעת היום; גלים גבוהים במיוחד נצפו תוך כדי שינה ובמיוחד בזמן שינה עמוקה. כמו כן ניתן לצפות בהפרשה מוגברת של פרולקטין במצבי לחץ, במאמץ גופני מוגבר, בהרדמה כללית או בניתוח. ככלל רמות הפרולקטין נמוכות יותר בגברים מאשר בנשים, ובעיקר במהלך השבועיים שקודמים למחזור הווסת.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;פרולקטין בנשים הרות ולאחר ההריון&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
רמת הפרולקטין בדם של נשים הרות עולה מתחילת ההיריון ויכולה להגיע עד פי 10 מהרמה שלפני ההיריון. לאחר הלידה רמת הפרולקטין בדם יורדת, אבל בכל הנקה קיימת עלייה משמעותית ברמת ההורמון עד כדי פי 8 מרמתו הבסיסית, עם חזרה לרמה הבסיסית 3-2 שעות מתום ההנקה.&lt;br /&gt;
אצל נשים מיניקות, רמת פרולקטין גבוהה בדם יכולה למנוע התפתחות זקיקים בשחלות, ולמנוע על ידי כך הריון נוסף. כמו כן עודף הפרשה של פרולקטין אצל נשים משפיע על התהליכים התקינים הקשורים לביוץ, והוא יכול להיות סיבה לאי-פוריות. ההשפעה השלילית יכולה להתבטא כהפרעה בהפרשתו התקינה של הורמון ה-(Luteinizing Hormone) LH אשר באחריותו לגרום לביוץ של הזקיק הבשל בשחלה, וכן בהפחתה בייצור של הורמוני שחלה כגון אסטרוגן ופרוגסטרון.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;פרולקטין בגברים&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
בגברים, לפרולקטין השפעה חשובה על שמירת רמתו התקינה של הורמון הטסטוסטרון אשר מהווה הורמון מפתח לתפקוד המיני של הגבר ולייצור הזרע. לכן גברים עם רמת פרולקטין גבוהה בדם לוקים לעיתים בירידה בחשק המיני עד כדי קשיים בזקפה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;בקרה על רמת הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
הפרשת הפרולקטין מבלוטת יתרת המוח מבוקרת על ידי גורמים רבים, אבל העיקרי שבהם הוא הורמון הדופמין (Dopamine) אשר מופרש מאזור מוגדר במוח. תפקידו לדכא את הפרשת ההורמון ולשמור על רמתו התקינה. במצבים מסוימים, כגון תת-תפקוד של בלוטת התריס, קיימת הפרשה מוגברת של הורמון ה- TRH (Thyrotropin-Releasing Hormone) מהמוח, אשר מגביר באופן משמעותי את הפרשת הפרולקטין, גורם לרמת פרולקטין גבוהה בדם. ובכך משבש תהליכים שבהם הפרולקטין מעורב. יש צורך על כן בטיפול בבלוטת התריס, כדי לאזן את רמות הפרולקטין.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;טיפולים ותרופות&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
הגורמים השכיחים לרמת פרולקטין גבוהה בדם הם גידולים שפירים מפרישי פרולקטין ותרופות מסוימות. הפרשה מוגברת זו תיפסק בעקבות דיכוי הפרולקטין על ידי תרופות נגזרות של ברומוקריפטין או בהפסקת נטילת התרופה שהגבירה את הפרשת הפרולקטין. גידולים המפרישים פרולקטין ניתנים לטיפול גם בתרופות ברוב המקרים, ללא צורך בניתוח.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
1.[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20875426?dopt=Abstract  גיבוש הפרולקטין והקולטן שלו]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
2. &amp;lt;http://www.infomed.co.il/disease-314//&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
3.[http://physrev.physiology.org/cgi/pmidlookup?view=long&amp;amp;pmid=11015620 פרולקטין: מבנה, תפקיד, ובקרה]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
4.[https://www.youtube.com/watch?v=ljlXD4zIedk גם גברים יכולים להניק]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
5.[http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=218127 נפש ערומה&amp;quot; ספרה של פרופ&#039; עדה למפרט&amp;quot;]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Moran Farber</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1952926</id>
		<title>Prolactin (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1952926"/>
		<updated>2014-06-17T14:58:06Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Moran Farber: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;__NOTOC__&lt;br /&gt;
&amp;lt;Structure load=&#039;3NPZ&#039; size=&#039;350&#039; frame=&#039;true&#039; align=&#039;left&#039; caption=&#039;Insert caption here&#039; scene=&#039;Insert optional scene name here&#039; /&amp;gt;&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;&#039;&#039;&#039;בשלבי הקמה פרולקטין &#039;&#039;&#039;&amp;lt;/center&amp;gt; ==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
ערך זה מתאר את הורמון הפרולקטין והחלק החוץ תאי של הקולטן שלו. מידע נוסף על חלבונים אלה ניתן למצוא ברשומות שבמאגר המידע PDB. מידע על  [http://www.uniprot.org/uniprot/P01236 הפרולקטין] ועל[http://www.uniprot.org/uniprot/P05710 הקולטן] שלו.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;מבנה הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_chain/1&#039;&amp;gt;הורמון הפרולקטין&amp;lt;/scene&amp;gt; באדם מורכב מ-199&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Amino_acid/2&#039;&amp;gt;חומצות אמינו&amp;lt;/scene&amp;gt;. מולקולת הפרולקטין מכילה 3 קשרים די-סולפידים המאפשרים את הקיפול הנכון של ההורמון ויצירת המבנה השניוני. מחקרים אודות המבנה השניוני של פרולקטין הראו שחצי מחומצות האמינו מאורגנות ב-4 מבנים של &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_helix/3&#039;&amp;gt;סלילי אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;, בעוד שהשאר מסודרים בלולאות.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;מבנה הקולטן&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
קולטן הפרולקטין הוא חלבון אשר חוצה את ממברנת התא פעם אחת והחלק &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor/1&#039;&amp;gt;החוץ תאי&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 שלו מורכב &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_sheet/2&#039;&amp;gt;מיריעות בטא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
. החלק של הקולטן החוצה את ממברנת התא הוא בעל 24 חומצות אמיני שתפקידן בשפעול הקולטן אינו ידוע. לעומת זאת, תפקיד הקטע התוך תאי הוא חיוני לצורך המשך&lt;br /&gt;
[http://physrev.physiology.org/content/physrev/80/4/1523/F1.large.jpg העברת האות בתא.]&lt;br /&gt;
בקולטן הפרולקטין ניתן למצוא 2 &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor_aa/4&#039;&amp;gt;קשרים די-סולפידים&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 החשובים לשמירה על מבנה ותפקוד תקין של הקולטן.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor_all_aa/2&#039;&amp;gt;חומצות אמינו בקולטן&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
מלבד הפרולקטין גם הורמון גדילה יכול להקשר לקולטן היות ויש דמיון רב ברצף חומצות האמינו בין קולטן הפרולקטין וקולטן הורמון הגדילה.&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;להוסיף קישור לעימוד רצפים בין הורמון גדילה לפרולקטין&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;תפקיד הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הפרולקטין, הידוע גם בשם luteotropin , הוא חלבון אשר ידוע בעיקר ביכולתו לגרום לנקבות ממחלקת היונקים ליצור חלב. אולם יש לו השפעה על מספר גדול של פונקציות . הפרולקטין מופרש [http://www.innerbody.com/anatomy/endocrine/posterior-lobe-pituitary#full-description מבלוטת יותרת המוח] כתגובה לאכילה, הזדווגות, טיפול באסטרוגן , ביוץ והנקה וגם  מרירית הרחם של נשים הרות, ועל כן נמצא במי השפיר. הפרולקטין מעורב גם במטבוליזם, ויסות מערכת החיסונית והתפתחות הלבלב. &lt;br /&gt;
ההורמון פרולקטין מופרש בגלים במהלך היממה כאשר עוצמת הגל קשורה לשעת היום; גלים גבוהים במיוחד נצפו תוך כדי שינה ובמיוחד בזמן שינה עמוקה. כמו כן ניתן לצפות בהפרשה מוגברת של פרולקטין במצבי לחץ, במאמץ גופני מוגבר, בהרדמה כללית או בניתוח. ככלל רמות הפרולקטין נמוכות יותר בגברים מאשר בנשים, ובעיקר במהלך השבועיים שקודמים למחזור הווסת.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;פרולקטין בנשים הרות ולאחר ההריון&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
רמת הפרולקטין בדם של נשים הרות עולה מתחילת ההיריון ויכולה להגיע עד פי 10 מהרמה שלפני ההיריון. לאחר הלידה רמת הפרולקטין בדם יורדת, אבל בכל הנקה קיימת עלייה משמעותית ברמת ההורמון עד כדי פי 8 מרמתו הבסיסית, עם חזרה לרמה הבסיסית 3-2 שעות מתום ההנקה.&lt;br /&gt;
אצל נשים מיניקות, רמת פרולקטין גבוהה בדם יכולה למנוע התפתחות זקיקים בשחלות, ולמנוע על ידי כך הריון נוסף. כמו כן עודף הפרשה של פרולקטין אצל נשים משפיע על התהליכים התקינים הקשורים לביוץ, והוא יכול להיות סיבה לאי-פוריות. ההשפעה השלילית יכולה להתבטא כהפרעה בהפרשתו התקינה של הורמון ה-(Luteinizing Hormone) LH אשר באחריותו לגרום לביוץ של הזקיק הבשל בשחלה, וכן בהפחתה בייצור של הורמוני שחלה כגון אסטרוגן ופרוגסטרון.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;פרולקטין בגברים&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
בגברים, לפרולקטין השפעה חשובה על שמירת רמתו התקינה של הורמון הטסטוסטרון אשר מהווה הורמון מפתח לתפקוד המיני של הגבר ולייצור הזרע. לכן גברים עם רמת פרולקטין גבוהה בדם לוקים לעיתים בירידה בחשק המיני עד כדי קשיים בזקפה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;בקרה על רמת הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
הפרשת הפרולקטין מבלוטת יתרת המוח מבוקרת על ידי גורמים רבים, אבל העיקרי שבהם הוא הורמון הדופמין (Dopamine) אשר מופרש מאזור מוגדר במוח. תפקידו לדכא את הפרשת ההורמון ולשמור על רמתו התקינה. במצבים מסוימים, כגון תת-תפקוד של בלוטת התריס, קיימת הפרשה מוגברת של הורמון ה- TRH (Thyrotropin-Releasing Hormone) מהמוח, אשר מגביר באופן משמעותי את הפרשת הפרולקטין, גורם לרמת פרולקטין גבוהה בדם. ובכך משבש תהליכים שבהם הפרולקטין מעורב. יש צורך על כן בטיפול בבלוטת התריס, כדי לאזן את רמות הפרולקטין.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;טיפולים ותרופות&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
הגורמים השכיחים לרמת פרולקטין גבוהה בדם הם גידולים שפירים מפרישי פרולקטין ותרופות מסוימות. הפרשה מוגברת זו תיפסק בעקבות דיכוי הפרולקטין על ידי תרופות נגזרות של ברומוקריפטין או בהפסקת נטילת התרופה שהגבירה את הפרשת הפרולקטין. גידולים המפרישים פרולקטין ניתנים לטיפול גם בתרופות ברוב המקרים, ללא צורך בניתוח.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
1.[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20875426?dopt=Abstract  גיבוש הפרולקטין והקולטן שלו]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
2. &amp;lt;http://www.infomed.co.il/disease-314//&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
3.[http://physrev.physiology.org/cgi/pmidlookup?view=long&amp;amp;pmid=11015620 פרולקטין: מבנה, תפקיד, ובקרה]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
4.[https://www.youtube.com/watch?v=ljlXD4zIedk גם גברים יכולים להניק]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
5.[http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=218127 נפש ערומה&amp;quot; ספרה של פרופ&#039; עדה למפרט&amp;quot;]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Moran Farber</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1952925</id>
		<title>Prolactin (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1952925"/>
		<updated>2014-06-17T14:54:40Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Moran Farber: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;__NOTOC__&lt;br /&gt;
&amp;lt;Structure load=&#039;3NPZ&#039; size=&#039;350&#039; frame=&#039;true&#039; align=&#039;left&#039; caption=&#039;Insert caption here&#039; scene=&#039;Insert optional scene name here&#039; /&amp;gt;&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;&#039;&#039;&#039;בשלבי הקמה פרולקטין &#039;&#039;&#039;&amp;lt;/center&amp;gt; ==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
ערך זה מתאר את הורמון הפרולקטין והחלק החוץ תאי של הקולטן שלו. מידע נוסף על חלבונים אלה ניתן למצוא ברשומות שבמאגר המידע PDB. מידע על  [http://www.uniprot.org/uniprot/P01236 הפרולקטין] ועל[http://www.uniprot.org/uniprot/P05710 הקולטן] שלו.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;מבנה הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_chain/1&#039;&amp;gt;הורמון הפרולקטין&amp;lt;/scene&amp;gt; באדם מורכב מ-199&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Amino_acid/2&#039;&amp;gt;חומצות אמינו&amp;lt;/scene&amp;gt;. מולקולת הפרולקטין מכילה 3 קשרים די-סולפידים המאפשרים את הקיפול הנכון של ההורמון ויצירת המבנה השניוני. מחקרים אודות המבנה השניוני של פרולקטין הראו שחצי מחומצות האמינו מאורגנות ב-4 מבנים של &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_helix/3&#039;&amp;gt;סלילי אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;, בעוד שהשאר מסודרים בלולאות.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;מבנה הקולטן&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
קולטן הפרולקטין הוא חלבון אשר חוצה את ממברנת התא פעם אחת והחלק &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor/1&#039;&amp;gt;החוץ תאי&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 שלו מורכב &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_sheet/2&#039;&amp;gt;מיריעות בטא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
. החלק של הקולטן החוצה את ממברנת התא הוא בעל 24 חומצות אמיני שתפקידן בשפעול הקולטן אינו ידוע. לעומת זאת, תפקיד הקטע התוך תאי הוא חיוני לצורך המשך&lt;br /&gt;
[http://physrev.physiology.org/content/physrev/80/4/1523/F1.large.jpg העברת האות בתא.]&lt;br /&gt;
בקולטן הפרולקטין ניתן למצוא 2 &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor_aa/4&#039;&amp;gt;קשרים די-סולפידים&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 החשובים לשמירה על מבנה ותפקוד תקין של הקולטן.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor_all_aa/2&#039;&amp;gt;חומצות אמינו בקולטן&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
מלבד הפרולקטין גם הורמון גדילה יכול להקשר לקולטן היות ויש דמיון רב ברצף חומצות האמינו בין קולטן הפרולקטין וקולטן הורמון הגדילה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;תפקיד הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הפרולקטין, הידוע גם בשם luteotropin , הוא חלבון אשר ידוע בעיקר ביכולתו לגרום לנקבות ממחלקת היונקים ליצור חלב. אולם יש לו השפעה על מספר גדול של פונקציות . הפרולקטין מופרש [http://www.innerbody.com/anatomy/endocrine/posterior-lobe-pituitary#full-description מבלוטת יותרת המוח] כתגובה לאכילה, הזדווגות, טיפול באסטרוגן , ביוץ והנקה וגם  מרירית הרחם של נשים הרות, ועל כן נמצא במי השפיר. הפרולקטין מעורב גם במטבוליזם, ויסות מערכת החיסונית והתפתחות הלבלב. &lt;br /&gt;
ההורמון פרולקטין מופרש בגלים במהלך היממה כאשר עוצמת הגל קשורה לשעת היום; גלים גבוהים במיוחד נצפו תוך כדי שינה ובמיוחד בזמן שינה עמוקה. כמו כן ניתן לצפות בהפרשה מוגברת של פרולקטין במצבי לחץ, במאמץ גופני מוגבר, בהרדמה כללית או בניתוח. ככלל רמות הפרולקטין נמוכות יותר בגברים מאשר בנשים, ובעיקר במהלך השבועיים שקודמים למחזור הווסת.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;פרולקטין בנשים הרות ולאחר ההריון&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
רמת הפרולקטין בדם של נשים הרות עולה מתחילת ההיריון ויכולה להגיע עד פי 10 מהרמה שלפני ההיריון. לאחר הלידה רמת הפרולקטין בדם יורדת, אבל בכל הנקה קיימת עלייה משמעותית ברמת ההורמון עד כדי פי 8 מרמתו הבסיסית, עם חזרה לרמה הבסיסית 3-2 שעות מתום ההנקה.&lt;br /&gt;
אצל נשים מיניקות, רמת פרולקטין גבוהה בדם יכולה למנוע התפתחות זקיקים בשחלות, ולמנוע על ידי כך הריון נוסף. כמו כן עודף הפרשה של פרולקטין אצל נשים משפיע על התהליכים התקינים הקשורים לביוץ, והוא יכול להיות סיבה לאי-פוריות. ההשפעה השלילית יכולה להתבטא כהפרעה בהפרשתו התקינה של הורמון ה-(Luteinizing Hormone) LH אשר באחריותו לגרום לביוץ של הזקיק הבשל בשחלה, וכן בהפחתה בייצור של הורמוני שחלה כגון אסטרוגן ופרוגסטרון.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;פרולקטין בגברים&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
בגברים, לפרולקטין השפעה חשובה על שמירת רמתו התקינה של הורמון הטסטוסטרון אשר מהווה הורמון מפתח לתפקוד המיני של הגבר ולייצור הזרע. לכן גברים עם רמת פרולקטין גבוהה בדם לוקים לעיתים בירידה בחשק המיני עד כדי קשיים בזקפה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;בקרה על רמת הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
הפרשת הפרולקטין מבלוטת יתרת המוח מבוקרת על ידי גורמים רבים, אבל העיקרי שבהם הוא הורמון הדופמין (Dopamine) אשר מופרש מאזור מוגדר במוח. תפקידו לדכא את הפרשת ההורמון ולשמור על רמתו התקינה. במצבים מסוימים, כגון תת-תפקוד של בלוטת התריס, קיימת הפרשה מוגברת של הורמון ה- TRH (Thyrotropin-Releasing Hormone) מהמוח, אשר מגביר באופן משמעותי את הפרשת הפרולקטין, גורם לרמת פרולקטין גבוהה בדם. ובכך משבש תהליכים שבהם הפרולקטין מעורב. יש צורך על כן בטיפול בבלוטת התריס, כדי לאזן את רמות הפרולקטין.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;טיפולים ותרופות&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
הגורמים השכיחים לרמת פרולקטין גבוהה בדם הם גידולים שפירים מפרישי פרולקטין ותרופות מסוימות. הפרשה מוגברת זו תיפסק בעקבות דיכוי הפרולקטין על ידי תרופות נגזרות של ברומוקריפטין או בהפסקת נטילת התרופה שהגבירה את הפרשת הפרולקטין. גידולים המפרישים פרולקטין ניתנים לטיפול גם בתרופות ברוב המקרים, ללא צורך בניתוח.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
1.[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20875426?dopt=Abstract  גיבוש הפרולקטין והקולטן שלו]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
2. &amp;lt;http://www.infomed.co.il/disease-314//&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
3.[http://physrev.physiology.org/cgi/pmidlookup?view=long&amp;amp;pmid=11015620 פרולקטין: מבנה, תפקיד, ובקרה]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
4.[https://www.youtube.com/watch?v=ljlXD4zIedk גם גברים יכולים להניק]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
5.[http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=218127 נפש ערומה&amp;quot; ספרה של פרופ&#039; עדה למפרט&amp;quot;]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Moran Farber</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1952924</id>
		<title>Prolactin (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1952924"/>
		<updated>2014-06-17T14:47:28Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Moran Farber: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;__NOTOC__&lt;br /&gt;
&amp;lt;Structure load=&#039;3NPZ&#039; size=&#039;350&#039; frame=&#039;true&#039; align=&#039;left&#039; caption=&#039;Insert caption here&#039; scene=&#039;Insert optional scene name here&#039; /&amp;gt;&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;&#039;&#039;&#039;בשלבי הקמה פרולקטין &#039;&#039;&#039;&amp;lt;/center&amp;gt; ==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
ערך זה מתאר את הורמון הפרולקטין והחלק החוץ תאי של הקולטן שלו. מידע נוסף על חלבונים אלה ניתן למצוא ברשומות שבמאגר המידע PDB. מידע על  [http://www.uniprot.org/uniprot/P01236 הפרולקטין] ועל[http://www.uniprot.org/uniprot/P05710 הקולטן] שלו.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;מבנה הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_chain/1&#039;&amp;gt;הורמון הפרולקטין&amp;lt;/scene&amp;gt; באדם מורכב מ-199&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Amino_acid/2&#039;&amp;gt;חומצות אמינו&amp;lt;/scene&amp;gt;. מולקולת הפרולקטין מכילה 3 קשרים די-סולפידים המאפשרים את הקיפול הנכון של ההורמון ויצירת המבנה השניוני. מחקרים אודות המבנה השניוני של פרולקטין הראו שחצי מחומצות האמינו מאורגנות ב-4 מבנים של &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_helix/3&#039;&amp;gt;סלילי אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;, בעוד שהשאר מסודרים בלולאות.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;מבנה הקולטן&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
קולטן הפרולקטין הוא חלבון אשר חוצה את ממברנת התא פעם אחת והחלק &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor/1&#039;&amp;gt;החוץ תאי&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 שלו מורכב &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_sheet/1&#039;&amp;gt; מיריעות בטא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
. החלק של הקולטן החוצה את ממברנת התא הוא בעל 24 חומצות אמיני שתפקידן בשפעול הקולטן אינו ידוע. לעומת זאת, תפקיד הקטע התוך תאי הוא חיוני לצורך המשך&lt;br /&gt;
[http://physrev.physiology.org/content/physrev/80/4/1523/F1.large.jpg העברת האות בתא.]&lt;br /&gt;
בקולטן הפרולקטין ניתן למצוא 2 &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor_aa/4&#039;&amp;gt;קשרים די-סולפידים&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 החשובים לשמירה על מבנה ותפקוד תקין של הקולטן.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor_all_aa/2&#039;&amp;gt;חומצות אמינו בקולטן&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
מלבד הפרולקטין גם הורמון גדילה יכול להקשר לקולטן היות ויש דמיון רב ברצף חומצות האמינו בין קולטן הפרולקטין וקולטן הורמון הגדילה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;תפקיד הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הפרולקטין, הידוע גם בשם luteotropin , הוא חלבון אשר ידוע בעיקר ביכולתו לגרום לנקבות ממחלקת היונקים ליצור חלב. אולם יש לו השפעה על מספר גדול של פונקציות . הפרולקטין מופרש [http://www.innerbody.com/anatomy/endocrine/posterior-lobe-pituitary#full-description מבלוטת יותרת המוח] כתגובה לאכילה, הזדווגות, טיפול באסטרוגן , ביוץ והנקה וגם  מרירית הרחם של נשים הרות, ועל כן נמצא במי השפיר. הפרולקטין מעורב גם במטבוליזם, ויסות מערכת החיסונית והתפתחות הלבלב. &lt;br /&gt;
ההורמון פרולקטין מופרש בגלים במהלך היממה כאשר עוצמת הגל קשורה לשעת היום; גלים גבוהים במיוחד נצפו תוך כדי שינה ובמיוחד בזמן שינה עמוקה. כמו כן ניתן לצפות בהפרשה מוגברת של פרולקטין במצבי לחץ, במאמץ גופני מוגבר, בהרדמה כללית או בניתוח. ככלל רמות הפרולקטין נמוכות יותר בגברים מאשר בנשים, ובעיקר במהלך השבועיים שקודמים למחזור הווסת.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;פרולקטין בנשים הרות ולאחר ההריון&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
רמת הפרולקטין בדם של נשים הרות עולה מתחילת ההיריון ויכולה להגיע עד פי 10 מהרמה שלפני ההיריון. לאחר הלידה רמת הפרולקטין בדם יורדת, אבל בכל הנקה קיימת עלייה משמעותית ברמת ההורמון עד כדי פי 8 מרמתו הבסיסית, עם חזרה לרמה הבסיסית 3-2 שעות מתום ההנקה.&lt;br /&gt;
אצל נשים מיניקות, רמת פרולקטין גבוהה בדם יכולה למנוע התפתחות זקיקים בשחלות, ולמנוע על ידי כך הריון נוסף. כמו כן עודף הפרשה של פרולקטין אצל נשים משפיע על התהליכים התקינים הקשורים לביוץ, והוא יכול להיות סיבה לאי-פוריות. ההשפעה השלילית יכולה להתבטא כהפרעה בהפרשתו התקינה של הורמון ה-(Luteinizing Hormone) LH אשר באחריותו לגרום לביוץ של הזקיק הבשל בשחלה, וכן בהפחתה בייצור של הורמוני שחלה כגון אסטרוגן ופרוגסטרון.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;פרולקטין בגברים&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
בגברים, לפרולקטין השפעה חשובה על שמירת רמתו התקינה של הורמון הטסטוסטרון אשר מהווה הורמון מפתח לתפקוד המיני של הגבר ולייצור הזרע. לכן גברים עם רמת פרולקטין גבוהה בדם לוקים לעיתים בירידה בחשק המיני עד כדי קשיים בזקפה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;בקרה על רמת הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
הפרשת הפרולקטין מבלוטת יתרת המוח מבוקרת על ידי גורמים רבים, אבל העיקרי שבהם הוא הורמון הדופמין (Dopamine) אשר מופרש מאזור מוגדר במוח. תפקידו לדכא את הפרשת ההורמון ולשמור על רמתו התקינה. במצבים מסוימים, כגון תת-תפקוד של בלוטת התריס, קיימת הפרשה מוגברת של הורמון ה- TRH (Thyrotropin-Releasing Hormone) מהמוח, אשר מגביר באופן משמעותי את הפרשת הפרולקטין, גורם לרמת פרולקטין גבוהה בדם. ובכך משבש תהליכים שבהם הפרולקטין מעורב. יש צורך על כן בטיפול בבלוטת התריס, כדי לאזן את רמות הפרולקטין.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;טיפולים ותרופות&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
הגורמים השכיחים לרמת פרולקטין גבוהה בדם הם גידולים שפירים מפרישי פרולקטין ותרופות מסוימות. הפרשה מוגברת זו תיפסק בעקבות דיכוי הפרולקטין על ידי תרופות נגזרות של ברומוקריפטין או בהפסקת נטילת התרופה שהגבירה את הפרשת הפרולקטין. גידולים המפרישים פרולקטין ניתנים לטיפול גם בתרופות ברוב המקרים, ללא צורך בניתוח.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
1.[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20875426?dopt=Abstract  גיבוש הפרולקטין והקולטן שלו]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
2. &amp;lt;http://www.infomed.co.il/disease-314//&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
3.[http://physrev.physiology.org/cgi/pmidlookup?view=long&amp;amp;pmid=11015620 פרולקטין: מבנה, תפקיד, ובקרה]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
4.[https://www.youtube.com/watch?v=ljlXD4zIedk גם גברים יכולים להניק]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
5.[http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=218127 נפש ערומה&amp;quot; ספרה של פרופ&#039; עדה למפרט&amp;quot;]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Moran Farber</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1952923</id>
		<title>Prolactin (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1952923"/>
		<updated>2014-06-17T14:42:02Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Moran Farber: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;__NOTOC__&lt;br /&gt;
&amp;lt;Structure load=&#039;3NPZ&#039; size=&#039;350&#039; frame=&#039;true&#039; align=&#039;left&#039; caption=&#039;Insert caption here&#039; scene=&#039;Insert optional scene name here&#039; /&amp;gt;&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;&#039;&#039;&#039;בשלבי הקמה פרולקטין &#039;&#039;&#039;&amp;lt;/center&amp;gt; ==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
ערך זה מתאר את הורמון הפרולקטין והחלק החוץ תאי של הקולטן שלו. מידע נוסף על חלבונים אלה ניתן למצוא ברשומות שבמאגר המידע PDB. מידע על  [http://www.uniprot.org/uniprot/P01236 הפרולקטין] ועל[http://www.uniprot.org/uniprot/P05710 הקולטן] שלו.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;מבנה הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_chain/1&#039;&amp;gt;הורמון הפרולקטין&amp;lt;/scene&amp;gt; באדם מורכב מ-199&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Amino_acid/2&#039;&amp;gt;חומצות אמינו&amp;lt;/scene&amp;gt;. מולקולת הפרולקטין מכילה 3 קשרים די-סולפידים המאפשרים את הקיפול הנכון של ההורמון ויצירת המבנה השניוני. מחקרים אודות המבנה השניוני של פרולקטין הראו שחצי מחומצות האמינו מאורגנות ב-4 מבנים של &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_helix/1&#039;&amp;gt; סלילי אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;, בעוד שהשאר מסודרים בלולאות.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;מבנה הקולטן&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
קולטן הפרולקטין הוא חלבון אשר חוצה את ממברנת התא פעם אחת והחלק &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor/1&#039;&amp;gt;החוץ תאי&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 שלו מורכב &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_sheet/1&#039;&amp;gt; מיריעות בטא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
. החלק של הקולטן החוצה את ממברנת התא הוא בעל 24 חומצות אמיני שתפקידן בשפעול הקולטן אינו ידוע. לעומת זאת, תפקיד הקטע התוך תאי הוא חיוני לצורך המשך&lt;br /&gt;
[http://physrev.physiology.org/content/physrev/80/4/1523/F1.large.jpg העברת האות בתא.]&lt;br /&gt;
בקולטן הפרולקטין ניתן למצוא 2 &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor_aa/4&#039;&amp;gt;קשרים די-סולפידים&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 החשובים לשמירה על מבנה ותפקוד תקין של הקולטן.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor_all_aa/2&#039;&amp;gt;חומצות אמינו בקולטן&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
מלבד הפרולקטין גם הורמון גדילה יכול להקשר לקולטן היות ויש דמיון רב ברצף חומצות האמינו בין קולטן הפרולקטין וקולטן הורמון הגדילה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;תפקיד הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הפרולקטין, הידוע גם בשם luteotropin , הוא חלבון אשר ידוע בעיקר ביכולתו לגרום לנקבות ממחלקת היונקים ליצור חלב. אולם יש לו השפעה על מספר גדול של פונקציות . הפרולקטין מופרש [http://www.innerbody.com/anatomy/endocrine/posterior-lobe-pituitary#full-description מבלוטת יותרת המוח] כתגובה לאכילה, הזדווגות, טיפול באסטרוגן , ביוץ והנקה וגם  מרירית הרחם של נשים הרות, ועל כן נמצא במי השפיר. הפרולקטין מעורב גם במטבוליזם, ויסות מערכת החיסונית והתפתחות הלבלב. &lt;br /&gt;
ההורמון פרולקטין מופרש בגלים במהלך היממה כאשר עוצמת הגל קשורה לשעת היום; גלים גבוהים במיוחד נצפו תוך כדי שינה ובמיוחד בזמן שינה עמוקה. כמו כן ניתן לצפות בהפרשה מוגברת של פרולקטין במצבי לחץ, במאמץ גופני מוגבר, בהרדמה כללית או בניתוח. ככלל רמות הפרולקטין נמוכות יותר בגברים מאשר בנשים, ובעיקר במהלך השבועיים שקודמים למחזור הווסת.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;פרולקטין בנשים הרות ולאחר ההריון&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
רמת הפרולקטין בדם של נשים הרות עולה מתחילת ההיריון ויכולה להגיע עד פי 10 מהרמה שלפני ההיריון. לאחר הלידה רמת הפרולקטין בדם יורדת, אבל בכל הנקה קיימת עלייה משמעותית ברמת ההורמון עד כדי פי 8 מרמתו הבסיסית, עם חזרה לרמה הבסיסית 3-2 שעות מתום ההנקה.&lt;br /&gt;
אצל נשים מיניקות, רמת פרולקטין גבוהה בדם יכולה למנוע התפתחות זקיקים בשחלות, ולמנוע על ידי כך הריון נוסף. כמו כן עודף הפרשה של פרולקטין אצל נשים משפיע על התהליכים התקינים הקשורים לביוץ, והוא יכול להיות סיבה לאי-פוריות. ההשפעה השלילית יכולה להתבטא כהפרעה בהפרשתו התקינה של הורמון ה-(Luteinizing Hormone) LH אשר באחריותו לגרום לביוץ של הזקיק הבשל בשחלה, וכן בהפחתה בייצור של הורמוני שחלה כגון אסטרוגן ופרוגסטרון.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;פרולקטין בגברים&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
בגברים, לפרולקטין השפעה חשובה על שמירת רמתו התקינה של הורמון הטסטוסטרון אשר מהווה הורמון מפתח לתפקוד המיני של הגבר ולייצור הזרע. לכן גברים עם רמת פרולקטין גבוהה בדם לוקים לעיתים בירידה בחשק המיני עד כדי קשיים בזקפה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;בקרה על רמת הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
הפרשת הפרולקטין מבלוטת יתרת המוח מבוקרת על ידי גורמים רבים, אבל העיקרי שבהם הוא הורמון הדופמין (Dopamine) אשר מופרש מאזור מוגדר במוח. תפקידו לדכא את הפרשת ההורמון ולשמור על רמתו התקינה. במצבים מסוימים, כגון תת-תפקוד של בלוטת התריס, קיימת הפרשה מוגברת של הורמון ה- TRH (Thyrotropin-Releasing Hormone) מהמוח, אשר מגביר באופן משמעותי את הפרשת הפרולקטין, גורם לרמת פרולקטין גבוהה בדם. ובכך משבש תהליכים שבהם הפרולקטין מעורב. יש צורך על כן בטיפול בבלוטת התריס, כדי לאזן את רמות הפרולקטין.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;טיפולים ותרופות&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
הגורמים השכיחים לרמת פרולקטין גבוהה בדם הם גידולים שפירים מפרישי פרולקטין ותרופות מסוימות. הפרשה מוגברת זו תיפסק בעקבות דיכוי הפרולקטין על ידי תרופות נגזרות של ברומוקריפטין או בהפסקת נטילת התרופה שהגבירה את הפרשת הפרולקטין. גידולים המפרישים פרולקטין ניתנים לטיפול גם בתרופות ברוב המקרים, ללא צורך בניתוח.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
1.[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20875426?dopt=Abstract  גיבוש הפרולקטין והקולטן שלו]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
2. &amp;lt;http://www.infomed.co.il/disease-314//&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
3.[http://physrev.physiology.org/cgi/pmidlookup?view=long&amp;amp;pmid=11015620 פרולקטין: מבנה, תפקיד, ובקרה]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
4.[https://www.youtube.com/watch?v=ljlXD4zIedk גם גברים יכולים להניק]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
5.[http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=218127 נפש ערומה&amp;quot; ספרה של פרופ&#039; עדה למפרט&amp;quot;]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Moran Farber</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1952922</id>
		<title>Prolactin (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1952922"/>
		<updated>2014-06-17T14:36:15Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Moran Farber: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;__NOTOC__&lt;br /&gt;
&amp;lt;Structure load=&#039;3NPZ&#039; size=&#039;350&#039; frame=&#039;true&#039; align=&#039;left&#039; caption=&#039;Insert caption here&#039; scene=&#039;Insert optional scene name here&#039; /&amp;gt;&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;&#039;&#039;&#039;בשלבי הקמה פרולקטין &#039;&#039;&#039;&amp;lt;/center&amp;gt; ==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
ערך זה מתאר את הורמון הפרולקטין והחלק החוץ תאי של הקולטן שלו. מידע נוסף על חלבונים אלה ניתן למצוא ברשומות שבמאגר המידע PDB. מידע על  [http://www.uniprot.org/uniprot/P01236 הפרולקטין] ועל[http://www.uniprot.org/uniprot/P05710 הקולטן] שלו.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;מבנה הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_chain/1&#039;&amp;gt;הורמון הפרולקטין&amp;lt;/scene&amp;gt; באדם מורכב מ-199 &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Amino_acid/1&#039;&amp;gt;חומצות אמינו&amp;lt;/scene&amp;gt;. מולקולת הפרולקטין מכילה 3 קשרים די-סולפידים המאפשרים את הקיפול הנכון של ההורמון ויצירת המבנה השניוני. מחקרים אודות המבנה השניוני של פרולקטין הראו שחצי מחומצות האמינו מאורגנות ב-4 מבנים של &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_helix/1&#039;&amp;gt; סלילי אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;, בעוד שהשאר מסודרים בלולאות.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;מבנה הקולטן&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
קולטן הפרולקטין הוא חלבון אשר חוצה את ממברנת התא פעם אחת והחלק &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor/1&#039;&amp;gt;החוץ תאי&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 שלו מורכב &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_sheet/1&#039;&amp;gt; מיריעות בטא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
. החלק של הקולטן החוצה את ממברנת התא הוא בעל 24 חומצות אמיני שתפקידן בשפעול הקולטן אינו ידוע. לעומת זאת, תפקיד הקטע התוך תאי הוא חיוני לצורך המשך&lt;br /&gt;
[http://physrev.physiology.org/content/physrev/80/4/1523/F1.large.jpg העברת האות בתא.]&lt;br /&gt;
בקולטן הפרולקטין ניתן למצוא 2 &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor_aa/4&#039;&amp;gt;קשרים די-סולפידים&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 החשובים לשמירה על מבנה ותפקוד תקין של הקולטן.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor_all_aa/2&#039;&amp;gt;חומצות אמינו בקולטן&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
מלבד הפרולקטין גם הורמון גדילה יכול להקשר לקולטן היות ויש דמיון רב ברצף חומצות האמינו בין קולטן הפרולקטין וקולטן הורמון הגדילה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;תפקיד הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הפרולקטין, הידוע גם בשם luteotropin , הוא חלבון אשר ידוע בעיקר ביכולתו לגרום לנקבות ממחלקת היונקים ליצור חלב. אולם יש לו השפעה על מספר גדול של פונקציות . הפרולקטין מופרש [http://www.innerbody.com/anatomy/endocrine/posterior-lobe-pituitary#full-description מבלוטת יותרת המוח] כתגובה לאכילה, הזדווגות, טיפול באסטרוגן , ביוץ והנקה וגם  מרירית הרחם של נשים הרות, ועל כן נמצא במי השפיר. הפרולקטין מעורב גם במטבוליזם, ויסות מערכת החיסונית והתפתחות הלבלב. &lt;br /&gt;
ההורמון פרולקטין מופרש בגלים במהלך היממה כאשר עוצמת הגל קשורה לשעת היום; גלים גבוהים במיוחד נצפו תוך כדי שינה ובמיוחד בזמן שינה עמוקה. כמו כן ניתן לצפות בהפרשה מוגברת של פרולקטין במצבי לחץ, במאמץ גופני מוגבר, בהרדמה כללית או בניתוח. ככלל רמות הפרולקטין נמוכות יותר בגברים מאשר בנשים, ובעיקר במהלך השבועיים שקודמים למחזור הווסת.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;פרולקטין בנשים הרות ולאחר ההריון&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
רמת הפרולקטין בדם של נשים הרות עולה מתחילת ההיריון ויכולה להגיע עד פי 10 מהרמה שלפני ההיריון. לאחר הלידה רמת הפרולקטין בדם יורדת, אבל בכל הנקה קיימת עלייה משמעותית ברמת ההורמון עד כדי פי 8 מרמתו הבסיסית, עם חזרה לרמה הבסיסית 3-2 שעות מתום ההנקה.&lt;br /&gt;
אצל נשים מיניקות, רמת פרולקטין גבוהה בדם יכולה למנוע התפתחות זקיקים בשחלות, ולמנוע על ידי כך הריון נוסף. כמו כן עודף הפרשה של פרולקטין אצל נשים משפיע על התהליכים התקינים הקשורים לביוץ, והוא יכול להיות סיבה לאי-פוריות. ההשפעה השלילית יכולה להתבטא כהפרעה בהפרשתו התקינה של הורמון ה-(Luteinizing Hormone) LH אשר באחריותו לגרום לביוץ של הזקיק הבשל בשחלה, וכן בהפחתה בייצור של הורמוני שחלה כגון אסטרוגן ופרוגסטרון.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;פרולקטין בגברים&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
בגברים, לפרולקטין השפעה חשובה על שמירת רמתו התקינה של הורמון הטסטוסטרון אשר מהווה הורמון מפתח לתפקוד המיני של הגבר ולייצור הזרע. לכן גברים עם רמת פרולקטין גבוהה בדם לוקים לעיתים בירידה בחשק המיני עד כדי קשיים בזקפה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;בקרה על רמת הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
הפרשת הפרולקטין מבלוטת יתרת המוח מבוקרת על ידי גורמים רבים, אבל העיקרי שבהם הוא הורמון הדופמין (Dopamine) אשר מופרש מאזור מוגדר במוח. תפקידו לדכא את הפרשת ההורמון ולשמור על רמתו התקינה. במצבים מסוימים, כגון תת-תפקוד של בלוטת התריס, קיימת הפרשה מוגברת של הורמון ה- TRH (Thyrotropin-Releasing Hormone) מהמוח, אשר מגביר באופן משמעותי את הפרשת הפרולקטין, גורם לרמת פרולקטין גבוהה בדם. ובכך משבש תהליכים שבהם הפרולקטין מעורב. יש צורך על כן בטיפול בבלוטת התריס, כדי לאזן את רמות הפרולקטין.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;טיפולים ותרופות&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
הגורמים השכיחים לרמת פרולקטין גבוהה בדם הם גידולים שפירים מפרישי פרולקטין ותרופות מסוימות. הפרשה מוגברת זו תיפסק בעקבות דיכוי הפרולקטין על ידי תרופות נגזרות של ברומוקריפטין או בהפסקת נטילת התרופה שהגבירה את הפרשת הפרולקטין. גידולים המפרישים פרולקטין ניתנים לטיפול גם בתרופות ברוב המקרים, ללא צורך בניתוח.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
1.[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20875426?dopt=Abstract  גיבוש הפרולקטין והקולטן שלו]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
2. &amp;lt;http://www.infomed.co.il/disease-314//&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
3.[http://physrev.physiology.org/cgi/pmidlookup?view=long&amp;amp;pmid=11015620 פרולקטין: מבנה, תפקיד, ובקרה]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
4.[https://www.youtube.com/watch?v=ljlXD4zIedk גם גברים יכולים להניק]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
5.[http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=218127 נפש ערומה&amp;quot; ספרה של פרופ&#039; עדה למפרט&amp;quot;]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Moran Farber</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1952916</id>
		<title>Prolactin (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1952916"/>
		<updated>2014-06-17T12:53:20Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Moran Farber: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;__NOTOC__&lt;br /&gt;
&amp;lt;Structure load=&#039;3NPZ&#039; size=&#039;350&#039; frame=&#039;true&#039; align=&#039;left&#039; caption=&#039;Insert caption here&#039; scene=&#039;Insert optional scene name here&#039; /&amp;gt;&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;&#039;&#039;&#039;בשלבי הקמה פרולקטין &#039;&#039;&#039;&amp;lt;/center&amp;gt; ==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
ערך זה מתאר את הורמון הפרולקטין והחלק החוץ תאי של הקולטן שלו. מידע נוסף על חלבונים אלה ניתן למצוא ברשומות שבמאגר המידע PDB. מידע על  [http://www.uniprot.org/uniprot/P01236 הפרולקטין] ועל[http://www.uniprot.org/uniprot/P05710 הקולטן] שלו.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;מבנה הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_chain/1&#039;&amp;gt;הורמון הפרולקטין&amp;lt;/scene&amp;gt; באדם מורכב מ-199 &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Amino_acid/1&#039;&amp;gt;חומצות אמינו&amp;lt;/scene&amp;gt;. מולקולת הפרולקטין מכילה 3 קשרים די-סולפידים המאפשרים את הקיפול הנכון של ההורמון ויצירת המבנה השניוני. מחקרים אודות המבנה השניוני של פרולקטין הראו שחצי מחומצות האמינו מאורגנות ב-4 מבנים של &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_helix/1&#039;&amp;gt; סלילי אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;, בעוד שהשאר מסודרים בלולאות.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;מבנה הקולטן&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
קולטן הפרולקטין הוא חלבון אשר חוצה את ממברנת התא פעם אחת והחלק &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor/1&#039;&amp;gt;החוץ תאי&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 שלו מורכב &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_sheet/1&#039;&amp;gt; מיריעות בטא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
. החלק של הקולטן החוצה את ממברנת התא הוא בעל 24 חומצות אמיני שתפקידן בשפעול הקולטן אינו ידוע. לעומת זאת, תפקיד הקטע התוך תאי הוא חיוני לצורך המשך&lt;br /&gt;
[http://physrev.physiology.org/content/physrev/80/4/1523/F1.large.jpg העברת האות בתא.]&lt;br /&gt;
בקולטן הפרולקטין ניתן למצוא 2 &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor_aa/4&#039;&amp;gt;קשרים די-סולפידים&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 החשובים לשמירה על מבנה ותפקוד תקין של הקולטן.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
מלבד הפרולקטין גם הורמון גדילה יכול להקשר לקולטן היות ויש דמיון רב ברצף חומצות האמינו בין קולטן הפרולקטין וקולטן הורמון הגדילה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;תפקיד הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הפרולקטין, הידוע גם בשם luteotropin , הוא חלבון אשר ידוע בעיקר ביכולתו לגרום לנקבות ממחלקת היונקים ליצור חלב. אולם יש לו השפעה על מספר גדול של פונקציות . הפרולקטין מופרש [http://www.innerbody.com/anatomy/endocrine/posterior-lobe-pituitary#full-description מבלוטת יותרת המוח] כתגובה לאכילה, הזדווגות, טיפול באסטרוגן , ביוץ והנקה וגם  מרירית הרחם של נשים הרות, ועל כן נמצא במי השפיר. הפרולקטין מעורב גם במטבוליזם, ויסות מערכת החיסונית והתפתחות הלבלב. &lt;br /&gt;
ההורמון פרולקטין מופרש בגלים במהלך היממה כאשר עוצמת הגל קשורה לשעת היום; גלים גבוהים במיוחד נצפו תוך כדי שינה ובמיוחד בזמן שינה עמוקה. כמו כן ניתן לצפות בהפרשה מוגברת של פרולקטין במצבי לחץ, במאמץ גופני מוגבר, בהרדמה כללית או בניתוח. ככלל רמות הפרולקטין נמוכות יותר בגברים מאשר בנשים, ובעיקר במהלך השבועיים שקודמים למחזור הווסת.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;פרולקטין בנשים הרות ולאחר ההריון&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
רמת הפרולקטין בדם של נשים הרות עולה מתחילת ההיריון ויכולה להגיע עד פי 10 מהרמה שלפני ההיריון. לאחר הלידה רמת הפרולקטין בדם יורדת, אבל בכל הנקה קיימת עלייה משמעותית ברמת ההורמון עד כדי פי 8 מרמתו הבסיסית, עם חזרה לרמה הבסיסית 3-2 שעות מתום ההנקה.&lt;br /&gt;
אצל נשים מיניקות, רמת פרולקטין גבוהה בדם יכולה למנוע התפתחות זקיקים בשחלות, ולמנוע על ידי כך הריון נוסף. כמו כן עודף הפרשה של פרולקטין אצל נשים משפיע על התהליכים התקינים הקשורים לביוץ, והוא יכול להיות סיבה לאי-פוריות. ההשפעה השלילית יכולה להתבטא כהפרעה בהפרשתו התקינה של הורמון ה-(Luteinizing Hormone) LH אשר באחריותו לגרום לביוץ של הזקיק הבשל בשחלה, וכן בהפחתה בייצור של הורמוני שחלה כגון אסטרוגן ופרוגסטרון.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;פרולקטין בגברים&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
בגברים, לפרולקטין השפעה חשובה על שמירת רמתו התקינה של הורמון הטסטוסטרון אשר מהווה הורמון מפתח לתפקוד המיני של הגבר ולייצור הזרע. לכן גברים עם רמת פרולקטין גבוהה בדם לוקים לעיתים בירידה בחשק המיני עד כדי קשיים בזקפה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;בקרה על רמת הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
הפרשת הפרולקטין מבלוטת יתרת המוח מבוקרת על ידי גורמים רבים, אבל העיקרי שבהם הוא הורמון הדופמין (Dopamine) אשר מופרש מאזור מוגדר במוח. תפקידו לדכא את הפרשת ההורמון ולשמור על רמתו התקינה. במצבים מסוימים, כגון תת-תפקוד של בלוטת התריס, קיימת הפרשה מוגברת של הורמון ה- TRH (Thyrotropin-Releasing Hormone) מהמוח, אשר מגביר באופן משמעותי את הפרשת הפרולקטין, גורם לרמת פרולקטין גבוהה בדם. ובכך משבש תהליכים שבהם הפרולקטין מעורב. יש צורך על כן בטיפול בבלוטת התריס, כדי לאזן את רמות הפרולקטין.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;טיפולים ותרופות&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
הגורמים השכיחים לרמת פרולקטין גבוהה בדם הם גידולים שפירים מפרישי פרולקטין ותרופות מסוימות. הפרשה מוגברת זו תיפסק בעקבות דיכוי הפרולקטין על ידי תרופות נגזרות של ברומוקריפטין או בהפסקת נטילת התרופה שהגבירה את הפרשת הפרולקטין. גידולים המפרישים פרולקטין ניתנים לטיפול גם בתרופות ברוב המקרים, ללא צורך בניתוח.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
1.[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20875426?dopt=Abstract  גיבוש הפרולקטין והקולטן שלו]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
2. &amp;lt;http://www.infomed.co.il/disease-314//&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
3.[http://physrev.physiology.org/cgi/pmidlookup?view=long&amp;amp;pmid=11015620 פרולקטין: מבנה, תפקיד, ובקרה]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
4.[https://www.youtube.com/watch?v=ljlXD4zIedk גם גברים יכולים להניק]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
5.[http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=218127 נפש ערומה&amp;quot; ספרה של פרופ&#039; עדה למפרט&amp;quot;]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Moran Farber</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1952915</id>
		<title>Prolactin (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1952915"/>
		<updated>2014-06-17T12:49:42Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Moran Farber: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;__NOTOC__&lt;br /&gt;
&amp;lt;Structure load=&#039;3NPZ&#039; size=&#039;350&#039; frame=&#039;true&#039; align=&#039;left&#039; caption=&#039;Insert caption here&#039; scene=&#039;Insert optional scene name here&#039; /&amp;gt;&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;&#039;&#039;&#039;בשלבי הקמה פרולקטין &#039;&#039;&#039;&amp;lt;/center&amp;gt; ==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
ערך זה מתאר את הורמון הפרולקטין והחלק החוץ תאי של הקולטן שלו. מידע נוסף על חלבונים אלה ניתן למצוא ברשומות שבמאגר המידע PDB. מידע על  [http://www.uniprot.org/uniprot/P01236 הפרולקטין] ועל[http://www.uniprot.org/uniprot/P05710 הקולטן] שלו.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;מבנה הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_chain/1&#039;&amp;gt;הורמון הפרולקטין&amp;lt;/scene&amp;gt; באדם מורכב מ-199 &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Amino_acid/1&#039;&amp;gt;חומצות אמינו&amp;lt;/scene&amp;gt;. מולקולת הפרולקטין מכילה 3 קשרים די-סולפידים המאפשרים את הקיפול הנכון של ההורמון ויצירת המבנה השניוני. מחקרים אודות המבנה השניוני של פרולקטין הראו שחצי מחומצות האמינו מאורגנות ב-4 מבנים של &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_helix/1&#039;&amp;gt; סלילי אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;, בעוד שהשאר מסודרים בלולאות.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;מבנה הקולטן&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
קולטן הפרולקטין הוא חלבון אשר חוצה את ממברנת התא פעם אחת והחלק &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor/1&#039;&amp;gt;החוץ תאי&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 שלו מורכב &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_sheet/1&#039;&amp;gt; מיריעות בטא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
. החלק של הקולטן החוצה את ממברנת התא הוא בעל 24 חומצות אמיני שתפקידן בשפעול הקולטן אינו ידוע. לעומת זאת, תפקיד הקטע התוך תאי הוא חיוני לצורך המשך&lt;br /&gt;
[http://physrev.physiology.org/content/physrev/80/4/1523/F1.large.jpg העברת האות בתא.]&lt;br /&gt;
בקולטן הפרולקטין ניתן למצוא 2 &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor_aa/4&#039;&amp;gt;קשרים די-סולפידים&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 החשובים לשמירה על מבנה ותפקוד תקין של הקולטן.&lt;br /&gt;
מלבד הפרולקטין גם הורמון גדילה יכול להקשר לקולטן היות ויש דמיון רב ברצף חומצות האמינו בין קולטן הפרולקטין וקולטן הורמון הגדילה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;תפקיד הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הפרולקטין, הידוע גם בשם luteotropin , הוא חלבון אשר ידוע בעיקר ביכולתו לגרום לנקבות ממחלקת היונקים ליצור חלב. אולם יש לו השפעה על מספר גדול של פונקציות . הפרולקטין מופרש [http://www.innerbody.com/anatomy/endocrine/posterior-lobe-pituitary#full-description מבלוטת יותרת המוח] כתגובה לאכילה, הזדווגות, טיפול באסטרוגן , ביוץ והנקה וגם  מרירית הרחם של נשים הרות, ועל כן נמצא במי השפיר. הפרולקטין מעורב גם במטבוליזם, ויסות מערכת החיסונית והתפתחות הלבלב. &lt;br /&gt;
ההורמון פרולקטין מופרש בגלים במהלך היממה כאשר עוצמת הגל קשורה לשעת היום; גלים גבוהים במיוחד נצפו תוך כדי שינה ובמיוחד בזמן שינה עמוקה. כמו כן ניתן לצפות בהפרשה מוגברת של פרולקטין במצבי לחץ, במאמץ גופני מוגבר, בהרדמה כללית או בניתוח. ככלל רמות הפרולקטין נמוכות יותר בגברים מאשר בנשים, ובעיקר במהלך השבועיים שקודמים למחזור הווסת.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;פרולקטין בנשים הרות ולאחר ההריון&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
רמת הפרולקטין בדם של נשים הרות עולה מתחילת ההיריון ויכולה להגיע עד פי 10 מהרמה שלפני ההיריון. לאחר הלידה רמת הפרולקטין בדם יורדת, אבל בכל הנקה קיימת עלייה משמעותית ברמת ההורמון עד כדי פי 8 מרמתו הבסיסית, עם חזרה לרמה הבסיסית 3-2 שעות מתום ההנקה.&lt;br /&gt;
אצל נשים מיניקות, רמת פרולקטין גבוהה בדם יכולה למנוע התפתחות זקיקים בשחלות, ולמנוע על ידי כך הריון נוסף. כמו כן עודף הפרשה של פרולקטין אצל נשים משפיע על התהליכים התקינים הקשורים לביוץ, והוא יכול להיות סיבה לאי-פוריות. ההשפעה השלילית יכולה להתבטא כהפרעה בהפרשתו התקינה של הורמון ה-(Luteinizing Hormone) LH אשר באחריותו לגרום לביוץ של הזקיק הבשל בשחלה, וכן בהפחתה בייצור של הורמוני שחלה כגון אסטרוגן ופרוגסטרון.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;פרולקטין בגברים&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
בגברים, לפרולקטין השפעה חשובה על שמירת רמתו התקינה של הורמון הטסטוסטרון אשר מהווה הורמון מפתח לתפקוד המיני של הגבר ולייצור הזרע. לכן גברים עם רמת פרולקטין גבוהה בדם לוקים לעיתים בירידה בחשק המיני עד כדי קשיים בזקפה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;בקרה על רמת הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
הפרשת הפרולקטין מבלוטת יתרת המוח מבוקרת על ידי גורמים רבים, אבל העיקרי שבהם הוא הורמון הדופמין (Dopamine) אשר מופרש מאזור מוגדר במוח. תפקידו לדכא את הפרשת ההורמון ולשמור על רמתו התקינה. במצבים מסוימים, כגון תת-תפקוד של בלוטת התריס, קיימת הפרשה מוגברת של הורמון ה- TRH (Thyrotropin-Releasing Hormone) מהמוח, אשר מגביר באופן משמעותי את הפרשת הפרולקטין, גורם לרמת פרולקטין גבוהה בדם. ובכך משבש תהליכים שבהם הפרולקטין מעורב. יש צורך על כן בטיפול בבלוטת התריס, כדי לאזן את רמות הפרולקטין.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;טיפולים ותרופות&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
הגורמים השכיחים לרמת פרולקטין גבוהה בדם הם גידולים שפירים מפרישי פרולקטין ותרופות מסוימות. הפרשה מוגברת זו תיפסק בעקבות דיכוי הפרולקטין על ידי תרופות נגזרות של ברומוקריפטין או בהפסקת נטילת התרופה שהגבירה את הפרשת הפרולקטין. גידולים המפרישים פרולקטין ניתנים לטיפול גם בתרופות ברוב המקרים, ללא צורך בניתוח.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
1.[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20875426?dopt=Abstract  גיבוש הפרולקטין והקולטן שלו]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
2. &amp;lt;http://www.infomed.co.il/disease-314//&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
3.[http://physrev.physiology.org/cgi/pmidlookup?view=long&amp;amp;pmid=11015620 פרולקטין: מבנה, תפקיד, ובקרה]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
4.[https://www.youtube.com/watch?v=ljlXD4zIedk גם גברים יכולים להניק]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
5.[http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=218127 נפש ערומה&amp;quot; ספרה של פרופ&#039; עדה למפרט&amp;quot;]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Moran Farber</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1952911</id>
		<title>Prolactin (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1952911"/>
		<updated>2014-06-17T12:08:06Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Moran Farber: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;__NOTOC__&lt;br /&gt;
&amp;lt;Structure load=&#039;3NPZ&#039; size=&#039;350&#039; frame=&#039;true&#039; align=&#039;left&#039; caption=&#039;Insert caption here&#039; scene=&#039;Insert optional scene name here&#039; /&amp;gt;&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;&#039;&#039;&#039;בשלבי הקמה פרולקטין &#039;&#039;&#039;&amp;lt;/center&amp;gt; ==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
ערך זה מתאר את הורמון הפרולקטין והחלק החוץ תאי של הקולטן שלו. מידע נוסף על חלבונים אלה ניתן למצוא ברשומות שבמאגר המידע PDB. מידע על  [http://www.uniprot.org/uniprot/P01236 הפרולקטין] ועל[http://www.uniprot.org/uniprot/P05710 הקולטן] שלו.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;מבנה הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_chain/1&#039;&amp;gt;הורמון הפרולקטין&amp;lt;/scene&amp;gt; באדם מורכב מ-199 &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Amino_acid/1&#039;&amp;gt;חומצות אמינו&amp;lt;/scene&amp;gt;. מולקולת הפרולקטין מכילה 3 קשרים די-סולפידים המאפשרים את הקיפול הנכון של ההורמון ויצירת המבנה השניוני. מחקרים אודות המבנה השניוני של פרולקטין הראו שחצי מחומצות האמינו מאורגנות ב-4 מבנים של &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_helix/1&#039;&amp;gt; סלילי אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;, בעוד שהשאר מסודרים בלולאות.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;מבנה הקולטן&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
קולטן הפרולקטין הוא חלבון אשר חוצה את ממברנת התא פעם אחת והחלק &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor/1&#039;&amp;gt;החוץ תאי&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 שלו מורכב &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_sheet/1&#039;&amp;gt; מיריעות בטא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
. החלק של הקולטן החוצה את ממברנת התא הוא בעל 24 חומצות אמיני שתפקידן בשפעול הקולטן אינו ידוע. לעומת זאת, תפקיד הקטע התוך תאי הוא חיוני לצורך המשך&lt;br /&gt;
[http://physrev.physiology.org/content/physrev/80/4/1523/F1.large.jpg העברת האות בתא.]&lt;br /&gt;
מלבד הפרולקטין גם הורמון גדילה יכול להקשר לקולטן היות ויש דמיון רב ברצף חומצות האמינו בין קולטן הפרולקטין וקולטן הורמון הגדילה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;תפקיד הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הפרולקטין, הידוע גם בשם luteotropin , הוא חלבון אשר ידוע בעיקר ביכולתו לגרום לנקבות ממחלקת היונקים ליצור חלב. אולם יש לו השפעה על מספר גדול של פונקציות . הפרולקטין מופרש [http://www.innerbody.com/anatomy/endocrine/posterior-lobe-pituitary#full-description מבלוטת יותרת המוח] כתגובה לאכילה, הזדווגות, טיפול באסטרוגן , ביוץ והנקה וגם  מרירית הרחם של נשים הרות, ועל כן נמצא במי השפיר. הפרולקטין מעורב גם במטבוליזם, ויסות מערכת החיסונית והתפתחות הלבלב. &lt;br /&gt;
ההורמון פרולקטין מופרש בגלים במהלך היממה כאשר עוצמת הגל קשורה לשעת היום; גלים גבוהים במיוחד נצפו תוך כדי שינה ובמיוחד בזמן שינה עמוקה. כמו כן ניתן לצפות בהפרשה מוגברת של פרולקטין במצבי לחץ, במאמץ גופני מוגבר, בהרדמה כללית או בניתוח. ככלל רמות הפרולקטין נמוכות יותר בגברים מאשר בנשים, ובעיקר במהלך השבועיים שקודמים למחזור הווסת.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;פרולקטין בנשים הרות ולאחר ההריון&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
רמת הפרולקטין בדם של נשים הרות עולה מתחילת ההיריון ויכולה להגיע עד פי 10 מהרמה שלפני ההיריון. לאחר הלידה רמת הפרולקטין בדם יורדת, אבל בכל הנקה קיימת עלייה משמעותית ברמת ההורמון עד כדי פי 8 מרמתו הבסיסית, עם חזרה לרמה הבסיסית 3-2 שעות מתום ההנקה.&lt;br /&gt;
אצל נשים מיניקות, רמת פרולקטין גבוהה בדם יכולה למנוע התפתחות זקיקים בשחלות, ולמנוע על ידי כך הריון נוסף. כמו כן עודף הפרשה של פרולקטין אצל נשים משפיע על התהליכים התקינים הקשורים לביוץ, והוא יכול להיות סיבה לאי-פוריות. ההשפעה השלילית יכולה להתבטא כהפרעה בהפרשתו התקינה של הורמון ה-(Luteinizing Hormone) LH אשר באחריותו לגרום לביוץ של הזקיק הבשל בשחלה, וכן בהפחתה בייצור של הורמוני שחלה כגון אסטרוגן ופרוגסטרון.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;פרולקטין בגברים&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
בגברים, לפרולקטין השפעה חשובה על שמירת רמתו התקינה של הורמון הטסטוסטרון אשר מהווה הורמון מפתח לתפקוד המיני של הגבר ולייצור הזרע. לכן גברים עם רמת פרולקטין גבוהה בדם לוקים לעיתים בירידה בחשק המיני עד כדי קשיים בזקפה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;בקרה על רמת הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
הפרשת הפרולקטין מבלוטת יתרת המוח מבוקרת על ידי גורמים רבים, אבל העיקרי שבהם הוא הורמון הדופמין (Dopamine) אשר מופרש מאזור מוגדר במוח. תפקידו לדכא את הפרשת ההורמון ולשמור על רמתו התקינה. במצבים מסוימים, כגון תת-תפקוד של בלוטת התריס, קיימת הפרשה מוגברת של הורמון ה- TRH (Thyrotropin-Releasing Hormone) מהמוח, אשר מגביר באופן משמעותי את הפרשת הפרולקטין, גורם לרמת פרולקטין גבוהה בדם. ובכך משבש תהליכים שבהם הפרולקטין מעורב. יש צורך על כן בטיפול בבלוטת התריס, כדי לאזן את רמות הפרולקטין.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;טיפולים ותרופות&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
הגורמים השכיחים לרמת פרולקטין גבוהה בדם הם גידולים שפירים מפרישי פרולקטין ותרופות מסוימות. הפרשה מוגברת זו תיפסק בעקבות דיכוי הפרולקטין על ידי תרופות נגזרות של ברומוקריפטין או בהפסקת נטילת התרופה שהגבירה את הפרשת הפרולקטין. גידולים המפרישים פרולקטין ניתנים לטיפול גם בתרופות ברוב המקרים, ללא צורך בניתוח.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
1.[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20875426?dopt=Abstract  גיבוש הפרולקטין והקולטן שלו]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
2. &amp;lt;http://www.infomed.co.il/disease-314//&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
3.[http://physrev.physiology.org/cgi/pmidlookup?view=long&amp;amp;pmid=11015620 פרולקטין: מבנה, תפקיד, ובקרה]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
4.[https://www.youtube.com/watch?v=ljlXD4zIedk גם גברים יכולים להניק]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
5.[http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=218127 נפש ערומה&amp;quot; ספרה של פרופ&#039; עדה למפרט&amp;quot;]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Moran Farber</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1952909</id>
		<title>Prolactin (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1952909"/>
		<updated>2014-06-17T11:34:25Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Moran Farber: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;__NOTOC__&lt;br /&gt;
&amp;lt;Structure load=&#039;3NPZ&#039; size=&#039;350&#039; frame=&#039;true&#039; align=&#039;left&#039; caption=&#039;Insert caption here&#039; scene=&#039;Insert optional scene name here&#039; /&amp;gt;&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;&#039;&#039;&#039;בשלבי הקמה פרולקטין &#039;&#039;&#039;&amp;lt;/center&amp;gt; ==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
ערך זה מתאר את הורמון הפרולקטין והחלק החוץ תאי של הקולטן שלו. מידע נוסף על חלבונים אלה ניתן למצוא ברשומות שבמאגר המידע PDB. מידע על  [http://www.uniprot.org/uniprot/P01236 הפרולקטין] ועל[http://www.uniprot.org/uniprot/P05710 הקולטן] שלו.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;מבנה הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_chain/1&#039;&amp;gt;הורמון הפרולקטין&amp;lt;/scene&amp;gt; באדם מורכב מ-199 &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Amino_acid/1&#039;&amp;gt;חומצות אמינו&amp;lt;/scene&amp;gt;. מולקולת הפרולקטין מכילה 3 קשרים די-סולפידים המאפשרים את הקיפול הנכון של ההורמון ויצירת המבנה השניוני. מחקרים אודות המבנה השניוני של פרולקטין הראו שחצי מחומצות האמינו מאורגנות ב-4 מבנים של &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_helix/1&#039;&amp;gt; סלילי אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;, בעוד שהשאר מסודרים בלולאות.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;מבנה הקולטן&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor/1&#039;&amp;gt;קולטן הפרולקטין&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 הוא חלבון אשר חוצה את ממברנת התא פעם אחת ומורכב &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_sheet/1&#039;&amp;gt; מיריעות בטא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
. מלבד הפרולקטין גם הורמון גדילה יכול להקשר לקולטן היות ויש דמיון רב ברצף חומצות האמינו בין קולטן הפרולקטין וקולטן הורמון הגדילה.&lt;br /&gt;
התפקיד של 24 חומצות האמינו החוצות את הממברנה בשפעול של הקולטן אינו ידוע. לעומת זאת, תפקיד הקטע התוך תאי הוא חיוני לצורך המשך&lt;br /&gt;
[http://physrev.physiology.org/content/physrev/80/4/1523/F1.large.jpg העברת האות בתא.]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;תפקיד הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הפרולקטין, הידוע גם בשם luteotropin , הוא חלבון אשר ידוע בעיקר ביכולתו לגרום לנקבות ממחלקת היונקים ליצור חלב. אולם יש לו השפעה על מספר גדול של פונקציות . הפרולקטין מופרש [http://www.innerbody.com/anatomy/endocrine/posterior-lobe-pituitary#full-description מבלוטת יותרת המוח] כתגובה לאכילה, הזדווגות, טיפול באסטרוגן , ביוץ והנקה וגם  מרירית הרחם של נשים הרות, ועל כן נמצא במי השפיר. הפרולקטין מעורב גם במטבוליזם, ויסות מערכת החיסונית והתפתחות הלבלב. &lt;br /&gt;
ההורמון פרולקטין מופרש בגלים במהלך היממה כאשר עוצמת הגל קשורה לשעת היום; גלים גבוהים במיוחד נצפו תוך כדי שינה ובמיוחד בזמן שינה עמוקה. כמו כן ניתן לצפות בהפרשה מוגברת של פרולקטין במצבי לחץ, במאמץ גופני מוגבר, בהרדמה כללית או בניתוח. ככלל רמות הפרולקטין נמוכות יותר בגברים מאשר בנשים, ובעיקר במהלך השבועיים שקודמים למחזור הווסת.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;פרולקטין בנשים הרות ולאחר ההריון&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
רמת הפרולקטין בדם של נשים הרות עולה מתחילת ההיריון ויכולה להגיע עד פי 10 מהרמה שלפני ההיריון. לאחר הלידה רמת הפרולקטין בדם יורדת, אבל בכל הנקה קיימת עלייה משמעותית ברמת ההורמון עד כדי פי 8 מרמתו הבסיסית, עם חזרה לרמה הבסיסית 3-2 שעות מתום ההנקה.&lt;br /&gt;
אצל נשים מיניקות, רמת פרולקטין גבוהה בדם יכולה למנוע התפתחות זקיקים בשחלות, ולמנוע על ידי כך הריון נוסף. כמו כן עודף הפרשה של פרולקטין אצל נשים משפיע על התהליכים התקינים הקשורים לביוץ, והוא יכול להיות סיבה לאי-פוריות. ההשפעה השלילית יכולה להתבטא כהפרעה בהפרשתו התקינה של הורמון ה-(Luteinizing Hormone) LH אשר באחריותו לגרום לביוץ של הזקיק הבשל בשחלה, וכן בהפחתה בייצור של הורמוני שחלה כגון אסטרוגן ופרוגסטרון.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;פרולקטין בגברים&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
בגברים, לפרולקטין השפעה חשובה על שמירת רמתו התקינה של הורמון הטסטוסטרון אשר מהווה הורמון מפתח לתפקוד המיני של הגבר ולייצור הזרע. לכן גברים עם רמת פרולקטין גבוהה בדם לוקים לעיתים בירידה בחשק המיני עד כדי קשיים בזקפה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;בקרה על רמת הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
הפרשת הפרולקטין מבלוטת יתרת המוח מבוקרת על ידי גורמים רבים, אבל העיקרי שבהם הוא הורמון הדופמין (Dopamine) אשר מופרש מאזור מוגדר במוח. תפקידו לדכא את הפרשת ההורמון ולשמור על רמתו התקינה. במצבים מסוימים, כגון תת-תפקוד של בלוטת התריס, קיימת הפרשה מוגברת של הורמון ה- TRH (Thyrotropin-Releasing Hormone) מהמוח, אשר מגביר באופן משמעותי את הפרשת הפרולקטין, גורם לרמת פרולקטין גבוהה בדם. ובכך משבש תהליכים שבהם הפרולקטין מעורב. יש צורך על כן בטיפול בבלוטת התריס, כדי לאזן את רמות הפרולקטין.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;טיפולים ותרופות&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
הגורמים השכיחים לרמת פרולקטין גבוהה בדם הם גידולים שפירים מפרישי פרולקטין ותרופות מסוימות. הפרשה מוגברת זו תיפסק בעקבות דיכוי הפרולקטין על ידי תרופות נגזרות של ברומוקריפטין או בהפסקת נטילת התרופה שהגבירה את הפרשת הפרולקטין. גידולים המפרישים פרולקטין ניתנים לטיפול גם בתרופות ברוב המקרים, ללא צורך בניתוח.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
1.[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20875426?dopt=Abstract  גיבוש הפרולקטין והקולטן שלו]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
2. &amp;lt;http://www.infomed.co.il/disease-314//&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
3.[http://physrev.physiology.org/cgi/pmidlookup?view=long&amp;amp;pmid=11015620 פרולקטין: מבנה, תפקיד, ובקרה]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
4.[https://www.youtube.com/watch?v=ljlXD4zIedk גם גברים יכולים להניק]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
5.[http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=218127 נפש ערומה&amp;quot; ספרה של פרופ&#039; עדה למפרט&amp;quot;]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Moran Farber</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1952895</id>
		<title>Prolactin (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1952895"/>
		<updated>2014-06-17T10:04:29Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Moran Farber: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;__NOTOC__&lt;br /&gt;
&amp;lt;Structure load=&#039;3NPZ&#039; size=&#039;350&#039; frame=&#039;true&#039; align=&#039;left&#039; caption=&#039;Insert caption here&#039; scene=&#039;Insert optional scene name here&#039; /&amp;gt;&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;&#039;&#039;&#039;בשלבי הקמה פרולקטין &#039;&#039;&#039;&amp;lt;/center&amp;gt; ==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
ערך זה מתאר את הורמון [http://www.uniprot.org/uniprot/P01236 הפרולקטין] עם [http://www.uniprot.org/uniprot/P05710 הרצפטור ]שלו.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;מבנה הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_chain/1&#039;&amp;gt;הורמון הפרולקטין&amp;lt;/scene&amp;gt; באדם מורכב מ-199 &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Amino_acid/1&#039;&amp;gt;חומצות אמינו&amp;lt;/scene&amp;gt;. מולקולת הפרולקטין מכילה 3 קשרים די-סולפידים המאפשרים את הקיפול הנכון של ההורמון ויצירת המבנה השניוני. מחקרים אודות המבנה השניוני של פרולקטין הראו שחצי מחומצות האמינו מאורגנות ב-4 מבנים של &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_helix/1&#039;&amp;gt; סלילי אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;, בעוד שהשאר מסודרים בלולאות.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;מבנה הקולטן&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor/1&#039;&amp;gt;קולטן הפרולקטין&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 הוא חלבון אשר חוצה את ממברנת התא פעם אחת ומורכב &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_sheet/1&#039;&amp;gt; מיריעות בטא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
. מלבד הפרולקטין גם הורמון גדילה יכול להקשר לקולטן היות ויש דמיון רב ברצף חומצות האמינו בין קולטן הפרולקטין וקולטן הורמון הגדילה.&lt;br /&gt;
התפקיד של 24 חומצות האמינו החוצות את הממברנה בשפעול של הקולטן אינו ידוע. לעומת זאת, תפקיד הקטע התוך תאי הוא חיוני לצורך המשך&lt;br /&gt;
[http://physrev.physiology.org/content/physrev/80/4/1523/F1.large.jpg העברת האות בתא.]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;תפקיד הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הפרולקטין, הידוע גם בשם luteotropin , הוא חלבון אשר ידוע בעיקר ביכולתו לגרום לנקבות ממחלקת היונקים ליצור חלב. אולם יש לו השפעה על מספר גדול של פונקציות . הפרולקטין מופרש [http://www.innerbody.com/anatomy/endocrine/posterior-lobe-pituitary#full-description מבלוטת יותרת המוח] כתגובה לאכילה, הזדווגות, טיפול באסטרוגן , ביוץ והנקה וגם  מרירית הרחם של נשים הרות, ועל כן נמצא במי השפיר. הפרולקטין מעורב גם במטבוליזם, ויסות מערכת החיסונית והתפתחות הלבלב. &lt;br /&gt;
ההורמון פרולקטין מופרש בגלים במהלך היממה כאשר עוצמת הגל קשורה לשעת היום; גלים גבוהים במיוחד נצפו תוך כדי שינה ובמיוחד בזמן שינה עמוקה. כמו כן ניתן לצפות בהפרשה מוגברת של פרולקטין במצבי לחץ, במאמץ גופני מוגבר, בהרדמה כללית או בניתוח. ככלל רמות הפרולקטין נמוכות יותר בגברים מאשר בנשים, ובעיקר במהלך השבועיים שקודמים למחזור הווסת.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;פרולקטין בנשים הרות ולאחר ההריון&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
רמת הפרולקטין בדם של נשים הרות עולה מתחילת ההיריון ויכולה להגיע עד פי 10 מהרמה שלפני ההיריון. לאחר הלידה רמת הפרולקטין בדם יורדת, אבל בכל הנקה קיימת עלייה משמעותית ברמת ההורמון עד כדי פי 8 מרמתו הבסיסית, עם חזרה לרמה הבסיסית 3-2 שעות מתום ההנקה.&lt;br /&gt;
אצל נשים מיניקות, רמת פרולקטין גבוהה בדם יכולה למנוע התפתחות זקיקים בשחלות, ולמנוע על ידי כך הריון נוסף. כמו כן עודף הפרשה של פרולקטין אצל נשים משפיע על התהליכים התקינים הקשורים לביוץ, והוא יכול להיות סיבה לאי-פוריות. ההשפעה השלילית יכולה להתבטא כהפרעה בהפרשתו התקינה של הורמון ה-(Luteinizing Hormone) LH אשר באחריותו לגרום לביוץ של הזקיק הבשל בשחלה, וכן בהפחתה בייצור של הורמוני שחלה כגון אסטרוגן ופרוגסטרון.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;פרולקטין בגברים&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
בגברים, לפרולקטין השפעה חשובה על שמירת רמתו התקינה של הורמון הטסטוסטרון אשר מהווה הורמון מפתח לתפקוד המיני של הגבר ולייצור הזרע. לכן גברים עם רמת פרולקטין גבוהה בדם לוקים לעיתים בירידה בחשק המיני עד כדי קשיים בזקפה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;בקרה על רמת הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
הפרשת הפרולקטין מבלוטת יתרת המוח מבוקרת על ידי גורמים רבים, אבל העיקרי שבהם הוא הורמון הדופמין (Dopamine) אשר מופרש מאזור מוגדר במוח. תפקידו לדכא את הפרשת ההורמון ולשמור על רמתו התקינה. במצבים מסוימים, כגון תת-תפקוד של בלוטת התריס, קיימת הפרשה מוגברת של הורמון ה- TRH (Thyrotropin-Releasing Hormone) מהמוח, אשר מגביר באופן משמעותי את הפרשת הפרולקטין, גורם לרמת פרולקטין גבוהה בדם. ובכך משבש תהליכים שבהם הפרולקטין מעורב. יש צורך על כן בטיפול בבלוטת התריס, כדי לאזן את רמות הפרולקטין.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;טיפולים ותרופות&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
הגורמים השכיחים לרמת פרולקטין גבוהה בדם הם גידולים שפירים מפרישי פרולקטין ותרופות מסוימות. הפרשה מוגברת זו תיפסק בעקבות דיכוי הפרולקטין על ידי תרופות נגזרות של ברומוקריפטין או בהפסקת נטילת התרופה שהגבירה את הפרשת הפרולקטין. גידולים המפרישים פרולקטין ניתנים לטיפול גם בתרופות ברוב המקרים, ללא צורך בניתוח.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
1.[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20875426?dopt=Abstract  גיבוש הפרולקטין והקולטן שלו]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
2. &amp;lt;http://www.infomed.co.il/disease-314//&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
3.[http://physrev.physiology.org/cgi/pmidlookup?view=long&amp;amp;pmid=11015620 פרולקטין: מבנה, תפקיד, ובקרה]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
4.[https://www.youtube.com/watch?v=ljlXD4zIedk גם גברים יכולים להניק]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
5.[http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=218127 נפש ערומה&amp;quot; ספרה של פרופ&#039; עדה למפרט&amp;quot;]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Moran Farber</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1952893</id>
		<title>Prolactin (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1952893"/>
		<updated>2014-06-17T10:03:26Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Moran Farber: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;__NOTOC__&lt;br /&gt;
&amp;lt;Structure load=&#039;3NPZ&#039; size=&#039;350&#039; frame=&#039;true&#039; align=&#039;left&#039; caption=&#039;Insert caption here&#039; scene=&#039;Insert optional scene name here&#039; /&amp;gt;&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;&#039;&#039;&#039;בשלבי הקמה פרולקטין &#039;&#039;&#039;&amp;lt;/center&amp;gt; ==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
ערך זה מתאר את הורמון [http://www.uniprot.org/uniprot/P01236 הפרולקטין] עם [http://www.uniprot.org/uniprot/P05710 הרצפטור ]שלו.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;מבנה הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_chain/1&#039;&amp;gt;הורמון הפרולקטין&amp;lt;/scene&amp;gt; באדם מורכב מ-199 &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Amino_acid/1&#039;&amp;gt;חומצות אמינו&amp;lt;/scene&amp;gt;. מולקולת הפרולקטין מכילה 3 קשרים די-סולפידים המאפשרים את הקיפול הנכון של ההורמון ויצירת המבנה השניוני. מחקרים אודות המבנה השניוני של פרולקטין הראו שחצי מחומצות האמינו מאורגנות ב-4 מבנים של &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_helix/1&#039;&amp;gt; סלילי אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;, בעוד שהשאר מסודרים בלולאות.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;מבנה הקולטן&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor/1&#039;&amp;gt;קולטן הפרולקטין&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 הוא חלבון אשר חוצה את ממברנת התא פעם אחת ומורכב &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_sheet/1&#039;&amp;gt; מיריעות בטא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
. מלבד הפרולקטין גם הורמון גדילה יכול להקשר לקולטן היות ויש דמיון רב ברצף חומצות האמינו בין קולטן הפרולקטין וקולטן הורמון הגדילה.&lt;br /&gt;
התפקיד של 24 חומצות האמינו החוצות את הממברנה בשפעול של הקולטן אינו ידוע. לעומת זאת, תפקיד הקטע התוך תאי הוא חיוני לצורך המשך&lt;br /&gt;
[http://physrev.physiology.org/content/physrev/80/4/1523/F1.large.jpg העברת האות בתא.]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;תפקיד הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הפרולקטין, הידוע גם בשם luteotropin , הוא חלבון אשר ידוע בעיקר ביכולתו לגרום לנקבות ממחלקת היונקים ליצור חלב. אולם יש לו השפעה על מספר גדול של פונקציות . הפרולקטין מופרש [http://www.innerbody.com/anatomy/endocrine/posterior-lobe-pituitary#full-description מבלוטת יותרת המוח] כתגובה לאכילה, הזדווגות, טיפול באסטרוגן , ביוץ והנקה וגם  מרירית הרחם של נשים הרות, ועל כן נמצא במי השפיר. הפרולקטין מעורב גם במטבוליזם, ויסות מערכת החיסונית והתפתחות הלבלב. &lt;br /&gt;
ההורמון פרולקטין מופרש בגלים במהלך היממה כאשר עוצמת הגל קשורה לשעת היום; גלים גבוהים במיוחד נצפו תוך כדי שינה ובמיוחד בזמן שינה עמוקה. כמו כן ניתן לצפות בהפרשה מוגברת של פרולקטין במצבי לחץ, במאמץ גופני מוגבר, בהרדמה כללית או בניתוח. ככלל רמות הפרולקטין נמוכות יותר בגברים מאשר בנשים, ובעיקר במהלך השבועיים שקודמים למחזור הווסת.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;פרולקטין בנשים הרות ולאחר ההריון&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
רמת הפרולקטין בדם של נשים הרות עולה מתחילת ההיריון ויכולה להגיע עד פי 10 מהרמה שלפני ההיריון. לאחר הלידה רמת הפרולקטין בדם יורדת, אבל בכל הנקה קיימת עלייה משמעותית ברמת ההורמון עד כדי פי 8 מרמתו הבסיסית, עם חזרה לרמה הבסיסית 3-2 שעות מתום ההנקה.&lt;br /&gt;
אצל נשים מיניקות, רמת פרולקטין גבוהה בדם יכולה למנוע התפתחות זקיקים בשחלות, ולמנוע על ידי כך הריון נוסף. כמו כן עודף הפרשה של פרולקטין אצל נשים משפיע על התהליכים התקינים הקשורים לביוץ, והוא יכול להיות סיבה לאי-פוריות. ההשפעה השלילית יכולה להתבטא כהפרעה בהפרשתו התקינה של הורמון ה-(Luteinizing Hormone) LH אשר באחריותו לגרום לביוץ של הזקיק הבשל בשחלה, וכן בהפחתה בייצור של הורמוני שחלה כגון אסטרוגן ופרוגסטרון.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;פרולקטין בגברים&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
בגברים, לפרולקטין השפעה חשובה על שמירת רמתו התקינה של הורמון הטסטוסטרון אשר מהווה הורמון מפתח לתפקוד המיני של הגבר ולייצור הזרע. לכן גברים עם רמת פרולקטין גבוהה בדם לוקים לעיתים בירידה בחשק המיני עד כדי קשיים בזקפה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;בקרה על רמת הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
הפרשת הפרולקטין מבלוטת יתרת המוח מבוקרת על ידי גורמים רבים, אבל העיקרי שבהם הוא הורמון הדופמין (Dopamine) אשר מופרש מאזור מוגדר במוח. תפקידו לדכא את הפרשת ההורמון ולשמור על רמתו התקינה. במצבים מסוימים, כגון תת-תפקוד של בלוטת התריס, קיימת הפרשה מוגברת של הורמון ה- TRH (Thyrotropin-Releasing Hormone) מהמוח, אשר מגביר באופן משמעותי את הפרשת הפרולקטין, גורם לרמת פרולקטין גבוהה בדם. ובכך משבש תהליכים שבהם הפרולקטין מעורב. יש צורך על כן בטיפול בבלוטת התריס, כדי לאזן את רמות הפרולקטין.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;טיפולים ותרופות&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
הגורמים השכיחים לרמת פרולקטין גבוהה בדם הם גידולים שפירים מפרישי פרולקטין ותרופות מסוימות. הפרשה מוגברת זו תיפסק בעקבות דיכוי הפרולקטין על ידי תרופות נגזרות של ברומוקריפטין או בהפסקת נטילת התרופה שהגבירה את הפרשת הפרולקטין. גידולים המפרישים פרולקטין ניתנים לטיפול גם בתרופות ברוב המקרים, ללא צורך בניתוח.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
1.[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20875426?dopt=Abstract  גיבוש הפרולקטין והקולטן שלו]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
2. &amp;lt;http://www.infomed.co.il/disease-314//&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
3.[http://physrev.physiology.org/cgi/pmidlookup?view=long&amp;amp;pmid=11015620 פרולקטין: מבנה, תפקיד, ובקרה]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
4.[https://www.youtube.com/watch?v=ljlXD4zIedk גם גברים יכולים להניק]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
5.[http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=218127 &amp;quot;נפש ערומה&amp;quot; ספרה של פרופ&#039; עדה למפרט]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Moran Farber</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1952892</id>
		<title>Prolactin (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1952892"/>
		<updated>2014-06-17T10:00:37Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Moran Farber: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;__NOTOC__&lt;br /&gt;
&amp;lt;Structure load=&#039;3NPZ&#039; size=&#039;350&#039; frame=&#039;true&#039; align=&#039;left&#039; caption=&#039;Insert caption here&#039; scene=&#039;Insert optional scene name here&#039; /&amp;gt;&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;&#039;&#039;&#039;בשלבי הקמה פרולקטין &#039;&#039;&#039;&amp;lt;/center&amp;gt; ==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
ערך זה מתאר את הורמון [http://www.uniprot.org/uniprot/P01236 הפרולקטין] עם [http://www.uniprot.org/uniprot/P05710 הרצפטור ]שלו.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;מבנה הפרולקטין&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_chain/1&#039;&amp;gt;הורמון הפרולקטין&amp;lt;/scene&amp;gt; באדם מורכב מ-199 &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Amino_acid/1&#039;&amp;gt;חומצות אמינו&amp;lt;/scene&amp;gt;. מולקולת הפרולקטין מכילה 3 קשרים די-סולפידים המאפשרים את הקיפול הנכון של ההורמון ויצירת המבנה השניוני. מחקרים אודות המבנה השניוני של פרולקטין הראו שחצי מחומצות האמינו מאורגנות ב-4 מבנים של &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_helix/1&#039;&amp;gt; סלילי אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;, בעוד שהשאר מסודרים בלולאות.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
===&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right;&amp;quot;&amp;gt;מבנה הקולטן&amp;lt;/div&amp;gt;===&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor/1&#039;&amp;gt;קולטן הפרולקטין&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 הוא חלבון אשר חוצה את ממברנת התא פעם אחת ומורכב &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_sheet/1&#039;&amp;gt; מיריעות בטא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
. מלבד הפרולקטין גם הורמון גדילה יכול להקשר לקולטן היות ויש דמיון רב ברצף חומצות האמינו בין קולטן הפרולקטין וקולטן הורמון הגדילה.&lt;br /&gt;
התפקיד של 24 חומצות האמינו החוצות את הממברנה בשפעול של הקולטן אינו ידוע. לעומת זאת, תפקיד הקטע התוך תאי הוא חיוני לצורך המשך&lt;br /&gt;
[http://physrev.physiology.org/content/physrev/80/4/1523/F1.large.jpg העברת האות בתא.]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;תפקיד הפרולקטין&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
הפרולקטין, הידוע גם בשם luteotropin , הוא חלבון אשר ידוע בעיקר ביכולתו לגרום לנקבות ממחלקת היונקים ליצור חלב. אולם יש לו השפעה על מספר גדול של פונקציות . הפרולקטין מופרש [http://www.innerbody.com/anatomy/endocrine/posterior-lobe-pituitary#full-description מבלוטת יותרת המוח] כתגובה לאכילה, הזדווגות, טיפול באסטרוגן , ביוץ והנקה וגם  מרירית הרחם של נשים הרות, ועל כן נמצא במי השפיר. הפרולקטין מעורב גם במטבוליזם, ויסות מערכת החיסונית והתפתחות הלבלב. &lt;br /&gt;
ההורמון פרולקטין מופרש בגלים במהלך היממה כאשר עוצמת הגל קשורה לשעת היום; גלים גבוהים במיוחד נצפו תוך כדי שינה ובמיוחד בזמן שינה עמוקה. כמו כן ניתן לצפות בהפרשה מוגברת של פרולקטין במצבי לחץ, במאמץ גופני מוגבר, בהרדמה כללית או בניתוח. ככלל רמות הפרולקטין נמוכות יותר בגברים מאשר בנשים, ובעיקר במהלך השבועיים שקודמים למחזור הווסת.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;פרולקטין בנשים הרות ולאחר ההריון&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
רמת הפרולקטין בדם של נשים הרות עולה מתחילת ההיריון ויכולה להגיע עד פי 10 מהרמה שלפני ההיריון. לאחר הלידה רמת הפרולקטין בדם יורדת, אבל בכל הנקה קיימת עלייה משמעותית ברמת ההורמון עד כדי פי 8 מרמתו הבסיסית, עם חזרה לרמה הבסיסית 3-2 שעות מתום ההנקה.&lt;br /&gt;
אצל נשים מיניקות, רמת פרולקטין גבוהה בדם יכולה למנוע התפתחות זקיקים בשחלות, ולמנוע על ידי כך הריון נוסף. כמו כן עודף הפרשה של פרולקטין אצל נשים משפיע על התהליכים התקינים הקשורים לביוץ, והוא יכול להיות סיבה לאי-פוריות. ההשפעה השלילית יכולה להתבטא כהפרעה בהפרשתו התקינה של הורמון ה-(Luteinizing Hormone) LH אשר באחריותו לגרום לביוץ של הזקיק הבשל בשחלה, וכן בהפחתה בייצור של הורמוני שחלה כגון אסטרוגן ופרוגסטרון.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;פרולקטין בגברים&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
בגברים, לפרולקטין השפעה חשובה על שמירת רמתו התקינה של הורמון הטסטוסטרון אשר מהווה הורמון מפתח לתפקוד המיני של הגבר ולייצור הזרע. לכן גברים עם רמת פרולקטין גבוהה בדם לוקים לעיתים בירידה בחשק המיני עד כדי קשיים בזקפה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בקרה על רמת הפרולקטין&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
הפרשת הפרולקטין מבלוטת יתרת המוח מבוקרת על ידי גורמים רבים, אבל העיקרי שבהם הוא הורמון הדופמין (Dopamine) אשר מופרש מאזור מוגדר במוח. תפקידו לדכא את הפרשת ההורמון ולשמור על רמתו התקינה. במצבים מסוימים, כגון תת-תפקוד של בלוטת התריס, קיימת הפרשה מוגברת של הורמון ה- TRH (Thyrotropin-Releasing Hormone) מהמוח, אשר מגביר באופן משמעותי את הפרשת הפרולקטין, גורם לרמת פרולקטין גבוהה בדם. ובכך משבש תהליכים שבהם הפרולקטין מעורב. יש צורך על כן בטיפול בבלוטת התריס, כדי לאזן את רמות הפרולקטין.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;טיפולים ותרופות&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
הגורמים השכיחים לרמת פרולקטין גבוהה בדם הם גידולים שפירים מפרישי פרולקטין ותרופות מסוימות. הפרשה מוגברת זו תיפסק בעקבות דיכוי הפרולקטין על ידי תרופות נגזרות של ברומוקריפטין או בהפסקת נטילת התרופה שהגבירה את הפרשת הפרולקטין. גידולים המפרישים פרולקטין ניתנים לטיפול גם בתרופות ברוב המקרים, ללא צורך בניתוח.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
1.[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20875426?dopt=Abstract  גיבוש הפרולקטין והקולטן שלו]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
2. &amp;lt;http://www.infomed.co.il/disease-314//&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
3.[http://physrev.physiology.org/cgi/pmidlookup?view=long&amp;amp;pmid=11015620 פרולקטין: מבנה, תפקיד, ובקרה]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
4.[https://www.youtube.com/watch?v=ljlXD4zIedk גם גברים יכולים להניק]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
5.[http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=218127 &amp;quot;נפש ערומה&amp;quot; ספרה של פרופ&#039; עדה למפרט]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Moran Farber</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1952891</id>
		<title>Prolactin (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1952891"/>
		<updated>2014-06-17T09:50:12Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Moran Farber: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;__NOTOC__&lt;br /&gt;
&amp;lt;Structure load=&#039;3NPZ&#039; size=&#039;350&#039; frame=&#039;true&#039; align=&#039;left&#039; caption=&#039;Insert caption here&#039; scene=&#039;Insert optional scene name here&#039; /&amp;gt;&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;&#039;&#039;&#039;בשלבי הקמה פרולקטין &#039;&#039;&#039;&amp;lt;/center&amp;gt; ==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
ערך זה מתאר את הורמון [http://www.uniprot.org/uniprot/P01236 הפרולקטין] עם [http://www.uniprot.org/uniprot/P05710 הרצפטור ]שלו.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;מבנה הפרולקטין&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_chain/1&#039;&amp;gt;הורמון הפרולקטין&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 באדם מורכב מ-199 &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Amino_acid/1&#039;&amp;gt;חומצות אמינו&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
. מולקולת הפרולקטין מכילה 3 קשרים די-סולפידים המאפשרים את הקיפול הנכון של ההורמון ויצירת המבנה השניוני. מחקרים אודות המבנה השניוני של פרולקטין הראו שחצי מחומצות האמינו מאורגנות ב-4 מבנים של &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_helix/1&#039;&amp;gt; סלילי אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;, בעוד שהשאר מסודרים בלולאות.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;מבנה הקולטן&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor/1&#039;&amp;gt;קולטן הפרולקטין&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 הוא חלבון אשר חוצה את ממברנת התא פעם אחת ומורכב &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_sheet/1&#039;&amp;gt; מיריעות בטא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
. מלבד הפרולקטין גם הורמון גדילה יכול להקשר לקולטן היות ויש דמיון רב ברצף חומצות האמינו בין קולטן הפרולקטין וקולטן הורמון הגדילה.&lt;br /&gt;
התפקיד של 24 חומצות האמינו החוצות את הממברנה בשפעול של הקולטן אינו ידוע. לעומת זאת, תפקיד הקטע התוך תאי הוא חיוני לצורך המשך&lt;br /&gt;
[http://physrev.physiology.org/content/physrev/80/4/1523/F1.large.jpg העברת האות בתא.]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;תפקיד הפרולקטין&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
הפרולקטין, הידוע גם בשם luteotropin , הוא חלבון אשר ידוע בעיקר ביכולתו לגרום לנקבות ממחלקת היונקים ליצור חלב. אולם יש לו השפעה על מספר גדול של פונקציות . הפרולקטין מופרש [http://www.innerbody.com/anatomy/endocrine/posterior-lobe-pituitary#full-description מבלוטת יותרת המוח] כתגובה לאכילה, הזדווגות, טיפול באסטרוגן , ביוץ והנקה וגם  מרירית הרחם של נשים הרות, ועל כן נמצא במי השפיר. הפרולקטין מעורב גם במטבוליזם, ויסות מערכת החיסונית והתפתחות הלבלב. &lt;br /&gt;
ההורמון פרולקטין מופרש בגלים במהלך היממה כאשר עוצמת הגל קשורה לשעת היום; גלים גבוהים במיוחד נצפו תוך כדי שינה ובמיוחד בזמן שינה עמוקה. כמו כן ניתן לצפות בהפרשה מוגברת של פרולקטין במצבי לחץ, במאמץ גופני מוגבר, בהרדמה כללית או בניתוח. ככלל רמות הפרולקטין נמוכות יותר בגברים מאשר בנשים, ובעיקר במהלך השבועיים שקודמים למחזור הווסת.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;פרולקטין בנשים הרות ולאחר ההריון&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
רמת הפרולקטין בדם של נשים הרות עולה מתחילת ההיריון ויכולה להגיע עד פי 10 מהרמה שלפני ההיריון. לאחר הלידה רמת הפרולקטין בדם יורדת, אבל בכל הנקה קיימת עלייה משמעותית ברמת ההורמון עד כדי פי 8 מרמתו הבסיסית, עם חזרה לרמה הבסיסית 3-2 שעות מתום ההנקה.&lt;br /&gt;
אצל נשים מיניקות, רמת פרולקטין גבוהה בדם יכולה למנוע התפתחות זקיקים בשחלות, ולמנוע על ידי כך הריון נוסף. כמו כן עודף הפרשה של פרולקטין אצל נשים משפיע על התהליכים התקינים הקשורים לביוץ, והוא יכול להיות סיבה לאי-פוריות. ההשפעה השלילית יכולה להתבטא כהפרעה בהפרשתו התקינה של הורמון ה-(Luteinizing Hormone) LH אשר באחריותו לגרום לביוץ של הזקיק הבשל בשחלה, וכן בהפחתה בייצור של הורמוני שחלה כגון אסטרוגן ופרוגסטרון.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;פרולקטין בגברים&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
בגברים, לפרולקטין השפעה חשובה על שמירת רמתו התקינה של הורמון הטסטוסטרון אשר מהווה הורמון מפתח לתפקוד המיני של הגבר ולייצור הזרע. לכן גברים עם רמת פרולקטין גבוהה בדם לוקים לעיתים בירידה בחשק המיני עד כדי קשיים בזקפה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בקרה על רמת הפרולקטין&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
הפרשת הפרולקטין מבלוטת יתרת המוח מבוקרת על ידי גורמים רבים, אבל העיקרי שבהם הוא הורמון הדופמין (Dopamine) אשר מופרש מאזור מוגדר במוח. תפקידו לדכא את הפרשת ההורמון ולשמור על רמתו התקינה. במצבים מסוימים, כגון תת-תפקוד של בלוטת התריס, קיימת הפרשה מוגברת של הורמון ה- TRH (Thyrotropin-Releasing Hormone) מהמוח, אשר מגביר באופן משמעותי את הפרשת הפרולקטין, גורם לרמת פרולקטין גבוהה בדם. ובכך משבש תהליכים שבהם הפרולקטין מעורב. יש צורך על כן בטיפול בבלוטת התריס, כדי לאזן את רמות הפרולקטין.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;טיפולים ותרופות&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
הגורמים השכיחים לרמת פרולקטין גבוהה בדם הם גידולים שפירים מפרישי פרולקטין ותרופות מסוימות. הפרשה מוגברת זו תיפסק בעקבות דיכוי הפרולקטין על ידי תרופות נגזרות של ברומוקריפטין או בהפסקת נטילת התרופה שהגבירה את הפרשת הפרולקטין. גידולים המפרישים פרולקטין ניתנים לטיפול גם בתרופות ברוב המקרים, ללא צורך בניתוח.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
1.[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20875426?dopt=Abstract  גיבוש הפרולקטין והקולטן שלו]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
2. &amp;lt;http://www.infomed.co.il/disease-314//&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
3.[http://physrev.physiology.org/cgi/pmidlookup?view=long&amp;amp;pmid=11015620 פרולקטין: מבנה, תפקיד, ובקרה]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
4.[https://www.youtube.com/watch?v=ljlXD4zIedk גם גברים יכולים להניק]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
5.[http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=218127 &amp;quot;נפש ערומה&amp;quot; ספרה של פרופ&#039; עדה למפרט]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Moran Farber</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1952376</id>
		<title>Prolactin (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1952376"/>
		<updated>2014-06-12T20:11:45Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Moran Farber: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;__NOTOC__&lt;br /&gt;
&amp;lt;Structure load=&#039;3NPZ&#039; size=&#039;350&#039; frame=&#039;true&#039; align=&#039;left&#039; caption=&#039;Insert caption here&#039; scene=&#039;Insert optional scene name here&#039; /&amp;gt;&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;&#039;&#039;&#039;בשלבי הקמה פרולקטין &#039;&#039;&#039;&amp;lt;/center&amp;gt; ==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
ערך זה מתאר את הורמון [http://www.uniprot.org/uniprot/P01236 הפרולקטין] עם [http://www.uniprot.org/uniprot/P05710 הרצפטור ]שלו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;מבנה הפרולקטין&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_chain/1&#039;&amp;gt;הורמון הפרולקטין&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 באדם מורכב מ-199 &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Amino_acid/1&#039;&amp;gt;חומצות אמינו&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
. מולקולת הפרולקטין מכילה 3 קשרים די-סולפידים המאפשרים את הקיפול הנכון של ההורמון ויצירת המבנה השניוני. מחקרים אודות המבנה השניוני של פרולקטין הראו שחצי מחומצות האמינו מאורגנות ב-4 מבנים של &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_helix/1&#039;&amp;gt; סלילי אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;, בעוד שהשאר מסודרים בלולאות.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;מבנה הקולטן&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor/1&#039;&amp;gt;קולטן הפרולקטין&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 הוא חלבון אשר חוצה את ממברנת התא פעם אחת ומורכב &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_sheet/1&#039;&amp;gt; מיריעות בטא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
. מלבד הפרולקטין גם הורמון גדילה יכול להקשר לקולטן היות ויש דמיון רב ברצף חומצות האמינו בין קולטן הפרולקטין וקולטן הורמון הגדילה.&lt;br /&gt;
התפקיד של 24 חומצות האמינו החוצות את הממברנה בשפעול של הקולטן אינו ידוע. לעומת זאת, תפקיד הקטע התוך תאי הוא חיוני לצורך המשך&lt;br /&gt;
[http://physrev.physiology.org/content/physrev/80/4/1523/F1.large.jpg העברת האות בתא.]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;תפקיד הפרולקטין&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
הפרולקטין, הידוע גם בשם luteotropin , הוא חלבון אשר ידוע בעיקר ביכולתו לגרום לנקבות ממחלקת היונקים ליצור חלב. אולם יש לו השפעה על מספר גדול של פונקציות . הפרולקטין מופרש [http://www.innerbody.com/anatomy/endocrine/posterior-lobe-pituitary#full-description מבלוטת יותרת המוח] כתגובה לאכילה, הזדווגות, טיפול באסטרוגן , ביוץ והנקה וגם  מרירית הרחם של נשים הרות, ועל כן נמצא במי השפיר. הפרולקטין מעורב גם במטבוליזם, ויסות מערכת החיסונית והתפתחות הלבלב. &lt;br /&gt;
ההורמון פרולקטין מופרש בגלים במהלך היממה כאשר עוצמת הגל קשורה לשעת היום; גלים גבוהים במיוחד נצפו תוך כדי שינה ובמיוחד בזמן שינה עמוקה. כמו כן ניתן לצפות בהפרשה מוגברת של פרולקטין במצבי לחץ, במאמץ גופני מוגבר, בהרדמה כללית או בניתוח. ככלל רמות הפרולקטין נמוכות יותר בגברים מאשר בנשים, ובעיקר במהלך השבועיים שקודמים למחזור הווסת.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;פרולקטין בנשים הרות ולאחר ההריון&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
רמת הפרולקטין בדם של נשים הרות עולה מתחילת ההיריון ויכולה להגיע עד פי 10 מהרמה שלפני ההיריון. לאחר הלידה רמת הפרולקטין בדם יורדת, אבל בכל הנקה קיימת עלייה משמעותית ברמת ההורמון עד כדי פי 8 מרמתו הבסיסית, עם חזרה לרמה הבסיסית 3-2 שעות מתום ההנקה.&lt;br /&gt;
אצל נשים מיניקות, רמת פרולקטין גבוהה בדם יכולה למנוע התפתחות זקיקים בשחלות, ולמנוע על ידי כך הריון נוסף. כמו כן עודף הפרשה של פרולקטין אצל נשים משפיע על התהליכים התקינים הקשורים לביוץ, והוא יכול להיות סיבה לאי-פוריות. ההשפעה השלילית יכולה להתבטא כהפרעה בהפרשתו התקינה של הורמון ה-(Luteinizing Hormone) LH אשר באחריותו לגרום לביוץ של הזקיק הבשל בשחלה, וכן בהפחתה בייצור של הורמוני שחלה כגון אסטרוגן ופרוגסטרון.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;פרולקטין בגברים&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
בגברים, לפרולקטין השפעה חשובה על שמירת רמתו התקינה של הורמון הטסטוסטרון אשר מהווה הורמון מפתח לתפקוד המיני של הגבר ולייצור הזרע. לכן גברים עם רמת פרולקטין גבוהה בדם לוקים לעיתים בירידה בחשק המיני עד כדי קשיים בזקפה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בקרה על רמת הפרולקטין&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
הפרשת הפרולקטין מבלוטת יתרת המוח מבוקרת על ידי גורמים רבים, אבל העיקרי שבהם הוא הורמון הדופמין (Dopamine) אשר מופרש מאזור מוגדר במוח. תפקידו לדכא את הפרשת ההורמון ולשמור על רמתו התקינה. במצבים מסוימים, כגון תת-תפקוד של בלוטת התריס, קיימת הפרשה מוגברת של הורמון ה- TRH (Thyrotropin-Releasing Hormone) מהמוח, אשר מגביר באופן משמעותי את הפרשת הפרולקטין, גורם לרמת פרולקטין גבוהה בדם. ובכך משבש תהליכים שבהם הפרולקטין מעורב. יש צורך על כן בטיפול בבלוטת התריס, כדי לאזן את רמות הפרולקטין.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;טיפולים ותרופות&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
הגורמים השכיחים לרמת פרולקטין גבוהה בדם הם גידולים שפירים מפרישי פרולקטין ותרופות מסוימות. הפרשה מוגברת זו תיפסק בעקבות דיכוי הפרולקטין על ידי תרופות נגזרות של ברומוקריפטין או בהפסקת נטילת התרופה שהגבירה את הפרשת הפרולקטין. גידולים המפרישים פרולקטין ניתנים לטיפול גם בתרופות ברוב המקרים, ללא צורך בניתוח.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
1.[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20875426?dopt=Abstract  גיבוש הפרולקטין והקולטן שלו]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
2. &amp;lt;http://www.infomed.co.il/disease-314//&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
3.[http://physrev.physiology.org/cgi/pmidlookup?view=long&amp;amp;pmid=11015620 פרולקטין: מבנה, תפקיד, ובקרה]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
4.[https://www.youtube.com/watch?v=ljlXD4zIedk גם גברים יכולים להניק]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
5.[http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=218127 &amp;quot;נפש ערומה&amp;quot; ספרה של פרופ&#039; עדה למפרט]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Moran Farber</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1952375</id>
		<title>Prolactin (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1952375"/>
		<updated>2014-06-12T20:07:43Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Moran Farber: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;__NOTOC__&lt;br /&gt;
&amp;lt;Structure load=&#039;3NPZ&#039; size=&#039;350&#039; frame=&#039;true&#039; align=&#039;left&#039; caption=&#039;Insert caption here&#039; scene=&#039;Insert optional scene name here&#039; /&amp;gt;&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;&#039;&#039;&#039;בשלבי הקמה פרולקטין &#039;&#039;&#039;&amp;lt;/center&amp;gt; ==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
ערך זה מתאר את הורמון [http://www.uniprot.org/uniprot/P01236 הפרולקטין] עם [http://www.uniprot.org/uniprot/P05710 הרצפטור ]שלו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;מבנה הפרולקטין&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_chain/1&#039;&amp;gt;הורמון הפרולקטין&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 באדם מורכב מ-199 &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Amino_acid/1&#039;&amp;gt;חומצות אמינו&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
. מולקולת הפרולקטין מכילה 3 קשרים די-סולפידים המאפשרים את הקיפול הנכון של ההורמון ויצירת המבנה השניוני. מחקרים אודות המבנה השניוני של פרולקטין הראו שחצי מחומצות האמינו מאורגנות ב-4 מבנים של &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_helix/1&#039;&amp;gt; סלילי אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;, בעוד שהשאר מסודרים בלולאות.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;מבנה הקולטן&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor/1&#039;&amp;gt;קולטן הפרולקטין&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 הוא חלבון אשר חוצה את ממברנת התא פעם אחת ומורכב מ&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_sheet/1&#039;&amp;gt; יריעות בטא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
. מלבד הפרולקטין גם הורמון גדילה יכול להקשר לקולטן היות ויש דמיון רב ברצף חומצות האמינו בין קולטן הפרולקטין וקולטן הורמון הגדילה.&lt;br /&gt;
התפקיד של 24 חומצות האמינו החוצות את הממברנה בשפעול של הקולטן אינו ידוע. לעומת זאת, תפקיד הקטע התוך תאי הוא חיוני לצורך המשך&lt;br /&gt;
[http://physrev.physiology.org/content/physrev/80/4/1523/F1.large.jpg .העברת האות בתא]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;תפקיד הפרולקטין&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
הפרולקטין, הידוע גם בשם luteotropin , הוא חלבון אשר ידוע בעיקר ביכולתו לגרום לנקבות ממחלקת היונקים ליצור חלב. אולם יש לו השפעה על מספר גדול של פונקציות . הפרולקטין מופרש [http://www.innerbody.com/anatomy/endocrine/posterior-lobe-pituitary#full-description מבלוטת יותרת המוח] כתגובה לאכילה, הזדווגות, טיפול באסטרוגן , ביוץ והנקה וגם  מרירית הרחם של נשים הרות, ועל כן נמצא במי השפיר. הפרולקטין מעורב גם במטבוליזם, ויסות מערכת החיסונית והתפתחות הלבלב. &lt;br /&gt;
ההורמון פרולקטין מופרש בגלים במהלך היממה כאשר עוצמת הגל קשורה לשעת היום; גלים גבוהים במיוחד נצפו תוך כדי שינה ובמיוחד בזמן שינה עמוקה. כמו כן ניתן לצפות בהפרשה מוגברת של פרולקטין במצבי לחץ, במאמץ גופני מוגבר, בהרדמה כללית או בניתוח. ככלל רמות הפרולקטין נמוכות יותר בגברים מאשר בנשים, ובעיקר במהלך השבועיים שקודמים למחזור הווסת.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;פרולקטין בנשים הרות ולאחר ההריון&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
רמת הפרולקטין בדם של נשים הרות עולה מתחילת ההיריון ויכולה להגיע עד פי 10 מהרמה שלפני ההיריון. לאחר הלידה רמת הפרולקטין בדם יורדת, אבל בכל הנקה קיימת עלייה משמעותית ברמת ההורמון עד כדי פי 8 מרמתו הבסיסית, עם חזרה לרמה הבסיסית 3-2 שעות מתום ההנקה.&lt;br /&gt;
אצל נשים מיניקות, רמת פרולקטין גבוהה בדם יכולה למנוע התפתחות זקיקים בשחלות, ולמנוע על ידי כך הריון נוסף. כמו כן עודף הפרשה של פרולקטין אצל נשים משפיע על התהליכים התקינים הקשורים לביוץ, והוא יכול להיות סיבה לאי-פוריות. ההשפעה השלילית יכולה להתבטא כהפרעה בהפרשתו התקינה של הורמון ה-(Luteinizing Hormone) LH אשר באחריותו לגרום לביוץ של הזקיק הבשל בשחלה, וכן בהפחתה בייצור של הורמוני שחלה כגון אסטרוגן ופרוגסטרון.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;פרולקטין בגברים&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
בגברים, לפרולקטין השפעה חשובה על שמירת רמתו התקינה של הורמון הטסטוסטרון אשר מהווה הורמון מפתח לתפקוד המיני של הגבר ולייצור הזרע. לכן גברים עם רמת פרולקטין גבוהה בדם לוקים לעיתים בירידה בחשק המיני עד כדי קשיים בזקפה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בקרה על רמת הפרולקטין&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
הפרשת הפרולקטין מבלוטת יתרת המוח מבוקרת על ידי גורמים רבים, אבל העיקרי שבהם הוא הורמון הדופמין (Dopamine) אשר מופרש מאזור מוגדר במוח. תפקידו לדכא את הפרשת ההורמון ולשמור על רמתו התקינה. במצבים מסוימים, כגון תת-תפקוד של בלוטת התריס, קיימת הפרשה מוגברת של הורמון ה- TRH (Thyrotropin-Releasing Hormone) מהמוח, אשר מגביר באופן משמעותי את הפרשת הפרולקטין, גורם לרמת פרולקטין גבוהה בדם. ובכך משבש תהליכים שבהם הפרולקטין מעורב. יש צורך על כן בטיפול בבלוטת התריס, כדי לאזן את רמות הפרולקטין.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;טיפולים ותרופות&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
הגורמים השכיחים לרמת פרולקטין גבוהה בדם הם גידולים שפירים מפרישי פרולקטין ותרופות מסוימות. הפרשה מוגברת זו תיפסק בעקבות דיכוי הפרולקטין על ידי תרופות נגזרות של ברומוקריפטין או בהפסקת נטילת התרופה שהגבירה את הפרשת הפרולקטין. גידולים המפרישים פרולקטין ניתנים לטיפול גם בתרופות ברוב המקרים, ללא צורך בניתוח.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
1.[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20875426?dopt=Abstract  גיבוש הפרולקטין והקולטן שלו]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
2. &amp;lt;http://www.infomed.co.il/disease-314//&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
3.[http://physrev.physiology.org/cgi/pmidlookup?view=long&amp;amp;pmid=11015620 פרולקטין: מבנה, תפקיד, ובקרה]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
4.[https://www.youtube.com/watch?v=ljlXD4zIedk גם גברים יכולים להניק]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
5.[http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=218127 &amp;quot;נפש ערומה&amp;quot; ספרה של עדה למפרט]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Moran Farber</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1952374</id>
		<title>Prolactin (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1952374"/>
		<updated>2014-06-12T19:59:56Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Moran Farber: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;__NOTOC__&lt;br /&gt;
&amp;lt;Structure load=&#039;3NPZ&#039; size=&#039;350&#039; frame=&#039;true&#039; align=&#039;left&#039; caption=&#039;Insert caption here&#039; scene=&#039;Insert optional scene name here&#039; /&amp;gt;&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;&#039;&#039;&#039;בשלבי הקמה פרולקטין &#039;&#039;&#039;&amp;lt;/center&amp;gt; ==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
ערך זה מתאר את הורמון [http://www.uniprot.org/uniprot/P01236 הפרולקטין] עם [http://www.uniprot.org/uniprot/P05710 הרצפטור ]שלו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;מבנה הפרולקטין&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_chain/1&#039;&amp;gt;הורמון הפרולקטין&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 באדם מורכב מ-199 חומצות אמינו. מולקולת הפרולקטין מכילה 3 קשרים די-סולפידים המאפשרים את הקיפול הנכון של ההורמון ויצירת המבנה השניוני. מחקרים אודות המבנה השניוני של פרולקטין הראו שחצי מחומצות האמינו מאורגנות ב-4 מבנים של &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_helix/1&#039;&amp;gt; סלילי אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;, בעוד שהשאר מסודרים בלולאות.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;מבנה הקולטן&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor/1&#039;&amp;gt;קולטן הפרולקטין&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 וא חלבון אשר חוצה את ממברנת התא פעם אחת ומורכב מ&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_sheet/1&#039;&amp;gt; יריעות בטא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
. מלבד הפרולקטין גם הורמון גדילה יכול להקשר לקולטן היות ויש דמיון רב ברצף חומצות האמינו בין קולטן הפרולקטין וקולטן הורמון הגדילה.&lt;br /&gt;
התפקיד של 24 חומצות האמינו החוצות את הממברנה בשפעול של הקולטן אינו ידוע. לעומת זאת, תפקיד הקטע התוך תאי הוא חיוני לצורך המשך העברת האות בתא.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;תפקיד הפרולקטין&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
הפרולקטין, הידוע גם בשם luteotropin , הוא חלבון אשר ידוע בעיקר ביכולתו לגרום לנקבות ממחלקת היונקים ליצור חלב. אולם יש לו השפעה על מספר גדול של פונקציות . הפרולקטין מופרש [http://www.innerbody.com/anatomy/endocrine/posterior-lobe-pituitary#full-description מבלוטת יותרת המוח] כתגובה לאכילה, הזדווגות, טיפול באסטרוגן , ביוץ והנקה וגם  מרירית הרחם של נשים הרות, ועל כן נמצא במי השפיר. הפרולקטין מעורב גם במטבוליזם, ויסות מערכת החיסונית והתפתחות הלבלב. &lt;br /&gt;
ההורמון פרולקטין מופרש בגלים במהלך היממה כאשר עוצמת הגל קשורה לשעת היום; גלים גבוהים במיוחד נצפו תוך כדי שינה ובמיוחד בזמן שינה עמוקה. כמו כן ניתן לצפות בהפרשה מוגברת של פרולקטין במצבי לחץ, במאמץ גופני מוגבר, בהרדמה כללית או בניתוח. ככלל רמות הפרולקטין נמוכות יותר בגברים מאשר בנשים, ובעיקר במהלך השבועיים שקודמים למחזור הווסת.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;פרולקטין בנשים הרות ולאחר ההריון&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
רמת הפרולקטין בדם של נשים הרות עולה מתחילת ההיריון ויכולה להגיע עד פי 10 מהרמה שלפני ההיריון. לאחר הלידה רמת הפרולקטין בדם יורדת, אבל בכל הנקה קיימת עלייה משמעותית ברמת ההורמון עד כדי פי 8 מרמתו הבסיסית, עם חזרה לרמה הבסיסית 3-2 שעות מתום ההנקה.&lt;br /&gt;
אצל נשים מיניקות, רמת פרולקטין גבוהה בדם יכולה למנוע התפתחות זקיקים בשחלות, ולמנוע על ידי כך הריון נוסף. כמו כן עודף הפרשה של פרולקטין אצל נשים משפיע על התהליכים התקינים הקשורים לביוץ, והוא יכול להיות סיבה לאי-פוריות. ההשפעה השלילית יכולה להתבטא כהפרעה בהפרשתו התקינה של הורמון ה-(Luteinizing Hormone) LH אשר באחריותו לגרום לביוץ של הזקיק הבשל בשחלה, וכן בהפחתה בייצור של הורמוני שחלה כגון אסטרוגן ופרוגסטרון.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;פרולקטין בגברים&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
בגברים, לפרולקטין השפעה חשובה על שמירת רמתו התקינה של הורמון הטסטוסטרון אשר מהווה הורמון מפתח לתפקוד המיני של הגבר ולייצור הזרע. לכן גברים עם רמת פרולקטין גבוהה בדם לוקים לעיתים בירידה בחשק המיני עד כדי קשיים בזקפה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בקרה על רמת הפרולקטין&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
הפרשת הפרולקטין מבלוטת יתרת המוח מבוקרת על ידי גורמים רבים, אבל העיקרי שבהם הוא הורמון הדופמין (Dopamine) אשר מופרש מאזור מוגדר במוח. תפקידו לדכא את הפרשת ההורמון ולשמור על רמתו התקינה. במצבים מסוימים, כגון תת-תפקוד של בלוטת התריס, קיימת הפרשה מוגברת של הורמון ה- TRH (Thyrotropin-Releasing Hormone) מהמוח, אשר מגביר באופן משמעותי את הפרשת הפרולקטין, גורם לרמת פרולקטין גבוהה בדם. ובכך משבש תהליכים שבהם הפרולקטין מעורב. יש צורך על כן בטיפול בבלוטת התריס, כדי לאזן את רמות הפרולקטין.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;טיפולים ותרופות&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
הגורמים השכיחים לרמת פרולקטין גבוהה בדם הם גידולים שפירים מפרישי פרולקטין ותרופות מסוימות. הפרשה מוגברת זו תיפסק בעקבות דיכוי הפרולקטין על ידי תרופות נגזרות של ברומוקריפטין או בהפסקת נטילת התרופה שהגבירה את הפרשת הפרולקטין. גידולים המפרישים פרולקטין ניתנים לטיפול גם בתרופות ברוב המקרים, ללא צורך בניתוח.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[http://physrev.physiology.org/content/physrev/80/4/1523/F1.large.jpg קישור הפרולקטין לקולטן ויצירת צמד קולטן-קולטן]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Amino_acid/1&#039;&amp;gt;חומצות אמינו&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20875426?dopt=Abstract מאמר]&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
1. &amp;lt;http://www.infomed.co.il/disease-314//&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
2.[http://physrev.physiology.org/cgi/pmidlookup?view=long&amp;amp;pmid=11015620 פרולקטין: מבנה, תפקיד, ובקרה]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
3.[https://www.youtube.com/watch?v=ljlXD4zIedk גם גברים יכולים להניק]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
4. [http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=218127 &amp;quot;נפש ערומה&amp;quot; ספרה של עדה למפרט]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Moran Farber</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1952373</id>
		<title>Prolactin (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1952373"/>
		<updated>2014-06-12T19:58:02Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Moran Farber: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;__NOTOC__&lt;br /&gt;
&amp;lt;Structure load=&#039;3NPZ&#039; size=&#039;350&#039; frame=&#039;true&#039; align=&#039;left&#039; caption=&#039;Insert caption here&#039; scene=&#039;Insert optional scene name here&#039; /&amp;gt;&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;&#039;&#039;&#039;בשלבי הקמה פרולקטין &#039;&#039;&#039;&amp;lt;/center&amp;gt; ==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
ערך זה מתאר את הורמון [http://www.uniprot.org/uniprot/P01236 הפרולקטין] עם [http://www.uniprot.org/uniprot/P05710 הרצפטור ]שלו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;מבנה הפרולקטין&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_chain/1&#039;&amp;gt;הורמון הפרולקטין&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 באדם מורכב מ-199 חומצות אמינו. מולקולת הפרולקטין מכילה 3 קשרים די-סולפידים המאפשרים את הקיפול הנכון של ההורמון ויצירת המבנה השניוני. מחקרים אודות המבנה השניוני של פרולקטין הראו שחצי מחומצות האמינו מאורגנות ב-4 מבנים של &amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_helix/1&#039;&amp;gt; סלילי אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;, בעוד שהשאר מסודרים בלולאות.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;מבנה הקולטן&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor/1&#039;&amp;gt;קולטן הפרולקטין&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 וא חלבון אשר חוצה את ממברנת התא פעם אחת ומורכב מ&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_sheet/1&#039;&amp;gt; יריעות בטא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
. מלבד הפרולקטין גם הורמון גדילה יכול להקשר לקולטן היות ויש דמיון רב ברצף חומצות האמינו בין קולטן הפרולקטין וקולטן הורמון הגדילה.&lt;br /&gt;
התפקיד של 24 חומצות האמינו החוצות את הממברנה בשפעול של הקולטן אינו ידוע. לעומת זאת, תפקיד הקטע התוך תאי הוא חיוני לצורך המשך העברת האות בתא.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;תפקיד הפרולקטין&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
הפרולקטין, הידוע גם בשם luteotropin , הוא חלבון אשר ידוע בעיקר ביכולתו לגרום לנקבות ממחלקת היונקים ליצור חלב. אולם יש לו השפעה על מספר גדול של פונקציות . הפרולקטין מופרש [http://www.innerbody.com/anatomy/endocrine/posterior-lobe-pituitary#full-description מבלוטת יותרת המוח] כתגובה לאכילה, הזדווגות, טיפול באסטרוגן , ביוץ והנקה וגם  מרירית הרחם של נשים הרות, ועל כן נמצא במי השפיר. הפרולקטין מעורב גם במטבוליזם, ויסות מערכת החיסונית והתפתחות הלבלב. &lt;br /&gt;
ההורמון פרולקטין מופרש בגלים במהלך היממה כאשר עוצמת הגל קשורה לשעת היום; גלים גבוהים במיוחד נצפו תוך כדי שינה ובמיוחד בזמן שינה עמוקה. כמו כן ניתן לצפות בהפרשה מוגברת של פרולקטין במצבי לחץ, במאמץ גופני מוגבר, בהרדמה כללית או בניתוח. ככלל רמות הפרולקטין נמוכות יותר בגברים מאשר בנשים, ובעיקר במהלך השבועיים שקודמים למחזור הווסת.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;פרולקטין בנשים הרות ולאחר ההריון&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
רמת הפרולקטין בדם של נשים הרות עולה מתחילת ההיריון ויכולה להגיע עד פי 10 מהרמה שלפני ההיריון. לאחר הלידה רמת הפרולקטין בדם יורדת, אבל בכל הנקה קיימת עלייה משמעותית ברמת ההורמון עד כדי פי 8 מרמתו הבסיסית, עם חזרה לרמה הבסיסית 3-2 שעות מתום ההנקה.&lt;br /&gt;
אצל נשים מיניקות, רמת פרולקטין גבוהה בדם יכולה למנוע התפתחות זקיקים בשחלות, ולמנוע על ידי כך הריון נוסף. כמו כן עודף הפרשה של פרולקטין אצל נשים משפיע על התהליכים התקינים הקשורים לביוץ, והוא יכול להיות סיבה לאי-פוריות. ההשפעה השלילית יכולה להתבטא כהפרעה בהפרשתו התקינה של הורמון ה-(Luteinizing Hormone) LH אשר באחריותו לגרום לביוץ של הזקיק הבשל בשחלה, וכן בהפחתה בייצור של הורמוני שחלה כגון אסטרוגן ופרוגסטרון.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;פרולקטין בגברים&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
בגברים, לפרולקטין השפעה חשובה על שמירת רמתו התקינה של הורמון הטסטוסטרון אשר מהווה הורמון מפתח לתפקוד המיני של הגבר ולייצור הזרע. לכן גברים עם רמת פרולקטין גבוהה בדם לוקים לעיתים בירידה בחשק המיני עד כדי קשיים בזקפה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בקרה על רמת הפרולקטין&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
הפרשת הפרולקטין מבלוטת יתרת המוח מבוקרת על ידי גורמים רבים, אבל העיקרי שבהם הוא הורמון הדופמין (Dopamine) אשר מופרש מאזור מוגדר במוח. תפקידו לדכא את הפרשת ההורמון ולשמור על רמתו התקינה. במצבים מסוימים, כגון תת-תפקוד של בלוטת התריס, קיימת הפרשה מוגברת של הורמון ה- TRH (Thyrotropin-Releasing Hormone) מהמוח, אשר מגביר באופן משמעותי את הפרשת הפרולקטין, גורם לרמת פרולקטין גבוהה בדם. ובכך משבש תהליכים שבהם הפרולקטין מעורב. יש צורך על כן בטיפול בבלוטת התריס, כדי לאזן את רמות הפרולקטין.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;טיפולים ותרופות&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
הגורמים השכיחים לרמת פרולקטין גבוהה בדם הם גידולים שפירים מפרישי פרולקטין ותרופות מסוימות. הפרשה מוגברת זו תיפסק בעקבות דיכוי הפרולקטין על ידי תרופות נגזרות של ברומוקריפטין או בהפסקת נטילת התרופה שהגבירה את הפרשת הפרולקטין. גידולים המפרישים פרולקטין ניתנים לטיפול גם בתרופות ברוב המקרים, ללא צורך בניתוח.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הסבר על פרולקטין והקולטן שלו&lt;br /&gt;
 &amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[http://physrev.physiology.org/content/physrev/80/4/1523/F1.large.jpg קישור הפרולקטין לקולטן ויצירת צמד קולטן-קולטן]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_helix/1&#039;&amp;gt; מבנה שניוני הליקס&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_sheet/1&#039;&amp;gt; יריעות בטא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Amino_acid/1&#039;&amp;gt;חומצות אמינו&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20875426?dopt=Abstract מאמר]&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
1. &amp;lt;http://www.infomed.co.il/disease-314//&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
2.[http://physrev.physiology.org/cgi/pmidlookup?view=long&amp;amp;pmid=11015620 פרולקטין: מבנה, תפקיד, ובקרה]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
3.[https://www.youtube.com/watch?v=ljlXD4zIedk גם גברים יכולים להניק]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
4. [http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=218127 &amp;quot;נפש ערומה&amp;quot; ספרה של עדה למפרט]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Moran Farber</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1952371</id>
		<title>Prolactin (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1952371"/>
		<updated>2014-06-12T19:48:20Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Moran Farber: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;__NOTOC__&lt;br /&gt;
&amp;lt;Structure load=&#039;3NPZ&#039; size=&#039;350&#039; frame=&#039;true&#039; align=&#039;left&#039; caption=&#039;Insert caption here&#039; scene=&#039;Insert optional scene name here&#039; /&amp;gt;&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;&#039;&#039;&#039;בשלבי הקמה פרולקטין &#039;&#039;&#039;&amp;lt;/center&amp;gt; ==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
ערך זה מתאר את הורמון [http://www.uniprot.org/uniprot/P01236 הפרולקטין] עם [http://www.uniprot.org/uniprot/P05710 הרצפטור ]שלו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;מבנה הפרולקטין&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
הורמון הפרולקטין באדם מורכב מ-199 חומצות אמינו. מולקולת הפרולקטין מכילה 3 קשרים די-סולפידים המאפשרים את הקיפול הנכון של ההורמון ויצירת המבנה השניוני. מחקרים אודות המבנה השניוני של פרולקטין הראו שחצי מחומצות האמינו מאורגנות ב-4 מבנים של סלילי אלפא, בעוד שהשאר מסודרים בלולאות.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;מבנה הקולטן&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
קולטן הפרולקטין הוא חלבון אשר חוצה את ממברנת התא פעם אחת. מלבד הפרולקטין גם הורמון גדילה יכול להקשר לקולטן היות ויש דמיון רב ברצף חומצות האמינו בין קולטן הפרולקטין וקולטן הורמון הגדילה.&lt;br /&gt;
התפקיד של 24 חומצות האמינו החוצות את הממברנה בשפעול של הקולטן אינו ידוע. לעומת זאת, תפקיד הקטע התוך תאי הוא חיוני לצורך המשך העברת האות בתא.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;תפקיד הפרולקטין&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
הפרולקטין, הידוע גם בשם luteotropin , הוא חלבון אשר ידוע בעיקר ביכולתו לגרום לנקבות ממחלקת היונקים ליצור חלב. אולם יש לו השפעה על מספר גדול של פונקציות . הפרולקטין מופרש [http://www.innerbody.com/anatomy/endocrine/posterior-lobe-pituitary#full-description מבלוטת יותרת המוח] כתגובה לאכילה, הזדווגות, טיפול באסטרוגן , ביוץ והנקה וגם  מרירית הרחם של נשים הרות, ועל כן נמצא במי השפיר. הפרולקטין מעורב גם במטבוליזם, ויסות מערכת החיסונית והתפתחות הלבלב. &lt;br /&gt;
ההורמון פרולקטין מופרש בגלים במהלך היממה כאשר עוצמת הגל קשורה לשעת היום; גלים גבוהים במיוחד נצפו תוך כדי שינה ובמיוחד בזמן שינה עמוקה. כמו כן ניתן לצפות בהפרשה מוגברת של פרולקטין במצבי לחץ, במאמץ גופני מוגבר, בהרדמה כללית או בניתוח. ככלל רמות הפרולקטין נמוכות יותר בגברים מאשר בנשים, ובעיקר במהלך השבועיים שקודמים למחזור הווסת.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;פרולקטין בנשים הרות ולאחר ההריון&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
רמת הפרולקטין בדם של נשים הרות עולה מתחילת ההיריון ויכולה להגיע עד פי 10 מהרמה שלפני ההיריון. לאחר הלידה רמת הפרולקטין בדם יורדת, אבל בכל הנקה קיימת עלייה משמעותית ברמת ההורמון עד כדי פי 8 מרמתו הבסיסית, עם חזרה לרמה הבסיסית 3-2 שעות מתום ההנקה.&lt;br /&gt;
אצל נשים מיניקות, רמת פרולקטין גבוהה בדם יכולה למנוע התפתחות זקיקים בשחלות, ולמנוע על ידי כך הריון נוסף. כמו כן עודף הפרשה של פרולקטין אצל נשים משפיע על התהליכים התקינים הקשורים לביוץ, והוא יכול להיות סיבה לאי-פוריות. ההשפעה השלילית יכולה להתבטא כהפרעה בהפרשתו התקינה של הורמון ה-(Luteinizing Hormone) LH אשר באחריותו לגרום לביוץ של הזקיק הבשל בשחלה, וכן בהפחתה בייצור של הורמוני שחלה כגון אסטרוגן ופרוגסטרון.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;פרולקטין בגברים&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
בגברים, לפרולקטין השפעה חשובה על שמירת רמתו התקינה של הורמון הטסטוסטרון אשר מהווה הורמון מפתח לתפקוד המיני של הגבר ולייצור הזרע. לכן גברים עם רמת פרולקטין גבוהה בדם לוקים לעיתים בירידה בחשק המיני עד כדי קשיים בזקפה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בקרה על רמת הפרולקטין&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
הפרשת הפרולקטין מבלוטת יתרת המוח מבוקרת על ידי גורמים רבים, אבל העיקרי שבהם הוא הורמון הדופמין (Dopamine) אשר מופרש מאזור מוגדר במוח. תפקידו לדכא את הפרשת ההורמון ולשמור על רמתו התקינה. במצבים מסוימים, כגון תת-תפקוד של בלוטת התריס, קיימת הפרשה מוגברת של הורמון ה- TRH (Thyrotropin-Releasing Hormone) מהמוח, אשר מגביר באופן משמעותי את הפרשת הפרולקטין, גורם לרמת פרולקטין גבוהה בדם. ובכך משבש תהליכים שבהם הפרולקטין מעורב. יש צורך על כן בטיפול בבלוטת התריס, כדי לאזן את רמות הפרולקטין.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;טיפולים ותרופות&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
הגורמים השכיחים לרמת פרולקטין גבוהה בדם הם גידולים שפירים מפרישי פרולקטין ותרופות מסוימות. הפרשה מוגברת זו תיפסק בעקבות דיכוי הפרולקטין על ידי תרופות נגזרות של ברומוקריפטין או בהפסקת נטילת התרופה שהגבירה את הפרשת הפרולקטין. גידולים המפרישים פרולקטין ניתנים לטיפול גם בתרופות ברוב המקרים, ללא צורך בניתוח.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
הורמון הפרולקטין&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_chain/1&#039;&amp;gt;הורמון הפרולקטין&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
קולטן הפרולקטין&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor/1&#039;&amp;gt;קולטן הפרולקטין&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הסבר על פרולקטין והקולטן שלו&lt;br /&gt;
 &amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[http://physrev.physiology.org/content/physrev/80/4/1523/F1.large.jpg קישור הפרולקטין לקולטן ויצירת צמד קולטן-קולטן]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_helix/1&#039;&amp;gt; מבנה שניוני הליקס&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_sheet/1&#039;&amp;gt;מבנה שניוני יריעות בטא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Amino_acid/1&#039;&amp;gt;חומצות אמינו&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20875426?dopt=Abstract מאמר]&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
1. &amp;lt;http://www.infomed.co.il/disease-314//&amp;gt;&lt;br /&gt;
2.[http://physrev.physiology.org/cgi/pmidlookup?view=long&amp;amp;pmid=11015620 פרולקטין: מבנה, תפקיד, ובקרה]&lt;br /&gt;
3.[https://www.youtube.com/watch?v=ljlXD4zIedk גם גברים יכולים להניק]&lt;br /&gt;
4. [http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=218127 &amp;quot;נפש ערומה&amp;quot; ספרה של עדה למפרט]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Moran Farber</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1952368</id>
		<title>Prolactin (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1952368"/>
		<updated>2014-06-12T19:22:24Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Moran Farber: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;__NOTOC__&lt;br /&gt;
&amp;lt;Structure load=&#039;3NPZ&#039; size=&#039;350&#039; frame=&#039;true&#039; align=&#039;left&#039; caption=&#039;Insert caption here&#039; scene=&#039;Insert optional scene name here&#039; /&amp;gt;&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;&#039;&#039;&#039;בשלבי הקמה פרולקטין &#039;&#039;&#039;&amp;lt;/center&amp;gt; ==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
ערך זה מתאר את הורמון [http://www.uniprot.org/uniprot/P01236 הפרולקטין] עם [http://www.uniprot.org/uniprot/P05710 הרצפטור ]שלו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;מבנה הפרולקטין&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;תפקיד הפרולקטין&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
הפרולקטין, הידוע גם בשם luteotropin , הוא חלבון אשר ידוע בעיקר ביכולתו לגרום לנקבות ממחלקת היונקים ליצור חלב. אולם יש לו השפעה על מספר גדול של פונקציות . הפרולקטין מופרש [http://www.innerbody.com/anatomy/endocrine/posterior-lobe-pituitary#full-description מבלוטת יותרת המוח] כתגובה לאכילה, הזדווגות, טיפול באסטרוגן , ביוץ והנקה וגם  מרירית הרחם של נשים הרות, ועל כן נמצא במי השפיר. הפרולקטין מעורב גם במטבוליזם, ויסות מערכת החיסונית והתפתחות הלבלב. &lt;br /&gt;
ההורמון פרולקטין מופרש בגלים במהלך היממה כאשר עוצמת הגל קשורה לשעת היום; גלים גבוהים במיוחד נצפו תוך כדי שינה ובמיוחד בזמן שינה עמוקה. כמו כן ניתן לצפות בהפרשה מוגברת של פרולקטין במצבי לחץ, במאמץ גופני מוגבר, בהרדמה כללית או בניתוח. ככלל רמות הפרולקטין נמוכות יותר בגברים מאשר בנשים, ובעיקר במהלך השבועיים שקודמים למחזור הווסת.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;פרולקטין בנשים הרות ולאחר ההריון&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
רמת הפרולקטין בדם של נשים הרות עולה מתחילת ההיריון ויכולה להגיע עד פי 10 מהרמה שלפני ההיריון. לאחר הלידה רמת הפרולקטין בדם יורדת, אבל בכל הנקה קיימת עלייה משמעותית ברמת ההורמון עד כדי פי 8 מרמתו הבסיסית, עם חזרה לרמה הבסיסית 3-2 שעות מתום ההנקה.&lt;br /&gt;
אצל נשים מיניקות, רמת פרולקטין גבוהה בדם יכולה למנוע התפתחות זקיקים בשחלות, ולמנוע על ידי כך הריון נוסף. כמו כן עודף הפרשה של פרולקטין אצל נשים משפיע על התהליכים התקינים הקשורים לביוץ, והוא יכול להיות סיבה לאי-פוריות. ההשפעה השלילית יכולה להתבטא כהפרעה בהפרשתו התקינה של הורמון ה-(Luteinizing Hormone) LH אשר באחריותו לגרום לביוץ של הזקיק הבשל בשחלה, וכן בהפחתה בייצור של הורמוני שחלה כגון אסטרוגן ופרוגסטרון.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;פרולקטין בגברים&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
בגברים, לפרולקטין השפעה חשובה על שמירת רמתו התקינה של הורמון הטסטוסטרון אשר מהווה הורמון מפתח לתפקוד המיני של הגבר ולייצור הזרע. לכן גברים עם רמת פרולקטין גבוהה בדם לוקים לעיתים בירידה בחשק המיני עד כדי קשיים בזקפה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בקרה על רמת הפרולקטין&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
הפרשת הפרולקטין מבלוטת יתרת המוח מבוקרת על ידי גורמים רבים, אבל העיקרי שבהם הוא הורמון הדופמין (Dopamine) אשר מופרש מאזור מוגדר במוח. תפקידו לדכא את הפרשת ההורמון ולשמור על רמתו התקינה. במצבים מסוימים, כגון תת-תפקוד של בלוטת התריס, קיימת הפרשה מוגברת של הורמון ה- TRH (Thyrotropin-Releasing Hormone) מהמוח, אשר מגביר באופן משמעותי את הפרשת הפרולקטין, גורם לרמת פרולקטין גבוהה בדם. ובכך משבש תהליכים שבהם הפרולקטין מעורב. יש צורך על כן בטיפול בבלוטת התריס, כדי לאזן את רמות הפרולקטין.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;טיפולים ותרופות&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
הגורמים השכיחים לרמת פרולקטין גבוהה בדם הם גידולים שפירים מפרישי פרולקטין ותרופות מסוימות. הפרשה מוגברת זו תיפסק בעקבות דיכוי הפרולקטין על ידי תרופות נגזרות של ברומוקריפטין או בהפסקת נטילת התרופה שהגבירה את הפרשת הפרולקטין. גידולים המפרישים פרולקטין ניתנים לטיפול גם בתרופות ברוב המקרים, ללא צורך בניתוח.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
הורמון הפרולקטין&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_chain/1&#039;&amp;gt;הורמון הפרולקטין&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
קולטן הפרולקטין&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor/1&#039;&amp;gt;קולטן הפרולקטין&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הסבר על פרולקטין והקולטן שלו&lt;br /&gt;
 &amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[http://physrev.physiology.org/content/physrev/80/4/1523/F1.large.jpg קישור הפרולקטין לקולטן ויצירת צמד קולטן-קולטן]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_helix/1&#039;&amp;gt; מבנה שניוני הליקס&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_sheet/1&#039;&amp;gt;מבנה שניוני יריעות בטא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Amino_acid/1&#039;&amp;gt;חומצות אמינו&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20875426?dopt=Abstract מאמר]&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
1. &amp;lt;http://www.infomed.co.il/disease-314//&amp;gt;&lt;br /&gt;
2.[http://physrev.physiology.org/cgi/pmidlookup?view=long&amp;amp;pmid=11015620 פרולקטין: מבנה, תפקיד, ובקרה]&lt;br /&gt;
3.[https://www.youtube.com/watch?v=ljlXD4zIedk גם גברים יכולים להניק]&lt;br /&gt;
4. [http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=218127 &amp;quot;נפש ערומה&amp;quot; ספרה של עדה למפרט]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Moran Farber</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1952366</id>
		<title>Prolactin (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1952366"/>
		<updated>2014-06-12T19:20:51Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Moran Farber: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;__NOTOC__&lt;br /&gt;
&amp;lt;Structure load=&#039;3NPZ&#039; size=&#039;350&#039; frame=&#039;true&#039; align=&#039;left&#039; caption=&#039;Insert caption here&#039; scene=&#039;Insert optional scene name here&#039; /&amp;gt;&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;&#039;&#039;&#039;בשלבי הקמה פרולקטין &#039;&#039;&#039;&amp;lt;/center&amp;gt; ==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
ערך זה מתאר את הורמון [http://www.uniprot.org/uniprot/P01236 הפרולקטין] עם [http://www.uniprot.org/uniprot/P05710 הרצפטור ]שלו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;מבנה הפרולקטין&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;תפקיד הפרולקטין&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
הפרולקטין, הידוע גם בשם luteotropin , הוא חלבון אשר ידוע בעיקר ביכולתו לגרום לנקבות ממחלקת היונקים ליצור חלב. אולם יש לו השפעה על מספר גדול של פונקציות . הפרולקטין מופרש [http://www.innerbody.com/anatomy/endocrine/posterior-lobe-pituitary#full-description מבלוטת יותרת המוח] כתגובה לאכילה, הזדווגות, טיפול באסטרוגן , ביוץ והנקה וגם  מרירית הרחם של נשים הרות, ועל כן נמצא במי השפיר. הפרולקטין מעורב גם במטבוליזם, ויסות מערכת החיסונית והתפתחות הלבלב. &lt;br /&gt;
ההורמון פרולקטין מופרש בגלים במהלך היממה כאשר עוצמת הגל קשורה לשעת היום; גלים גבוהים במיוחד נצפו תוך כדי שינה ובמיוחד בזמן שינה עמוקה. כמו כן ניתן לצפות בהפרשה מוגברת של פרולקטין במצבי לחץ, במאמץ גופני מוגבר, בהרדמה כללית או בניתוח. ככלל רמות הפרולקטין נמוכות יותר בגברים מאשר בנשים, ובעיקר במהלך השבועיים שקודמים למחזור הווסת.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;פרולקטין בנשים הרות ולאחר ההריון&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
רמת הפרולקטין בדם של נשים הרות עולה מתחילת ההיריון ויכולה להגיע עד פי 10 מהרמה שלפני ההיריון. לאחר הלידה רמת הפרולקטין בדם יורדת, אבל בכל הנקה קיימת עלייה משמעותית ברמת ההורמון עד כדי פי 8 מרמתו הבסיסית, עם חזרה לרמה הבסיסית 3-2 שעות מתום ההנקה.&lt;br /&gt;
אצל נשים מיניקות, רמת פרולקטין גבוהה בדם יכולה למנוע התפתחות זקיקים בשחלות, ולמנוע על ידי כך הריון נוסף. כמו כן עודף הפרשה של פרולקטין אצל נשים משפיע על התהליכים התקינים הקשורים לביוץ, והוא יכול להיות סיבה לאי-פוריות. ההשפעה השלילית יכולה להתבטא כהפרעה בהפרשתו התקינה של הורמון ה-(Luteinizing Hormone) LH אשר באחריותו לגרום לביוץ של הזקיק הבשל בשחלה, וכן בהפחתה בייצור של הורמוני שחלה כגון אסטרוגן ופרוגסטרון.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;פרולקטין בגברים&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
בגברים, לפרולקטין השפעה חשובה על שמירת רמתו התקינה של הורמון הטסטוסטרון אשר מהווה הורמון מפתח לתפקוד המיני של הגבר ולייצור הזרע. לכן גברים עם רמת פרולקטין גבוהה בדם לוקים לעיתים בירידה בחשק המיני עד כדי קשיים בזקפה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בקרה על רמת הפרולקטין&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
הפרשת הפרולקטין מבלוטת יתרת המוח מבוקרת על ידי גורמים רבים, אבל העיקרי שבהם הוא הורמון הדופמין (Dopamine) אשר מופרש מאזור מוגדר במוח. תפקידו לדכא את הפרשת ההורמון ולשמור על רמתו התקינה. במצבים מסוימים, כגון תת-תפקוד של בלוטת התריס, קיימת הפרשה מוגברת של הורמון ה- TRH (Thyrotropin-Releasing Hormone) מהמוח, אשר מגביר באופן משמעותי את הפרשת הפרולקטין, גורם לרמת פרולקטין גבוהה בדם. ובכך משבש תהליכים שבהם הפרולקטין מעורב. יש צורך על כן בטיפול בבלוטת התריס, כדי לאזן את רמות הפרולקטין.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;טיפולים ותרופות&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
הגורמים השכיחים לרמת פרולקטין גבוהה בדם הם גידולים שפירים מפרישי פרולקטין ותרופות מסוימות. הפרשה מוגברת זו תיפסק בעקבות דיכוי הפרולקטין על ידי תרופות נגזרות של ברומוקריפטין או בהפסקת נטילת התרופה שהגבירה את הפרשת הפרולקטין. גידולים המפרישים פרולקטין ניתנים לטיפול גם בתרופות ברוב המקרים, ללא צורך בניתוח.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
הורמון הפרולקטין&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_chain/1&#039;&amp;gt;הורמון הפרולקטין&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
קולטן הפרולקטין&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor/1&#039;&amp;gt;קולטן הפרולקטין&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הסבר על פרולקטין והקולטן שלו&lt;br /&gt;
 &amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[http://physrev.physiology.org/content/physrev/80/4/1523/F1.large.jpg קישור הפרולקטין לקולטן ויצירת צמד קולטן-קולטן]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_helix/1&#039;&amp;gt; מבנה שניוני הליקס&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_sheet/1&#039;&amp;gt;מבנה שניוני יריעות בטא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Amino_acid/1&#039;&amp;gt;חומצות אמינו&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20875426?dopt=Abstract מאמר]&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
1. &amp;lt;http://www.infomed.co.il/disease-314//&amp;gt;&lt;br /&gt;
2.[h link title]&lt;br /&gt;
2.[https://www.youtube.com/watch?v=ljlXD4zIedk גם גברים יכולים להניק]&lt;br /&gt;
3. [http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=218127 &amp;quot;נפש ערומה&amp;quot; ספרה של עדה למפרט]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Moran Farber</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1952363</id>
		<title>Prolactin (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1952363"/>
		<updated>2014-06-12T19:12:37Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Moran Farber: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;__NOTOC__&lt;br /&gt;
&amp;lt;Structure load=&#039;3NPZ&#039; size=&#039;350&#039; frame=&#039;true&#039; align=&#039;left&#039; caption=&#039;Insert caption here&#039; scene=&#039;Insert optional scene name here&#039; /&amp;gt;&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;&#039;&#039;&#039;בשלבי הקמה פרולקטין &#039;&#039;&#039;&amp;lt;/center&amp;gt; ==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
ערך זה מתאר את הורמון [http://www.uniprot.org/uniprot/P01236 הפרולקטין] עם [http://www.uniprot.org/uniprot/P05710 הרצפטור ]שלו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;מבנה הפרולקטין&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;תפקיד הפרולקטין&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
הפרולקטין, הידוע גם בשם luteotropin , הוא חלבון אשר ידוע בעיקר ביכולתו לגרום לנקבות ממחלקת היונקים ליצור חלב. אולם יש לו השפעה על מספר גדול של פונקציות . הפרולקטין מופרש [http://www.innerbody.com/anatomy/endocrine/posterior-lobe-pituitary#full-description מבלוטת יותרת המוח] כתגובה לאכילה, הזדווגות, טיפול באסטרוגן , ביוץ והנקה וגם  מרירית הרחם של נשים הרות, ועל כן נמצא במי השפיר. הפרולקטין מעורב גם במטבוליזם, ויסות מערכת החיסונית והתפתחות הלבלב. &lt;br /&gt;
ההורמון פרולקטין מופרש בגלים במהלך היממה כאשר עוצמת הגל קשורה לשעת היום; גלים גבוהים במיוחד נצפו תוך כדי שינה ובמיוחד בזמן שינה עמוקה. כמו כן ניתן לצפות בהפרשה מוגברת של פרולקטין במצבי לחץ, במאמץ גופני מוגבר, בהרדמה כללית או בניתוח. ככלל רמות הפרולקטין נמוכות יותר בגברים מאשר בנשים, ובעיקר במהלך השבועיים שקודמים למחזור הווסת.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;פרולקטין בנשים הרות ולאחר ההריון&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
רמת הפרולקטין בדם של נשים הרות עולה מתחילת ההיריון ויכולה להגיע עד פי 10 מהרמה שלפני ההיריון. לאחר הלידה רמת הפרולקטין בדם יורדת, אבל בכל הנקה קיימת עלייה משמעותית ברמת ההורמון עד כדי פי 8 מרמתו הבסיסית, עם חזרה לרמה הבסיסית 3-2 שעות מתום ההנקה.&lt;br /&gt;
אצל נשים מיניקות, רמת פרולקטין גבוהה בדם יכולה למנוע התפתחות זקיקים בשחלות, ולמנוע על ידי כך הריון נוסף. כמו כן עודף הפרשה של פרולקטין אצל נשים משפיע על התהליכים התקינים הקשורים לביוץ, והוא יכול להיות סיבה לאי-פוריות. ההשפעה השלילית יכולה להתבטא כהפרעה בהפרשתו התקינה של הורמון ה-(Luteinizing Hormone) LH אשר באחריותו לגרום לביוץ של הזקיק הבשל בשחלה, וכן בהפחתה בייצור של הורמוני שחלה כגון אסטרוגן ופרוגסטרון.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;פרולקטין בגברים&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
בגברים, לפרולקטין השפעה חשובה על שמירת רמתו התקינה של הורמון הטסטוסטרון אשר מהווה הורמון מפתח לתפקוד המיני של הגבר ולייצור הזרע. לכן גברים עם רמת פרולקטין גבוהה בדם לוקים לעיתים בירידה בחשק המיני עד כדי קשיים בזקפה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בקרה על רמת הפרולקטין&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
הפרשת הפרולקטין מבלוטת יתרת המוח מבוקרת על ידי גורמים רבים, אבל העיקרי שבהם הוא הורמון הדופמין (Dopamine) אשר מופרש מאזור מוגדר במוח. תפקידו לדכא את הפרשת ההורמון ולשמור על רמתו התקינה. במצבים מסוימים, כגון תת-תפקוד של בלוטת התריס, קיימת הפרשה מוגברת של הורמון ה- TRH (Thyrotropin-Releasing Hormone) מהמוח, אשר מגביר באופן משמעותי את הפרשת הפרולקטין, גורם לרמת פרולקטין גבוהה בדם. ובכך משבש תהליכים שבהם הפרולקטין מעורב. יש צורך על כן בטיפול בבלוטת התריס, כדי לאזן את רמות הפרולקטין.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;טיפולים ותרופות&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
הגורמים השכיחים לרמת פרולקטין גבוהה בדם הם גידולים שפירים מפרישי פרולקטין ותרופות מסוימות. הפרשה מוגברת זו תיפסק בעקבות דיכוי הפרולקטין על ידי תרופות נגזרות של ברומוקריפטין או בהפסקת נטילת התרופה שהגבירה את הפרשת הפרולקטין. גידולים המפרישים פרולקטין ניתנים לטיפול גם בתרופות ברוב המקרים, ללא צורך בניתוח.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
הורמון הפרולקטין&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_chain/1&#039;&amp;gt;הורמון הפרולקטין&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
קולטן הפרולקטין&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor/1&#039;&amp;gt;קולטן הפרולקטין&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הסבר על פרולקטין והקולטן שלו&lt;br /&gt;
 &amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[http://physrev.physiology.org/content/physrev/80/4/1523/F1.large.jpg קישור הפרולקטין לקולטן ויצירת צמד קולטן-קולטן]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_helix/1&#039;&amp;gt; מבנה שניוני הליקס&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_sheet/1&#039;&amp;gt;מבנה שניוני יריעות בטא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Amino_acid/1&#039;&amp;gt;חומצות אמינו&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20875426?dopt=Abstract מאמר]&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
1. &amp;lt;http://www.infomed.co.il/disease-314//&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Moran Farber</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1952353</id>
		<title>Prolactin (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1952353"/>
		<updated>2014-06-12T17:35:33Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Moran Farber: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;__NOTOC__&lt;br /&gt;
&amp;lt;Structure load=&#039;3NPZ&#039; size=&#039;350&#039; frame=&#039;true&#039; align=&#039;left&#039; caption=&#039;Insert caption here&#039; scene=&#039;Insert optional scene name here&#039; /&amp;gt;&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;&#039;&#039;&#039;בשלבי הקמה פרולקטין &#039;&#039;&#039;&amp;lt;/center&amp;gt; ==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
ערך זה מתאר את הורמון [http://www.uniprot.org/uniprot/P01236 הפרולקטין] עם [http://www.uniprot.org/uniprot/P05710 הרצפטור ]שלו.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
הפרולקטין, הידוע גם בשם luteotropin , הוא חלבון אשר ידוע בעיקר ביכולתו לגרום לנקבות ממחלקת היונקים ליצור חלב. אולם יש לו השפעה על מספר גדול של פונקציות . הפרולקטין מופרש [http://www.innerbody.com/anatomy/endocrine/posterior-lobe-pituitary#full-description מבלוטת יותרת המוח] כתגובה לאכילה, הזדווגות, טיפול באסטרוגן , ביוץ והנקה . הפרולקטין מעורב גם במטבוליזם, ויסות מערכת החיסונית והתפתחות הלבלב.  &lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
הורמון הפרולקטין&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_chain/1&#039;&amp;gt;הורמון הפרולקטין&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
קולטן הפרולקטין&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor/1&#039;&amp;gt;קולטן הפרולקטין&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הסבר על פרולקטין והקולטן שלו&lt;br /&gt;
 &amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[http://physrev.physiology.org/content/physrev/80/4/1523/F1.large.jpg קישור הפרולקטין לקולטן ויצירת צמד קולטן-קולטן]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_helix/1&#039;&amp;gt; מבנה שניוני הליקס&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_sheet/1&#039;&amp;gt;מבנה שניוני יריעות בטא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Amino_acid/1&#039;&amp;gt;חומצות אמינו&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20875426?dopt=Abstract מאמר]&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
&amp;lt;references/&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Moran Farber</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1946896</id>
		<title>Prolactin (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=Prolactin_(Hebrew)&amp;diff=1946896"/>
		<updated>2014-06-05T09:36:15Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Moran Farber: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;__NOTOC__&lt;br /&gt;
&amp;lt;Structure load=&#039;3NPZ&#039; size=&#039;350&#039; frame=&#039;true&#039; align=&#039;left&#039; caption=&#039;Insert caption here&#039; scene=&#039;Insert optional scene name here&#039; /&amp;gt;&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;&#039;&#039;&#039;בשלבי הקמה פרולקטין &#039;&#039;&#039;&amp;lt;/center&amp;gt; ==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
הורמון הפרולקטין&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_chain/1&#039;&amp;gt;הורמון הפרולקטין&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
קולטן הפרולקטין&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Prolactin_receptor/1&#039;&amp;gt;קולטן הפרולקטין&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הסבר על פרולקטין והקולטן שלו&lt;br /&gt;
 &amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
[http://physrev.physiology.org/content/80/4/1523.figures-תמונה של פעולת הקולטן בעת קישור ההורמון ויצירת דימר קולטן]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_helix/1&#039;&amp;gt; מבנה שניוני הליקס&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Display_sheet/1&#039;&amp;gt;מבנה שניוני יריעות בטא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;58/586574/Amino_acid/1&#039;&amp;gt;חומצות אמינו&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20875426?dopt=Abstract מאמר]&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
This is a default text for your page &#039;&#039;&#039;Prolactin (Hebrew)&#039;&#039;&#039;. Click above on &#039;&#039;&#039;edit this page&#039;&#039;&#039; to modify. Be careful with the &amp;amp;lt; and &amp;amp;gt; signs.&lt;br /&gt;
You may include any references to papers as in: the use of JSmol in Proteopedia &amp;lt;ref&amp;gt;DOI 10.1002/ijch.201300024&amp;lt;/ref&amp;gt; or to the article describing Jmol &amp;lt;ref&amp;gt;PMID:21638687&amp;lt;/ref&amp;gt; to the rescue.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== Function ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== Disease ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== Relevance ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== Structural highlights ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
This is a sample scene created with SAT to &amp;lt;scene name=&amp;quot;/12/3456/Sample/1&amp;quot;&amp;gt;color&amp;lt;/scene&amp;gt; by Group, and another to make &amp;lt;scene name=&amp;quot;/12/3456/Sample/2&amp;quot;&amp;gt;a transparent representation&amp;lt;/scene&amp;gt; of the protein. You can make your own scenes on SAT starting from scratch or loading and editing one of these sample scenes.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/StructureSection&amp;gt;&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
&amp;lt;references/&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Moran Farber</name></author>
	</entry>
</feed>