https://proteopedia.org/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=Moshera+Atawna 2026-09-14T23:11:47Z User contributions MediaWiki 1.43.8 https://proteopedia.org/index.php?title=Spike_Protein_(Hebrew)&diff=3270736 2020-07-27T06:44:43Z

<p>Moshera Atawna: </p> <hr /> <div>&lt;StructureSection load='6vyb' size='400' side='right' caption='מבנה האקטודומין של חלבון הספייק' scene='84/847984/Opening_scence/4'&gt;<br /> &lt;br&gt;<br /> =&lt;center&gt;Spike Protein חלבון הספייק&lt;/center&gt;=<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9F חלבון] הספייק<br /> הוא אחד החלבונים הנמצאים על גבי מעטפת וירוס הקורונה,<br /> ונחשב לחלבון חיוני להתרבות וירוס הקורונה כיוון שהוא משמש אותו לחדירה לתאי מערכת הנשימה<br /> שהן תאי המטרה שלו.<br /> <br /> חלבון הספייק הינו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F גלוקופרוטאין]<br /> .חוצה ממברנה היוצר הומוטרימר (קומפלקס המורכב משלוש יחידות זהות של החלבון) על שטח פני הוירוס<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> החלבון מורכב מ:<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> 1)אזור גדול הפונה מחוץ למעטפת הוירוס (אקטודומיין)- שמאפשר כניסת הנגיף לתא המארח (איור 1)<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> 2)עוגן טרנסממברנלי יחיד המחבר חלבון זה למעטפת הוירוס<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> 3) זנב קצר פנימי <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> בערך זה מוצג המבנה של &lt;scene name='84/847984/Acto_domain/2'&gt; טרימר האקטודומין&lt;/scene&gt; שמקורו מוירוס ה SARS COV-2.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> האקטודומין מורכב מ 1197 &lt;scene name='84/847984/Amino_acids/1'&gt;חומצות אמינו&lt;/scene&gt;, כל חומצה אמינית צבועה בצבע שונה.<br /> &lt;br&gt;<br /> האקטודומיין הגדול מורכב &lt;scene name='84/847984/S1_subunit/1'&gt; תת יחידה S1&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע סגול <br /> <br /> &lt;scene name='84/847984/S2_subunit/2'&gt;תת יחידה S2&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע כחול<br /> התת יחידה S1 הנקשרת לקולטן על שטח פני התאים המודבקים ותת יחידה S2 המסייעת בחיתוך ממברנלי ומאפשר כניסת הגנום הנגיפי לתא מארח. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> <br /> במהלך הבשלתו וההדבקה עובר חלבון זה חיתוכים פרוטאוליטים באתר הגבול בין S1 ו- S2, כמו גם באתר הקרוי &lt;scene name='84/847984/S2/2'&gt; ’S2 &lt;/scene&gt; שמוצג בצבע ורוד על ידי פרוטאז של התא המודבק (איור 2).חיתוכים אלו חשובים להפעלת החלבון על ידי שינוי מבנהו המרחבי.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בתת היחידה S1 יש שני אזורים &lt;scene name='84/847984/S1_ntd/1'&gt; S1-NTD &lt;/scene&gt; בצבע כתום ו - &lt;scene name='84/847984/S1_ctd/2'&gt;S1-CTD &lt;/scene&gt;שמוצג בצבע ירוק .נמצא שאזור S1-CTD חשוב להכרת הרצפטור ACE2 המצוי על גבי תאי המטרה המודבקים על ידי הנגיף. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> פענוח המבנה של חלבון ה Spike מנגיף ה Cov SARS שהינו קרוב לנגיף הקורונה SARS Cov 2 העלה שאזור ה S1-CTD מורכב משני תת אזורים<br /> &lt;br&gt;<br /> אזור ליבה מתחם הליבה מורכב בעיקר ממבני β sheet ואילו אזור ה <br /> &lt;scene name='84/847984/Rbd/3'&gt;RBD &lt;/scene&gt;שמוצג בצבע אדום <br /> (receptor binding domain) זה מציג משטח חיצוני קעור המסייע לקשירתו לקולטן<br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה הינם משפחה של נגיפים הכוללת בין השאר את נגיף הקורונה האחראי להתפרצות הקורונה הנוכחית.מקובל לחלק את קבוצת נגיפי הקורונה לארבע תת קבוצות: אלפא, ביתא, גמא ודלתא. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה מכירים מגוון קולטנים .מה שמשתנה ביניהם תת היחידה S1 בחלבון ה Spike המכילה רצף קטן משותף לכל משפחות נגיפי הקורונה, <br /> &lt;br&gt;<br /> אבל בנגיפי הקורונה השייכים לאותה משפחה<br /> מידת הדימיון ברצף משמעותית יותר. נגיפי קורונה ממשפחות אלפא ובטא מזהים את הקולטן ACE2 על גבי התאי המטרה.&lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt; <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> מידע מורחב יותר על מבנה החלבון ניתן למצוא [https://youtu.be/j-zPQGrL0O4 בסרטון המצורף] .<br /> <br /> <br /> [[Image:אקטודומין.Png|thumb|center|איור 1-מבנה של טרימר האקטודומיין בכחול רואים את 3 תת היחידות הזהות]]<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> [[Image:חיתוך פרוטואליטי.png|center|איור 2-חיתוך פרוטואליטי]]<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''מגפת הקורונה'''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בדצמבר 2019 , התפרץ לראשונה בעיר ווהן בסין נגיף קורונה חדש שנקרא <br /> , [https://davidson.weizmann.ac.il/online/riddlesquizes/%D7%9E%D7%94-%D7%90%D7%AA%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A3-%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94/ SARS COV-2] שהתפשט<br /> <br /> לרחבי העולם כולל ישראל , הנגיף גורם למחלה שנקרא coronavirus disease 2019 (COVID‑19) ,ארגון הבריאות העולמי (WHO) הכריז על המחלה כפנדמיה – מחלה כלל עולמית . [https://www.who.int/emergencies/diseases/novel-coronavirus-2019/question-and-answers-hub/q-a-detail/q-a-coronaviruses#:~:text=symptoms תסמיני המחלה] הם חום , שיעול יבש , כאבי גרון וקשיי נשימה ואפילו למוות במקרים החמורים .<br /> דרכי ההדבקה בוירוס הקורונה הם דרך האף ,הפה והעיניים <br /> [https://www.youtube.com/watch?v=BtN-goy9VOY&amp;feature=youtube לחץ לצפייה איך נדבקים בנגיף ?]<br /> וכחלק מהמלחמה בנגיף הקורונה ישראל ומדינות נוספות מחייבות את תושביה להשתמש <br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A3-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94 במסכות פנים]<br /> <br /> בכדי לצמצם את מעבר הנגיף מאדם לאחר למרות זאת<br /> נכון לתאריך כתיבת ערך זה לפי [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D עדכון] משרד הבריאות <br /> בישראל מספר המאובחנים הכללי הכפיל ל-61,388 מעדכון לתאריך 26.7.2020. מספר החולים הפעילים הגיע ל-33,965 – מספר שצפוי לרדת בימים הקרובים לאחר עדכון תקופת משך המחלה שהתבצע בשבוע שעבר. עם זאת, מספר המאושפזים בבתי החולים עלה ל 764 איש, כשמתוכם 166 מוגדרים במצב בינוני ו 329 במצב קשה, מתוכם 100 מונשמים! החשש מפני עומס בבתי החולים שלא יאפשר לטפל בכל הזקוקים לכך הולך ועולה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' נגיף SARS-COV-2 '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> &lt;p dir = 'rtl'&gt;<br /> [[Image: My_Image.png|thumb|left|איור 3 – נגיף הקורונה נקרא על שם חלבונים שמעניקים לו מראה של כתר. אילוסטרציה של נגיף הקורונה KTSDesign, SPL ]]<br /> <br /> נגיף הקורונה החדש שייך למשפחת וירוסי הקורונה , הוא נקרא בשם הזה על שם חלבוני ה spike- דמויי הכתר או בלטינית קורונה , הבולטים על פני השטח שלו (איור 3) חלבון זה הוא חיוני וקריטי לחדירת הוירוס לתא המאכסן שלו.<br /> &lt;br&gt;<br /> הגנום של נגיף הקורונה מורכב ממולקולת RNA, ולא ממולקולות DNA, כמו הגנום שלנו ושל כל בעלי החיים, הצמחים וגם החיידקים. כשבוע לאחר שהנגיף תועד לראשונה קבעו חוקרים את רצף שלו. בעוד שהגנום של האדם מורכב מלמעלה משלושה מיליארד &quot;אותיות&quot; או בסיסי DNA,הגנום של הנגיף מכיל פחות מ- 30,000 אותיות גנטיות ומספר קטן של גנים<br /> &lt;br&gt;<br /> , הגנום שלו מורכב ממולקולת RNA המקודדת ל 29 גנים המייצרים בסופו של דבר 29 חלבונים האחראיים על התרבות הנגיף בתא המאכסן , ישנם חלבונים לא מבניים כמו RNA POLYMERASE וחלבונים מבניים כמו חלבון הספייק שמשמש לחדירת הנגיף לתא המאכסן בנוסף לחלבון נוקלאופרוטאין האורז את הגנום ושניים אחרים הקשורים לקרום &lt;ref&gt;PMID: 32228860 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיף ה SARS- Cov2 האחראי על התפרצות הקורונה הנוכחית דומה מאוד במבנהו ורצפו לנגיף ה SARS-CoVהאחראי להתפרצות מחלת ה SARS ב <br /> 2002.מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו מעטלפים. <br /> &lt;br&gt; <br /> ייתכן שעטלפים העבירו אותו לבני האדם אך בין שני הנגיפים קיים הבדל גדול בגנום באזורים הקשורים ליכולת ההדבקה , דבר זה מרמז על כך שנגיף העטלף הזה לא הדביק ישירות בני אדם אלא הועבר לבני אדם דרך מארח ביניים &lt;ref&gt;PMID:32015507&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו עבור נגיף ה SARS נמצא שמארח הביניים הינו היונק [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%97%D7%9F_%D7%93%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%99 גחן דקלים אסייתי]. <br /> &lt;br&gt;<br /> נמצאו 2 ח.אמינו במתחם קישור הרצפטור (RBD-receptor binding domain) באזור ה S1-CTD מבדילות בין הנגיף שמדביק האדם לזה המדביק את <br /> החדק,Asn479+Thr487 באדם לעומת lys479+ser487 בבעלי חיים.<br /> &lt;br&gt;<br /> מחקרים הראו שהנגיף של האדם נקשר יותר חזק לקולטן ACE2 מאשר הנגיף של בעל החיים, וההסבר הוא מוטציות שהובילו להחלפת שתי חומצות אמינו אלו הגדילו את סיכוי המעבר של הנגיף מחיה לאדם. <br /> &lt;br&gt;<br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/%D7%94%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%9D-%D7%96%D7%94%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA השינויים ברצפו]<br /> של חלבון הספייק בנגיף הקורונה (כמו גם שינויים ברצף חלבונים אחרים בנגיף) הינם נושא למחקר רב.עד כה נקבע הרצף של מספר רב של נגיפים שבודדו מחולים בכל העולם<br /> רצפים אלו וההבדלים ביניהם הודות לרכישת מוטציות מאפשרים לעקוב אחר התפשטות המגפה בעולם, ללמוד על אזורים חשובים בגנום הנגיף ומהווים פוטנציאל לפיתוח חיסון או תרופה. <br /> &lt;br&gt;<br /> .המידע על רצף הנגיף והשינויים בו מאוגד [https://nextstrain.org/ncov/global במאגר] ייחודי הפתוח לציבור הרחב. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' SARS-COV-2 מעגל החיים של נגיף '''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> מחזור חיי הנגיף כולל ארבעה שלבים: <br /> &lt;br&gt; <br /> '''1)חדירה לתא המאכסן נעשה באמצעות חלבון ה SPIKE'''<br /> <br /> הנגיף נכנס לגוף דרך האף, הפה והעיניים, ובעזרת חלבון ה-Spike, או חלבון S, מתחבר לתאים בדרכי הנשימה המייצרים חלבון הנקרא ACE2.(איור 4)<br /> &lt;br&gt;<br /> [[Image: C0485399-Coronavirus_host_cell_receptor_with_antibody,_illustration-SPL_580.jpg|thumb|center|איור 4 חלבון ספייק נקשר על פני הקולטן של התא המודבק אילוסטרציה של מבנה הקולטן Ramon Andrade 3Dciencia, SPL]] <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''2)שחרור החומר הגנטי הוירוסי בתא המאכסן'''<br /> לאחר שהנגיף נכנס לתוך התא, הוא משחרר קטע של חומר גנטי בצורת RNA.לאחר שחדר לתא, הנגיף מנצל את מרכיביו ליצירת מפעלי שכפול RNA עבור הנגיף. התא הנגוע קורא את ה-RNA הנגיפי ומייצר חלבונים לפי ההוראות הכתובות בו. אותם חלבונים ישמשו בהמשך להרכבת עותקים חדשים של הנגיף.<br /> &lt;br&gt; <br /> <br /> '''3)הרכבת נגיפים חדשים'''<br /> <br /> מכונות התא מתחילות לייצר בקצב מהיר עוד ועוד RNA נגיפי וחלבונים נגיפיים, ואלו מורכבים יחדיו ליצירת עותקים שלמים של הנגיף. העותקים החדשים נישאים לשוליים החיצוניים של התא, ויכולים לצאת ממנו במטרה להדביק תאים נוספים.<br /> <br /> '''4)שחרור הנגיפים החדשים מהתא המאכסן'''<br /> <br /> השלב האחרון של השכפול הויראלי הוא שחרור עותקי הנגיף החדשים המיוצרים בתא המארח. כל תא נגוע יכול לשחרר מיליוני עותקים של הנגיף לפני שהוא מתפרק לבסוף ומת. נגיפים מסוימים משתחררים<br /> &lt;br&gt;<br /> כאשר התא המארח מת, ואילו נגיפים אחרים יכולים להשתחרר דרך קרום התא מבלי להרוג אותו ישירות. לאחר יציאת הנגיפים מהתא הנגוע, הם עשויים להדביק תאים סמוכים ולחזור על מחזור השכפול.<br /> &lt;br&gt;<br /> שיעול והתעטשות עלולים להפיץ ליחה מלאה נגיפים מדרכי הנשימה על אנשים ומשטחים סמוכים, שם הנגיף יכול להישאר בעל יכולת הדבקה במשך מספר שעות עד מספר ימים.<br /> [[Image: Coronavirus cycle.png|thumb|center|איור 5 מחזור החיים של נגיף הקורונה ]] <br /> [https://youtu.be/SvA1s5S9rQ0 בסרטון המצורף] ניתן לראות בצורה ויזואלית את מחזור התרבות נגיף הקורונה .<br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''פוטנציאל חלבון הספייק בפיתוח חיסונים ותרופות למחלה '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> מאחר ש- SARS-CoV-2הוא נגיף חדש, הידע הקיים לגבי אנטיגנים אפשריים עדיין מצומצם. עם זאת, כלים טכנולוגיים מתקדמים מסייעים למדענים לקדם את המחקר לפיתוח תרכיב נגד הנגיף ומציאת אנטיגנים אפשריים. כך למשל, זמן קצר לאחר התפרצותו, כבר היה בידי החוקרים הרצף הגנטי של הנגיף החדש, אשר מאפשר שימוש במודלים לבחירה מושכלת של אנטיגנים אפשריים.<br /> &lt;br&gt;<br /> כבר החל [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencepanorama/איך-מפתחים-חיסון-נגד-קורונה המירוץ לפיתוח חיסון נגד SARS-COV-2 ]<br /> פיתוח תרופות כנגד מחלת הקורונה יכולות להתבסס גם על חלבון הספייק , מציאת מנגנון הכניסה של הנגיף לתאים באמצעות חלבון S מאפשר לבצע סריקות למציאת מולקולות קטנות או תרופות קיימות שיכולות <br /> &lt;br&gt;<br /> להפריע לכניסת הנגיף לתא. כך למשל, חברת APEIRON Biologics בוחנת יעילות של מולקולה קטנה בשם APN01 החוסמת את הקולטן של התאים שאליו נקשר חלבון S ובכך מונעת הדבקה. כרגע התרופה החדשה נבדקת בניסוי קליני שלב 1 לבטיחות ויעילות.&lt;ref&gt;PMID:32125455&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> לנגיף הקורונה החדש, SARS-CoV-2, יש 29 גֵנים שמכילים הוראות ליצירת חלבונים. 29 החלבונים פועלים בתוך התאים שלנו ועוזרים לייצר אלפי נגיפים חדשים שייצאו מהתא וידביקו אלפי תאים אחרים. כדי לעשות <br /> זאת, חלבוני הנגיף מגייסים לעזרתם חלבונים מהתאים שלנו. אחת האסטרטגיות בפיתוח תרופות נגד הנגיף היא למצוא חומרים שפוגעים בחלבונים שלו – עניין מסובך שדורש זמן רב, אך קבוצות מחקר ברחבי העולם שוקדות על כך אפשרות אחרת היא לפגוע בחלבונים של תאי האדם שעוזרים לחלבוני הנגיף.<br /> בעזרת 29 החלבונים האלה ישנן <br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%91%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-69-%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94[69 תרופות פוטנציאליות לקורונה] <br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' רשימת מקורות '''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: left; direction: ltr; margin-right: 2em;&quot;&gt;<br /> &lt;references/&gt;</div>

Moshera Atawna https://proteopedia.org/index.php?title=Spike_Protein_(Hebrew)&diff=3270735 2020-07-27T06:36:20Z

<p>Moshera Atawna: </p> <hr /> <div>&lt;StructureSection load='6vyb' size='400' side='right' caption='מבנה האקטודומין של חלבון הספייק' scene='84/847984/Opening_scence/4'&gt;<br /> &lt;br&gt;<br /> =&lt;center&gt;Spike Protein חלבון הספייק&lt;/center&gt;=<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9F חלבון] הספייק<br /> הוא אחד החלבונים הנמצאים על גבי מעטפת וירוס הקורונה,<br /> ונחשב לחלבון חיוני להתרבות וירוס הקורונה כיוון שהוא משמש אותו לחדירה לתאי מערכת הנשימה<br /> שהן תאי המטרה שלו.<br /> <br /> חלבון הספייק הינו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F גלוקופרוטאין]<br /> .חוצה ממברנה היוצר הומוטרימר (קומפלקס המורכב משלוש יחידות זהות של החלבון) על שטח פני הוירוס<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> החלבון מורכב מ:<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> 1)אזור גדול הפונה מחוץ למעטפת הוירוס (אקטודומיין)- שמאפשר כניסת הנגיף לתא המארח (איור 1)<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> 2)עוגן טרנסממברנלי יחיד המחבר חלבון זה למעטפת הוירוס<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> 3) זנב קצר פנימי <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> בערך זה מוצג המבנה של &lt;scene name='84/847984/Acto_domain/2'&gt; טרימר האקטודומין&lt;/scene&gt; שמקורו מוירוס ה SARS COV-2.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> האקטודומין מורכב מ 1197 &lt;scene name='84/847984/Amino_acids/1'&gt;חומצות אמינו&lt;/scene&gt;, כל חומצה אמינית צבועה בצבע שונה.<br /> &lt;br&gt;<br /> האקטודומיין הגדול מורכב &lt;scene name='84/847984/S1_subunit/1'&gt; תת יחידה S1&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע סגול <br /> <br /> &lt;scene name='84/847984/S2_subunit/2'&gt;תת יחידה S2&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע כחול<br /> התת יחידה S1 הנקשרת לקולטן על שטח פני התאים המודבקים ותת יחידה S2 המסייעת בחיתוך ממברנלי ומאפשר כניסת הגנום הנגיפי לתא מארח. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> <br /> במהלך הבשלתו וההדבקה עובר חלבון זה חיתוכים פרוטאוליטים באתר הגבול בין S1 ו- S2, כמו גם באתר הקרוי &lt;scene name='84/847984/S2/2'&gt; ’S2 &lt;/scene&gt; שמוצג בצבע ורוד על ידי פרוטאז של התא המודבק (איור 2).חיתוכים אלו חשובים להפעלת החלבון על ידי שינוי מבנהו המרחבי.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בתת היחידה S1 יש שני אזורים &lt;scene name='84/847984/S1_ntd/1'&gt; S1-NTD &lt;/scene&gt; בצבע כתום ו - &lt;scene name='84/847984/S1_ctd/2'&gt;S1-CTD &lt;/scene&gt;שמוצג בצבע ירוק .נמצא שאזור S1-CTD חשוב להכרת הרצפטור ACE2 המצוי על גבי תאי המטרה המודבקים על ידי הנגיף. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> פענוח המבנה של חלבון ה Spike מנגיף ה Cov SARS שהינו קרוב לנגיף הקורונה SARS Cov 2 העלה שאזור ה S1-CTD מורכב משני תת אזורים<br /> &lt;br&gt;<br /> אזור ליבה מתחם הליבה מורכב בעיקר ממבני β sheet ואילו אזור ה <br /> &lt;scene name='84/847984/Rbd/3'&gt;RBD &lt;/scene&gt;שמוצג בצבע אדום <br /> (receptor binding domain) זה מציג משטח חיצוני קעור המסייע לקשירתו לקולטן<br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה הינם משפחה של נגיפים הכוללת בין השאר את נגיף הקורונה האחראי להתפרצות הקורונה הנוכחית.מקובל לחלק את קבוצת נגיפי הקורונה לארבע תת קבוצות: אלפא, ביתא, גמא ודלתא. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה מכירים מגוון קולטנים .מה שמשתנה ביניהם תת היחידה S1 בחלבון ה Spike המכילה רצף קטן משותף לכל משפחות נגיפי הקורונה, <br /> &lt;br&gt;<br /> אבל בנגיפי הקורונה השייכים לאותה משפחה<br /> מידת הדימיון ברצף משמעותית יותר. נגיפי קורונה ממשפחות אלפא ובטא מזהים את הקולטן ACE2 על גבי התאי המטרה.&lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt; <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> מידע מורחב יותר על מבנה החלבון ניתן למצוא [https://youtu.be/j-zPQGrL0O4 בסרטון הזה] .<br /> <br /> <br /> [[Image:אקטודומין.Png|thumb|center|איור 1-מבנה של טרימר האקטודומיין בכחול רואים את 3 תת היחידות הזהות]]<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> [[Image:חיתוך פרוטואליטי.png|center|איור 2-חיתוך פרוטואליטי]]<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''מגפת הקורונה'''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בדצמבר 2019 , התפרץ לראשונה בעיר ווהן בסין נגיף קורונה חדש שנקרא <br /> , [https://davidson.weizmann.ac.il/online/riddlesquizes/%D7%9E%D7%94-%D7%90%D7%AA%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A3-%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94/ SARS COV-2] שהתפשט<br /> <br /> לרחבי העולם כולל ישראל , הנגיף גורם למחלה שנקרא coronavirus disease 2019 (COVID‑19) ,ארגון הבריאות העולמי (WHO) הכריז על המחלה כפנדמיה – מחלה כלל עולמית . [https://www.who.int/emergencies/diseases/novel-coronavirus-2019/question-and-answers-hub/q-a-detail/q-a-coronaviruses#:~:text=symptoms תסמיני המחלה] הם חום , שיעול יבש , כאבי גרון וקשיי נשימה ואפילו למוות במקרים החמורים .<br /> דרכי ההדבקה בוירוס הקורונה הם דרך האף ,הפה והעיניים <br /> [https://www.youtube.com/watch?v=BtN-goy9VOY&amp;feature=youtube לחץ לצפייה איך נדבקים בנגיף ?]<br /> וכחלק מהמלחמה בנגיף הקורונה ישראל ומדינות נוספות מחייבות את תושביה להשתמש <br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A3-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94 במסכות פנים]<br /> <br /> בכדי לצמצם את מעבר הנגיף מאדם לאחר למרות זאת<br /> נכון לתאריך כתיבת ערך זה לפי [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D עדכון] משרד הבריאות <br /> בישראל מספר המאובחנים הכללי הכפיל ל-61,388 מעדכון לתאריך 26.7.2020. מספר החולים הפעילים הגיע ל-33,965 – מספר שצפוי לרדת בימים הקרובים לאחר עדכון תקופת משך המחלה שהתבצע בשבוע שעבר. עם זאת, מספר המאושפזים בבתי החולים עלה ל 764 איש, כשמתוכם 166 מוגדרים במצב בינוני ו 329 במצב קשה, מתוכם 100 מונשמים! החשש מפני עומס בבתי החולים שלא יאפשר לטפל בכל הזקוקים לכך הולך ועולה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' נגיף SARS-COV-2 '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> &lt;p dir = 'rtl'&gt;<br /> [[Image: My_Image.png|thumb|left|איור 3 – נגיף הקורונה נקרא על שם חלבונים שמעניקים לו מראה של כתר. אילוסטרציה של נגיף הקורונה KTSDesign, SPL ]]<br /> <br /> נגיף הקורונה החדש שייך למשפחת וירוסי הקורונה , הוא נקרא בשם הזה על שם חלבוני ה spike- דמויי הכתר או בלטינית קורונה , הבולטים על פני השטח שלו (איור 3) חלבון זה הוא חיוני וקריטי לחדירת הוירוס לתא המאכסן שלו.<br /> &lt;br&gt;<br /> הגנום של נגיף הקורונה מורכב ממולקולת RNA, ולא ממולקולות DNA, כמו הגנום שלנו ושל כל בעלי החיים, הצמחים וגם החיידקים. כשבוע לאחר שהנגיף תועד לראשונה קבעו חוקרים את רצף שלו. בעוד שהגנום של האדם מורכב מלמעלה משלושה מיליארד &quot;אותיות&quot; או בסיסי DNA,הגנום של הנגיף מכיל פחות מ- 30,000 אותיות גנטיות ומספר קטן של גנים<br /> &lt;br&gt;<br /> , הגנום שלו מורכב ממולקולת RNA המקודדת ל 29 גנים המייצרים בסופו של דבר 29 חלבונים האחראיים על התרבות הנגיף בתא המאכסן , ישנם חלבונים לא מבניים כמו RNA POLYMERASE וחלבונים מבניים כמו חלבון הספייק שמשמש לחדירת הנגיף לתא המאכסן בנוסף לחלבון נוקלאופרוטאין האורז את הגנום ושניים אחרים הקשורים לקרום &lt;ref&gt;PMID: 32228860 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיף ה SARS- Cov2 האחראי על התפרצות הקורונה הנוכחית דומה מאוד במבנהו ורצפו לנגיף ה SARS-CoVהאחראי להתפרצות מחלת ה SARS ב <br /> 2002.מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו מעטלפים. <br /> &lt;br&gt; <br /> ייתכן שעטלפים העבירו אותו לבני האדם אך בין שני הנגיפים קיים הבדל גדול בגנום באזורים הקשורים ליכולת ההדבקה , דבר זה מרמז על כך שנגיף העטלף הזה לא הדביק ישירות בני אדם אלא הועבר לבני אדם דרך מארח ביניים &lt;ref&gt;PMID:32015507&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו עבור נגיף ה SARS נמצא שמארח הביניים הינו היונק [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%97%D7%9F_%D7%93%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%99 גחן דקלים אסייתי]. <br /> &lt;br&gt;<br /> נמצאו 2 ח.אמינו במתחם קישור הרצפטור (RBD-receptor binding domain) באזור ה S1-CTD מבדילות בין הנגיף שמדביק האדם לזה המדביק את <br /> החדק,Asn479+Thr487 באדם לעומת lys479+ser487 בבעלי חיים.<br /> &lt;br&gt;<br /> מחקרים הראו שהנגיף של האדם נקשר יותר חזק לקולטן ACE2 מאשר הנגיף של בעל החיים, וההסבר הוא מוטציות שהובילו להחלפת שתי חומצות אמינו אלו הגדילו את סיכוי המעבר של הנגיף מחיה לאדם. <br /> &lt;br&gt;<br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/%D7%94%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%9D-%D7%96%D7%94%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA השינויים ברצפו]<br /> של חלבון הספייק בנגיף הקורונה (כמו גם שינויים ברצף חלבונים אחרים בנגיף) הינם נושא למחקר רב.עד כה נקבע הרצף של מספר רב של נגיפים שבודדו מחולים בכל העולם<br /> רצפים אלו וההבדלים ביניהם הודות לרכישת מוטציות מאפשרים לעקוב אחר התפשטות המגפה בעולם, ללמוד על אזורים חשובים בגנום הנגיף ומהווים פוטנציאל לפיתוח חיסון או תרופה. <br /> &lt;br&gt;<br /> .המידע על רצף הנגיף והשינויים בו מאוגד [https://nextstrain.org/ncov/global במאגר] ייחודי הפתוח לציבור הרחב. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' SARS-COV-2 מעגל החיים של נגיף '''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> מחזור חיי הנגיף כולל ארבעה שלבים: <br /> &lt;br&gt; <br /> '''1)חדירה לתא המאכסן נעשה באמצעות חלבון ה SPIKE'''<br /> <br /> הנגיף נכנס לגוף דרך האף, הפה והעיניים, ובעזרת חלבון ה-Spike, או חלבון S, מתחבר לתאים בדרכי הנשימה המייצרים חלבון הנקרא ACE2.(איור 4)<br /> &lt;br&gt;<br /> [[Image: C0485399-Coronavirus_host_cell_receptor_with_antibody,_illustration-SPL_580.jpg|thumb|center|איור 4 חלבון ספייק נקשר על פני הקולטן של התא המודבק אילוסטרציה של מבנה הקולטן Ramon Andrade 3Dciencia, SPL]] <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''2)שחרור החומר הגנטי הוירוסי בתא המאכסן'''<br /> לאחר שהנגיף נכנס לתוך התא, הוא משחרר קטע של חומר גנטי בצורת RNA.לאחר שחדר לתא, הנגיף מנצל את מרכיביו ליצירת מפעלי שכפול RNA עבור הנגיף. התא הנגוע קורא את ה-RNA הנגיפי ומייצר חלבונים לפי ההוראות הכתובות בו. אותם חלבונים ישמשו בהמשך להרכבת עותקים חדשים של הנגיף.<br /> &lt;br&gt; <br /> <br /> '''3)הרכבת נגיפים חדשים'''<br /> <br /> מכונות התא מתחילות לייצר בקצב מהיר עוד ועוד RNA נגיפי וחלבונים נגיפיים, ואלו מורכבים יחדיו ליצירת עותקים שלמים של הנגיף. העותקים החדשים נישאים לשוליים החיצוניים של התא, ויכולים לצאת ממנו במטרה להדביק תאים נוספים.<br /> <br /> '''4)שחרור הנגיפים החדשים מהתא המאכסן'''<br /> <br /> השלב האחרון של השכפול הויראלי הוא שחרור עותקי הנגיף החדשים המיוצרים בתא המארח. כל תא נגוע יכול לשחרר מיליוני עותקים של הנגיף לפני שהוא מתפרק לבסוף ומת. נגיפים מסוימים משתחררים<br /> &lt;br&gt;<br /> כאשר התא המארח מת, ואילו נגיפים אחרים יכולים להשתחרר דרך קרום התא מבלי להרוג אותו ישירות. לאחר יציאת הנגיפים מהתא הנגוע, הם עשויים להדביק תאים סמוכים ולחזור על מחזור השכפול.<br /> &lt;br&gt;<br /> שיעול והתעטשות עלולים להפיץ ליחה מלאה נגיפים מדרכי הנשימה על אנשים ומשטחים סמוכים, שם הנגיף יכול להישאר בעל יכולת הדבקה במשך מספר שעות עד מספר ימים.<br /> [[Image: Coronavirus cycle.png|thumb|center|איור 5 מחזור החיים של נגיף הקורונה ]] <br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''פוטנציאל חלבון הספייק בפיתוח חיסונים ותרופות למחלה '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> מאחר ש- SARS-CoV-2הוא נגיף חדש, הידע הקיים לגבי אנטיגנים אפשריים עדיין מצומצם. עם זאת, כלים טכנולוגיים מתקדמים מסייעים למדענים לקדם את המחקר לפיתוח תרכיב נגד הנגיף ומציאת אנטיגנים אפשריים. כך למשל, זמן קצר לאחר התפרצותו, כבר היה בידי החוקרים הרצף הגנטי של הנגיף החדש, אשר מאפשר שימוש במודלים לבחירה מושכלת של אנטיגנים אפשריים.<br /> &lt;br&gt;<br /> כבר החל [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencepanorama/איך-מפתחים-חיסון-נגד-קורונה המירוץ לפיתוח חיסון נגד SARS-COV-2 ]<br /> פיתוח תרופות כנגד מחלת הקורונה יכולות להתבסס גם על חלבון הספייק , מציאת מנגנון הכניסה של הנגיף לתאים באמצעות חלבון S מאפשר לבצע סריקות למציאת מולקולות קטנות או תרופות קיימות שיכולות <br /> &lt;br&gt;<br /> להפריע לכניסת הנגיף לתא. כך למשל, חברת APEIRON Biologics בוחנת יעילות של מולקולה קטנה בשם APN01 החוסמת את הקולטן של התאים שאליו נקשר חלבון S ובכך מונעת הדבקה. כרגע התרופה החדשה נבדקת בניסוי קליני שלב 1 לבטיחות ויעילות.&lt;ref&gt;PMID:32125455&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> לנגיף הקורונה החדש, SARS-CoV-2, יש 29 גֵנים שמכילים הוראות ליצירת חלבונים. 29 החלבונים פועלים בתוך התאים שלנו ועוזרים לייצר אלפי נגיפים חדשים שייצאו מהתא וידביקו אלפי תאים אחרים. כדי לעשות <br /> זאת, חלבוני הנגיף מגייסים לעזרתם חלבונים מהתאים שלנו. אחת האסטרטגיות בפיתוח תרופות נגד הנגיף היא למצוא חומרים שפוגעים בחלבונים שלו – עניין מסובך שדורש זמן רב, אך קבוצות מחקר ברחבי העולם שוקדות על כך אפשרות אחרת היא לפגוע בחלבונים של תאי האדם שעוזרים לחלבוני הנגיף.<br /> בעזרת 29 החלבונים האלה ישנן <br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%91%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-69-%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94[69 תרופות פוטנציאליות לקורונה] <br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' רשימת מקורות '''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: left; direction: ltr; margin-right: 2em;&quot;&gt;<br /> &lt;references/&gt;</div>

Moshera Atawna https://proteopedia.org/index.php?title=Spike_Protein_(Hebrew)&diff=3270732 2020-07-27T06:28:51Z

<p>Moshera Atawna: </p> <hr /> <div>&lt;StructureSection load='6vyb' size='400' side='right' caption='מבנה האקטודומין של חלבון הספייק' scene='84/847984/Opening_scence/4'&gt;<br /> &lt;br&gt;<br /> =&lt;center&gt;Spike Protein חלבון הספייק&lt;/center&gt;=<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9F חלבון] הספייק<br /> הוא אחד החלבונים הנמצאים על גבי מעטפת וירוס הקורונה,<br /> ונחשב לחלבון חיוני להתרבות וירוס הקורונה כיוון שהוא משמש אותו לחדירה לתאי מערכת הנשימה<br /> שהן תאי המטרה שלו.<br /> <br /> חלבון הספייק הינו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F גלוקופרוטאין]<br /> .חוצה ממברנה היוצר הומוטרימר (קומפלקס המורכב משלוש יחידות זהות של החלבון) על שטח פני הוירוס<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> החלבון מורכב מ:<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> 1)אזור גדול הפונה מחוץ למעטפת הוירוס (אקטודומיין)- שמאפשר כניסת הנגיף לתא המארח (איור 1)<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> 2)עוגן טרנסממברנלי יחיד המחבר חלבון זה למעטפת הוירוס<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> 3) זנב קצר פנימי <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> בערך זה מוצג המבנה של &lt;scene name='84/847984/Acto_domain/2'&gt; טרימר האקטודומין&lt;/scene&gt; שמקורו מוירוס ה SARS COV-2.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> האקטודומין מורכב מ 1197 &lt;scene name='84/847984/Amino_acids/1'&gt;חומצות אמינו&lt;/scene&gt;, כל חומצה אמינית צבועה בצבע שונה.<br /> &lt;br&gt;<br /> האקטודומיין הגדול מורכב &lt;scene name='84/847984/S1_subunit/1'&gt; תת יחידה S1&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע סגול <br /> <br /> &lt;scene name='84/847984/S2_subunit/2'&gt;תת יחידה S2&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע כחול<br /> התת יחידה S1 הנקשרת לקולטן על שטח פני התאים המודבקים ותת יחידה S2 המסייעת בחיתוך ממברנלי ומאפשר כניסת הגנום הנגיפי לתא מארח. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> <br /> במהלך הבשלתו וההדבקה עובר חלבון זה חיתוכים פרוטאוליטים באתר הגבול בין S1 ו- S2, כמו גם באתר הקרוי &lt;scene name='84/847984/S2/2'&gt; ’S2 &lt;/scene&gt; שמוצג בצבע ורוד על ידי פרוטאז של התא המודבק (איור 2).חיתוכים אלו חשובים להפעלת החלבון על ידי שינוי מבנהו המרחבי.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בתת היחידה S1 יש שני אזורים &lt;scene name='84/847984/S1_ntd/1'&gt; S1-NTD &lt;/scene&gt; בצבע כתום ו - &lt;scene name='84/847984/S1_ctd/2'&gt;S1-CTD &lt;/scene&gt;שמוצג בצבע ירוק .נמצא שאזור S1-CTD חשוב להכרת הרצפטור ACE2 המצוי על גבי תאי המטרה המודבקים על ידי הנגיף. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> פענוח המבנה של חלבון ה Spike מנגיף ה Cov SARS שהינו קרוב לנגיף הקורונה SARS Cov 2 העלה שאזור ה S1-CTD מורכב משני תת אזורים<br /> &lt;br&gt;<br /> אזור ליבה מתחם הליבה מורכב בעיקר ממבני β sheet ואילו אזור ה <br /> &lt;scene name='84/847984/Rbd/3'&gt;RBD &lt;/scene&gt;שמוצג בצבע אדום <br /> (receptor binding domain) זה מציג משטח חיצוני קעור המסייע לקשירתו לקולטן<br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה הינם משפחה של נגיפים הכוללת בין השאר את נגיף הקורונה האחראי להתפרצות הקורונה הנוכחית.מקובל לחלק את קבוצת נגיפי הקורונה לארבע תת קבוצות: אלפא, ביתא, גמא ודלתא. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה מכירים מגוון קולטנים .מה שמשתנה ביניהם תת היחידה S1 בחלבון ה Spike המכילה רצף קטן משותף לכל משפחות נגיפי הקורונה, <br /> &lt;br&gt;<br /> אבל בנגיפי הקורונה השייכים לאותה משפחה<br /> מידת הדימיון ברצף משמעותית יותר. נגיפי קורונה ממשפחות אלפא ובטא מזהים את הקולטן ACE2 על גבי התאי המטרה.&lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt; <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> מידע מורחב יותר על מבנה החלבון ניתן למצוא [https://youtu.be/j-zPQGrL0O4 בסרטון הזה] .<br /> <br /> <br /> [[Image:אקטודומין.Png|thumb|center|איור 1-מבנה של טרימר האקטודומיין בכחול רואים את 3 תת היחידות הזהות]]<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> [[Image:חיתוך פרוטואליטי.png|center|איור 2-חיתוך פרוטואליטי]]<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''מגפת הקורונה'''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בדצמבר 2019 , התפרץ לראשונה בעיר ווהן בסין נגיף קורונה חדש שנקרא <br /> , [https://davidson.weizmann.ac.il/online/riddlesquizes/%D7%9E%D7%94-%D7%90%D7%AA%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A3-%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94/ SARS COV-2] שהתפשט<br /> <br /> לרחבי העולם כולל ישראל , הנגיף גורם למחלה שנקרא coronavirus disease 2019 (COVID‑19) ,ארגון הבריאות העולמי (WHO) הכריז על המחלה כפנדמיה – מחלה כלל עולמית . [https://www.who.int/emergencies/diseases/novel-coronavirus-2019/question-and-answers-hub/q-a-detail/q-a-coronaviruses#:~:text=symptoms תסמיני המחלה] הם חום , שיעול יבש , כאבי גרון וקשיי נשימה ואפילו למוות במקרים החמורים .<br /> דרכי ההדבקה בוירוס הקורונה הם דרך האף ,הפה והעיניים <br /> [https://www.youtube.com/watch?v=BtN-goy9VOY&amp;feature=youtube לחץ לצפייה איך נדבקים בנגיף ?]<br /> וכחלק מהמלחמה בנגיף הקורונה ישראל ומדינות נוספות מחייבות את תושביה להשתמש <br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A3-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94 במסכות פנים]<br /> <br /> בכדי לצמצם את מעבר הנגיף מאדם לאחר למרות זאת<br /> נכון לתאריך כתיבת ערך זה לפי [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D עדכון] משרד הבריאות <br /> בישראל מספר המאובחנים הכללי הכפיל ל-61,388 מעדכון לתאריך 26.7.2020. מספר החולים הפעילים הגיע ל-33,965 – מספר שצפוי לרדת בימים הקרובים לאחר עדכון תקופת משך המחלה שהתבצע בשבוע שעבר. עם זאת, מספר המאושפזים בבתי החולים עלה ל 764 איש, כשמתוכם 166 מוגדרים במצב בינוני ו 329 במצב קשה, מתוכם 100 מונשמים! החשש מפני עומס בבתי החולים שלא יאפשר לטפל בכל הזקוקים לכך הולך ועולה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' נגיף SARS-COV-2 '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> &lt;p dir = 'rtl'&gt;<br /> [[Image: My_Image.png|thumb|left|איור 3 – נגיף הקורונה נקרא על שם חלבונים שמעניקים לו מראה של כתר. אילוסטרציה של נגיף הקורונה KTSDesign, SPL ]]<br /> <br /> נגיף הקורונה החדש שייך למשפחת וירוסי הקורונה , הוא נקרא בשם הזה על שם חלבוני ה spike- דמויי הכתר או בלטינית קורונה , הבולטים על פני השטח שלו (איור 3) חלבון זה הוא חיוני וקריטי לחדירת הוירוס לתא המאכסן שלו.<br /> &lt;br&gt;<br /> הגנום של נגיף הקורונה מורכב ממולקולת RNA, ולא ממולקולות DNA, כמו הגנום שלנו ושל כל בעלי החיים, הצמחים וגם החיידקים. כשבוע לאחר שהנגיף תועד לראשונה קבעו חוקרים את רצף שלו. בעוד שהגנום של האדם מורכב מלמעלה משלושה מיליארד &quot;אותיות&quot; או בסיסי DNA,הגנום של הנגיף מכיל פחות מ- 30,000 אותיות גנטיות ומספר קטן של גנים<br /> &lt;br&gt;<br /> , הגנום שלו מורכב ממולקולת RNA המקודדת ל 29 גנים המייצרים בסופו של דבר 29 חלבונים האחראיים על התרבות הנגיף בתא המאכסן , ישנם חלבונים לא מבניים כמו RNA POLYMERASE וחלבונים מבניים כמו חלבון הספייק שמשמש לחדירת הנגיף לתא המאכסן בנוסף לחלבון נוקלאופרוטאין האורז את הגנום ושניים אחרים הקשורים לקרום &lt;ref&gt;PMID: 32228860 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיף ה SARS- Cov2 האחראי על התפרצות הקורונה הנוכחית דומה מאוד במבנהו ורצפו לנגיף ה SARS-CoVהאחראי להתפרצות מחלת ה SARS ב <br /> 2002.מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו מעטלפים. <br /> &lt;br&gt; <br /> ייתכן שעטלפים העבירו אותו לבני האדם אך בין שני הנגיפים קיים הבדל גדול בגנום באזורים הקשורים ליכולת ההדבקה , דבר זה מרמז על כך שנגיף העטלף הזה לא הדביק ישירות בני אדם אלא הועבר לבני אדם דרך מארח ביניים &lt;ref&gt;PMID:32015507&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו עבור נגיף ה SARS נמצא שמארח הביניים הינו היונק [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%97%D7%9F_%D7%93%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%99 גחן דקלים אסייתי]. <br /> &lt;br&gt;<br /> נמצאו 2 ח.אמינו במתחם קישור הרצפטור (RBD-receptor binding domain) באזור ה S1-CTD מבדילות בין הנגיף שמדביק האדם לזה המדביק את <br /> החדק,Asn479+Thr487 באדם לעומת lys479+ser487 בבעלי חיים.<br /> &lt;br&gt;<br /> מחקרים הראו שהנגיף של האדם נקשר יותר חזק לקולטן ACE2 מאשר הנגיף של בעל החיים, וההסבר הוא מוטציות שהובילו להחלפת שתי חומצות אמינו אלו הגדילו את סיכוי המעבר של הנגיף מחיה לאדם. <br /> &lt;br&gt;<br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/%D7%94%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%9D-%D7%96%D7%94%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA השינויים ברצפו]<br /> של חלבון הספייק בנגיף הקורונה (כמו גם שינויים ברצף חלבונים אחרים בנגיף) הינם נושא למחקר רב.עד כה נקבע הרצף של מספר רב של נגיפים שבודדו מחולים בכל העולם<br /> רצפים אלו וההבדלים ביניהם הודות לרכישת מוטציות מאפשרים לעקוב אחר התפשטות המגפה בעולם, ללמוד על אזורים חשובים בגנום הנגיף ומהווים פוטנציאל לפיתוח חיסון או תרופה. <br /> &lt;br&gt;<br /> .המידע על רצף הנגיף והשינויים בו מאוגד [https://nextstrain.org/ncov/global במאגר] ייחודי הפתוח לציבור הרחב. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' SARS-COV-2 מעגל החיים של נגיף '''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''1)חדירה לתא המאכסן נעשה באמצעות חלבון ה SPIKE'''<br /> <br /> הנגיף נכנס לגוף דרך האף, הפה והעיניים, ובעזרת חלבון ה-Spike, או חלבון S, מתחבר לתאים בדרכי הנשימה המייצרים חלבון הנקרא ACE2.(איור 4)<br /> &lt;br&gt;<br /> [[Image: C0485399-Coronavirus_host_cell_receptor_with_antibody,_illustration-SPL_580.jpg|thumb|center|איור 4 חלבון ספייק נקשר על פני הקולטן של התא המודבק אילוסטרציה של מבנה הקולטן Ramon Andrade 3Dciencia, SPL]] <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''2)שחרור החומר הגנטי הוירוסי בתא המאכסן'''<br /> לאחר שהנגיף נכנס לתוך התא, הוא משחרר קטע של חומר גנטי בצורת RNA.לאחר שחדר לתא, הנגיף מנצל את מרכיביו ליצירת מפעלי שכפול RNA עבור הנגיף. התא הנגוע קורא את ה-RNA הנגיפי ומייצר חלבונים לפי ההוראות הכתובות בו. אותם חלבונים ישמשו בהמשך להרכבת עותקים חדשים של הנגיף.<br /> &lt;br&gt; <br /> <br /> '''3)הרכבת נגיפים חדשים'''<br /> <br /> מכונות התא מתחילות לייצר בקצב מהיר עוד ועוד RNA נגיפי וחלבונים נגיפיים, ואלו מורכבים יחדיו ליצירת עותקים שלמים של הנגיף. העותקים החדשים נישאים לשוליים החיצוניים של התא, ויכולים לצאת ממנו במטרה להדביק תאים נוספים.<br /> <br /> '''4)שחרור הנגיפים החדשים מהתא המאכסן'''<br /> <br /> השלב האחרון של השכפול הויראלי הוא שחרור עותקי הנגיף החדשים המיוצרים בתא המארח. כל תא נגוע יכול לשחרר מיליוני עותקים של הנגיף לפני שהוא מתפרק לבסוף ומת. נגיפים מסוימים משתחררים<br /> &lt;br&gt;<br /> כאשר התא המארח מת, ואילו נגיפים אחרים יכולים להשתחרר דרך קרום התא מבלי להרוג אותו ישירות. לאחר יציאת הנגיפים מהתא הנגוע, הם עשויים להדביק תאים סמוכים ולחזור על מחזור השכפול.<br /> &lt;br&gt;<br /> שיעול והתעטשות עלולים להפיץ ליחה מלאה נגיפים מדרכי הנשימה על אנשים ומשטחים סמוכים, שם הנגיף יכול להישאר בעל יכולת הדבקה במשך מספר שעות עד מספר ימים.<br /> [[Image: Coronavirus cycle.png|thumb|center|איור 5 מחזור החיים של נגיף הקורונה ]] <br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''פוטנציאל חלבון הספייק בפיתוח חיסונים ותרופות למחלה '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> מאחר ש- SARS-CoV-2הוא נגיף חדש, הידע הקיים לגבי אנטיגנים אפשריים עדיין מצומצם. עם זאת, כלים טכנולוגיים מתקדמים מסייעים למדענים לקדם את המחקר לפיתוח תרכיב נגד הנגיף ומציאת אנטיגנים אפשריים. כך למשל, זמן קצר לאחר התפרצותו, כבר היה בידי החוקרים הרצף הגנטי של הנגיף החדש, אשר מאפשר שימוש במודלים לבחירה מושכלת של אנטיגנים אפשריים.<br /> &lt;br&gt;<br /> כבר החל [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencepanorama/איך-מפתחים-חיסון-נגד-קורונה המירוץ לפיתוח חיסון נגד SARS-COV-2 ]<br /> פיתוח תרופות כנגד מחלת הקורונה יכולות להתבסס גם על חלבון הספייק , מציאת מנגנון הכניסה של הנגיף לתאים באמצעות חלבון S מאפשר לבצע סריקות למציאת מולקולות קטנות או תרופות קיימות שיכולות <br /> &lt;br&gt;<br /> להפריע לכניסת הנגיף לתא. כך למשל, חברת APEIRON Biologics בוחנת יעילות של מולקולה קטנה בשם APN01 החוסמת את הקולטן של התאים שאליו נקשר חלבון S ובכך מונעת הדבקה. כרגע התרופה החדשה נבדקת בניסוי קליני שלב 1 לבטיחות ויעילות.&lt;ref&gt;PMID:32125455&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> לנגיף הקורונה החדש, SARS-CoV-2, יש 29 גֵנים שמכילים הוראות ליצירת חלבונים. 29 החלבונים פועלים בתוך התאים שלנו ועוזרים לייצר אלפי נגיפים חדשים שייצאו מהתא וידביקו אלפי תאים אחרים. כדי לעשות <br /> זאת, חלבוני הנגיף מגייסים לעזרתם חלבונים מהתאים שלנו. אחת האסטרטגיות בפיתוח תרופות נגד הנגיף היא למצוא חומרים שפוגעים בחלבונים שלו – עניין מסובך שדורש זמן רב, אך קבוצות מחקר ברחבי העולם שוקדות על כך אפשרות אחרת היא לפגוע בחלבונים של תאי האדם שעוזרים לחלבוני הנגיף.<br /> בעזרת 29 החלבונים האלה ישנן <br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%91%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-69-%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94[69 תרופות פוטנציאליות לקורונה] <br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' רשימת מקורות '''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: left; direction: ltr; margin-right: 2em;&quot;&gt;<br /> &lt;references/&gt;</div>

Moshera Atawna https://proteopedia.org/index.php?title=Spike_Protein_(Hebrew)&diff=3270728 2020-07-27T06:21:33Z

<p>Moshera Atawna: </p> <hr /> <div>&lt;StructureSection load='6vyb' size='400' side='right' caption='מבנה האקטודומין של חלבון הספייק' scene='84/847984/Opening_scence/4'&gt;<br /> &lt;br&gt;<br /> =&lt;center&gt;Spike Protein חלבון הספייק&lt;/center&gt;=<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9F חלבון] הספייק<br /> הוא אחד החלבונים הנמצאים על גבי מעטפת וירוס הקורונה,<br /> ונחשב לחלבון חיוני להתרבות וירוס הקורונה כיוון שהוא משמש אותו לחדירה לתאי מערכת הנשימה<br /> שהן תאי המטרה שלו.<br /> <br /> חלבון הספייק הינו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F גלוקופרוטאין]<br /> .חוצה ממברנה היוצר הומוטרימר (קומפלקס המורכב משלוש יחידות זהות של החלבון) על שטח פני הוירוס<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> החלבון מורכב מ:<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> 1)אזור גדול הפונה מחוץ למעטפת הוירוס (אקטודומיין)- שמאפשר כניסת הנגיף לתא המארח (איור 1)<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> 2)עוגן טרנסממברנלי יחיד המחבר חלבון זה למעטפת הוירוס<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> 3) זנב קצר פנימי <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> בערך זה מוצג המבנה של &lt;scene name='84/847984/Acto_domain/2'&gt; טרימר האקטודומין&lt;/scene&gt; שמקורו מוירוס ה SARS COV-2.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> האקטודומין מורכב מ 1197 &lt;scene name='84/847984/Amino_acids/1'&gt;חומצות אמינו&lt;/scene&gt;, כל חומצה אמינית צבועה בצבע שונה.<br /> &lt;br&gt;<br /> האקטודומיין הגדול מורכב &lt;scene name='84/847984/S1_subunit/1'&gt; תת יחידה S1&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע סגול <br /> <br /> &lt;scene name='84/847984/S2_subunit/2'&gt;תת יחידה S2&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע כחול<br /> התת יחידה S1 הנקשרת לקולטן על שטח פני התאים המודבקים ותת יחידה S2 המסייעת בחיתוך ממברנלי ומאפשר כניסת הגנום הנגיפי לתא מארח. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> <br /> במהלך הבשלתו וההדבקה עובר חלבון זה חיתוכים פרוטאוליטים באתר הגבול בין S1 ו- S2, כמו גם באתר הקרוי &lt;scene name='84/847984/S2/2'&gt; ’S2 &lt;/scene&gt; שמוצג בצבע ורוד על ידי פרוטאז של התא המודבק (איור 2).חיתוכים אלו חשובים להפעלת החלבון על ידי שינוי מבנהו המרחבי.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בתת היחידה S1 יש שני אזורים &lt;scene name='84/847984/S1_ntd/1'&gt; S1-NTD &lt;/scene&gt; בצבע כתום ו - &lt;scene name='84/847984/S1_ctd/2'&gt;S1-CTD &lt;/scene&gt;שמוצג בצבע ירוק .נמצא שאזור S1-CTD חשוב להכרת הרצפטור ACE2 המצוי על גבי תאי המטרה המודבקים על ידי הנגיף. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> פענוח המבנה של חלבון ה Spike מנגיף ה Cov SARS שהינו קרוב לנגיף הקורונה SARS Cov 2 העלה שאזור ה S1-CTD מורכב משני תת אזורים<br /> &lt;br&gt;<br /> אזור ליבה מתחם הליבה מורכב בעיקר ממבני β sheet ואילו אזור ה <br /> &lt;scene name='84/847984/Rbd/3'&gt;RBD &lt;/scene&gt;שמוצג בצבע אדום <br /> (receptor binding domain) זה מציג משטח חיצוני קעור המסייע לקשירתו לקולטן<br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה הינם משפחה של נגיפים הכוללת בין השאר את נגיף הקורונה האחראי להתפרצות הקורונה הנוכחית.מקובל לחלק את קבוצת נגיפי הקורונה לארבע תת קבוצות: אלפא, ביתא, גמא ודלתא. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה מכירים מגוון קולטנים .מה שמשתנה ביניהם תת היחידה S1 בחלבון ה Spike המכילה רצף קטן משותף לכל משפחות נגיפי הקורונה, <br /> &lt;br&gt;<br /> אבל בנגיפי הקורונה השייכים לאותה משפחה<br /> מידת הדימיון ברצף משמעותית יותר. נגיפי קורונה ממשפחות אלפא ובטא מזהים את הקולטן ACE2 על גבי התאי המטרה.&lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt; <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> מידע מורחב יותר על מבנה החלבון ניתן למצוא [https://youtu.be/j-zPQGrL0O4 בסרטון הזה] .<br /> <br /> <br /> [[Image:אקטודומין.Png|thumb|center|איור 1-מבנה של טרימר האקטודומיין בכחול רואים את 3 תת היחידות הזהות]]<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> [[Image:חיתוך פרוטואליטי.png|center|איור 2-חיתוך פרוטואליטי]]<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''מגפת הקורונה'''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בדצמבר 2019 , התפרץ לראשונה בעיר ווהן בסין נגיף קורונה חדש שנקרא <br /> , [https://davidson.weizmann.ac.il/online/riddlesquizes/%D7%9E%D7%94-%D7%90%D7%AA%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A3-%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94/ SARS COV-2] שהתפשט<br /> <br /> לרחבי העולם כולל ישראל , הנגיף גורם למחלה שנקרא coronavirus disease 2019 (COVID‑19) ,ארגון הבריאות העולמי (WHO) הכריז על המחלה כפנדמיה – מחלה כלל עולמית . [https://www.who.int/emergencies/diseases/novel-coronavirus-2019/question-and-answers-hub/q-a-detail/q-a-coronaviruses#:~:text=symptoms תסמיני המחלה] הם חום , שיעול יבש , כאבי גרון וקשיי נשימה ואפילו למוות במקרים החמורים .<br /> דרכי ההדבקה בוירוס הקורונה הם דרך האף ,הפה והעיניים <br /> [https://www.youtube.com/watch?v=BtN-goy9VOY&amp;feature=youtube לחץ לצפייה איך נדבקים בנגיף ?]<br /> וכחלק מהמלחמה בנגיף הקורונה ישראל ומדינות נוספות מחייבות את תושביה להשתמש <br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A3-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94 במסכות פנים]<br /> <br /> בכדי לצמצם את מעבר הנגיף מאדם לאחר למרות זאת<br /> נכון לתאריך כתיבת ערך זה לפי [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D עדכון] משרד הבריאות <br /> בישראל מספר המאובחנים הכללי הכפיל ל-61,388 מעדכון לתאריך 26.7.2020. מספר החולים הפעילים הגיע ל-33,965 – מספר שצפוי לרדת בימים הקרובים לאחר עדכון תקופת משך המחלה שהתבצע בשבוע שעבר. עם זאת, מספר המאושפזים בבתי החולים עלה ל 764 איש, כשמתוכם 166 מוגדרים במצב בינוני ו 329 במצב קשה, מתוכם 100 מונשמים! החשש מפני עומס בבתי החולים שלא יאפשר לטפל בכל הזקוקים לכך הולך ועולה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' נגיף SARS-COV-2 '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> &lt;p dir = 'rtl'&gt;<br /> [[Image: My_Image.png|thumb|left|איור 3 – נגיף הקורונה נקרא על שם חלבונים שמעניקים לו מראה של כתר. אילוסטרציה של נגיף הקורונה KTSDesign, SPL ]]<br /> <br /> נגיף הקורונה החדש שייך למשפחת וירוסי הקורונה , הוא נקרא בשם הזה על שם חלבוני ה spike- דמויי הכתר או בלטינית קורונה , הבולטים על פני השטח שלו (איור 3) חלבון זה הוא חיוני וקריטי לחדירת הוירוס לתא המאכסן שלו.<br /> &lt;br&gt;<br /> הגנום של נגיף הקורונה מורכב ממולקולת RNA, ולא ממולקולות DNA, כמו הגנום שלנו ושל כל בעלי החיים, הצמחים וגם החיידקים. כשבוע לאחר שהנגיף תועד לראשונה קבעו חוקרים את רצף שלו. בעוד שהגנום של האדם מורכב מלמעלה משלושה מיליארד &quot;אותיות&quot; או בסיסי DNA,הגנום של הנגיף מכיל פחות מ- 30,000 אותיות גנטיות ומספר קטן של גנים<br /> &lt;br&gt;<br /> , הגנום שלו מורכב ממולקולת RNA המקודדת ל 29 גנים המייצרים בסופו של דבר 29 חלבונים האחראיים על התרבות הנגיף בתא המאכסן , ישנם חלבונים לא מבניים כמו RNA POLYMERASE וחלבונים מבניים כמו חלבון הספייק שמשמש לחדירת הנגיף לתא המאכסן בנוסף לחלבון נוקלאופרוטאין האורז את הגנום ושניים אחרים הקשורים לקרום &lt;ref&gt;PMID: 32228860 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיף ה SARS- Cov2 האחראי על התפרצות הקורונה הנוכחית דומה מאוד במבנהו ורצפו לנגיף ה SARS-CoVהאחראי להתפרצות מחלת ה SARS ב <br /> 2002.מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו מעטלפים. <br /> &lt;br&gt; <br /> ייתכן שעטלפים העבירו אותו לבני האדם אך בין שני הנגיפים קיים הבדל גדול בגנום באזורים הקשורים ליכולת ההדבקה , דבר זה מרמז על כך שנגיף העטלף הזה לא הדביק ישירות בני אדם אלא הועבר לבני אדם דרך מארח ביניים &lt;ref&gt;PMID:32015507&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו עבור נגיף ה SARS נמצא שמארח הביניים הינו היונק [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%97%D7%9F_%D7%93%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%99 גחן דקלים אסייתי]. <br /> &lt;br&gt;<br /> נמצאו 2 ח.אמינו במתחם קישור הרצפטור (RBD-receptor binding domain) באזור ה S1-CTD מבדילות בין הנגיף שמדביק האדם לזה המדביק את <br /> החדק,Asn479+Thr487 באדם לעומת lys479+ser487 בבעלי חיים.<br /> &lt;br&gt;<br /> מחקרים הראו שהנגיף של האדם נקשר יותר חזק לקולטן ACE2 מאשר הנגיף של בעל החיים, וההסבר הוא מוטציות שהובילו להחלפת שתי חומצות אמינו אלו הגדילו את סיכוי המעבר של הנגיף מחיה לאדם. <br /> &lt;br&gt;<br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/%D7%94%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%9D-%D7%96%D7%94%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA השינויים ברצפו]<br /> של חלבון הספייק בנגיף הקורונה (כמו גם שינויים ברצף חלבונים אחרים בנגיף) הינם נושא למחקר רב.עד כה נקבע הרצף של מספר רב של נגיפים שבודדו מחולים בכל העולם<br /> רצפים אלו וההבדלים ביניהם הודות לרכישת מוטציות מאפשרים לעקוב אחר התפשטות המגפה בעולם, ללמוד על אזורים חשובים בגנום הנגיף ומהווים פוטנציאל לפיתוח חיסון או תרופה. <br /> &lt;br&gt;<br /> .המידע על רצף הנגיף והשינויים בו מאוגד במאגר מידע יחודי הנגיש לציבור הרחב &lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' SARS-COV-2 מעגל החיים של נגיף '''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''1)חדירה לתא המאכסן נעשה באמצעות חלבון ה SPIKE'''<br /> <br /> הנגיף נכנס לגוף דרך האף, הפה והעיניים, ובעזרת חלבון ה-Spike, או חלבון S, מתחבר לתאים בדרכי הנשימה המייצרים חלבון הנקרא ACE2.(איור 4)<br /> &lt;br&gt;<br /> [[Image: C0485399-Coronavirus_host_cell_receptor_with_antibody,_illustration-SPL_580.jpg|thumb|center|איור 4 חלבון ספייק נקשר על פני הקולטן של התא המודבק אילוסטרציה של מבנה הקולטן Ramon Andrade 3Dciencia, SPL]] <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''2)שחרור החומר הגנטי הוירוסי בתא המאכסן'''<br /> לאחר שהנגיף נכנס לתוך התא, הוא משחרר קטע של חומר גנטי בצורת RNA.לאחר שחדר לתא, הנגיף מנצל את מרכיביו ליצירת מפעלי שכפול RNA עבור הנגיף. התא הנגוע קורא את ה-RNA הנגיפי ומייצר חלבונים לפי ההוראות הכתובות בו. אותם חלבונים ישמשו בהמשך להרכבת עותקים חדשים של הנגיף.<br /> &lt;br&gt; <br /> <br /> '''3)הרכבת נגיפים חדשים'''<br /> <br /> מכונות התא מתחילות לייצר בקצב מהיר עוד ועוד RNA נגיפי וחלבונים נגיפיים, ואלו מורכבים יחדיו ליצירת עותקים שלמים של הנגיף. העותקים החדשים נישאים לשוליים החיצוניים של התא, ויכולים לצאת ממנו במטרה להדביק תאים נוספים.<br /> <br /> '''4)שחרור הנגיפים החדשים מהתא המאכסן'''<br /> <br /> השלב האחרון של השכפול הויראלי הוא שחרור עותקי הנגיף החדשים המיוצרים בתא המארח. כל תא נגוע יכול לשחרר מיליוני עותקים של הנגיף לפני שהוא מתפרק לבסוף ומת. נגיפים מסוימים משתחררים<br /> &lt;br&gt;<br /> כאשר התא המארח מת, ואילו נגיפים אחרים יכולים להשתחרר דרך קרום התא מבלי להרוג אותו ישירות. לאחר יציאת הנגיפים מהתא הנגוע, הם עשויים להדביק תאים סמוכים ולחזור על מחזור השכפול.<br /> &lt;br&gt;<br /> שיעול והתעטשות עלולים להפיץ ליחה מלאה נגיפים מדרכי הנשימה על אנשים ומשטחים סמוכים, שם הנגיף יכול להישאר בעל יכולת הדבקה במשך מספר שעות עד מספר ימים.<br /> [[Image: Coronavirus cycle.png|thumb|center|איור 5 מחזור החיים של נגיף הקורונה ]] <br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''פוטנציאל חלבון הספייק בפיתוח חיסונים ותרופות למחלה '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> מאחר ש- SARS-CoV-2הוא נגיף חדש, הידע הקיים לגבי אנטיגנים אפשריים עדיין מצומצם. עם זאת, כלים טכנולוגיים מתקדמים מסייעים למדענים לקדם את המחקר לפיתוח תרכיב נגד הנגיף ומציאת אנטיגנים אפשריים. כך למשל, זמן קצר לאחר התפרצותו, כבר היה בידי החוקרים הרצף הגנטי של הנגיף החדש, אשר מאפשר שימוש במודלים לבחירה מושכלת של אנטיגנים אפשריים.<br /> &lt;br&gt;<br /> כבר החל [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencepanorama/איך-מפתחים-חיסון-נגד-קורונה המירוץ לפיתוח חיסון נגד SARS-COV-2 ]<br /> פיתוח תרופות כנגד מחלת הקורונה יכולות להתבסס גם על חלבון הספייק , מציאת מנגנון הכניסה של הנגיף לתאים באמצעות חלבון S מאפשר לבצע סריקות למציאת מולקולות קטנות או תרופות קיימות שיכולות <br /> &lt;br&gt;<br /> להפריע לכניסת הנגיף לתא. כך למשל, חברת APEIRON Biologics בוחנת יעילות של מולקולה קטנה בשם APN01 החוסמת את הקולטן של התאים שאליו נקשר חלבון S ובכך מונעת הדבקה. כרגע התרופה החדשה נבדקת בניסוי קליני שלב 1 לבטיחות ויעילות.&lt;ref&gt;PMID:32125455&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> לנגיף הקורונה החדש, SARS-CoV-2, יש 29 גֵנים שמכילים הוראות ליצירת חלבונים. 29 החלבונים פועלים בתוך התאים שלנו ועוזרים לייצר אלפי נגיפים חדשים שייצאו מהתא וידביקו אלפי תאים אחרים. כדי לעשות <br /> זאת, חלבוני הנגיף מגייסים לעזרתם חלבונים מהתאים שלנו. אחת האסטרטגיות בפיתוח תרופות נגד הנגיף היא למצוא חומרים שפוגעים בחלבונים שלו – עניין מסובך שדורש זמן רב, אך קבוצות מחקר ברחבי העולם שוקדות על כך אפשרות אחרת היא לפגוע בחלבונים של תאי האדם שעוזרים לחלבוני הנגיף.<br /> בעזרת 29 החלבונים האלה ישנן <br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%91%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-69-%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94[69 תרופות פוטנציאליות לקורונה] <br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' רשימת מקורות '''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: left; direction: ltr; margin-right: 2em;&quot;&gt;<br /> &lt;references/&gt;</div>

Moshera Atawna https://proteopedia.org/index.php?title=Spike_Protein_(Hebrew)&diff=3270725 2020-07-27T06:17:44Z

<p>Moshera Atawna: </p> <hr /> <div>&lt;StructureSection load='6vyb' size='400' side='right' caption='מבנה האקטודומין של חלבון הספייק' scene='84/847984/Opening_scence/4'&gt;<br /> &lt;br&gt;<br /> =&lt;center&gt;Spike Protein חלבון הספייק&lt;/center&gt;=<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9F חלבון] הספייק<br /> הוא אחד החלבונים הנמצאים על גבי מעטפת וירוס הקורונה,<br /> ונחשב לחלבון חיוני להתרבות וירוס הקורונה כיוון שהוא משמש אותו לחדירה לתאי מערכת הנשימה<br /> שהן תאי המטרה שלו.<br /> <br /> חלבון הספייק הינו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F גלוקופרוטאין]<br /> .חוצה ממברנה היוצר הומוטרימר (קומפלקס המורכב משלוש יחידות זהות של החלבון) על שטח פני הוירוס<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> החלבון מורכב מ:<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> 1)אזור גדול הפונה מחוץ למעטפת הוירוס (אקטודומיין)- שמאפשר כניסת הנגיף לתא המארח (איור 1)<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> 2)עוגן טרנסממברנלי יחיד המחבר חלבון זה למעטפת הוירוס<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> 3) זנב קצר פנימי <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> בערך זה מוצג המבנה של &lt;scene name='84/847984/Acto_domain/2'&gt; טרימר האקטודומין&lt;/scene&gt; שמקורו מוירוס ה SARS COV-2.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> האקטודומין מורכב מ 1197 &lt;scene name='84/847984/Amino_acids/1'&gt;חומצות אמינו&lt;/scene&gt;, כל חומצה אמינית צבועה בצבע שונה.<br /> &lt;br&gt;<br /> האקטודומיין הגדול מורכב &lt;scene name='84/847984/S1_subunit/1'&gt; תת יחידה S1&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע סגול <br /> <br /> &lt;scene name='84/847984/S2_subunit/2'&gt;תת יחידה S2&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע כחול<br /> התת יחידה S1 הנקשרת לקולטן על שטח פני התאים המודבקים ותת יחידה S2 המסייעת בחיתוך ממברנלי ומאפשר כניסת הגנום הנגיפי לתא מארח. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> <br /> במהלך הבשלתו וההדבקה עובר חלבון זה חיתוכים פרוטאוליטים באתר הגבול בין S1 ו- S2, כמו גם באתר הקרוי &lt;scene name='84/847984/S2/2'&gt; ’S2 &lt;/scene&gt; שמוצג בצבע ורוד על ידי פרוטאז של התא המודבק (איור 2).חיתוכים אלו חשובים להפעלת החלבון על ידי שינוי מבנהו המרחבי.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בתת היחידה S1 יש שני אזורים &lt;scene name='84/847984/S1_ntd/1'&gt; S1-NTD &lt;/scene&gt; בצבע כתום ו - &lt;scene name='84/847984/S1_ctd/2'&gt;S1-CTD &lt;/scene&gt;שמוצג בצבע ירוק .נמצא שאזור S1-CTD חשוב להכרת הרצפטור ACE2 המצוי על גבי תאי המטרה המודבקים על ידי הנגיף. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> פענוח המבנה של חלבון ה Spike מנגיף ה Cov SARS שהינו קרוב לנגיף הקורונה SARS Cov 2 העלה שאזור ה S1-CTD מורכב משני תת אזורים<br /> &lt;br&gt;<br /> אזור ליבה מתחם הליבה מורכב בעיקר ממבני β sheet ואילו אזור ה <br /> &lt;scene name='84/847984/Rbd/3'&gt;RBD &lt;/scene&gt;שמוצג בצבע אדום <br /> (receptor binding domain) זה מציג משטח חיצוני קעור המסייע לקשירתו לקולטן<br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה הינם משפחה של נגיפים הכוללת בין השאר את נגיף הקורונה האחראי להתפרצות הקורונה הנוכחית.מקובל לחלק את קבוצת נגיפי הקורונה לארבע תת קבוצות: אלפא, ביתא, גמא ודלתא. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה מכירים מגוון קולטנים .מה שמשתנה ביניהם תת היחידה S1 בחלבון ה Spike המכילה רצף קטן משותף לכל משפחות נגיפי הקורונה, <br /> &lt;br&gt;<br /> אבל בנגיפי הקורונה השייכים לאותה משפחה<br /> מידת הדימיון ברצף משמעותית יותר. נגיפי קורונה ממשפחות אלפא ובטא מזהים את הקולטן ACE2 על גבי התאי המטרה.&lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt; <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> מידע מורחב יותר על מבנה החלבון ניתן למצוא [https://youtu.be/j-zPQGrL0O4 בסרטון הזה] .<br /> <br /> <br /> [[Image:אקטודומין.Png|thumb|center|איור 1-מבנה של טרימר האקטודומיין בכחול רואים את 3 תת היחידות הזהות]]<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> [[Image:חיתוך פרוטואליטי.png|center|איור 2-חיתוך פרוטואליטי]]<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''מגפת הקורונה'''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בדצמבר 2019 , התפרץ לראשונה בעיר ווהן בסין נגיף קורונה חדש שנקרא <br /> , [https://davidson.weizmann.ac.il/online/riddlesquizes/%D7%9E%D7%94-%D7%90%D7%AA%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A3-%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94/ SARS COV-2] שהתפשט<br /> <br /> לרחבי העולם כולל ישראל , הנגיף גורם למחלה שנקרא coronavirus disease 2019 (COVID‑19) ,ארגון הבריאות העולמי (WHO) הכריז על המחלה כפנדמיה – מחלה כלל עולמית . [https://www.who.int/emergencies/diseases/novel-coronavirus-2019/question-and-answers-hub/q-a-detail/q-a-coronaviruses#:~:text=symptoms תסמיני המחלה] הם חום , שיעול יבש , כאבי גרון וקשיי נשימה ואפילו למוות במקרים החמורים .<br /> דרכי ההדבקה בוירוס הקורונה הם דרך האף ,הפה והעיניים <br /> [https://www.youtube.com/watch?v=BtN-goy9VOY&amp;feature=youtube לחץ לצפייה איך נדבקים בנגיף ?]<br /> וכחלק מהמלחמה בנגיף הקורונה ישראל ומדינות נוספות מחייבות את תושביה להשתמש <br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A3-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94 במסכות פנים]<br /> <br /> בכדי לצמצם את מעבר הנגיף מאדם לאחר למרות זאת<br /> נכון לתאריך כתיבת ערך זה לפי [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D עדכון] משרד הבריאות <br /> בישראל מספר המאובחנים הכללי הכפיל ל-61,388 מעדכון לתאריך 26.7.2020. מספר החולים הפעילים הגיע ל-33,965 – מספר שצפוי לרדת בימים הקרובים לאחר עדכון תקופת משך המחלה שהתבצע בשבוע שעבר. עם זאת, מספר המאושפזים בבתי החולים עלה ל 764 איש, כשמתוכם 166 מוגדרים במצב בינוני ו 329 במצב קשה, מתוכם 100 מונשמים! החשש מפני עומס בבתי החולים שלא יאפשר לטפל בכל הזקוקים לכך הולך ועולה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' נגיף SARS-COV-2 '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> &lt;p dir = 'rtl'&gt;<br /> [[Image: My_Image.png|thumb|left|איור 3 – נגיף הקורונה נקרא על שם חלבונים שמעניקים לו מראה של כתר. אילוסטרציה של נגיף הקורונה KTSDesign, SPL ]]<br /> <br /> נגיף הקורונה החדש שייך למשפחת וירוסי הקורונה , הוא נקרא בשם הזה על שם חלבוני ה spike- דמויי הכתר או בלטינית קורונה , הבולטים על פני השטח שלו (איור 3) חלבון זה הוא חיוני וקריטי לחדירת הוירוס לתא המאכסן שלו.<br /> &lt;br&gt;<br /> הגנום של נגיף הקורונה מורכב ממולקולת RNA, ולא ממולקולות DNA, כמו הגנום שלנו ושל כל בעלי החיים, הצמחים וגם החיידקים. כשבוע לאחר שהנגיף תועד לראשונה קבעו חוקרים את רצף שלו. בעוד שהגנום של האדם מורכב מלמעלה משלושה מיליארד &quot;אותיות&quot; או בסיסי DNA,הגנום של הנגיף מכיל פחות מ- 30,000 אותיות גנטיות ומספר קטן של גנים<br /> &lt;br&gt;<br /> , הגנום שלו מורכב ממולקולת RNA המקודדת ל 29 גנים המייצרים בסופו של דבר 29 חלבונים האחראיים על התרבות הנגיף בתא המאכסן , ישנם חלבונים לא מבניים כמו RNA POLYMERASE וחלבונים מבניים כמו חלבון הספייק שמשמש לחדירת הנגיף לתא המאכסן בנוסף לחלבון נוקלאופרוטאין האורז את הגנום ושניים אחרים הקשורים לקרום &lt;ref&gt;PMID: 32228860 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיף ה SARS- Cov2 האחראי על התפרצות הקורונה הנוכחית דומה מאוד במבנהו ורצפו לנגיף ה SARS-CoVהאחראי להתפרצות מחלת ה SARS ב <br /> 2002.מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו מעטלפים. <br /> &lt;br&gt; <br /> ייתכן שעטלפים העבירו אותו לבני האדם אך בין שני הנגיפים קיים הבדל גדול בגנום באזורים הקשורים ליכולת ההדבקה , דבר זה מרמז על כך שנגיף העטלף הזה לא הדביק ישירות בני אדם אלא הועבר לבני אדם דרך מארח ביניים &lt;ref&gt;PMID:32015507&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו עבור נגיף ה SARS נמצא שמארח הביניים הינו היונק [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%97%D7%9F_%D7%93%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%99 גחן דקלים אסייתי]. <br /> &lt;br&gt;<br /> נמצאו 2 ח.אמינו במתחם קישור הרצפטור (RBD-receptor binding domain) באזור ה S1-CTD מבדילות בין הנגיף שמדביק האדם לזה המדביק את <br /> החדק,Asn479+Thr487 באדם לעומת lys479+ser487 בבעלי חיים.<br /> &lt;br&gt;<br /> מחקרים הראו שהנגיף של האדם נקשר יותר חזק לקולטן ACE2 מאשר הנגיף של בעל החיים, וההסבר הוא מוטציות שהובילו להחלפת שתי חומצות אמינו אלו הגדילו את סיכוי המעבר של הנגיף מחיה לאדם. <br /> &lt;br&gt;<br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/ השינויים ברצפו]<br /> של חלבון הספייק בנגיף הקורונה (כמו גם שינויים ברצף חלבונים אחרים בנגיף) הינם נושא למחקר רב.עד כה נקבע הרצף של מספר רב של נגיפים שבודדו מחולים בכל העולם<br /> רצפים אלו וההבדלים ביניהם הודות לרכישת מוטציות מאפשרים לעקוב אחר התפשטות המגפה בעולם, ללמוד על אזורים חשובים בגנום הנגיף ומהווים פוטנציאל לפיתוח חיסון או תרופה. <br /> &lt;br&gt;<br /> .המידע על רצף הנגיף והשינויים בו מאוגד במאגר מידע יחודי הנגיש לציבור הרחב &lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' SARS-COV-2 מעגל החיים של נגיף '''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''1)חדירה לתא המאכסן נעשה באמצעות חלבון ה SPIKE'''<br /> <br /> הנגיף נכנס לגוף דרך האף, הפה והעיניים, ובעזרת חלבון ה-Spike, או חלבון S, מתחבר לתאים בדרכי הנשימה המייצרים חלבון הנקרא ACE2.(איור 4)<br /> &lt;br&gt;<br /> [[Image: C0485399-Coronavirus_host_cell_receptor_with_antibody,_illustration-SPL_580.jpg|thumb|center|איור 4 חלבון ספייק נקשר על פני הקולטן של התא המודבק אילוסטרציה של מבנה הקולטן Ramon Andrade 3Dciencia, SPL]] <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''2)שחרור החומר הגנטי הוירוסי בתא המאכסן'''<br /> לאחר שהנגיף נכנס לתוך התא, הוא משחרר קטע של חומר גנטי בצורת RNA.לאחר שחדר לתא, הנגיף מנצל את מרכיביו ליצירת מפעלי שכפול RNA עבור הנגיף. התא הנגוע קורא את ה-RNA הנגיפי ומייצר חלבונים לפי ההוראות הכתובות בו. אותם חלבונים ישמשו בהמשך להרכבת עותקים חדשים של הנגיף.<br /> &lt;br&gt; <br /> <br /> '''3)הרכבת נגיפים חדשים'''<br /> <br /> מכונות התא מתחילות לייצר בקצב מהיר עוד ועוד RNA נגיפי וחלבונים נגיפיים, ואלו מורכבים יחדיו ליצירת עותקים שלמים של הנגיף. העותקים החדשים נישאים לשוליים החיצוניים של התא, ויכולים לצאת ממנו במטרה להדביק תאים נוספים.<br /> <br /> '''4)שחרור הנגיפים החדשים מהתא המאכסן'''<br /> <br /> השלב האחרון של השכפול הויראלי הוא שחרור עותקי הנגיף החדשים המיוצרים בתא המארח. כל תא נגוע יכול לשחרר מיליוני עותקים של הנגיף לפני שהוא מתפרק לבסוף ומת. נגיפים מסוימים משתחררים<br /> &lt;br&gt;<br /> כאשר התא המארח מת, ואילו נגיפים אחרים יכולים להשתחרר דרך קרום התא מבלי להרוג אותו ישירות. לאחר יציאת הנגיפים מהתא הנגוע, הם עשויים להדביק תאים סמוכים ולחזור על מחזור השכפול.<br /> &lt;br&gt;<br /> שיעול והתעטשות עלולים להפיץ ליחה מלאה נגיפים מדרכי הנשימה על אנשים ומשטחים סמוכים, שם הנגיף יכול להישאר בעל יכולת הדבקה במשך מספר שעות עד מספר ימים.<br /> [[Image: Coronavirus cycle.png|thumb|center|איור 5 מחזור החיים של נגיף הקורונה ]] <br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''פוטנציאל חלבון הספייק בפיתוח חיסונים ותרופות למחלה '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> מאחר ש- SARS-CoV-2הוא נגיף חדש, הידע הקיים לגבי אנטיגנים אפשריים עדיין מצומצם. עם זאת, כלים טכנולוגיים מתקדמים מסייעים למדענים לקדם את המחקר לפיתוח תרכיב נגד הנגיף ומציאת אנטיגנים אפשריים. כך למשל, זמן קצר לאחר התפרצותו, כבר היה בידי החוקרים הרצף הגנטי של הנגיף החדש, אשר מאפשר שימוש במודלים לבחירה מושכלת של אנטיגנים אפשריים.<br /> &lt;br&gt;<br /> כבר החל [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencepanorama/איך-מפתחים-חיסון-נגד-קורונה המירוץ לפיתוח חיסון נגד SARS-COV-2 ]<br /> פיתוח תרופות כנגד מחלת הקורונה יכולות להתבסס גם על חלבון הספייק , מציאת מנגנון הכניסה של הנגיף לתאים באמצעות חלבון S מאפשר לבצע סריקות למציאת מולקולות קטנות או תרופות קיימות שיכולות <br /> &lt;br&gt;<br /> להפריע לכניסת הנגיף לתא. כך למשל, חברת APEIRON Biologics בוחנת יעילות של מולקולה קטנה בשם APN01 החוסמת את הקולטן של התאים שאליו נקשר חלבון S ובכך מונעת הדבקה. כרגע התרופה החדשה נבדקת בניסוי קליני שלב 1 לבטיחות ויעילות.&lt;ref&gt;PMID:32125455&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> לנגיף הקורונה החדש, SARS-CoV-2, יש 29 גֵנים שמכילים הוראות ליצירת חלבונים. 29 החלבונים פועלים בתוך התאים שלנו ועוזרים לייצר אלפי נגיפים חדשים שייצאו מהתא וידביקו אלפי תאים אחרים. כדי לעשות <br /> זאת, חלבוני הנגיף מגייסים לעזרתם חלבונים מהתאים שלנו. אחת האסטרטגיות בפיתוח תרופות נגד הנגיף היא למצוא חומרים שפוגעים בחלבונים שלו – עניין מסובך שדורש זמן רב, אך קבוצות מחקר ברחבי העולם שוקדות על כך אפשרות אחרת היא לפגוע בחלבונים של תאי האדם שעוזרים לחלבוני הנגיף.<br /> בעזרת 29 החלבונים האלה ישנן <br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%91%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-69-%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94[69 תרופות פוטנציאליות לקורונה] <br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' רשימת מקורות '''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: left; direction: ltr; margin-right: 2em;&quot;&gt;<br /> &lt;references/&gt;</div>

Moshera Atawna https://proteopedia.org/index.php?title=Spike_Protein_(Hebrew)&diff=3270723 2020-07-27T06:09:29Z

<p>Moshera Atawna: </p> <hr /> <div>&lt;StructureSection load='6vyb' size='400' side='right' caption='מבנה האקטודומין של חלבון הספייק' scene='84/847984/Opening_scence/4'&gt;<br /> &lt;br&gt;<br /> =&lt;center&gt;Spike Protein חלבון הספייק&lt;/center&gt;=<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9F חלבון] הספייק<br /> הוא אחד החלבונים הנמצאים על גבי מעטפת וירוס הקורונה,<br /> ונחשב לחלבון חיוני להתרבות וירוס הקורונה כיוון שהוא משמש אותו לחדירה לתאי מערכת הנשימה<br /> שהן תאי המטרה שלו.<br /> <br /> חלבון הספייק הינו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F גלוקופרוטאין]<br /> .חוצה ממברנה היוצר הומוטרימר (קומפלקס המורכב משלוש יחידות זהות של החלבון) על שטח פני הוירוס<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> החלבון מורכב מ:<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> 1)אזור גדול הפונה מחוץ למעטפת הוירוס (אקטודומיין)- שמאפשר כניסת הנגיף לתא המארח (איור 1)<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> 2)עוגן טרנסממברנלי יחיד המחבר חלבון זה למעטפת הוירוס<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> 3) זנב קצר פנימי <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> בערך זה מוצג המבנה של &lt;scene name='84/847984/Acto_domain/2'&gt; טרימר האקטודומין&lt;/scene&gt; שמקורו מוירוס ה SARS COV-2.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> האקטודומין מורכב מ 1197 &lt;scene name='84/847984/Amino_acids/1'&gt;חומצות אמינו&lt;/scene&gt;, כל חומצה אמינית צבועה בצבע שונה.<br /> &lt;br&gt;<br /> האקטודומיין הגדול מורכב &lt;scene name='84/847984/S1_subunit/1'&gt; תת יחידה S1&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע סגול <br /> <br /> &lt;scene name='84/847984/S2_subunit/2'&gt;תת יחידה S2&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע כחול<br /> התת יחידה S1 הנקשרת לקולטן על שטח פני התאים המודבקים ותת יחידה S2 המסייעת בחיתוך ממברנלי ומאפשר כניסת הגנום הנגיפי לתא מארח. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> <br /> במהלך הבשלתו וההדבקה עובר חלבון זה חיתוכים פרוטאוליטים באתר הגבול בין S1 ו- S2, כמו גם באתר הקרוי &lt;scene name='84/847984/S2/2'&gt; ’S2 &lt;/scene&gt; שמוצג בצבע ורוד על ידי פרוטאז של התא המודבק (איור 2).חיתוכים אלו חשובים להפעלת החלבון על ידי שינוי מבנהו המרחבי.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בתת היחידה S1 יש שני אזורים &lt;scene name='84/847984/S1_ntd/1'&gt; S1-NTD &lt;/scene&gt; בצבע כתום ו - &lt;scene name='84/847984/S1_ctd/2'&gt;S1-CTD &lt;/scene&gt;שמוצג בצבע ירוק .נמצא שאזור S1-CTD חשוב להכרת הרצפטור ACE2 המצוי על גבי תאי המטרה המודבקים על ידי הנגיף. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> פענוח המבנה של חלבון ה Spike מנגיף ה Cov SARS שהינו קרוב לנגיף הקורונה SARS Cov 2 העלה שאזור ה S1-CTD מורכב משני תת אזורים<br /> &lt;br&gt;<br /> אזור ליבה מתחם הליבה מורכב בעיקר ממבני β sheet ואילו אזור ה <br /> &lt;scene name='84/847984/Rbd/3'&gt;RBD &lt;/scene&gt;שמוצג בצבע אדום <br /> (receptor binding domain) זה מציג משטח חיצוני קעור המסייע לקשירתו לקולטן<br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה הינם משפחה של נגיפים הכוללת בין השאר את נגיף הקורונה האחראי להתפרצות הקורונה הנוכחית.מקובל לחלק את קבוצת נגיפי הקורונה לארבע תת קבוצות: אלפא, ביתא, גמא ודלתא. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה מכירים מגוון קולטנים .מה שמשתנה ביניהם תת היחידה S1 בחלבון ה Spike המכילה רצף קטן משותף לכל משפחות נגיפי הקורונה, <br /> &lt;br&gt;<br /> אבל בנגיפי הקורונה השייכים לאותה משפחה<br /> מידת הדימיון ברצף משמעותית יותר. נגיפי קורונה ממשפחות אלפא ובטא מזהים את הקולטן ACE2 על גבי התאי המטרה.&lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt; <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> מידע מורחב יותר על מבנה החלבון ניתן למצוא [https://youtu.be/j-zPQGrL0O4 בסרטון הזה] .<br /> <br /> <br /> [[Image:אקטודומין.Png|thumb|center|איור 1-מבנה של טרימר האקטודומיין בכחול רואים את 3 תת היחידות הזהות]]<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> [[Image:חיתוך פרוטואליטי.png|center|איור 2-חיתוך פרוטואליטי]]<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''מגפת הקורונה'''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בדצמבר 2019 , התפרץ לראשונה בעיר ווהן בסין נגיף קורונה חדש שנקרא <br /> , [https://davidson.weizmann.ac.il/online/riddlesquizes/%D7%9E%D7%94-%D7%90%D7%AA%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A3-%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94/ SARS COV-2] שהתפשט<br /> <br /> לרחבי העולם כולל ישראל , הנגיף גורם למחלה שנקרא coronavirus disease 2019 (COVID‑19) ,ארגון הבריאות העולמי (WHO) הכריז על המחלה כפנדמיה – מחלה כלל עולמית . [https://www.who.int/emergencies/diseases/novel-coronavirus-2019/question-and-answers-hub/q-a-detail/q-a-coronaviruses#:~:text=symptoms תסמיני המחלה] הם חום , שיעול יבש , כאבי גרון וקשיי נשימה ואפילו למוות במקרים החמורים .<br /> דרכי ההדבקה בוירוס הקורונה הם דרך האף ,הפה והעיניים <br /> [https://www.youtube.com/watch?v=BtN-goy9VOY&amp;feature=youtube לחץ לצפייה איך נדבקים בנגיף ?]<br /> וכחלק מהמלחמה בנגיף הקורונה ישראל ומדינות נוספות מחייבות את תושביה להשתמש <br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A3-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94 במסכות פנים]<br /> <br /> בכדי לצמצם את מעבר הנגיף מאדם לאחר למרות זאת<br /> נכון לתאריך כתיבת ערך זה לפי [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D עדכון] משרד הבריאות <br /> בישראל מספר המאובחנים הכללי הכפיל ל-61,388 מעדכון לתאריך 26.7.2020. מספר החולים הפעילים הגיע ל-33,965 – מספר שצפוי לרדת בימים הקרובים לאחר עדכון תקופת משך המחלה שהתבצע בשבוע שעבר. עם זאת, מספר המאושפזים בבתי החולים עלה ל 764 איש, כשמתוכם 166 מוגדרים במצב בינוני ו 329 במצב קשה, מתוכם 100 מונשמים! החשש מפני עומס בבתי החולים שלא יאפשר לטפל בכל הזקוקים לכך הולך ועולה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' נגיף SARS-COV-2 '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> &lt;p dir = 'rtl'&gt;<br /> [[Image: My_Image.png|thumb|left|איור 3 – נגיף הקורונה נקרא על שם חלבונים שמעניקים לו מראה של כתר. אילוסטרציה של נגיף הקורונה KTSDesign, SPL ]]<br /> <br /> נגיף הקורונה החדש שייך למשפחת וירוסי הקורונה , הוא נקרא בשם הזה על שם חלבוני ה spike- דמויי הכתר או בלטינית קורונה , הבולטים על פני השטח שלו (איור 3) חלבון זה הוא חיוני וקריטי לחדירת הוירוס לתא המאכסן שלו.<br /> &lt;br&gt;<br /> הגנום של נגיף הקורונה מורכב ממולקולת RNA, ולא ממולקולות DNA, כמו הגנום שלנו ושל כל בעלי החיים, הצמחים וגם החיידקים. כשבוע לאחר שהנגיף תועד לראשונה קבעו חוקרים את רצף שלו. בעוד שהגנום של האדם מורכב מלמעלה משלושה מיליארד &quot;אותיות&quot; או בסיסי DNA,הגנום של הנגיף מכיל פחות מ- 30,000 אותיות גנטיות ומספר קטן של גנים<br /> &lt;br&gt;<br /> , הגנום שלו מורכב ממולקולת RNA המקודדת ל 29 גנים המייצרים בסופו של דבר 29 חלבונים האחראיים על התרבות הנגיף בתא המאכסן , ישנם חלבונים לא מבניים כמו RNA POLYMERASE וחלבונים מבניים כמו חלבון הספייק שמשמש לחדירת הנגיף לתא המאכסן בנוסף לחלבון נוקלאופרוטאין האורז את הגנום ושניים אחרים הקשורים לקרום &lt;ref&gt;PMID: 32228860 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיף ה SARS- Cov2 האחראי על התפרצות הקורונה הנוכחית דומה מאוד במבנהו ורצפו לנגיף ה SARS-CoVהאחראי להתפרצות מחלת ה SARS ב <br /> 2002.מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים BATCOV RaTG 13 <br /> &lt;br&gt; <br /> , ייתכן שעטלפים העבירו אותו לבני האדם אך בין שני הנגיפים קיים הבדל גדול בגנום באזורים הקשורים ליכולת ההדבקה , דבר זה מרמז על כך שנגיף העטלף הזה לא הדביק ישירות בני אדם אלא הועבר לבני אדם דרך מארח ביניים &lt;ref&gt;PMID:32015507&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> ואכן,מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים.עבור נגיף ה SARS נמצא שמארח הביניים הינו היונק [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%97%D7%9F_%D7%93%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%99 גחן דקלים אסייתי]. <br /> &lt;br&gt;<br /> נמצאו 2 ח.אמינו במתחם קישור הרצפטור (RBD-receptor binding domain) באזור ה S1-CTD מבדילות בין הנגיף שמדביק האדם לזה המדביק את <br /> החדק,Asn479+Thr487 באדם לעומת lys479+ser487 בבעלי חיים.<br /> &lt;br&gt;<br /> מחקרים הראו שהנגיף של האדם נקשר יותר חזק לקולטן ACE2 מאשר הנגיף של בעל החיים, וההסבר הוא מוטציות שהובילו להחלפת שתי חומצות אמינו אלו הגדילו את סיכוי המעבר של הנגיף מחיה לאדם. <br /> &lt;br&gt;<br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/ השינויים ברצפו]<br /> של חלבון הספייק בנגיף הקורונה (כמו גם שינויים ברצף חלבונים אחרים בנגיף) הינם נושא למחקר רב.עד כה נקבע הרצף של מספר רב של נגיפים שבודדו מחולים בכל העולם<br /> רצפים אלו וההבדלים ביניהם הודות לרכישת מוטציות מאפשרים לעקוב אחר התפשטות המגפה בעולם, ללמוד על אזורים חשובים בגנום הנגיף ומהווים פוטנציאל לפיתוח חיסון או תרופה. <br /> &lt;br&gt;<br /> .המידע על רצף הנגיף והשינויים בו מאוגד במאגר מידע יחודי הנגיש לציבור הרחב &lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' SARS-COV-2 מעגל החיים של נגיף '''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''1)חדירה לתא המאכסן נעשה באמצעות חלבון ה SPIKE'''<br /> <br /> הנגיף נכנס לגוף דרך האף, הפה והעיניים, ובעזרת חלבון ה-Spike, או חלבון S, מתחבר לתאים בדרכי הנשימה המייצרים חלבון הנקרא ACE2.(איור 4)<br /> &lt;br&gt;<br /> [[Image: C0485399-Coronavirus_host_cell_receptor_with_antibody,_illustration-SPL_580.jpg|thumb|center|איור 4 חלבון ספייק נקשר על פני הקולטן של התא המודבק אילוסטרציה של מבנה הקולטן Ramon Andrade 3Dciencia, SPL]] <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''2)שחרור החומר הגנטי הוירוסי בתא המאכסן'''<br /> לאחר שהנגיף נכנס לתוך התא, הוא משחרר קטע של חומר גנטי בצורת RNA.לאחר שחדר לתא, הנגיף מנצל את מרכיביו ליצירת מפעלי שכפול RNA עבור הנגיף. התא הנגוע קורא את ה-RNA הנגיפי ומייצר חלבונים לפי ההוראות הכתובות בו. אותם חלבונים ישמשו בהמשך להרכבת עותקים חדשים של הנגיף.<br /> &lt;br&gt; <br /> <br /> '''3)הרכבת נגיפים חדשים'''<br /> <br /> מכונות התא מתחילות לייצר בקצב מהיר עוד ועוד RNA נגיפי וחלבונים נגיפיים, ואלו מורכבים יחדיו ליצירת עותקים שלמים של הנגיף. העותקים החדשים נישאים לשוליים החיצוניים של התא, ויכולים לצאת ממנו במטרה להדביק תאים נוספים.<br /> <br /> '''4)שחרור הנגיפים החדשים מהתא המאכסן'''<br /> <br /> השלב האחרון של השכפול הויראלי הוא שחרור עותקי הנגיף החדשים המיוצרים בתא המארח. כל תא נגוע יכול לשחרר מיליוני עותקים של הנגיף לפני שהוא מתפרק לבסוף ומת. נגיפים מסוימים משתחררים<br /> &lt;br&gt;<br /> כאשר התא המארח מת, ואילו נגיפים אחרים יכולים להשתחרר דרך קרום התא מבלי להרוג אותו ישירות. לאחר יציאת הנגיפים מהתא הנגוע, הם עשויים להדביק תאים סמוכים ולחזור על מחזור השכפול.<br /> &lt;br&gt;<br /> שיעול והתעטשות עלולים להפיץ ליחה מלאה נגיפים מדרכי הנשימה על אנשים ומשטחים סמוכים, שם הנגיף יכול להישאר בעל יכולת הדבקה במשך מספר שעות עד מספר ימים.<br /> [[Image: Coronavirus cycle.png|thumb|center|איור 5 מחזור החיים של נגיף הקורונה ]] <br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''פוטנציאל חלבון הספייק בפיתוח חיסונים ותרופות למחלה '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> מאחר ש- SARS-CoV-2הוא נגיף חדש, הידע הקיים לגבי אנטיגנים אפשריים עדיין מצומצם. עם זאת, כלים טכנולוגיים מתקדמים מסייעים למדענים לקדם את המחקר לפיתוח תרכיב נגד הנגיף ומציאת אנטיגנים אפשריים. כך למשל, זמן קצר לאחר התפרצותו, כבר היה בידי החוקרים הרצף הגנטי של הנגיף החדש, אשר מאפשר שימוש במודלים לבחירה מושכלת של אנטיגנים אפשריים.<br /> &lt;br&gt;<br /> כבר החל [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencepanorama/איך-מפתחים-חיסון-נגד-קורונה המירוץ לפיתוח חיסון נגד SARS-COV-2 ]<br /> פיתוח תרופות כנגד מחלת הקורונה יכולות להתבסס גם על חלבון הספייק , מציאת מנגנון הכניסה של הנגיף לתאים באמצעות חלבון S מאפשר לבצע סריקות למציאת מולקולות קטנות או תרופות קיימות שיכולות <br /> &lt;br&gt;<br /> להפריע לכניסת הנגיף לתא. כך למשל, חברת APEIRON Biologics בוחנת יעילות של מולקולה קטנה בשם APN01 החוסמת את הקולטן של התאים שאליו נקשר חלבון S ובכך מונעת הדבקה. כרגע התרופה החדשה נבדקת בניסוי קליני שלב 1 לבטיחות ויעילות.&lt;ref&gt;PMID:32125455&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> לנגיף הקורונה החדש, SARS-CoV-2, יש 29 גֵנים שמכילים הוראות ליצירת חלבונים. 29 החלבונים פועלים בתוך התאים שלנו ועוזרים לייצר אלפי נגיפים חדשים שייצאו מהתא וידביקו אלפי תאים אחרים. כדי לעשות <br /> זאת, חלבוני הנגיף מגייסים לעזרתם חלבונים מהתאים שלנו. אחת האסטרטגיות בפיתוח תרופות נגד הנגיף היא למצוא חומרים שפוגעים בחלבונים שלו – עניין מסובך שדורש זמן רב, אך קבוצות מחקר ברחבי העולם שוקדות על כך אפשרות אחרת היא לפגוע בחלבונים של תאי האדם שעוזרים לחלבוני הנגיף.<br /> בעזרת 29 החלבונים האלה ישנן <br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%91%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-69-%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94[69 תרופות פוטנציאליות לקורונה] <br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' רשימת מקורות '''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: left; direction: ltr; margin-right: 2em;&quot;&gt;<br /> &lt;references/&gt;</div>

Moshera Atawna https://proteopedia.org/index.php?title=Spike_Protein_(Hebrew)&diff=3270722 2020-07-27T06:01:18Z

<p>Moshera Atawna: </p> <hr /> <div>&lt;StructureSection load='6vyb' size='400' side='right' caption='מבנה האקטודומין של חלבון הספייק' scene='84/847984/Opening_scence/4'&gt;<br /> &lt;br&gt;<br /> =&lt;center&gt;Spike Protein חלבון הספייק&lt;/center&gt;=<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9F חלבון] הספייק<br /> הוא אחד החלבונים הנמצאים על גבי מעטפת וירוס הקורונה,<br /> ונחשב לחלבון חיוני להתרבות וירוס הקורונה כיוון שהוא משמש אותו לחדירה לתאי מערכת הנשימה<br /> שהן תאי המטרה שלו.<br /> <br /> חלבון הספייק הינו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F גלוקופרוטאין]<br /> .חוצה ממברנה היוצר הומוטרימר (קומפלקס המורכב משלוש יחידות זהות של החלבון) על שטח פני הוירוס<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> החלבון מורכב מ:<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> 1)אזור גדול הפונה מחוץ למעטפת הוירוס (אקטודומיין)- שמאפשר כניסת הנגיף לתא המארח (איור 1)<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> 2)עוגן טרנסממברנלי יחיד המחבר חלבון זה למעטפת הוירוס<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> 3) זנב קצר פנימי <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> בערך זה מוצג המבנה של &lt;scene name='84/847984/Acto_domain/2'&gt; טרימר האקטודומין&lt;/scene&gt; שמקורו מוירוס ה SARS COV-2.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> האקטודומין מורכב מ 1197 &lt;scene name='84/847984/Amino_acids/1'&gt;חומצות אמינו&lt;/scene&gt;, כל חומצה אמינית צבועה בצבע שונה.<br /> &lt;br&gt;<br /> האקטודומיין הגדול מורכב &lt;scene name='84/847984/S1_subunit/1'&gt; תת יחידה S1&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע סגול <br /> <br /> &lt;scene name='84/847984/S2_subunit/2'&gt;תת יחידה S2&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע כחול<br /> התת יחידה S1 הנקשרת לקולטן על שטח פני התאים המודבקים ותת יחידה S2 המסייעת בחיתוך ממברנלי ומאפשר כניסת הגנום הנגיפי לתא מארח. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> <br /> במהלך הבשלתו וההדבקה עובר חלבון זה חיתוכים פרוטאוליטים באתר הגבול בין S1 ו- S2, כמו גם באתר הקרוי &lt;scene name='84/847984/S2/2'&gt; ’S2 &lt;/scene&gt; שמוצג בצבע ורוד על ידי פרוטאז של התא המודבק (איור 2).חיתוכים אלו חשובים להפעלת החלבון על ידי שינוי מבנהו המרחבי.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בתת היחידה S1 יש שני אזורים &lt;scene name='84/847984/S1_ntd/1'&gt; S1-NTD &lt;/scene&gt; בצבע כתום ו - &lt;scene name='84/847984/S1_ctd/2'&gt;S1-CTD &lt;/scene&gt;שמוצג בצבע ירוק .נמצא שאזור S1-CTD חשוב להכרת הרצפטור ACE2 המצוי על גבי תאי המטרה המודבקים על ידי הנגיף. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> פענוח המבנה של חלבון ה Spike מנגיף ה Cov SARS שהינו קרוב לנגיף הקורונה SARS Cov 2 העלה שאזור ה S1-CTD מורכב משני תת אזורים<br /> &lt;br&gt;<br /> אזור ליבה מתחם הליבה מורכב בעיקר ממבני β sheet ואילו אזור ה <br /> &lt;scene name='84/847984/Rbd/3'&gt;RBD &lt;/scene&gt;שמוצג בצבע אדום <br /> (receptor binding domain) זה מציג משטח חיצוני קעור המסייע לקשירתו לקולטן<br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה הינם משפחה של נגיפים הכוללת בין השאר את נגיף הקורונה האחראי להתפרצות הקורונה הנוכחית.מקובל לחלק את קבוצת נגיפי הקורונה לארבע תת קבוצות: אלפא, ביתא, גמא ודלתא. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה מכירים מגוון קולטנים .מה שמשתנה ביניהם תת היחידה S1 בחלבון ה Spike המכילה רצף קטן משותף לכל משפחות נגיפי הקורונה, <br /> &lt;br&gt;<br /> אבל בנגיפי הקורונה השייכים לאותה משפחה<br /> מידת הדימיון ברצף משמעותית יותר. נגיפי קורונה ממשפחות אלפא ובטא מזהים את הקולטן ACE2 על גבי התאי המטרה.&lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt; <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> מידע מורחב יותר על מבנה החלבון ניתן למצוא [https://youtu.be/j-zPQGrL0O4 בסרטון הזה] .<br /> <br /> <br /> [[Image:אקטודומין.Png|thumb|center|איור 1-מבנה של טרימר האקטודומיין בכחול רואים את 3 תת היחידות הזהות]]<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> [[Image:חיתוך פרוטואליטי.png|center|איור 2-חיתוך פרוטואליטי]]<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''מגפת הקורונה'''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בדצמבר 2019 , התפרץ לראשונה בעיר ווהן בסין נגיף קורונה חדש שנקרא <br /> , [https://davidson.weizmann.ac.il/online/riddlesquizes/%D7%9E%D7%94-%D7%90%D7%AA%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A3-%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94/ SARS COV-2] שהתפשט<br /> <br /> לרחבי העולם כולל ישראל , הנגיף גורם למחלה שנקרא coronavirus disease 2019 (COVID‑19) ,ארגון הבריאות העולמי (WHO) הכריז על המחלה כפנדמיה – מחלה כלל עולמית . [https://www.who.int/emergencies/diseases/novel-coronavirus-2019/question-and-answers-hub/q-a-detail/q-a-coronaviruses#:~:text=symptoms תסמיני המחלה] הם חום , שיעול יבש , כאבי גרון וקשיי נשימה ואפילו למוות במקרים החמורים .<br /> דרכי ההדבקה בוירוס הקורונה הם דרך האף ,הפה והעיניים <br /> [https://www.youtube.com/watch?v=BtN-goy9VOY&amp;feature=youtube לחץ לצפייה איך נדבקים בנגיף ?]<br /> וכחלק מהמלחמה בנגיף הקורונה ישראל ומדינות נוספות מחייבות את תושביה להשתמש <br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A3-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94 במסכות פנים]<br /> <br /> בכדי לצמצם את מעבר הנגיף מאדם לאחר למרות זאת<br /> נכון לתאריך כתיבת ערך זה לפי [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D עדכון] משרד הבריאות <br /> בישראל מספר המאובחנים הכללי הכפיל ל-61,388 מעדכון לתאריך 26.7.2020. מספר החולים הפעילים הגיע ל-33,965 – מספר שצפוי לרדת בימים הקרובים לאחר עדכון תקופת משך המחלה שהתבצע בשבוע שעבר. עם זאת, מספר המאושפזים בבתי החולים עלה ל 764 איש, כשמתוכם 166 מוגדרים במצב בינוני ו 329 במצב קשה, מתוכם 100 מונשמים! החשש מפני עומס בבתי החולים שלא יאפשר לטפל בכל הזקוקים לכך הולך ועולה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' נגיף SARS-COV-2 '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> &lt;p dir = 'rtl'&gt;<br /> [[Image: My_Image.png|thumb|left|איור 3 – נגיף הקורונה נקרא על שם חלבונים שמעניקים לו מראה של כתר. אילוסטרציה של נגיף הקורונה KTSDesign, SPL ]]<br /> <br /> נגיף הקורונה החדש שייך למשפחת וירוסי הקורונה , הוא נקרא בשם הזה על שם חלבוני ה spike- דמויי הכתר או בלטינית קורונה , הבולטים על פני השטח שלו (איור 3) . חלבון זה הוא חיוני וקריטי לחדירת הוירוס לתא המאכסן שלו.<br /> &lt;br&gt;<br /> . הגנום של נגיף הקורונה מורכב במולקולת RNA, ולא במולקולות DNA, כמו הגנום שלנו ושל כל בעלי החיים, הצמחים וגם החיידקים. כשבוע לאחר שהנגיף תועד לראשונה קבעו חוקרים את רצף שלו. בעוד שהגנום של האדם מורכב מלמעלה משלושה מיליארד &quot;אותיות&quot; או בסיסי DNA,הגנום של הנגיף מכיל פחות מ- 30,000 אותיות גנטיות ומספר קטן של גנים<br /> &lt;br&gt;<br /> , הגנום שלו מורכב ממולקולת RNA המקודדת ל 29 גנים המייצרים בסופו של דבר 29 חלבונים האחראיים על התרבות הנגיף בתא המאכסן , ישנם חלבונים לא מבניים כמו RNA POLYMERASE וחלבונים מבניים כמו חלבון הספייק שמשמש לחדירת הנגיף לתא המאכסן בנוסף לחלבון נוקלאופרוטאין האורז את הגנום ושניים אחרים הקשורים לקרום &lt;ref&gt;PMID: 32228860 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיף ה SARS- Cov2 האחראי על התפרצות הקורונה הנוכחית דומה מאוד במבנהו ורצפו לנגיף ה SARS-CoVהאחראי להתפרצות מחלת ה SARS ב <br /> 2002.מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים BATCOV RaTG 13 <br /> &lt;br&gt; <br /> , ייתכן שעטלפים העבירו אותו לבני האדם אך בין שני הנגיפים קיים הבדל גדול בגנום באזורים הקשורים ליכולת ההדבקה , דבר זה מרמז על כך שנגיף העטלף הזה לא הדביק ישירות בני אדם אלא הועבר לבני אדם דרך מארח ביניים &lt;ref&gt;PMID:32015507&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> ואכן,מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים.עבור נגיף ה SARS נמצא שמארח הביניים הינו היונק [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%97%D7%9F_%D7%93%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%99 גחן דקלים אסייתי]. <br /> &lt;br&gt;<br /> נמצאו 2 ח.אמינו במתחם קישור הרצפטור (RBD-receptor binding domain) באזור ה S1-CTD מבדילות בין הנגיף שמדביק האדם לזה המדביק את <br /> החדק,Asn479+Thr487 באדם לעומת lys479+ser487 בבעלי חיים.<br /> &lt;br&gt;<br /> מחקרים הראו שהנגיף של האדם נקשר יותר חזק לקולטן ACE2 מאשר הנגיף של בעל החיים, וההסבר הוא מוטציות שהובילו להחלפת שתי חומצות אמינו אלו הגדילו את סיכוי המעבר של הנגיף מחיה לאדם. <br /> &lt;br&gt;<br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/ השינויים ברצפו]<br /> של חלבון הספייק בנגיף הקורונה (כמו גם שינויים ברצף חלבונים אחרים בנגיף) הינם נושא למחקר רב.עד כה נקבע הרצף של מספר רב של נגיפים שבודדו מחולים בכל העולם<br /> רצפים אלו וההבדלים ביניהם הודות לרכישת מוטציות מאפשרים לעקוב אחר התפשטות המגפה בעולם, ללמוד על אזורים חשובים בגנום הנגיף ומהווים פוטנציאל לפיתוח חיסון או תרופה. <br /> &lt;br&gt;<br /> .המידע על רצף הנגיף והשינויים בו מאוגד במאגר מידע יחודי הנגיש לציבור הרחב &lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' SARS-COV-2 מעגל החיים של נגיף '''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''1)חדירה לתא המאכסן נעשה באמצעות חלבון ה SPIKE'''<br /> <br /> הנגיף נכנס לגוף דרך האף, הפה והעיניים, ובעזרת חלבון ה-Spike, או חלבון S, מתחבר לתאים בדרכי הנשימה המייצרים חלבון הנקרא ACE2.(איור 4)<br /> &lt;br&gt;<br /> [[Image: C0485399-Coronavirus_host_cell_receptor_with_antibody,_illustration-SPL_580.jpg|thumb|center|איור 4 חלבון ספייק נקשר על פני הקולטן של התא המודבק אילוסטרציה של מבנה הקולטן Ramon Andrade 3Dciencia, SPL]] <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''2)שחרור החומר הגנטי הוירוסי בתא המאכסן'''<br /> לאחר שהנגיף נכנס לתוך התא, הוא משחרר קטע של חומר גנטי בצורת RNA.לאחר שחדר לתא, הנגיף מנצל את מרכיביו ליצירת מפעלי שכפול RNA עבור הנגיף. התא הנגוע קורא את ה-RNA הנגיפי ומייצר חלבונים לפי ההוראות הכתובות בו. אותם חלבונים ישמשו בהמשך להרכבת עותקים חדשים של הנגיף.<br /> &lt;br&gt; <br /> <br /> '''3)הרכבת נגיפים חדשים'''<br /> <br /> מכונות התא מתחילות לייצר בקצב מהיר עוד ועוד RNA נגיפי וחלבונים נגיפיים, ואלו מורכבים יחדיו ליצירת עותקים שלמים של הנגיף. העותקים החדשים נישאים לשוליים החיצוניים של התא, ויכולים לצאת ממנו במטרה להדביק תאים נוספים.<br /> <br /> '''4)שחרור הנגיפים החדשים מהתא המאכסן'''<br /> <br /> השלב האחרון של השכפול הויראלי הוא שחרור עותקי הנגיף החדשים המיוצרים בתא המארח. כל תא נגוע יכול לשחרר מיליוני עותקים של הנגיף לפני שהוא מתפרק לבסוף ומת. נגיפים מסוימים משתחררים<br /> &lt;br&gt;<br /> כאשר התא המארח מת, ואילו נגיפים אחרים יכולים להשתחרר דרך קרום התא מבלי להרוג אותו ישירות. לאחר יציאת הנגיפים מהתא הנגוע, הם עשויים להדביק תאים סמוכים ולחזור על מחזור השכפול.<br /> &lt;br&gt;<br /> שיעול והתעטשות עלולים להפיץ ליחה מלאה נגיפים מדרכי הנשימה על אנשים ומשטחים סמוכים, שם הנגיף יכול להישאר בעל יכולת הדבקה במשך מספר שעות עד מספר ימים.<br /> [[Image: Coronavirus cycle.png|thumb|center|איור 5 מחזור החיים של נגיף הקורונה ]] <br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''פוטנציאל חלבון הספייק בפיתוח חיסונים ותרופות למחלה '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> מאחר ש- SARS-CoV-2הוא נגיף חדש, הידע הקיים לגבי אנטיגנים אפשריים עדיין מצומצם. עם זאת, כלים טכנולוגיים מתקדמים מסייעים למדענים לקדם את המחקר לפיתוח תרכיב נגד הנגיף ומציאת אנטיגנים אפשריים. כך למשל, זמן קצר לאחר התפרצותו, כבר היה בידי החוקרים הרצף הגנטי של הנגיף החדש, אשר מאפשר שימוש במודלים לבחירה מושכלת של אנטיגנים אפשריים.<br /> &lt;br&gt;<br /> כבר החל [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencepanorama/איך-מפתחים-חיסון-נגד-קורונה המירוץ לפיתוח חיסון נגד SARS-COV-2 ]<br /> פיתוח תרופות כנגד מחלת הקורונה יכולות להתבסס גם על חלבון הספייק , מציאת מנגנון הכניסה של הנגיף לתאים באמצעות חלבון S מאפשר לבצע סריקות למציאת מולקולות קטנות או תרופות קיימות שיכולות <br /> &lt;br&gt;<br /> להפריע לכניסת הנגיף לתא. כך למשל, חברת APEIRON Biologics בוחנת יעילות של מולקולה קטנה בשם APN01 החוסמת את הקולטן של התאים שאליו נקשר חלבון S ובכך מונעת הדבקה. כרגע התרופה החדשה נבדקת בניסוי קליני שלב 1 לבטיחות ויעילות.&lt;ref&gt;PMID:32125455&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> לנגיף הקורונה החדש, SARS-CoV-2, יש 29 גֵנים שמכילים הוראות ליצירת חלבונים. 29 החלבונים פועלים בתוך התאים שלנו ועוזרים לייצר אלפי נגיפים חדשים שייצאו מהתא וידביקו אלפי תאים אחרים. כדי לעשות <br /> זאת, חלבוני הנגיף מגייסים לעזרתם חלבונים מהתאים שלנו. אחת האסטרטגיות בפיתוח תרופות נגד הנגיף היא למצוא חומרים שפוגעים בחלבונים שלו – עניין מסובך שדורש זמן רב, אך קבוצות מחקר ברחבי העולם שוקדות על כך אפשרות אחרת היא לפגוע בחלבונים של תאי האדם שעוזרים לחלבוני הנגיף.<br /> בעזרת 29 החלבונים האלה ישנן <br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%91%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-69-%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94[69 תרופות פוטנציאליות לקורונה] <br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' רשימת מקורות '''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: left; direction: ltr; margin-right: 2em;&quot;&gt;<br /> &lt;references/&gt;</div>

Moshera Atawna https://proteopedia.org/index.php?title=Spike_Protein_(Hebrew)&diff=3270721 2020-07-27T05:51:40Z

<p>Moshera Atawna: </p> <hr /> <div>&lt;StructureSection load='6vyb' size='400' side='right' caption='מבנה האקטודומין של חלבון הספייק' scene='84/847984/Opening_scence/4'&gt;<br /> &lt;br&gt;<br /> =&lt;center&gt;Spike Protein חלבון הספייק&lt;/center&gt;=<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9F חלבון] הספייק<br /> הוא אחד החלבונים הנמצאים על גבי מעטפת וירוס הקורונה,<br /> ונחשב לחלבון חיוני להתרבות וירוס הקורונה כיוון שהוא משמש אותו לחדירה לתאי מערכת הנשימה<br /> שהן תאי המטרה שלו.<br /> <br /> חלבון הספייק הינו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F גלוקופרוטאין]<br /> .חוצה ממברנה היוצר הומוטרימר (קומפלקס המורכב משלוש יחידות זהות של החלבון) על שטח פני הוירוס<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> החלבון מורכב מ:<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> 1)אזור גדול הפונה מחוץ למעטפת הוירוס (אקטודומיין)- שמאפשר כניסת הנגיף לתא המארח (איור 1)<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> 2)עוגן טרנסממברנלי יחיד המחבר חלבון זה למעטפת הוירוס<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> 3) זנב קצר פנימי <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> בערך זה מוצג המבנה של &lt;scene name='84/847984/Acto_domain/2'&gt; טרימר האקטודומין&lt;/scene&gt; שמקורו מוירוס ה SARS COV-2.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> האקטודומין מורכב מ 1197 &lt;scene name='84/847984/Amino_acids/1'&gt;חומצות אמינו&lt;/scene&gt;, כל חומצה אמינית צבועה בצבע שונה.<br /> &lt;br&gt;<br /> האקטודומיין הגדול מורכב &lt;scene name='84/847984/S1_subunit/1'&gt; תת יחידה S1&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע סגול <br /> <br /> &lt;scene name='84/847984/S2_subunit/2'&gt;תת יחידה S2&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע כחול<br /> התת יחידה S1 הנקשרת לקולטן על שטח פני התאים המודבקים ותת יחידה S2 המסייעת בחיתוך ממברנלי ומאפשר כניסת הגנום הנגיפי לתא מארח. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> <br /> במהלך הבשלתו וההדבקה עובר חלבון זה חיתוכים פרוטאוליטים באתר הגבול בין S1 ו- S2, כמו גם באתר הקרוי &lt;scene name='84/847984/S2/2'&gt; ’S2 &lt;/scene&gt; שמוצג בצבע ורוד על ידי פרוטאז של התא המודבק (איור 2).חיתוכים אלו חשובים להפעלת החלבון על ידי שינוי מבנהו המרחבי.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בתת היחידה S1 יש שני אזורים &lt;scene name='84/847984/S1_ntd/1'&gt; S1-NTD &lt;/scene&gt; בצבע כתום ו - &lt;scene name='84/847984/S1_ctd/2'&gt;S1-CTD &lt;/scene&gt;שמוצג בצבע ירוק .נמצא שאזור S1-CTD חשוב להכרת הרצפטור ACE2 המצוי על גבי תאי המטרה המודבקים על ידי הנגיף. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> פענוח המבנה של חלבון ה Spike מנגיף ה Cov SARS שהינו קרוב לנגיף הקורונה SARS Cov 2 העלה שאזור ה S1-CTD מורכב משני תת אזורים<br /> &lt;br&gt;<br /> אזור ליבה מתחם הליבה מורכב בעיקר ממבני β sheet ואילו אזור ה <br /> &lt;scene name='84/847984/Rbd/3'&gt;RBD &lt;/scene&gt;שמוצג בצבע אדום <br /> (receptor binding domain) זה מציג משטח חיצוני קעור המסייע לקשירתו לקולטן<br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה הינם משפחה של נגיפים הכוללת בין השאר את נגיף הקורונה האחראי להתפרצות הקורונה הנוכחית.מקובל לחלק את קבוצת נגיפי הקורונה לארבע תת קבוצות: אלפא, ביתא, גמא ודלתא. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה מכירים מגוון קולטנים .מה שמשתנה ביניהם תת היחידה S1 בחלבון ה Spike המכילה רצף קטן משותף לכל משפחות נגיפי הקורונה, <br /> &lt;br&gt;<br /> אבל בנגיפי הקורונה השייכים לאותה משפחה<br /> מידת הדימיון ברצף משמעותית יותר. נגיפי קורונה ממשפחות אלפא ובטא מזהים את הקולטן ACE2 על גבי התאי המטרה.&lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt; <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> מידע מורחב יותר על מבנה החלבון ניתן למצוא [https://youtu.be/j-zPQGrL0O4 בסרטון הזה] .<br /> <br /> <br /> [[Image:אקטודומין.Png|thumb|center|איור 1-מבנה של טרימר האקטודומיין בכחול רואים את 3 תת היחידות הזהות]]<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> [[Image:חיתוך פרוטואליטי.png|center|איור 2-חיתוך פרוטואליטי]]<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''מגפת הקורונה'''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בדצמבר 2019 , התפרץ לראשונה בעיר ווהן בסין נגיף קורונה חדש שנקרא <br /> , [https://davidson.weizmann.ac.il/online/riddlesquizes/%D7%9E%D7%94-%D7%90%D7%AA%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A3-%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94/ SARS COV-2] שהתפשט<br /> <br /> לרחבי העולם כולל ישראל , הנגיף גורם למחלה שנקרא coronavirus disease 2019 (COVID‑19) ,ארגון הבריאות העולמי (WHO) הכריז על המחלה כפנדמיה – מחלה כלל עולמית . [https://www.who.int/emergencies/diseases/novel-coronavirus-2019/question-and-answers-hub/q-a-detail/q-a-coronaviruses#:~:text=symptoms תסמיני המחלה] הם חום , שיעול יבש , כאבי גרון וקשיי נשימה ואפילו למוות במקרים החמורים .<br /> דרכי ההדבקה בוירוס הקורונה הם דרך האף ,הפה והעיניים <br /> [https://www.youtube.com/watch?v=BtN-goy9VOY&amp;feature=youtube לחץ לצפייה איך נדבקים בנגיף ?]<br /> וכחלק מהמלחמה בנגיף הקורונה ישראל ומדינות נוספות מחייבות את תושביה להשתמש <br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A3-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94 במסכות פנים]<br /> <br /> .בכדי לצמצם את מעבר הנגיף מאדם לאחר למרות זאת<br /> נכון לתאריך כתיבת ערך זה לפי [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D עדכון]<br /> משרד הבריאות אתמול נוספו בישראל לפחות 1,681 מאובחנים חדשים, המספר הגבוה ביותר שהיה לנו מאז פרוץ המגפה, ושצפוי עוד לעלות כשיגיעו תוצאות של בדיקות נוספות מאתמול. מספר החולים הפעילים עומד כעת על 21,393 חולים ומספר המאושפזים עומד על 524 איש, מתוכם 123 במצב בינוני ו-177 במצב קשה. מספר המתים מקורונה עלה ל-368, לאחר שאתמול מתו בישראל שלושה חולים והיום עוד אחד.<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' נגיף SARS-COV-2 '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> &lt;p dir = 'rtl'&gt;<br /> [[Image: My_Image.png|thumb|left|איור 3 – נגיף הקורונה נקרא על שם חלבונים שמעניקים לו מראה של כתר. אילוסטרציה של נגיף הקורונה KTSDesign, SPL ]]<br /> <br /> נגיף הקורונה החדש שייך למשפחת וירוסי הקורונה , הוא נקרא בשם הזה על שם חלבוני ה spike- דמויי הכתר או בלטינית קורונה , הבולטים על פני השטח שלו (איור 3) . חלבון זה הוא חיוני וקריטי לחדירת הוירוס לתא המאכסן שלו.<br /> &lt;br&gt;<br /> . הגנום של נגיף הקורונה מורכב במולקולת RNA, ולא במולקולות DNA, כמו הגנום שלנו ושל כל בעלי החיים, הצמחים וגם החיידקים. כשבוע לאחר שהנגיף תועד לראשונה קבעו חוקרים את רצף שלו. בעוד שהגנום של האדם מורכב מלמעלה משלושה מיליארד &quot;אותיות&quot; או בסיסי DNA,הגנום של הנגיף מכיל פחות מ- 30,000 אותיות גנטיות ומספר קטן של גנים<br /> &lt;br&gt;<br /> , הגנום שלו מורכב ממולקולת RNA המקודדת ל 29 גנים המייצרים בסופו של דבר 29 חלבונים האחראיים על התרבות הנגיף בתא המאכסן , ישנם חלבונים לא מבניים כמו RNA POLYMERASE וחלבונים מבניים כמו חלבון הספייק שמשמש לחדירת הנגיף לתא המאכסן בנוסף לחלבון נוקלאופרוטאין האורז את הגנום ושניים אחרים הקשורים לקרום &lt;ref&gt;PMID: 32228860 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיף ה SARS- Cov2 האחראי על התפרצות הקורונה הנוכחית דומה מאוד במבנהו ורצפו לנגיף ה SARS-CoVהאחראי להתפרצות מחלת ה SARS ב <br /> 2002.מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים BATCOV RaTG 13 <br /> &lt;br&gt; <br /> , ייתכן שעטלפים העבירו אותו לבני האדם אך בין שני הנגיפים קיים הבדל גדול בגנום באזורים הקשורים ליכולת ההדבקה , דבר זה מרמז על כך שנגיף העטלף הזה לא הדביק ישירות בני אדם אלא הועבר לבני אדם דרך מארח ביניים &lt;ref&gt;PMID:32015507&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> ואכן,מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים.עבור נגיף ה SARS נמצא שמארח הביניים הינו היונק [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%97%D7%9F_%D7%93%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%99 גחן דקלים אסייתי]. <br /> &lt;br&gt;<br /> נמצאו 2 ח.אמינו במתחם קישור הרצפטור (RBD-receptor binding domain) באזור ה S1-CTD מבדילות בין הנגיף שמדביק האדם לזה המדביק את <br /> החדק,Asn479+Thr487 באדם לעומת lys479+ser487 בבעלי חיים.<br /> &lt;br&gt;<br /> מחקרים הראו שהנגיף של האדם נקשר יותר חזק לקולטן ACE2 מאשר הנגיף של בעל החיים, וההסבר הוא מוטציות שהובילו להחלפת שתי חומצות אמינו אלו הגדילו את סיכוי המעבר של הנגיף מחיה לאדם. <br /> &lt;br&gt;<br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/ השינויים ברצפו]<br /> של חלבון הספייק בנגיף הקורונה (כמו גם שינויים ברצף חלבונים אחרים בנגיף) הינם נושא למחקר רב.עד כה נקבע הרצף של מספר רב של נגיפים שבודדו מחולים בכל העולם<br /> רצפים אלו וההבדלים ביניהם הודות לרכישת מוטציות מאפשרים לעקוב אחר התפשטות המגפה בעולם, ללמוד על אזורים חשובים בגנום הנגיף ומהווים פוטנציאל לפיתוח חיסון או תרופה. <br /> &lt;br&gt;<br /> .המידע על רצף הנגיף והשינויים בו מאוגד במאגר מידע יחודי הנגיש לציבור הרחב &lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' SARS-COV-2 מעגל החיים של נגיף '''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''1)חדירה לתא המאכסן נעשה באמצעות חלבון ה SPIKE'''<br /> <br /> הנגיף נכנס לגוף דרך האף, הפה והעיניים, ובעזרת חלבון ה-Spike, או חלבון S, מתחבר לתאים בדרכי הנשימה המייצרים חלבון הנקרא ACE2.(איור 4)<br /> &lt;br&gt;<br /> [[Image: C0485399-Coronavirus_host_cell_receptor_with_antibody,_illustration-SPL_580.jpg|thumb|center|איור 4 חלבון ספייק נקשר על פני הקולטן של התא המודבק אילוסטרציה של מבנה הקולטן Ramon Andrade 3Dciencia, SPL]] <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''2)שחרור החומר הגנטי הוירוסי בתא המאכסן'''<br /> לאחר שהנגיף נכנס לתוך התא, הוא משחרר קטע של חומר גנטי בצורת RNA.לאחר שחדר לתא, הנגיף מנצל את מרכיביו ליצירת מפעלי שכפול RNA עבור הנגיף. התא הנגוע קורא את ה-RNA הנגיפי ומייצר חלבונים לפי ההוראות הכתובות בו. אותם חלבונים ישמשו בהמשך להרכבת עותקים חדשים של הנגיף.<br /> &lt;br&gt; <br /> <br /> '''3)הרכבת נגיפים חדשים'''<br /> <br /> מכונות התא מתחילות לייצר בקצב מהיר עוד ועוד RNA נגיפי וחלבונים נגיפיים, ואלו מורכבים יחדיו ליצירת עותקים שלמים של הנגיף. העותקים החדשים נישאים לשוליים החיצוניים של התא, ויכולים לצאת ממנו במטרה להדביק תאים נוספים.<br /> <br /> '''4)שחרור הנגיפים החדשים מהתא המאכסן'''<br /> <br /> השלב האחרון של השכפול הויראלי הוא שחרור עותקי הנגיף החדשים המיוצרים בתא המארח. כל תא נגוע יכול לשחרר מיליוני עותקים של הנגיף לפני שהוא מתפרק לבסוף ומת. נגיפים מסוימים משתחררים<br /> &lt;br&gt;<br /> כאשר התא המארח מת, ואילו נגיפים אחרים יכולים להשתחרר דרך קרום התא מבלי להרוג אותו ישירות. לאחר יציאת הנגיפים מהתא הנגוע, הם עשויים להדביק תאים סמוכים ולחזור על מחזור השכפול.<br /> &lt;br&gt;<br /> שיעול והתעטשות עלולים להפיץ ליחה מלאה נגיפים מדרכי הנשימה על אנשים ומשטחים סמוכים, שם הנגיף יכול להישאר בעל יכולת הדבקה במשך מספר שעות עד מספר ימים.<br /> [[Image: Coronavirus cycle.png|thumb|center|איור 5 מחזור החיים של נגיף הקורונה ]] <br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''פוטנציאל חלבון הספייק בפיתוח חיסונים ותרופות למחלה '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> מאחר ש- SARS-CoV-2הוא נגיף חדש, הידע הקיים לגבי אנטיגנים אפשריים עדיין מצומצם. עם זאת, כלים טכנולוגיים מתקדמים מסייעים למדענים לקדם את המחקר לפיתוח תרכיב נגד הנגיף ומציאת אנטיגנים אפשריים. כך למשל, זמן קצר לאחר התפרצותו, כבר היה בידי החוקרים הרצף הגנטי של הנגיף החדש, אשר מאפשר שימוש במודלים לבחירה מושכלת של אנטיגנים אפשריים.<br /> &lt;br&gt;<br /> כבר החל [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencepanorama/איך-מפתחים-חיסון-נגד-קורונה המירוץ לפיתוח חיסון נגד SARS-COV-2 ]<br /> פיתוח תרופות כנגד מחלת הקורונה יכולות להתבסס גם על חלבון הספייק , מציאת מנגנון הכניסה של הנגיף לתאים באמצעות חלבון S מאפשר לבצע סריקות למציאת מולקולות קטנות או תרופות קיימות שיכולות <br /> &lt;br&gt;<br /> להפריע לכניסת הנגיף לתא. כך למשל, חברת APEIRON Biologics בוחנת יעילות של מולקולה קטנה בשם APN01 החוסמת את הקולטן של התאים שאליו נקשר חלבון S ובכך מונעת הדבקה. כרגע התרופה החדשה נבדקת בניסוי קליני שלב 1 לבטיחות ויעילות.&lt;ref&gt;PMID:32125455&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> לנגיף הקורונה החדש, SARS-CoV-2, יש 29 גֵנים שמכילים הוראות ליצירת חלבונים. 29 החלבונים פועלים בתוך התאים שלנו ועוזרים לייצר אלפי נגיפים חדשים שייצאו מהתא וידביקו אלפי תאים אחרים. כדי לעשות <br /> זאת, חלבוני הנגיף מגייסים לעזרתם חלבונים מהתאים שלנו. אחת האסטרטגיות בפיתוח תרופות נגד הנגיף היא למצוא חומרים שפוגעים בחלבונים שלו – עניין מסובך שדורש זמן רב, אך קבוצות מחקר ברחבי העולם שוקדות על כך אפשרות אחרת היא לפגוע בחלבונים של תאי האדם שעוזרים לחלבוני הנגיף.<br /> בעזרת 29 החלבונים האלה ישנן <br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%91%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-69-%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94[69 תרופות פוטנציאליות לקורונה] <br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' רשימת מקורות '''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: left; direction: ltr; margin-right: 2em;&quot;&gt;<br /> &lt;references/&gt;</div>

Moshera Atawna https://proteopedia.org/index.php?title=Spike_Protein_(Hebrew)&diff=3270720 2020-07-27T05:06:05Z

<p>Moshera Atawna: </p> <hr /> <div>&lt;StructureSection load='6vyb' size='400' side='right' caption='מבנה האקטודומין של חלבון הספייק' scene='84/847984/Opening_scence/4'&gt;<br /> &lt;br&gt;<br /> =&lt;center&gt;Spike Protein חלבון הספייק&lt;/center&gt;=<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9F חלבון] הספייק<br /> הוא אחד החלבונים הנמצאים על גבי מעטפת וירוס הקורונה,<br /> ונחשב לחלבון חיוני להתרבות וירוס הקורונה כיוון שהוא משמש אותו לחדירה לתאי מערכת הנשימה<br /> שהן תאי המטרה שלו.<br /> <br /> חלבון הספייק הינו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F גלוקופרוטאין]<br /> .חוצה ממברנה היוצר הומוטרימר (קומפלקס המורכב משלוש יחידות זהות של החלבון) על שטח פני הוירוס<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> החלבון מורכב מ:<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> 1)אזור גדול הפונה מחוץ למעטפת הוירוס (אקטודומיין)- שמאפשר כניסת הנגיף לתא המארח (איור 1)<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> 2)עוגן טרנסממברנלי יחיד המחבר חלבון זה למעטפת הוירוס<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> 3) זנב קצר פנימי <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> בערך זה מוצג המבנה של &lt;scene name='84/847984/Acto_domain/2'&gt; טרימר האקטודומין&lt;/scene&gt; שמקורו מוירוס ה SARS COV-2.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> האקטודומין מורכב מ 1197 &lt;scene name='84/847984/Amino_acids/1'&gt;חומצות אמינו&lt;/scene&gt;, כל חומצה אמינית צבועה בצבע שונה.<br /> &lt;br&gt;<br /> האקטודומיין הגדול מורכב &lt;scene name='84/847984/S1_subunit/1'&gt; תת יחידה S1&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע סגול <br /> <br /> &lt;scene name='84/847984/S2_subunit/2'&gt;תת יחידה S2&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע כחול<br /> התת יחידה S1 הנקשרת לקולטן על שטח פני התאים המודבקים ותת יחידה S2 המסייעת בחיתוך ממברנלי ומאפשר כניסת הגנום הנגיפי לתא מארח. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> <br /> במהלך הבשלתו וההדבקה עובר חלבון זה חיתוכים פרוטאוליטים באתר הגבול בין S1 ו- S2, כמו גם באתר הקרוי &lt;scene name='84/847984/S2/2'&gt; ’S2 &lt;/scene&gt; שמוצג בצבע ורוד על ידי פרוטאז של התא המודבק (איור 2).חיתוכים אלו חשובים להפעלת החלבון על ידי שינוי מבנהו המרחבי.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בתת היחידה S1 יש שני אזורים &lt;scene name='84/847984/S1_ntd/1'&gt; S1-NTD &lt;/scene&gt; בצבע כתום ו - &lt;scene name='84/847984/S1_ctd/2'&gt;S1-CTD &lt;/scene&gt;שמוצג בצבע ירוק .נמצא שאזור S1-CTD חשוב להכרת הרצפטור ACE2 המצוי על גבי תאי המטרה המודבקים על ידי הנגיף. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> פענוח המבנה של חלבון ה Spike מנגיף ה Cov SARS שהינו קרוב לנגיף הקורונה SARS Cov 2 העלה שאזור ה S1-CTD מורכב משני תת אזורים<br /> &lt;br&gt;<br /> אזור ליבה מתחם הליבה מורכב בעיקר ממבני β sheet ואילו אזור ה <br /> &lt;scene name='84/847984/Rbd/3'&gt;RBD &lt;/scene&gt;שמוצג בצבע אדום <br /> (receptor binding domain) זה מציג משטח חיצוני קעור המסייע לקשירתו לקולטן<br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה הינם משפחה של נגיפים הכוללת בין השאר את נגיף הקורונה האחראי להתפרצות הקורונה הנוכחית.מקובל לחלק את קבוצת נגיפי הקורונה לארבע תת קבוצות: אלפא, ביתא, גמא ודלתא. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה מכירים מגוון קולטנים .מה שמשתנה ביניהם תת היחידה S1 בחלבון ה Spike המכילה רצף קטן משותף לכל משפחות נגיפי הקורונה, <br /> &lt;br&gt;<br /> אבל בנגיפי הקורונה השייכים לאותה משפחה<br /> מידת הדימיון ברצף משמעותית יותר. נגיפי קורונה ממשפחות אלפא ובטא מזהים את הקולטן ACE2 על גבי התאי המטרה.&lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt; <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> <br /> [[Image:אקטודומין.Png|thumb|center|איור 1-מבנה של טרימר האקטודומיין בכחול רואים את 3 תת היחידות הזהות]]<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> [[Image:חיתוך פרוטואליטי.png|center|איור 2-חיתוך פרוטואליטי]]<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''מגפת הקורונה'''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בדצמבר 2019 , התפרץ לראשונה בעיר ווהן בסין נגיף קורונה חדש שנקרא <br /> , [https://davidson.weizmann.ac.il/online/riddlesquizes/%D7%9E%D7%94-%D7%90%D7%AA%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A3-%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94/ SARS COV-2] שהתפשט<br /> <br /> לרחבי העולם כולל ישראל , הנגיף גורם למחלה שנקרא coronavirus disease 2019 (COVID‑19) ,ארגון הבריאות העולמי (WHO) הכריז על המחלה כפנדמיה – מחלה כלל עולמית . [https://www.who.int/emergencies/diseases/novel-coronavirus-2019/question-and-answers-hub/q-a-detail/q-a-coronaviruses#:~:text=symptoms תסמיני המחלה] הם חום , שיעול יבש , כאבי גרון וקשיי נשימה ואפילו למוות במקרים החמורים .<br /> דרכי ההדבקה בוירוס הקורונה הם דרך האף ,הפה והעיניים <br /> [https://www.youtube.com/watch?v=BtN-goy9VOY&amp;feature=youtube לחץ לצפייה איך נדבקים בנגיף ?]<br /> וכחלק מהמלחמה בנגיף הקורונה ישראל ומדינות נוספות מחייבות את תושביה להשתמש <br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A3-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94 במסכות פנים]<br /> <br /> .בכדי לצמצם את מעבר הנגיף מאדם לאחר למרות זאת<br /> נכון לתאריך כתיבת ערך זה לפי [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D עדכון]<br /> משרד הבריאות אתמול נוספו בישראל לפחות 1,681 מאובחנים חדשים, המספר הגבוה ביותר שהיה לנו מאז פרוץ המגפה, ושצפוי עוד לעלות כשיגיעו תוצאות של בדיקות נוספות מאתמול. מספר החולים הפעילים עומד כעת על 21,393 חולים ומספר המאושפזים עומד על 524 איש, מתוכם 123 במצב בינוני ו-177 במצב קשה. מספר המתים מקורונה עלה ל-368, לאחר שאתמול מתו בישראל שלושה חולים והיום עוד אחד.<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' נגיף SARS-COV-2 '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> &lt;p dir = 'rtl'&gt;<br /> [[Image: My_Image.png|thumb|left|איור 3 – נגיף הקורונה נקרא על שם חלבונים שמעניקים לו מראה של כתר. אילוסטרציה של נגיף הקורונה KTSDesign, SPL ]]<br /> <br /> נגיף הקורונה החדש שייך למשפחת וירוסי הקורונה , הוא נקרא בשם הזה על שם חלבוני ה spike- דמויי הכתר או בלטינית קורונה , הבולטים על פני השטח שלו (איור 3) . חלבון זה הוא חיוני וקריטי לחדירת הוירוס לתא המאכסן שלו.<br /> &lt;br&gt;<br /> . הגנום של נגיף הקורונה מורכב במולקולת RNA, ולא במולקולות DNA, כמו הגנום שלנו ושל כל בעלי החיים, הצמחים וגם החיידקים. כשבוע לאחר שהנגיף תועד לראשונה קבעו חוקרים את רצף שלו. בעוד שהגנום של האדם מורכב מלמעלה משלושה מיליארד &quot;אותיות&quot; או בסיסי DNA,הגנום של הנגיף מכיל פחות מ- 30,000 אותיות גנטיות ומספר קטן של גנים<br /> &lt;br&gt;<br /> , הגנום שלו מורכב ממולקולת RNA המקודדת ל 29 גנים המייצרים בסופו של דבר 29 חלבונים האחראיים על התרבות הנגיף בתא המאכסן , ישנם חלבונים לא מבניים כמו RNA POLYMERASE וחלבונים מבניים כמו חלבון הספייק שמשמש לחדירת הנגיף לתא המאכסן בנוסף לחלבון נוקלאופרוטאין האורז את הגנום ושניים אחרים הקשורים לקרום &lt;ref&gt;PMID: 32228860 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיף ה SARS- Cov2 האחראי על התפרצות הקורונה הנוכחית דומה מאוד במבנהו ורצפו לנגיף ה SARS-CoVהאחראי להתפרצות מחלת ה SARS ב <br /> 2002.מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים BATCOV RaTG 13 <br /> &lt;br&gt; <br /> , ייתכן שעטלפים העבירו אותו לבני האדם אך בין שני הנגיפים קיים הבדל גדול בגנום באזורים הקשורים ליכולת ההדבקה , דבר זה מרמז על כך שנגיף העטלף הזה לא הדביק ישירות בני אדם אלא הועבר לבני אדם דרך מארח ביניים &lt;ref&gt;PMID:32015507&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> ואכן,מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים.עבור נגיף ה SARS נמצא שמארח הביניים הינו היונק [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%97%D7%9F_%D7%93%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%99 גחן דקלים אסייתי]. <br /> &lt;br&gt;<br /> נמצאו 2 ח.אמינו במתחם קישור הרצפטור (RBD-receptor binding domain) באזור ה S1-CTD מבדילות בין הנגיף שמדביק האדם לזה המדביק את <br /> החדק,Asn479+Thr487 באדם לעומת lys479+ser487 בבעלי חיים.<br /> &lt;br&gt;<br /> מחקרים הראו שהנגיף של האדם נקשר יותר חזק לקולטן ACE2 מאשר הנגיף של בעל החיים, וההסבר הוא מוטציות שהובילו להחלפת שתי חומצות אמינו אלו הגדילו את סיכוי המעבר של הנגיף מחיה לאדם. <br /> &lt;br&gt;<br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/ השינויים ברצפו]<br /> של חלבון הספייק בנגיף הקורונה (כמו גם שינויים ברצף חלבונים אחרים בנגיף) הינם נושא למחקר רב.עד כה נקבע הרצף של מספר רב של נגיפים שבודדו מחולים בכל העולם<br /> רצפים אלו וההבדלים ביניהם הודות לרכישת מוטציות מאפשרים לעקוב אחר התפשטות המגפה בעולם, ללמוד על אזורים חשובים בגנום הנגיף ומהווים פוטנציאל לפיתוח חיסון או תרופה. <br /> &lt;br&gt;<br /> .המידע על רצף הנגיף והשינויים בו מאוגד במאגר מידע יחודי הנגיש לציבור הרחב &lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' SARS-COV-2 מעגל החיים של נגיף '''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''1)חדירה לתא המאכסן נעשה באמצעות חלבון ה SPIKE'''<br /> <br /> הנגיף נכנס לגוף דרך האף, הפה והעיניים, ובעזרת חלבון ה-Spike, או חלבון S, מתחבר לתאים בדרכי הנשימה המייצרים חלבון הנקרא ACE2.(איור 4)<br /> &lt;br&gt;<br /> [[Image: C0485399-Coronavirus_host_cell_receptor_with_antibody,_illustration-SPL_580.jpg|thumb|center|איור 4 חלבון ספייק נקשר על פני הקולטן של התא המודבק אילוסטרציה של מבנה הקולטן Ramon Andrade 3Dciencia, SPL]] <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''2)שחרור החומר הגנטי הוירוסי בתא המאכסן'''<br /> לאחר שהנגיף נכנס לתוך התא, הוא משחרר קטע של חומר גנטי בצורת RNA.לאחר שחדר לתא, הנגיף מנצל את מרכיביו ליצירת מפעלי שכפול RNA עבור הנגיף. התא הנגוע קורא את ה-RNA הנגיפי ומייצר חלבונים לפי ההוראות הכתובות בו. אותם חלבונים ישמשו בהמשך להרכבת עותקים חדשים של הנגיף.<br /> &lt;br&gt; <br /> <br /> '''3)הרכבת נגיפים חדשים'''<br /> <br /> מכונות התא מתחילות לייצר בקצב מהיר עוד ועוד RNA נגיפי וחלבונים נגיפיים, ואלו מורכבים יחדיו ליצירת עותקים שלמים של הנגיף. העותקים החדשים נישאים לשוליים החיצוניים של התא, ויכולים לצאת ממנו במטרה להדביק תאים נוספים.<br /> <br /> '''4)שחרור הנגיפים החדשים מהתא המאכסן'''<br /> <br /> השלב האחרון של השכפול הויראלי הוא שחרור עותקי הנגיף החדשים המיוצרים בתא המארח. כל תא נגוע יכול לשחרר מיליוני עותקים של הנגיף לפני שהוא מתפרק לבסוף ומת. נגיפים מסוימים משתחררים<br /> &lt;br&gt;<br /> כאשר התא המארח מת, ואילו נגיפים אחרים יכולים להשתחרר דרך קרום התא מבלי להרוג אותו ישירות. לאחר יציאת הנגיפים מהתא הנגוע, הם עשויים להדביק תאים סמוכים ולחזור על מחזור השכפול.<br /> &lt;br&gt;<br /> שיעול והתעטשות עלולים להפיץ ליחה מלאה נגיפים מדרכי הנשימה על אנשים ומשטחים סמוכים, שם הנגיף יכול להישאר בעל יכולת הדבקה במשך מספר שעות עד מספר ימים.<br /> [[Image: Coronavirus cycle.png|thumb|center|איור 5 מחזור החיים של נגיף הקורונה ]] <br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''פוטנציאל חלבון הספייק בפיתוח חיסונים ותרופות למחלה '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> מאחר ש- SARS-CoV-2הוא נגיף חדש, הידע הקיים לגבי אנטיגנים אפשריים עדיין מצומצם. עם זאת, כלים טכנולוגיים מתקדמים מסייעים למדענים לקדם את המחקר לפיתוח תרכיב נגד הנגיף ומציאת אנטיגנים אפשריים. כך למשל, זמן קצר לאחר התפרצותו, כבר היה בידי החוקרים הרצף הגנטי של הנגיף החדש, אשר מאפשר שימוש במודלים לבחירה מושכלת של אנטיגנים אפשריים.<br /> &lt;br&gt;<br /> כבר החל [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencepanorama/איך-מפתחים-חיסון-נגד-קורונה המירוץ לפיתוח חיסון נגד SARS-COV-2 ]<br /> פיתוח תרופות כנגד מחלת הקורונה יכולות להתבסס גם על חלבון הספייק , מציאת מנגנון הכניסה של הנגיף לתאים באמצעות חלבון S מאפשר לבצע סריקות למציאת מולקולות קטנות או תרופות קיימות שיכולות <br /> &lt;br&gt;<br /> להפריע לכניסת הנגיף לתא. כך למשל, חברת APEIRON Biologics בוחנת יעילות של מולקולה קטנה בשם APN01 החוסמת את הקולטן של התאים שאליו נקשר חלבון S ובכך מונעת הדבקה. כרגע התרופה החדשה נבדקת בניסוי קליני שלב 1 לבטיחות ויעילות.&lt;ref&gt;PMID:32125455&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> לנגיף הקורונה החדש, SARS-CoV-2, יש 29 גֵנים שמכילים הוראות ליצירת חלבונים. 29 החלבונים פועלים בתוך התאים שלנו ועוזרים לייצר אלפי נגיפים חדשים שייצאו מהתא וידביקו אלפי תאים אחרים. כדי לעשות <br /> זאת, חלבוני הנגיף מגייסים לעזרתם חלבונים מהתאים שלנו. אחת האסטרטגיות בפיתוח תרופות נגד הנגיף היא למצוא חומרים שפוגעים בחלבונים שלו – עניין מסובך שדורש זמן רב, אך קבוצות מחקר ברחבי העולם שוקדות על כך אפשרות אחרת היא לפגוע בחלבונים של תאי האדם שעוזרים לחלבוני הנגיף.<br /> בעזרת 29 החלבונים האלה ישנן <br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%91%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-69-%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94[69 תרופות פוטנציאליות לקורונה] <br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' רשימת מקורות '''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: left; direction: ltr; margin-right: 2em;&quot;&gt;<br /> &lt;references/&gt;</div>

Moshera Atawna https://proteopedia.org/index.php?title=Spike_Protein_(Hebrew)&diff=3270719 2020-07-27T04:55:04Z

<p>Moshera Atawna: </p> <hr /> <div>&lt;StructureSection load='6vyb' size='400' side='right' caption='מבנה האקטודומין של חלבון הספייק' scene='84/847984/Opening_scence/4'&gt;<br /> &lt;br&gt;<br /> =&lt;center&gt;Spike Protein חלבון הספייק&lt;/center&gt;=<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9F חלבון] הספייק<br /> הוא אחד החלבונים הנמצאים על גבי מעטפת וירוס הקורונה,<br /> ונחשב לחלבון חיוני להתרבות וירוס הקורונה כיוון שהוא משמש אותו לחדירה לתאי מערכת הנשימה<br /> שהן תאי המטרה שלו.<br /> <br /> חלבון הספייק הינו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F גלוקופרוטאין]<br /> .חוצה ממברנה היוצר הומוטרימר (קומפלקס המורכב משלוש יחידות זהות של החלבון) על שטח פני הוירוס<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> החלבון מורכב מ:<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> 1)אזור גדול הפונה מחוץ למעטפת הוירוס (אקטודומיין)- שמאפשר כניסת הנגיף לתא המארח (איור 1)<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> 2)עוגן טרנסממברנלי יחיד המחבר חלבון זה למעטפת הוירוס<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> 3) זנב קצר פנימי <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> בערך זה מוצג המבנה של &lt;scene name='84/847984/Acto_domain/2'&gt; טרימר האקטודומין&lt;/scene&gt; שמקורו מוירוס ה SARS COV-2.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> האקטודומין מורכב מ 1197 &lt;scene name='84/847984/Amino_acids/1'&gt;חומצות אמינו&lt;/scene&gt;, כל חומצה אמינית צבועה בצבע שונה.<br /> &lt;br&gt;<br /> האקטודומיין הגדול מורכב &lt;scene name='84/847984/S1_subunit/1'&gt; תת יחידה S1&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע סגול <br /> <br /> &lt;scene name='84/847984/S2_subunit/2'&gt;תת יחידה S2&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע כחול<br /> התת יחידה S1 הנקשרת לקולטן על שטח פני התאים המודבקים ותת יחידה S2 המסייעת בחיתוך ממברנלי ומאפשר כניסת הגנום הנגיפי לתא מארח. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> <br /> במהלך הבשלתו וההדבקה עובר חלבון זה חיתוכים פרוטאוליטים באתר הגבול בין S1 ו- S2, כמו גם באתר הקרוי &lt;scene name='84/847984/S2/2'&gt; ’S2 &lt;/scene&gt; שמוצג בצבע ורוד על ידי פרוטאז של התא המודבק (איור 2).חיתוכים אלו חשובים להפעלת החלבון על ידי שינוי מבנהו המרחבי.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בתת היחידה S1 יש שני אזורים &lt;scene name='84/847984/S1_ntd/1'&gt; S1-NTD &lt;/scene&gt; בצבע כתום ו - &lt;scene name='84/847984/S1_ctd/2'&gt;S1-CTD &lt;/scene&gt;שמוצג בצבע ירוק .נמצא שאזור S1-CTD חשוב להכרת הרצפטור ACE2 המצוי על גבי תאי המטרה המודבקים על ידי הנגיף. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> פענוח המבנה של חלבון ה Spike מנגיף ה Cov SARS שהינו קרוב לנגיף הקורונה SARS Cov 2 העלה שאזור ה S1-CTD מורכב משני תת אזורים<br /> &lt;br&gt;<br /> אזור ליבה מתחם הליבה מורכב בעיקר ממבני β sheet ואילו אזור ה <br /> &lt;scene name='84/847984/Rbd/3'&gt;RBD &lt;/scene&gt;שמוצג בצבע אדום <br /> (receptor binding domain) זה מציג משטח חיצוני קעור המסייע לקשירתו לקולטן<br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה הינם משפחה של נגיפים הכוללת בין השאר את נגיף הקורונה האחראי להתפרצות הקורונה הנוכחית.מקובל לחלק את קבוצת נגיפי הקורונה לארבע תת קבוצות: אלפא, ביתא, גמא ודלתא. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה מכירים מגוון קולטנים .מה שמשתנה ביניהם תת היחידה S1 בחלבון ה Spike המכילה רצף קטן משותף לכל משפחות נגיפי הקורונה, <br /> &lt;br&gt;<br /> אבל בנגיפי הקורונה השייכים לאותה משפחה<br /> מידת הדימיון ברצף משמעותית יותר. נגיפי קורונה ממשפחות אלפא ובטא מזהים את הקולטן ACE2 על גבי התאי המטרה.&lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt; <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> <br /> [[Image:אקטודומין.Png|thumb|center|איור 1-מבנה של טרימר האקטודומיין בכחול רואים את 3 תת היחידות הזהות]]<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> [[Image:חיתוך פרוטואליטי.png|center|איור 2-חיתוך פרוטואליטי]]<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''מגפת הקורונה'''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בדצמבר 2019 , התפרץ לראשונה בעיר ווהן בסין נגיף קורונה חדש שנקרא <br /> , [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/ SARS COV-2] שהתפשט<br /> <br /> לרחבי העולם כולל ישראל , הנגיף גורם למחלה שנקרא coronavirus disease 2019 (COVID‑19) ,ארגון הבריאות העולמי (WHO) הכריז על המחלה כפנדמיה – מחלה כלל עולמית . [https://www.who.int/emergencies/diseases/novel-coronavirus-2019/question-and-answers-hub/q-a-detail/q-a-coronaviruses#:~:text=symptoms תסמיני המחלה] הם חום , שיעול יבש , כאבי גרון וקשיי נשימה ואפילו למוות במקרים החמורים .<br /> דרכי ההדבקה בוירוס הקורונה הם דרך האף ,הפה והעיניים <br /> [https://www.youtube.com/watch?v=BtN-goy9VOY&amp;feature=youtube סרטון - איך נדבקים בנגיף ?]<br /> וכחלק מהמלחמה בנגיף הקורונה ישראל ומדינות נוספות מחייבות את תושביה להשתמש <br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A3-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94 במסכות פנים]<br /> <br /> .בכדי לצמצם את מעבר הנגיף מאדם לאחר למרות זאת<br /> נכון לתאריך כתיבת ערך זה לפי [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D עדכון]<br /> משרד הבריאות אתמול נוספו בישראל לפחות 1,681 מאובחנים חדשים, המספר הגבוה ביותר שהיה לנו מאז פרוץ המגפה, ושצפוי עוד לעלות כשיגיעו תוצאות של בדיקות נוספות מאתמול. מספר החולים הפעילים עומד כעת על 21,393 חולים ומספר המאושפזים עומד על 524 איש, מתוכם 123 במצב בינוני ו-177 במצב קשה. מספר המתים מקורונה עלה ל-368, לאחר שאתמול מתו בישראל שלושה חולים והיום עוד אחד.<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' נגיף SARS-COV-2 '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> &lt;p dir = 'rtl'&gt;<br /> [[Image: My_Image.png|thumb|left|איור 3 – נגיף הקורונה נקרא על שם חלבונים שמעניקים לו מראה של כתר. אילוסטרציה של נגיף הקורונה KTSDesign, SPL ]]<br /> <br /> נגיף הקורונה החדש שייך למשפחת וירוסי הקורונה , הוא נקרא בשם הזה על שם חלבוני ה spike- דמויי הכתר או בלטינית קורונה , הבולטים על פני השטח שלו (איור 3) . חלבון זה הוא חיוני וקריטי לחדירת הוירוס לתא המאכסן שלו.<br /> &lt;br&gt;<br /> . הגנום של נגיף הקורונה מורכב במולקולת RNA, ולא במולקולות DNA, כמו הגנום שלנו ושל כל בעלי החיים, הצמחים וגם החיידקים. כשבוע לאחר שהנגיף תועד לראשונה קבעו חוקרים את רצף שלו. בעוד שהגנום של האדם מורכב מלמעלה משלושה מיליארד &quot;אותיות&quot; או בסיסי DNA,הגנום של הנגיף מכיל פחות מ- 30,000 אותיות גנטיות ומספר קטן של גנים<br /> &lt;br&gt;<br /> , הגנום שלו מורכב ממולקולת RNA המקודדת ל 29 גנים המייצרים בסופו של דבר 29 חלבונים האחראיים על התרבות הנגיף בתא המאכסן , ישנם חלבונים לא מבניים כמו RNA POLYMERASE וחלבונים מבניים כמו חלבון הספייק שמשמש לחדירת הנגיף לתא המאכסן בנוסף לחלבון נוקלאופרוטאין האורז את הגנום ושניים אחרים הקשורים לקרום &lt;ref&gt;PMID: 32228860 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיף ה SARS- Cov2 האחראי על התפרצות הקורונה הנוכחית דומה מאוד במבנהו ורצפו לנגיף ה SARS-CoVהאחראי להתפרצות מחלת ה SARS ב <br /> 2002.מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים BATCOV RaTG 13 <br /> &lt;br&gt; <br /> , ייתכן שעטלפים העבירו אותו לבני האדם אך בין שני הנגיפים קיים הבדל גדול בגנום באזורים הקשורים ליכולת ההדבקה , דבר זה מרמז על כך שנגיף העטלף הזה לא הדביק ישירות בני אדם אלא הועבר לבני אדם דרך מארח ביניים &lt;ref&gt;PMID:32015507&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> ואכן,מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים.עבור נגיף ה SARS נמצא שמארח הביניים הינו היונק [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%97%D7%9F_%D7%93%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%99 גחן דקלים אסייתי]. <br /> &lt;br&gt;<br /> נמצאו 2 ח.אמינו במתחם קישור הרצפטור (RBD-receptor binding domain) באזור ה S1-CTD מבדילות בין הנגיף שמדביק האדם לזה המדביק את <br /> החדק,Asn479+Thr487 באדם לעומת lys479+ser487 בבעלי חיים.<br /> &lt;br&gt;<br /> מחקרים הראו שהנגיף של האדם נקשר יותר חזק לקולטן ACE2 מאשר הנגיף של בעל החיים, וההסבר הוא מוטציות שהובילו להחלפת שתי חומצות אמינו אלו הגדילו את סיכוי המעבר של הנגיף מחיה לאדם. <br /> &lt;br&gt;<br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/ השינויים ברצפו]<br /> של חלבון הספייק בנגיף הקורונה (כמו גם שינויים ברצף חלבונים אחרים בנגיף) הינם נושא למחקר רב.עד כה נקבע הרצף של מספר רב של נגיפים שבודדו מחולים בכל העולם<br /> רצפים אלו וההבדלים ביניהם הודות לרכישת מוטציות מאפשרים לעקוב אחר התפשטות המגפה בעולם, ללמוד על אזורים חשובים בגנום הנגיף ומהווים פוטנציאל לפיתוח חיסון או תרופה. <br /> &lt;br&gt;<br /> .המידע על רצף הנגיף והשינויים בו מאוגד במאגר מידע יחודי הנגיש לציבור הרחב &lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' SARS-COV-2 מעגל החיים של נגיף '''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''1)חדירה לתא המאכסן נעשה באמצעות חלבון ה SPIKE'''<br /> <br /> הנגיף נכנס לגוף דרך האף, הפה והעיניים, ובעזרת חלבון ה-Spike, או חלבון S, מתחבר לתאים בדרכי הנשימה המייצרים חלבון הנקרא ACE2.(איור 4)<br /> &lt;br&gt;<br /> [[Image: C0485399-Coronavirus_host_cell_receptor_with_antibody,_illustration-SPL_580.jpg|thumb|center|איור 4 חלבון ספייק נקשר על פני הקולטן של התא המודבק אילוסטרציה של מבנה הקולטן Ramon Andrade 3Dciencia, SPL]] <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''2)שחרור החומר הגנטי הוירוסי בתא המאכסן'''<br /> לאחר שהנגיף נכנס לתוך התא, הוא משחרר קטע של חומר גנטי בצורת RNA.לאחר שחדר לתא, הנגיף מנצל את מרכיביו ליצירת מפעלי שכפול RNA עבור הנגיף. התא הנגוע קורא את ה-RNA הנגיפי ומייצר חלבונים לפי ההוראות הכתובות בו. אותם חלבונים ישמשו בהמשך להרכבת עותקים חדשים של הנגיף.<br /> &lt;br&gt; <br /> <br /> '''3)הרכבת נגיפים חדשים'''<br /> <br /> מכונות התא מתחילות לייצר בקצב מהיר עוד ועוד RNA נגיפי וחלבונים נגיפיים, ואלו מורכבים יחדיו ליצירת עותקים שלמים של הנגיף. העותקים החדשים נישאים לשוליים החיצוניים של התא, ויכולים לצאת ממנו במטרה להדביק תאים נוספים.<br /> <br /> '''4)שחרור הנגיפים החדשים מהתא המאכסן'''<br /> <br /> השלב האחרון של השכפול הויראלי הוא שחרור עותקי הנגיף החדשים המיוצרים בתא המארח. כל תא נגוע יכול לשחרר מיליוני עותקים של הנגיף לפני שהוא מתפרק לבסוף ומת. נגיפים מסוימים משתחררים<br /> &lt;br&gt;<br /> כאשר התא המארח מת, ואילו נגיפים אחרים יכולים להשתחרר דרך קרום התא מבלי להרוג אותו ישירות. לאחר יציאת הנגיפים מהתא הנגוע, הם עשויים להדביק תאים סמוכים ולחזור על מחזור השכפול.<br /> &lt;br&gt;<br /> שיעול והתעטשות עלולים להפיץ ליחה מלאה נגיפים מדרכי הנשימה על אנשים ומשטחים סמוכים, שם הנגיף יכול להישאר בעל יכולת הדבקה במשך מספר שעות עד מספר ימים.<br /> [[Image: Coronavirus cycle.png|thumb|center|איור 5 מחזור החיים של נגיף הקורונה ]] <br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''פוטנציאל חלבון הספייק בפיתוח חיסונים ותרופות למחלה '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> מאחר ש- SARS-CoV-2הוא נגיף חדש, הידע הקיים לגבי אנטיגנים אפשריים עדיין מצומצם. עם זאת, כלים טכנולוגיים מתקדמים מסייעים למדענים לקדם את המחקר לפיתוח תרכיב נגד הנגיף ומציאת אנטיגנים אפשריים. כך למשל, זמן קצר לאחר התפרצותו, כבר היה בידי החוקרים הרצף הגנטי של הנגיף החדש, אשר מאפשר שימוש במודלים לבחירה מושכלת של אנטיגנים אפשריים.<br /> &lt;br&gt;<br /> כבר החל [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencepanorama/איך-מפתחים-חיסון-נגד-קורונה המירוץ לפיתוח חיסון נגד SARS-COV-2 ]<br /> פיתוח תרופות כנגד מחלת הקורונה יכולות להתבסס גם על חלבון הספייק , מציאת מנגנון הכניסה של הנגיף לתאים באמצעות חלבון S מאפשר לבצע סריקות למציאת מולקולות קטנות או תרופות קיימות שיכולות <br /> &lt;br&gt;<br /> להפריע לכניסת הנגיף לתא. כך למשל, חברת APEIRON Biologics בוחנת יעילות של מולקולה קטנה בשם APN01 החוסמת את הקולטן של התאים שאליו נקשר חלבון S ובכך מונעת הדבקה. כרגע התרופה החדשה נבדקת בניסוי קליני שלב 1 לבטיחות ויעילות.&lt;ref&gt;PMID:32125455&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> לנגיף הקורונה החדש, SARS-CoV-2, יש 29 גֵנים שמכילים הוראות ליצירת חלבונים. 29 החלבונים פועלים בתוך התאים שלנו ועוזרים לייצר אלפי נגיפים חדשים שייצאו מהתא וידביקו אלפי תאים אחרים. כדי לעשות <br /> זאת, חלבוני הנגיף מגייסים לעזרתם חלבונים מהתאים שלנו. אחת האסטרטגיות בפיתוח תרופות נגד הנגיף היא למצוא חומרים שפוגעים בחלבונים שלו – עניין מסובך שדורש זמן רב, אך קבוצות מחקר ברחבי העולם שוקדות על כך אפשרות אחרת היא לפגוע בחלבונים של תאי האדם שעוזרים לחלבוני הנגיף.<br /> בעזרת 29 החלבונים האלה ישנן <br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%91%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-69-%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94[69 תרופות פוטנציאליות לקורונה] <br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' רשימת מקורות '''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: left; direction: ltr; margin-right: 2em;&quot;&gt;<br /> &lt;references/&gt;</div>

Moshera Atawna https://proteopedia.org/index.php?title=Spike_Protein_(Hebrew)&diff=3270718 2020-07-27T04:53:02Z

<p>Moshera Atawna: </p> <hr /> <div>&lt;StructureSection load='6vyb' size='400' side='right' caption='מבנה האקטודומין של חלבון הספייק' scene='84/847984/Opening_scence/4'&gt;<br /> &lt;br&gt;<br /> =&lt;center&gt;Spike Protein חלבון הספייק&lt;/center&gt;=<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9F חלבון] הספייק<br /> הוא אחד החלבונים הנמצאים על גבי מעטפת וירוס הקורונה,<br /> ונחשב לחלבון חיוני להתרבות וירוס הקורונה כיוון שהוא משמש אותו לחדירה לתאי מערכת הנשימה<br /> שהן תאי המטרה שלו.<br /> <br /> חלבון הספייק הינו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F גלוקופרוטאין]<br /> .חוצה ממברנה היוצר הומוטרימר (קומפלקס המורכב משלוש יחידות זהות של החלבון) על שטח פני הוירוס<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> החלבון מורכב מ:<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> 1)אזור גדול הפונה מחוץ למעטפת הוירוס (אקטודומיין)- שמאפשר כניסת הנגיף לתא המארח (איור 1)<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> 2)עוגן טרנסממברנלי יחיד המחבר חלבון זה למעטפת הוירוס<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> 3) זנב קצר פנימי <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> בערך זה מוצג המבנה של &lt;scene name='84/847984/Acto_domain/2'&gt; טרימר האקטודומין&lt;/scene&gt; שמקורו מוירוס ה SARS COV-2.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> האקטודומין מורכב מ 1197 &lt;scene name='84/847984/Amino_acids/1'&gt;חומצות אמינו&lt;/scene&gt;, כל חומצה אמינית צבועה בצבע שונה.<br /> &lt;br&gt;<br /> האקטודומיין הגדול מורכב &lt;scene name='84/847984/S1_subunit/1'&gt; תת יחידה S1&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע סגול <br /> <br /> &lt;scene name='84/847984/S2_subunit/2'&gt;תת יחידה S2&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע כחול<br /> התת יחידה S1 הנקשרת לקולטן על שטח פני התאים המודבקים ותת יחידה S2 המסייעת בחיתוך ממברנלי ומאפשר כניסת הגנום הנגיפי לתא מארח. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> <br /> במהלך הבשלתו וההדבקה עובר חלבון זה חיתוכים פרוטאוליטים באתר הגבול בין S1 ו- S2, כמו גם באתר הקרוי &lt;scene name='84/847984/S2/2'&gt; S2’ &lt;/scene&gt; שמוצג בצבע ורוד על ידי פרוטאז של התא המודבק (איור 2).חיתוכים אלו חשובים להפעלת החלבון על ידי שינוי מבנהו המרחבי.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בתת היחידה S1 יש שני אזורים &lt;scene name='84/847984/S1_ntd/1'&gt; S1-NTD &lt;/scene&gt; בצבע כתום ו - &lt;scene name='84/847984/S1_ctd/2'&gt;S1-CTD &lt;/scene&gt;שמוצג בצבע ירוק .נמצא שאזור S1-CTD חשוב להכרת הרצפטור ACE2 המצוי על גבי תאי המטרה המודבקים על ידי הנגיף. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> פענוח המבנה של חלבון ה Spike מנגיף ה Cov SARS שהינו קרוב לנגיף הקורונה SARS Cov 2 העלה שאזור ה S1-CTD מורכב משני תת אזורים<br /> &lt;br&gt;<br /> אזור ליבה מתחם הליבה מורכב בעיקר ממבני β sheet ואילו אזור ה <br /> &lt;scene name='84/847984/Rbd/3'&gt;RBD &lt;/scene&gt;שמוצג בצבע אדום <br /> (receptor binding domain) זה מציג משטח חיצוני קעור המסייע לקשירתו לקולטן<br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה הינם משפחה של נגיפים הכוללת בין השאר את נגיף הקורונה האחראי להתפרצות הקורונה הנוכחית.מקובל לחלק את קבוצת נגיפי הקורונה לארבע תת קבוצות: אלפא, ביתא, גמא ודלתא. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה מכירים מגוון קולטנים .מה שמשתנה ביניהם תת היחידה S1 בחלבון ה Spike המכילה רצף קטן משותף לכל משפחות נגיפי הקורונה, <br /> &lt;br&gt;<br /> אבל בנגיפי הקורונה השייכים לאותה משפחה<br /> מידת הדימיון ברצף משמעותית יותר. נגיפי קורונה ממשפחות אלפא ובטא מזהים את הקולטן ACE2 על גבי התאי המטרה.&lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt; <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> <br /> [[Image:אקטודומין.Png|thumb|center|איור 1-מבנה של טרימר האקטודומיין בכחול רואים את 3 תת היחידות הזהות]]<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> [[Image:חיתוך פרוטואליטי.png|center|איור 2-חיתוך פרוטואליטי]]<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''מגפת הקורונה'''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בדצמבר 2019 , התפרץ לראשונה בעיר ווהן בסין נגיף קורונה חדש שנקרא <br /> , [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/ SARS COV-2] שהתפשט<br /> <br /> לרחבי העולם כולל ישראל , הנגיף גורם למחלה שנקרא coronavirus disease 2019 (COVID‑19) ,ארגון הבריאות העולמי (WHO) הכריז על המחלה כפנדמיה – מחלה כלל עולמית . [https://www.who.int/emergencies/diseases/novel-coronavirus-2019/question-and-answers-hub/q-a-detail/q-a-coronaviruses#:~:text=symptoms תסמיני המחלה] הם חום , שיעול יבש , כאבי גרון וקשיי נשימה ואפילו למוות במקרים החמורים .<br /> דרכי ההדבקה בוירוס הקורונה הם דרך האף ,הפה והעיניים <br /> [https://www.youtube.com/watch?v=BtN-goy9VOY&amp;feature=youtube סרטון - איך נדבקים בנגיף ?]<br /> וכחלק מהמלחמה בנגיף הקורונה ישראל ומדינות נוספות מחייבות את תושביה להשתמש <br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A3-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94 במסכות פנים]<br /> <br /> .בכדי לצמצם את מעבר הנגיף מאדם לאחר למרות זאת<br /> נכון לתאריך כתיבת ערך זה לפי [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D עדכון]<br /> משרד הבריאות אתמול נוספו בישראל לפחות 1,681 מאובחנים חדשים, המספר הגבוה ביותר שהיה לנו מאז פרוץ המגפה, ושצפוי עוד לעלות כשיגיעו תוצאות של בדיקות נוספות מאתמול. מספר החולים הפעילים עומד כעת על 21,393 חולים ומספר המאושפזים עומד על 524 איש, מתוכם 123 במצב בינוני ו-177 במצב קשה. מספר המתים מקורונה עלה ל-368, לאחר שאתמול מתו בישראל שלושה חולים והיום עוד אחד.<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' נגיף SARS-COV-2 '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> &lt;p dir = 'rtl'&gt;<br /> [[Image: My_Image.png|thumb|left|איור 3 – נגיף הקורונה נקרא על שם חלבונים שמעניקים לו מראה של כתר. אילוסטרציה של נגיף הקורונה KTSDesign, SPL ]]<br /> <br /> נגיף הקורונה החדש שייך למשפחת וירוסי הקורונה , הוא נקרא בשם הזה על שם חלבוני ה spike- דמויי הכתר או בלטינית קורונה , הבולטים על פני השטח שלו (איור 3) . חלבון זה הוא חיוני וקריטי לחדירת הוירוס לתא המאכסן שלו.<br /> &lt;br&gt;<br /> . הגנום של נגיף הקורונה מורכב במולקולת RNA, ולא במולקולות DNA, כמו הגנום שלנו ושל כל בעלי החיים, הצמחים וגם החיידקים. כשבוע לאחר שהנגיף תועד לראשונה קבעו חוקרים את רצף שלו. בעוד שהגנום של האדם מורכב מלמעלה משלושה מיליארד &quot;אותיות&quot; או בסיסי DNA,הגנום של הנגיף מכיל פחות מ- 30,000 אותיות גנטיות ומספר קטן של גנים<br /> &lt;br&gt;<br /> , הגנום שלו מורכב ממולקולת RNA המקודדת ל 29 גנים המייצרים בסופו של דבר 29 חלבונים האחראיים על התרבות הנגיף בתא המאכסן , ישנם חלבונים לא מבניים כמו RNA POLYMERASE וחלבונים מבניים כמו חלבון הספייק שמשמש לחדירת הנגיף לתא המאכסן בנוסף לחלבון נוקלאופרוטאין האורז את הגנום ושניים אחרים הקשורים לקרום &lt;ref&gt;PMID: 32228860 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיף ה SARS- Cov2 האחראי על התפרצות הקורונה הנוכחית דומה מאוד במבנהו ורצפו לנגיף ה SARS-CoVהאחראי להתפרצות מחלת ה SARS ב <br /> 2002.מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים BATCOV RaTG 13 <br /> &lt;br&gt; <br /> , ייתכן שעטלפים העבירו אותו לבני האדם אך בין שני הנגיפים קיים הבדל גדול בגנום באזורים הקשורים ליכולת ההדבקה , דבר זה מרמז על כך שנגיף העטלף הזה לא הדביק ישירות בני אדם אלא הועבר לבני אדם דרך מארח ביניים &lt;ref&gt;PMID:32015507&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> ואכן,מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים.עבור נגיף ה SARS נמצא שמארח הביניים הינו היונק [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%97%D7%9F_%D7%93%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%99 גחן דקלים אסייתי]. <br /> &lt;br&gt;<br /> נמצאו 2 ח.אמינו במתחם קישור הרצפטור (RBD-receptor binding domain) באזור ה S1-CTD מבדילות בין הנגיף שמדביק האדם לזה המדביק את <br /> החדק,Asn479+Thr487 באדם לעומת lys479+ser487 בבעלי חיים.<br /> &lt;br&gt;<br /> מחקרים הראו שהנגיף של האדם נקשר יותר חזק לקולטן ACE2 מאשר הנגיף של בעל החיים, וההסבר הוא מוטציות שהובילו להחלפת שתי חומצות אמינו אלו הגדילו את סיכוי המעבר של הנגיף מחיה לאדם. <br /> &lt;br&gt;<br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/ השינויים ברצפו]<br /> של חלבון הספייק בנגיף הקורונה (כמו גם שינויים ברצף חלבונים אחרים בנגיף) הינם נושא למחקר רב.עד כה נקבע הרצף של מספר רב של נגיפים שבודדו מחולים בכל העולם<br /> רצפים אלו וההבדלים ביניהם הודות לרכישת מוטציות מאפשרים לעקוב אחר התפשטות המגפה בעולם, ללמוד על אזורים חשובים בגנום הנגיף ומהווים פוטנציאל לפיתוח חיסון או תרופה. <br /> &lt;br&gt;<br /> .המידע על רצף הנגיף והשינויים בו מאוגד במאגר מידע יחודי הנגיש לציבור הרחב &lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' SARS-COV-2 מעגל החיים של נגיף '''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''1)חדירה לתא המאכסן נעשה באמצעות חלבון ה SPIKE'''<br /> <br /> הנגיף נכנס לגוף דרך האף, הפה והעיניים, ובעזרת חלבון ה-Spike, או חלבון S, מתחבר לתאים בדרכי הנשימה המייצרים חלבון הנקרא ACE2.(איור 4)<br /> &lt;br&gt;<br /> [[Image: C0485399-Coronavirus_host_cell_receptor_with_antibody,_illustration-SPL_580.jpg|thumb|center|איור 4 חלבון ספייק נקשר על פני הקולטן של התא המודבק אילוסטרציה של מבנה הקולטן Ramon Andrade 3Dciencia, SPL]] <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''2)שחרור החומר הגנטי הוירוסי בתא המאכסן'''<br /> לאחר שהנגיף נכנס לתוך התא, הוא משחרר קטע של חומר גנטי בצורת RNA.לאחר שחדר לתא, הנגיף מנצל את מרכיביו ליצירת מפעלי שכפול RNA עבור הנגיף. התא הנגוע קורא את ה-RNA הנגיפי ומייצר חלבונים לפי ההוראות הכתובות בו. אותם חלבונים ישמשו בהמשך להרכבת עותקים חדשים של הנגיף.<br /> &lt;br&gt; <br /> <br /> '''3)הרכבת נגיפים חדשים'''<br /> <br /> מכונות התא מתחילות לייצר בקצב מהיר עוד ועוד RNA נגיפי וחלבונים נגיפיים, ואלו מורכבים יחדיו ליצירת עותקים שלמים של הנגיף. העותקים החדשים נישאים לשוליים החיצוניים של התא, ויכולים לצאת ממנו במטרה להדביק תאים נוספים.<br /> <br /> '''4)שחרור הנגיפים החדשים מהתא המאכסן'''<br /> <br /> השלב האחרון של השכפול הויראלי הוא שחרור עותקי הנגיף החדשים המיוצרים בתא המארח. כל תא נגוע יכול לשחרר מיליוני עותקים של הנגיף לפני שהוא מתפרק לבסוף ומת. נגיפים מסוימים משתחררים<br /> &lt;br&gt;<br /> כאשר התא המארח מת, ואילו נגיפים אחרים יכולים להשתחרר דרך קרום התא מבלי להרוג אותו ישירות. לאחר יציאת הנגיפים מהתא הנגוע, הם עשויים להדביק תאים סמוכים ולחזור על מחזור השכפול.<br /> &lt;br&gt;<br /> שיעול והתעטשות עלולים להפיץ ליחה מלאה נגיפים מדרכי הנשימה על אנשים ומשטחים סמוכים, שם הנגיף יכול להישאר בעל יכולת הדבקה במשך מספר שעות עד מספר ימים.<br /> [[Image: Coronavirus cycle.png|thumb|center|איור 5 מחזור החיים של נגיף הקורונה ]] <br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''פוטנציאל חלבון הספייק בפיתוח חיסונים ותרופות למחלה '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> מאחר ש- SARS-CoV-2הוא נגיף חדש, הידע הקיים לגבי אנטיגנים אפשריים עדיין מצומצם. עם זאת, כלים טכנולוגיים מתקדמים מסייעים למדענים לקדם את המחקר לפיתוח תרכיב נגד הנגיף ומציאת אנטיגנים אפשריים. כך למשל, זמן קצר לאחר התפרצותו, כבר היה בידי החוקרים הרצף הגנטי של הנגיף החדש, אשר מאפשר שימוש במודלים לבחירה מושכלת של אנטיגנים אפשריים.<br /> &lt;br&gt;<br /> כבר החל [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencepanorama/איך-מפתחים-חיסון-נגד-קורונה המירוץ לפיתוח חיסון נגד SARS-COV-2 ]<br /> פיתוח תרופות כנגד מחלת הקורונה יכולות להתבסס גם על חלבון הספייק , מציאת מנגנון הכניסה של הנגיף לתאים באמצעות חלבון S מאפשר לבצע סריקות למציאת מולקולות קטנות או תרופות קיימות שיכולות <br /> &lt;br&gt;<br /> להפריע לכניסת הנגיף לתא. כך למשל, חברת APEIRON Biologics בוחנת יעילות של מולקולה קטנה בשם APN01 החוסמת את הקולטן של התאים שאליו נקשר חלבון S ובכך מונעת הדבקה. כרגע התרופה החדשה נבדקת בניסוי קליני שלב 1 לבטיחות ויעילות.&lt;ref&gt;PMID:32125455&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> לנגיף הקורונה החדש, SARS-CoV-2, יש 29 גֵנים שמכילים הוראות ליצירת חלבונים. 29 החלבונים פועלים בתוך התאים שלנו ועוזרים לייצר אלפי נגיפים חדשים שייצאו מהתא וידביקו אלפי תאים אחרים. כדי לעשות <br /> זאת, חלבוני הנגיף מגייסים לעזרתם חלבונים מהתאים שלנו. אחת האסטרטגיות בפיתוח תרופות נגד הנגיף היא למצוא חומרים שפוגעים בחלבונים שלו – עניין מסובך שדורש זמן רב, אך קבוצות מחקר ברחבי העולם שוקדות על כך אפשרות אחרת היא לפגוע בחלבונים של תאי האדם שעוזרים לחלבוני הנגיף.<br /> בעזרת 29 החלבונים האלה ישנן <br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%91%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-69-%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94[69 תרופות פוטנציאליות לקורונה] <br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' רשימת מקורות '''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: left; direction: ltr; margin-right: 2em;&quot;&gt;<br /> &lt;references/&gt;</div>

Moshera Atawna https://proteopedia.org/index.php?title=Spike_Protein_(Hebrew)&diff=3270717 2020-07-27T04:30:17Z

<p>Moshera Atawna: </p> <hr /> <div>&lt;StructureSection load='6vyb' size='400' side='right' caption='מבנה האקטודומין של חלבון הספייק' scene='84/847984/Opening_scence/4'&gt;<br /> &lt;br&gt;<br /> =&lt;center&gt;Spike Protein חלבון הספייק&lt;/center&gt;=<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9F חלבון] הספייק<br /> הוא אחד החלבונים הנמצאים על גבי מעטפת וירוס הקורונה,<br /> ונחשב לחלבון חיוני להתרבות וירוס הקורונה כיוון שהוא משמש אותו לחדירה לתאי מערכת הנשימה<br /> שהן תאי המטרה שלו.<br /> <br /> חלבון הספייק הינו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F גלוקופרוטאין]<br /> .חוצה ממברנה היוצר הומוטרימר (קומפלקס המורכב משלוש יחידות זהות של החלבון) על שטח פני הוירוס<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> החלבון מורכב מ:<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> 1)אזור גדול הפונה מחוץ למעטפת הוירוס (אקטודומיין)- שמאפשר כניסת הנגיף לתא המארח (איור 1)<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> 2)עוגן טרנסממברנלי יחיד המחבר חלבון זה למעטפת הוירוס<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> 3) זנב קצר פנימי <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> בערך זה מוצג המבנה של &lt;scene name='84/847984/Acto_domain/2'&gt; טרימר האקטודומין&lt;/scene&gt; שמקורו מוירוס ה SARS COV-2.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;scene name='84/847984/Amino_acids/1'&gt;חומצות אמינו&lt;/scene&gt; שמרכיבות את מבנה האקטודומין צבועות כך שכל צבע מייצג קבוצת חומצת אמינו שונה .<br /> &lt;br&gt;<br /> האקטודומיין הגדול מורכב &lt;scene name='84/847984/S1_subunit/1'&gt; תת יחידה S1&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע סגול <br /> <br /> &lt;scene name='84/847984/S2_subunit/2'&gt;תת יחידה S2&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע כחול<br /> התת יחידה S1 הנקשרת לקולטן על שטח פני התאים המודבקים ותת יחידה S2 המסייעת בחיתוך ממברנלי ומאפשר כניסת הגנום הנגיפי לתא מארח. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> <br /> במהלך הבשלתו וההדבקה עובר חלבון זה חיתוכים פרוטאוליטים באתר הגבול בין S1 ו- S2, כמו גם באתר הקרוי &lt;scene name='84/847984/S2/2'&gt; S2’ &lt;/scene&gt; שמוצג בצבע ורוד על ידי פרוטאז של התא המודבק (איור 2).חיתוכים אלו חשובים להפעלת החלבון על ידי שינוי מבנהו המרחבי.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בתת היחידה S1 יש שני אזורים &lt;scene name='84/847984/S1_ntd/1'&gt; S1-NTD &lt;/scene&gt; בצבע כתום ו - &lt;scene name='84/847984/S1_ctd/2'&gt;S1-CTD &lt;/scene&gt;שמוצג בצבע ירוק .נמצא שאזור S1-CTD חשוב להכרת הרצפטור ACE2 המצוי על גבי תאי המטרה המודבקים על ידי הנגיף. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> פענוח המבנה של חלבון ה Spike מנגיף ה Cov SARS שהינו קרוב לנגיף הקורונה SARS Cov 2 העלה שאזור ה S1-CTD מורכב משני תת אזורים<br /> &lt;br&gt;<br /> אזור ליבה מתחם הליבה מורכב בעיקר ממבני β sheet ואילו אזור ה <br /> &lt;scene name='84/847984/Rbd/3'&gt;RBD &lt;/scene&gt;שמוצג בצבע אדום <br /> (receptor binding domain) זה מציג משטח חיצוני קעור המסייע לקשירתו לקולטן<br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה הינם משפחה של נגיפים הכוללת בין השאר את נגיף הקורונה האחראי להתפרצות הקורונה הנוכחית.מקובל לחלק את קבוצת נגיפי הקורונה לארבע תת קבוצות: אלפא, ביתא, גמא ודלתא. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה מכירים מגוון קולטנים .מה שמשתנה ביניהם תת היחידה S1 בחלבון ה Spike המכילה רצף קטן משותף לכל משפחות נגיפי הקורונה, <br /> &lt;br&gt;<br /> אבל בנגיפי הקורונה השייכים לאותה משפחה<br /> מידת הדימיון ברצף משמעותית יותר. נגיפי קורונה ממשפחות אלפא ובטא מזהים את הקולטן ACE2 על גבי התאי המטרה.&lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt; <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> <br /> [[Image:אקטודומין.Png|thumb|center|איור 1-מבנה של טרימר האקטודומיין בכחול רואים את 3 תת היחידות הזהות]]<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> [[Image:חיתוך פרוטואליטי.png|center|איור 2-חיתוך פרוטואליטי]]<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''מגפת הקורונה'''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בדצמבר 2019 , התפרץ לראשונה בעיר ווהן בסין נגיף קורונה חדש שנקרא <br /> , [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/ SARS COV-2] שהתפשט<br /> <br /> לרחבי העולם כולל ישראל , הנגיף גורם למחלה שנקרא coronavirus disease 2019 (COVID‑19) ,ארגון הבריאות העולמי (WHO) הכריז על המחלה כפנדמיה – מחלה כלל עולמית . [https://www.who.int/emergencies/diseases/novel-coronavirus-2019/question-and-answers-hub/q-a-detail/q-a-coronaviruses#:~:text=symptoms תסמיני המחלה] הם חום , שיעול יבש , כאבי גרון וקשיי נשימה ואפילו למוות במקרים החמורים .<br /> דרכי ההדבקה בוירוס הקורונה הם דרך האף ,הפה והעיניים <br /> [https://www.youtube.com/watch?v=BtN-goy9VOY&amp;feature=youtube סרטון - איך נדבקים בנגיף ?]<br /> וכחלק מהמלחמה בנגיף הקורונה ישראל ומדינות נוספות מחייבות את תושביה להשתמש <br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A3-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94 במסכות פנים]<br /> <br /> .בכדי לצמצם את מעבר הנגיף מאדם לאחר למרות זאת<br /> נכון לתאריך כתיבת ערך זה לפי [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D עדכון]<br /> משרד הבריאות אתמול נוספו בישראל לפחות 1,681 מאובחנים חדשים, המספר הגבוה ביותר שהיה לנו מאז פרוץ המגפה, ושצפוי עוד לעלות כשיגיעו תוצאות של בדיקות נוספות מאתמול. מספר החולים הפעילים עומד כעת על 21,393 חולים ומספר המאושפזים עומד על 524 איש, מתוכם 123 במצב בינוני ו-177 במצב קשה. מספר המתים מקורונה עלה ל-368, לאחר שאתמול מתו בישראל שלושה חולים והיום עוד אחד.<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' נגיף SARS-COV-2 '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> &lt;p dir = 'rtl'&gt;<br /> [[Image: My_Image.png|thumb|left|איור 3 – נגיף הקורונה נקרא על שם חלבונים שמעניקים לו מראה של כתר. אילוסטרציה של נגיף הקורונה KTSDesign, SPL ]]<br /> <br /> נגיף הקורונה החדש שייך למשפחת וירוסי הקורונה , הוא נקרא בשם הזה על שם חלבוני ה spike- דמויי הכתר או בלטינית קורונה , הבולטים על פני השטח שלו (איור 3) . חלבון זה הוא חיוני וקריטי לחדירת הוירוס לתא המאכסן שלו.<br /> &lt;br&gt;<br /> . הגנום של נגיף הקורונה מורכב במולקולת RNA, ולא במולקולות DNA, כמו הגנום שלנו ושל כל בעלי החיים, הצמחים וגם החיידקים. כשבוע לאחר שהנגיף תועד לראשונה קבעו חוקרים את רצף שלו. בעוד שהגנום של האדם מורכב מלמעלה משלושה מיליארד &quot;אותיות&quot; או בסיסי DNA,הגנום של הנגיף מכיל פחות מ- 30,000 אותיות גנטיות ומספר קטן של גנים<br /> &lt;br&gt;<br /> , הגנום שלו מורכב ממולקולת RNA המקודדת ל 29 גנים המייצרים בסופו של דבר 29 חלבונים האחראיים על התרבות הנגיף בתא המאכסן , ישנם חלבונים לא מבניים כמו RNA POLYMERASE וחלבונים מבניים כמו חלבון הספייק שמשמש לחדירת הנגיף לתא המאכסן בנוסף לחלבון נוקלאופרוטאין האורז את הגנום ושניים אחרים הקשורים לקרום &lt;ref&gt;PMID: 32228860 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיף ה SARS- Cov2 האחראי על התפרצות הקורונה הנוכחית דומה מאוד במבנהו ורצפו לנגיף ה SARS-CoVהאחראי להתפרצות מחלת ה SARS ב <br /> 2002.מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים BATCOV RaTG 13 <br /> &lt;br&gt; <br /> , ייתכן שעטלפים העבירו אותו לבני האדם אך בין שני הנגיפים קיים הבדל גדול בגנום באזורים הקשורים ליכולת ההדבקה , דבר זה מרמז על כך שנגיף העטלף הזה לא הדביק ישירות בני אדם אלא הועבר לבני אדם דרך מארח ביניים &lt;ref&gt;PMID:32015507&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> ואכן,מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים.עבור נגיף ה SARS נמצא שמארח הביניים הינו היונק [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%97%D7%9F_%D7%93%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%99 גחן דקלים אסייתי]. <br /> &lt;br&gt;<br /> נמצאו 2 ח.אמינו במתחם קישור הרצפטור (RBD-receptor binding domain) באזור ה S1-CTD מבדילות בין הנגיף שמדביק האדם לזה המדביק את <br /> החדק,Asn479+Thr487 באדם לעומת lys479+ser487 בבעלי חיים.<br /> &lt;br&gt;<br /> מחקרים הראו שהנגיף של האדם נקשר יותר חזק לקולטן ACE2 מאשר הנגיף של בעל החיים, וההסבר הוא מוטציות שהובילו להחלפת שתי חומצות אמינו אלו הגדילו את סיכוי המעבר של הנגיף מחיה לאדם. <br /> &lt;br&gt;<br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/ השינויים ברצפו]<br /> של חלבון הספייק בנגיף הקורונה (כמו גם שינויים ברצף חלבונים אחרים בנגיף) הינם נושא למחקר רב.עד כה נקבע הרצף של מספר רב של נגיפים שבודדו מחולים בכל העולם<br /> רצפים אלו וההבדלים ביניהם הודות לרכישת מוטציות מאפשרים לעקוב אחר התפשטות המגפה בעולם, ללמוד על אזורים חשובים בגנום הנגיף ומהווים פוטנציאל לפיתוח חיסון או תרופה. <br /> &lt;br&gt;<br /> .המידע על רצף הנגיף והשינויים בו מאוגד במאגר מידע יחודי הנגיש לציבור הרחב &lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' SARS-COV-2 מעגל החיים של נגיף '''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''1)חדירה לתא המאכסן נעשה באמצעות חלבון ה SPIKE'''<br /> <br /> הנגיף נכנס לגוף דרך האף, הפה והעיניים, ובעזרת חלבון ה-Spike, או חלבון S, מתחבר לתאים בדרכי הנשימה המייצרים חלבון הנקרא ACE2.(איור 4)<br /> &lt;br&gt;<br /> [[Image: C0485399-Coronavirus_host_cell_receptor_with_antibody,_illustration-SPL_580.jpg|thumb|center|איור 4 חלבון ספייק נקשר על פני הקולטן של התא המודבק אילוסטרציה של מבנה הקולטן Ramon Andrade 3Dciencia, SPL]] <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''2)שחרור החומר הגנטי הוירוסי בתא המאכסן'''<br /> לאחר שהנגיף נכנס לתוך התא, הוא משחרר קטע של חומר גנטי בצורת RNA.לאחר שחדר לתא, הנגיף מנצל את מרכיביו ליצירת מפעלי שכפול RNA עבור הנגיף. התא הנגוע קורא את ה-RNA הנגיפי ומייצר חלבונים לפי ההוראות הכתובות בו. אותם חלבונים ישמשו בהמשך להרכבת עותקים חדשים של הנגיף.<br /> &lt;br&gt; <br /> <br /> '''3)הרכבת נגיפים חדשים'''<br /> <br /> מכונות התא מתחילות לייצר בקצב מהיר עוד ועוד RNA נגיפי וחלבונים נגיפיים, ואלו מורכבים יחדיו ליצירת עותקים שלמים של הנגיף. העותקים החדשים נישאים לשוליים החיצוניים של התא, ויכולים לצאת ממנו במטרה להדביק תאים נוספים.<br /> <br /> '''4)שחרור הנגיפים החדשים מהתא המאכסן'''<br /> <br /> השלב האחרון של השכפול הויראלי הוא שחרור עותקי הנגיף החדשים המיוצרים בתא המארח. כל תא נגוע יכול לשחרר מיליוני עותקים של הנגיף לפני שהוא מתפרק לבסוף ומת. נגיפים מסוימים משתחררים<br /> &lt;br&gt;<br /> כאשר התא המארח מת, ואילו נגיפים אחרים יכולים להשתחרר דרך קרום התא מבלי להרוג אותו ישירות. לאחר יציאת הנגיפים מהתא הנגוע, הם עשויים להדביק תאים סמוכים ולחזור על מחזור השכפול.<br /> &lt;br&gt;<br /> שיעול והתעטשות עלולים להפיץ ליחה מלאה נגיפים מדרכי הנשימה על אנשים ומשטחים סמוכים, שם הנגיף יכול להישאר בעל יכולת הדבקה במשך מספר שעות עד מספר ימים.<br /> [[Image: Coronavirus cycle.png|thumb|center|איור 5 מחזור החיים של נגיף הקורונה ]] <br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''פוטנציאל חלבון הספייק בפיתוח חיסונים ותרופות למחלה '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> מאחר ש- SARS-CoV-2הוא נגיף חדש, הידע הקיים לגבי אנטיגנים אפשריים עדיין מצומצם. עם זאת, כלים טכנולוגיים מתקדמים מסייעים למדענים לקדם את המחקר לפיתוח תרכיב נגד הנגיף ומציאת אנטיגנים אפשריים. כך למשל, זמן קצר לאחר התפרצותו, כבר היה בידי החוקרים הרצף הגנטי של הנגיף החדש, אשר מאפשר שימוש במודלים לבחירה מושכלת של אנטיגנים אפשריים.<br /> &lt;br&gt;<br /> כבר החל [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencepanorama/איך-מפתחים-חיסון-נגד-קורונה המירוץ לפיתוח חיסון נגד SARS-COV-2 ]<br /> פיתוח תרופות כנגד מחלת הקורונה יכולות להתבסס גם על חלבון הספייק , מציאת מנגנון הכניסה של הנגיף לתאים באמצעות חלבון S מאפשר לבצע סריקות למציאת מולקולות קטנות או תרופות קיימות שיכולות <br /> &lt;br&gt;<br /> להפריע לכניסת הנגיף לתא. כך למשל, חברת APEIRON Biologics בוחנת יעילות של מולקולה קטנה בשם APN01 החוסמת את הקולטן של התאים שאליו נקשר חלבון S ובכך מונעת הדבקה. כרגע התרופה החדשה נבדקת בניסוי קליני שלב 1 לבטיחות ויעילות.&lt;ref&gt;PMID:32125455&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> לנגיף הקורונה החדש, SARS-CoV-2, יש 29 גֵנים שמכילים הוראות ליצירת חלבונים. 29 החלבונים פועלים בתוך התאים שלנו ועוזרים לייצר אלפי נגיפים חדשים שייצאו מהתא וידביקו אלפי תאים אחרים. כדי לעשות <br /> זאת, חלבוני הנגיף מגייסים לעזרתם חלבונים מהתאים שלנו. אחת האסטרטגיות בפיתוח תרופות נגד הנגיף היא למצוא חומרים שפוגעים בחלבונים שלו – עניין מסובך שדורש זמן רב, אך קבוצות מחקר ברחבי העולם שוקדות על כך אפשרות אחרת היא לפגוע בחלבונים של תאי האדם שעוזרים לחלבוני הנגיף.<br /> בעזרת 29 החלבונים האלה ישנן <br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%91%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-69-%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94[69 תרופות פוטנציאליות לקורונה] <br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' רשימת מקורות '''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: left; direction: ltr; margin-right: 2em;&quot;&gt;<br /> &lt;references/&gt;</div>

Moshera Atawna https://proteopedia.org/index.php?title=Spike_Protein_(Hebrew)&diff=3270716 2020-07-27T04:05:17Z

<p>Moshera Atawna: </p> <hr /> <div>&lt;StructureSection load='6vyb' size='400' side='right' caption='מבנה האקטודומין של חלבון הספייק' scene='84/847984/Opening_scence/4'&gt;<br /> &lt;br&gt;<br /> =&lt;center&gt;Spike Protein חלבון הספייק&lt;/center&gt;=<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9F חלבון] הספייק<br /> הוא אחד החלבונים הנמצאים על גבי מעטפת וירוס הקורונה,<br /> ונחשב לחלבון חיוני להתרבות וירוס הקורונה כיוון שהוא משמש אותו לחדירה לתאי מערכת הנשימה<br /> שהן תאי המטרה שלו.<br /> <br /> חלבון הספייק הינו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F גלוקופרוטאין]<br /> .חוצה ממברנה היוצר הומוטרימר (קומפלקס המורכב משלוש יחידות זהות של החלבון) על שטח פני הוירוס<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> החלבון מורכב מ:<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> 1)אזור גדול הפונה מחוץ למעטפת הוירוס (אקטודומיין)- שמאפשר כניסת הנגיף לתא המארח (איור 1)<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> 2)עוגן טרנסממברנלי יחיד המחבר חלבון זה למעטפת הוירוס<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> 3) זנב קצר פנימי <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בערך זה מוצג המבנה של &lt;scene name='84/847984/Acto_domain/2'&gt; טרימר האקטודומין&lt;/scene&gt; שמקורו מוירוס ה SARS COV-2.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;scene name='84/847984/Amino_acids/1'&gt;חומצות אמינו&lt;/scene&gt; שמרכיבות את מבנה האקטודומין צבועות כך שכל צבע מייצג קבוצת חומצת אמינו שונה .<br /> &lt;br&gt;<br /> האקטודומיין הגדול מורכב &lt;scene name='84/847984/S1_subunit/1'&gt; תת יחידה S1&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע סגול <br /> <br /> &lt;scene name='84/847984/S2_subunit/2'&gt;תת יחידה S2&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע כחול<br /> התת יחידה S1 הנקשרת לקולטן על שטח פני התאים המודבקים ותת יחידה S2 המסייעת בחיתוך ממברנלי ומאפשר כניסת הגנום הנגיפי לתא מארח. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> במהלך הבשלתו וההדבקה עובר חלבון זה חיתוכים פרוטאוליטים באתר הגבול בין S1 ו- S2, כמו גם באתר הקרוי &lt;scene name='84/847984/S2/2'&gt; S2’ &lt;/scene&gt; שמוצג בצבע ורוד על ידי פרוטאז של התא המודבק (איור 2).חיתוכים אלו חשובים להפעלת החלבון על ידי שינוי מבנהו המרחבי.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בתת היחידה S1 יש שני אזורים &lt;scene name='84/847984/S1_ntd/1'&gt; S1-NTD &lt;/scene&gt; בצבע כתום ו - &lt;scene name='84/847984/S1_ctd/2'&gt;S1-CTD &lt;/scene&gt;שמוצג בצבע ירוק .נמצא שאזור S1-CTD חשוב להכרת הרצפטור ACE2 המצוי על גבי תאי המטרה המודבקים על ידי הנגיף. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> פענוח המבנה של חלבון ה Spike מנגיף ה Cov SARS שהינו קרוב לנגיף הקורונה SARS Cov 2 העלה שאזור ה S1-CTD מורכב משני תת אזורים<br /> &lt;br&gt;<br /> אזור ליבה מתחם הליבה מורכב בעיקר ממבני β sheet ואילו אזור ה <br /> &lt;scene name='84/847984/Rbd/3'&gt;RBD &lt;/scene&gt;שמוצג בצבע אדום <br /> (receptor binding domain) זה מציג משטח חיצוני קעור המסייע לקשירתו לקולטן<br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה הינם משפחה של נגיפים הכוללת בין השאר את נגיף הקורונה האחראי להתפרצות הקורונה הנוכחית.מקובל לחלק את קבוצת נגיפי הקורונה לארבע תת קבוצות: אלפא, ביתא, גמא ודלתא. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה מכירים מגוון קולטנים .מה שמשתנה ביניהם תת היחידה S1 בחלבון ה Spike המכילה רצף קטן משותף לכל משפחות נגיפי הקורונה, <br /> &lt;br&gt;<br /> אבל בנגיפי הקורונה השייכים לאותה משפחה<br /> מידת הדימיון ברצף משמעותית יותר. נגיפי קורונה ממשפחות אלפא ובטא מזהים את הקולטן ACE2 על גבי התאי המטרה.&lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt; <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> <br /> [[Image:אקטודומין.Png|thumb|center|איור 1-מבנה של טרימר האקטודומיין]]<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> [[Image:חיתוך פרוטואליטי.png|center|איור 2-חיתוך פרוטואליטי]]<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''מגפת הקורונה'''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בדצמבר 2019 , התפרץ לראשונה בעיר ווהן בסין נגיף קורונה חדש שנקרא <br /> , [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/ SARS COV-2] שהתפשט<br /> <br /> לרחבי העולם כולל ישראל , הנגיף גורם למחלה שנקרא coronavirus disease 2019 (COVID‑19) ,ארגון הבריאות העולמי (WHO) הכריז על המחלה כפנדמיה – מחלה כלל עולמית . [https://www.who.int/emergencies/diseases/novel-coronavirus-2019/question-and-answers-hub/q-a-detail/q-a-coronaviruses#:~:text=symptoms תסמיני המחלה] הם חום , שיעול יבש , כאבי גרון וקשיי נשימה ואפילו למוות במקרים החמורים .<br /> דרכי ההדבקה בוירוס הקורונה הם דרך האף ,הפה והעיניים <br /> [https://www.youtube.com/watch?v=BtN-goy9VOY&amp;feature=youtube סרטון - איך נדבקים בנגיף ?]<br /> וכחלק מהמלחמה בנגיף הקורונה ישראל ומדינות נוספות מחייבות את תושביה להשתמש <br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A3-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94 במסכות פנים]<br /> <br /> .בכדי לצמצם את מעבר הנגיף מאדם לאחר למרות זאת<br /> נכון לתאריך כתיבת ערך זה לפי [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D עדכון]<br /> משרד הבריאות אתמול נוספו בישראל לפחות 1,681 מאובחנים חדשים, המספר הגבוה ביותר שהיה לנו מאז פרוץ המגפה, ושצפוי עוד לעלות כשיגיעו תוצאות של בדיקות נוספות מאתמול. מספר החולים הפעילים עומד כעת על 21,393 חולים ומספר המאושפזים עומד על 524 איש, מתוכם 123 במצב בינוני ו-177 במצב קשה. מספר המתים מקורונה עלה ל-368, לאחר שאתמול מתו בישראל שלושה חולים והיום עוד אחד.<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' נגיף SARS-COV-2 '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> &lt;p dir = 'rtl'&gt;<br /> [[Image: My_Image.png|thumb|left|איור 3 – נגיף הקורונה נקרא על שם חלבונים שמעניקים לו מראה של כתר. אילוסטרציה של נגיף הקורונה KTSDesign, SPL ]]<br /> <br /> נגיף הקורונה החדש שייך למשפחת וירוסי הקורונה , הוא נקרא בשם הזה על שם חלבוני ה spike- דמויי הכתר או בלטינית קורונה , הבולטים על פני השטח שלו (איור 3) . חלבון זה הוא חיוני וקריטי לחדירת הוירוס לתא המאכסן שלו.<br /> &lt;br&gt;<br /> . הגנום של נגיף הקורונה מורכב במולקולת RNA, ולא במולקולות DNA, כמו הגנום שלנו ושל כל בעלי החיים, הצמחים וגם החיידקים. כשבוע לאחר שהנגיף תועד לראשונה קבעו חוקרים את רצף שלו. בעוד שהגנום של האדם מורכב מלמעלה משלושה מיליארד &quot;אותיות&quot; או בסיסי DNA,הגנום של הנגיף מכיל פחות מ- 30,000 אותיות גנטיות ומספר קטן של גנים<br /> &lt;br&gt;<br /> , הגנום שלו מורכב ממולקולת RNA המקודדת ל 29 גנים המייצרים בסופו של דבר 29 חלבונים האחראיים על התרבות הנגיף בתא המאכסן , ישנם חלבונים לא מבניים כמו RNA POLYMERASE וחלבונים מבניים כמו חלבון הספייק שמשמש לחדירת הנגיף לתא המאכסן בנוסף לחלבון נוקלאופרוטאין האורז את הגנום ושניים אחרים הקשורים לקרום &lt;ref&gt;PMID: 32228860 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיף ה SARS- Cov2 האחראי על התפרצות הקורונה הנוכחית דומה מאוד במבנהו ורצפו לנגיף ה SARS-CoVהאחראי להתפרצות מחלת ה SARS ב <br /> 2002.מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים BATCOV RaTG 13 <br /> &lt;br&gt; <br /> , ייתכן שעטלפים העבירו אותו לבני האדם אך בין שני הנגיפים קיים הבדל גדול בגנום באזורים הקשורים ליכולת ההדבקה , דבר זה מרמז על כך שנגיף העטלף הזה לא הדביק ישירות בני אדם אלא הועבר לבני אדם דרך מארח ביניים &lt;ref&gt;PMID:32015507&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> ואכן,מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים.עבור נגיף ה SARS נמצא שמארח הביניים הינו היונק [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%97%D7%9F_%D7%93%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%99 גחן דקלים אסייתי]. <br /> &lt;br&gt;<br /> נמצאו 2 ח.אמינו במתחם קישור הרצפטור (RBD-receptor binding domain) באזור ה S1-CTD מבדילות בין הנגיף שמדביק האדם לזה המדביק את <br /> החדק,Asn479+Thr487 באדם לעומת lys479+ser487 בבעלי חיים.<br /> &lt;br&gt;<br /> מחקרים הראו שהנגיף של האדם נקשר יותר חזק לקולטן ACE2 מאשר הנגיף של בעל החיים, וההסבר הוא מוטציות שהובילו להחלפת שתי חומצות אמינו אלו הגדילו את סיכוי המעבר של הנגיף מחיה לאדם. <br /> &lt;br&gt;<br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/ השינויים ברצפו]<br /> של חלבון הספייק בנגיף הקורונה (כמו גם שינויים ברצף חלבונים אחרים בנגיף) הינם נושא למחקר רב.עד כה נקבע הרצף של מספר רב של נגיפים שבודדו מחולים בכל העולם<br /> רצפים אלו וההבדלים ביניהם הודות לרכישת מוטציות מאפשרים לעקוב אחר התפשטות המגפה בעולם, ללמוד על אזורים חשובים בגנום הנגיף ומהווים פוטנציאל לפיתוח חיסון או תרופה. <br /> &lt;br&gt;<br /> .המידע על רצף הנגיף והשינויים בו מאוגד במאגר מידע יחודי הנגיש לציבור הרחב &lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' SARS-COV-2 מעגל החיים של נגיף '''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''1)חדירה לתא המאכסן נעשה באמצעות חלבון ה SPIKE'''<br /> <br /> הנגיף נכנס לגוף דרך האף, הפה והעיניים, ובעזרת חלבון ה-Spike, או חלבון S, מתחבר לתאים בדרכי הנשימה המייצרים חלבון הנקרא ACE2.(איור 4)<br /> &lt;br&gt;<br /> [[Image: C0485399-Coronavirus_host_cell_receptor_with_antibody,_illustration-SPL_580.jpg|thumb|center|איור 4 חלבון ספייק נקשר על פני הקולטן של התא המודבק אילוסטרציה של מבנה הקולטן Ramon Andrade 3Dciencia, SPL]] <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''2)שחרור החומר הגנטי הוירוסי בתא המאכסן'''<br /> לאחר שהנגיף נכנס לתוך התא, הוא משחרר קטע של חומר גנטי בצורת RNA.לאחר שחדר לתא, הנגיף מנצל את מרכיביו ליצירת מפעלי שכפול RNA עבור הנגיף. התא הנגוע קורא את ה-RNA הנגיפי ומייצר חלבונים לפי ההוראות הכתובות בו. אותם חלבונים ישמשו בהמשך להרכבת עותקים חדשים של הנגיף.<br /> &lt;br&gt; <br /> <br /> '''3)הרכבת נגיפים חדשים'''<br /> <br /> מכונות התא מתחילות לייצר בקצב מהיר עוד ועוד RNA נגיפי וחלבונים נגיפיים, ואלו מורכבים יחדיו ליצירת עותקים שלמים של הנגיף. העותקים החדשים נישאים לשוליים החיצוניים של התא, ויכולים לצאת ממנו במטרה להדביק תאים נוספים.<br /> <br /> '''4)שחרור הנגיפים החדשים מהתא המאכסן'''<br /> <br /> השלב האחרון של השכפול הויראלי הוא שחרור עותקי הנגיף החדשים המיוצרים בתא המארח. כל תא נגוע יכול לשחרר מיליוני עותקים של הנגיף לפני שהוא מתפרק לבסוף ומת. נגיפים מסוימים משתחררים<br /> &lt;br&gt;<br /> כאשר התא המארח מת, ואילו נגיפים אחרים יכולים להשתחרר דרך קרום התא מבלי להרוג אותו ישירות. לאחר יציאת הנגיפים מהתא הנגוע, הם עשויים להדביק תאים סמוכים ולחזור על מחזור השכפול.<br /> &lt;br&gt;<br /> שיעול והתעטשות עלולים להפיץ ליחה מלאה נגיפים מדרכי הנשימה על אנשים ומשטחים סמוכים, שם הנגיף יכול להישאר בעל יכולת הדבקה במשך מספר שעות עד מספר ימים.<br /> [[Image: Coronavirus cycle.png|thumb|center|איור 5 מחזור החיים של נגיף הקורונה ]] <br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''פוטנציאל חלבון הספייק בפיתוח חיסונים ותרופות למחלה '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> מאחר ש- SARS-CoV-2הוא נגיף חדש, הידע הקיים לגבי אנטיגנים אפשריים עדיין מצומצם. עם זאת, כלים טכנולוגיים מתקדמים מסייעים למדענים לקדם את המחקר לפיתוח תרכיב נגד הנגיף ומציאת אנטיגנים אפשריים. כך למשל, זמן קצר לאחר התפרצותו, כבר היה בידי החוקרים הרצף הגנטי של הנגיף החדש, אשר מאפשר שימוש במודלים לבחירה מושכלת של אנטיגנים אפשריים.<br /> &lt;br&gt;<br /> כבר החל [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencepanorama/איך-מפתחים-חיסון-נגד-קורונה המירוץ לפיתוח חיסון נגד SARS-COV-2 ]<br /> פיתוח תרופות כנגד מחלת הקורונה יכולות להתבסס גם על חלבון הספייק , מציאת מנגנון הכניסה של הנגיף לתאים באמצעות חלבון S מאפשר לבצע סריקות למציאת מולקולות קטנות או תרופות קיימות שיכולות <br /> &lt;br&gt;<br /> להפריע לכניסת הנגיף לתא. כך למשל, חברת APEIRON Biologics בוחנת יעילות של מולקולה קטנה בשם APN01 החוסמת את הקולטן של התאים שאליו נקשר חלבון S ובכך מונעת הדבקה. כרגע התרופה החדשה נבדקת בניסוי קליני שלב 1 לבטיחות ויעילות.&lt;ref&gt;PMID:32125455&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> לנגיף הקורונה החדש, SARS-CoV-2, יש 29 גֵנים שמכילים הוראות ליצירת חלבונים. 29 החלבונים פועלים בתוך התאים שלנו ועוזרים לייצר אלפי נגיפים חדשים שייצאו מהתא וידביקו אלפי תאים אחרים. כדי לעשות <br /> זאת, חלבוני הנגיף מגייסים לעזרתם חלבונים מהתאים שלנו. אחת האסטרטגיות בפיתוח תרופות נגד הנגיף היא למצוא חומרים שפוגעים בחלבונים שלו – עניין מסובך שדורש זמן רב, אך קבוצות מחקר ברחבי העולם שוקדות על כך אפשרות אחרת היא לפגוע בחלבונים של תאי האדם שעוזרים לחלבוני הנגיף.<br /> בעזרת 29 החלבונים האלה ישנן <br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%91%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-69-%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94[69 תרופות פוטנציאליות לקורונה] <br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' רשימת מקורות '''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: left; direction: ltr; margin-right: 2em;&quot;&gt;<br /> &lt;references/&gt;</div>

Moshera Atawna https://proteopedia.org/index.php?title=Spike_Protein_(Hebrew)&diff=3270658 2020-07-26T09:17:55Z

<p>Moshera Atawna: </p> <hr /> <div>&lt;StructureSection load='6vyb' size='400' side='right' caption='מבנה האקטודומין של חלבון הספייק' scene='84/847984/Opening_scence/4'&gt;<br /> &lt;br&gt;<br /> =&lt;center&gt;Spike Protein חלבון הספייק&lt;/center&gt;=<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9F חלבון] הספייק<br /> הוא אחד החלבונים הנמצאים על גבי מעטפת וירוס<br /> ונחשב לחלבון החיוני ביותר לוירוס כיוון שהוא משמש אותו לחדירה לתאי מערכת הנשימה<br /> שהן תאי המטרה שלו.<br /> <br /> חלבון הספייק הינו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F גלוקופרוטאין]<br /> .חוצה ממברנה היוצר הומוטרימר (קומפלקס המורכב משלוש יחידות זהות של החלבון) על שטח פני הוירוס<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> החלבון מורכב מ:<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> 1)אזור גדול הפונה מחוץ למעטפת הוירוס (אקטודומיין)- שמאפשר כניסת הנגיף לתא המארח (איור 1)<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> 2)עוגן טרנסממברנלי יחיד המחבר חלבון זה למעטפת הוירוס<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> 3) זנב קצר פנימי <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בערך זה מוצג המבנה של &lt;scene name='84/847984/Acto_domain/2'&gt; טרימר האקטודומין&lt;/scene&gt; שמקורו מוירוס ה SARS COV-2.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;scene name='84/847984/Amino_acids/1'&gt;חומצות אמינו&lt;/scene&gt; שמרכיבות את מבנה האקטודומין צבועות כך שכל צבע מייצג קבוצת חומצת אמינו שונה .<br /> &lt;br&gt;<br /> האקטודומיין הגדול מורכב &lt;scene name='84/847984/S1_subunit/1'&gt; תת יחידה S1&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע סגול <br /> <br /> &lt;scene name='84/847984/S2_subunit/2'&gt;תת יחידה S2&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע כחול<br /> התת יחידה S1 הנקשרת לקולטן על שטח פני התאים המודבקים ותת יחידה S2 המסייעת בחיתוך ממברנלי ומאפשר כניסת הגנום הנגיפי לתא מארח. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> במהלך הבשלתו וההדבקה עובר חלבון זה חיתוכים פרוטאוליטים באתר הגבול בין S1 ו- S2, כמו גם באתר הקרוי &lt;scene name='84/847984/S2/2'&gt; S2’ &lt;/scene&gt; שמוצג בצבע ורוד על ידי פרוטאז של התא המודבק (איור 2).חיתוכים אלו חשובים להפעלת החלבון על ידי שינוי מבנהו המרחבי.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בתת היחידה S1 יש שני אזורים &lt;scene name='84/847984/S1_ntd/1'&gt; S1-NTD &lt;/scene&gt; בצבע כתום ו - &lt;scene name='84/847984/S1_ctd/2'&gt;S1-CTD &lt;/scene&gt;שמוצג בצבע ירוק .נמצא שאזור S1-CTD חשוב להכרת הרצפטור ACE2 המצוי על גבי תאי המטרה המודבקים על ידי הנגיף. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> פענוח המבנה של חלבון ה Spike מנגיף ה Cov SARS שהינו קרוב לנגיף הקורונה SARS Cov 2 העלה שאזור ה S1-CTD מורכב משני תת אזורים<br /> &lt;br&gt;<br /> אזור ליבה מתחם הליבה מורכב בעיקר ממבני β sheet ואילו אזור ה <br /> &lt;scene name='84/847984/Rbd/3'&gt;RBD &lt;/scene&gt;שמוצג בצבע אדום <br /> (receptor binding domain) זה מציג משטח חיצוני קעור המסייע לקשירתו לקולטן<br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה הינם משפחה של נגיפים הכוללת בין השאר את נגיף הקורונה האחראי להתפרצות הקורונה הנוכחית.מקובל לחלק את קבוצת נגיפי הקורונה לארבע תת קבוצות: אלפא, ביתא, גמא ודלתא. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה מכירים מגוון קולטנים .מה שמשתנה ביניהם תת היחידה S1 בחלבון ה Spike המכילה רצף קטן משותף לכל משפחות נגיפי הקורונה, <br /> &lt;br&gt;<br /> אבל בנגיפי הקורונה השייכים לאותה משפחה<br /> מידת הדימיון ברצף משמעותית יותר. נגיפי קורונה ממשפחות אלפא ובטא מזהים את הקולטן ACE2 על גבי התאי המטרה.&lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt; <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> <br /> [[Image:אקטודומין.Png|thumb|center|איור 1-מבנה של טרימר האקטודומיין]]<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> [[Image:חיתוך פרוטואליטי.png|center|איור 2-חיתוך פרוטואליטי]]<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''מגפת הקורונה'''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בדצמבר 2019 , התפרץ לראשונה בעיר ווהן בסין נגיף קורונה חדש שנקרא <br /> , [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/ SARS COV-2] שהתפשט<br /> <br /> לרחבי העולם כולל ישראל , הנגיף גורם למחלה שנקרא coronavirus disease 2019 (COVID‑19) ,ארגון הבריאות העולמי (WHO) הכריז על המחלה כפנדמיה – מחלה כלל עולמית . [https://www.who.int/emergencies/diseases/novel-coronavirus-2019/question-and-answers-hub/q-a-detail/q-a-coronaviruses#:~:text=symptoms תסמיני המחלה] הם חום , שיעול יבש , כאבי גרון וקשיי נשימה ואפילו למוות במקרים החמורים .<br /> דרכי ההדבקה בוירוס הקורונה הם דרך האף ,הפה והעיניים <br /> [https://www.youtube.com/watch?v=BtN-goy9VOY&amp;feature=youtube סרטון - איך נדבקים בנגיף ?]<br /> וכחלק מהמלחמה בנגיף הקורונה ישראל ומדינות נוספות מחייבות את תושביה להשתמש <br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A3-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94 במסכות פנים]<br /> <br /> .בכדי לצמצם את מעבר הנגיף מאדם לאחר למרות זאת<br /> נכון לתאריך כתיבת ערך זה לפי [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D עדכון]<br /> משרד הבריאות אתמול נוספו בישראל לפחות 1,681 מאובחנים חדשים, המספר הגבוה ביותר שהיה לנו מאז פרוץ המגפה, ושצפוי עוד לעלות כשיגיעו תוצאות של בדיקות נוספות מאתמול. מספר החולים הפעילים עומד כעת על 21,393 חולים ומספר המאושפזים עומד על 524 איש, מתוכם 123 במצב בינוני ו-177 במצב קשה. מספר המתים מקורונה עלה ל-368, לאחר שאתמול מתו בישראל שלושה חולים והיום עוד אחד.<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' נגיף SARS-COV-2 '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> &lt;p dir = 'rtl'&gt;<br /> [[Image: My_Image.png|thumb|left|איור 3 – נגיף הקורונה נקרא על שם חלבונים שמעניקים לו מראה של כתר. אילוסטרציה של נגיף הקורונה KTSDesign, SPL ]]<br /> <br /> נגיף הקורונה החדש שייך למשפחת וירוסי הקורונה , הוא נקרא בשם הזה על שם חלבוני ה spike- דמויי הכתר או בלטינית קורונה , הבולטים על פני השטח שלו (איור 3) . חלבון זה הוא חיוני וקריטי לחדירת הוירוס לתא המאכסן שלו.<br /> &lt;br&gt;<br /> . הגנום של נגיף הקורונה מורכב במולקולת RNA, ולא במולקולות DNA, כמו הגנום שלנו ושל כל בעלי החיים, הצמחים וגם החיידקים. כשבוע לאחר שהנגיף תועד לראשונה קבעו חוקרים את רצף שלו. בעוד שהגנום של האדם מורכב מלמעלה משלושה מיליארד &quot;אותיות&quot; או בסיסי DNA,הגנום של הנגיף מכיל פחות מ- 30,000 אותיות גנטיות ומספר קטן של גנים<br /> &lt;br&gt;<br /> , הגנום שלו מורכב ממולקולת RNA המקודדת ל 29 גנים המייצרים בסופו של דבר 29 חלבונים האחראיים על התרבות הנגיף בתא המאכסן , ישנם חלבונים לא מבניים כמו RNA POLYMERASE וחלבונים מבניים כמו חלבון הספייק שמשמש לחדירת הנגיף לתא המאכסן בנוסף לחלבון נוקלאופרוטאין האורז את הגנום ושניים אחרים הקשורים לקרום &lt;ref&gt;PMID: 32228860 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיף ה SARS- Cov2 האחראי על התפרצות הקורונה הנוכחית דומה מאוד במבנהו ורצפו לנגיף ה SARS-CoVהאחראי להתפרצות מחלת ה SARS ב <br /> 2002.מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים BATCOV RaTG 13 <br /> &lt;br&gt; <br /> , ייתכן שעטלפים העבירו אותו לבני האדם אך בין שני הנגיפים קיים הבדל גדול בגנום באזורים הקשורים ליכולת ההדבקה , דבר זה מרמז על כך שנגיף העטלף הזה לא הדביק ישירות בני אדם אלא הועבר לבני אדם דרך מארח ביניים &lt;ref&gt;PMID:32015507&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> ואכן,מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים.עבור נגיף ה SARS נמצא שמארח הביניים הינו היונק [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%97%D7%9F_%D7%93%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%99 גחן דקלים אסייתי]. <br /> &lt;br&gt;<br /> נמצאו 2 ח.אמינו במתחם קישור הרצפטור (RBD-receptor binding domain) באזור ה S1-CTD מבדילות בין הנגיף שמדביק האדם לזה המדביק את <br /> החדק,Asn479+Thr487 באדם לעומת lys479+ser487 בבעלי חיים.<br /> &lt;br&gt;<br /> מחקרים הראו שהנגיף של האדם נקשר יותר חזק לקולטן ACE2 מאשר הנגיף של בעל החיים, וההסבר הוא מוטציות שהובילו להחלפת שתי חומצות אמינו אלו הגדילו את סיכוי המעבר של הנגיף מחיה לאדם. <br /> &lt;br&gt;<br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/ השינויים ברצפו]<br /> של חלבון הספייק בנגיף הקורונה (כמו גם שינויים ברצף חלבונים אחרים בנגיף) הינם נושא למחקר רב.עד כה נקבע הרצף של מספר רב של נגיפים שבודדו מחולים בכל העולם<br /> רצפים אלו וההבדלים ביניהם הודות לרכישת מוטציות מאפשרים לעקוב אחר התפשטות המגפה בעולם, ללמוד על אזורים חשובים בגנום הנגיף ומהווים פוטנציאל לפיתוח חיסון או תרופה. <br /> &lt;br&gt;<br /> .המידע על רצף הנגיף והשינויים בו מאוגד במאגר מידע יחודי הנגיש לציבור הרחב &lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' SARS-COV-2 מעגל החיים של נגיף '''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''1)חדירה לתא המאכסן נעשה באמצעות חלבון ה SPIKE'''<br /> <br /> הנגיף נכנס לגוף דרך האף, הפה והעיניים, ובעזרת חלבון ה-Spike, או חלבון S, מתחבר לתאים בדרכי הנשימה המייצרים חלבון הנקרא ACE2.(איור 4)<br /> &lt;br&gt;<br /> [[Image: C0485399-Coronavirus_host_cell_receptor_with_antibody,_illustration-SPL_580.jpg|thumb|center|איור 4 חלבון ספייק נקשר על פני הקולטן של התא המודבק אילוסטרציה של מבנה הקולטן Ramon Andrade 3Dciencia, SPL]] <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''2)שחרור החומר הגנטי הוירוסי בתא המאכסן'''<br /> לאחר שהנגיף נכנס לתוך התא, הוא משחרר קטע של חומר גנטי בצורת RNA.לאחר שחדר לתא, הנגיף מנצל את מרכיביו ליצירת מפעלי שכפול RNA עבור הנגיף. התא הנגוע קורא את ה-RNA הנגיפי ומייצר חלבונים לפי ההוראות הכתובות בו. אותם חלבונים ישמשו בהמשך להרכבת עותקים חדשים של הנגיף.<br /> &lt;br&gt; <br /> <br /> '''3)הרכבת נגיפים חדשים'''<br /> <br /> מכונות התא מתחילות לייצר בקצב מהיר עוד ועוד RNA נגיפי וחלבונים נגיפיים, ואלו מורכבים יחדיו ליצירת עותקים שלמים של הנגיף. העותקים החדשים נישאים לשוליים החיצוניים של התא, ויכולים לצאת ממנו במטרה להדביק תאים נוספים.<br /> <br /> '''4)שחרור הנגיפים החדשים מהתא המאכסן'''<br /> <br /> השלב האחרון של השכפול הויראלי הוא שחרור עותקי הנגיף החדשים המיוצרים בתא המארח. כל תא נגוע יכול לשחרר מיליוני עותקים של הנגיף לפני שהוא מתפרק לבסוף ומת. נגיפים מסוימים משתחררים<br /> &lt;br&gt;<br /> כאשר התא המארח מת, ואילו נגיפים אחרים יכולים להשתחרר דרך קרום התא מבלי להרוג אותו ישירות. לאחר יציאת הנגיפים מהתא הנגוע, הם עשויים להדביק תאים סמוכים ולחזור על מחזור השכפול.<br /> &lt;br&gt;<br /> שיעול והתעטשות עלולים להפיץ ליחה מלאה נגיפים מדרכי הנשימה על אנשים ומשטחים סמוכים, שם הנגיף יכול להישאר בעל יכולת הדבקה במשך מספר שעות עד מספר ימים.<br /> [[Image: Coronavirus cycle.png|thumb|center|איור 5 מחזור החיים של נגיף הקורונה ]] <br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''פוטנציאל חלבון הספייק בפיתוח חיסונים ותרופות למחלה '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> מאחר ש- SARS-CoV-2הוא נגיף חדש, הידע הקיים לגבי אנטיגנים אפשריים עדיין מצומצם. עם זאת, כלים טכנולוגיים מתקדמים מסייעים למדענים לקדם את המחקר לפיתוח תרכיב נגד הנגיף ומציאת אנטיגנים אפשריים. כך למשל, זמן קצר לאחר התפרצותו, כבר היה בידי החוקרים הרצף הגנטי של הנגיף החדש, אשר מאפשר שימוש במודלים לבחירה מושכלת של אנטיגנים אפשריים.<br /> &lt;br&gt;<br /> כבר החל [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencepanorama/איך-מפתחים-חיסון-נגד-קורונה המירוץ לפיתוח חיסון נגד SARS-COV-2 ]<br /> פיתוח תרופות כנגד מחלת הקורונה יכולות להתבסס גם על חלבון הספייק , מציאת מנגנון הכניסה של הנגיף לתאים באמצעות חלבון S מאפשר לבצע סריקות למציאת מולקולות קטנות או תרופות קיימות שיכולות <br /> &lt;br&gt;<br /> להפריע לכניסת הנגיף לתא. כך למשל, חברת APEIRON Biologics בוחנת יעילות של מולקולה קטנה בשם APN01 החוסמת את הקולטן של התאים שאליו נקשר חלבון S ובכך מונעת הדבקה. כרגע התרופה החדשה נבדקת בניסוי קליני שלב 1 לבטיחות ויעילות.&lt;ref&gt;PMID:32125455&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> לנגיף הקורונה החדש, SARS-CoV-2, יש 29 גֵנים שמכילים הוראות ליצירת חלבונים. 29 החלבונים פועלים בתוך התאים שלנו ועוזרים לייצר אלפי נגיפים חדשים שייצאו מהתא וידביקו אלפי תאים אחרים. כדי לעשות <br /> זאת, חלבוני הנגיף מגייסים לעזרתם חלבונים מהתאים שלנו. אחת האסטרטגיות בפיתוח תרופות נגד הנגיף היא למצוא חומרים שפוגעים בחלבונים שלו – עניין מסובך שדורש זמן רב, אך קבוצות מחקר ברחבי העולם שוקדות על כך אפשרות אחרת היא לפגוע בחלבונים של תאי האדם שעוזרים לחלבוני הנגיף.<br /> בעזרת 29 החלבונים האלה ישנן <br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%91%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-69-%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94[69 תרופות פוטנציאליות לקורונה] <br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' רשימת מקורות '''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: left; direction: ltr; margin-right: 2em;&quot;&gt;<br /> &lt;references/&gt;</div>

Moshera Atawna https://proteopedia.org/index.php?title=Spike_Protein_(Hebrew)&diff=3270618 2020-07-25T22:45:23Z

<p>Moshera Atawna: </p> <hr /> <div>&lt;StructureSection load='6vyb' size='400' side='right' caption='מבנה האקטודומין' scene='84/847984/Opening_scence/1'&gt;<br /> &lt;br&gt;<br /> =&lt;center&gt;Spike Protein חלבון הספייק&lt;/center&gt;=<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9F חלבון] הספייק<br /> הוא אחד החלבונים הנמצאים על גבי מעטפת וירוס<br /> ונחשב לחלבון החיוני ביותר לוירוס כיוון שהוא משמש אותו לחדירה לתאי מערכת הנשימה<br /> שהן תאי המטרה שלו.<br /> <br /> חלבון הספייק הינו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F גלוקופרוטאין]<br /> .חוצה ממברנה היוצר הומוטרימר (קומפלקס המורכב משלוש יחידות זהות של החלבון) על שטח פני הוירוס<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> החלבון מורכב מ:<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> 1)אזור גדול הפונה מחוץ למעטפת הוירוס (אקטודומיין)- שמאפשר כניסת הנגיף לתא המארח (איור 1)<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> 2)עוגן טרנסממברנלי יחיד המחבר חלבון זה למעטפת הוירוס<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> 3) זנב קצר פנימי <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בערך זה מוצג המבנה של &lt;scene name='84/847984/Acto_domain/2'&gt; טרימר האקטודומין&lt;/scene&gt; שמקורו מוירוס ה SARS COV-2.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;scene name='84/847984/Amino_acids/1'&gt;חומצות אמינו&lt;/scene&gt; שמרכיבות את מבנה האקטודומין צבועות כך שכל צבע מייצג קבוצת חומצת אמינו שונה .<br /> &lt;br&gt;<br /> האקטודומיין הגדול מורכב &lt;scene name='84/847984/S1_subunit/1'&gt; תת יחידה S1&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע סגול <br /> <br /> &lt;scene name='84/847984/S2_subunit/2'&gt;תת יחידה S2&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע כחול<br /> התת יחידה S1 הנקשרת לקולטן על שטח פני התאים המודבקים ותת יחידה S2 המסייעת בחיתוך ממברנלי ומאפשר כניסת הגנום הנגיפי לתא מארח. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> במהלך הבשלתו וההדבקה עובר חלבון זה חיתוכים פרוטאוליטים באתר הגבול בין S1 ו- S2, כמו גם באתר הקרוי &lt;scene name='84/847984/S2/2'&gt; S2’ &lt;/scene&gt; שמוצג בצבע ורוד על ידי פרוטאז של התא המודבק (איור 2).חיתוכים אלו חשובים להפעלת החלבון על ידי שינוי מבנהו המרחבי.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בתת היחידה S1 יש שני אזורים &lt;scene name='84/847984/S1_ntd/1'&gt; S1-NTD &lt;/scene&gt; בצבע כתום ו - &lt;scene name='84/847984/S1_ctd/2'&gt;S1-CTD &lt;/scene&gt;שמוצג בצבע ירוק .נמצא שאזור S1-CTD חשוב להכרת הרצפטור ACE2 המצוי על גבי תאי המטרה המודבקים על ידי הנגיף. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> פענוח המבנה של חלבון ה Spike מנגיף ה Cov SARS שהינו קרוב לנגיף הקורונה SARS Cov 2 העלה שאזור ה S1-CTD מורכב משני תת אזורים<br /> &lt;br&gt;<br /> אזור ליבה מתחם הליבה מורכב בעיקר ממבני β sheet ואילו אזור ה <br /> &lt;scene name='84/847984/Rbd/3'&gt;RBD &lt;/scene&gt;שמוצג בצבע אדום <br /> (receptor binding domain) זה מציג משטח חיצוני קעור המסייע לקשירתו לקולטן<br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה הינם משפחה של נגיפים הכוללת בין השאר את נגיף הקורונה האחראי להתפרצות הקורונה הנוכחית.מקובל לחלק את קבוצת נגיפי הקורונה לארבע תת קבוצות: אלפא, ביתא, גמא ודלתא. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה מכירים מגוון קולטנים .מה שמשתנה ביניהם תת היחידה S1 בחלבון ה Spike המכילה רצף קטן משותף לכל משפחות נגיפי הקורונה, <br /> &lt;br&gt;<br /> אבל בנגיפי הקורונה השייכים לאותה משפחה<br /> מידת הדימיון ברצף משמעותית יותר. נגיפי קורונה ממשפחות אלפא ובטא מזהים את הקולטן ACE2 על גבי התאי המטרה.&lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt; <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> <br /> [[Image:אקטודומין.Png|thumb|center|איור 1-מבנה של טרימר האקטודומיין]]<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> [[Image:חיתוך פרוטואליטי.png|center|איור 2-חיתוך פרוטואליטי]]<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''מגפת הקורונה'''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בדצמבר 2019 , התפרץ לראשונה בעיר ווהן בסין נגיף קורונה חדש שנקרא <br /> , [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/ SARS COV-2] שהתפשט<br /> <br /> לרחבי העולם כולל ישראל , הנגיף גורם למחלה שנקרא coronavirus disease 2019 (COVID‑19) ,ארגון הבריאות העולמי (WHO) הכריז על המחלה כפנדמיה – מחלה כלל עולמית . [https://www.who.int/emergencies/diseases/novel-coronavirus-2019/question-and-answers-hub/q-a-detail/q-a-coronaviruses#:~:text=symptoms תסמיני המחלה] הם חום , שיעול יבש , כאבי גרון וקשיי נשימה ואפילו למוות במקרים החמורים .<br /> דרכי ההדבקה בוירוס הקורונה הם דרך האף ,הפה והעיניים <br /> [https://www.youtube.com/watch?v=BtN-goy9VOY&amp;feature=youtube סרטון - איך נדבקים בנגיף ?]<br /> וכחלק מהמלחמה בנגיף הקורונה ישראל ומדינות נוספות מחייבות את תושביה להשתמש <br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A3-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94 במסכות פנים]<br /> <br /> .בכדי לצמצם את מעבר הנגיף מאדם לאחר למרות זאת<br /> נכון לתאריך כתיבת ערך זה לפי [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D עדכון]<br /> משרד הבריאות אתמול נוספו בישראל לפחות 1,681 מאובחנים חדשים, המספר הגבוה ביותר שהיה לנו מאז פרוץ המגפה, ושצפוי עוד לעלות כשיגיעו תוצאות של בדיקות נוספות מאתמול. מספר החולים הפעילים עומד כעת על 21,393 חולים ומספר המאושפזים עומד על 524 איש, מתוכם 123 במצב בינוני ו-177 במצב קשה. מספר המתים מקורונה עלה ל-368, לאחר שאתמול מתו בישראל שלושה חולים והיום עוד אחד.<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' נגיף SARS-COV-2 '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> &lt;p dir = 'rtl'&gt;<br /> [[Image: My_Image.png|thumb|left|איור 3 – נגיף הקורונה נקרא על שם חלבונים שמעניקים לו מראה של כתר. אילוסטרציה של נגיף הקורונה KTSDesign, SPL ]]<br /> <br /> נגיף הקורונה החדש שייך למשפחת וירוסי הקורונה , הוא נקרא בשם הזה על שם חלבוני ה spike- דמויי הכתר או בלטינית קורונה , הבולטים על פני השטח שלו (איור 3) . חלבון זה הוא חיוני וקריטי לחדירת הוירוס לתא המאכסן שלו.<br /> &lt;br&gt;<br /> . הגנום של נגיף הקורונה מורכב במולקולת RNA, ולא במולקולות DNA, כמו הגנום שלנו ושל כל בעלי החיים, הצמחים וגם החיידקים. כשבוע לאחר שהנגיף תועד לראשונה קבעו חוקרים את רצף שלו. בעוד שהגנום של האדם מורכב מלמעלה משלושה מיליארד &quot;אותיות&quot; או בסיסי DNA,הגנום של הנגיף מכיל פחות מ- 30,000 אותיות גנטיות ומספר קטן של גנים<br /> &lt;br&gt;<br /> , הגנום שלו מורכב ממולקולת RNA המקודדת ל 29 גנים המייצרים בסופו של דבר 29 חלבונים האחראיים על התרבות הנגיף בתא המאכסן , ישנם חלבונים לא מבניים כמו RNA POLYMERASE וחלבונים מבניים כמו חלבון הספייק שמשמש לחדירת הנגיף לתא המאכסן בנוסף לחלבון נוקלאופרוטאין האורז את הגנום ושניים אחרים הקשורים לקרום &lt;ref&gt;PMID: 32228860 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיף ה SARS- Cov2 האחראי על התפרצות הקורונה הנוכחית דומה מאוד במבנהו ורצפו לנגיף ה SARS-CoVהאחראי להתפרצות מחלת ה SARS ב <br /> 2002.מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים BATCOV RaTG 13 <br /> &lt;br&gt; <br /> , ייתכן שעטלפים העבירו אותו לבני האדם אך בין שני הנגיפים קיים הבדל גדול בגנום באזורים הקשורים ליכולת ההדבקה , דבר זה מרמז על כך שנגיף העטלף הזה לא הדביק ישירות בני אדם אלא הועבר לבני אדם דרך מארח ביניים &lt;ref&gt;PMID:32015507&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> ואכן,מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים.עבור נגיף ה SARS נמצא שמארח הביניים הינו היונק [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%97%D7%9F_%D7%93%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%99 גחן דקלים אסייתי]. <br /> &lt;br&gt;<br /> נמצאו 2 ח.אמינו במתחם קישור הרצפטור (RBD-receptor binding domain) באזור ה S1-CTD מבדילות בין הנגיף שמדביק האדם לזה המדביק את <br /> החדק,Asn479+Thr487 באדם לעומת lys479+ser487 בבעלי חיים.<br /> &lt;br&gt;<br /> מחקרים הראו שהנגיף של האדם נקשר יותר חזק לקולטן ACE2 מאשר הנגיף של בעל החיים, וההסבר הוא מוטציות שהובילו להחלפת שתי חומצות אמינו אלו הגדילו את סיכוי המעבר של הנגיף מחיה לאדם. <br /> &lt;br&gt;<br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/ השינויים ברצפו]<br /> של חלבון הספייק בנגיף הקורונה (כמו גם שינויים ברצף חלבונים אחרים בנגיף) הינם נושא למחקר רב.עד כה נקבע הרצף של מספר רב של נגיפים שבודדו מחולים בכל העולם<br /> רצפים אלו וההבדלים ביניהם הודות לרכישת מוטציות מאפשרים לעקוב אחר התפשטות המגפה בעולם, ללמוד על אזורים חשובים בגנום הנגיף ומהווים פוטנציאל לפיתוח חיסון או תרופה. <br /> &lt;br&gt;<br /> .המידע על רצף הנגיף והשינויים בו מאוגד במאגר מידע יחודי הנגיש לציבור הרחב &lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' SARS-COV-2 מעגל החיים של נגיף '''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''1)חדירה לתא המאכסן נעשה באמצעות חלבון ה SPIKE'''<br /> <br /> הנגיף נכנס לגוף דרך האף, הפה והעיניים, ובעזרת חלבון ה-Spike, או חלבון S, מתחבר לתאים בדרכי הנשימה המייצרים חלבון הנקרא ACE2.(איור 4)<br /> &lt;br&gt;<br /> [[Image: C0485399-Coronavirus_host_cell_receptor_with_antibody,_illustration-SPL_580.jpg|thumb|center|איור 4 חלבון ספייק נקשר על פני הקולטן של התא המודבק אילוסטרציה של מבנה הקולטן Ramon Andrade 3Dciencia, SPL]] <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''2)שחרור החומר הגנטי הוירוסי בתא המאכסן'''<br /> לאחר שהנגיף נכנס לתוך התא, הוא משחרר קטע של חומר גנטי בצורת RNA.לאחר שחדר לתא, הנגיף מנצל את מרכיביו ליצירת מפעלי שכפול RNA עבור הנגיף. התא הנגוע קורא את ה-RNA הנגיפי ומייצר חלבונים לפי ההוראות הכתובות בו. אותם חלבונים ישמשו בהמשך להרכבת עותקים חדשים של הנגיף.<br /> &lt;br&gt; <br /> <br /> '''3)הרכבת נגיפים חדשים'''<br /> <br /> מכונות התא מתחילות לייצר בקצב מהיר עוד ועוד RNA נגיפי וחלבונים נגיפיים, ואלו מורכבים יחדיו ליצירת עותקים שלמים של הנגיף. העותקים החדשים נישאים לשוליים החיצוניים של התא, ויכולים לצאת ממנו במטרה להדביק תאים נוספים.<br /> <br /> '''4)שחרור הנגיפים החדשים מהתא המאכסן'''<br /> <br /> השלב האחרון של השכפול הויראלי הוא שחרור עותקי הנגיף החדשים המיוצרים בתא המארח. כל תא נגוע יכול לשחרר מיליוני עותקים של הנגיף לפני שהוא מתפרק לבסוף ומת. נגיפים מסוימים משתחררים<br /> &lt;br&gt;<br /> כאשר התא המארח מת, ואילו נגיפים אחרים יכולים להשתחרר דרך קרום התא מבלי להרוג אותו ישירות. לאחר יציאת הנגיפים מהתא הנגוע, הם עשויים להדביק תאים סמוכים ולחזור על מחזור השכפול.<br /> &lt;br&gt;<br /> שיעול והתעטשות עלולים להפיץ ליחה מלאה נגיפים מדרכי הנשימה על אנשים ומשטחים סמוכים, שם הנגיף יכול להישאר בעל יכולת הדבקה במשך מספר שעות עד מספר ימים.<br /> [[Image: Coronavirus cycle.png|thumb|center|איור 5 מחזור החיים של נגיף הקורונה ]] <br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''פוטנציאל חלבון הספייק בפיתוח חיסונים ותרופות למחלה '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> מאחר ש- SARS-CoV-2הוא נגיף חדש, הידע הקיים לגבי אנטיגנים אפשריים עדיין מצומצם. עם זאת, כלים טכנולוגיים מתקדמים מסייעים למדענים לקדם את המחקר לפיתוח תרכיב נגד הנגיף ומציאת אנטיגנים אפשריים. כך למשל, זמן קצר לאחר התפרצותו, כבר היה בידי החוקרים הרצף הגנטי של הנגיף החדש, אשר מאפשר שימוש במודלים לבחירה מושכלת של אנטיגנים אפשריים.<br /> &lt;br&gt;<br /> כבר החל [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencepanorama/איך-מפתחים-חיסון-נגד-קורונה המירוץ לפיתוח חיסון נגד SARS-COV-2 ]<br /> פיתוח תרופות כנגד מחלת הקורונה יכולות להתבסס גם על חלבון הספייק , מציאת מנגנון הכניסה של הנגיף לתאים באמצעות חלבון S מאפשר לבצע סריקות למציאת מולקולות קטנות או תרופות קיימות שיכולות <br /> &lt;br&gt;<br /> להפריע לכניסת הנגיף לתא. כך למשל, חברת APEIRON Biologics בוחנת יעילות של מולקולה קטנה בשם APN01 החוסמת את הקולטן של התאים שאליו נקשר חלבון S ובכך מונעת הדבקה. כרגע התרופה החדשה נבדקת בניסוי קליני שלב 1 לבטיחות ויעילות.&lt;ref&gt;PMID:32125455&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> לנגיף הקורונה החדש, SARS-CoV-2, יש 29 גֵנים שמכילים הוראות ליצירת חלבונים. 29 החלבונים פועלים בתוך התאים שלנו ועוזרים לייצר אלפי נגיפים חדשים שייצאו מהתא וידביקו אלפי תאים אחרים. כדי לעשות <br /> זאת, חלבוני הנגיף מגייסים לעזרתם חלבונים מהתאים שלנו. אחת האסטרטגיות בפיתוח תרופות נגד הנגיף היא למצוא חומרים שפוגעים בחלבונים שלו – עניין מסובך שדורש זמן רב, אך קבוצות מחקר ברחבי העולם שוקדות על כך אפשרות אחרת היא לפגוע בחלבונים של תאי האדם שעוזרים לחלבוני הנגיף.<br /> בעזרת 29 החלבונים האלה ישנן <br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%91%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-69-%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94[69 תרופות פוטנציאליות לקורונה] <br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' רשימת מקורות '''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: left; direction: ltr; margin-right: 2em;&quot;&gt;<br /> &lt;references/&gt;</div>

Moshera Atawna https://proteopedia.org/index.php?title=Spike_Protein_(Hebrew)&diff=3270615 2020-07-25T22:37:22Z

<p>Moshera Atawna: </p> <hr /> <div>&lt;StructureSection load='6vyb' size='400' side='right' caption='מבנה האקטודומין' scene='84/847984/Opening_scence/1'&gt;<br /> &lt;br&gt;<br /> =&lt;center&gt;Spike Protein חלבון הספייק&lt;/center&gt;=<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9F חלבון] הספייק<br /> הוא אחד החלבונים הנמצאים על גבי מעטפת וירוס<br /> ונחשב לחלבון החיוני ביותר לוירוס כיוון שהוא משמש אותו לחדירה לתאי מערכת הנשימה<br /> שהן תאי המטרה שלו.<br /> <br /> חלבון הספייק הינו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F גלוקופרוטאין]<br /> .חוצה ממברנה היוצר הומוטרימר (קומפלקס המורכב משלוש יחידות זהות של החלבון) על שטח פני הוירוס<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> החלבון מורכב מ:<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> 1)אזור גדול הפונה מחוץ למעטפת הוירוס (אקטודומיין)- שמאפשר כניסת הנגיף לתא המארח (איור 1)<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> 2)עוגן טרנסממברנלי יחיד המחבר חלבון זה למעטפת הוירוס<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> 3) זנב קצר פנימי <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בערך זה מוצג המבנה של &lt;scene name='84/847984/Acto_domain/2'&gt; טרימר האקטודומין&lt;/scene&gt; שמקורו מוירוס ה SARS COV-2.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;scene name='84/847984/Amino_acids/1'&gt;חומצות אמינו&lt;/scene&gt; שמרכיבות את מבנה האקטודומין צבועות כך שכל צבע מייצג קבוצת חומצת אמינו שונה .<br /> &lt;br&gt;<br /> האקטודומיין הגדול מורכב &lt;scene name='84/847984/S1_subunit/1'&gt; תת יחידה S1&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע סגול <br /> <br /> &lt;scene name='84/847984/S2_subunit/2'&gt;תת יחידה S2&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע כחול<br /> התת יחידה S1 הנקשרת לקולטן על שטח פני התאים המודבקים ותת יחידה S2 המסייעת בחיתוך ממברנלי ומאפשר כניסת הגנום הנגיפי לתא מארח. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> במהלך הבשלתו וההדבקה עובר חלבון זה חיתוכים פרוטאוליטים באתר הגבול בין S1 ו- S2, כמו גם באתר הקרוי &lt;scene name='84/847984/S2/2'&gt; S2’ &lt;/scene&gt; שמוצג בצבע ורוד על ידי פרוטאז של התא המודבק (איור 2).חיתוכים אלו חשובים להפעלת החלבון על ידי שינוי מבנהו המרחבי.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בתת היחידה S1 יש שני אזורים חשובים: &lt;scene name='84/847984/S1-ntd/2'&gt;S1-NTD &lt;/scene&gt;שמוצג בצבע כתום ו - &lt;scene name='84/847984/S1_ctd/2'&gt;S1-CTD &lt;/scene&gt;שמוצג בצבע ירוק .נמצא שאזור S1-CTD חשוב להכרת הרצפטור ACE2 המצוי על גבי תאי המטרה המודבקים על ידי הנגיף. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> פענוח המבנה של חלבון ה Spike מנגיף ה Cov SARS שהינו קרוב לנגיף הקורונה SARS Cov 2 העלה שאזור ה S1-CTD מורכב משני תת אזורים<br /> &lt;br&gt;<br /> אזור ליבה מתחם הליבה מורכב בעיקר ממבני β sheet ואילו אזור ה <br /> &lt;scene name='84/847984/Rbd/3'&gt;RBD &lt;/scene&gt;שמוצג בצבע אדום <br /> (receptor binding domain) זה מציג משטח חיצוני קעור המסייע לקשירתו לקולטן<br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה הינם משפחה של נגיפים הכוללת בין השאר את נגיף הקורונה האחראי להתפרצות הקורונה הנוכחית.מקובל לחלק את קבוצת נגיפי הקורונה לארבע תת קבוצות: אלפא, ביתא, גמא ודלתא. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה מכירים מגוון קולטנים .מה שמשתנה ביניהם תת היחידה S1 בחלבון ה Spike המכילה רצף קטן משותף לכל משפחות נגיפי הקורונה, <br /> &lt;br&gt;<br /> אבל בנגיפי הקורונה השייכים לאותה משפחה<br /> מידת הדימיון ברצף משמעותית יותר. נגיפי קורונה ממשפחות אלפא ובטא מזהים את הקולטן ACE2 על גבי התאי המטרה.&lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt; <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> <br /> [[Image:אקטודומין.Png|thumb|center|איור 1-מבנה של טרימר האקטודומיין]]<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> [[Image:חיתוך פרוטואליטי.png|center|איור 2-חיתוך פרוטואליטי]]<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''מגפת הקורונה'''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בדצמבר 2019 , התפרץ לראשונה בעיר ווהן בסין נגיף קורונה חדש שנקרא <br /> , [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/ SARS COV-2] שהתפשט<br /> <br /> לרחבי העולם כולל ישראל , הנגיף גורם למחלה שנקרא coronavirus disease 2019 (COVID‑19) ,ארגון הבריאות העולמי (WHO) הכריז על המחלה כפנדמיה – מחלה כלל עולמית . [https://www.who.int/emergencies/diseases/novel-coronavirus-2019/question-and-answers-hub/q-a-detail/q-a-coronaviruses#:~:text=symptoms תסמיני המחלה] הם חום , שיעול יבש , כאבי גרון וקשיי נשימה ואפילו למוות במקרים החמורים .<br /> דרכי ההדבקה בוירוס הקורונה הם דרך האף ,הפה והעיניים <br /> [https://www.youtube.com/watch?v=BtN-goy9VOY&amp;feature=youtube סרטון - איך נדבקים בנגיף ?]<br /> וכחלק מהמלחמה בנגיף הקורונה ישראל ומדינות נוספות מחייבות את תושביה להשתמש <br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A3-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94 במסכות פנים]<br /> <br /> .בכדי לצמצם את מעבר הנגיף מאדם לאחר למרות זאת<br /> נכון לתאריך כתיבת ערך זה לפי [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D עדכון]<br /> משרד הבריאות אתמול נוספו בישראל לפחות 1,681 מאובחנים חדשים, המספר הגבוה ביותר שהיה לנו מאז פרוץ המגפה, ושצפוי עוד לעלות כשיגיעו תוצאות של בדיקות נוספות מאתמול. מספר החולים הפעילים עומד כעת על 21,393 חולים ומספר המאושפזים עומד על 524 איש, מתוכם 123 במצב בינוני ו-177 במצב קשה. מספר המתים מקורונה עלה ל-368, לאחר שאתמול מתו בישראל שלושה חולים והיום עוד אחד.<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' נגיף SARS-COV-2 '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> &lt;p dir = 'rtl'&gt;<br /> [[Image: My_Image.png|thumb|left|איור 3 – נגיף הקורונה נקרא על שם חלבונים שמעניקים לו מראה של כתר. אילוסטרציה של נגיף הקורונה KTSDesign, SPL ]]<br /> <br /> נגיף הקורונה החדש שייך למשפחת וירוסי הקורונה , הוא נקרא בשם הזה על שם חלבוני ה spike- דמויי הכתר או בלטינית קורונה , הבולטים על פני השטח שלו (איור 3) . חלבון זה הוא חיוני וקריטי לחדירת הוירוס לתא המאכסן שלו.<br /> &lt;br&gt;<br /> . הגנום של נגיף הקורונה מורכב במולקולת RNA, ולא במולקולות DNA, כמו הגנום שלנו ושל כל בעלי החיים, הצמחים וגם החיידקים. כשבוע לאחר שהנגיף תועד לראשונה קבעו חוקרים את רצף שלו. בעוד שהגנום של האדם מורכב מלמעלה משלושה מיליארד &quot;אותיות&quot; או בסיסי DNA,הגנום של הנגיף מכיל פחות מ- 30,000 אותיות גנטיות ומספר קטן של גנים<br /> &lt;br&gt;<br /> , הגנום שלו מורכב ממולקולת RNA המקודדת ל 29 גנים המייצרים בסופו של דבר 29 חלבונים האחראיים על התרבות הנגיף בתא המאכסן , ישנם חלבונים לא מבניים כמו RNA POLYMERASE וחלבונים מבניים כמו חלבון הספייק שמשמש לחדירת הנגיף לתא המאכסן בנוסף לחלבון נוקלאופרוטאין האורז את הגנום ושניים אחרים הקשורים לקרום &lt;ref&gt;PMID: 32228860 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיף ה SARS- Cov2 האחראי על התפרצות הקורונה הנוכחית דומה מאוד במבנהו ורצפו לנגיף ה SARS-CoVהאחראי להתפרצות מחלת ה SARS ב <br /> 2002.מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים BATCOV RaTG 13 <br /> &lt;br&gt; <br /> , ייתכן שעטלפים העבירו אותו לבני האדם אך בין שני הנגיפים קיים הבדל גדול בגנום באזורים הקשורים ליכולת ההדבקה , דבר זה מרמז על כך שנגיף העטלף הזה לא הדביק ישירות בני אדם אלא הועבר לבני אדם דרך מארח ביניים &lt;ref&gt;PMID:32015507&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> ואכן,מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים.עבור נגיף ה SARS נמצא שמארח הביניים הינו היונק [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%97%D7%9F_%D7%93%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%99 גחן דקלים אסייתי]. <br /> &lt;br&gt;<br /> נמצאו 2 ח.אמינו במתחם קישור הרצפטור (RBD-receptor binding domain) באזור ה S1-CTD מבדילות בין הנגיף שמדביק האדם לזה המדביק את <br /> החדק,Asn479+Thr487 באדם לעומת lys479+ser487 בבעלי חיים.<br /> &lt;br&gt;<br /> מחקרים הראו שהנגיף של האדם נקשר יותר חזק לקולטן ACE2 מאשר הנגיף של בעל החיים, וההסבר הוא מוטציות שהובילו להחלפת שתי חומצות אמינו אלו הגדילו את סיכוי המעבר של הנגיף מחיה לאדם. <br /> &lt;br&gt;<br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/ השינויים ברצפו]<br /> של חלבון הספייק בנגיף הקורונה (כמו גם שינויים ברצף חלבונים אחרים בנגיף) הינם נושא למחקר רב.עד כה נקבע הרצף של מספר רב של נגיפים שבודדו מחולים בכל העולם<br /> רצפים אלו וההבדלים ביניהם הודות לרכישת מוטציות מאפשרים לעקוב אחר התפשטות המגפה בעולם, ללמוד על אזורים חשובים בגנום הנגיף ומהווים פוטנציאל לפיתוח חיסון או תרופה. <br /> &lt;br&gt;<br /> .המידע על רצף הנגיף והשינויים בו מאוגד במאגר מידע יחודי הנגיש לציבור הרחב &lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' SARS-COV-2 מעגל החיים של נגיף '''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''1)חדירה לתא המאכסן נעשה באמצעות חלבון ה SPIKE'''<br /> <br /> הנגיף נכנס לגוף דרך האף, הפה והעיניים, ובעזרת חלבון ה-Spike, או חלבון S, מתחבר לתאים בדרכי הנשימה המייצרים חלבון הנקרא ACE2.(איור 4)<br /> &lt;br&gt;<br /> [[Image: C0485399-Coronavirus_host_cell_receptor_with_antibody,_illustration-SPL_580.jpg|thumb|center|איור 4 חלבון ספייק נקשר על פני הקולטן של התא המודבק אילוסטרציה של מבנה הקולטן Ramon Andrade 3Dciencia, SPL]] <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''2)שחרור החומר הגנטי הוירוסי בתא המאכסן'''<br /> לאחר שהנגיף נכנס לתוך התא, הוא משחרר קטע של חומר גנטי בצורת RNA.לאחר שחדר לתא, הנגיף מנצל את מרכיביו ליצירת מפעלי שכפול RNA עבור הנגיף. התא הנגוע קורא את ה-RNA הנגיפי ומייצר חלבונים לפי ההוראות הכתובות בו. אותם חלבונים ישמשו בהמשך להרכבת עותקים חדשים של הנגיף.<br /> &lt;br&gt; <br /> <br /> '''3)הרכבת נגיפים חדשים'''<br /> <br /> מכונות התא מתחילות לייצר בקצב מהיר עוד ועוד RNA נגיפי וחלבונים נגיפיים, ואלו מורכבים יחדיו ליצירת עותקים שלמים של הנגיף. העותקים החדשים נישאים לשוליים החיצוניים של התא, ויכולים לצאת ממנו במטרה להדביק תאים נוספים.<br /> <br /> '''4)שחרור הנגיפים החדשים מהתא המאכסן'''<br /> <br /> השלב האחרון של השכפול הויראלי הוא שחרור עותקי הנגיף החדשים המיוצרים בתא המארח. כל תא נגוע יכול לשחרר מיליוני עותקים של הנגיף לפני שהוא מתפרק לבסוף ומת. נגיפים מסוימים משתחררים<br /> &lt;br&gt;<br /> כאשר התא המארח מת, ואילו נגיפים אחרים יכולים להשתחרר דרך קרום התא מבלי להרוג אותו ישירות. לאחר יציאת הנגיפים מהתא הנגוע, הם עשויים להדביק תאים סמוכים ולחזור על מחזור השכפול.<br /> &lt;br&gt;<br /> שיעול והתעטשות עלולים להפיץ ליחה מלאה נגיפים מדרכי הנשימה על אנשים ומשטחים סמוכים, שם הנגיף יכול להישאר בעל יכולת הדבקה במשך מספר שעות עד מספר ימים.<br /> [[Image: Coronavirus cycle.png|thumb|center|איור 5 מחזור החיים של נגיף הקורונה ]] <br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''פוטנציאל חלבון הספייק בפיתוח חיסונים ותרופות למחלה '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> מאחר ש- SARS-CoV-2הוא נגיף חדש, הידע הקיים לגבי אנטיגנים אפשריים עדיין מצומצם. עם זאת, כלים טכנולוגיים מתקדמים מסייעים למדענים לקדם את המחקר לפיתוח תרכיב נגד הנגיף ומציאת אנטיגנים אפשריים. כך למשל, זמן קצר לאחר התפרצותו, כבר היה בידי החוקרים הרצף הגנטי של הנגיף החדש, אשר מאפשר שימוש במודלים לבחירה מושכלת של אנטיגנים אפשריים.<br /> &lt;br&gt;<br /> כבר החל [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencepanorama/איך-מפתחים-חיסון-נגד-קורונה המירוץ לפיתוח חיסון נגד SARS-COV-2 ]<br /> פיתוח תרופות כנגד מחלת הקורונה יכולות להתבסס גם על חלבון הספייק , מציאת מנגנון הכניסה של הנגיף לתאים באמצעות חלבון S מאפשר לבצע סריקות למציאת מולקולות קטנות או תרופות קיימות שיכולות <br /> &lt;br&gt;<br /> להפריע לכניסת הנגיף לתא. כך למשל, חברת APEIRON Biologics בוחנת יעילות של מולקולה קטנה בשם APN01 החוסמת את הקולטן של התאים שאליו נקשר חלבון S ובכך מונעת הדבקה. כרגע התרופה החדשה נבדקת בניסוי קליני שלב 1 לבטיחות ויעילות.&lt;ref&gt;PMID:32125455&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> לנגיף הקורונה החדש, SARS-CoV-2, יש 29 גֵנים שמכילים הוראות ליצירת חלבונים. 29 החלבונים פועלים בתוך התאים שלנו ועוזרים לייצר אלפי נגיפים חדשים שייצאו מהתא וידביקו אלפי תאים אחרים. כדי לעשות <br /> זאת, חלבוני הנגיף מגייסים לעזרתם חלבונים מהתאים שלנו. אחת האסטרטגיות בפיתוח תרופות נגד הנגיף היא למצוא חומרים שפוגעים בחלבונים שלו – עניין מסובך שדורש זמן רב, אך קבוצות מחקר ברחבי העולם שוקדות על כך אפשרות אחרת היא לפגוע בחלבונים של תאי האדם שעוזרים לחלבוני הנגיף.<br /> בעזרת 29 החלבונים האלה ישנן <br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%91%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-69-%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94[69 תרופות פוטנציאליות לקורונה] <br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' רשימת מקורות '''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: left; direction: ltr; margin-right: 2em;&quot;&gt;<br /> &lt;references/&gt;</div>

Moshera Atawna https://proteopedia.org/index.php?title=Spike_Protein_(Hebrew)&diff=3270614 2020-07-25T22:29:31Z

<p>Moshera Atawna: </p> <hr /> <div>&lt;StructureSection load='6vyb' size='400' side='right' caption='מבנה האקטודומין' scene='84/847984/Opening_scence/1'&gt;<br /> &lt;br&gt;<br /> =&lt;center&gt;Spike Protein חלבון הספייק&lt;/center&gt;=<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9F חלבון] הספייק<br /> הוא אחד החלבונים הנמצאים על גבי מעטפת וירוס<br /> ונחשב לחלבון החיוני ביותר לוירוס כיוון שהוא משמש אותו לחדירה לתאי מערכת הנשימה<br /> שהן תאי המטרה שלו.<br /> <br /> חלבון הספייק הינו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F גלוקופרוטאין]<br /> .חוצה ממברנה היוצר הומוטרימר (קומפלקס המורכב משלוש יחידות זהות של החלבון) על שטח פני הוירוס<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> החלבון מורכב מ:<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> 1)אזור גדול הפונה מחוץ למעטפת הוירוס (אקטודומיין)- שמאפשר כניסת הנגיף לתא המארח (איור 1)<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> 2)עוגן טרנסממברנלי יחיד המחבר חלבון זה למעטפת הוירוס<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> 3) זנב קצר פנימי <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בערך זה מוצג המבנה של &lt;scene name='84/847984/Acto_domain/2'&gt; טרימר האקטודומין&lt;/scene&gt; שמקורו מוירוס ה SARS COV-2.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;scene name='84/847984/Amino_acids/1'&gt;חומצות אמינו&lt;/scene&gt; שמרכיבות את מבנה האקטודומין צבועות כך שכל צבע מייצג קבוצת חומצת אמינו שונה .<br /> &lt;br&gt;<br /> האקטודומיין הגדול מורכב &lt;scene name='84/847984/S1_subunit/1'&gt; תת יחידה S1&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע סגול <br /> <br /> &lt;scene name='84/847984/S2_subunit/2'&gt;תת יחידה S2&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע כחול<br /> התת יחידה S1 הנקשרת לקולטן על שטח פני התאים המודבקים ותת יחידה S2 המסייעת בחיתוך ממברנלי ומאפשר כניסת הגנום הנגיפי לתא מארח. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> במהלך הבשלתו וההדבקה עובר חלבון זה חיתוכים פרוטאוליטים באתר הגבול בין S1 ו- S2, כמו גם באתר הקרוי &lt;scene name='84/847984/S2/2'&gt; S2’ &lt;/scene&gt; שמוצג בצבע ורוד על ידי פרוטאז של התא המודבק (איור 2).חיתוכים אלו חשובים להפעלת החלבון על ידי שינוי מבנהו המרחבי.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בתת היחידה S1 יש שני אזורים חשובים: &lt;scene name='84/847984/S1-ntd/2'&gt;S1-NTD &lt;/scene&gt;שמוצג בצבע כתום ו -&lt;scene name='84/847984/S1_ctd/1'&gt;S1-CTD&lt;/scene&gt; שמוצג בצבע ירוק .נמצא שאזור S1-CTD חשוב להכרת הרצפטור ACE2 המצוי על גבי תאי המטרה המודבקים על ידי הנגיף. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> פענוח המבנה של חלבון ה Spike מנגיף ה Cov SARS שהינו קרוב לנגיף הקורונה SARS Cov 2 העלה שאזור ה S1-CTD מורכב משני תת אזורים<br /> &lt;br&gt;<br /> אזור ליבה מתחם הליבה מורכב בעיקר ממבני β sheet ואילו אזור ה <br /> &lt;scene name='84/847984/Rbd/3'&gt;RBD &lt;/scene&gt;שמוצג בצבע אדום <br /> (receptor binding domain) זה מציג משטח חיצוני קעור המסייע לקשירתו לקולטן<br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה הינם משפחה של נגיפים הכוללת בין השאר את נגיף הקורונה האחראי להתפרצות הקורונה הנוכחית.מקובל לחלק את קבוצת נגיפי הקורונה לארבע תת קבוצות: אלפא, ביתא, גמא ודלתא. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה מכירים מגוון קולטנים .מה שמשתנה ביניהם תת היחידה S1 בחלבון ה Spike המכילה רצף קטן משותף לכל משפחות נגיפי הקורונה, <br /> &lt;br&gt;<br /> אבל בנגיפי הקורונה השייכים לאותה משפחה<br /> מידת הדימיון ברצף משמעותית יותר. נגיפי קורונה ממשפחות אלפא ובטא מזהים את הקולטן ACE2 על גבי התאי המטרה.&lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt; <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> <br /> [[Image:אקטודומין.Png|thumb|center|איור 1-מבנה של טרימר האקטודומיין]]<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> [[Image:חיתוך פרוטואליטי.png|center|איור 2-חיתוך פרוטואליטי]]<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''מגפת הקורונה'''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בדצמבר 2019 , התפרץ לראשונה בעיר ווהן בסין נגיף קורונה חדש שנקרא <br /> , [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/ SARS COV-2] שהתפשט<br /> <br /> לרחבי העולם כולל ישראל , הנגיף גורם למחלה שנקרא coronavirus disease 2019 (COVID‑19) ,ארגון הבריאות העולמי (WHO) הכריז על המחלה כפנדמיה – מחלה כלל עולמית . [https://www.who.int/emergencies/diseases/novel-coronavirus-2019/question-and-answers-hub/q-a-detail/q-a-coronaviruses#:~:text=symptoms תסמיני המחלה] הם חום , שיעול יבש , כאבי גרון וקשיי נשימה ואפילו למוות במקרים החמורים .<br /> דרכי ההדבקה בוירוס הקורונה הם דרך האף ,הפה והעיניים <br /> [https://www.youtube.com/watch?v=BtN-goy9VOY&amp;feature=youtube סרטון - איך נדבקים בנגיף ?]<br /> וכחלק מהמלחמה בנגיף הקורונה ישראל ומדינות נוספות מחייבות את תושביה להשתמש <br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A3-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94 במסכות פנים]<br /> <br /> .בכדי לצמצם את מעבר הנגיף מאדם לאחר למרות זאת<br /> נכון לתאריך כתיבת ערך זה לפי [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D עדכון]<br /> משרד הבריאות אתמול נוספו בישראל לפחות 1,681 מאובחנים חדשים, המספר הגבוה ביותר שהיה לנו מאז פרוץ המגפה, ושצפוי עוד לעלות כשיגיעו תוצאות של בדיקות נוספות מאתמול. מספר החולים הפעילים עומד כעת על 21,393 חולים ומספר המאושפזים עומד על 524 איש, מתוכם 123 במצב בינוני ו-177 במצב קשה. מספר המתים מקורונה עלה ל-368, לאחר שאתמול מתו בישראל שלושה חולים והיום עוד אחד.<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' נגיף SARS-COV-2 '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> &lt;p dir = 'rtl'&gt;<br /> [[Image: My_Image.png|thumb|left|איור 3 – נגיף הקורונה נקרא על שם חלבונים שמעניקים לו מראה של כתר. אילוסטרציה של נגיף הקורונה KTSDesign, SPL ]]<br /> <br /> נגיף הקורונה החדש שייך למשפחת וירוסי הקורונה , הוא נקרא בשם הזה על שם חלבוני ה spike- דמויי הכתר או בלטינית קורונה , הבולטים על פני השטח שלו (איור 3) . חלבון זה הוא חיוני וקריטי לחדירת הוירוס לתא המאכסן שלו.<br /> &lt;br&gt;<br /> . הגנום של נגיף הקורונה מורכב במולקולת RNA, ולא במולקולות DNA, כמו הגנום שלנו ושל כל בעלי החיים, הצמחים וגם החיידקים. כשבוע לאחר שהנגיף תועד לראשונה קבעו חוקרים את רצף שלו. בעוד שהגנום של האדם מורכב מלמעלה משלושה מיליארד &quot;אותיות&quot; או בסיסי DNA,הגנום של הנגיף מכיל פחות מ- 30,000 אותיות גנטיות ומספר קטן של גנים<br /> &lt;br&gt;<br /> , הגנום שלו מורכב ממולקולת RNA המקודדת ל 29 גנים המייצרים בסופו של דבר 29 חלבונים האחראיים על התרבות הנגיף בתא המאכסן , ישנם חלבונים לא מבניים כמו RNA POLYMERASE וחלבונים מבניים כמו חלבון הספייק שמשמש לחדירת הנגיף לתא המאכסן בנוסף לחלבון נוקלאופרוטאין האורז את הגנום ושניים אחרים הקשורים לקרום &lt;ref&gt;PMID: 32228860 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיף ה SARS- Cov2 האחראי על התפרצות הקורונה הנוכחית דומה מאוד במבנהו ורצפו לנגיף ה SARS-CoVהאחראי להתפרצות מחלת ה SARS ב <br /> 2002.מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים BATCOV RaTG 13 <br /> &lt;br&gt; <br /> , ייתכן שעטלפים העבירו אותו לבני האדם אך בין שני הנגיפים קיים הבדל גדול בגנום באזורים הקשורים ליכולת ההדבקה , דבר זה מרמז על כך שנגיף העטלף הזה לא הדביק ישירות בני אדם אלא הועבר לבני אדם דרך מארח ביניים &lt;ref&gt;PMID:32015507&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> ואכן,מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים.עבור נגיף ה SARS נמצא שמארח הביניים הינו היונק [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%97%D7%9F_%D7%93%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%99 גחן דקלים אסייתי]. <br /> &lt;br&gt;<br /> נמצאו 2 ח.אמינו במתחם קישור הרצפטור (RBD-receptor binding domain) באזור ה S1-CTD מבדילות בין הנגיף שמדביק האדם לזה המדביק את <br /> החדק,Asn479+Thr487 באדם לעומת lys479+ser487 בבעלי חיים.<br /> &lt;br&gt;<br /> מחקרים הראו שהנגיף של האדם נקשר יותר חזק לקולטן ACE2 מאשר הנגיף של בעל החיים, וההסבר הוא מוטציות שהובילו להחלפת שתי חומצות אמינו אלו הגדילו את סיכוי המעבר של הנגיף מחיה לאדם. <br /> &lt;br&gt;<br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/ השינויים ברצפו]<br /> של חלבון הספייק בנגיף הקורונה (כמו גם שינויים ברצף חלבונים אחרים בנגיף) הינם נושא למחקר רב.עד כה נקבע הרצף של מספר רב של נגיפים שבודדו מחולים בכל העולם<br /> רצפים אלו וההבדלים ביניהם הודות לרכישת מוטציות מאפשרים לעקוב אחר התפשטות המגפה בעולם, ללמוד על אזורים חשובים בגנום הנגיף ומהווים פוטנציאל לפיתוח חיסון או תרופה. <br /> &lt;br&gt;<br /> .המידע על רצף הנגיף והשינויים בו מאוגד במאגר מידע יחודי הנגיש לציבור הרחב &lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' SARS-COV-2 מעגל החיים של נגיף '''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''1)חדירה לתא המאכסן נעשה באמצעות חלבון ה SPIKE'''<br /> <br /> הנגיף נכנס לגוף דרך האף, הפה והעיניים, ובעזרת חלבון ה-Spike, או חלבון S, מתחבר לתאים בדרכי הנשימה המייצרים חלבון הנקרא ACE2.(איור 4)<br /> &lt;br&gt;<br /> [[Image: C0485399-Coronavirus_host_cell_receptor_with_antibody,_illustration-SPL_580.jpg|thumb|center|איור 4 חלבון ספייק נקשר על פני הקולטן של התא המודבק אילוסטרציה של מבנה הקולטן Ramon Andrade 3Dciencia, SPL]] <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''2)שחרור החומר הגנטי הוירוסי בתא המאכסן'''<br /> לאחר שהנגיף נכנס לתוך התא, הוא משחרר קטע של חומר גנטי בצורת RNA.לאחר שחדר לתא, הנגיף מנצל את מרכיביו ליצירת מפעלי שכפול RNA עבור הנגיף. התא הנגוע קורא את ה-RNA הנגיפי ומייצר חלבונים לפי ההוראות הכתובות בו. אותם חלבונים ישמשו בהמשך להרכבת עותקים חדשים של הנגיף.<br /> &lt;br&gt; <br /> <br /> '''3)הרכבת נגיפים חדשים'''<br /> <br /> מכונות התא מתחילות לייצר בקצב מהיר עוד ועוד RNA נגיפי וחלבונים נגיפיים, ואלו מורכבים יחדיו ליצירת עותקים שלמים של הנגיף. העותקים החדשים נישאים לשוליים החיצוניים של התא, ויכולים לצאת ממנו במטרה להדביק תאים נוספים.<br /> <br /> '''4)שחרור הנגיפים החדשים מהתא המאכסן'''<br /> <br /> השלב האחרון של השכפול הויראלי הוא שחרור עותקי הנגיף החדשים המיוצרים בתא המארח. כל תא נגוע יכול לשחרר מיליוני עותקים של הנגיף לפני שהוא מתפרק לבסוף ומת. נגיפים מסוימים משתחררים<br /> &lt;br&gt;<br /> כאשר התא המארח מת, ואילו נגיפים אחרים יכולים להשתחרר דרך קרום התא מבלי להרוג אותו ישירות. לאחר יציאת הנגיפים מהתא הנגוע, הם עשויים להדביק תאים סמוכים ולחזור על מחזור השכפול.<br /> &lt;br&gt;<br /> שיעול והתעטשות עלולים להפיץ ליחה מלאה נגיפים מדרכי הנשימה על אנשים ומשטחים סמוכים, שם הנגיף יכול להישאר בעל יכולת הדבקה במשך מספר שעות עד מספר ימים.<br /> [[Image: Coronavirus cycle.png|thumb|center|איור 5 מחזור החיים של נגיף הקורונה ]] <br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''פוטנציאל חלבון הספייק בפיתוח חיסונים ותרופות למחלה '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> מאחר ש- SARS-CoV-2הוא נגיף חדש, הידע הקיים לגבי אנטיגנים אפשריים עדיין מצומצם. עם זאת, כלים טכנולוגיים מתקדמים מסייעים למדענים לקדם את המחקר לפיתוח תרכיב נגד הנגיף ומציאת אנטיגנים אפשריים. כך למשל, זמן קצר לאחר התפרצותו, כבר היה בידי החוקרים הרצף הגנטי של הנגיף החדש, אשר מאפשר שימוש במודלים לבחירה מושכלת של אנטיגנים אפשריים.<br /> &lt;br&gt;<br /> כבר החל [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencepanorama/איך-מפתחים-חיסון-נגד-קורונה המירוץ לפיתוח חיסון נגד SARS-COV-2 ]<br /> פיתוח תרופות כנגד מחלת הקורונה יכולות להתבסס גם על חלבון הספייק , מציאת מנגנון הכניסה של הנגיף לתאים באמצעות חלבון S מאפשר לבצע סריקות למציאת מולקולות קטנות או תרופות קיימות שיכולות <br /> &lt;br&gt;<br /> להפריע לכניסת הנגיף לתא. כך למשל, חברת APEIRON Biologics בוחנת יעילות של מולקולה קטנה בשם APN01 החוסמת את הקולטן של התאים שאליו נקשר חלבון S ובכך מונעת הדבקה. כרגע התרופה החדשה נבדקת בניסוי קליני שלב 1 לבטיחות ויעילות.&lt;ref&gt;PMID:32125455&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> לנגיף הקורונה החדש, SARS-CoV-2, יש 29 גֵנים שמכילים הוראות ליצירת חלבונים. 29 החלבונים פועלים בתוך התאים שלנו ועוזרים לייצר אלפי נגיפים חדשים שייצאו מהתא וידביקו אלפי תאים אחרים. כדי לעשות <br /> זאת, חלבוני הנגיף מגייסים לעזרתם חלבונים מהתאים שלנו. אחת האסטרטגיות בפיתוח תרופות נגד הנגיף היא למצוא חומרים שפוגעים בחלבונים שלו – עניין מסובך שדורש זמן רב, אך קבוצות מחקר ברחבי העולם שוקדות על כך אפשרות אחרת היא לפגוע בחלבונים של תאי האדם שעוזרים לחלבוני הנגיף.<br /> בעזרת 29 החלבונים האלה ישנן <br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%91%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-69-%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94[69 תרופות פוטנציאליות לקורונה] <br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' רשימת מקורות '''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: left; direction: ltr; margin-right: 2em;&quot;&gt;<br /> &lt;references/&gt;</div>

Moshera Atawna https://proteopedia.org/index.php?title=Spike_Protein_(Hebrew)&diff=3270612 2020-07-25T22:17:17Z

<p>Moshera Atawna: </p> <hr /> <div>&lt;StructureSection load='6vyb' size='400' side='right' caption='מבנה האקטודומין' scene='84/847984/Opening_scence/1'&gt;<br /> &lt;br&gt;<br /> =&lt;center&gt;Spike Protein חלבון הספייק&lt;/center&gt;=<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9F חלבון] הספייק<br /> הוא אחד החלבונים הנמצאים על גבי מעטפת וירוס<br /> ונחשב לחלבון החיוני ביותר לוירוס כיוון שהוא משמש אותו לחדירה לתאי מערכת הנשימה<br /> שהן תאי המטרה שלו.<br /> <br /> חלבון הספייק הינו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F גלוקופרוטאין]<br /> .חוצה ממברנה היוצר הומוטרימר (קומפלקס המורכב משלוש יחידות זהות של החלבון) על שטח פני הוירוס<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> החלבון מורכב מ:<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> 1)אזור גדול הפונה מחוץ למעטפת הוירוס (אקטודומיין)- שמאפשר כניסת הנגיף לתא המארח (איור 1)<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> 2)עוגן טרנסממברנלי יחיד המחבר חלבון זה למעטפת הוירוס<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> 3) זנב קצר פנימי <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בערך זה מוצג המבנה של &lt;scene name='84/847984/Acto_domain/2'&gt; טרימר האקטודומין&lt;/scene&gt; שמקורו מוירוס ה SARS COV-2.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;scene name='84/847984/Amino_acids/1'&gt;חומצות אמינו&lt;/scene&gt; שמרכיבות את מבנה האקטודומין צבועות כך שכל צבע מייצג קבוצת חומצת אמינו שונה .<br /> &lt;br&gt;<br /> האקטודומיין הגדול מורכב &lt;scene name='84/847984/S1_subunit/1'&gt; תת יחידה S1&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע סגול <br /> <br /> &lt;scene name='84/847984/S2_subunit/2'&gt;תת יחידה S2&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע כחול<br /> התת יחידה S1 הנקשרת לקולטן על שטח פני התאים המודבקים ותת יחידה S2 המסייעת בחיתוך ממברנלי ומאפשר כניסת הגנום הנגיפי לתא מארח. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> במהלך הבשלתו וההדבקה עובר חלבון זה חיתוכים פרוטאוליטים באתר הגבול בין S1 ו- S2, כמו גם באתר הקרוי &lt;scene name='84/847984/S2/1'&gt;’S2&lt;/scene&gt; שמוצג בצבע ורוד על ידי פרוטאז של התא המודבק (איור 2).חיתוכים אלו חשובים להפעלת החלבון על ידי שינוי מבנהו המרחבי.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בתת היחידה S1 יש שני אזורים חשובים: &lt;scene name='84/847984/S1-ntd/2'&gt;S1-NTD &lt;/scene&gt;שמוצג בצבע כתום ו -&lt;scene name='84/847984/S1_ctd/1'&gt;S1-CTD&lt;/scene&gt; שמוצג בצבע ירוק .נמצא שאזור S1-CTD חשוב להכרת הרצפטור ACE2 המצוי על גבי תאי המטרה המודבקים על ידי הנגיף. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> פענוח המבנה של חלבון ה Spike מנגיף ה Cov SARS שהינו קרוב לנגיף הקורונה SARS Cov 2 העלה שאזור ה S1-CTD מורכב משני תת אזורים<br /> &lt;br&gt;<br /> אזור ליבה מתחם הליבה מורכב בעיקר ממבני β sheet ואילו אזור ה <br /> &lt;scene name='84/847984/Rbd/3'&gt;RBD &lt;/scene&gt;שמוצג בצבע אדום <br /> (receptor binding domain) זה מציג משטח חיצוני קעור המסייע לקשירתו לקולטן<br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה הינם משפחה של נגיפים הכוללת בין השאר את נגיף הקורונה האחראי להתפרצות הקורונה הנוכחית.מקובל לחלק את קבוצת נגיפי הקורונה לארבע תת קבוצות: אלפא, ביתא, גמא ודלתא. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה מכירים מגוון קולטנים .מה שמשתנה ביניהם תת היחידה S1 בחלבון ה Spike המכילה רצף קטן משותף לכל משפחות נגיפי הקורונה, <br /> &lt;br&gt;<br /> אבל בנגיפי הקורונה השייכים לאותה משפחה<br /> מידת הדימיון ברצף משמעותית יותר. נגיפי קורונה ממשפחות אלפא ובטא מזהים את הקולטן ACE2 על גבי התאי המטרה.&lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt; <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> <br /> [[Image:אקטודומין.Png|thumb|center|איור 1-מבנה של טרימר האקטודומיין]]<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> [[Image:חיתוך פרוטואליטי.png|center|איור 2-חיתוך פרוטואליטי]]<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''מגפת הקורונה'''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בדצמבר 2019 , התפרץ לראשונה בעיר ווהן בסין נגיף קורונה חדש שנקרא <br /> , [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/ SARS COV-2] שהתפשט<br /> <br /> לרחבי העולם כולל ישראל , הנגיף גורם למחלה שנקרא coronavirus disease 2019 (COVID‑19) ,ארגון הבריאות העולמי (WHO) הכריז על המחלה כפנדמיה – מחלה כלל עולמית . [https://www.who.int/emergencies/diseases/novel-coronavirus-2019/question-and-answers-hub/q-a-detail/q-a-coronaviruses#:~:text=symptoms תסמיני המחלה] הם חום , שיעול יבש , כאבי גרון וקשיי נשימה ואפילו למוות במקרים החמורים .<br /> דרכי ההדבקה בוירוס הקורונה הם דרך האף ,הפה והעיניים <br /> [https://www.youtube.com/watch?v=BtN-goy9VOY&amp;feature=youtube סרטון - איך נדבקים בנגיף ?]<br /> וכחלק מהמלחמה בנגיף הקורונה ישראל ומדינות נוספות מחייבות את תושביה להשתמש <br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A3-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94 במסכות פנים]<br /> <br /> .בכדי לצמצם את מעבר הנגיף מאדם לאחר למרות זאת<br /> נכון לתאריך כתיבת ערך זה לפי [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D עדכון]<br /> משרד הבריאות אתמול נוספו בישראל לפחות 1,681 מאובחנים חדשים, המספר הגבוה ביותר שהיה לנו מאז פרוץ המגפה, ושצפוי עוד לעלות כשיגיעו תוצאות של בדיקות נוספות מאתמול. מספר החולים הפעילים עומד כעת על 21,393 חולים ומספר המאושפזים עומד על 524 איש, מתוכם 123 במצב בינוני ו-177 במצב קשה. מספר המתים מקורונה עלה ל-368, לאחר שאתמול מתו בישראל שלושה חולים והיום עוד אחד.<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' נגיף SARS-COV-2 '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> &lt;p dir = 'rtl'&gt;<br /> [[Image: My_Image.png|thumb|left|איור 3 – נגיף הקורונה נקרא על שם חלבונים שמעניקים לו מראה של כתר. אילוסטרציה של נגיף הקורונה KTSDesign, SPL ]]<br /> <br /> נגיף הקורונה החדש שייך למשפחת וירוסי הקורונה , הוא נקרא בשם הזה על שם חלבוני ה spike- דמויי הכתר או בלטינית קורונה , הבולטים על פני השטח שלו (איור 3) . חלבון זה הוא חיוני וקריטי לחדירת הוירוס לתא המאכסן שלו.<br /> &lt;br&gt;<br /> . הגנום של נגיף הקורונה מורכב במולקולת RNA, ולא במולקולות DNA, כמו הגנום שלנו ושל כל בעלי החיים, הצמחים וגם החיידקים. כשבוע לאחר שהנגיף תועד לראשונה קבעו חוקרים את רצף שלו. בעוד שהגנום של האדם מורכב מלמעלה משלושה מיליארד &quot;אותיות&quot; או בסיסי DNA,הגנום של הנגיף מכיל פחות מ- 30,000 אותיות גנטיות ומספר קטן של גנים<br /> &lt;br&gt;<br /> , הגנום שלו מורכב ממולקולת RNA המקודדת ל 29 גנים המייצרים בסופו של דבר 29 חלבונים האחראיים על התרבות הנגיף בתא המאכסן , ישנם חלבונים לא מבניים כמו RNA POLYMERASE וחלבונים מבניים כמו חלבון הספייק שמשמש לחדירת הנגיף לתא המאכסן בנוסף לחלבון נוקלאופרוטאין האורז את הגנום ושניים אחרים הקשורים לקרום &lt;ref&gt;PMID: 32228860 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיף ה SARS- Cov2 האחראי על התפרצות הקורונה הנוכחית דומה מאוד במבנהו ורצפו לנגיף ה SARS-CoVהאחראי להתפרצות מחלת ה SARS ב <br /> 2002.מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים BATCOV RaTG 13 <br /> &lt;br&gt; <br /> , ייתכן שעטלפים העבירו אותו לבני האדם אך בין שני הנגיפים קיים הבדל גדול בגנום באזורים הקשורים ליכולת ההדבקה , דבר זה מרמז על כך שנגיף העטלף הזה לא הדביק ישירות בני אדם אלא הועבר לבני אדם דרך מארח ביניים &lt;ref&gt;PMID:32015507&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> ואכן,מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים.עבור נגיף ה SARS נמצא שמארח הביניים הינו היונק [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%97%D7%9F_%D7%93%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%99 גחן דקלים אסייתי]. <br /> &lt;br&gt;<br /> נמצאו 2 ח.אמינו במתחם קישור הרצפטור (RBD-receptor binding domain) באזור ה S1-CTD מבדילות בין הנגיף שמדביק האדם לזה המדביק את <br /> החדק,Asn479+Thr487 באדם לעומת lys479+ser487 בבעלי חיים.<br /> &lt;br&gt;<br /> מחקרים הראו שהנגיף של האדם נקשר יותר חזק לקולטן ACE2 מאשר הנגיף של בעל החיים, וההסבר הוא מוטציות שהובילו להחלפת שתי חומצות אמינו אלו הגדילו את סיכוי המעבר של הנגיף מחיה לאדם. <br /> &lt;br&gt;<br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/ השינויים ברצפו]<br /> של חלבון הספייק בנגיף הקורונה (כמו גם שינויים ברצף חלבונים אחרים בנגיף) הינם נושא למחקר רב.עד כה נקבע הרצף של מספר רב של נגיפים שבודדו מחולים בכל העולם<br /> רצפים אלו וההבדלים ביניהם הודות לרכישת מוטציות מאפשרים לעקוב אחר התפשטות המגפה בעולם, ללמוד על אזורים חשובים בגנום הנגיף ומהווים פוטנציאל לפיתוח חיסון או תרופה. <br /> &lt;br&gt;<br /> .המידע על רצף הנגיף והשינויים בו מאוגד במאגר מידע יחודי הנגיש לציבור הרחב &lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' SARS-COV-2 מעגל החיים של נגיף '''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''1)חדירה לתא המאכסן נעשה באמצעות חלבון ה SPIKE'''<br /> <br /> הנגיף נכנס לגוף דרך האף, הפה והעיניים, ובעזרת חלבון ה-Spike, או חלבון S, מתחבר לתאים בדרכי הנשימה המייצרים חלבון הנקרא ACE2.(איור 4)<br /> &lt;br&gt;<br /> [[Image: C0485399-Coronavirus_host_cell_receptor_with_antibody,_illustration-SPL_580.jpg|thumb|center|איור 4 חלבון ספייק נקשר על פני הקולטן של התא המודבק אילוסטרציה של מבנה הקולטן Ramon Andrade 3Dciencia, SPL]] <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''2)שחרור החומר הגנטי הוירוסי בתא המאכסן'''<br /> לאחר שהנגיף נכנס לתוך התא, הוא משחרר קטע של חומר גנטי בצורת RNA.לאחר שחדר לתא, הנגיף מנצל את מרכיביו ליצירת מפעלי שכפול RNA עבור הנגיף. התא הנגוע קורא את ה-RNA הנגיפי ומייצר חלבונים לפי ההוראות הכתובות בו. אותם חלבונים ישמשו בהמשך להרכבת עותקים חדשים של הנגיף.<br /> &lt;br&gt; <br /> <br /> '''3)הרכבת נגיפים חדשים'''<br /> <br /> מכונות התא מתחילות לייצר בקצב מהיר עוד ועוד RNA נגיפי וחלבונים נגיפיים, ואלו מורכבים יחדיו ליצירת עותקים שלמים של הנגיף. העותקים החדשים נישאים לשוליים החיצוניים של התא, ויכולים לצאת ממנו במטרה להדביק תאים נוספים.<br /> <br /> '''4)שחרור הנגיפים החדשים מהתא המאכסן'''<br /> <br /> השלב האחרון של השכפול הויראלי הוא שחרור עותקי הנגיף החדשים המיוצרים בתא המארח. כל תא נגוע יכול לשחרר מיליוני עותקים של הנגיף לפני שהוא מתפרק לבסוף ומת. נגיפים מסוימים משתחררים<br /> &lt;br&gt;<br /> כאשר התא המארח מת, ואילו נגיפים אחרים יכולים להשתחרר דרך קרום התא מבלי להרוג אותו ישירות. לאחר יציאת הנגיפים מהתא הנגוע, הם עשויים להדביק תאים סמוכים ולחזור על מחזור השכפול.<br /> &lt;br&gt;<br /> שיעול והתעטשות עלולים להפיץ ליחה מלאה נגיפים מדרכי הנשימה על אנשים ומשטחים סמוכים, שם הנגיף יכול להישאר בעל יכולת הדבקה במשך מספר שעות עד מספר ימים.<br /> [[Image: Coronavirus cycle.png|thumb|center|איור 5 מחזור החיים של נגיף הקורונה ]] <br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''פוטנציאל חלבון הספייק בפיתוח חיסונים ותרופות למחלה '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> מאחר ש- SARS-CoV-2הוא נגיף חדש, הידע הקיים לגבי אנטיגנים אפשריים עדיין מצומצם. עם זאת, כלים טכנולוגיים מתקדמים מסייעים למדענים לקדם את המחקר לפיתוח תרכיב נגד הנגיף ומציאת אנטיגנים אפשריים. כך למשל, זמן קצר לאחר התפרצותו, כבר היה בידי החוקרים הרצף הגנטי של הנגיף החדש, אשר מאפשר שימוש במודלים לבחירה מושכלת של אנטיגנים אפשריים.<br /> &lt;br&gt;<br /> כבר החל [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencepanorama/איך-מפתחים-חיסון-נגד-קורונה המירוץ לפיתוח חיסון נגד SARS-COV-2 ]<br /> פיתוח תרופות כנגד מחלת הקורונה יכולות להתבסס גם על חלבון הספייק , מציאת מנגנון הכניסה של הנגיף לתאים באמצעות חלבון S מאפשר לבצע סריקות למציאת מולקולות קטנות או תרופות קיימות שיכולות <br /> &lt;br&gt;<br /> להפריע לכניסת הנגיף לתא. כך למשל, חברת APEIRON Biologics בוחנת יעילות של מולקולה קטנה בשם APN01 החוסמת את הקולטן של התאים שאליו נקשר חלבון S ובכך מונעת הדבקה. כרגע התרופה החדשה נבדקת בניסוי קליני שלב 1 לבטיחות ויעילות.&lt;ref&gt;PMID:32125455&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> לנגיף הקורונה החדש, SARS-CoV-2, יש 29 גֵנים שמכילים הוראות ליצירת חלבונים. 29 החלבונים פועלים בתוך התאים שלנו ועוזרים לייצר אלפי נגיפים חדשים שייצאו מהתא וידביקו אלפי תאים אחרים. כדי לעשות <br /> זאת, חלבוני הנגיף מגייסים לעזרתם חלבונים מהתאים שלנו. אחת האסטרטגיות בפיתוח תרופות נגד הנגיף היא למצוא חומרים שפוגעים בחלבונים שלו – עניין מסובך שדורש זמן רב, אך קבוצות מחקר ברחבי העולם שוקדות על כך אפשרות אחרת היא לפגוע בחלבונים של תאי האדם שעוזרים לחלבוני הנגיף.<br /> בעזרת 29 החלבונים האלה ישנן <br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%91%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-69-%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94[69 תרופות פוטנציאליות לקורונה] <br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' רשימת מקורות '''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: left; direction: ltr; margin-right: 2em;&quot;&gt;<br /> &lt;references/&gt;</div>

Moshera Atawna https://proteopedia.org/index.php?title=Spike_Protein_(Hebrew)&diff=3270596 2020-07-25T21:08:57Z

<p>Moshera Atawna: </p> <hr /> <div>&lt;StructureSection load='6vyb' size='400' side='right' caption='מבנה האקטודומין' scene='84/847984/Opening_scence/1'&gt;<br /> &lt;br&gt;<br /> =&lt;center&gt;Spike Protein חלבון הספייק&lt;/center&gt;=<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9F חלבון] הספייק<br /> הוא אחד החלבונים הנמצאים על גבי מעטפת וירוס<br /> ונחשב לחלבון החיוני ביותר לוירוס כיוון שהוא משמש אותו לחדירה לתאי מערכת הנשימה<br /> שהן תאי המטרה שלו.<br /> <br /> חלבון הספייק הינו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F גלוקופרוטאין]<br /> .חוצה ממברנה היוצר הומוטרימר (קומפלקס המורכב משלוש יחידות זהות של החלבון) על שטח פני הוירוס<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> החלבון מורכב מ:<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> 1)אזור גדול הפונה מחוץ למעטפת הוירוס (אקטודומיין)- שמאפשר כניסת הנגיף לתא המארח (איור 1)<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> 2)עוגן טרנסממברנלי יחיד המחבר חלבון זה למעטפת הוירוס<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> 3) זנב קצר פנימי <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בערך זה מוצג המבנה של &lt;scene name='84/847984/Acto_domain/2'&gt; טרימר האקטודומין&lt;/scene&gt; שמקורו מוירוס ה SARS COV-2.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;scene name='84/847984/Amino_acids/1'&gt;חומצות אמינו&lt;/scene&gt; שמרכיבות את מבנה האקטודומין צבועות כך שכל צבע מייצג קבוצת חומצת אמינו שונה .<br /> &lt;br&gt;<br /> האקטודומיין הגדול מורכב &lt;scene name='84/847984/S1_subunit/1'&gt; תת יחידה S1&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע סגול <br /> <br /> &lt;scene name='84/847984/S2_subunit/2'&gt;תת יחידה S2&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע כחול<br /> התת יחידה S1 הנקשרת לקולטן על שטח פני התאים המודבקים ותת יחידה S2 המסייעת בחיתוך ממברנלי ומאפשר כניסת הגנום הנגיפי לתא מארח. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> במהלך הבשלתו וההדבקה עובר חלבון זה חיתוכים פרוטאוליטים באתר הגבול בין S1 ו- S2, כמו גם באתר הקרוי &lt;scene name='84/847984/S2/1'&gt;’S2&lt;/scene&gt; שמוצג בצבע ורוד על ידי פרוטאז של התא המודבק (איור 2).חיתוכים אלו חשובים להפעלת החלבון על ידי שינוי מבנהו המרחבי.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בתת היחידה S1 יש שני אזורים חשובים: &lt;scene name='84/847984/S1-ntd/2'&gt;S1-NTD &lt;/scene&gt;שמוצג בצבע כתום ו -&lt;scene name='84/847984/S1_ctd/1'&gt;S1-CTD&lt;/scene&gt; שמוצג בצבע ירוק .נמצא שאזור S1-CTD חשוב להכרת הרצפטור ACE2 המצוי על גבי תאי המטרה המודבקים על ידי הנגיף. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> פענוח המבנה של חלבון ה Spike מנגיף ה Cov SARS שהינו קרוב לנגיף הקורונה SARS Cov 2 העלה שאזור ה S1-CTD מורכב משני תת אזורים<br /> &lt;br&gt;<br /> אזור ליבה מתחם הליבה מורכב בעיקר ממבני β sheet ואילו אזור ה <br /> &lt;scene name='84/847984/Rbd/1'&gt;RBD &lt;/scene&gt;שמוצג בצבע אדום <br /> (receptor binding domain) זה מציג משטח חיצוני קעור המסייע לקשירתו לקולטן<br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה הינם משפחה של נגיפים הכוללת בין השאר את נגיף הקורונה האחראי להתפרצות הקורונה הנוכחית.מקובל לחלק את קבוצת נגיפי הקורונה לארבע תת קבוצות: אלפא, ביתא, גמא ודלתא. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה מכירים מגוון קולטנים .מה שמשתנה ביניהם תת היחידה S1 בחלבון ה Spike המכילה רצף קטן משותף לכל משפחות נגיפי הקורונה, <br /> &lt;br&gt;<br /> אבל בנגיפי הקורונה השייכים לאותה משפחה<br /> מידת הדימיון ברצף משמעותית יותר. נגיפי קורונה ממשפחות אלפא ובטא מזהים את הקולטן ACE2 על גבי התאי המטרה.&lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt; <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> <br /> [[Image:אקטודומין.Png|thumb|center|איור 1-מבנה של טרימר האקטודומיין]]<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> [[Image:חיתוך פרוטואליטי.png|center|איור 2-חיתוך פרוטואליטי]]<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''מגפת הקורונה'''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בדצמבר 2019 , התפרץ לראשונה בעיר ווהן בסין נגיף קורונה חדש שנקרא <br /> , [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/ SARS COV-2] שהתפשט<br /> <br /> לרחבי העולם כולל ישראל , הנגיף גורם למחלה שנקרא coronavirus disease 2019 (COVID‑19) ,ארגון הבריאות העולמי (WHO) הכריז על המחלה כפנדמיה – מחלה כלל עולמית . [https://www.who.int/emergencies/diseases/novel-coronavirus-2019/question-and-answers-hub/q-a-detail/q-a-coronaviruses#:~:text=symptoms תסמיני המחלה] הם חום , שיעול יבש , כאבי גרון וקשיי נשימה ואפילו למוות במקרים החמורים .<br /> דרכי ההדבקה בוירוס הקורונה הם דרך האף ,הפה והעיניים <br /> [https://www.youtube.com/watch?v=BtN-goy9VOY&amp;feature=youtube סרטון - איך נדבקים בנגיף ?]<br /> וכחלק מהמלחמה בנגיף הקורונה ישראל ומדינות נוספות מחייבות את תושביה להשתמש <br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A3-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94 במסכות פנים]<br /> <br /> .בכדי לצמצם את מעבר הנגיף מאדם לאחר למרות זאת<br /> נכון לתאריך כתיבת ערך זה לפי [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D עדכון]<br /> משרד הבריאות אתמול נוספו בישראל לפחות 1,681 מאובחנים חדשים, המספר הגבוה ביותר שהיה לנו מאז פרוץ המגפה, ושצפוי עוד לעלות כשיגיעו תוצאות של בדיקות נוספות מאתמול. מספר החולים הפעילים עומד כעת על 21,393 חולים ומספר המאושפזים עומד על 524 איש, מתוכם 123 במצב בינוני ו-177 במצב קשה. מספר המתים מקורונה עלה ל-368, לאחר שאתמול מתו בישראל שלושה חולים והיום עוד אחד.<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' נגיף SARS-COV-2 '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> &lt;p dir = 'rtl'&gt;<br /> [[Image: My_Image.png|thumb|left|איור 3 – נגיף הקורונה נקרא על שם חלבונים שמעניקים לו מראה של כתר. אילוסטרציה של נגיף הקורונה KTSDesign, SPL ]]<br /> <br /> נגיף הקורונה החדש שייך למשפחת וירוסי הקורונה , הוא נקרא בשם הזה על שם חלבוני ה spike- דמויי הכתר או בלטינית קורונה , הבולטים על פני השטח שלו (איור 3) . חלבון זה הוא חיוני וקריטי לחדירת הוירוס לתא המאכסן שלו.<br /> &lt;br&gt;<br /> . הגנום של נגיף הקורונה מורכב במולקולת RNA, ולא במולקולות DNA, כמו הגנום שלנו ושל כל בעלי החיים, הצמחים וגם החיידקים. כשבוע לאחר שהנגיף תועד לראשונה קבעו חוקרים את רצף שלו. בעוד שהגנום של האדם מורכב מלמעלה משלושה מיליארד &quot;אותיות&quot; או בסיסי DNA,הגנום של הנגיף מכיל פחות מ- 30,000 אותיות גנטיות ומספר קטן של גנים<br /> &lt;br&gt;<br /> , הגנום שלו מורכב ממולקולת RNA המקודדת ל 29 גנים המייצרים בסופו של דבר 29 חלבונים האחראיים על התרבות הנגיף בתא המאכסן , ישנם חלבונים לא מבניים כמו RNA POLYMERASE וחלבונים מבניים כמו חלבון הספייק שמשמש לחדירת הנגיף לתא המאכסן בנוסף לחלבון נוקלאופרוטאין האורז את הגנום ושניים אחרים הקשורים לקרום &lt;ref&gt;PMID: 32228860 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיף ה SARS- Cov2 האחראי על התפרצות הקורונה הנוכחית דומה מאוד במבנהו ורצפו לנגיף ה SARS-CoVהאחראי להתפרצות מחלת ה SARS ב <br /> 2002.מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים BATCOV RaTG 13 <br /> &lt;br&gt; <br /> , ייתכן שעטלפים העבירו אותו לבני האדם אך בין שני הנגיפים קיים הבדל גדול בגנום באזורים הקשורים ליכולת ההדבקה , דבר זה מרמז על כך שנגיף העטלף הזה לא הדביק ישירות בני אדם אלא הועבר לבני אדם דרך מארח ביניים &lt;ref&gt;PMID:32015507&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> ואכן,מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים.עבור נגיף ה SARS נמצא שמארח הביניים הינו היונק [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%97%D7%9F_%D7%93%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%99 גחן דקלים אסייתי]. <br /> &lt;br&gt;<br /> נמצאו 2 ח.אמינו במתחם קישור הרצפטור (RBD-receptor binding domain) באזור ה S1-CTD מבדילות בין הנגיף שמדביק האדם לזה המדביק את <br /> החדק,Asn479+Thr487 באדם לעומת lys479+ser487 בבעלי חיים.<br /> &lt;br&gt;<br /> מחקרים הראו שהנגיף של האדם נקשר יותר חזק לקולטן ACE2 מאשר הנגיף של בעל החיים, וההסבר הוא מוטציות שהובילו להחלפת שתי חומצות אמינו אלו הגדילו את סיכוי המעבר של הנגיף מחיה לאדם. <br /> &lt;br&gt;<br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/ השינויים ברצפו]<br /> של חלבון הספייק בנגיף הקורונה (כמו גם שינויים ברצף חלבונים אחרים בנגיף) הינם נושא למחקר רב.עד כה נקבע הרצף של מספר רב של נגיפים שבודדו מחולים בכל העולם<br /> רצפים אלו וההבדלים ביניהם הודות לרכישת מוטציות מאפשרים לעקוב אחר התפשטות המגפה בעולם, ללמוד על אזורים חשובים בגנום הנגיף ומהווים פוטנציאל לפיתוח חיסון או תרופה. <br /> &lt;br&gt;<br /> .המידע על רצף הנגיף והשינויים בו מאוגד במאגר מידע יחודי הנגיש לציבור הרחב &lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' SARS-COV-2 מעגל החיים של נגיף '''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''1)חדירה לתא המאכסן נעשה באמצעות חלבון ה SPIKE'''<br /> <br /> הנגיף נכנס לגוף דרך האף, הפה והעיניים, ובעזרת חלבון ה-Spike, או חלבון S, מתחבר לתאים בדרכי הנשימה המייצרים חלבון הנקרא ACE2.(איור 4)<br /> &lt;br&gt;<br /> [[Image: C0485399-Coronavirus_host_cell_receptor_with_antibody,_illustration-SPL_580.jpg|thumb|center|איור 4 חלבון ספייק נקשר על פני הקולטן של התא המודבק אילוסטרציה של מבנה הקולטן Ramon Andrade 3Dciencia, SPL]] <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''2)שחרור החומר הגנטי הוירוסי בתא המאכסן'''<br /> לאחר שהנגיף נכנס לתוך התא, הוא משחרר קטע של חומר גנטי בצורת RNA.לאחר שחדר לתא, הנגיף מנצל את מרכיביו ליצירת מפעלי שכפול RNA עבור הנגיף. התא הנגוע קורא את ה-RNA הנגיפי ומייצר חלבונים לפי ההוראות הכתובות בו. אותם חלבונים ישמשו בהמשך להרכבת עותקים חדשים של הנגיף.<br /> &lt;br&gt; <br /> <br /> '''3)הרכבת נגיפים חדשים'''<br /> <br /> מכונות התא מתחילות לייצר בקצב מהיר עוד ועוד RNA נגיפי וחלבונים נגיפיים, ואלו מורכבים יחדיו ליצירת עותקים שלמים של הנגיף. העותקים החדשים נישאים לשוליים החיצוניים של התא, ויכולים לצאת ממנו במטרה להדביק תאים נוספים.<br /> <br /> '''4)שחרור הנגיפים החדשים מהתא המאכסן'''<br /> <br /> השלב האחרון של השכפול הויראלי הוא שחרור עותקי הנגיף החדשים המיוצרים בתא המארח. כל תא נגוע יכול לשחרר מיליוני עותקים של הנגיף לפני שהוא מתפרק לבסוף ומת. נגיפים מסוימים משתחררים<br /> &lt;br&gt;<br /> כאשר התא המארח מת, ואילו נגיפים אחרים יכולים להשתחרר דרך קרום התא מבלי להרוג אותו ישירות. לאחר יציאת הנגיפים מהתא הנגוע, הם עשויים להדביק תאים סמוכים ולחזור על מחזור השכפול.<br /> &lt;br&gt;<br /> שיעול והתעטשות עלולים להפיץ ליחה מלאה נגיפים מדרכי הנשימה על אנשים ומשטחים סמוכים, שם הנגיף יכול להישאר בעל יכולת הדבקה במשך מספר שעות עד מספר ימים.<br /> [[Image: Coronavirus cycle.png|thumb|center|איור 5 מחזור החיים של נגיף הקורונה ]] <br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''פוטנציאל חלבון הספייק בפיתוח חיסונים ותרופות למחלה '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> מאחר ש- SARS-CoV-2הוא נגיף חדש, הידע הקיים לגבי אנטיגנים אפשריים עדיין מצומצם. עם זאת, כלים טכנולוגיים מתקדמים מסייעים למדענים לקדם את המחקר לפיתוח תרכיב נגד הנגיף ומציאת אנטיגנים אפשריים. כך למשל, זמן קצר לאחר התפרצותו, כבר היה בידי החוקרים הרצף הגנטי של הנגיף החדש, אשר מאפשר שימוש במודלים לבחירה מושכלת של אנטיגנים אפשריים.<br /> &lt;br&gt;<br /> כבר החל [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencepanorama/איך-מפתחים-חיסון-נגד-קורונה המירוץ לפיתוח חיסון נגד SARS-COV-2 ]<br /> פיתוח תרופות כנגד מחלת הקורונה יכולות להתבסס גם על חלבון הספייק , מציאת מנגנון הכניסה של הנגיף לתאים באמצעות חלבון S מאפשר לבצע סריקות למציאת מולקולות קטנות או תרופות קיימות שיכולות <br /> &lt;br&gt;<br /> להפריע לכניסת הנגיף לתא. כך למשל, חברת APEIRON Biologics בוחנת יעילות של מולקולה קטנה בשם APN01 החוסמת את הקולטן של התאים שאליו נקשר חלבון S ובכך מונעת הדבקה. כרגע התרופה החדשה נבדקת בניסוי קליני שלב 1 לבטיחות ויעילות.&lt;ref&gt;PMID:32125455&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> לנגיף הקורונה החדש, SARS-CoV-2, יש 29 גֵנים שמכילים הוראות ליצירת חלבונים. 29 החלבונים פועלים בתוך התאים שלנו ועוזרים לייצר אלפי נגיפים חדשים שייצאו מהתא וידביקו אלפי תאים אחרים. כדי לעשות <br /> זאת, חלבוני הנגיף מגייסים לעזרתם חלבונים מהתאים שלנו. אחת האסטרטגיות בפיתוח תרופות נגד הנגיף היא למצוא חומרים שפוגעים בחלבונים שלו – עניין מסובך שדורש זמן רב, אך קבוצות מחקר ברחבי העולם שוקדות על כך אפשרות אחרת היא לפגוע בחלבונים של תאי האדם שעוזרים לחלבוני הנגיף.<br /> בעזרת 29 החלבונים האלה ישנן <br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%91%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-69-%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94[69 תרופות פוטנציאליות לקורונה] <br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' רשימת מקורות '''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: left; direction: ltr; margin-right: 2em;&quot;&gt;<br /> &lt;references/&gt;</div>

Moshera Atawna https://proteopedia.org/index.php?title=Spike_Protein_(Hebrew)&diff=3270552 2020-07-25T10:45:32Z

<p>Moshera Atawna: </p> <hr /> <div>&lt;StructureSection load='6vyb' size='400' side='right' caption='Caption for this structure' scene=''&gt;<br /> &lt;br&gt;<br /> =&lt;center&gt;Spike Protein חלבון הספייק&lt;/center&gt;=<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9F חלבון] הספייק<br /> הוא אחד החלבונים הנמצאים על גבי מעטפת וירוס<br /> ונחשב לחלבון החיוני ביותר לוירוס כיוון שהוא משמש אותו לחדירה לתאי מערכת הנשימה<br /> שהן תאי המטרה שלו.<br /> <br /> חלבון הספייק הינו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F גלוקופרוטאין]<br /> .חוצה ממברנה היוצר הומוטרימר (קומפלקס המורכב משלוש יחידות זהות של החלבון) על שטח פני הוירוס<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> החלבון מורכב מ:<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> 1)אזור גדול הפונה מחוץ למעטפת הוירוס (אקטודומיין)- שמאפשר כניסת הנגיף לתא המארח (איור 1)<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> 2)עוגן טרנסממברנלי יחיד המחבר חלבון זה למעטפת הוירוס<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> 3) זנב קצר פנימי <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בערך זה מוצג המבנה של &lt;scene name='84/847984/Acto_domain/2'&gt; טרימר האקטודומין&lt;/scene&gt; שמקורו מוירוס ה SARS COV-2.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;scene name='84/847984/Amino_acids/1'&gt;חומצות אמינו&lt;/scene&gt; שמרכיבות את מבנה האקטודומין צבועות כך שכל צבע מייצג קבוצת חומצת אמינו שונה .<br /> &lt;br&gt;<br /> האקטודומיין הגדול מורכב &lt;scene name='84/847984/S1_subunit/1'&gt; תת יחידה S1&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע סגול <br /> <br /> &lt;scene name='84/847984/S2_subunit/2'&gt;תת יחידה S2&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע כחול<br /> התת יחידה S1 הנקשרת לקולטן על שטח פני התאים המודבקים ותת יחידה S2 המסייעת בחיתוך ממברנלי ומאפשר כניסת הגנום הנגיפי לתא מארח. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> במהלך הבשלתו וההדבקה עובר חלבון זה חיתוכים פרוטאוליטים באתר הגבול בין S1 ו- S2, כמו גם באתר הקרוי &lt;scene name='84/847984/S2/1'&gt;’S2&lt;/scene&gt; שמוצג בצבע ורוד על ידי פרוטאז של התא המודבק (איור 2).חיתוכים אלו חשובים להפעלת החלבון על ידי שינוי מבנהו המרחבי.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בתת היחידה S1 יש שני אזורים חשובים: &lt;scene name='84/847984/S1-ntd/2'&gt;S1-NTD &lt;/scene&gt;שמוצג בצבע כתום ו -&lt;scene name='84/847984/S1_ctd/1'&gt;S1-CTD&lt;/scene&gt; שמוצג בצבע ירוק .נמצא שאזור S1-CTD חשוב להכרת הרצפטור ACE2 המצוי על גבי תאי המטרה המודבקים על ידי הנגיף. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> פענוח המבנה של חלבון ה Spike מנגיף ה Cov SARS שהינו קרוב לנגיף הקורונה SARS Cov 2 העלה שאזור ה S1-CTD מורכב משני תת אזורים<br /> &lt;br&gt;<br /> אזור ליבה מתחם הליבה מורכב בעיקר ממבני β sheet ואילו אזור ה <br /> &lt;scene name='84/847984/Rbd/1'&gt;RBD &lt;/scene&gt;שמוצג בצבע אדום <br /> (receptor binding domain) זה מציג משטח חיצוני קעור המסייע לקשירתו לקולטן<br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה הינם משפחה של נגיפים הכוללת בין השאר את נגיף הקורונה האחראי להתפרצות הקורונה הנוכחית.מקובל לחלק את קבוצת נגיפי הקורונה לארבע תת קבוצות: אלפא, ביתא, גמא ודלתא. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה מכירים מגוון קולטנים .מה שמשתנה ביניהם תת היחידה S1 בחלבון ה Spike המכילה רצף קטן משותף לכל משפחות נגיפי הקורונה, <br /> &lt;br&gt;<br /> אבל בנגיפי הקורונה השייכים לאותה משפחה<br /> מידת הדימיון ברצף משמעותית יותר. נגיפי קורונה ממשפחות אלפא ובטא מזהים את הקולטן ACE2 על גבי התאי המטרה.&lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt; <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> <br /> [[Image:אקטודומין.Png|thumb|center|איור 1-מבנה של טרימר האקטודומיין]]<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> [[Image:חיתוך פרוטואליטי.png|center|איור 2-חיתוך פרוטואליטי]]<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''מגפת הקורונה'''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בדצמבר 2019 , התפרץ לראשונה בעיר ווהן בסין נגיף קורונה חדש שנקרא <br /> , [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/ SARS COV-2] שהתפשט<br /> <br /> לרחבי העולם כולל ישראל , הנגיף גורם למחלה שנקרא coronavirus disease 2019 (COVID‑19) ,ארגון הבריאות העולמי (WHO) הכריז על המחלה כפנדמיה – מחלה כלל עולמית . [https://www.who.int/emergencies/diseases/novel-coronavirus-2019/question-and-answers-hub/q-a-detail/q-a-coronaviruses#:~:text=symptoms תסמיני המחלה] הם חום , שיעול יבש , כאבי גרון וקשיי נשימה ואפילו למוות במקרים החמורים .<br /> דרכי ההדבקה בוירוס הקורונה הם דרך האף ,הפה והעיניים <br /> [https://www.youtube.com/watch?v=BtN-goy9VOY&amp;feature=youtube סרטון - איך נדבקים בנגיף ?]<br /> וכחלק מהמלחמה בנגיף הקורונה ישראל ומדינות נוספות מחייבות את תושביה להשתמש <br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A3-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94 במסכות פנים]<br /> <br /> .בכדי לצמצם את מעבר הנגיף מאדם לאחר למרות זאת<br /> נכון לתאריך כתיבת ערך זה לפי [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D עדכון]<br /> משרד הבריאות אתמול נוספו בישראל לפחות 1,681 מאובחנים חדשים, המספר הגבוה ביותר שהיה לנו מאז פרוץ המגפה, ושצפוי עוד לעלות כשיגיעו תוצאות של בדיקות נוספות מאתמול. מספר החולים הפעילים עומד כעת על 21,393 חולים ומספר המאושפזים עומד על 524 איש, מתוכם 123 במצב בינוני ו-177 במצב קשה. מספר המתים מקורונה עלה ל-368, לאחר שאתמול מתו בישראל שלושה חולים והיום עוד אחד.<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' נגיף SARS-COV-2 '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> &lt;p dir = 'rtl'&gt;<br /> [[Image: My_Image.png|thumb|left|איור 3 – נגיף הקורונה נקרא על שם חלבונים שמעניקים לו מראה של כתר. אילוסטרציה של נגיף הקורונה KTSDesign, SPL ]]<br /> <br /> נגיף הקורונה החדש שייך למשפחת וירוסי הקורונה , הוא נקרא בשם הזה על שם חלבוני ה spike- דמויי הכתר או בלטינית קורונה , הבולטים על פני השטח שלו (איור 3) . חלבון זה הוא חיוני וקריטי לחדירת הוירוס לתא המאכסן שלו.<br /> &lt;br&gt;<br /> . הגנום של נגיף הקורונה מורכב במולקולת RNA, ולא במולקולות DNA, כמו הגנום שלנו ושל כל בעלי החיים, הצמחים וגם החיידקים. כשבוע לאחר שהנגיף תועד לראשונה קבעו חוקרים את רצף שלו. בעוד שהגנום של האדם מורכב מלמעלה משלושה מיליארד &quot;אותיות&quot; או בסיסי DNA,הגנום של הנגיף מכיל פחות מ- 30,000 אותיות גנטיות ומספר קטן של גנים<br /> &lt;br&gt;<br /> , הגנום שלו מורכב ממולקולת RNA המקודדת ל 29 גנים המייצרים בסופו של דבר 29 חלבונים האחראיים על התרבות הנגיף בתא המאכסן , ישנם חלבונים לא מבניים כמו RNA POLYMERASE וחלבונים מבניים כמו חלבון הספייק שמשמש לחדירת הנגיף לתא המאכסן בנוסף לחלבון נוקלאופרוטאין האורז את הגנום ושניים אחרים הקשורים לקרום &lt;ref&gt;PMID: 32228860 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיף ה SARS- Cov2 האחראי על התפרצות הקורונה הנוכחית דומה מאוד במבנהו ורצפו לנגיף ה SARS-CoVהאחראי להתפרצות מחלת ה SARS ב <br /> 2002.מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים BATCOV RaTG 13 <br /> &lt;br&gt; <br /> , ייתכן שעטלפים העבירו אותו לבני האדם אך בין שני הנגיפים קיים הבדל גדול בגנום באזורים הקשורים ליכולת ההדבקה , דבר זה מרמז על כך שנגיף העטלף הזה לא הדביק ישירות בני אדם אלא הועבר לבני אדם דרך מארח ביניים &lt;ref&gt;PMID:32015507&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> ואכן,מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים.עבור נגיף ה SARS נמצא שמארח הביניים הינו היונק [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%97%D7%9F_%D7%93%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%99 גחן דקלים אסייתי]. <br /> &lt;br&gt;<br /> נמצאו 2 ח.אמינו במתחם קישור הרצפטור (RBD-receptor binding domain) באזור ה S1-CTD מבדילות בין הנגיף שמדביק האדם לזה המדביק את <br /> החדק,Asn479+Thr487 באדם לעומת lys479+ser487 בבעלי חיים.<br /> &lt;br&gt;<br /> מחקרים הראו שהנגיף של האדם נקשר יותר חזק לקולטן ACE2 מאשר הנגיף של בעל החיים, וההסבר הוא מוטציות שהובילו להחלפת שתי חומצות אמינו אלו הגדילו את סיכוי המעבר של הנגיף מחיה לאדם. <br /> &lt;br&gt;<br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/ השינויים ברצפו]<br /> של חלבון הספייק בנגיף הקורונה (כמו גם שינויים ברצף חלבונים אחרים בנגיף) הינם נושא למחקר רב.עד כה נקבע הרצף של מספר רב של נגיפים שבודדו מחולים בכל העולם<br /> רצפים אלו וההבדלים ביניהם הודות לרכישת מוטציות מאפשרים לעקוב אחר התפשטות המגפה בעולם, ללמוד על אזורים חשובים בגנום הנגיף ומהווים פוטנציאל לפיתוח חיסון או תרופה. <br /> &lt;br&gt;<br /> .המידע על רצף הנגיף והשינויים בו מאוגד במאגר מידע יחודי הנגיש לציבור הרחב &lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' SARS-COV-2 מעגל החיים של נגיף '''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''1)חדירה לתא המאכסן נעשה באמצעות חלבון ה SPIKE'''<br /> <br /> הנגיף נכנס לגוף דרך האף, הפה והעיניים, ובעזרת חלבון ה-Spike, או חלבון S, מתחבר לתאים בדרכי הנשימה המייצרים חלבון הנקרא ACE2.(איור 4)<br /> &lt;br&gt;<br /> [[Image: C0485399-Coronavirus_host_cell_receptor_with_antibody,_illustration-SPL_580.jpg|thumb|center|איור 4 חלבון ספייק נקשר על פני הקולטן של התא המודבק אילוסטרציה של מבנה הקולטן Ramon Andrade 3Dciencia, SPL]] <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''2)שחרור החומר הגנטי הוירוסי בתא המאכסן'''<br /> לאחר שהנגיף נכנס לתוך התא, הוא משחרר קטע של חומר גנטי בצורת RNA.לאחר שחדר לתא, הנגיף מנצל את מרכיביו ליצירת מפעלי שכפול RNA עבור הנגיף. התא הנגוע קורא את ה-RNA הנגיפי ומייצר חלבונים לפי ההוראות הכתובות בו. אותם חלבונים ישמשו בהמשך להרכבת עותקים חדשים של הנגיף.<br /> &lt;br&gt; <br /> <br /> '''3)הרכבת נגיפים חדשים'''<br /> <br /> מכונות התא מתחילות לייצר בקצב מהיר עוד ועוד RNA נגיפי וחלבונים נגיפיים, ואלו מורכבים יחדיו ליצירת עותקים שלמים של הנגיף. העותקים החדשים נישאים לשוליים החיצוניים של התא, ויכולים לצאת ממנו במטרה להדביק תאים נוספים.<br /> <br /> '''4)שחרור הנגיפים החדשים מהתא המאכסן'''<br /> <br /> השלב האחרון של השכפול הויראלי הוא שחרור עותקי הנגיף החדשים המיוצרים בתא המארח. כל תא נגוע יכול לשחרר מיליוני עותקים של הנגיף לפני שהוא מתפרק לבסוף ומת. נגיפים מסוימים משתחררים<br /> &lt;br&gt;<br /> כאשר התא המארח מת, ואילו נגיפים אחרים יכולים להשתחרר דרך קרום התא מבלי להרוג אותו ישירות. לאחר יציאת הנגיפים מהתא הנגוע, הם עשויים להדביק תאים סמוכים ולחזור על מחזור השכפול.<br /> &lt;br&gt;<br /> שיעול והתעטשות עלולים להפיץ ליחה מלאה נגיפים מדרכי הנשימה על אנשים ומשטחים סמוכים, שם הנגיף יכול להישאר בעל יכולת הדבקה במשך מספר שעות עד מספר ימים.<br /> [[Image: Coronavirus cycle.png|thumb|center|איור 5 מחזור החיים של נגיף הקורונה ]] <br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''פוטנציאל חלבון הספייק בפיתוח חיסונים ותרופות למחלה '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> מאחר ש- SARS-CoV-2הוא נגיף חדש, הידע הקיים לגבי אנטיגנים אפשריים עדיין מצומצם. עם זאת, כלים טכנולוגיים מתקדמים מסייעים למדענים לקדם את המחקר לפיתוח תרכיב נגד הנגיף ומציאת אנטיגנים אפשריים. כך למשל, זמן קצר לאחר התפרצותו, כבר היה בידי החוקרים הרצף הגנטי של הנגיף החדש, אשר מאפשר שימוש במודלים לבחירה מושכלת של אנטיגנים אפשריים.<br /> &lt;br&gt;<br /> כבר החל [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencepanorama/איך-מפתחים-חיסון-נגד-קורונה המירוץ לפיתוח חיסון נגד SARS-COV-2 ]<br /> פיתוח תרופות כנגד מחלת הקורונה יכולות להתבסס גם על חלבון הספייק , מציאת מנגנון הכניסה של הנגיף לתאים באמצעות חלבון S מאפשר לבצע סריקות למציאת מולקולות קטנות או תרופות קיימות שיכולות <br /> &lt;br&gt;<br /> להפריע לכניסת הנגיף לתא. כך למשל, חברת APEIRON Biologics בוחנת יעילות של מולקולה קטנה בשם APN01 החוסמת את הקולטן של התאים שאליו נקשר חלבון S ובכך מונעת הדבקה. כרגע התרופה החדשה נבדקת בניסוי קליני שלב 1 לבטיחות ויעילות.&lt;ref&gt;PMID:32125455&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> לנגיף הקורונה החדש, SARS-CoV-2, יש 29 גֵנים שמכילים הוראות ליצירת חלבונים. 29 החלבונים פועלים בתוך התאים שלנו ועוזרים לייצר אלפי נגיפים חדשים שייצאו מהתא וידביקו אלפי תאים אחרים. כדי לעשות <br /> זאת, חלבוני הנגיף מגייסים לעזרתם חלבונים מהתאים שלנו. אחת האסטרטגיות בפיתוח תרופות נגד הנגיף היא למצוא חומרים שפוגעים בחלבונים שלו – עניין מסובך שדורש זמן רב, אך קבוצות מחקר ברחבי העולם שוקדות על כך אפשרות אחרת היא לפגוע בחלבונים של תאי האדם שעוזרים לחלבוני הנגיף.<br /> בעזרת 29 החלבונים האלה ישנן <br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%91%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-69-%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94[69 תרופות פוטנציאליות לקורונה] <br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' רשימת מקורות '''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: left; direction: ltr; margin-right: 2em;&quot;&gt;<br /> &lt;references/&gt;</div>

Moshera Atawna https://proteopedia.org/index.php?title=Spike_Protein_(Hebrew)&diff=3270547 2020-07-25T10:42:33Z

<p>Moshera Atawna: </p> <hr /> <div>&lt;StructureSection load='6vyb' size='400' side='right' caption='Caption for this structure' scene=''&gt;<br /> &lt;br&gt;<br /> =&lt;center&gt;Spike Protein חלבון הספייק&lt;/center&gt;=<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9F חלבון] הספייק<br /> הוא אחד החלבונים הנמצאים על גבי מעטפת וירוס<br /> ונחשב לחלבון החיוני ביותר לוירוס כיוון שהוא משמש אותו לחדירה לתאי מערכת הנשימה<br /> שהן תאי המטרה שלו.<br /> <br /> חלבון הספייק הינו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F גלוקופרוטאין]<br /> .חוצה ממברנה היוצר הומוטרימר (קומפלקס המורכב משלוש יחידות זהות של החלבון) על שטח פני הוירוס<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> החלבון מורכב מ:<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> 1)אזור גדול הפונה מחוץ למעטפת הוירוס (אקטודומיין)- שמאפשר כניסת הנגיף לתא המארח (איור 1)<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> 2)עוגן טרנסממברנלי יחיד המחבר חלבון זה למעטפת הוירוס<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> 3) זנב קצר פנימי <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בערך זה מוצג המבנה של &lt;scene name='84/847984/Acto_domain/2'&gt; טרימר האקטודומין&lt;/scene&gt; שמקורו מוירוס ה SARS COV-2.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;scene name='84/847984/Amino_acids/1'&gt;חומצות אמינו&lt;/scene&gt; שמרכיבות את מבנה האקטודומין צבועות כך שכל צבע מייצג קבוצת חומצת אמינו שונה .<br /> &lt;br&gt;<br /> האקטודומיין הגדול מורכב &lt;scene name='84/847984/S1_subunit/1'&gt; תת יחידה S1&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע סגול <br /> <br /> &lt;scene name='84/847984/S2_subunit/2'&gt;תת יחידה S2&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע כחול<br /> התת יחידה S1 הנקשרת לקולטן על שטח פני התאים המודבקים ותת יחידה S2 המסייעת בחיתוך ממברנלי ומאפשר כניסת הגנום הנגיפי לתא מארח. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> במהלך הבשלתו וההדבקה עובר חלבון זה חיתוכים פרוטאוליטים באתר הגבול בין S1 ו- S2, כמו גם באתר הקרוי &lt;scene name='84/847984/S2/1'&gt;’S2&lt;/scene&gt; שמוצג בצבע ורוד על ידי פרוטאז של התא המודבק (איור 2).חיתוכים אלו חשובים להפעלת החלבון על ידי שינוי מבנהו המרחבי.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בתת היחידה S1 יש שני אזורים חשובים: &lt;scene name='84/847984/S1-ntd/2'&gt;S1-NTD &lt;/scene&gt;שמוצג בצבע כתום ו -&lt;scene name='84/847984/S1_ctd/1'&gt;S1-CTD&lt;/scene&gt; שמוצג בצבע ירוק .נמצא שאזור S1-CTD חשוב להכרת הרצפטור ACE2 המצוי על גבי תאי המטרה המודבקים על ידי הנגיף. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> פענוח המבנה של חלבון ה Spike מנגיף ה Cov SARS שהינו קרוב לנגיף הקורונה SARS Cov 2 העלה שאזור ה S1-CTD מורכב משני תת אזורים<br /> &lt;br&gt;<br /> אזור ליבה מתחם הליבה מורכב בעיקר ממבני &lt;scene name='84/847984/Beta/1'&gt;β sheet&lt;/scene&gt; ואילו אזור ה <br /> &lt;scene name='84/847984/Rbd/1'&gt;RBD &lt;/scene&gt;שמוצג בצבע אדום <br /> (receptor binding domain) זה מציג משטח חיצוני קעור המסייע לקשירתו לקולטן<br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה הינם משפחה של נגיפים הכוללת בין השאר את נגיף הקורונה האחראי להתפרצות הקורונה הנוכחית.מקובל לחלק את קבוצת נגיפי הקורונה לארבע תת קבוצות: אלפא, ביתא, גמא ודלתא. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה מכירים מגוון קולטנים .מה שמשתנה ביניהם תת היחידה S1 בחלבון ה Spike המכילה רצף קטן משותף לכל משפחות נגיפי הקורונה, <br /> &lt;br&gt;<br /> אבל בנגיפי הקורונה השייכים לאותה משפחה<br /> מידת הדימיון ברצף משמעותית יותר. נגיפי קורונה ממשפחות אלפא ובטא מזהים את הקולטן ACE2 על גבי התאי המטרה.&lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt; <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> <br /> [[Image:אקטודומין.Png|thumb|center|איור 1-מבנה של טרימר האקטודומיין]]<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> [[Image:חיתוך פרוטואליטי.png|center|איור 2-חיתוך פרוטואליטי]]<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''מגפת הקורונה'''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בדצמבר 2019 , התפרץ לראשונה בעיר ווהן בסין נגיף קורונה חדש שנקרא <br /> , [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/ SARS COV-2] שהתפשט<br /> <br /> לרחבי העולם כולל ישראל , הנגיף גורם למחלה שנקרא coronavirus disease 2019 (COVID‑19) ,ארגון הבריאות העולמי (WHO) הכריז על המחלה כפנדמיה – מחלה כלל עולמית . [https://www.who.int/emergencies/diseases/novel-coronavirus-2019/question-and-answers-hub/q-a-detail/q-a-coronaviruses#:~:text=symptoms תסמיני המחלה] הם חום , שיעול יבש , כאבי גרון וקשיי נשימה ואפילו למוות במקרים החמורים .<br /> דרכי ההדבקה בוירוס הקורונה הם דרך האף ,הפה והעיניים <br /> [https://www.youtube.com/watch?v=BtN-goy9VOY&amp;feature=youtube סרטון - איך נדבקים בנגיף ?]<br /> וכחלק מהמלחמה בנגיף הקורונה ישראל ומדינות נוספות מחייבות את תושביה להשתמש <br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A3-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94 במסכות פנים]<br /> <br /> .בכדי לצמצם את מעבר הנגיף מאדם לאחר למרות זאת<br /> נכון לתאריך כתיבת ערך זה לפי [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D עדכון]<br /> משרד הבריאות אתמול נוספו בישראל לפחות 1,681 מאובחנים חדשים, המספר הגבוה ביותר שהיה לנו מאז פרוץ המגפה, ושצפוי עוד לעלות כשיגיעו תוצאות של בדיקות נוספות מאתמול. מספר החולים הפעילים עומד כעת על 21,393 חולים ומספר המאושפזים עומד על 524 איש, מתוכם 123 במצב בינוני ו-177 במצב קשה. מספר המתים מקורונה עלה ל-368, לאחר שאתמול מתו בישראל שלושה חולים והיום עוד אחד.<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' נגיף SARS-COV-2 '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> &lt;p dir = 'rtl'&gt;<br /> [[Image: My_Image.png|thumb|left|איור 3 – נגיף הקורונה נקרא על שם חלבונים שמעניקים לו מראה של כתר. אילוסטרציה של נגיף הקורונה KTSDesign, SPL ]]<br /> <br /> נגיף הקורונה החדש שייך למשפחת וירוסי הקורונה , הוא נקרא בשם הזה על שם חלבוני ה spike- דמויי הכתר או בלטינית קורונה , הבולטים על פני השטח שלו (איור 3) . חלבון זה הוא חיוני וקריטי לחדירת הוירוס לתא המאכסן שלו.<br /> &lt;br&gt;<br /> . הגנום של נגיף הקורונה מורכב במולקולת RNA, ולא במולקולות DNA, כמו הגנום שלנו ושל כל בעלי החיים, הצמחים וגם החיידקים. כשבוע לאחר שהנגיף תועד לראשונה קבעו חוקרים את רצף שלו. בעוד שהגנום של האדם מורכב מלמעלה משלושה מיליארד &quot;אותיות&quot; או בסיסי DNA,הגנום של הנגיף מכיל פחות מ- 30,000 אותיות גנטיות ומספר קטן של גנים<br /> &lt;br&gt;<br /> , הגנום שלו מורכב ממולקולת RNA המקודדת ל 29 גנים המייצרים בסופו של דבר 29 חלבונים האחראיים על התרבות הנגיף בתא המאכסן , ישנם חלבונים לא מבניים כמו RNA POLYMERASE וחלבונים מבניים כמו חלבון הספייק שמשמש לחדירת הנגיף לתא המאכסן בנוסף לחלבון נוקלאופרוטאין האורז את הגנום ושניים אחרים הקשורים לקרום &lt;ref&gt;PMID: 32228860 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיף ה SARS- Cov2 האחראי על התפרצות הקורונה הנוכחית דומה מאוד במבנהו ורצפו לנגיף ה SARS-CoVהאחראי להתפרצות מחלת ה SARS ב <br /> 2002.מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים BATCOV RaTG 13 <br /> &lt;br&gt; <br /> , ייתכן שעטלפים העבירו אותו לבני האדם אך בין שני הנגיפים קיים הבדל גדול בגנום באזורים הקשורים ליכולת ההדבקה , דבר זה מרמז על כך שנגיף העטלף הזה לא הדביק ישירות בני אדם אלא הועבר לבני אדם דרך מארח ביניים &lt;ref&gt;PMID:32015507&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> ואכן,מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים.עבור נגיף ה SARS נמצא שמארח הביניים הינו היונק [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%97%D7%9F_%D7%93%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%99 גחן דקלים אסייתי]. <br /> &lt;br&gt;<br /> נמצאו 2 ח.אמינו במתחם קישור הרצפטור (RBD-receptor binding domain) באזור ה S1-CTD מבדילות בין הנגיף שמדביק האדם לזה המדביק את <br /> החדק,Asn479+Thr487 באדם לעומת lys479+ser487 בבעלי חיים.<br /> &lt;br&gt;<br /> מחקרים הראו שהנגיף של האדם נקשר יותר חזק לקולטן ACE2 מאשר הנגיף של בעל החיים, וההסבר הוא מוטציות שהובילו להחלפת שתי חומצות אמינו אלו הגדילו את סיכוי המעבר של הנגיף מחיה לאדם. <br /> &lt;br&gt;<br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/ השינויים ברצפו]<br /> של חלבון הספייק בנגיף הקורונה (כמו גם שינויים ברצף חלבונים אחרים בנגיף) הינם נושא למחקר רב.עד כה נקבע הרצף של מספר רב של נגיפים שבודדו מחולים בכל העולם<br /> רצפים אלו וההבדלים ביניהם הודות לרכישת מוטציות מאפשרים לעקוב אחר התפשטות המגפה בעולם, ללמוד על אזורים חשובים בגנום הנגיף ומהווים פוטנציאל לפיתוח חיסון או תרופה. <br /> &lt;br&gt;<br /> .המידע על רצף הנגיף והשינויים בו מאוגד במאגר מידע יחודי הנגיש לציבור הרחב &lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' SARS-COV-2 מעגל החיים של נגיף '''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''1)חדירה לתא המאכסן נעשה באמצעות חלבון ה SPIKE'''<br /> <br /> הנגיף נכנס לגוף דרך האף, הפה והעיניים, ובעזרת חלבון ה-Spike, או חלבון S, מתחבר לתאים בדרכי הנשימה המייצרים חלבון הנקרא ACE2.(איור 4)<br /> &lt;br&gt;<br /> [[Image: C0485399-Coronavirus_host_cell_receptor_with_antibody,_illustration-SPL_580.jpg|thumb|center|איור 4 חלבון ספייק נקשר על פני הקולטן של התא המודבק אילוסטרציה של מבנה הקולטן Ramon Andrade 3Dciencia, SPL]] <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''2)שחרור החומר הגנטי הוירוסי בתא המאכסן'''<br /> לאחר שהנגיף נכנס לתוך התא, הוא משחרר קטע של חומר גנטי בצורת RNA.לאחר שחדר לתא, הנגיף מנצל את מרכיביו ליצירת מפעלי שכפול RNA עבור הנגיף. התא הנגוע קורא את ה-RNA הנגיפי ומייצר חלבונים לפי ההוראות הכתובות בו. אותם חלבונים ישמשו בהמשך להרכבת עותקים חדשים של הנגיף.<br /> &lt;br&gt; <br /> <br /> '''3)הרכבת נגיפים חדשים'''<br /> <br /> מכונות התא מתחילות לייצר בקצב מהיר עוד ועוד RNA נגיפי וחלבונים נגיפיים, ואלו מורכבים יחדיו ליצירת עותקים שלמים של הנגיף. העותקים החדשים נישאים לשוליים החיצוניים של התא, ויכולים לצאת ממנו במטרה להדביק תאים נוספים.<br /> <br /> '''4)שחרור הנגיפים החדשים מהתא המאכסן'''<br /> <br /> השלב האחרון של השכפול הויראלי הוא שחרור עותקי הנגיף החדשים המיוצרים בתא המארח. כל תא נגוע יכול לשחרר מיליוני עותקים של הנגיף לפני שהוא מתפרק לבסוף ומת. נגיפים מסוימים משתחררים<br /> &lt;br&gt;<br /> כאשר התא המארח מת, ואילו נגיפים אחרים יכולים להשתחרר דרך קרום התא מבלי להרוג אותו ישירות. לאחר יציאת הנגיפים מהתא הנגוע, הם עשויים להדביק תאים סמוכים ולחזור על מחזור השכפול.<br /> &lt;br&gt;<br /> שיעול והתעטשות עלולים להפיץ ליחה מלאה נגיפים מדרכי הנשימה על אנשים ומשטחים סמוכים, שם הנגיף יכול להישאר בעל יכולת הדבקה במשך מספר שעות עד מספר ימים.<br /> [[Image: Coronavirus cycle.png|thumb|center|איור 5 מחזור החיים של נגיף הקורונה ]] <br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''פוטנציאל חלבון הספייק בפיתוח חיסונים ותרופות למחלה '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> מאחר ש- SARS-CoV-2הוא נגיף חדש, הידע הקיים לגבי אנטיגנים אפשריים עדיין מצומצם. עם זאת, כלים טכנולוגיים מתקדמים מסייעים למדענים לקדם את המחקר לפיתוח תרכיב נגד הנגיף ומציאת אנטיגנים אפשריים. כך למשל, זמן קצר לאחר התפרצותו, כבר היה בידי החוקרים הרצף הגנטי של הנגיף החדש, אשר מאפשר שימוש במודלים לבחירה מושכלת של אנטיגנים אפשריים.<br /> &lt;br&gt;<br /> כבר החל [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencepanorama/איך-מפתחים-חיסון-נגד-קורונה המירוץ לפיתוח חיסון נגד SARS-COV-2 ]<br /> פיתוח תרופות כנגד מחלת הקורונה יכולות להתבסס גם על חלבון הספייק , מציאת מנגנון הכניסה של הנגיף לתאים באמצעות חלבון S מאפשר לבצע סריקות למציאת מולקולות קטנות או תרופות קיימות שיכולות <br /> &lt;br&gt;<br /> להפריע לכניסת הנגיף לתא. כך למשל, חברת APEIRON Biologics בוחנת יעילות של מולקולה קטנה בשם APN01 החוסמת את הקולטן של התאים שאליו נקשר חלבון S ובכך מונעת הדבקה. כרגע התרופה החדשה נבדקת בניסוי קליני שלב 1 לבטיחות ויעילות.&lt;ref&gt;PMID:32125455&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> לנגיף הקורונה החדש, SARS-CoV-2, יש 29 גֵנים שמכילים הוראות ליצירת חלבונים. 29 החלבונים פועלים בתוך התאים שלנו ועוזרים לייצר אלפי נגיפים חדשים שייצאו מהתא וידביקו אלפי תאים אחרים. כדי לעשות <br /> זאת, חלבוני הנגיף מגייסים לעזרתם חלבונים מהתאים שלנו. אחת האסטרטגיות בפיתוח תרופות נגד הנגיף היא למצוא חומרים שפוגעים בחלבונים שלו – עניין מסובך שדורש זמן רב, אך קבוצות מחקר ברחבי העולם שוקדות על כך אפשרות אחרת היא לפגוע בחלבונים של תאי האדם שעוזרים לחלבוני הנגיף.<br /> בעזרת 29 החלבונים האלה ישנן <br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%91%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-69-%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94[69 תרופות פוטנציאליות לקורונה] <br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' רשימת מקורות '''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: left; direction: ltr; margin-right: 2em;&quot;&gt;<br /> &lt;references/&gt;</div>

Moshera Atawna https://proteopedia.org/index.php?title=Spike_Protein_(Hebrew)&diff=3270539 2020-07-25T10:22:16Z

<p>Moshera Atawna: </p> <hr /> <div>&lt;StructureSection load='6vyb' size='400' side='right' caption='Caption for this structure' scene=''&gt;<br /> &lt;br&gt;<br /> =&lt;center&gt;Spike Protein חלבון הספייק&lt;/center&gt;=<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9F חלבון] הספייק<br /> הוא אחד החלבונים הנמצאים על גבי מעטפת וירוס<br /> ונחשב לחלבון החיוני ביותר לוירוס כיוון שהוא משמש אותו לחדירה לתאי מערכת הנשימה<br /> שהן תאי המטרה שלו.<br /> <br /> חלבון הספייק הינו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F גלוקופרוטאין]<br /> .חוצה ממברנה היוצר הומוטרימר (קומפלקס המורכב משלוש יחידות זהות של החלבון) על שטח פני הוירוס<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> החלבון מורכב מ:<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> 1)אזור גדול הפונה מחוץ למעטפת הוירוס (אקטודומיין)- שמאפשר כניסת הנגיף לתא המארח (איור 1)<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> 2)עוגן טרנסממברנלי יחיד המחבר חלבון זה למעטפת הוירוס<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> 3) זנב קצר פנימי <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בערך זה מוצג המבנה של &lt;scene name='84/847984/Acto_domain/2'&gt; טרימר האקטודומין&lt;/scene&gt; שמקורו מוירוס ה SARS COV-2.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;scene name='84/847984/Amino_acids/1'&gt;חומצות אמינו&lt;/scene&gt; שמרכיבות את מבנה האקטודומין צבועות כך שכל צבע מייצג קבוצת חומצת אמינו שונה .<br /> &lt;br&gt;<br /> האקטודומיין הגדול מורכב &lt;scene name='84/847984/S1_subunit/1'&gt; תת יחידה S1&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע סגול <br /> <br /> &lt;scene name='84/847984/S2_subunit/2'&gt;תת יחידה S2&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע כחול<br /> התת יחידה S1 הנקשרת לקולטן על שטח פני התאים המודבקים ותת יחידה S2 המסייעת בחיתוך ממברנלי ומאפשר כניסת הגנום הנגיפי לתא מארח. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> במהלך הבשלתו וההדבקה עובר חלבון זה חיתוכים פרוטאוליטים באתר הגבול בין S1 ו- S2, כמו גם באתר הקרוי S’ על ידי פרוטאז של התא המודבק (איור 2).חיתוכים אלו חשובים להפעלת החלבון על ידי שינוי מבנהו המרחבי.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בתת היחידה S1 יש שני אזורים חשובים: &lt;scene name='84/847984/S1-ntd/2'&gt;S1-NTD &lt;/scene&gt;שמוצג בצבע כתום ו -&lt;scene name='84/847984/S1_ctd/1'&gt;S1-CTD&lt;/scene&gt; שמוצג בצבע ירוק .נמצא שאזור S1-CTD חשוב להכרת הרצפטור ACE2 המצוי על גבי תאי המטרה המודבקים על ידי הנגיף. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> פענוח המבנה של חלבון ה Spike מנגיף ה Cov SARS שהינו קרוב לנגיף הקורונה SARS Cov 2 העלה שאזור ה S1-CTD מורכב משני תת אזורים<br /> &lt;br&gt;<br /> אזור ליבה מתחם הליבה מורכב בעיקר ממבני &lt;scene name='84/847984/Beta/1'&gt;β sheet&lt;/scene&gt; ואילו אזור ה <br /> &lt;scene name='84/847984/Rbd/1'&gt;RBD &lt;/scene&gt;שמוצג בצבע אדום <br /> (receptor binding domain) זה מציג משטח חיצוני קעור המסייע לקשירתו לקולטן<br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה הינם משפחה של נגיפים הכוללת בין השאר את נגיף הקורונה האחראי להתפרצות הקורונה הנוכחית.מקובל לחלק את קבוצת נגיפי הקורונה לארבע תת קבוצות: אלפא, ביתא, גמא ודלתא. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה מכירים מגוון קולטנים .מה שמשתנה ביניהם תת היחידה S1 בחלבון ה Spike המכילה רצף קטן משותף לכל משפחות נגיפי הקורונה, <br /> &lt;br&gt;<br /> אבל בנגיפי הקורונה השייכים לאותה משפחה<br /> מידת הדימיון ברצף משמעותית יותר. נגיפי קורונה ממשפחות אלפא ובטא מזהים את הקולטן ACE2 על גבי התאי המטרה.&lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt; <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> <br /> [[Image:אקטודומין.Png|thumb|center|איור 1-מבנה של טרימר האקטודומיין]]<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> [[Image:חיתוך פרוטואליטי.png|center|איור 2-חיתוך פרוטואליטי]]<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''מגפת הקורונה'''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בדצמבר 2019 , התפרץ לראשונה בעיר ווהן בסין נגיף קורונה חדש שנקרא <br /> , [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/ SARS COV-2] שהתפשט<br /> <br /> לרחבי העולם כולל ישראל , הנגיף גורם למחלה שנקרא coronavirus disease 2019 (COVID‑19) ,ארגון הבריאות העולמי (WHO) הכריז על המחלה כפנדמיה – מחלה כלל עולמית . [https://www.who.int/emergencies/diseases/novel-coronavirus-2019/question-and-answers-hub/q-a-detail/q-a-coronaviruses#:~:text=symptoms תסמיני המחלה] הם חום , שיעול יבש , כאבי גרון וקשיי נשימה ואפילו למוות במקרים החמורים .<br /> דרכי ההדבקה בוירוס הקורונה הם דרך האף ,הפה והעיניים <br /> [https://www.youtube.com/watch?v=BtN-goy9VOY&amp;feature=youtube סרטון - איך נדבקים בנגיף ?]<br /> וכחלק מהמלחמה בנגיף הקורונה ישראל ומדינות נוספות מחייבות את תושביה להשתמש <br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A3-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94 במסכות פנים]<br /> <br /> .בכדי לצמצם את מעבר הנגיף מאדם לאחר למרות זאת<br /> נכון לתאריך כתיבת ערך זה לפי [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D עדכון]<br /> משרד הבריאות אתמול נוספו בישראל לפחות 1,681 מאובחנים חדשים, המספר הגבוה ביותר שהיה לנו מאז פרוץ המגפה, ושצפוי עוד לעלות כשיגיעו תוצאות של בדיקות נוספות מאתמול. מספר החולים הפעילים עומד כעת על 21,393 חולים ומספר המאושפזים עומד על 524 איש, מתוכם 123 במצב בינוני ו-177 במצב קשה. מספר המתים מקורונה עלה ל-368, לאחר שאתמול מתו בישראל שלושה חולים והיום עוד אחד.<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' נגיף SARS-COV-2 '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> &lt;p dir = 'rtl'&gt;<br /> [[Image: My_Image.png|thumb|left|איור 3 – נגיף הקורונה נקרא על שם חלבונים שמעניקים לו מראה של כתר. אילוסטרציה של נגיף הקורונה KTSDesign, SPL ]]<br /> <br /> נגיף הקורונה החדש שייך למשפחת וירוסי הקורונה , הוא נקרא בשם הזה על שם חלבוני ה spike- דמויי הכתר או בלטינית קורונה , הבולטים על פני השטח שלו (איור 3) . חלבון זה הוא חיוני וקריטי לחדירת הוירוס לתא המאכסן שלו.<br /> &lt;br&gt;<br /> . הגנום של נגיף הקורונה מורכב במולקולת RNA, ולא במולקולות DNA, כמו הגנום שלנו ושל כל בעלי החיים, הצמחים וגם החיידקים. כשבוע לאחר שהנגיף תועד לראשונה קבעו חוקרים את רצף שלו. בעוד שהגנום של האדם מורכב מלמעלה משלושה מיליארד &quot;אותיות&quot; או בסיסי DNA,הגנום של הנגיף מכיל פחות מ- 30,000 אותיות גנטיות ומספר קטן של גנים<br /> &lt;br&gt;<br /> , הגנום שלו מורכב ממולקולת RNA המקודדת ל 29 גנים המייצרים בסופו של דבר 29 חלבונים האחראיים על התרבות הנגיף בתא המאכסן , ישנם חלבונים לא מבניים כמו RNA POLYMERASE וחלבונים מבניים כמו חלבון הספייק שמשמש לחדירת הנגיף לתא המאכסן בנוסף לחלבון נוקלאופרוטאין האורז את הגנום ושניים אחרים הקשורים לקרום &lt;ref&gt;PMID: 32228860 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיף ה SARS- Cov2 האחראי על התפרצות הקורונה הנוכחית דומה מאוד במבנהו ורצפו לנגיף ה SARS-CoVהאחראי להתפרצות מחלת ה SARS ב <br /> 2002.מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים BATCOV RaTG 13 <br /> &lt;br&gt; <br /> , ייתכן שעטלפים העבירו אותו לבני האדם אך בין שני הנגיפים קיים הבדל גדול בגנום באזורים הקשורים ליכולת ההדבקה , דבר זה מרמז על כך שנגיף העטלף הזה לא הדביק ישירות בני אדם אלא הועבר לבני אדם דרך מארח ביניים &lt;ref&gt;PMID:32015507&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> ואכן,מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים.עבור נגיף ה SARS נמצא שמארח הביניים הינו היונק [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%97%D7%9F_%D7%93%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%99 גחן דקלים אסייתי]. <br /> &lt;br&gt;<br /> נמצאו 2 ח.אמינו במתחם קישור הרצפטור (RBD-receptor binding domain) באזור ה S1-CTD מבדילות בין הנגיף שמדביק האדם לזה המדביק את <br /> החדק,Asn479+Thr487 באדם לעומת lys479+ser487 בבעלי חיים.<br /> &lt;br&gt;<br /> מחקרים הראו שהנגיף של האדם נקשר יותר חזק לקולטן ACE2 מאשר הנגיף של בעל החיים, וההסבר הוא מוטציות שהובילו להחלפת שתי חומצות אמינו אלו הגדילו את סיכוי המעבר של הנגיף מחיה לאדם. <br /> &lt;br&gt;<br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/ השינויים ברצפו]<br /> של חלבון הספייק בנגיף הקורונה (כמו גם שינויים ברצף חלבונים אחרים בנגיף) הינם נושא למחקר רב.עד כה נקבע הרצף של מספר רב של נגיפים שבודדו מחולים בכל העולם<br /> רצפים אלו וההבדלים ביניהם הודות לרכישת מוטציות מאפשרים לעקוב אחר התפשטות המגפה בעולם, ללמוד על אזורים חשובים בגנום הנגיף ומהווים פוטנציאל לפיתוח חיסון או תרופה. <br /> &lt;br&gt;<br /> .המידע על רצף הנגיף והשינויים בו מאוגד במאגר מידע יחודי הנגיש לציבור הרחב &lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' SARS-COV-2 מעגל החיים של נגיף '''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''1)חדירה לתא המאכסן נעשה באמצעות חלבון ה SPIKE'''<br /> <br /> הנגיף נכנס לגוף דרך האף, הפה והעיניים, ובעזרת חלבון ה-Spike, או חלבון S, מתחבר לתאים בדרכי הנשימה המייצרים חלבון הנקרא ACE2.(איור 4)<br /> &lt;br&gt;<br /> [[Image: C0485399-Coronavirus_host_cell_receptor_with_antibody,_illustration-SPL_580.jpg|thumb|center|איור 4 חלבון ספייק נקשר על פני הקולטן של התא המודבק אילוסטרציה של מבנה הקולטן Ramon Andrade 3Dciencia, SPL]] <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''2)שחרור החומר הגנטי הוירוסי בתא המאכסן'''<br /> לאחר שהנגיף נכנס לתוך התא, הוא משחרר קטע של חומר גנטי בצורת RNA.לאחר שחדר לתא, הנגיף מנצל את מרכיביו ליצירת מפעלי שכפול RNA עבור הנגיף. התא הנגוע קורא את ה-RNA הנגיפי ומייצר חלבונים לפי ההוראות הכתובות בו. אותם חלבונים ישמשו בהמשך להרכבת עותקים חדשים של הנגיף.<br /> &lt;br&gt; <br /> <br /> '''3)הרכבת נגיפים חדשים'''<br /> <br /> מכונות התא מתחילות לייצר בקצב מהיר עוד ועוד RNA נגיפי וחלבונים נגיפיים, ואלו מורכבים יחדיו ליצירת עותקים שלמים של הנגיף. העותקים החדשים נישאים לשוליים החיצוניים של התא, ויכולים לצאת ממנו במטרה להדביק תאים נוספים.<br /> <br /> '''4)שחרור הנגיפים החדשים מהתא המאכסן'''<br /> <br /> השלב האחרון של השכפול הויראלי הוא שחרור עותקי הנגיף החדשים המיוצרים בתא המארח. כל תא נגוע יכול לשחרר מיליוני עותקים של הנגיף לפני שהוא מתפרק לבסוף ומת. נגיפים מסוימים משתחררים<br /> &lt;br&gt;<br /> כאשר התא המארח מת, ואילו נגיפים אחרים יכולים להשתחרר דרך קרום התא מבלי להרוג אותו ישירות. לאחר יציאת הנגיפים מהתא הנגוע, הם עשויים להדביק תאים סמוכים ולחזור על מחזור השכפול.<br /> &lt;br&gt;<br /> שיעול והתעטשות עלולים להפיץ ליחה מלאה נגיפים מדרכי הנשימה על אנשים ומשטחים סמוכים, שם הנגיף יכול להישאר בעל יכולת הדבקה במשך מספר שעות עד מספר ימים.<br /> [[Image: Coronavirus cycle.png|thumb|center|איור 5 מחזור החיים של נגיף הקורונה ]] <br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''פוטנציאל חלבון הספייק בפיתוח חיסונים ותרופות למחלה '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> מאחר ש- SARS-CoV-2הוא נגיף חדש, הידע הקיים לגבי אנטיגנים אפשריים עדיין מצומצם. עם זאת, כלים טכנולוגיים מתקדמים מסייעים למדענים לקדם את המחקר לפיתוח תרכיב נגד הנגיף ומציאת אנטיגנים אפשריים. כך למשל, זמן קצר לאחר התפרצותו, כבר היה בידי החוקרים הרצף הגנטי של הנגיף החדש, אשר מאפשר שימוש במודלים לבחירה מושכלת של אנטיגנים אפשריים.<br /> &lt;br&gt;<br /> כבר החל [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencepanorama/איך-מפתחים-חיסון-נגד-קורונה המירוץ לפיתוח חיסון נגד SARS-COV-2 ]<br /> פיתוח תרופות כנגד מחלת הקורונה יכולות להתבסס גם על חלבון הספייק , מציאת מנגנון הכניסה של הנגיף לתאים באמצעות חלבון S מאפשר לבצע סריקות למציאת מולקולות קטנות או תרופות קיימות שיכולות <br /> &lt;br&gt;<br /> להפריע לכניסת הנגיף לתא. כך למשל, חברת APEIRON Biologics בוחנת יעילות של מולקולה קטנה בשם APN01 החוסמת את הקולטן של התאים שאליו נקשר חלבון S ובכך מונעת הדבקה. כרגע התרופה החדשה נבדקת בניסוי קליני שלב 1 לבטיחות ויעילות.&lt;ref&gt;PMID:32125455&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> לנגיף הקורונה החדש, SARS-CoV-2, יש 29 גֵנים שמכילים הוראות ליצירת חלבונים. 29 החלבונים פועלים בתוך התאים שלנו ועוזרים לייצר אלפי נגיפים חדשים שייצאו מהתא וידביקו אלפי תאים אחרים. כדי לעשות <br /> זאת, חלבוני הנגיף מגייסים לעזרתם חלבונים מהתאים שלנו. אחת האסטרטגיות בפיתוח תרופות נגד הנגיף היא למצוא חומרים שפוגעים בחלבונים שלו – עניין מסובך שדורש זמן רב, אך קבוצות מחקר ברחבי העולם שוקדות על כך אפשרות אחרת היא לפגוע בחלבונים של תאי האדם שעוזרים לחלבוני הנגיף.<br /> בעזרת 29 החלבונים האלה ישנן <br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%91%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-69-%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94[69 תרופות פוטנציאליות לקורונה] <br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' רשימת מקורות '''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: left; direction: ltr; margin-right: 2em;&quot;&gt;<br /> &lt;references/&gt;</div>

Moshera Atawna https://proteopedia.org/index.php?title=Spike_Protein_(Hebrew)&diff=3270538 2020-07-25T10:07:14Z

<p>Moshera Atawna: </p> <hr /> <div>&lt;StructureSection load='6vyb' size='400' side='right' caption='Caption for this structure' scene=''&gt;<br /> &lt;br&gt;<br /> =&lt;center&gt;Spike Protein חלבון הספייק&lt;/center&gt;=<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9F חלבון] הספייק<br /> הוא אחד החלבונים הנמצאים על גבי מעטפת וירוס<br /> ונחשב לחלבון החיוני ביותר לוירוס כיוון שהוא משמש אותו לחדירה לתאי מערכת הנשימה<br /> שהן תאי המטרה שלו.<br /> <br /> חלבון הספייק הינו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F גלוקופרוטאין]<br /> .חוצה ממברנה היוצר הומוטרימר (קומפלקס המורכב משלוש יחידות זהות של החלבון) על שטח פני הוירוס<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> החלבון מורכב מ:<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> 1)אזור גדול הפונה מחוץ למעטפת הוירוס (אקטודומיין)- שמאפשר כניסת הנגיף לתא המארח (איור 1)<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> 2)עוגן טרנסממברנלי יחיד המחבר חלבון זה למעטפת הוירוס<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> 3) זנב קצר פנימי <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בערך זה מוצג המבנה של טרימר &lt;scene name='84/847984/Acto_domain/2'&gt;האקטודומין&lt;/scene&gt; שמקורו מוירוס ה SARS COV-2.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;scene name='84/847984/Amino_acids/1'&gt;חומצות אמינו&lt;/scene&gt; שמרכיבות את מבנה האקטודומין צבועות כך שכל צבע מייצג קבוצת חומצת אמינו שונה .<br /> &lt;br&gt;<br /> האקטודומיין הגדול מורכב &lt;scene name='84/847984/S1_subunit/1'&gt; תת יחידה S1&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע סגול <br /> <br /> &lt;scene name='84/847984/S2_subunit/2'&gt;תת יחידה S2&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע כחול<br /> התת יחידה S1 הנקשרת לקולטן על שטח פני התאים המודבקים ותת יחידה S2 המסייעת בחיתוך ממברנלי ומאפשר כניסת הגנום הנגיפי לתא מארח. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> במהלך הבשלתו וההדבקה עובר חלבון זה חיתוכים פרוטאוליטים באתר הגבול בין S1 ו- S2, כמו גם באתר הקרוי S’ על ידי פרוטאז של התא המודבק (איור 2).חיתוכים אלו חשובים להפעלת החלבון על ידי שינוי מבנהו המרחבי.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בתת היחידה S1 יש שני אזורים חשובים: S1-NTD ו -&lt;scene name='84/847984/S1_ctd/1'&gt;S1-CTD&lt;/scene&gt; שמוצג בצבע ירוק .נמצא שאזור S1-CTD חשוב להכרת הרצפטור ACE2 המצוי על גבי תאי המטרה המודבקים על ידי הנגיף. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> פענוח המבנה של חלבון ה Spike מנגיף ה Cov SARS שהינו קרוב לנגיף הקורונה SARS Cov 2 העלה שאזור ה S1-CTD מורכב משני תת אזורים<br /> &lt;br&gt;<br /> אזור ליבה מתחם הליבה מורכב בעיקר ממבני &lt;scene name='84/847984/Beta/1'&gt;β sheet&lt;/scene&gt; ואילו אזור ה <br /> &lt;scene name='84/847984/Rbd/1'&gt;RBD &lt;/scene&gt;שמוצג בצבע אדום <br /> (receptor binding domain) זה מציג משטח חיצוני קעור המסייע לקשירתו לקולטן<br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה הינם משפחה של נגיפים הכוללת בין השאר את נגיף הקורונה האחראי להתפרצות הקורונה הנוכחית.מקובל לחלק את קבוצת נגיפי הקורונה לארבע תת קבוצות: אלפא, ביתא, גמא ודלתא. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה מכירים מגוון קולטנים .מה שמשתנה ביניהם תת היחידה S1 בחלבון ה Spike המכילה רצף קטן משותף לכל משפחות נגיפי הקורונה, <br /> &lt;br&gt;<br /> אבל בנגיפי הקורונה השייכים לאותה משפחה<br /> מידת הדימיון ברצף משמעותית יותר. נגיפי קורונה ממשפחות אלפא ובטא מזהים את הקולטן ACE2 על גבי התאי המטרה.&lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt; <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> <br /> [[Image:אקטודומין.Png|thumb|center|איור 1-מבנה של טרימר האקטודומיין]]<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> [[Image:חיתוך פרוטואליטי.png|center|איור 2-חיתוך פרוטואליטי]]<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''מגפת הקורונה'''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בדצמבר 2019 , התפרץ לראשונה בעיר ווהן בסין נגיף קורונה חדש שנקרא <br /> , [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/ SARS COV-2] שהתפשט<br /> <br /> לרחבי העולם כולל ישראל , הנגיף גורם למחלה שנקרא coronavirus disease 2019 (COVID‑19) ,ארגון הבריאות העולמי (WHO) הכריז על המחלה כפנדמיה – מחלה כלל עולמית . [https://www.who.int/emergencies/diseases/novel-coronavirus-2019/question-and-answers-hub/q-a-detail/q-a-coronaviruses#:~:text=symptoms תסמיני המחלה] הם חום , שיעול יבש , כאבי גרון וקשיי נשימה ואפילו למוות במקרים החמורים .<br /> דרכי ההדבקה בוירוס הקורונה הם דרך האף ,הפה והעיניים <br /> [https://www.youtube.com/watch?v=BtN-goy9VOY&amp;feature=youtube סרטון - איך נדבקים בנגיף ?]<br /> וכחלק מהמלחמה בנגיף הקורונה ישראל ומדינות נוספות מחייבות את תושביה להשתמש <br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A3-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94 במסכות פנים]<br /> <br /> .בכדי לצמצם את מעבר הנגיף מאדם לאחר למרות זאת<br /> נכון לתאריך כתיבת ערך זה לפי [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D עדכון]<br /> משרד הבריאות אתמול נוספו בישראל לפחות 1,681 מאובחנים חדשים, המספר הגבוה ביותר שהיה לנו מאז פרוץ המגפה, ושצפוי עוד לעלות כשיגיעו תוצאות של בדיקות נוספות מאתמול. מספר החולים הפעילים עומד כעת על 21,393 חולים ומספר המאושפזים עומד על 524 איש, מתוכם 123 במצב בינוני ו-177 במצב קשה. מספר המתים מקורונה עלה ל-368, לאחר שאתמול מתו בישראל שלושה חולים והיום עוד אחד.<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' נגיף SARS-COV-2 '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> &lt;p dir = 'rtl'&gt;<br /> [[Image: My_Image.png|thumb|left|איור 3 – נגיף הקורונה נקרא על שם חלבונים שמעניקים לו מראה של כתר. אילוסטרציה של נגיף הקורונה KTSDesign, SPL ]]<br /> <br /> נגיף הקורונה החדש שייך למשפחת וירוסי הקורונה , הוא נקרא בשם הזה על שם חלבוני ה spike- דמויי הכתר או בלטינית קורונה , הבולטים על פני השטח שלו (איור 3) . חלבון זה הוא חיוני וקריטי לחדירת הוירוס לתא המאכסן שלו.<br /> &lt;br&gt;<br /> . הגנום של נגיף הקורונה מורכב במולקולת RNA, ולא במולקולות DNA, כמו הגנום שלנו ושל כל בעלי החיים, הצמחים וגם החיידקים. כשבוע לאחר שהנגיף תועד לראשונה קבעו חוקרים את רצף שלו. בעוד שהגנום של האדם מורכב מלמעלה משלושה מיליארד &quot;אותיות&quot; או בסיסי DNA,הגנום של הנגיף מכיל פחות מ- 30,000 אותיות גנטיות ומספר קטן של גנים<br /> &lt;br&gt;<br /> , הגנום שלו מורכב ממולקולת RNA המקודדת ל 29 גנים המייצרים בסופו של דבר 29 חלבונים האחראיים על התרבות הנגיף בתא המאכסן , ישנם חלבונים לא מבניים כמו RNA POLYMERASE וחלבונים מבניים כמו חלבון הספייק שמשמש לחדירת הנגיף לתא המאכסן בנוסף לחלבון נוקלאופרוטאין האורז את הגנום ושניים אחרים הקשורים לקרום &lt;ref&gt;PMID: 32228860 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיף ה SARS- Cov2 האחראי על התפרצות הקורונה הנוכחית דומה מאוד במבנהו ורצפו לנגיף ה SARS-CoVהאחראי להתפרצות מחלת ה SARS ב <br /> 2002.מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים BATCOV RaTG 13 <br /> &lt;br&gt; <br /> , ייתכן שעטלפים העבירו אותו לבני האדם אך בין שני הנגיפים קיים הבדל גדול בגנום באזורים הקשורים ליכולת ההדבקה , דבר זה מרמז על כך שנגיף העטלף הזה לא הדביק ישירות בני אדם אלא הועבר לבני אדם דרך מארח ביניים &lt;ref&gt;PMID:32015507&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> ואכן,מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים.עבור נגיף ה SARS נמצא שמארח הביניים הינו היונק [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%97%D7%9F_%D7%93%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%99 גחן דקלים אסייתי]. <br /> &lt;br&gt;<br /> נמצאו 2 ח.אמינו במתחם קישור הרצפטור (RBD-receptor binding domain) באזור ה S1-CTD מבדילות בין הנגיף שמדביק האדם לזה המדביק את <br /> החדק,Asn479+Thr487 באדם לעומת lys479+ser487 בבעלי חיים.<br /> &lt;br&gt;<br /> מחקרים הראו שהנגיף של האדם נקשר יותר חזק לקולטן ACE2 מאשר הנגיף של בעל החיים, וההסבר הוא מוטציות שהובילו להחלפת שתי חומצות אמינו אלו הגדילו את סיכוי המעבר של הנגיף מחיה לאדם. <br /> &lt;br&gt;<br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/ השינויים ברצפו]<br /> של חלבון הספייק בנגיף הקורונה (כמו גם שינויים ברצף חלבונים אחרים בנגיף) הינם נושא למחקר רב.עד כה נקבע הרצף של מספר רב של נגיפים שבודדו מחולים בכל העולם<br /> רצפים אלו וההבדלים ביניהם הודות לרכישת מוטציות מאפשרים לעקוב אחר התפשטות המגפה בעולם, ללמוד על אזורים חשובים בגנום הנגיף ומהווים פוטנציאל לפיתוח חיסון או תרופה. <br /> &lt;br&gt;<br /> .המידע על רצף הנגיף והשינויים בו מאוגד במאגר מידע יחודי הנגיש לציבור הרחב &lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' SARS-COV-2 מעגל החיים של נגיף '''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''1)חדירה לתא המאכסן נעשה באמצעות חלבון ה SPIKE'''<br /> <br /> הנגיף נכנס לגוף דרך האף, הפה והעיניים, ובעזרת חלבון ה-Spike, או חלבון S, מתחבר לתאים בדרכי הנשימה המייצרים חלבון הנקרא ACE2.(איור 4)<br /> &lt;br&gt;<br /> [[Image: C0485399-Coronavirus_host_cell_receptor_with_antibody,_illustration-SPL_580.jpg|thumb|center|איור 4 חלבון ספייק נקשר על פני הקולטן של התא המודבק אילוסטרציה של מבנה הקולטן Ramon Andrade 3Dciencia, SPL]] <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''2)שחרור החומר הגנטי הוירוסי בתא המאכסן'''<br /> לאחר שהנגיף נכנס לתוך התא, הוא משחרר קטע של חומר גנטי בצורת RNA.לאחר שחדר לתא, הנגיף מנצל את מרכיביו ליצירת מפעלי שכפול RNA עבור הנגיף. התא הנגוע קורא את ה-RNA הנגיפי ומייצר חלבונים לפי ההוראות הכתובות בו. אותם חלבונים ישמשו בהמשך להרכבת עותקים חדשים של הנגיף.<br /> &lt;br&gt; <br /> <br /> '''3)הרכבת נגיפים חדשים'''<br /> <br /> מכונות התא מתחילות לייצר בקצב מהיר עוד ועוד RNA נגיפי וחלבונים נגיפיים, ואלו מורכבים יחדיו ליצירת עותקים שלמים של הנגיף. העותקים החדשים נישאים לשוליים החיצוניים של התא, ויכולים לצאת ממנו במטרה להדביק תאים נוספים.<br /> <br /> '''4)שחרור הנגיפים החדשים מהתא המאכסן'''<br /> <br /> השלב האחרון של השכפול הויראלי הוא שחרור עותקי הנגיף החדשים המיוצרים בתא המארח. כל תא נגוע יכול לשחרר מיליוני עותקים של הנגיף לפני שהוא מתפרק לבסוף ומת. נגיפים מסוימים משתחררים<br /> &lt;br&gt;<br /> כאשר התא המארח מת, ואילו נגיפים אחרים יכולים להשתחרר דרך קרום התא מבלי להרוג אותו ישירות. לאחר יציאת הנגיפים מהתא הנגוע, הם עשויים להדביק תאים סמוכים ולחזור על מחזור השכפול.<br /> &lt;br&gt;<br /> שיעול והתעטשות עלולים להפיץ ליחה מלאה נגיפים מדרכי הנשימה על אנשים ומשטחים סמוכים, שם הנגיף יכול להישאר בעל יכולת הדבקה במשך מספר שעות עד מספר ימים.<br /> [[Image: Coronavirus cycle.png|thumb|center|איור 5 מחזור החיים של נגיף הקורונה ]] <br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''פוטנציאל חלבון הספייק בפיתוח חיסונים ותרופות למחלה '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> מאחר ש- SARS-CoV-2הוא נגיף חדש, הידע הקיים לגבי אנטיגנים אפשריים עדיין מצומצם. עם זאת, כלים טכנולוגיים מתקדמים מסייעים למדענים לקדם את המחקר לפיתוח תרכיב נגד הנגיף ומציאת אנטיגנים אפשריים. כך למשל, זמן קצר לאחר התפרצותו, כבר היה בידי החוקרים הרצף הגנטי של הנגיף החדש, אשר מאפשר שימוש במודלים לבחירה מושכלת של אנטיגנים אפשריים.<br /> &lt;br&gt;<br /> כבר החל [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencepanorama/איך-מפתחים-חיסון-נגד-קורונה המירוץ לפיתוח חיסון נגד SARS-COV-2 ]<br /> פיתוח תרופות כנגד מחלת הקורונה יכולות להתבסס גם על חלבון הספייק , מציאת מנגנון הכניסה של הנגיף לתאים באמצעות חלבון S מאפשר לבצע סריקות למציאת מולקולות קטנות או תרופות קיימות שיכולות <br /> &lt;br&gt;<br /> להפריע לכניסת הנגיף לתא. כך למשל, חברת APEIRON Biologics בוחנת יעילות של מולקולה קטנה בשם APN01 החוסמת את הקולטן של התאים שאליו נקשר חלבון S ובכך מונעת הדבקה. כרגע התרופה החדשה נבדקת בניסוי קליני שלב 1 לבטיחות ויעילות.&lt;ref&gt;PMID:32125455&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> לנגיף הקורונה החדש, SARS-CoV-2, יש 29 גֵנים שמכילים הוראות ליצירת חלבונים. 29 החלבונים פועלים בתוך התאים שלנו ועוזרים לייצר אלפי נגיפים חדשים שייצאו מהתא וידביקו אלפי תאים אחרים. כדי לעשות <br /> זאת, חלבוני הנגיף מגייסים לעזרתם חלבונים מהתאים שלנו. אחת האסטרטגיות בפיתוח תרופות נגד הנגיף היא למצוא חומרים שפוגעים בחלבונים שלו – עניין מסובך שדורש זמן רב, אך קבוצות מחקר ברחבי העולם שוקדות על כך אפשרות אחרת היא לפגוע בחלבונים של תאי האדם שעוזרים לחלבוני הנגיף.<br /> בעזרת 29 החלבונים האלה ישנן <br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%91%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-69-%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94[69 תרופות פוטנציאליות לקורונה] <br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' רשימת מקורות '''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: left; direction: ltr; margin-right: 2em;&quot;&gt;<br /> &lt;references/&gt;</div>

Moshera Atawna https://proteopedia.org/index.php?title=Spike_Protein_(Hebrew)&diff=3270536 2020-07-25T10:03:41Z

<p>Moshera Atawna: </p> <hr /> <div>&lt;StructureSection load='6vyb' size='400' side='right' caption='Caption for this structure' scene=''&gt;<br /> &lt;br&gt;<br /> =&lt;center&gt;Spike Protein חלבון הספייק&lt;/center&gt;=<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9F חלבון] הספייק<br /> הוא אחד החלבונים הנמצאים על גבי מעטפת וירוס<br /> ונחשב לחלבון החיוני ביותר לוירוס כיוון שהוא משמש אותו לחדירה לתאי מערכת הנשימה<br /> שהן תאי המטרה שלו.<br /> <br /> חלבון הספייק הינו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F גלוקופרוטאין]<br /> .חוצה ממברנה היוצר הומוטרימר (קומפלקס המורכב משלוש יחידות זהות של החלבון) על שטח פני הוירוס<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> החלבון מורכב מ:<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> 1)אזור גדול הפונה מחוץ למעטפת הוירוס (אקטודומיין)- שמאפשר כניסת הנגיף לתא המארח (איור 1)<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> 2)עוגן טרנסממברנלי יחיד המחבר חלבון זה למעטפת הוירוס<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> 3) זנב קצר פנימי <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בערך זה מוצג המבנה של טרימר &lt;scene name='84/847984/Acto_domain/2'&gt;האקטודומין&lt;/scene&gt; שמקורו מוירוס ה SARS COV-2.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;scene name='84/847984/Amino_acids/1'&gt;חומצות אמינו&lt;/scene&gt; שמרכיבות את מבנה האקטודומין צבועות כך שכל צבע מייצג קבוצת חומצת אמינו שונה .<br /> &lt;br&gt;<br /> האקטודומיין הגדול מורכב &lt;scene name='84/847984/S1_subunit/1'&gt; תת יחידה S1&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע סגול <br /> <br /> &lt;scene name='84/847984/S2_subunit/2'&gt;תת יחידה S2&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע כחול<br /> התת יחידה S1 הנקשרת לקולטן על שטח פני התאים המודבקים ותת יחידה S2 המסייעת בחיתוך ממברנלי ומאפשר כניסת הגנום הנגיפי לתא מארח. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> במהלך הבשלתו וההדבקה עובר חלבון זה חיתוכים פרוטאוליטים באתר הגבול בין S1 ו- S2, כמו גם באתר הקרוי S’ על ידי פרוטאז של התא המודבק (איור 2).חיתוכים אלו חשובים להפעלת החלבון על ידי שינוי מבנהו המרחבי.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בתת היחידה S1 יש שני אזורים חשובים: S1-NTD ו- S1-CTD.נמצא שאזור &lt;scene name='84/847984/S1_ctd/1'&gt;S1-CTD&lt;/scene&gt;שמוצג בצבע ירוק חשוב להכרת הרצפטור ACE2 המצוי על גבי תאי המטרה המודבקים על ידי הנגיף. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> פענוח המבנה של חלבון ה Spike מנגיף ה Cov SARS שהינו קרוב לנגיף הקורונה SARS Cov 2 העלה שאזור ה S1-CTD מורכב משני תת אזורים<br /> &lt;br&gt;<br /> אזור ליבה מתחם הליבה מורכב בעיקר ממבני &lt;scene name='84/847984/Beta/1'&gt;β sheet&lt;/scene&gt; ואילו אזור ה <br /> &lt;scene name='84/847984/Rbd/1'&gt;RBD &lt;/scene&gt;שמוצג בצבע אדום <br /> (receptor binding domain) זה מציג משטח חיצוני קעור המסייע לקשירתו לקולטן<br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה הינם משפחה של נגיפים הכוללת בין השאר את נגיף הקורונה האחראי להתפרצות הקורונה הנוכחית.מקובל לחלק את קבוצת נגיפי הקורונה לארבע תת קבוצות: אלפא, ביתא, גמא ודלתא. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה מכירים מגוון קולטנים .מה שמשתנה ביניהם תת היחידה S1 בחלבון ה Spike המכילה רצף קטן משותף לכל משפחות נגיפי הקורונה, <br /> &lt;br&gt;<br /> אבל בנגיפי הקורונה השייכים לאותה משפחה<br /> מידת הדימיון ברצף משמעותית יותר. נגיפי קורונה ממשפחות אלפא ובטא מזהים את הקולטן ACE2 על גבי התאי המטרה.&lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt; <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> <br /> [[Image:אקטודומין.Png|thumb|center|איור 1-מבנה של טרימר האקטודומיין]]<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> [[Image:חיתוך פרוטואליטי.png|center|איור 2-חיתוך פרוטואליטי]]<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''מגפת הקורונה'''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בדצמבר 2019 , התפרץ לראשונה בעיר ווהן בסין נגיף קורונה חדש שנקרא <br /> , [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/ SARS COV-2] שהתפשט<br /> <br /> לרחבי העולם כולל ישראל , הנגיף גורם למחלה שנקרא coronavirus disease 2019 (COVID‑19) ,ארגון הבריאות העולמי (WHO) הכריז על המחלה כפנדמיה – מחלה כלל עולמית . [https://www.who.int/emergencies/diseases/novel-coronavirus-2019/question-and-answers-hub/q-a-detail/q-a-coronaviruses#:~:text=symptoms תסמיני המחלה] הם חום , שיעול יבש , כאבי גרון וקשיי נשימה ואפילו למוות במקרים החמורים .<br /> דרכי ההדבקה בוירוס הקורונה הם דרך האף ,הפה והעיניים <br /> [https://www.youtube.com/watch?v=BtN-goy9VOY&amp;feature=youtube סרטון - איך נדבקים בנגיף ?]<br /> וכחלק מהמלחמה בנגיף הקורונה ישראל ומדינות נוספות מחייבות את תושביה להשתמש <br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A3-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94 במסכות פנים]<br /> <br /> .בכדי לצמצם את מעבר הנגיף מאדם לאחר למרות זאת<br /> נכון לתאריך כתיבת ערך זה לפי [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D עדכון]<br /> משרד הבריאות אתמול נוספו בישראל לפחות 1,681 מאובחנים חדשים, המספר הגבוה ביותר שהיה לנו מאז פרוץ המגפה, ושצפוי עוד לעלות כשיגיעו תוצאות של בדיקות נוספות מאתמול. מספר החולים הפעילים עומד כעת על 21,393 חולים ומספר המאושפזים עומד על 524 איש, מתוכם 123 במצב בינוני ו-177 במצב קשה. מספר המתים מקורונה עלה ל-368, לאחר שאתמול מתו בישראל שלושה חולים והיום עוד אחד.<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' נגיף SARS-COV-2 '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> &lt;p dir = 'rtl'&gt;<br /> [[Image: My_Image.png|thumb|left|איור 3 – נגיף הקורונה נקרא על שם חלבונים שמעניקים לו מראה של כתר. אילוסטרציה של נגיף הקורונה KTSDesign, SPL ]]<br /> <br /> נגיף הקורונה החדש שייך למשפחת וירוסי הקורונה , הוא נקרא בשם הזה על שם חלבוני ה spike- דמויי הכתר או בלטינית קורונה , הבולטים על פני השטח שלו (איור 3) . חלבון זה הוא חיוני וקריטי לחדירת הוירוס לתא המאכסן שלו.<br /> &lt;br&gt;<br /> . הגנום של נגיף הקורונה מורכב במולקולת RNA, ולא במולקולות DNA, כמו הגנום שלנו ושל כל בעלי החיים, הצמחים וגם החיידקים. כשבוע לאחר שהנגיף תועד לראשונה קבעו חוקרים את רצף שלו. בעוד שהגנום של האדם מורכב מלמעלה משלושה מיליארד &quot;אותיות&quot; או בסיסי DNA,הגנום של הנגיף מכיל פחות מ- 30,000 אותיות גנטיות ומספר קטן של גנים<br /> &lt;br&gt;<br /> , הגנום שלו מורכב ממולקולת RNA המקודדת ל 29 גנים המייצרים בסופו של דבר 29 חלבונים האחראיים על התרבות הנגיף בתא המאכסן , ישנם חלבונים לא מבניים כמו RNA POLYMERASE וחלבונים מבניים כמו חלבון הספייק שמשמש לחדירת הנגיף לתא המאכסן בנוסף לחלבון נוקלאופרוטאין האורז את הגנום ושניים אחרים הקשורים לקרום &lt;ref&gt;PMID: 32228860 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיף ה SARS- Cov2 האחראי על התפרצות הקורונה הנוכחית דומה מאוד במבנהו ורצפו לנגיף ה SARS-CoVהאחראי להתפרצות מחלת ה SARS ב <br /> 2002.מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים BATCOV RaTG 13 <br /> &lt;br&gt; <br /> , ייתכן שעטלפים העבירו אותו לבני האדם אך בין שני הנגיפים קיים הבדל גדול בגנום באזורים הקשורים ליכולת ההדבקה , דבר זה מרמז על כך שנגיף העטלף הזה לא הדביק ישירות בני אדם אלא הועבר לבני אדם דרך מארח ביניים &lt;ref&gt;PMID:32015507&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> ואכן,מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים.עבור נגיף ה SARS נמצא שמארח הביניים הינו היונק [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%97%D7%9F_%D7%93%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%99 גחן דקלים אסייתי]. <br /> &lt;br&gt;<br /> נמצאו 2 ח.אמינו במתחם קישור הרצפטור (RBD-receptor binding domain) באזור ה S1-CTD מבדילות בין הנגיף שמדביק האדם לזה המדביק את <br /> החדק,Asn479+Thr487 באדם לעומת lys479+ser487 בבעלי חיים.<br /> &lt;br&gt;<br /> מחקרים הראו שהנגיף של האדם נקשר יותר חזק לקולטן ACE2 מאשר הנגיף של בעל החיים, וההסבר הוא מוטציות שהובילו להחלפת שתי חומצות אמינו אלו הגדילו את סיכוי המעבר של הנגיף מחיה לאדם. <br /> &lt;br&gt;<br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/ השינויים ברצפו]<br /> של חלבון הספייק בנגיף הקורונה (כמו גם שינויים ברצף חלבונים אחרים בנגיף) הינם נושא למחקר רב.עד כה נקבע הרצף של מספר רב של נגיפים שבודדו מחולים בכל העולם<br /> רצפים אלו וההבדלים ביניהם הודות לרכישת מוטציות מאפשרים לעקוב אחר התפשטות המגפה בעולם, ללמוד על אזורים חשובים בגנום הנגיף ומהווים פוטנציאל לפיתוח חיסון או תרופה. <br /> &lt;br&gt;<br /> .המידע על רצף הנגיף והשינויים בו מאוגד במאגר מידע יחודי הנגיש לציבור הרחב &lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' SARS-COV-2 מעגל החיים של נגיף '''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''1)חדירה לתא המאכסן נעשה באמצעות חלבון ה SPIKE'''<br /> <br /> הנגיף נכנס לגוף דרך האף, הפה והעיניים, ובעזרת חלבון ה-Spike, או חלבון S, מתחבר לתאים בדרכי הנשימה המייצרים חלבון הנקרא ACE2.(איור 4)<br /> &lt;br&gt;<br /> [[Image: C0485399-Coronavirus_host_cell_receptor_with_antibody,_illustration-SPL_580.jpg|thumb|center|איור 4 חלבון ספייק נקשר על פני הקולטן של התא המודבק אילוסטרציה של מבנה הקולטן Ramon Andrade 3Dciencia, SPL]] <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''2)שחרור החומר הגנטי הוירוסי בתא המאכסן'''<br /> לאחר שהנגיף נכנס לתוך התא, הוא משחרר קטע של חומר גנטי בצורת RNA.לאחר שחדר לתא, הנגיף מנצל את מרכיביו ליצירת מפעלי שכפול RNA עבור הנגיף. התא הנגוע קורא את ה-RNA הנגיפי ומייצר חלבונים לפי ההוראות הכתובות בו. אותם חלבונים ישמשו בהמשך להרכבת עותקים חדשים של הנגיף.<br /> &lt;br&gt; <br /> <br /> '''3)הרכבת נגיפים חדשים'''<br /> <br /> מכונות התא מתחילות לייצר בקצב מהיר עוד ועוד RNA נגיפי וחלבונים נגיפיים, ואלו מורכבים יחדיו ליצירת עותקים שלמים של הנגיף. העותקים החדשים נישאים לשוליים החיצוניים של התא, ויכולים לצאת ממנו במטרה להדביק תאים נוספים.<br /> <br /> '''4)שחרור הנגיפים החדשים מהתא המאכסן'''<br /> <br /> השלב האחרון של השכפול הויראלי הוא שחרור עותקי הנגיף החדשים המיוצרים בתא המארח. כל תא נגוע יכול לשחרר מיליוני עותקים של הנגיף לפני שהוא מתפרק לבסוף ומת. נגיפים מסוימים משתחררים<br /> &lt;br&gt;<br /> כאשר התא המארח מת, ואילו נגיפים אחרים יכולים להשתחרר דרך קרום התא מבלי להרוג אותו ישירות. לאחר יציאת הנגיפים מהתא הנגוע, הם עשויים להדביק תאים סמוכים ולחזור על מחזור השכפול.<br /> &lt;br&gt;<br /> שיעול והתעטשות עלולים להפיץ ליחה מלאה נגיפים מדרכי הנשימה על אנשים ומשטחים סמוכים, שם הנגיף יכול להישאר בעל יכולת הדבקה במשך מספר שעות עד מספר ימים.<br /> [[Image: Coronavirus cycle.png|thumb|center|איור 5 מחזור החיים של נגיף הקורונה ]] <br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''פוטנציאל חלבון הספייק בפיתוח חיסונים ותרופות למחלה '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> מאחר ש- SARS-CoV-2הוא נגיף חדש, הידע הקיים לגבי אנטיגנים אפשריים עדיין מצומצם. עם זאת, כלים טכנולוגיים מתקדמים מסייעים למדענים לקדם את המחקר לפיתוח תרכיב נגד הנגיף ומציאת אנטיגנים אפשריים. כך למשל, זמן קצר לאחר התפרצותו, כבר היה בידי החוקרים הרצף הגנטי של הנגיף החדש, אשר מאפשר שימוש במודלים לבחירה מושכלת של אנטיגנים אפשריים.<br /> &lt;br&gt;<br /> כבר החל [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencepanorama/איך-מפתחים-חיסון-נגד-קורונה המירוץ לפיתוח חיסון נגד SARS-COV-2 ]<br /> פיתוח תרופות כנגד מחלת הקורונה יכולות להתבסס גם על חלבון הספייק , מציאת מנגנון הכניסה של הנגיף לתאים באמצעות חלבון S מאפשר לבצע סריקות למציאת מולקולות קטנות או תרופות קיימות שיכולות <br /> &lt;br&gt;<br /> להפריע לכניסת הנגיף לתא. כך למשל, חברת APEIRON Biologics בוחנת יעילות של מולקולה קטנה בשם APN01 החוסמת את הקולטן של התאים שאליו נקשר חלבון S ובכך מונעת הדבקה. כרגע התרופה החדשה נבדקת בניסוי קליני שלב 1 לבטיחות ויעילות.&lt;ref&gt;PMID:32125455&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> לנגיף הקורונה החדש, SARS-CoV-2, יש 29 גֵנים שמכילים הוראות ליצירת חלבונים. 29 החלבונים פועלים בתוך התאים שלנו ועוזרים לייצר אלפי נגיפים חדשים שייצאו מהתא וידביקו אלפי תאים אחרים. כדי לעשות <br /> זאת, חלבוני הנגיף מגייסים לעזרתם חלבונים מהתאים שלנו. אחת האסטרטגיות בפיתוח תרופות נגד הנגיף היא למצוא חומרים שפוגעים בחלבונים שלו – עניין מסובך שדורש זמן רב, אך קבוצות מחקר ברחבי העולם שוקדות על כך אפשרות אחרת היא לפגוע בחלבונים של תאי האדם שעוזרים לחלבוני הנגיף.<br /> בעזרת 29 החלבונים האלה ישנן <br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%91%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-69-%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94[69 תרופות פוטנציאליות לקורונה] <br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' רשימת מקורות '''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: left; direction: ltr; margin-right: 2em;&quot;&gt;<br /> &lt;references/&gt;</div>

Moshera Atawna https://proteopedia.org/index.php?title=Spike_Protein_(Hebrew)&diff=3270533 2020-07-25T09:46:49Z

<p>Moshera Atawna: </p> <hr /> <div>&lt;StructureSection load='6vyb' size='400' side='right' caption='Caption for this structure' scene=''&gt;<br /> &lt;br&gt;<br /> =&lt;center&gt;Spike Protein חלבון הספייק&lt;/center&gt;=<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9F חלבון] הספייק<br /> הוא אחד החלבונים הנמצאים על גבי מעטפת וירוס<br /> ונחשב לחלבון החיוני ביותר לוירוס כיוון שהוא משמש אותו לחדירה לתאי מערכת הנשימה<br /> שהן תאי המטרה שלו.<br /> <br /> חלבון הספייק הינו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F גלוקופרוטאין]<br /> .חוצה ממברנה היוצר הומוטרימר (קומפלקס המורכב משלוש יחידות זהות של החלבון) על שטח פני הוירוס<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> החלבון מורכב מ:<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> 1)אזור גדול הפונה מחוץ למעטפת הוירוס (אקטודומיין)- שמאפשר כניסת הנגיף לתא המארח (איור 1)<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> 2)עוגן טרנסממברנלי יחיד המחבר חלבון זה למעטפת הוירוס<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> 3) זנב קצר פנימי <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בערך זה מוצג המבנה של טרימר &lt;scene name='84/847984/Acto_domain/2'&gt;האקטודומין&lt;/scene&gt; שמקורו מוירוס ה SARS COV-2.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;scene name='84/847984/Amino_acids/1'&gt;חומצות אמינו&lt;/scene&gt; שמרכיבות את מבנה האקטודומין צבועות כך שכל צבע מייצג קבוצת חומצת אמינו שונה .<br /> &lt;br&gt;<br /> האקטודומיין הגדול מורכב &lt;scene name='84/847984/S1_subunit/1'&gt; תת יחידה S1&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע סגול <br /> <br /> &lt;scene name='84/847984/S2_subunit/2'&gt;תת יחידה S2&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע כחול<br /> התת יחידה S1 הנקשרת לקולטן על שטח פני התאים המודבקים ותת יחידה S2 המסייעת בחיתוך ממברנלי ומאפשר כניסת הגנום הנגיפי לתא מארח. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> במהלך הבשלתו וההדבקה עובר חלבון זה חיתוכים פרוטאוליטים באתר הגבול בין S1 ו- S2, כמו גם באתר הקרוי S’ על ידי פרוטאז של התא המודבק (איור 2).חיתוכים אלו חשובים להפעלת החלבון על ידי שינוי מבנהו המרחבי.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בתת היחידה S1 יש שני אזורים חשובים: S1-NTD ו- S1-CTD.נמצא שאזור S1-CTD חשוב להכרת הרצפטור ACE2 המצוי על גבי תאי המטרה המודבקים על ידי הנגיף. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> פענוח המבנה של חלבון ה Spike מנגיף ה Cov SARS שהינו קרוב לנגיף הקורונה SARS Cov 2 העלה שאזור ה S1-CTD מורכב משני תת אזורים<br /> &lt;br&gt;<br /> אזור ליבה מתחם הליבה מורכב בעיקר ממבני &lt;scene name='84/847984/Beta/1'&gt;β sheet&lt;/scene&gt; ואילו אזור ה <br /> &lt;scene name='84/847984/Rbd/1'&gt;RBD &lt;/scene&gt;שמוצג בצבע אדום <br /> (receptor binding domain) זה מציג משטח חיצוני קעור המסייע לקשירתו לקולטן<br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה הינם משפחה של נגיפים הכוללת בין השאר את נגיף הקורונה האחראי להתפרצות הקורונה הנוכחית.מקובל לחלק את קבוצת נגיפי הקורונה לארבע תת קבוצות: אלפא, ביתא, גמא ודלתא. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה מכירים מגוון קולטנים .מה שמשתנה ביניהם תת היחידה S1 בחלבון ה Spike המכילה רצף קטן משותף לכל משפחות נגיפי הקורונה, <br /> &lt;br&gt;<br /> אבל בנגיפי הקורונה השייכים לאותה משפחה<br /> מידת הדימיון ברצף משמעותית יותר. נגיפי קורונה ממשפחות אלפא ובטא מזהים את הקולטן ACE2 על גבי התאי המטרה.&lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt; <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> <br /> [[Image:אקטודומין.Png|thumb|center|איור 1-מבנה של טרימר האקטודומיין]]<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> [[Image:חיתוך פרוטואליטי.png|center|איור 2-חיתוך פרוטואליטי]]<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''מגפת הקורונה'''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בדצמבר 2019 , התפרץ לראשונה בעיר ווהן בסין נגיף קורונה חדש שנקרא <br /> , [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/ SARS COV-2] שהתפשט<br /> <br /> לרחבי העולם כולל ישראל , הנגיף גורם למחלה שנקרא coronavirus disease 2019 (COVID‑19) ,ארגון הבריאות העולמי (WHO) הכריז על המחלה כפנדמיה – מחלה כלל עולמית . [https://www.who.int/emergencies/diseases/novel-coronavirus-2019/question-and-answers-hub/q-a-detail/q-a-coronaviruses#:~:text=symptoms תסמיני המחלה] הם חום , שיעול יבש , כאבי גרון וקשיי נשימה ואפילו למוות במקרים החמורים .<br /> דרכי ההדבקה בוירוס הקורונה הם דרך האף ,הפה והעיניים <br /> [https://www.youtube.com/watch?v=BtN-goy9VOY&amp;feature=youtube סרטון - איך נדבקים בנגיף ?]<br /> וכחלק מהמלחמה בנגיף הקורונה ישראל ומדינות נוספות מחייבות את תושביה להשתמש <br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A3-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94 במסכות פנים]<br /> <br /> .בכדי לצמצם את מעבר הנגיף מאדם לאחר למרות זאת<br /> נכון לתאריך כתיבת ערך זה לפי [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D עדכון]<br /> משרד הבריאות אתמול נוספו בישראל לפחות 1,681 מאובחנים חדשים, המספר הגבוה ביותר שהיה לנו מאז פרוץ המגפה, ושצפוי עוד לעלות כשיגיעו תוצאות של בדיקות נוספות מאתמול. מספר החולים הפעילים עומד כעת על 21,393 חולים ומספר המאושפזים עומד על 524 איש, מתוכם 123 במצב בינוני ו-177 במצב קשה. מספר המתים מקורונה עלה ל-368, לאחר שאתמול מתו בישראל שלושה חולים והיום עוד אחד.<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' נגיף SARS-COV-2 '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> &lt;p dir = 'rtl'&gt;<br /> [[Image: My_Image.png|thumb|left|איור 3 – נגיף הקורונה נקרא על שם חלבונים שמעניקים לו מראה של כתר. אילוסטרציה של נגיף הקורונה KTSDesign, SPL ]]<br /> <br /> נגיף הקורונה החדש שייך למשפחת וירוסי הקורונה , הוא נקרא בשם הזה על שם חלבוני ה spike- דמויי הכתר או בלטינית קורונה , הבולטים על פני השטח שלו (איור 3) . חלבון זה הוא חיוני וקריטי לחדירת הוירוס לתא המאכסן שלו.<br /> &lt;br&gt;<br /> . הגנום של נגיף הקורונה מורכב במולקולת RNA, ולא במולקולות DNA, כמו הגנום שלנו ושל כל בעלי החיים, הצמחים וגם החיידקים. כשבוע לאחר שהנגיף תועד לראשונה קבעו חוקרים את רצף שלו. בעוד שהגנום של האדם מורכב מלמעלה משלושה מיליארד &quot;אותיות&quot; או בסיסי DNA,הגנום של הנגיף מכיל פחות מ- 30,000 אותיות גנטיות ומספר קטן של גנים<br /> &lt;br&gt;<br /> , הגנום שלו מורכב ממולקולת RNA המקודדת ל 29 גנים המייצרים בסופו של דבר 29 חלבונים האחראיים על התרבות הנגיף בתא המאכסן , ישנם חלבונים לא מבניים כמו RNA POLYMERASE וחלבונים מבניים כמו חלבון הספייק שמשמש לחדירת הנגיף לתא המאכסן בנוסף לחלבון נוקלאופרוטאין האורז את הגנום ושניים אחרים הקשורים לקרום &lt;ref&gt;PMID: 32228860 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיף ה SARS- Cov2 האחראי על התפרצות הקורונה הנוכחית דומה מאוד במבנהו ורצפו לנגיף ה SARS-CoVהאחראי להתפרצות מחלת ה SARS ב <br /> 2002.מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים BATCOV RaTG 13 <br /> &lt;br&gt; <br /> , ייתכן שעטלפים העבירו אותו לבני האדם אך בין שני הנגיפים קיים הבדל גדול בגנום באזורים הקשורים ליכולת ההדבקה , דבר זה מרמז על כך שנגיף העטלף הזה לא הדביק ישירות בני אדם אלא הועבר לבני אדם דרך מארח ביניים &lt;ref&gt;PMID:32015507&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> ואכן,מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים.עבור נגיף ה SARS נמצא שמארח הביניים הינו היונק [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%97%D7%9F_%D7%93%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%99 גחן דקלים אסייתי]. <br /> &lt;br&gt;<br /> נמצאו 2 ח.אמינו במתחם קישור הרצפטור (RBD-receptor binding domain) באזור ה S1-CTD מבדילות בין הנגיף שמדביק האדם לזה המדביק את <br /> החדק,Asn479+Thr487 באדם לעומת lys479+ser487 בבעלי חיים.<br /> &lt;br&gt;<br /> מחקרים הראו שהנגיף של האדם נקשר יותר חזק לקולטן ACE2 מאשר הנגיף של בעל החיים, וההסבר הוא מוטציות שהובילו להחלפת שתי חומצות אמינו אלו הגדילו את סיכוי המעבר של הנגיף מחיה לאדם. <br /> &lt;br&gt;<br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/ השינויים ברצפו]<br /> של חלבון הספייק בנגיף הקורונה (כמו גם שינויים ברצף חלבונים אחרים בנגיף) הינם נושא למחקר רב.עד כה נקבע הרצף של מספר רב של נגיפים שבודדו מחולים בכל העולם<br /> רצפים אלו וההבדלים ביניהם הודות לרכישת מוטציות מאפשרים לעקוב אחר התפשטות המגפה בעולם, ללמוד על אזורים חשובים בגנום הנגיף ומהווים פוטנציאל לפיתוח חיסון או תרופה. <br /> &lt;br&gt;<br /> .המידע על רצף הנגיף והשינויים בו מאוגד במאגר מידע יחודי הנגיש לציבור הרחב &lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' SARS-COV-2 מעגל החיים של נגיף '''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''1)חדירה לתא המאכסן נעשה באמצעות חלבון ה SPIKE'''<br /> <br /> הנגיף נכנס לגוף דרך האף, הפה והעיניים, ובעזרת חלבון ה-Spike, או חלבון S, מתחבר לתאים בדרכי הנשימה המייצרים חלבון הנקרא ACE2.(איור 4)<br /> &lt;br&gt;<br /> [[Image: C0485399-Coronavirus_host_cell_receptor_with_antibody,_illustration-SPL_580.jpg|thumb|center|איור 4 חלבון ספייק נקשר על פני הקולטן של התא המודבק אילוסטרציה של מבנה הקולטן Ramon Andrade 3Dciencia, SPL]] <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''2)שחרור החומר הגנטי הוירוסי בתא המאכסן'''<br /> לאחר שהנגיף נכנס לתוך התא, הוא משחרר קטע של חומר גנטי בצורת RNA.לאחר שחדר לתא, הנגיף מנצל את מרכיביו ליצירת מפעלי שכפול RNA עבור הנגיף. התא הנגוע קורא את ה-RNA הנגיפי ומייצר חלבונים לפי ההוראות הכתובות בו. אותם חלבונים ישמשו בהמשך להרכבת עותקים חדשים של הנגיף.<br /> &lt;br&gt; <br /> <br /> '''3)הרכבת נגיפים חדשים'''<br /> <br /> מכונות התא מתחילות לייצר בקצב מהיר עוד ועוד RNA נגיפי וחלבונים נגיפיים, ואלו מורכבים יחדיו ליצירת עותקים שלמים של הנגיף. העותקים החדשים נישאים לשוליים החיצוניים של התא, ויכולים לצאת ממנו במטרה להדביק תאים נוספים.<br /> <br /> '''4)שחרור הנגיפים החדשים מהתא המאכסן'''<br /> <br /> השלב האחרון של השכפול הויראלי הוא שחרור עותקי הנגיף החדשים המיוצרים בתא המארח. כל תא נגוע יכול לשחרר מיליוני עותקים של הנגיף לפני שהוא מתפרק לבסוף ומת. נגיפים מסוימים משתחררים<br /> &lt;br&gt;<br /> כאשר התא המארח מת, ואילו נגיפים אחרים יכולים להשתחרר דרך קרום התא מבלי להרוג אותו ישירות. לאחר יציאת הנגיפים מהתא הנגוע, הם עשויים להדביק תאים סמוכים ולחזור על מחזור השכפול.<br /> &lt;br&gt;<br /> שיעול והתעטשות עלולים להפיץ ליחה מלאה נגיפים מדרכי הנשימה על אנשים ומשטחים סמוכים, שם הנגיף יכול להישאר בעל יכולת הדבקה במשך מספר שעות עד מספר ימים.<br /> [[Image: Coronavirus cycle.png|thumb|center|איור 5 מחזור החיים של נגיף הקורונה ]] <br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''פוטנציאל חלבון הספייק בפיתוח חיסונים ותרופות למחלה '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> מאחר ש- SARS-CoV-2הוא נגיף חדש, הידע הקיים לגבי אנטיגנים אפשריים עדיין מצומצם. עם זאת, כלים טכנולוגיים מתקדמים מסייעים למדענים לקדם את המחקר לפיתוח תרכיב נגד הנגיף ומציאת אנטיגנים אפשריים. כך למשל, זמן קצר לאחר התפרצותו, כבר היה בידי החוקרים הרצף הגנטי של הנגיף החדש, אשר מאפשר שימוש במודלים לבחירה מושכלת של אנטיגנים אפשריים.<br /> &lt;br&gt;<br /> כבר החל [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencepanorama/איך-מפתחים-חיסון-נגד-קורונה המירוץ לפיתוח חיסון נגד SARS-COV-2 ]<br /> פיתוח תרופות כנגד מחלת הקורונה יכולות להתבסס גם על חלבון הספייק , מציאת מנגנון הכניסה של הנגיף לתאים באמצעות חלבון S מאפשר לבצע סריקות למציאת מולקולות קטנות או תרופות קיימות שיכולות <br /> &lt;br&gt;<br /> להפריע לכניסת הנגיף לתא. כך למשל, חברת APEIRON Biologics בוחנת יעילות של מולקולה קטנה בשם APN01 החוסמת את הקולטן של התאים שאליו נקשר חלבון S ובכך מונעת הדבקה. כרגע התרופה החדשה נבדקת בניסוי קליני שלב 1 לבטיחות ויעילות.&lt;ref&gt;PMID:32125455&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> לנגיף הקורונה החדש, SARS-CoV-2, יש 29 גֵנים שמכילים הוראות ליצירת חלבונים. 29 החלבונים פועלים בתוך התאים שלנו ועוזרים לייצר אלפי נגיפים חדשים שייצאו מהתא וידביקו אלפי תאים אחרים. כדי לעשות <br /> זאת, חלבוני הנגיף מגייסים לעזרתם חלבונים מהתאים שלנו. אחת האסטרטגיות בפיתוח תרופות נגד הנגיף היא למצוא חומרים שפוגעים בחלבונים שלו – עניין מסובך שדורש זמן רב, אך קבוצות מחקר ברחבי העולם שוקדות על כך אפשרות אחרת היא לפגוע בחלבונים של תאי האדם שעוזרים לחלבוני הנגיף.<br /> בעזרת 29 החלבונים האלה ישנן <br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%91%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-69-%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94[69 תרופות פוטנציאליות לקורונה] <br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' רשימת מקורות '''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: left; direction: ltr; margin-right: 2em;&quot;&gt;<br /> &lt;references/&gt;</div>

Moshera Atawna https://proteopedia.org/index.php?title=Spike_Protein_(Hebrew)&diff=3270451 2020-07-24T17:36:02Z

<p>Moshera Atawna: </p> <hr /> <div>&lt;StructureSection load='6vyb' size='400' side='right' caption='Caption for this structure' scene=''&gt;<br /> &lt;br&gt;<br /> =&lt;center&gt;Spike Protein חלבון הספייק&lt;/center&gt;=<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9F חלבון] הספייק<br /> הוא אחד החלבונים הנמצאים על גבי מעטפת וירוס<br /> ונחשב לחלבון החיוני ביותר לוירוס כיוון שהוא משמש אותו לחדירה לתאי מערכת הנשימה<br /> שהן תאי המטרה שלו.<br /> <br /> חלבון הספייק הינו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F גלוקופרוטאין]<br /> .חוצה ממברנה היוצר הומוטרימר (קומפלקס המורכב משלוש יחידות זהות של החלבון) על שטח פני הוירוס<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> החלבון מורכב מ:<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> 1)אזור גדול הפונה מחוץ למעטפת הוירוס (אקטודומיין)- שמאפשר כניסת הנגיף לתא המארח (איור 1)<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> 2)עוגן טרנסממברנלי יחיד המחבר חלבון זה למעטפת הוירוס<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> 3) זנב קצר פנימי <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בערך זה מוצג המבנה של טרימר &lt;scene name='84/847984/Acto_domain/2'&gt;האקטודומין&lt;/scene&gt; שמקורו מוירוס ה SARS COV-2.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;scene name='84/847984/Amino_acids/1'&gt;חומצות אמינו&lt;/scene&gt; שמרכיבות את מבנה האקטודומין צבועות כך שכל צבע מייצג קבוצת חומצת אמינו שונה .<br /> &lt;br&gt;<br /> האקטודומיין הגדול מורכב &lt;scene name='84/847984/S1_subunit/1'&gt; תת יחידה S1&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע סגול <br /> <br /> &lt;scene name='84/847984/S2_subunit/2'&gt;תת יחידה S2&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע כחול<br /> התת יחידה S1 הנקשרת לקולטן על שטח פני התאים המודבקים ותת יחידה S2 המסייעת בחיתוך ממברנלי ומאפשר כניסת הגנום הנגיפי לתא מארח. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> במהלך הבשלתו וההדבקה עובר חלבון זה חיתוכים פרוטאוליטים באתר הגבול בין S1 ו- S2, כמו גם באתר הקרוי S’ על ידי פרוטאז של התא המודבק (איור 2).חיתוכים אלו חשובים להפעלת החלבון על ידי שינוי מבנהו המרחבי.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בתת היחידה S1 יש שני אזורים חשובים: S1-NTD ו- S1-CTD.נמצא שאזור S1-CTD חשוב להכרת הרצפטור ACE2 המצוי על גבי תאי המטרה המודבקים על ידי הנגיף. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> פענוח המבנה של חלבון ה Spike מנגיף ה Cov SARA שהינו קרוב לנגיף הקורונה SARS Cov 2 העלה שאזור ה S1-CTD מורכב משני תת אזורים<br /> &lt;br&gt;<br /> אזור ליבה מתחם הליבה מורכב בעיקר ממבני &lt;scene name='84/847984/Beta/1'&gt;β sheet&lt;/scene&gt; ואילו אזור ה RBD(receptor binding domain) זה מציג משטח חיצוני קעור המסייע לקשירתו לקולטן<br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה הינם משפחה של נגיפים הכוללת בין השאר את נגיף הקורונה האחראי להתפרצות הקורונה הנוכחית.מקובל לחלק את קבוצת נגיפי הקורונה לארבע תת קבוצות: אלפא, ביתא, גמא ודלתא. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה מכירים מגוון קולטנים .מה שמשתנה ביניהם תת היחידה S1 בחלבון ה Spike המכילה רצף קטן משותף לכל משפחות נגיפי הקורונה, <br /> &lt;br&gt;<br /> אבל בנגיפי הקורונה השייכים לאותה משפחה<br /> מידת הדימיון ברצף משמעותית יותר. נגיפי קורונה ממשפחות אלפא ובטא מזהים את הקולטן ACE2 על גבי התאי המטרה.&lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt; <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> <br /> [[Image:אקטודומין.Png|thumb|center|איור 1-מבנה של טרימר האקטודומיין]]<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> [[Image:חיתוך פרוטואליטי.png|center|איור 2-חיתוך פרוטואליטי]]<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''מגפת הקורונה'''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בדצמבר 2019 , התפרץ לראשונה בעיר ווהן בסין נגיף קורונה חדש שנקרא <br /> , [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/ SARS COV-2] שהתפשט<br /> <br /> לרחבי העולם כולל ישראל , הנגיף גורם למחלה שנקרא coronavirus disease 2019 (COVID‑19) ,ארגון הבריאות העולמי (WHO) הכריז על המחלה כפנדמיה – מחלה כלל עולמית . [https://www.who.int/emergencies/diseases/novel-coronavirus-2019/question-and-answers-hub/q-a-detail/q-a-coronaviruses#:~:text=symptoms תסמיני המחלה] הם חום , שיעול יבש , כאבי גרון וקשיי נשימה ואפילו למוות במקרים החמורים .<br /> דרכי ההדבקה בוירוס הקורונה הם דרך האף ,הפה והעיניים <br /> [https://www.youtube.com/watch?v=BtN-goy9VOY&amp;feature=youtube סרטון - איך נדבקים בנגיף ?]<br /> וכחלק מהמלחמה בנגיף הקורונה ישראל ומדינות נוספות מחייבות את תושביה להשתמש <br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A3-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94 במסכות פנים]<br /> <br /> .בכדי לצמצם את מעבר הנגיף מאדם לאחר למרות זאת<br /> נכון לתאריך כתיבת ערך זה לפי [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D עדכון]<br /> משרד הבריאות אתמול נוספו בישראל לפחות 1,681 מאובחנים חדשים, המספר הגבוה ביותר שהיה לנו מאז פרוץ המגפה, ושצפוי עוד לעלות כשיגיעו תוצאות של בדיקות נוספות מאתמול. מספר החולים הפעילים עומד כעת על 21,393 חולים ומספר המאושפזים עומד על 524 איש, מתוכם 123 במצב בינוני ו-177 במצב קשה. מספר המתים מקורונה עלה ל-368, לאחר שאתמול מתו בישראל שלושה חולים והיום עוד אחד.<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' נגיף SARS-COV-2 '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> &lt;p dir = 'rtl'&gt;<br /> [[Image: My_Image.png|thumb|left|איור 3 – נגיף הקורונה נקרא על שם חלבונים שמעניקים לו מראה של כתר. אילוסטרציה של נגיף הקורונה KTSDesign, SPL ]]<br /> <br /> נגיף הקורונה החדש שייך למשפחת וירוסי הקורונה , הוא נקרא בשם הזה על שם חלבוני ה spike- דמויי הכתר או בלטינית קורונה , הבולטים על פני השטח שלו (איור 3) . חלבון זה הוא חיוני וקריטי לחדירת הוירוס לתא המאכסן שלו.<br /> &lt;br&gt;<br /> . הגנום של נגיף הקורונה מורכב במולקולת RNA, ולא במולקולות DNA, כמו הגנום שלנו ושל כל בעלי החיים, הצמחים וגם החיידקים. כשבוע לאחר שהנגיף תועד לראשונה קבעו חוקרים את רצף שלו. בעוד שהגנום של האדם מורכב מלמעלה משלושה מיליארד &quot;אותיות&quot; או בסיסי DNA,הגנום של הנגיף מכיל פחות מ- 30,000 אותיות גנטיות ומספר קטן של גנים<br /> &lt;br&gt;<br /> , הגנום שלו מורכב ממולקולת RNA המקודדת ל 29 גנים המייצרים בסופו של דבר 29 חלבונים האחראיים על התרבות הנגיף בתא המאכסן , ישנם חלבונים לא מבניים כמו RNA POLYMERASE וחלבונים מבניים כמו חלבון הספייק שמשמש לחדירת הנגיף לתא המאכסן בנוסף לחלבון נוקלאופרוטאין האורז את הגנום ושניים אחרים הקשורים לקרום &lt;ref&gt;PMID: 32228860 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיף ה SARS- Cov2 האחראי על התפרצות הקורונה הנוכחית דומה מאוד במבנהו ורצפו לנגיף ה SARS-CoVהאחראי להתפרצות מחלת ה SARS ב <br /> 2002.מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים BATCOV RaTG 13 <br /> &lt;br&gt; <br /> , ייתכן שעטלפים העבירו אותו לבני האדם אך בין שני הנגיפים קיים הבדל גדול בגנום באזורים הקשורים ליכולת ההדבקה , דבר זה מרמז על כך שנגיף העטלף הזה לא הדביק ישירות בני אדם אלא הועבר לבני אדם דרך מארח ביניים &lt;ref&gt;PMID:32015507&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> ואכן,מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים.עבור נגיף ה SARS נמצא שמארח הביניים הינו היונק [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%97%D7%9F_%D7%93%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%99 גחן דקלים אסייתי]. <br /> &lt;br&gt;<br /> נמצאו 2 ח.אמינו במתחם קישור הרצפטור (RBD-receptor binding domain) באזור ה S1-CTD מבדילות בין הנגיף שמדביק האדם לזה המדביק את <br /> החדק,Asn479+Thr487 באדם לעומת lys479+ser487 בבעלי חיים.<br /> &lt;br&gt;<br /> מחקרים הראו שהנגיף של האדם נקשר יותר חזק לקולטן ACE2 מאשר הנגיף של בעל החיים, וההסבר הוא מוטציות שהובילו להחלפת שתי חומצות אמינו אלו הגדילו את סיכוי המעבר של הנגיף מחיה לאדם. <br /> &lt;br&gt;<br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/ השינויים ברצפו]<br /> של חלבון הספייק בנגיף הקורונה (כמו גם שינויים ברצף חלבונים אחרים בנגיף) הינם נושא למחקר רב.עד כה נקבע הרצף של מספר רב של נגיפים שבודדו מחולים בכל העולם<br /> רצפים אלו וההבדלים ביניהם הודות לרכישת מוטציות מאפשרים לעקוב אחר התפשטות המגפה בעולם, ללמוד על אזורים חשובים בגנום הנגיף ומהווים פוטנציאל לפיתוח חיסון או תרופה. <br /> &lt;br&gt;<br /> .המידע על רצף הנגיף והשינויים בו מאוגד במאגר מידע יחודי הנגיש לציבור הרחב &lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' SARS-COV-2 מעגל החיים של נגיף '''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''1)חדירה לתא המאכסן נעשה באמצעות חלבון ה SPIKE'''<br /> <br /> הנגיף נכנס לגוף דרך האף, הפה והעיניים, ובעזרת חלבון ה-Spike, או חלבון S, מתחבר לתאים בדרכי הנשימה המייצרים חלבון הנקרא ACE2.(איור 4)<br /> &lt;br&gt;<br /> [[Image: C0485399-Coronavirus_host_cell_receptor_with_antibody,_illustration-SPL_580.jpg|thumb|center|איור 4 חלבון ספייק נקשר על פני הקולטן של התא המודבק אילוסטרציה של מבנה הקולטן Ramon Andrade 3Dciencia, SPL]] <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''2)שחרור החומר הגנטי הוירוסי בתא המאכסן'''<br /> לאחר שהנגיף נכנס לתוך התא, הוא משחרר קטע של חומר גנטי בצורת RNA.לאחר שחדר לתא, הנגיף מנצל את מרכיביו ליצירת מפעלי שכפול RNA עבור הנגיף. התא הנגוע קורא את ה-RNA הנגיפי ומייצר חלבונים לפי ההוראות הכתובות בו. אותם חלבונים ישמשו בהמשך להרכבת עותקים חדשים של הנגיף.<br /> &lt;br&gt; <br /> <br /> '''3)הרכבת נגיפים חדשים'''<br /> <br /> מכונות התא מתחילות לייצר בקצב מהיר עוד ועוד RNA נגיפי וחלבונים נגיפיים, ואלו מורכבים יחדיו ליצירת עותקים שלמים של הנגיף. העותקים החדשים נישאים לשוליים החיצוניים של התא, ויכולים לצאת ממנו במטרה להדביק תאים נוספים.<br /> <br /> '''4)שחרור הנגיפים החדשים מהתא המאכסן'''<br /> <br /> השלב האחרון של השכפול הויראלי הוא שחרור עותקי הנגיף החדשים המיוצרים בתא המארח. כל תא נגוע יכול לשחרר מיליוני עותקים של הנגיף לפני שהוא מתפרק לבסוף ומת. נגיפים מסוימים משתחררים<br /> &lt;br&gt;<br /> כאשר התא המארח מת, ואילו נגיפים אחרים יכולים להשתחרר דרך קרום התא מבלי להרוג אותו ישירות. לאחר יציאת הנגיפים מהתא הנגוע, הם עשויים להדביק תאים סמוכים ולחזור על מחזור השכפול.<br /> &lt;br&gt;<br /> שיעול והתעטשות עלולים להפיץ ליחה מלאה נגיפים מדרכי הנשימה על אנשים ומשטחים סמוכים, שם הנגיף יכול להישאר בעל יכולת הדבקה במשך מספר שעות עד מספר ימים.<br /> [[Image: Coronavirus cycle.png|thumb|center|איור 5 מחזור החיים של נגיף הקורונה ]] <br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''פוטנציאל חלבון הספייק בפיתוח חיסונים ותרופות למחלה '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> מאחר ש- SARS-CoV-2הוא נגיף חדש, הידע הקיים לגבי אנטיגנים אפשריים עדיין מצומצם. עם זאת, כלים טכנולוגיים מתקדמים מסייעים למדענים לקדם את המחקר לפיתוח תרכיב נגד הנגיף ומציאת אנטיגנים אפשריים. כך למשל, זמן קצר לאחר התפרצותו, כבר היה בידי החוקרים הרצף הגנטי של הנגיף החדש, אשר מאפשר שימוש במודלים לבחירה מושכלת של אנטיגנים אפשריים.<br /> &lt;br&gt;<br /> כבר החל [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencepanorama/איך-מפתחים-חיסון-נגד-קורונה המירוץ לפיתוח חיסון נגד SARS-COV-2 ]<br /> פיתוח תרופות כנגד מחלת הקורונה יכולות להתבסס גם על חלבון הספייק , מציאת מנגנון הכניסה של הנגיף לתאים באמצעות חלבון S מאפשר לבצע סריקות למציאת מולקולות קטנות או תרופות קיימות שיכולות <br /> &lt;br&gt;<br /> להפריע לכניסת הנגיף לתא. כך למשל, חברת APEIRON Biologics בוחנת יעילות של מולקולה קטנה בשם APN01 החוסמת את הקולטן של התאים שאליו נקשר חלבון S ובכך מונעת הדבקה. כרגע התרופה החדשה נבדקת בניסוי קליני שלב 1 לבטיחות ויעילות.&lt;ref&gt;PMID:32125455&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> לנגיף הקורונה החדש, SARS-CoV-2, יש 29 גֵנים שמכילים הוראות ליצירת חלבונים. 29 החלבונים פועלים בתוך התאים שלנו ועוזרים לייצר אלפי נגיפים חדשים שייצאו מהתא וידביקו אלפי תאים אחרים. כדי לעשות <br /> זאת, חלבוני הנגיף מגייסים לעזרתם חלבונים מהתאים שלנו. אחת האסטרטגיות בפיתוח תרופות נגד הנגיף היא למצוא חומרים שפוגעים בחלבונים שלו – עניין מסובך שדורש זמן רב, אך קבוצות מחקר ברחבי העולם שוקדות על כך אפשרות אחרת היא לפגוע בחלבונים של תאי האדם שעוזרים לחלבוני הנגיף.<br /> בעזרת 29 החלבונים האלה ישנן <br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%91%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-69-%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94[69 תרופות פוטנציאליות לקורונה] <br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' רשימת מקורות '''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: left; direction: ltr; margin-right: 2em;&quot;&gt;<br /> &lt;references/&gt;</div>

Moshera Atawna https://proteopedia.org/index.php?title=Spike_Protein_(Hebrew)&diff=3270450 2020-07-24T16:46:21Z

<p>Moshera Atawna: </p> <hr /> <div>&lt;StructureSection load='6vyb' size='400' side='right' caption='Caption for this structure' scene=''&gt;<br /> &lt;br&gt;<br /> =&lt;center&gt;Spike Protein חלבון הספייק&lt;/center&gt;=<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9F חלבון] הספייק<br /> הוא אחד החלבונים הנמצאים על גבי מעטפת וירוס<br /> ונחשב לחלבון החיוני ביותר לוירוס כיוון שהוא משמש אותו לחדירה לתאי מערכת הנשימה<br /> שהן תאי המטרה שלו.<br /> <br /> חלבון הספייק הינו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F גלוקופרוטאין]<br /> .חוצה ממברנה היוצר הומוטרימר (קומפלקס המורכב משלוש יחידות זהות של החלבון) על שטח פני הוירוס<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> החלבון מורכב מ:<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> 1)אזור גדול הפונה מחוץ למעטפת הוירוס (אקטודומיין)- שמאפשר כניסת הנגיף לתא המארח (איור 1)<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> 2)עוגן טרנסממברנלי יחיד המחבר חלבון זה למעטפת הוירוס<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> 3) זנב קצר פנימי <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בערך זה מוצג המבנה של טרימר &lt;scene name='84/847984/Acto_domain/2'&gt;האקטודומין&lt;/scene&gt; שמקורו מוירוס ה SARS COV-2.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;scene name='84/847984/Amino_acids/1'&gt;חומצות אמינו&lt;/scene&gt; שמרכיבות את מבנה האקטודומין צבועות כך שכל צבע מייצג קבוצת חומצת אמינו שונה .<br /> &lt;br&gt;<br /> האקטודומיין הגדול מורכב &lt;scene name='84/847984/S1_subunit/1'&gt; תת יחידה S1&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע סגול <br /> <br /> &lt;scene name='84/847984/S2_subunit/2'&gt;תת יחידה S2&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע כחול<br /> התת יחידה S1 הנקשרת לקולטן על שטח פני התאים המודבקים ותת יחידה S2 המסייעת בחיתוך ממברנלי ומאפשר כניסת הגנום הנגיפי לתא מארח. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> במהלך הבשלתו וההדבקה עובר חלבון זה חיתוכים פרוטאוליטים באתר הגבול בין S1 ו- S2, כמו גם באתר הקרוי S’ על ידי פרוטאז של התא המודבק (איור 2).חיתוכים אלו חשובים להפעלת החלבון על ידי שינוי מבנהו המרחבי.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בתת היחידה S1 יש שני אזורים חשובים: S1-NTD ו- S1-CTD.נמצא שאזור S1-CTD חשוב להכרת הרצפטור ACE2 המצוי על גבי תאי המטרה המודבקים על ידי הנגיף. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> פענוח המבנה של חלבון ה Spike מנגיף ה Cov SARA שהינו קרוב לנגיף הקורונה SARS Cov 2 העלה שאזור ה S1-CTD מורכב משני תת אזורים<br /> &lt;br&gt;<br /> אזור ליבה מתחם הליבה מורכב בעיקר ממבני &lt;scene name='84/847984/Beta/1'&gt;β sheet&lt;/scene&gt; ואילו אזור ה RBD(receptor binding domain) זה מציג משטח חיצוני קעור המסייע לקשירתו לקולטן<br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה הינם משפחה של נגיפים הכוללת בין השאר את נגיף הקורונה האחראי להתפרצות הקורונה הנוכחית.מקובל לחלק את קבוצת נגיפי הקורונה לארבע תת קבוצות: אלפא, ביתא, גמא ודלתא. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה מכירים מגוון קולטנים .מה שמשתנה ביניהם תת היחידה S1 בחלבון ה Spike המכילה רצף קטן משותף לכל משפחות נגיפי הקורונה, <br /> &lt;br&gt;<br /> אבל בנגיפי הקורונה השייכים לאותה משפחה<br /> מידת הדימיון ברצף משמעותית יותר. נגיפי קורונה ממשפחות אלפא ובטא מזהים את הקולטן ACE2 על גבי התאי המטרה.&lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt; <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> <br /> [[Image:אקטודומין.Png|thumb|center|איור 1-מבנה של טרימר האקטודומיין]]<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> [[Image:חיתוך פרוטואליטי.png|center|איור 2-חיתוך פרוטואליטי]]<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''מגפת הקורונה'''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בדצמבר 2019 , התפרץ לראשונה בעיר ווהן בסין נגיף קורונה חדש שנקרא <br /> , [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/ SARS COV-2] שהתפשט<br /> <br /> לרחבי העולם כולל ישראל , הנגיף גורם למחלה שנקרא coronavirus disease 2019 (COVID‑19) ,ארגון הבריאות העולמי (WHO) הכריז על המחלה כפנדמיה – מחלה כלל עולמית . [https://www.who.int/emergencies/diseases/novel-coronavirus-2019/question-and-answers-hub/q-a-detail/q-a-coronaviruses#:~:text=symptoms תסמיני המחלה] הם חום , שיעול יבש , כאבי גרון וקשיי נשימה ואפילו למוות במקרים החמורים .<br /> דרכי ההדבקה בוירוס הקורונה הם דרך האף ,הפה והעיניים <br /> [https://www.youtube.com/watch?v=BtN-goy9VOY&amp;feature=youtube סרטון - איך נדבקים בנגיף ?]<br /> וכחלק מהמלחמה בנגיף הקורונה ישראל ומדינות נוספות מחייבות את תושביה להשתמש <br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A3-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94 במסכות פנים]<br /> <br /> .בכדי לצמצם את מעבר הנגיף מאדם לאחר למרות זאת<br /> נכון לתאריך כתיבת ערך זה לפי [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D עדכון]<br /> משרד הבריאות אתמול נוספו בישראל לפחות 1,681 מאובחנים חדשים, המספר הגבוה ביותר שהיה לנו מאז פרוץ המגפה, ושצפוי עוד לעלות כשיגיעו תוצאות של בדיקות נוספות מאתמול. מספר החולים הפעילים עומד כעת על 21,393 חולים ומספר המאושפזים עומד על 524 איש, מתוכם 123 במצב בינוני ו-177 במצב קשה. מספר המתים מקורונה עלה ל-368, לאחר שאתמול מתו בישראל שלושה חולים והיום עוד אחד.<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' נגיף SARS-COV-2 '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> &lt;p dir = 'rtl'&gt;<br /> [[Image: My_Image.png|thumb|left|איור 3 – נגיף הקורונה נקרא על שם חלבונים שמעניקים לו מראה של כתר. אילוסטרציה של נגיף הקורונה KTSDesign, SPL ]]<br /> <br /> נגיף הקורונה החדש שייך למשפחת וירוסי הקורונה , הוא נקרא בשם הזה על שם חלבוני ה spike- דמויי הכתר או בלטינית קורונה , הבולטים על פני השטח שלו (איור 3) . חלבון זה הוא חיוני וקריטי לחדירת הוירוס לתא המאכסן שלו.<br /> &lt;br&gt;<br /> . הגנום של נגיף הקורונה מורכב במולקולת RNA, ולא במולקולות DNA, כמו הגנום שלנו ושל כל בעלי החיים, הצמחים וגם החיידקים. כשבוע לאחר שהנגיף תועד לראשונה קבעו חוקרים את רצף שלו. בעוד שהגנום של האדם מורכב מלמעלה משלושה מיליארד &quot;אותיות&quot; או בסיסי DNA,הגנום של הנגיף מכיל פחות מ- 30,000 אותיות גנטיות ומספר קטן של גנים<br /> &lt;br&gt;<br /> , הגנום שלו מורכב ממולקולת RNA המקודדת ל 29 גנים המייצרים בסופו של דבר 29 חלבונים האחראיים על התרבות הנגיף בתא המאכסן , ישנם חלבונים לא מבניים כמו RNA POLYMERASE וחלבונים מבניים כמו חלבון הספייק שמשמש לחדירת הנגיף לתא המאכסן בנוסף לחלבון נוקלאופרוטאין האורז את הגנום ושניים אחרים הקשורים לקרום &lt;ref&gt;PMID: 32228860 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיף ה SARS- Cov2 האחראי על התפרצות הקורונה הנוכחית דומה מאוד במבנהו ורצפו לנגיף ה SARS-CoVהאחראי להתפרצות מחלת ה SARS ב <br /> 2002.מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים BATCOV RaTG 13 <br /> &lt;br&gt; <br /> , ייתכן שעטלפים העבירו אותו לבני האדם אך בין שני הנגיפים קיים הבדל גדול בגנום באזורים הקשורים ליכולת ההדבקה , דבר זה מרמז על כך שנגיף העטלף הזה לא הדביק ישירות בני אדם אלא הועבר לבני אדם דרך מארח ביניים &lt;ref&gt;PMID:32015507&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> ואכן,מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים.עבור נגיף ה SARS נמצא שמארח הביניים הינו היונק [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%97%D7%9F_%D7%93%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%99 גחן דקלים אסייתי]. <br /> &lt;br&gt;<br /> נמצאו 2 ח.אמינו במתחם קישור הרצפטור (RBD-receptor binding domain) באזור ה S1-CTD מבדילות בין הנגיף שמדביק האדם לזה המדביק את <br /> החדק,Asn479+Thr487 באדם לעומת lys479+ser487 בבעלי חיים.<br /> &lt;br&gt;<br /> מחקרים הראו שהנגיף של האדם נקשר יותר חזק לקולטן ACE2 מאשר הנגיף של בעל החיים, וההסבר הוא מוטציות שהובילו להחלפת שתי חומצות אמינו אלו הגדילו את סיכוי המעבר של הנגיף מחיה לאדם. <br /> &lt;br&gt;<br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/ השינויים ברצפו]<br /> של חלבון הספייק בנגיף הקורונה (כמו גם שינויים ברצף חלבונים אחרים בנגיף) הינם נושא למחקר רב.עד כה נקבע הרצף של מספר רב של נגיפים שבודדו מחולים בכל העולם<br /> רצפים אלו וההבדלים ביניהם הודות לרכישת מוטציות מאפשרים לעקוב אחר התפשטות המגפה בעולם, ללמוד על אזורים חשובים בגנום הנגיף ומהווים פוטנציאל לפיתוח חיסון או תרופה. <br /> &lt;br&gt;<br /> .המידע על רצף הנגיף והשינויים בו מאוגד במאגר מידע יחודי הנגיש לציבור הרחב &lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' SARS-COV-2 מעגל החיים של נגיף '''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''1)חדירה לתא המאכסן נעשה באמצעות חלבון ה SPIKE'''<br /> <br /> הנגיף נכנס לגוף דרך האף, הפה והעיניים, ובעזרת חלבון ה-Spike, או חלבון S, מתחבר לתאים בדרכי הנשימה המייצרים חלבון הנקרא ACE2.(איור 4)<br /> &lt;br&gt;<br /> [[Image: C0485399-Coronavirus_host_cell_receptor_with_antibody,_illustration-SPL_580.jpg|thumb|center|איור 4 חלבון ספייק נקשר על פני הקולטן של התא המודבק אילוסטרציה של מבנה הקולטן Ramon Andrade 3Dciencia, SPL]] <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''2)שחרור החומר הגנטי הוירוסי בתא המאכסן'''<br /> לאחר שהנגיף נכנס לתוך התא, הוא משחרר קטע של חומר גנטי בצורת RNA.לאחר שחדר לתא, הנגיף מנצל את מרכיביו ליצירת מפעלי שכפול RNA עבור הנגיף. התא הנגוע קורא את ה-RNA הנגיפי ומייצר חלבונים לפי ההוראות הכתובות בו. אותם חלבונים ישמשו בהמשך להרכבת עותקים חדשים של הנגיף.<br /> &lt;br&gt; <br /> <br /> '''3)הרכבת נגיפים חדשים'''<br /> <br /> מכונות התא מתחילות לייצר בקצב מהיר עוד ועוד RNA נגיפי וחלבונים נגיפיים, ואלו מורכבים יחדיו ליצירת עותקים שלמים של הנגיף. העותקים החדשים נישאים לשוליים החיצוניים של התא, ויכולים לצאת ממנו במטרה להדביק תאים נוספים.<br /> <br /> '''4)שחרור הנגיפים החדשים מהתא המאכסן'''<br /> <br /> השלב האחרון של השכפול הויראלי הוא שחרור עותקי הנגיף החדשים המיוצרים בתא המארח. כל תא נגוע יכול לשחרר מיליוני עותקים של הנגיף לפני שהוא מתפרק לבסוף ומת. נגיפים מסוימים משתחררים<br /> &lt;br&gt;<br /> כאשר התא המארח מת, ואילו נגיפים אחרים יכולים יכולים להשתחרר דרך קרום התא מבלי להרוג אותו ישירות. לאחר יציאת הנגיפים מהתא הנגוע, הם עשויים להדביק תאים סמוכים ולחזור על מחזור השכפול.<br /> &lt;br&gt;<br /> שיעול והתעטשות עלולים להפיץ ליחה מלאה נגיפים מדרכי הנשימה על אנשים ומשטחים סמוכים, שם הנגיף יכול להישאר בעל יכולת הדבקה במשך מספר שעות עד מספר ימים.<br /> [[Image: Coronavirus cycle.png|thumb|center|איור 5 מחזור החיים של נגיף הקורונה ]] <br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''פוטנציאל חלבון הספייק בפיתוח חיסונים ותרופות למחלה '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> מאחר ש- SARS-CoV-2הוא נגיף חדש, הידע הקיים לגבי אנטיגנים אפשריים עדיין מצומצם. עם זאת, כלים טכנולוגיים מתקדמים מסייעים למדענים לקדם את המחקר לפיתוח תרכיב נגד הנגיף ומציאת אנטיגנים אפשריים. כך למשל, זמן קצר לאחר התפרצותו, כבר היה בידי החוקרים הרצף הגנטי של הנגיף החדש, אשר מאפשר שימוש במודלים לבחירה מושכלת של אנטיגנים אפשריים.<br /> &lt;br&gt;<br /> כבר החל [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencepanorama/איך-מפתחים-חיסון-נגד-קורונה המירוץ לפיתוח חיסון נגד SARS-COV-2 ]<br /> פיתוח תרופות כנגד מחלת הקורונה יכולות להתבסס גם על חלבון הספייק , מציאת מנגנון הכניסה של הנגיף לתאים באמצעות חלבון S מאפשר לבצע סריקות למציאת מולקולות קטנות או תרופות קיימות שיכולות <br /> &lt;br&gt;<br /> להפריע לכניסת הנגיף לתא. כך למשל, חברת APEIRON Biologics בוחנת יעילות של מולקולה קטנה בשם APN01 החוסמת את הקולטן של התאים שאליו נקשר חלבון S ובכך מונעת הדבקה. כרגע התרופה החדשה נבדקת בניסוי קליני שלב 1 לבטיחות ויעילות.&lt;ref&gt;PMID:32125455&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> לנגיף הקורונה החדש, SARS-CoV-2, יש 29 גֵנים שמכילים הוראות ליצירת חלבונים. 29 החלבונים פועלים בתוך התאים שלנו ועוזרים לייצר אלפי נגיפים חדשים שייצאו מהתא וידביקו אלפי תאים אחרים. כדי לעשות <br /> זאת, חלבוני הנגיף מגייסים לעזרתם חלבונים מהתאים שלנו. אחת האסטרטגיות בפיתוח תרופות נגד הנגיף היא למצוא חומרים שפוגעים בחלבונים שלו – עניין מסובך שדורש זמן רב, אך קבוצות מחקר ברחבי העולם שוקדות על כך אפשרות אחרת היא לפגוע בחלבונים של תאי האדם שעוזרים לחלבוני הנגיף.<br /> בעזרת 29 החלבונים האלה ישנן <br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%91%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-69-%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94[69 תרופות פוטנציאליות לקורונה] <br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' רשימת מקורות '''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: left; direction: ltr; margin-right: 2em;&quot;&gt;<br /> &lt;references/&gt;</div>

Moshera Atawna https://proteopedia.org/index.php?title=Spike_Protein_(Hebrew)&diff=3270449 2020-07-24T16:42:35Z

<p>Moshera Atawna: </p> <hr /> <div>&lt;StructureSection load='6vyb' size='400' side='right' caption='Caption for this structure' scene=''&gt;<br /> &lt;br&gt;<br /> =&lt;center&gt;Spike Protein חלבון הספייק&lt;/center&gt;=<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9F חלבון] הספייק<br /> הוא אחד החלבונים הנמצאים על גבי מעטפת וירוס<br /> ונחשב לחלבון החיוני ביותר לוירוס כיוון שהוא משמש אותו לחדירה לתאי מערכת הנשימה<br /> שהן תאי המטרה שלו.<br /> <br /> חלבון הספייק הינו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F גלוקופרוטאין]<br /> .חוצה ממברנה היוצר הומוטרימר (קומפלקס המורכב משלוש יחידות זהות של החלבון) על שטח פני הוירוס<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> החלבון מורכב מ:<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> 1)אזור גדול הפונה מחוץ למעטפת הוירוס (אקטודומיין)- שמאפשר כניסת הנגיף לתא המארח (איור 1)<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> 2)עוגן טרנסממברנלי יחיד המחבר חלבון זה למעטפת הוירוס<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> 3) זנב קצר פנימי <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בערך זה מוצג המבנה של טרימר &lt;scene name='84/847984/Acto_domain/2'&gt;האקטודומין&lt;/scene&gt; שמקורו מוירוס ה SARS COV-2.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;scene name='84/847984/Amino_acids/1'&gt;חומצות אמינו&lt;/scene&gt; שמרכיבות את מבנה האקטודומין צבועות כך שכל צבע מייצג קבוצת חומצת אמינו שונה .<br /> &lt;br&gt;<br /> האקטודומיין הגדול מורכב &lt;scene name='84/847984/S1_subunit/1'&gt; תת יחידה S1&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע סגול <br /> <br /> &lt;scene name='84/847984/S2_subunit/2'&gt;תת יחידה S2&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע כחול<br /> התת יחידה S1 הנקשרת לקולטן על שטח פני התאים המודבקים ותת יחידה S2 המסייעת בחיתוך ממברנלי ומאפשר כניסת הגנום הנגיפי לתא מארח. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> במהלך הבשלתו וההדבקה עובר חלבון זה חיתוכים פרוטאוליטים באתר הגבול בין S1 ו- S2, כמו גם באתר הקרוי S’ על ידי פרוטאז של התא המודבק (איור 2).חיתוכים אלו חשובים להפעלת החלבון על ידי שינוי מבנהו המרחבי.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בתת היחידה S1 יש שני אזורים חשובים: S1-NTD ו- S1-CTD.נמצא שאזור S1-CTD חשוב להכרת הרצפטור ACE2 המצוי על גבי תאי המטרה המודבקים על ידי הנגיף. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> פענוח המבנה של חלבון ה Spike מנגיף ה Cov SARA שהינו קרוב לנגיף הקורונה SARS Cov 2 העלה שאזור ה S1-CTD מורכב משני תת אזורים<br /> &lt;br&gt;<br /> אזור ליבה מתחם הליבה מורכב בעיקר ממבני &lt;scene name='84/847984/Beta/1'&gt;β sheet&lt;/scene&gt; ואילו אזור ה RBD(receptor binding domain) זה מציג משטח חיצוני קעור המסייע לקשירתו לקולטן<br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה הינם משפחה של נגיפים הכוללת בין השאר את נגיף הקורונה האחראי להתפרצות הקורונה הנוכחית.מקובל לחלק את קבוצת נגיפי הקורונה לארבע תת קבוצות: אלפא, ביתא, גמא ודלתא. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה מכירים מגוון קולטנים .מה שמשתנה ביניהם תת היחידה S1 בחלבון ה Spike המכילה רצף קטן משותף לכל משפחות נגיפי הקורונה, <br /> &lt;br&gt;<br /> אבל בנגיפי הקורונה השייכים לאותה משפחה<br /> מידת הדימיון ברצף משמעותית יותר. נגיפי קורונה ממשפחות אלפא ובטא מזהים את הקולטן ACE2 על גבי התאי המטרה.&lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt; <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> <br /> [[Image:אקטודומין.Png|thumb|center|איור 1-מבנה של טרימר האקטודומיין]]<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> [[Image:חיתוך פרוטואליטי.png|center|איור 2-חיתוך פרוטואליטי]]<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''מגפת הקורונה'''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בדצמבר 2019 , התפרץ לראשונה בעיר ווהן בסין נגיף קורונה חדש שנקרא <br /> , [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/ SARS COV-2] שהתפשט<br /> <br /> לרחבי העולם כולל ישראל , הנגיף גורם למחלה שנקרא coronavirus disease 2019 (COVID‑19) ,ארגון הבריאות העולמי (WHO) הכריז על המחלה כפנדמיה – מחלה כלל עולמית . [https://www.who.int/emergencies/diseases/novel-coronavirus-2019/question-and-answers-hub/q-a-detail/q-a-coronaviruses#:~:text=symptoms תסמיני המחלה] הם חום , שיעול יבש , כאבי גרון וקשיי נשימה ואפילו למוות במקרים החמורים .<br /> דרכי ההדבקה בוירוס הקורונה הם דרך האף ,הפה והעיניים <br /> [https://www.youtube.com/watch?v=BtN-goy9VOY&amp;feature=youtube סרטון - איך נדבקים בנגיף ?]<br /> וכחלק מהמלחמה בנגיף הקורונה ישראל ומדינות נוספות מחייבות את תושביה להשתמש <br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A3-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94 במסכות פנים]<br /> <br /> .בכדי לצמצם את מעבר הנגיף מאדם לאחר למרות זאת<br /> נכון לתאריך כתיבת ערך זה לפי [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D עדכון]<br /> משרד הבריאות אתמול נוספו בישראל לפחות 1,681 מאובחנים חדשים, המספר הגבוה ביותר שהיה לנו מאז פרוץ המגפה, ושצפוי עוד לעלות כשיגיעו תוצאות של בדיקות נוספות מאתמול. מספר החולים הפעילים עומד כעת על 21,393 חולים ומספר המאושפזים עומד על 524 איש, מתוכם 123 במצב בינוני ו-177 במצב קשה. מספר המתים מקורונה עלה ל-368, לאחר שאתמול מתו בישראל שלושה חולים והיום עוד אחד.<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' נגיף SARS-COV-2 '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> &lt;p dir = 'rtl'&gt;<br /> [[Image: My_Image.png|thumb|left|איור 3 – נגיף הקורונה נקרא על שם חלבונים שמעניקים לו מראה של כתר. אילוסטרציה של נגיף הקורונה KTSDesign, SPL ]]<br /> <br /> נגיף הקורונה החדש שייך למשפחת וירוסי הקורונה , הוא נקרא בשם הזה על שם חלבוני ה spike- דמויי הכתר או בלטינית קורונה , הבולטים על פני השטח שלו (איור 3) . חלבון זה הוא חיוני וקריטי לחדירת הוירוס לתא המאכסן שלו.<br /> &lt;br&gt;<br /> . הגנום של נגיף הקורונה מורכב במולקולת RNA, ולא במולקולות DNA, כמו הגנום שלנו ושל כל בעלי החיים, הצמחים וגם החיידקים. כשבוע לאחר שהנגיף תועד לראשונה קבעו חוקרים את רצף שלו. בעוד שהגנום של האדם מורכב מלמעלה משלושה מיליארד &quot;אותיות&quot; או בסיסי DNA,הגנום של הנגיף מכיל פחות מ- 30,000 אותיות גנטיות ומספר קטן של גנים<br /> &lt;br&gt;<br /> , הגנום שלו מורכב ממולקולת RNA המקודדת ל 29 גנים המייצרים בסופו של דבר 29 חלבונים האחראיים על התרבות הנגיף בתא המאכסן , ישנם חלבונים לא מבניים כמו RNA POLYMERASE וחלבונים מבניים כמו חלבון הספייק שמשמש לחדירת הנגיף לתא המאכסן בנוסף לחלבון נוקלאופרוטאין האורז את הגנום ושניים אחרים הקשורים לקרום &lt;ref&gt;PMID: 32228860 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיף ה SARS- Cov2 האחראי על התפרצות הקורונה הנוכחית דומה מאוד במבנהו ורצפו לנגיף ה SARS-CoVהאחראי להתפרצות מחלת ה SARS ב <br /> 2002.מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים BATCOV RaTG 13 <br /> &lt;br&gt; <br /> , ייתכן שעטלפים העבירו אותו לבני האדם אך בין שני הנגיפים קיים הבדל גדול בגנום באזורים הקשורים ליכולת ההדבקה , דבר זה מרמז על כך שנגיף העטלף הזה לא הדביק ישירות בני אדם אלא הועבר לבני אדם דרך מארח ביניים &lt;ref&gt;PMID:32015507&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> ואכן,מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים.עבור נגיף ה SARS נמצא שמארח הביניים הינו היונק [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%97%D7%9F_%D7%93%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%99 גחן דקלים אסייתי]. <br /> &lt;br&gt;<br /> נמצאו 2 ח.אמינו במתחם קישור הרצפטור (RBD-receptor binding domain) באזור ה S1-CTD מבדילות בין הנגיף שמדביק האדם לזה המדביק את <br /> החדק,Asn479+Thr487 באדם לעומת lys479+ser487 בבעלי חיים.<br /> &lt;br&gt;<br /> מחקרים הראו שהנגיף של האדם נקשר יותר חזק לקולטן ACE2 מאשר הנגיף של בעל החיים, וההסבר הוא מוטציות שהובילו להחלפת שתי חומצות אמינו אלו הגדילו את סיכוי המעבר של הנגיף מחיה לאדם. <br /> &lt;br&gt;<br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/ השינויים ברצפו]<br /> של חלבון הספייק בנגיף הקורונה (כמו גם שינויים ברצף חלבונים אחרים בנגיף) הינם נושא למחקר רב.עד כה נקבע הרצף של מספר רב של נגיפים שבודדו מחולים בכל העולם<br /> רצפים אלו וההבדלים ביניהם הודות לרכישת מוטציות מאפשרים לעקוב אחר התפשטות המגפה בעולם, ללמוד על אזורים חשובים בגנום הנגיף ומהווים פוטנציאל לפיתוח חיסון אu תרופה. <br /> &lt;br&gt;<br /> .המידע על רצף הנגיף והשינויים בו מאוגד במאגר מידע יחודי הנגיש לציבור הרחב &lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' SARS-COV-2 מעגל החיים של נגיף '''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''1)חדירה לתא המאכסן נעשה באמצעות חלבון ה SPIKE'''<br /> <br /> הנגיף נכנס לגוף דרך האף, הפה והעיניים, ובעזרת חלבון ה-Spike, או חלבון S, מתחבר לתאים בדרכי הנשימה המייצרים חלבון הנקרא ACE2.(איור 4)<br /> &lt;br&gt;<br /> [[Image: C0485399-Coronavirus_host_cell_receptor_with_antibody,_illustration-SPL_580.jpg|thumb|center|איור 4 חלבון ספייק נקשר על פני הקולטן של התא המודבק אילוסטרציה של מבנה הקולטן Ramon Andrade 3Dciencia, SPL]] <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''2)שחרור החומר הגנטי הוירוסי בתא המאכסן'''<br /> לאחר שהנגיף נכנס לתוך התא, הוא משחרר קטע של חומר גנטי בצורת RNA.לאחר שחדר לתא, הנגיף מנצל את מרכיביו ליצירת מפעלי שכפול RNA עבור הנגיף. התא הנגוע קורא את ה-RNA הנגיפי ומייצר חלבונים לפי ההוראות הכתובות בו. אותם חלבונים ישמשו בהמשך להרכבת עותקים חדשים של הנגיף.<br /> &lt;br&gt; <br /> <br /> '''3)הרכבת נגיפים חדשים'''<br /> <br /> מכונות התא מתחילות לייצר בקצב מהיר עוד ועוד RNA נגיפי וחלבונים נגיפיים, ואלו מורכבים יחדיו ליצירת עותקים שלמים של הנגיף. העותקים החדשים נישאים לשוליים החיצוניים של התא, ויכולים לצאת ממנו במטרה להדביק תאים נוספים.<br /> <br /> '''4)שחרור הנגיפים החדשים מהתא המאכסן'''<br /> <br /> השלב האחרון של השכפול הויראלי הוא שחרור עותקי הנגיף החדשים המיוצרים בתא המארח. כל תא נגוע יכול לשחרר מיליוני עותקים של הנגיף לפני שהוא מתפרק לבסוף ומת. נגיפים מסוימים משתחררים<br /> &lt;br&gt;<br /> כאשר התא המארח מת, ואילו נגיפים אחרים יכולים יכולים להשתחרר דרך קרום התא מבלי להרוג אותו ישירות. לאחר יציאת הנגיפים מהתא הנגוע, הם עשויים להדביק תאים סמוכים ולחזור על מחזור השכפול.<br /> &lt;br&gt;<br /> שיעול והתעטשות עלולים להפיץ ליחה מלאה נגיפים מדרכי הנשימה על אנשים ומשטחים סמוכים, שם הנגיף יכול להישאר בעל יכולת הדבקה במשך מספר שעות עד מספר ימים.<br /> [[Image: Coronavirus cycle.png|thumb|center|איור 5 מחזור החיים של נגיף הקורונה ]] <br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''פוטנציאל חלבון הספייק בפיתוח חיסונים ותרופות למחלה '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> מאחר ש- SARS-CoV-2הוא נגיף חדש, הידע הקיים לגבי אנטיגנים אפשריים עדיין מצומצם. עם זאת, כלים טכנולוגיים מתקדמים מסייעים למדענים לקדם את המחקר לפיתוח תרכיב נגד הנגיף ומציאת אנטיגנים אפשריים. כך למשל, זמן קצר לאחר התפרצותו, כבר היה בידי החוקרים הרצף הגנטי של הנגיף החדש, אשר מאפשר שימוש במודלים לבחירה מושכלת של אנטיגנים אפשריים.<br /> &lt;br&gt;<br /> כבר החל [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencepanorama/איך-מפתחים-חיסון-נגד-קורונה המירוץ לפיתוח חיסון נגד SARS-COV-2 ]<br /> פיתוח תרופות כנגד מחלת הקורונה יכולות להתבסס גם על חלבון הספייק , מציאת מנגנון הכניסה של הנגיף לתאים באמצעות חלבון S מאפשר לבצע סריקות למציאת מולקולות קטנות או תרופות קיימות שיכולות <br /> &lt;br&gt;<br /> להפריע לכניסת הנגיף לתא. כך למשל, חברת APEIRON Biologics בוחנת יעילות של מולקולה קטנה בשם APN01 החוסמת את הקולטן של התאים שאליו נקשר חלבון S ובכך מונעת הדבקה. כרגע התרופה החדשה נבדקת בניסוי קליני שלב 1 לבטיחות ויעילות.&lt;ref&gt;PMID:32125455&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> לנגיף הקורונה החדש, SARS-CoV-2, יש 29 גֵנים שמכילים הוראות ליצירת חלבונים. 29 החלבונים פועלים בתוך התאים שלנו ועוזרים לייצר אלפי נגיפים חדשים שייצאו מהתא וידביקו אלפי תאים אחרים. כדי לעשות <br /> זאת, חלבוני הנגיף מגייסים לעזרתם חלבונים מהתאים שלנו. אחת האסטרטגיות בפיתוח תרופות נגד הנגיף היא למצוא חומרים שפוגעים בחלבונים שלו – עניין מסובך שדורש זמן רב, אך קבוצות מחקר ברחבי העולם שוקדות על כך אפשרות אחרת היא לפגוע בחלבונים של תאי האדם שעוזרים לחלבוני הנגיף.<br /> בעזרת 29 החלבונים האלה ישנן <br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%91%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-69-%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94[69 תרופות פוטנציאליות לקורונה] <br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' רשימת מקורות '''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: left; direction: ltr; margin-right: 2em;&quot;&gt;<br /> &lt;references/&gt;</div>

Moshera Atawna https://proteopedia.org/index.php?title=Spike_Protein_(Hebrew)&diff=3270448 2020-07-24T16:36:45Z

<p>Moshera Atawna: </p> <hr /> <div>&lt;StructureSection load='6vyb' size='400' side='right' caption='Caption for this structure' scene=''&gt;<br /> &lt;br&gt;<br /> =&lt;center&gt;Spike Protein חלבון הספייק&lt;/center&gt;=<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9F חלבון] הספייק<br /> הוא אחד החלבונים הנמצאים על גבי מעטפת וירוס<br /> ונחשב לחלבון החיוני ביותר לוירוס כיוון שהוא משמש אותו לחדירה לתאי מערכת הנשימה<br /> שהן תאי המטרה שלו.<br /> <br /> חלבון הספייק הינו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F גלוקופרוטאין]<br /> .חוצה ממברנה היוצר הומוטרימר (קומפלקס המורכב משלוש יחידות זהות של החלבון) על שטח פני הוירוס<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> החלבון מורכב מ:<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> 1)אזור גדול הפונה מחוץ למעטפת הוירוס (אקטודומיין)- שמאפשר כניסת הנגיף לתא המארח (איור 1)<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> 2)עוגן טרנסממברנלי יחיד המחבר חלבון זה למעטפת הוירוס<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> 3) זנב קצר פנימי <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בערך זה מוצג המבנה של טרימר &lt;scene name='84/847984/Acto_domain/2'&gt;האקטודומין&lt;/scene&gt; שמקורו מוירוס ה SARS COV-2.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;scene name='84/847984/Amino_acids/1'&gt;חומצות אמינו&lt;/scene&gt; שמרכיבות את מבנה האקטודומין צבועות כך שכל צבע מייצג קבוצת חומצת אמינו שונה .<br /> &lt;br&gt;<br /> האקטודומיין הגדול מורכב &lt;scene name='84/847984/S1_subunit/1'&gt; תת יחידה S1&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע סגול <br /> <br /> &lt;scene name='84/847984/S2_subunit/2'&gt;תת יחידה S2&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע כחול<br /> התת יחידה S1 הנקשרת לקולטן על שטח פני התאים המודבקים ותת יחידה S2 המסייעת בחיתוך ממברנלי ומאפשר כניסת הגנום הנגיפי לתא מארח. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> במהלך הבשלתו וההדבקה עובר חלבון זה חיתוכים פרוטאוליטים באתר הגבול בין S1 ו- S2, כמו גם באתר הקרוי S’ על ידי פרוטאז של התא המודבק (איור 2).חיתוכים אלו חשובים להפעלת החלבון על ידי שינוי מבנהו המרחבי.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בתת היחידה S1 יש שני אזורים חשובים: S1-NTD ו- S1-CTD.נמצא שאזור S1-CTD חשוב להכרת הרצפטור ACE2 המצוי על גבי תאי המטרה המודבקים על ידי הנגיף. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> פענוח המבנה של חלבון ה Spike מנגיף ה Cov SARA שהינו קרוב לנגיף הקורונה SARS Cov 2 העלה שאזור ה S1-CTD מורכב משני תת אזורים<br /> &lt;br&gt;<br /> אזור ליבה מתחם הליבה מורכב בעיקר ממבני &lt;scene name='84/847984/Beta/1'&gt;β sheet&lt;/scene&gt; ואילו אזור ה RBD(receptor binding domain) זה מציג משטח חיצוני קעור המסייע לקשירתו לקולטן<br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה הינם משפחה של נגיפים הכוללת בין השאר את נגיף הקורונה האחראי להתפרצות הקורונה הנוכחית.מקובל לחלק את קבוצת נגיפי הקורונה לארבע תת קבוצות: אלפא, ביתא, גמא ודלתא. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה מכירים מגוון קולטנים .מה שמשתנה ביניהם תת היחידה S1 בחלבון ה Spike המכילה רצף קטן משותף לכל משפחות נגיפי הקורונה, <br /> &lt;br&gt;<br /> אבל בנגיפי הקורונה השייכים לאותה משפחה<br /> מידת הדימיון ברצף משמעותית יותר. נגיפי קורונה ממשפחות אלפא ובטא מזהים את הקולטן ACE2 על גבי התאי המטרה.&lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt; <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> <br /> [[Image:אקטודומין.Png|thumb|center|איור 1-מבנה של טרימר האקטודומיין]]<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> [[Image:חיתוך פרוטואליטי.png|center|איור 2-חיתוך פרוטואליטי]]<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''מגפת הקורונה'''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בדצמבר 2019 , התפרץ לראשונה בעיר ווהן בסין נגיף קורונה חדש שנקרא <br /> , [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/ SARS COV-2] שהתפשט<br /> <br /> לרחבי העולם כולל ישראל , הנגיף גורם למחלה שנקרא coronavirus disease 2019 (COVID‑19) ,ארגון הבריאות העולמי (WHO) הכריז על המחלה כפנדמיה – מחלה כלל עולמית . [https://www.who.int/emergencies/diseases/novel-coronavirus-2019/question-and-answers-hub/q-a-detail/q-a-coronaviruses#:~:text=symptoms תסמיני המחלה] הם חום , שיעול יבש , כאבי גרון וקשיי נשימה ואפילו למוות במקרים החמורים .<br /> דרכי ההדבקה בוירוס הקורונה הם דרך האף ,הפה והעיניים <br /> [https://www.youtube.com/watch?v=BtN-goy9VOY&amp;feature=youtube סרטון - איך נדבקים בנגיף ?]<br /> וכחלק מהמלחמה בנגיף הקורונה ישראל ומדינות נוספות מחייבות את תושביה להשתמש <br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A3-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94 במסכות פנים]<br /> <br /> .בכדי לצמצם את מעבר הנגיף מאדם לאחר למרות זאת<br /> נכון לתאריך כתיבת ערך זה לפי [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D עדכון]<br /> משרד הבריאות אתמול נוספו בישראל לפחות 1,681 מאובחנים חדשים, המספר הגבוה ביותר שהיה לנו מאז פרוץ המגפה, ושצפוי עוד לעלות כשיגיעו תוצאות של בדיקות נוספות מאתמול. מספר החולים הפעילים עומד כעת על 21,393 חולים ומספר המאושפזים עומד על 524 איש, מתוכם 123 במצב בינוני ו-177 במצב קשה. מספר המתים מקורונה עלה ל-368, לאחר שאתמול מתו בישראל שלושה חולים והיום עוד אחד.<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' נגיף SARS-COV-2 '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> &lt;p dir = 'rtl'&gt;<br /> [[Image: My_Image.png|thumb|left|איור 3 – נגיף הקורונה נקרא על שם חלבונים שמעניקים לו מראה של כתר. אילוסטרציה של נגיף הקורונה KTSDesign, SPL ]]<br /> <br /> נגיף הקורונה החדש שייך למשפחת וירוסי הקורונה , הוא נקרא בשם הזה על שם חלבוני ה spike- דמויי הכתר או בלטינית קורונה , הבולטים על פני השטח שלו (איור 3) . חלבון זה הוא חיוני וקריטי לחדירת הוירוס לתא המאכסן שלו.<br /> &lt;br&gt;<br /> . הגנום של נגיף הקורונה מורכב במולקולת RNA, ולא במולקולות DNA, כמו הגנום שלנו ושל כל בעלי החיים, הצמחים וגם החיידקים. כשבוע לאחר שהנגיף תועד לראשונה קבעו חוקרים את רצף שלו. בעוד שהגנום של האדם מורכב מלמעלה משלושה מיליארד &quot;אותיות&quot; או בסיסי DNA,הגנום של הנגיף מכיל פחות מ- 30,000 אותיות גנטיות ומספר קטן של גנים<br /> &lt;br&gt;<br /> , הגנום שלו מורכב ממולקולת RNA המקודדת ל 29 גנים המייצרים בסופו של דבר 29 חלבונים האחראיים על התרבות הנגיף בתא המאכסן , ישנם חלבונים לא מבניים כמו RNA POLYMERASE וחלבונים מבניים כמו חלבון הספייק שמשמש לחדירת הנגיף לתא המאכסן בנוסף לחלבון נוקלאופרוטאין האורז את הגנום ושניים אחרים הקשורים לקרום &lt;ref&gt;PMID: 32228860 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיף ה SARS- Cov2 האחראי על התפרצות הקורונה הנוכחית דומה מאוד במבנהו ורצפו לנגיף ה SARS-CoVהאחראי להתפרצות מחלת ה SARS ב <br /> 2002.מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים BATCOV RaTG 13 <br /> &lt;br&gt; <br /> , ייתכן שעטלפים העבירו אותו לבני האדם אך בין שני הנגיפים קיים הבדל גדול בגנום באזורים הקשורים ליכולת ההדבקה , דבר זה מרמז על כך שנגיף העטלף הזה לא הדביק ישירות בני אדם אלא הועבר לבני אדם דרך מארח ביניים &lt;ref&gt;PMID:32015507&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> ואכן,מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים.עבור נגיף ה SARS נמצא שמארח הביניים הינו היונק [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%97%D7%9F_%D7%93%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%99 גחן דקלים אסייתי]. <br /> &lt;br&gt;<br /> נמצאו 2 ח.אמינו במתחם קישור הרצפטור (RBD-receptor binding domain) באזור ה S1-CTD מבדילות בין הנגיף שמדביק האדם לזה המדביק את <br /> החדק,Asn479+Thr487 באדם לעומת lys479+ser487 בבעלי חיים.<br /> &lt;br&gt;<br /> מחקרים הראו שהנגיף של האדם נקשר יותר חזק לקולטן ACE2 מאשר הנגיף של בעל החיים, וההסבר הוא מוטציות שהובילו להחלפת שתי חומצות אמינו אלו הגדילו את סיכוי המעבר של הנגיף מחיה לאדם. <br /> &lt;br&gt;<br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/ השינויים ברצפו]<br /> של חלבון הספייק בנגיף הקורונה (כמו גם שינויים ברצף חלבונים אחרים בנגיף) הינם נושא למחקר רב.עד כה נקבע הרצף של מספר רב של נגיפים שבודדו מחולים בכל העולם<br /> רצפים אלו וההבדלים ביניהם הודות לרכישת מוטציות מאפשרים לעקוב אחר התפשטות המגפה בעולם, ללמוד על אזורים חשובים בגנום הנגיף ומהווים פוטנציאל לפיתוח חיסון אן תרופה. <br /> &lt;br&gt;<br /> .המידע על רצף הנגיף והשינויים בו מאוגד במאגר מידע יחודי הנגיש לציבור הרחב &lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' SARS-COV-2 מעגל החיים של נגיף '''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''1)חדירה לתא המאכסן נעשה באמצעות חלבון ה SPIKE'''<br /> <br /> הנגיף נכנס לגוף דרך האף, הפה והעיניים, ובעזרת חלבון ה-Spike, או חלבון S, מתחבר לתאים בדרכי הנשימה המייצרים חלבון הנקרא ACE2.(איור 4)<br /> &lt;br&gt;<br /> [[Image: C0485399-Coronavirus_host_cell_receptor_with_antibody,_illustration-SPL_580.jpg|thumb|center|איור 4 חלבון ספייק נקשר על פני הקולטן של התא המודבק אילוסטרציה של מבנה הקולטן Ramon Andrade 3Dciencia, SPL]] <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''2)שחרור החומר הגנטי הוירוסי בתא המאכסן'''<br /> לאחר שהנגיף נכנס לתוך התא, הוא משחרר קטע של חומר גנטי בצורת RNA.לאחר שחדר לתא, הנגיף מנצל את מרכיביו ליצירת מפעלי שכפול RNA עבור הנגיף. התא הנגוע קורא את ה-RNA הנגיפי ומייצר חלבונים לפי ההוראות הכתובות בו. אותם חלבונים ישמשו בהמשך להרכבת עותקים חדשים של הנגיף.<br /> &lt;br&gt; <br /> <br /> '''3)הרכבת נגיפים חדשים'''<br /> <br /> מכונות התא מתחילות לייצר בקצב מהיר עוד ועוד RNA נגיפי וחלבונים נגיפיים, ואלו מורכבים יחדיו ליצירת עותקים שלמים של הנגיף. העותקים החדשים נישאים לשוליים החיצוניים של התא, ויכולים לצאת ממנו במטרה להדביק תאים נוספים.<br /> <br /> '''4)שחרור הנגיפים החדשים מהתא המאכסן'''<br /> <br /> השלב האחרון של השכפול הויראלי הוא שחרור עותקי הנגיף החדשים המיוצרים בתא המארח. כל תא נגוע יכול לשחרר מיליוני עותקים של הנגיף לפני שהוא מתפרק לבסוף ומת. נגיפים מסוימים משתחררים<br /> &lt;br&gt;<br /> כאשר התא המארח מת, ואילו נגיפים אחרים יכולים יכולים להשתחרר דרך קרום התא מבלי להרוג אותו ישירות. לאחר יציאת הנגיפים מהתא הנגוע, הם עשויים להדביק תאים סמוכים ולחזור על מחזור השכפול.<br /> &lt;br&gt;<br /> שיעול והתעטשות עלולים להפיץ ליחה מלאה נגיפים מדרכי הנשימה על אנשים ומשטחים סמוכים, שם הנגיף יכול להישאר בעל יכולת הדבקה במשך מספר שעות עד מספר ימים.<br /> [[Image: Coronavirus cycle.png|thumb|center|איור 5 מחזור החיים של נגיף הקורונה ]] <br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''פוטנציאל חלבון הספייק בפיתוח חיסונים ותרופות למחלה '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> מאחר ש- SARS-CoV-2הוא נגיף חדש, הידע הקיים לגבי אנטיגנים אפשריים עדיין מצומצם. עם זאת, כלים טכנולוגיים מתקדמים מסייעים למדענים לקדם את המחקר לפיתוח תרכיב נגד הנגיף ומציאת אנטיגנים אפשריים. כך למשל, זמן קצר לאחר התפרצותו, כבר היה בידי החוקרים הרצף הגנטי של הנגיף החדש, אשר מאפשר שימוש במודלים לבחירה מושכלת של אנטיגנים אפשריים.<br /> &lt;br&gt;<br /> כבר החל [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencepanorama/איך-מפתחים-חיסון-נגד-קורונה המירוץ לפיתוח חיסון נגד SARS-COV-2 ]<br /> פיתוח תרופות כנגד מחלת הקורונה יכולות להתבסס גם על חלבון הספייק , מציאת מנגנון הכניסה של הנגיף לתאים באמצעות חלבון S מאפשר לבצע סריקות למציאת מולקולות קטנות או תרופות קיימות שיכולות <br /> &lt;br&gt;<br /> להפריע לכניסת הנגיף לתא. כך למשל, חברת APEIRON Biologics בוחנת יעילות של מולקולה קטנה בשם APN01 החוסמת את הקולטן של התאים שאליו נקשר חלבון S ובכך מונעת הדבקה. כרגע התרופה החדשה נבדקת בניסוי קליני שלב 1 לבטיחות ויעילות.&lt;ref&gt;PMID:32125455&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> לנגיף הקורונה החדש, SARS-CoV-2, יש 29 גֵנים שמכילים הוראות ליצירת חלבונים. 29 החלבונים פועלים בתוך התאים שלנו ועוזרים לייצר אלפי נגיפים חדשים שייצאו מהתא וידביקו אלפי תאים אחרים. כדי לעשות <br /> זאת, חלבוני הנגיף מגייסים לעזרתם חלבונים מהתאים שלנו. אחת האסטרטגיות בפיתוח תרופות נגד הנגיף היא למצוא חומרים שפוגעים בחלבונים שלו – עניין מסובך שדורש זמן רב, אך קבוצות מחקר ברחבי העולם שוקדות על כך אפשרות אחרת היא לפגוע בחלבונים של תאי האדם שעוזרים לחלבוני הנגיף.<br /> בעזרת 29 החלבונים האלה ישנן <br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%91%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-69-%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94[69 תרופות פוטנציאליות לקורונה] <br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' רשימת מקורות '''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: left; direction: ltr; margin-right: 2em;&quot;&gt;<br /> &lt;references/&gt;</div>

Moshera Atawna https://proteopedia.org/index.php?title=Spike_Protein_(Hebrew)&diff=3270447 2020-07-24T16:34:56Z

<p>Moshera Atawna: </p> <hr /> <div>&lt;StructureSection load='6vyb' size='400' side='right' caption='Caption for this structure' scene=''&gt;<br /> &lt;br&gt;<br /> =&lt;center&gt;Spike Protein חלבון הספייק&lt;/center&gt;=<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9F חלבון] הספייק<br /> הוא אחד החלבונים הנמצאים על גבי מעטפת וירוס<br /> ונחשב לחלבון החיוני ביותר לוירוס כיוון שהוא משמש אותו לחדירה לתאי מערכת הנשימה<br /> שהן תאי המטרה שלו.<br /> <br /> חלבון הספייק הינו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F גלוקופרוטאין]<br /> .חוצה ממברנה היוצר הומוטרימר (קומפלקס המורכב משלוש יחידות זהות של החלבון) על שטח פני הוירוס<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> החלבון מורכב מ:<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> 1)אזור גדול הפונה מחוץ למעטפת הוירוס (אקטודומיין)- שמאפשר כניסת הנגיף לתא המארח (איור 1)<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> 2)עוגן טרנסממברנלי יחיד המחבר חלבון זה למעטפת הוירוס<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> 3) זנב קצר פנימי <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בערך זה מוצג המבנה של טרימר &lt;scene name='84/847984/Acto_domain/2'&gt;האקטודומין&lt;/scene&gt; שמקורו מוירוס ה SARS COV-2.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;scene name='84/847984/Amino_acids/1'&gt;חומצות אמינו&lt;/scene&gt; שמרכיבות את מבנה האקטודומין צבועות כך שכל צבע מייצג קבוצת חומצת אמינו שונה .<br /> &lt;br&gt;<br /> האקטודומיין הגדול מורכב &lt;scene name='84/847984/S1_subunit/1'&gt; תת יחידה S1&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע סגול <br /> <br /> &lt;scene name='84/847984/S2_subunit/2'&gt;תת יחידה S2&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע כחול<br /> התת יחידה S1 הנקשרת לקולטן על שטח פני התאים המודבקים ותת יחידה S2 המסייעת בחיתוך ממברנלי ומאפשר כניסת הגנום הנגיפי לתא מארח. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> במהלך הבשלתו וההדבקה עובר חלבון זה חיתוכים פרוטאוליטים באתר הגבול בין S1 ו- S2, כמו גם באתר הקרוי S’ על ידי פרוטאז של התא המודבק (איור 2).חיתוכים אלו חשובים להפעלת החלבון על ידי שינוי מבנהו המרחבי.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בתת היחידה S1 יש שני אזורים חשובים: S1-NTD ו- S1-CTD.נמצא שאזור S1-CTD חשוב להכרת הרצפטור ACE2 המצוי על גבי תאי המטרה המודבקים על ידי הנגיף. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> פענוח המבנה של חלבון ה Spike מנגיף ה Cov SARA שהינו קרוב לנגיף הקורונה SARS Cov 2 העלה שאזור ה S1-CTD מורכב משני תת אזורים<br /> &lt;br&gt;<br /> אזור ליבה מתחם הליבה מורכב בעיקר ממבני &lt;scene name='84/847984/Beta/1'&gt;β sheet&lt;/scene&gt; ואילו אזור ה RBD זה מציג משטח חיצוני קעור המסייע לקשירתו לקולטן<br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה הינם משפחה של נגיפים הכוללת בין השאר את נגיף הקורונה האחראי להתפרצות הקורונה הנוכחית.מקובל לחלק את קבוצת נגיפי הקורונה לארבע תת קבוצות: אלפא, ביתא, גמא ודלתא. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה מכירים מגוון קולטנים .מה שמשתנה ביניהם תת היחידה S1 בחלבון ה Spike המכילה רצף קטן משותף לכל משפחות נגיפי הקורונה, <br /> &lt;br&gt;<br /> אבל בנגיפי הקורונה השייכים לאותה משפחה<br /> מידת הדימיון ברצף משמעותית יותר. נגיפי קורונה ממשפחות אלפא ובטא מזהים את הקולטן ACE2 על גבי התאי המטרה.&lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt; <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> <br /> [[Image:אקטודומין.Png|thumb|center|איור 1-מבנה של טרימר האקטודומיין]]<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> [[Image:חיתוך פרוטואליטי.png|center|איור 2-חיתוך פרוטואליטי]]<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''מגפת הקורונה'''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בדצמבר 2019 , התפרץ לראשונה בעיר ווהן בסין נגיף קורונה חדש שנקרא <br /> , [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/ SARS COV-2] שהתפשט<br /> <br /> לרחבי העולם כולל ישראל , הנגיף גורם למחלה שנקרא coronavirus disease 2019 (COVID‑19) ,ארגון הבריאות העולמי (WHO) הכריז על המחלה כפנדמיה – מחלה כלל עולמית . [https://www.who.int/emergencies/diseases/novel-coronavirus-2019/question-and-answers-hub/q-a-detail/q-a-coronaviruses#:~:text=symptoms תסמיני המחלה] הם חום , שיעול יבש , כאבי גרון וקשיי נשימה ואפילו למוות במקרים החמורים .<br /> דרכי ההדבקה בוירוס הקורונה הם דרך האף ,הפה והעיניים <br /> [https://www.youtube.com/watch?v=BtN-goy9VOY&amp;feature=youtube סרטון - איך נדבקים בנגיף ?]<br /> וכחלק מהמלחמה בנגיף הקורונה ישראל ומדינות נוספות מחייבות את תושביה להשתמש <br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A3-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94 במסכות פנים]<br /> <br /> .בכדי לצמצם את מעבר הנגיף מאדם לאחר למרות זאת<br /> נכון לתאריך כתיבת ערך זה לפי [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D עדכון]<br /> משרד הבריאות אתמול נוספו בישראל לפחות 1,681 מאובחנים חדשים, המספר הגבוה ביותר שהיה לנו מאז פרוץ המגפה, ושצפוי עוד לעלות כשיגיעו תוצאות של בדיקות נוספות מאתמול. מספר החולים הפעילים עומד כעת על 21,393 חולים ומספר המאושפזים עומד על 524 איש, מתוכם 123 במצב בינוני ו-177 במצב קשה. מספר המתים מקורונה עלה ל-368, לאחר שאתמול מתו בישראל שלושה חולים והיום עוד אחד.<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' נגיף SARS-COV-2 '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> &lt;p dir = 'rtl'&gt;<br /> [[Image: My_Image.png|thumb|left|איור 3 – נגיף הקורונה נקרא על שם חלבונים שמעניקים לו מראה של כתר. אילוסטרציה של נגיף הקורונה KTSDesign, SPL ]]<br /> <br /> נגיף הקורונה החדש שייך למשפחת וירוסי הקורונה , הוא נקרא בשם הזה על שם חלבוני ה spike- דמויי הכתר או בלטינית קורונה , הבולטים על פני השטח שלו (איור 3) . חלבון זה הוא חיוני וקריטי לחדירת הוירוס לתא המאכסן שלו.<br /> &lt;br&gt;<br /> . הגנום של נגיף הקורונה מורכב במולקולת RNA, ולא במולקולות DNA, כמו הגנום שלנו ושל כל בעלי החיים, הצמחים וגם החיידקים. כשבוע לאחר שהנגיף תועד לראשונה קבעו חוקרים את רצף שלו. בעוד שהגנום של האדם מורכב מלמעלה משלושה מיליארד &quot;אותיות&quot; או בסיסי DNA,הגנום של הנגיף מכיל פחות מ- 30,000 אותיות גנטיות ומספר קטן של גנים<br /> &lt;br&gt;<br /> , הגנום שלו מורכב ממולקולת RNA המקודדת ל 29 גנים המייצרים בסופו של דבר 29 חלבונים האחראיים על התרבות הנגיף בתא המאכסן , ישנם חלבונים לא מבניים כמו RNA POLYMERASE וחלבונים מבניים כמו חלבון הספייק שמשמש לחדירת הנגיף לתא המאכסן בנוסף לחלבון נוקלאופרוטאין האורז את הגנום ושניים אחרים הקשורים לקרום &lt;ref&gt;PMID: 32228860 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיף ה SARS- Cov2 האחראי על התפרצות הקורונה הנוכחית דומה מאוד במבנהו ורצפו לנגיף ה SARS-CoVהאחראי להתפרצות מחלת ה SARS ב <br /> 2002.מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים BATCOV RaTG 13 <br /> &lt;br&gt; <br /> , ייתכן שעטלפים העבירו אותו לבני האדם אך בין שני הנגיפים קיים הבדל גדול בגנום באזורים הקשורים ליכולת ההדבקה , דבר זה מרמז על כך שנגיף העטלף הזה לא הדביק ישירות בני אדם אלא הועבר לבני אדם דרך מארח ביניים &lt;ref&gt;PMID:32015507&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> ואכן,מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים.עבור נגיף ה SARS נמצא שמארח הביניים הינו היונק [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%97%D7%9F_%D7%93%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%99 גחן דקלים אסייתי]. <br /> &lt;br&gt;<br /> נמצאו 2 ח.אמינו במתחם קישור הרצפטור (RBD-receptor binding domain) באזור ה S1-CTD מבדילות בין הנגיף שמדביק האדם לזה המדביק את <br /> החדק,Asn479+Thr487 באדם לעומת lys479+ser487 בבעלי חיים.<br /> &lt;br&gt;<br /> מחקרים הראו שהנגיף של האדם נקשר יותר חזק לקולטן ACE2 מאשר הנגיף של בעל החיים, וההסבר הוא מוטציות שהובילו להחלפת שתי חומצות אמינו אלו הגדילו את סיכוי המעבר של הנגיף מחיה לאדם. <br /> &lt;br&gt;<br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/ השינויים ברצפו]<br /> של חלבון הספייק בנגיף הקורונה (כמו גם שינויים ברצף חלבונים אחרים בנגיף) הינם נושא למחקר רב.עד כה נקבע הרצף של מספר רב של נגיפים שבודדו מחולים בכל העולם<br /> רצפים אלו וההבדלים ביניהם הודות לרכישת מוטציות מאפשרים לעקוב אחר התפשטות המגפה בעולם, ללמוד על אזורים חשובים בגנום הנגיף ומהווים פוטנציאל לפיתוח חיסון אן תרופה. <br /> &lt;br&gt;<br /> .המידע על רצף הנגיף והשינויים בו מאוגד במאגר מידע יחודי הנגיש לציבור הרחב &lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' SARS-COV-2 מעגל החיים של נגיף '''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''1)חדירה לתא המאכסן נעשה באמצעות חלבון ה SPIKE'''<br /> <br /> הנגיף נכנס לגוף דרך האף, הפה והעיניים, ובעזרת חלבון ה-Spike, או חלבון S, מתחבר לתאים בדרכי הנשימה המייצרים חלבון הנקרא ACE2.(איור 4)<br /> &lt;br&gt;<br /> [[Image: C0485399-Coronavirus_host_cell_receptor_with_antibody,_illustration-SPL_580.jpg|thumb|center|איור 4 חלבון ספייק נקשר על פני הקולטן של התא המודבק אילוסטרציה של מבנה הקולטן Ramon Andrade 3Dciencia, SPL]] <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''2)שחרור החומר הגנטי הוירוסי בתא המאכסן'''<br /> לאחר שהנגיף נכנס לתוך התא, הוא משחרר קטע של חומר גנטי בצורת RNA.לאחר שחדר לתא, הנגיף מנצל את מרכיביו ליצירת מפעלי שכפול RNA עבור הנגיף. התא הנגוע קורא את ה-RNA הנגיפי ומייצר חלבונים לפי ההוראות הכתובות בו. אותם חלבונים ישמשו בהמשך להרכבת עותקים חדשים של הנגיף.<br /> &lt;br&gt; <br /> <br /> '''3)הרכבת נגיפים חדשים'''<br /> <br /> מכונות התא מתחילות לייצר בקצב מהיר עוד ועוד RNA נגיפי וחלבונים נגיפיים, ואלו מורכבים יחדיו ליצירת עותקים שלמים של הנגיף. העותקים החדשים נישאים לשוליים החיצוניים של התא, ויכולים לצאת ממנו במטרה להדביק תאים נוספים.<br /> <br /> '''4)שחרור הנגיפים החדשים מהתא המאכסן'''<br /> <br /> השלב האחרון של השכפול הויראלי הוא שחרור עותקי הנגיף החדשים המיוצרים בתא המארח. כל תא נגוע יכול לשחרר מיליוני עותקים של הנגיף לפני שהוא מתפרק לבסוף ומת. נגיפים מסוימים משתחררים<br /> &lt;br&gt;<br /> כאשר התא המארח מת, ואילו נגיפים אחרים יכולים יכולים להשתחרר דרך קרום התא מבלי להרוג אותו ישירות. לאחר יציאת הנגיפים מהתא הנגוע, הם עשויים להדביק תאים סמוכים ולחזור על מחזור השכפול.<br /> &lt;br&gt;<br /> שיעול והתעטשות עלולים להפיץ ליחה מלאה נגיפים מדרכי הנשימה על אנשים ומשטחים סמוכים, שם הנגיף יכול להישאר בעל יכולת הדבקה במשך מספר שעות עד מספר ימים.<br /> [[Image: Coronavirus cycle.png|thumb|center|איור 5 מחזור החיים של נגיף הקורונה ]] <br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''פוטנציאל חלבון הספייק בפיתוח חיסונים ותרופות למחלה '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> מאחר ש- SARS-CoV-2הוא נגיף חדש, הידע הקיים לגבי אנטיגנים אפשריים עדיין מצומצם. עם זאת, כלים טכנולוגיים מתקדמים מסייעים למדענים לקדם את המחקר לפיתוח תרכיב נגד הנגיף ומציאת אנטיגנים אפשריים. כך למשל, זמן קצר לאחר התפרצותו, כבר היה בידי החוקרים הרצף הגנטי של הנגיף החדש, אשר מאפשר שימוש במודלים לבחירה מושכלת של אנטיגנים אפשריים.<br /> &lt;br&gt;<br /> כבר החל [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencepanorama/איך-מפתחים-חיסון-נגד-קורונה המירוץ לפיתוח חיסון נגד SARS-COV-2 ]<br /> פיתוח תרופות כנגד מחלת הקורונה יכולות להתבסס גם על חלבון הספייק , מציאת מנגנון הכניסה של הנגיף לתאים באמצעות חלבון S מאפשר לבצע סריקות למציאת מולקולות קטנות או תרופות קיימות שיכולות <br /> &lt;br&gt;<br /> להפריע לכניסת הנגיף לתא. כך למשל, חברת APEIRON Biologics בוחנת יעילות של מולקולה קטנה בשם APN01 החוסמת את הקולטן של התאים שאליו נקשר חלבון S ובכך מונעת הדבקה. כרגע התרופה החדשה נבדקת בניסוי קליני שלב 1 לבטיחות ויעילות.&lt;ref&gt;PMID:32125455&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> לנגיף הקורונה החדש, SARS-CoV-2, יש 29 גֵנים שמכילים הוראות ליצירת חלבונים. 29 החלבונים פועלים בתוך התאים שלנו ועוזרים לייצר אלפי נגיפים חדשים שייצאו מהתא וידביקו אלפי תאים אחרים. כדי לעשות <br /> זאת, חלבוני הנגיף מגייסים לעזרתם חלבונים מהתאים שלנו. אחת האסטרטגיות בפיתוח תרופות נגד הנגיף היא למצוא חומרים שפוגעים בחלבונים שלו – עניין מסובך שדורש זמן רב, אך קבוצות מחקר ברחבי העולם שוקדות על כך אפשרות אחרת היא לפגוע בחלבונים של תאי האדם שעוזרים לחלבוני הנגיף.<br /> בעזרת 29 החלבונים האלה ישנן <br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%91%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-69-%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94[69 תרופות פוטנציאליות לקורונה] <br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' רשימת מקורות '''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: left; direction: ltr; margin-right: 2em;&quot;&gt;<br /> &lt;references/&gt;</div>

Moshera Atawna https://proteopedia.org/index.php?title=Spike_Protein_(Hebrew)&diff=3270446 2020-07-24T16:17:38Z

<p>Moshera Atawna: </p> <hr /> <div>&lt;StructureSection load='6vyb' size='400' side='right' caption='Caption for this structure' scene=''&gt;<br /> &lt;br&gt;<br /> =&lt;center&gt;Spike Protein חלבון הספייק&lt;/center&gt;=<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9F חלבון] הספייק<br /> הוא אחד החלבונים הנמצאים על גבי מעטפת וירוס<br /> ונחשב לחלבון החיוני ביותר לוירוס כיוון שהוא משמש אותו לחדירה לתאי מערכת הנשימה<br /> שהן תאי המטרה שלו.<br /> <br /> חלבון הספייק הינו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F גלוקופרוטאין]<br /> .חוצה ממברנה היוצר הומוטרימר (קומפלקס המורכב משלוש יחידות זהות של החלבון) על שטח פני הוירוס<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> החלבון מורכב מ:<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> 1)אזור גדול הפונה מחוץ למעטפת הוירוס (אקטודומיין)- שמאפשר כניסת הנגיף לתא המארח (איור 1)<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> 2)עוגן טרנסממברנלי יחיד המחבר חלבון זה למעטפת הוירוס<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> 3) זנב קצר פנימי <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בערך זה מוצג המבנה של טרימר &lt;scene name='84/847984/Acto_domain/2'&gt;האקטודומין&lt;/scene&gt; שמקורו מוירוס ה SARS COV-2.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;scene name='84/847984/Amino_acids/1'&gt;חומצות אמינו&lt;/scene&gt; שמרכיבות את מבנה האקטודומין צבועות כך שכל צבע מייצג קבוצת חומצת אמינו שונה .<br /> &lt;br&gt;<br /> האקטודומיין הגדול מורכב &lt;scene name='84/847984/S1_subunit/1'&gt; תת יחידה S1&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע סגול <br /> <br /> &lt;scene name='84/847984/S2_subunit/2'&gt;תת יחידה S2&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע כחול<br /> התת יחידה S1 הנקשרת לקולטן על שטח פני התאים המודבקים ותת יחידה S2 המסייעת בחיתוך ממברנלי ומאפשר כניסת הגנום הנגיפי לתא מארח. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> במהלך הבשלתו וההדבקה עובר חלבון זה חיתוכים פרוטאוליטים באתר הגבול בין S1 ו- S2, כמו גם באתר הקרוי S’ על ידי פרוטאז של התא המודבק (איור 2).חיתוכים אלו חשובים להפעלת החלבון על ידי שינוי מבנהו המרחבי.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בתת היחידה S1 יש שני אזורים חשובים: S1-NTD ו- S1-CTD.נמצא שאזור S1-CTD חשוב להכרת הרצפטור ACE2 המצוי על גבי תאי המטרה המודבקים על ידי הנגיף. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> פענוח המבנה של חלבון ה Spike מנגיף ה Cov SARA שהינו קרוב לנגיף הקורונה SARS Cov 2 העלה שאזור ה S1-CTD מורכב משני תת אזורים<br /> &lt;br&gt;<br /> אזור ליבה מתחם הליבה מורכב בעיקר ממבני &lt;scene name='84/847984/Beta/1'&gt;β sheet&lt;/scene&gt; ואילו אזור ה RBD זה מציג משטח חיצוני קעור המסייע לקשירתו לקולטן<br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה הינם משפחה של נגיפים הכוללת בין השאר את נגיף הקורונה האחראי להתפרצות הקורונה הנוכחית.מקובל לחלק את קבוצת נגיפי הקורונה לארבע תת קבוצות: אלפא, ביתא, גמא ודלתא. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה מכירים מגוון קולטנים .מה שמשתנה ביניהם תת היחידה S1 בחלבון ה Spike המכילה רצף קטן משותף לכל משפחות נגיפי הקורונה, <br /> &lt;br&gt;<br /> אבל בנגיפי הקורונה השייכים לאותה משפחה<br /> מידת הדימיון ברצף משמעותית יותר. נגיפי קורונה ממשפחות אלפא ובטא מזהים את הקולטן ACE2 על גבי התאי המטרה.&lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt; <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> <br /> [[Image:אקטודומין.Png|thumb|center|איור 1-מבנה של טרימר האקטודומיין]]<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> [[Image:חיתוך פרוטואליטי.png|center|איור 2-חיתוך פרוטואליטי]]<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''מגפת הקורונה'''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בדצמבר 2019 , התפרץ לראשונה בעיר ווהן בסין נגיף קורונה חדש שנקרא <br /> , [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/ SARS COV-2] שהתפשט<br /> <br /> לרחבי העולם כולל ישראל , הנגיף גורם למחלה שנקרא coronavirus disease 2019 (COVID‑19) ,ארגון הבריאות העולמי (WHO) הכריז על המחלה כפנדמיה – מחלה כלל עולמית . [https://www.who.int/emergencies/diseases/novel-coronavirus-2019/question-and-answers-hub/q-a-detail/q-a-coronaviruses#:~:text=symptoms תסמיני המחלה] הם חום , שיעול יבש , כאבי גרון וקשיי נשימה ואפילו למוות במקרים החמורים .<br /> דרכי ההדבקה בוירוס הקורונה הם דרך האף ,הפה והעיניים <br /> [https://www.youtube.com/watch?v=BtN-goy9VOY&amp;feature=youtube סרטון - איך נדבקים בנגיף ?]<br /> וכחלק מהמלחמה בנגיף הקורונה ישראל ומדינות נוספות מחייבות את תושביה להשתמש <br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A3-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94 במסכות פנים]<br /> <br /> .בכדי לצמצם את מעבר הנגיף מאדם לאחר למרות זאת<br /> נכון לתאריך כתיבת ערך זה לפי [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D עדכון]<br /> משרד הבריאות אתמול נוספו בישראל לפחות 1,681 מאובחנים חדשים, המספר הגבוה ביותר שהיה לנו מאז פרוץ המגפה, ושצפוי עוד לעלות כשיגיעו תוצאות של בדיקות נוספות מאתמול. מספר החולים הפעילים עומד כעת על 21,393 חולים ומספר המאושפזים עומד על 524 איש, מתוכם 123 במצב בינוני ו-177 במצב קשה. מספר המתים מקורונה עלה ל-368, לאחר שאתמול מתו בישראל שלושה חולים והיום עוד אחד.<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' נגיף SARS-COV-2 '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> &lt;p dir = 'rtl'&gt;<br /> [[Image: My_Image.png|thumb|left|איור 3 – נגיף הקורונה נקרא על שם חלבונים שמעניקים לו מראה של כתר. אילוסטרציה של נגיף הקורונה KTSDesign, SPL ]]<br /> <br /> נגיף הקורונה החדש שייך למשפחת וירוסי הקורונה , הוא נקרא בשם הזה על שם חלבוני ה spike- דמויי הכתר או בלטינית קורונה , הבולטים על פני השטח שלו (איור 3) . חלבון זה הוא חיוני וקריטי לחדירת הוירוס לתא המאכסן שלו.<br /> &lt;br&gt;<br /> . הגנום של נגיף הקורונה מורכב במולקולת RNA, ולא במולקולות DNA, כמו הגנום שלנו ושל כל בעלי החיים, הצמחים וגם החיידקים. כשבוע לאחר שהנגיף תועד לראשונה קבעו חוקרים את רצף שלו. בעוד שהגנום של האדם מורכב מלמעלה משלושה מיליארד &quot;אותיות&quot; או בסיסי DNA,הגנום של הנגיף מכיל פחות מ- 30,000 אותיות גנטיות ומספר קטן של גנים<br /> &lt;br&gt;<br /> , הגנום שלו מורכב ממולקולת RNA המקודדת ל 29 גנים המייצרים בסופו של דבר 29 חלבונים האחראיים על התרבות הנגיף בתא המאכסן , ישנם חלבונים לא מבניים כמו RNA POLYMERASE וחלבונים מבניים כמו חלבון הספייק שמשמש לחדירת הנגיף לתא המאכסן בנוסף לחלבון נוקלאופרוטאין האורז את הגנום ושניים אחרים הקשורים לקרום &lt;ref&gt;PMID: 32228860 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיף ה SARS- Cov2 האחראי על התפרצות הקורונה הנוכחית דומה מאוד במבנהו ורצפו לנגיף ה SARS-CoVהאחראי להתפרצות מחלת ה SARS ב <br /> 2002.מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים BATCOV RaTG 13 <br /> &lt;br&gt; <br /> , ייתכן שעטלפים העבירו אותו לבני האדם אך בין שני הנגיפים קיים הבדל גדול בגנום באזורים הקשורים ליכולת ההדבקה , דבר זה מרמז על כך שנגיף העטלף הזה לא הדביק ישירות בני אדם אלא הועבר לבני אדם דרך מארח ביניים &lt;ref&gt;PMID:32015507&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> ואכן,מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים.עבור נגיף ה SARS נמצא שמארח הביניים הינו היונק [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%97%D7%9F_%D7%93%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%99 גחן דקלים אסייתי]. <br /> &lt;br&gt;<br /> נמצאו 2 ח.אמינו במתחם קישור הרצפטור (RBD) באזור ה S1-CTD מבדילות בין הנגיף שמדביק האדם לזה המדביק את <br /> החדק,Asn479+Thr487 באדם לעומת lys479+ser487 בבעלי חיים.<br /> &lt;br&gt;<br /> מחקרים הראו שהנגיף של האדם נקשר יותר חזק לקולטן ACE2 מאשר הנגיף של בעל החיים, והסברה היא שמוטציות שהובילו להחלפת שתי חומצות אמינו אלו הגדילו את סיכוי המעבר של הנגיף מחיה לאדם. <br /> &lt;br&gt;<br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/ השינויים ברצפו]<br /> של חלבון הספייק בנגיף הקורונה (כמו גם שינויים ברצף חלבונים אחרים בנגיף) הינם נושא למחקר רב.עד כה נקבע הרצף של מספר רב של נגיפים שבודדו מחולים בכל העולם<br /> רצפים אלו וההבדלים ביניהם הודות לרכישת מוטציות מאפשרים לעקוב אחר התפשטות המגפה בעולם, ללמוד על אזורים חשובים בגנום הנגיף ומהווים פוטנציאל לפיתוח חיסון אן תרופה. <br /> &lt;br&gt;<br /> .המידע על רצף הנגיף והשינויים בו מאוגד במאגר מידע יחודי הנגיש לציבור הרחב &lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' SARS-COV-2 מעגל החיים של נגיף '''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''1)חדירה לתא המאכסן נעשה באמצעות חלבון ה SPIKE'''<br /> <br /> הנגיף נכנס לגוף דרך האף, הפה והעיניים, ובעזרת חלבון ה-Spike, או חלבון S, מתחבר לתאים בדרכי הנשימה המייצרים חלבון הנקרא ACE2.(איור 4)<br /> &lt;br&gt;<br /> [[Image: C0485399-Coronavirus_host_cell_receptor_with_antibody,_illustration-SPL_580.jpg|thumb|center|איור 4 חלבון ספייק נקשר על פני הקולטן של התא המודבק אילוסטרציה של מבנה הקולטן Ramon Andrade 3Dciencia, SPL]] <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''2)שחרור החומר הגנטי הוירוסי בתא המאכסן'''<br /> לאחר שהנגיף נכנס לתוך התא, הוא משחרר קטע של חומר גנטי בצורת RNA.לאחר שחדר לתא, הנגיף מנצל את מרכיביו ליצירת מפעלי שכפול RNA עבור הנגיף. התא הנגוע קורא את ה-RNA הנגיפי ומייצר חלבונים לפי ההוראות הכתובות בו. אותם חלבונים ישמשו בהמשך להרכבת עותקים חדשים של הנגיף.<br /> &lt;br&gt; <br /> <br /> '''3)הרכבת נגיפים חדשים'''<br /> <br /> מכונות התא מתחילות לייצר בקצב מהיר עוד ועוד RNA נגיפי וחלבונים נגיפיים, ואלו מורכבים יחדיו ליצירת עותקים שלמים של הנגיף. העותקים החדשים נישאים לשוליים החיצוניים של התא, ויכולים לצאת ממנו במטרה להדביק תאים נוספים.<br /> <br /> '''4)שחרור הנגיפים החדשים מהתא המאכסן'''<br /> <br /> השלב האחרון של השכפול הויראלי הוא שחרור עותקי הנגיף החדשים המיוצרים בתא המארח. כל תא נגוע יכול לשחרר מיליוני עותקים של הנגיף לפני שהוא מתפרק לבסוף ומת. נגיפים מסוימים משתחררים<br /> &lt;br&gt;<br /> כאשר התא המארח מת, ואילו נגיפים אחרים יכולים יכולים להשתחרר דרך קרום התא מבלי להרוג אותו ישירות. לאחר יציאת הנגיפים מהתא הנגוע, הם עשויים להדביק תאים סמוכים ולחזור על מחזור השכפול.<br /> &lt;br&gt;<br /> שיעול והתעטשות עלולים להפיץ ליחה מלאה נגיפים מדרכי הנשימה על אנשים ומשטחים סמוכים, שם הנגיף יכול להישאר בעל יכולת הדבקה במשך מספר שעות עד מספר ימים.<br /> [[Image: Coronavirus cycle.png|thumb|center|איור 5 מחזור החיים של נגיף הקורונה ]] <br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''פוטנציאל חלבון הספייק בפיתוח חיסונים ותרופות למחלה '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> מאחר ש- SARS-CoV-2הוא נגיף חדש, הידע הקיים לגבי אנטיגנים אפשריים עדיין מצומצם. עם זאת, כלים טכנולוגיים מתקדמים מסייעים למדענים לקדם את המחקר לפיתוח תרכיב נגד הנגיף ומציאת אנטיגנים אפשריים. כך למשל, זמן קצר לאחר התפרצותו, כבר היה בידי החוקרים הרצף הגנטי של הנגיף החדש, אשר מאפשר שימוש במודלים לבחירה מושכלת של אנטיגנים אפשריים.<br /> &lt;br&gt;<br /> כבר החל [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencepanorama/איך-מפתחים-חיסון-נגד-קורונה המירוץ לפיתוח חיסון נגד SARS-COV-2 ]<br /> פיתוח תרופות כנגד מחלת הקורונה יכולות להתבסס גם על חלבון הספייק , מציאת מנגנון הכניסה של הנגיף לתאים באמצעות חלבון S מאפשר לבצע סריקות למציאת מולקולות קטנות או תרופות קיימות שיכולות <br /> &lt;br&gt;<br /> להפריע לכניסת הנגיף לתא. כך למשל, חברת APEIRON Biologics בוחנת יעילות של מולקולה קטנה בשם APN01 החוסמת את הקולטן של התאים שאליו נקשר חלבון S ובכך מונעת הדבקה. כרגע התרופה החדשה נבדקת בניסוי קליני שלב 1 לבטיחות ויעילות.&lt;ref&gt;PMID:32125455&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> לנגיף הקורונה החדש, SARS-CoV-2, יש 29 גֵנים שמכילים הוראות ליצירת חלבונים. 29 החלבונים פועלים בתוך התאים שלנו ועוזרים לייצר אלפי נגיפים חדשים שייצאו מהתא וידביקו אלפי תאים אחרים. כדי לעשות <br /> זאת, חלבוני הנגיף מגייסים לעזרתם חלבונים מהתאים שלנו. אחת האסטרטגיות בפיתוח תרופות נגד הנגיף היא למצוא חומרים שפוגעים בחלבונים שלו – עניין מסובך שדורש זמן רב, אך קבוצות מחקר ברחבי העולם שוקדות על כך אפשרות אחרת היא לפגוע בחלבונים של תאי האדם שעוזרים לחלבוני הנגיף.<br /> בעזרת 29 החלבונים האלה ישנן <br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%91%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-69-%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94[69 תרופות פוטנציאליות לקורונה] <br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' רשימת מקורות '''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: left; direction: ltr; margin-right: 2em;&quot;&gt;<br /> &lt;references/&gt;</div>

Moshera Atawna https://proteopedia.org/index.php?title=Spike_Protein_(Hebrew)&diff=3265165 2020-07-20T20:41:13Z

<p>Moshera Atawna: </p> <hr /> <div>&lt;StructureSection load='6vyb' size='400' side='right' caption='Caption for this structure' scene=''&gt;<br /> &lt;br&gt;<br /> =&lt;center&gt;Spike Protein חלבון הספייק&lt;/center&gt;=<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9F חלבון] הספייק<br /> הוא אחד החלבונים הנמצאים על גבי מעטפת וירוס<br /> ונחשב לחלבון החיוני ביותר לוירוס כיוון שהוא משמש אותו לחדירה לתאי מערכת הנשימה<br /> שהן תאי המטרה שלו.<br /> <br /> חלבון הספייק הינו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F גלוקופרוטאין]<br /> .חוצה ממברנה היוצר הומוטרימר (קומפלקס המורכב משלוש יחידות זהות של החלבון) על שטח פני הוירוס<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> החלבון מורכב מ:<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> 1)אזור גדול הפונה מחוץ למעטפת הוירוס (אקטודומיין)- שמאפשר כניסת הנגיף לתא המארח (איור 1)<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> 2)עוגן טרנסממברנלי יחיד המחבר חלבון זה למעטפת הוירוס<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> 3) זנב קצר פנימי <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בערך זה מוצג המבנה של טרימר &lt;scene name='84/847984/Acto_domain/2'&gt;האקטודומין&lt;/scene&gt; שמקורו מוירוס ה SARS COV-2.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;scene name='84/847984/Amino_acids/1'&gt;חומצות אמינו&lt;/scene&gt; שמרכיבות את מבנה האקטודומין צבועות כך שכל צבע מייצג קבוצת חומצת אמינו שונה .<br /> &lt;br&gt;<br /> האקטודומיין הגדול מורכב &lt;scene name='84/847984/S1_subunit/1'&gt; תת יחידה S1&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע סגול <br /> <br /> &lt;scene name='84/847984/S2_subunit/2'&gt;תת יחידה S2&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע כחול<br /> התת יחידה S1 הנקשרת לקולטן על שטח פני התאים המודבקים ותת יחידה S2 המסייעת בחיתוך ממברנלי ומאפשר כניסת הגנום הנגיפי לתא מארח. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> במהלך הבשלתו וההדבקה עובר חלבון זה חיתוכים פרוטאוליטים באתר הגבול בין S1 ו- S2, כמו גם באתר הקרוי S’ על ידי פרוטאז של התא המודבק (איור 2).חיתוכים אלו חשובים להפעלת החלבון על ידי שינוי מבנהו המרחבי.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בתת היחידה S1 יש שני אזורים חשובים: (S1-NTD) ו- S1-CTD.נמצא שאזור S1-CTD חשוב להכרת הרצפטור ACE2 המצוי על גבי תאי המטרה המודבקים על ידי הנגיף. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> פענוח המבנה של חלבון ה Spike מנגיף ה Cov SARA שהינו קרוב לנגיף הקורונה SARS Cov 2 העלה שאזור ה S1-CTD מורכב משני תת אזורים<br /> &lt;br&gt;<br /> אזור ליבה מתחם הליבה מורכב בעיקר ממבני &lt;scene name='84/847984/Beta/1'&gt;β sheet&lt;/scene&gt; ואילו אזור ה RBD זה מציג משטח חיצוני קעור המסייע לקשירתו לקולטן<br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה הינם משפחה של נגיפים הכוללת בין השאר את נגיף הקורונה האחראי להתפרצות הקורונה הנוכחית.מקובל לחלק את קבוצת נגיפי הקורונה לארבע תת קבוצות: אלפא, ביתא, גמא ודלתא. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה מכירים מגוון קולטנים .מה שמשתנה ביניהם תת היחידה S1 בחלבון ה Spike המכילה רצף קטן משותף לכל משפחות נגיפי הקורונה, <br /> &lt;br&gt;<br /> אבל בנגיפי הקורונה השייכים לאותה משפחה<br /> מידת הדימיון ברצף משמעותית יותר. נגיפי קורונה ממשפחות אלפא ובטא מזהים את הקולטן ACE2 על גבי התאי המטרה.&lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt; <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> <br /> [[Image:אקטודומין.Png|thumb|center|איור 1-מבנה של טרימר האקטודומיין]]<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> [[Image:חיתוך פרוטואליטי.png|center|איור 2-חיתוך פרוטואליטי]]<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''מגפת הקורונה'''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בדצמבר 2019 , התפרץ לראשונה בעיר ווהן בסין נגיף קורונה חדש שנקרא <br /> , [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/ SARS COV-2] שהתפשט<br /> <br /> לרחבי העולם כולל ישראל , הנגיף גורם למחלה שנקרא coronavirus disease 2019 (COVID‑19) ,ארגון הבריאות העולמי (WHO) הכריז על המחלה כפנדמיה – מחלה כלל עולמית . [https://www.who.int/emergencies/diseases/novel-coronavirus-2019/question-and-answers-hub/q-a-detail/q-a-coronaviruses#:~:text=symptoms תסמיני המחלה] הם חום , שיעול יבש , כאבי גרון וקשיי נשימה ואפילו למוות במקרים החמורים .<br /> דרכי ההדבקה בוירוס הקורונה הם דרך האף ,הפה והעיניים <br /> [https://www.youtube.com/watch?v=BtN-goy9VOY&amp;feature=youtube סרטון - איך נדבקים בנגיף ?]<br /> וכחלק מהמלחמה בנגיף הקורונה ישראל ומדינות נוספות מחייבות את תושביה להשתמש <br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A3-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94 במסכות פנים]<br /> <br /> .בכדי לצמצם את מעבר הנגיף מאדם לאחר למרות זאת<br /> נכון לתאריך כתיבת ערך זה לפי [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D עדכון]<br /> משרד הבריאות אתמול נוספו בישראל לפחות 1,681 מאובחנים חדשים, המספר הגבוה ביותר שהיה לנו מאז פרוץ המגפה, ושצפוי עוד לעלות כשיגיעו תוצאות של בדיקות נוספות מאתמול. מספר החולים הפעילים עומד כעת על 21,393 חולים ומספר המאושפזים עומד על 524 איש, מתוכם 123 במצב בינוני ו-177 במצב קשה. מספר המתים מקורונה עלה ל-368, לאחר שאתמול מתו בישראל שלושה חולים והיום עוד אחד.<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' נגיף SARS-COV-2 '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> &lt;p dir = 'rtl'&gt;<br /> [[Image: My_Image.png|thumb|left|איור 3 – נגיף הקורונה נקרא על שם חלבונים שמעניקים לו מראה של כתר. אילוסטרציה של נגיף הקורונה KTSDesign, SPL ]]<br /> <br /> נגיף הקורונה החדש שייך למשפחת וירוסי הקורונה , הוא נקרא בשם הזה על שם חלבוני ה spike- דמויי הכתר או בלטינית קורונה , הבולטים על פני השטח שלו (איור 3) . חלבון זה הוא חיוני וקריטי לחדירת הוירוס לתא המאכסן שלו.<br /> &lt;br&gt;<br /> . הגנום של נגיף הקורונה מורכב במולקולת RNA, ולא במולקולות DNA, כמו הגנום שלנו ושל כל בעלי החיים, הצמחים וגם החיידקים. כשבוע לאחר שהנגיף תועד לראשונה קבעו חוקרים את רצף שלו. בעוד שהגנום של האדם מורכב מלמעלה משלושה מיליארד &quot;אותיות&quot; או בסיסי DNA,הגנום של הנגיף מכיל פחות מ- 30,000 אותיות גנטיות ומספר קטן של גנים<br /> &lt;br&gt;<br /> , הגנום שלו מורכב ממולקולת RNA המקודדת ל 29 גנים המייצרים בסופו של דבר 29 חלבונים האחראיים על התרבות הנגיף בתא המאכסן , ישנם חלבונים לא מבניים כמו RNA POLYMERASE וחלבונים מבניים כמו חלבון הספייק שמשמש לחדירת הנגיף לתא המאכסן בנוסף לחלבון נוקלאופרוטאין האורז את הגנום ושניים אחרים הקשורים לקרום &lt;ref&gt;PMID: 32228860 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיף ה SARS- Cov2 האחראי על התפרצות הקורונה הנוכחית דומה מאוד במבנהו ורצפו לנגיף ה SARS-CoVהאחראי להתפרצות מחלת ה SARS ב <br /> 2002.מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים BATCOV RaTG 13 <br /> &lt;br&gt; <br /> , ייתכן שעטלפים העבירו אותו לבני האדם אך בין שני הנגיפים קיים הבדל גדול בגנום באזורים הקשורים ליכולת ההדבקה , דבר זה מרמז על כך שנגיף העטלף הזה לא הדביק ישירות בני אדם אלא הועבר לבני אדם דרך מארח ביניים &lt;ref&gt;PMID:32015507&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> ואכן,מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים.עבור נגיף ה SARS נמצא שמארח הביניים הינו היונק [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%97%D7%9F_%D7%93%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%99 גחן דקלים אסייתי]. <br /> &lt;br&gt;<br /> נמצאו 2 ח.אמינו במתחם קישור הרצפטור (RBD) באזור ה S1-CTD מבדילות בין הנגיף שמדביק האדם לזה המדביק את <br /> החדק,Asn479+Thr487 באדם לעומת lys479+ser487 בבעלי חיים.<br /> &lt;br&gt;<br /> מחקרים הראו שהנגיף של האדם נקשר יותר חזק לקולטן ACE2 מאשר הנגיף של בעל החיים, והסברה היא שמוטציות שהובילו להחלפת שתי חומצות אמינו אלו הגדילו את סיכוי המעבר של הנגיף מחיה לאדם. <br /> &lt;br&gt;<br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/ השינויים ברצפו]<br /> של חלבון הספייק בנגיף הקורונה (כמו גם שינויים ברצף חלבונים אחרים בנגיף) הינם נושא למחקר רב.עד כה נקבע הרצף של מספר רב של נגיפים שבודדו מחולים בכל העולם<br /> רצפים אלו וההבדלים ביניהם הודות לרכישת מוטציות מאפשרים לעקוב אחר התפשטות המגפה בעולם, ללמוד על אזורים חשובים בגנום הנגיף ומהווים פוטנציאל לפיתוח חיסון אן תרופה. <br /> &lt;br&gt;<br /> .המידע על רצף הנגיף והשינויים בו מאוגד במאגר מידע יחודי הנגיש לציבור הרחב &lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' SARS-COV-2 מעגל החיים של נגיף '''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''1)חדירה לתא המאכסן נעשה באמצעות חלבון ה SPIKE'''<br /> <br /> הנגיף נכנס לגוף דרך האף, הפה והעיניים, ובעזרת חלבון ה-Spike, או חלבון S, מתחבר לתאים בדרכי הנשימה המייצרים חלבון הנקרא ACE2.(איור 4)<br /> &lt;br&gt;<br /> [[Image: C0485399-Coronavirus_host_cell_receptor_with_antibody,_illustration-SPL_580.jpg|thumb|center|איור 4 חלבון ספייק נקשר על פני הקולטן של התא המודבק אילוסטרציה של מבנה הקולטן Ramon Andrade 3Dciencia, SPL]] <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''2)שחרור החומר הגנטי הוירוסי בתא המאכסן'''<br /> לאחר שהנגיף נכנס לתוך התא, הוא משחרר קטע של חומר גנטי בצורת RNA.לאחר שחדר לתא, הנגיף מנצל את מרכיביו ליצירת מפעלי שכפול RNA עבור הנגיף. התא הנגוע קורא את ה-RNA הנגיפי ומייצר חלבונים לפי ההוראות הכתובות בו. אותם חלבונים ישמשו בהמשך להרכבת עותקים חדשים של הנגיף.<br /> &lt;br&gt; <br /> <br /> '''3)הרכבת נגיפים חדשים'''<br /> <br /> מכונות התא מתחילות לייצר בקצב מהיר עוד ועוד RNA נגיפי וחלבונים נגיפיים, ואלו מורכבים יחדיו ליצירת עותקים שלמים של הנגיף. העותקים החדשים נישאים לשוליים החיצוניים של התא, ויכולים לצאת ממנו במטרה להדביק תאים נוספים.<br /> <br /> '''4)שחרור הנגיפים החדשים מהתא המאכסן'''<br /> <br /> השלב האחרון של השכפול הויראלי הוא שחרור עותקי הנגיף החדשים המיוצרים בתא המארח. כל תא נגוע יכול לשחרר מיליוני עותקים של הנגיף לפני שהוא מתפרק לבסוף ומת. נגיפים מסוימים משתחררים<br /> &lt;br&gt;<br /> כאשר התא המארח מת, ואילו נגיפים אחרים יכולים יכולים להשתחרר דרך קרום התא מבלי להרוג אותו ישירות. לאחר יציאת הנגיפים מהתא הנגוע, הם עשויים להדביק תאים סמוכים ולחזור על מחזור השכפול.<br /> &lt;br&gt;<br /> שיעול והתעטשות עלולים להפיץ ליחה מלאה נגיפים מדרכי הנשימה על אנשים ומשטחים סמוכים, שם הנגיף יכול להישאר בעל יכולת הדבקה במשך מספר שעות עד מספר ימים.<br /> [[Image: Coronavirus cycle.png|thumb|center|איור 5 מחזור החיים של נגיף הקורונה ]] <br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''פוטנציאל חלבון הספייק בפיתוח חיסונים ותרופות למחלה '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> מאחר ש- SARS-CoV-2הוא נגיף חדש, הידע הקיים לגבי אנטיגנים אפשריים עדיין מצומצם. עם זאת, כלים טכנולוגיים מתקדמים מסייעים למדענים לקדם את המחקר לפיתוח תרכיב נגד הנגיף ומציאת אנטיגנים אפשריים. כך למשל, זמן קצר לאחר התפרצותו, כבר היה בידי החוקרים הרצף הגנטי של הנגיף החדש, אשר מאפשר שימוש במודלים לבחירה מושכלת של אנטיגנים אפשריים.<br /> &lt;br&gt;<br /> כבר החל [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencepanorama/איך-מפתחים-חיסון-נגד-קורונה המירוץ לפיתוח חיסון נגד SARS-COV-2 ]<br /> פיתוח תרופות כנגד מחלת הקורונה יכולות להתבסס גם על חלבון הספייק , מציאת מנגנון הכניסה של הנגיף לתאים באמצעות חלבון S מאפשר לבצע סריקות למציאת מולקולות קטנות או תרופות קיימות שיכולות <br /> &lt;br&gt;<br /> להפריע לכניסת הנגיף לתא. כך למשל, חברת APEIRON Biologics בוחנת יעילות של מולקולה קטנה בשם APN01 החוסמת את הקולטן של התאים שאליו נקשר חלבון S ובכך מונעת הדבקה. כרגע התרופה החדשה נבדקת בניסוי קליני שלב 1 לבטיחות ויעילות.&lt;ref&gt;PMID:32125455&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> לנגיף הקורונה החדש, SARS-CoV-2, יש 29 גֵנים שמכילים הוראות ליצירת חלבונים. 29 החלבונים פועלים בתוך התאים שלנו ועוזרים לייצר אלפי נגיפים חדשים שייצאו מהתא וידביקו אלפי תאים אחרים. כדי לעשות <br /> זאת, חלבוני הנגיף מגייסים לעזרתם חלבונים מהתאים שלנו. אחת האסטרטגיות בפיתוח תרופות נגד הנגיף היא למצוא חומרים שפוגעים בחלבונים שלו – עניין מסובך שדורש זמן רב, אך קבוצות מחקר ברחבי העולם שוקדות על כך אפשרות אחרת היא לפגוע בחלבונים של תאי האדם שעוזרים לחלבוני הנגיף.<br /> בעזרת 29 החלבונים האלה ישנן <br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%91%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-69-%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94[69 תרופות פוטנציאליות לקורונה] <br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' רשימת מקורות '''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: left; direction: ltr; margin-right: 2em;&quot;&gt;<br /> &lt;references/&gt;</div>

Moshera Atawna https://proteopedia.org/index.php?title=Spike_Protein_(Hebrew)&diff=3265150 2020-07-20T15:04:32Z

<p>Moshera Atawna: </p> <hr /> <div>&lt;Structure load='6vyb' size='350' frame='true' align='right' caption='Caption for this structure'' scene='54/547082/C--n_rainbow/3' &gt;<br /> &lt;br&gt;<br /> =&lt;center&gt;Spike Protein חלבון הספייק&lt;/center&gt;=<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9F חלבון] הספייק<br /> הוא אחד החלבונים הנמצאים על גבי מעטפת וירוס<br /> ונחשב לחלבון החיוני ביותר לוירוס כיוון שהוא משמש אותו לחדירה לתאי מערכת הנשימה<br /> שהן תאי המטרה שלו.<br /> <br /> חלבון הספייק הינו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F גלוקופרוטאין]<br /> .חוצה ממברנה היוצר הומוטרימר (קומפלקס המורכב משלוש יחידות זהות של החלבון) על שטח פני הוירוס<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> החלבון מורכב מ:<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> 1)אזור גדול הפונה מחוץ למעטפת הוירוס (אקטודומיין)- שמאפשר כניסת הנגיף לתא המארח (איור 1)<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> 2)עוגן טרנסממברנלי יחיד המחבר חלבון זה למעטפת הוירוס<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> 3) זנב קצר פנימי <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בערך זה מוצג המבנה של טרימר &lt;scene name='84/847984/Acto_domain/2'&gt;האקטודומין&lt;/scene&gt; שמקורו מוירוס ה SARS COV-2.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;scene name='84/847984/Amino_acids/1'&gt;חומצות אמינו&lt;/scene&gt; שמרכיבות את מבנה האקטודומין צבועות כך שכל צבע מייצג קבוצת חומצת אמינו שונה .<br /> &lt;br&gt;<br /> האקטודומיין הגדול מורכב &lt;scene name='84/847984/S1_subunit/1'&gt; תת יחידה S1&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע סגול <br /> <br /> &lt;scene name='84/847984/S2_subunit/2'&gt;תת יחידה S2&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע כחול<br /> התת יחידה S1 הנקשרת לקולטן על שטח פני התאים המודבקים ותת יחידה S2 המסייעת בחיתוך ממברנלי ומאפשר כניסת הגנום הנגיפי לתא מארח. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> במהלך הבשלתו וההדבקה עובר חלבון זה חיתוכים פרוטאוליטים באתר הגבול בין S1 ו- S2, כמו גם באתר הקרוי S’ על ידי פרוטאז של התא המודבק (איור 2).חיתוכים אלו חשובים להפעלת החלבון על ידי שינוי מבנהו המרחבי.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בתת היחידה S1 יש שני אזורים חשובים: (S1-NTD) ו- S1-CTD.נמצא שאזור S1-CTD חשוב להכרת הרצפטור ACE2 המצוי על גבי תאי המטרה המודבקים על ידי הנגיף. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> פענוח המבנה של חלבון ה Spike מנגיף ה Cov SARA שהינו קרוב לנגיף הקורונה SARS Cov 2 העלה שאזור ה S1-CTD מורכב משני תת אזורים<br /> &lt;br&gt;<br /> אזור ליבה מתחם הליבה מורכב בעיקר ממבני &lt;scene name='84/847984/Beta/1'&gt;β sheet&lt;/scene&gt; ואילו אזור ה RBD זה מציג משטח חיצוני קעור המסייע לקשירתו לקולטן<br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה הינם משפחה של נגיפים הכוללת בין השאר את נגיף הקורונה האחראי להתפרצות הקורונה הנוכחית.מקובל לחלק את קבוצת נגיפי הקורונה לארבע תת קבוצות: אלפא, ביתא, גמא ודלתא. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה מכירים מגוון קולטנים .מה שמשתנה ביניהם תת היחידה S1 בחלבון ה Spike המכילה רצף קטן משותף לכל משפחות נגיפי הקורונה, <br /> &lt;br&gt;<br /> אבל בנגיפי הקורונה השייכים לאותה משפחה<br /> מידת הדימיון ברצף משמעותית יותר. נגיפי קורונה ממשפחות אלפא ובטא מזהים את הקולטן ACE2 על גבי התאי המטרה.&lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt; <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> <br /> [[Image:אקטודומין.Png|thumb|center|איור 1-מבנה של טרימר האקטודומיין]]<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> [[Image:חיתוך פרוטואליטי.png|center|איור 2-חיתוך פרוטואליטי]]<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''מגפת הקורונה'''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בדצמבר 2019 , התפרץ לראשונה בעיר ווהן בסין נגיף קורונה חדש שנקרא <br /> , [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/ SARS COV-2] שהתפשט<br /> <br /> לרחבי העולם כולל ישראל , הנגיף גורם למחלה שנקרא coronavirus disease 2019 (COVID‑19) ,ארגון הבריאות העולמי (WHO) הכריז על המחלה כפנדמיה – מחלה כלל עולמית . [https://www.who.int/emergencies/diseases/novel-coronavirus-2019/question-and-answers-hub/q-a-detail/q-a-coronaviruses#:~:text=symptoms תסמיני המחלה] הם חום , שיעול יבש , כאבי גרון וקשיי נשימה ואפילו למוות במקרים החמורים .<br /> דרכי ההדבקה בוירוס הקורונה הם דרך האף ,הפה והעיניים <br /> [https://www.youtube.com/watch?v=BtN-goy9VOY&amp;feature=youtube סרטון - איך נדבקים בנגיף ?]<br /> וכחלק מהמלחמה בנגיף הקורונה ישראל ומדינות נוספות מחייבות את תושביה להשתמש <br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A3-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94 במסכות פנים]<br /> <br /> .בכדי לצמצם את מעבר הנגיף מאדם לאחר למרות זאת<br /> נכון לתאריך כתיבת ערך זה לפי [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D עדכון]<br /> משרד הבריאות אתמול נוספו בישראל לפחות 1,681 מאובחנים חדשים, המספר הגבוה ביותר שהיה לנו מאז פרוץ המגפה, ושצפוי עוד לעלות כשיגיעו תוצאות של בדיקות נוספות מאתמול. מספר החולים הפעילים עומד כעת על 21,393 חולים ומספר המאושפזים עומד על 524 איש, מתוכם 123 במצב בינוני ו-177 במצב קשה. מספר המתים מקורונה עלה ל-368, לאחר שאתמול מתו בישראל שלושה חולים והיום עוד אחד.<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' נגיף SARS-COV-2 '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> &lt;p dir = 'rtl'&gt;<br /> [[Image: My_Image.png|thumb|left|איור 3 – נגיף הקורונה נקרא על שם חלבונים שמעניקים לו מראה של כתר. אילוסטרציה של נגיף הקורונה KTSDesign, SPL ]]<br /> <br /> נגיף הקורונה החדש שייך למשפחת וירוסי הקורונה , הוא נקרא בשם הזה על שם חלבוני ה spike- דמויי הכתר או בלטינית קורונה , הבולטים על פני השטח שלו (איור 3) . חלבון זה הוא חיוני וקריטי לחדירת הוירוס לתא המאכסן שלו.<br /> &lt;br&gt;<br /> . הגנום של נגיף הקורונה מורכב במולקולת RNA, ולא במולקולות DNA, כמו הגנום שלנו ושל כל בעלי החיים, הצמחים וגם החיידקים. כשבוע לאחר שהנגיף תועד לראשונה קבעו חוקרים את רצף שלו. בעוד שהגנום של האדם מורכב מלמעלה משלושה מיליארד &quot;אותיות&quot; או בסיסי DNA,הגנום של הנגיף מכיל פחות מ- 30,000 אותיות גנטיות ומספר קטן של גנים<br /> &lt;br&gt;<br /> , הגנום שלו מורכב ממולקולת RNA המקודדת ל 29 גנים המייצרים בסופו של דבר 29 חלבונים האחראיים על התרבות הנגיף בתא המאכסן , ישנם חלבונים לא מבניים כמו RNA POLYMERASE וחלבונים מבניים כמו חלבון הספייק שמשמש לחדירת הנגיף לתא המאכסן בנוסף לחלבון נוקלאופרוטאין האורז את הגנום ושניים אחרים הקשורים לקרום &lt;ref&gt;PMID: 32228860 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיף ה SARS- Cov2 האחראי על התפרצות הקורונה הנוכחית דומה מאוד במבנהו ורצפו לנגיף ה SARS-CoVהאחראי להתפרצות מחלת ה SARS ב <br /> 2002.מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים BATCOV RaTG 13 <br /> &lt;br&gt; <br /> , ייתכן שעטלפים העבירו אותו לבני האדם אך בין שני הנגיפים קיים הבדל גדול בגנום באזורים הקשורים ליכולת ההדבקה , דבר זה מרמז על כך שנגיף העטלף הזה לא הדביק ישירות בני אדם אלא הועבר לבני אדם דרך מארח ביניים &lt;ref&gt;PMID:32015507&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> ואכן,מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים.עבור נגיף ה SARS נמצא שמארח הביניים הינו היונק [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%97%D7%9F_%D7%93%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%99 גחן דקלים אסייתי]. <br /> &lt;br&gt;<br /> נמצאו 2 ח.אמינו במתחם קישור הרצפטור (RBD) באזור ה S1-CTD מבדילות בין הנגיף שמדביק האדם לזה המדביק את <br /> החדק,Asn479+Thr487 באדם לעומת lys479+ser487 בבעלי חיים.<br /> &lt;br&gt;<br /> מחקרים הראו שהנגיף של האדם נקשר יותר חזק לקולטן ACE2 מאשר הנגיף של בעל החיים, והסברה היא שמוטציות שהובילו להחלפת שתי חומצות אמינו אלו הגדילו את סיכוי המעבר של הנגיף מחיה לאדם. <br /> &lt;br&gt;<br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/ השינויים ברצפו]<br /> של חלבון הספייק בנגיף הקורונה (כמו גם שינויים ברצף חלבונים אחרים בנגיף) הינם נושא למחקר רב.עד כה נקבע הרצף של מספר רב של נגיפים שבודדו מחולים בכל העולם<br /> רצפים אלו וההבדלים ביניהם הודות לרכישת מוטציות מאפשרים לעקוב אחר התפשטות המגפה בעולם, ללמוד על אזורים חשובים בגנום הנגיף ומהווים פוטנציאל לפיתוח חיסון אן תרופה. <br /> &lt;br&gt;<br /> .המידע על רצף הנגיף והשינויים בו מאוגד במאגר מידע יחודי הנגיש לציבור הרחב &lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' SARS-COV-2 מעגל החיים של נגיף '''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''1)חדירה לתא המאכסן נעשה באמצעות חלבון ה SPIKE'''<br /> <br /> הנגיף נכנס לגוף דרך האף, הפה והעיניים, ובעזרת חלבון ה-Spike, או חלבון S, מתחבר לתאים בדרכי הנשימה המייצרים חלבון הנקרא ACE2.(איור 4)<br /> &lt;br&gt;<br /> [[Image: C0485399-Coronavirus_host_cell_receptor_with_antibody,_illustration-SPL_580.jpg|thumb|center|איור 4 חלבון ספייק נקשר על פני הקולטן של התא המודבק אילוסטרציה של מבנה הקולטן Ramon Andrade 3Dciencia, SPL]] <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''2)שחרור החומר הגנטי הוירוסי בתא המאכסן'''<br /> לאחר שהנגיף נכנס לתוך התא, הוא משחרר קטע של חומר גנטי בצורת RNA.לאחר שחדר לתא, הנגיף מנצל את מרכיביו ליצירת מפעלי שכפול RNA עבור הנגיף. התא הנגוע קורא את ה-RNA הנגיפי ומייצר חלבונים לפי ההוראות הכתובות בו. אותם חלבונים ישמשו בהמשך להרכבת עותקים חדשים של הנגיף.<br /> &lt;br&gt; <br /> <br /> '''3)הרכבת נגיפים חדשים'''<br /> <br /> מכונות התא מתחילות לייצר בקצב מהיר עוד ועוד RNA נגיפי וחלבונים נגיפיים, ואלו מורכבים יחדיו ליצירת עותקים שלמים של הנגיף. העותקים החדשים נישאים לשוליים החיצוניים של התא, ויכולים לצאת ממנו במטרה להדביק תאים נוספים.<br /> <br /> '''4)שחרור הנגיפים החדשים מהתא המאכסן'''<br /> <br /> השלב האחרון של השכפול הויראלי הוא שחרור עותקי הנגיף החדשים המיוצרים בתא המארח. כל תא נגוע יכול לשחרר מיליוני עותקים של הנגיף לפני שהוא מתפרק לבסוף ומת. נגיפים מסוימים משתחררים<br /> &lt;br&gt;<br /> כאשר התא המארח מת, ואילו נגיפים אחרים יכולים יכולים להשתחרר דרך קרום התא מבלי להרוג אותו ישירות. לאחר יציאת הנגיפים מהתא הנגוע, הם עשויים להדביק תאים סמוכים ולחזור על מחזור השכפול.<br /> &lt;br&gt;<br /> שיעול והתעטשות עלולים להפיץ ליחה מלאה נגיפים מדרכי הנשימה על אנשים ומשטחים סמוכים, שם הנגיף יכול להישאר בעל יכולת הדבקה במשך מספר שעות עד מספר ימים.<br /> [[Image: Coronavirus cycle.png|thumb|center|איור 5 מחזור החיים של נגיף הקורונה ]] <br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''פוטנציאל חלבון הספייק בפיתוח חיסונים ותרופות למחלה '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> מאחר ש- SARS-CoV-2הוא נגיף חדש, הידע הקיים לגבי אנטיגנים אפשריים עדיין מצומצם. עם זאת, כלים טכנולוגיים מתקדמים מסייעים למדענים לקדם את המחקר לפיתוח תרכיב נגד הנגיף ומציאת אנטיגנים אפשריים. כך למשל, זמן קצר לאחר התפרצותו, כבר היה בידי החוקרים הרצף הגנטי של הנגיף החדש, אשר מאפשר שימוש במודלים לבחירה מושכלת של אנטיגנים אפשריים.<br /> &lt;br&gt;<br /> כבר החל [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencepanorama/איך-מפתחים-חיסון-נגד-קורונה המירוץ לפיתוח חיסון נגד SARS-COV-2 ]<br /> פיתוח תרופות כנגד מחלת הקורונה יכולות להתבסס גם על חלבון הספייק , מציאת מנגנון הכניסה של הנגיף לתאים באמצעות חלבון S מאפשר לבצע סריקות למציאת מולקולות קטנות או תרופות קיימות שיכולות <br /> &lt;br&gt;<br /> להפריע לכניסת הנגיף לתא. כך למשל, חברת APEIRON Biologics בוחנת יעילות של מולקולה קטנה בשם APN01 החוסמת את הקולטן של התאים שאליו נקשר חלבון S ובכך מונעת הדבקה. כרגע התרופה החדשה נבדקת בניסוי קליני שלב 1 לבטיחות ויעילות.&lt;ref&gt;PMID:32125455&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> לנגיף הקורונה החדש, SARS-CoV-2, יש 29 גֵנים שמכילים הוראות ליצירת חלבונים. 29 החלבונים פועלים בתוך התאים שלנו ועוזרים לייצר אלפי נגיפים חדשים שייצאו מהתא וידביקו אלפי תאים אחרים. כדי לעשות <br /> זאת, חלבוני הנגיף מגייסים לעזרתם חלבונים מהתאים שלנו. אחת האסטרטגיות בפיתוח תרופות נגד הנגיף היא למצוא חומרים שפוגעים בחלבונים שלו – עניין מסובך שדורש זמן רב, אך קבוצות מחקר ברחבי העולם שוקדות על כך אפשרות אחרת היא לפגוע בחלבונים של תאי האדם שעוזרים לחלבוני הנגיף.<br /> בעזרת 29 החלבונים האלה ישנן <br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%91%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-69-%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94[69 תרופות פוטנציאליות לקורונה] <br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' רשימת מקורות '''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: left; direction: ltr; margin-right: 2em;&quot;&gt;<br /> &lt;references/&gt;</div>

Moshera Atawna https://proteopedia.org/index.php?title=Spike_Protein_(Hebrew)&diff=3265149 2020-07-20T15:03:29Z

<p>Moshera Atawna: </p> <hr /> <div>&lt;Structure load='6vyb' size='350' frame='true' align='right' caption='Caption for this structure'' scene='54/547082/C--n_rainbow/3' &gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> =&lt;center&gt;Spike Protein חלבון הספייק&lt;/center&gt;=<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9F חלבון] הספייק<br /> הוא אחד החלבונים הנמצאים על גבי מעטפת וירוס<br /> ונחשב לחלבון החיוני ביותר לוירוס כיוון שהוא משמש אותו לחדירה לתאי מערכת הנשימה<br /> שהן תאי המטרה שלו.<br /> <br /> חלבון הספייק הינו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F גלוקופרוטאין]<br /> .חוצה ממברנה היוצר הומוטרימר (קומפלקס המורכב משלוש יחידות זהות של החלבון) על שטח פני הוירוס<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> החלבון מורכב מ:<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> 1)אזור גדול הפונה מחוץ למעטפת הוירוס (אקטודומיין)- שמאפשר כניסת הנגיף לתא המארח (איור 1)<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> 2)עוגן טרנסממברנלי יחיד המחבר חלבון זה למעטפת הוירוס<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> 3) זנב קצר פנימי <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בערך זה מוצג המבנה של טרימר &lt;scene name='84/847984/Acto_domain/2'&gt;האקטודומין&lt;/scene&gt; שמקורו מוירוס ה SARS COV-2.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;scene name='84/847984/Amino_acids/1'&gt;חומצות אמינו&lt;/scene&gt; שמרכיבות את מבנה האקטודומין צבועות כך שכל צבע מייצג קבוצת חומצת אמינו שונה .<br /> &lt;br&gt;<br /> האקטודומיין הגדול מורכב &lt;scene name='84/847984/S1_subunit/1'&gt; תת יחידה S1&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע סגול <br /> <br /> &lt;scene name='84/847984/S2_subunit/2'&gt;תת יחידה S2&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע כחול<br /> התת יחידה S1 הנקשרת לקולטן על שטח פני התאים המודבקים ותת יחידה S2 המסייעת בחיתוך ממברנלי ומאפשר כניסת הגנום הנגיפי לתא מארח. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> במהלך הבשלתו וההדבקה עובר חלבון זה חיתוכים פרוטאוליטים באתר הגבול בין S1 ו- S2, כמו גם באתר הקרוי S’ על ידי פרוטאז של התא המודבק (איור 2).חיתוכים אלו חשובים להפעלת החלבון על ידי שינוי מבנהו המרחבי.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בתת היחידה S1 יש שני אזורים חשובים: (S1-NTD) ו- S1-CTD.נמצא שאזור S1-CTD חשוב להכרת הרצפטור ACE2 המצוי על גבי תאי המטרה המודבקים על ידי הנגיף. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> פענוח המבנה של חלבון ה Spike מנגיף ה Cov SARA שהינו קרוב לנגיף הקורונה SARS Cov 2 העלה שאזור ה S1-CTD מורכב משני תת אזורים<br /> &lt;br&gt;<br /> אזור ליבה מתחם הליבה מורכב בעיקר ממבני &lt;scene name='84/847984/Beta/1'&gt;β sheet&lt;/scene&gt; ואילו אזור ה RBD זה מציג משטח חיצוני קעור המסייע לקשירתו לקולטן<br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה הינם משפחה של נגיפים הכוללת בין השאר את נגיף הקורונה האחראי להתפרצות הקורונה הנוכחית.מקובל לחלק את קבוצת נגיפי הקורונה לארבע תת קבוצות: אלפא, ביתא, גמא ודלתא. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה מכירים מגוון קולטנים .מה שמשתנה ביניהם תת היחידה S1 בחלבון ה Spike המכילה רצף קטן משותף לכל משפחות נגיפי הקורונה, <br /> &lt;br&gt;<br /> אבל בנגיפי הקורונה השייכים לאותה משפחה<br /> מידת הדימיון ברצף משמעותית יותר. נגיפי קורונה ממשפחות אלפא ובטא מזהים את הקולטן ACE2 על גבי התאי המטרה.&lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt; <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> <br /> [[Image:אקטודומין.Png|thumb|center|איור 1-מבנה של טרימר האקטודומיין]]<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> [[Image:חיתוך פרוטואליטי.png|center|איור 2-חיתוך פרוטואליטי]]<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''מגפת הקורונה'''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בדצמבר 2019 , התפרץ לראשונה בעיר ווהן בסין נגיף קורונה חדש שנקרא <br /> , [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/ SARS COV-2] שהתפשט<br /> <br /> לרחבי העולם כולל ישראל , הנגיף גורם למחלה שנקרא coronavirus disease 2019 (COVID‑19) ,ארגון הבריאות העולמי (WHO) הכריז על המחלה כפנדמיה – מחלה כלל עולמית . [https://www.who.int/emergencies/diseases/novel-coronavirus-2019/question-and-answers-hub/q-a-detail/q-a-coronaviruses#:~:text=symptoms תסמיני המחלה] הם חום , שיעול יבש , כאבי גרון וקשיי נשימה ואפילו למוות במקרים החמורים .<br /> דרכי ההדבקה בוירוס הקורונה הם דרך האף ,הפה והעיניים <br /> [https://www.youtube.com/watch?v=BtN-goy9VOY&amp;feature=youtube סרטון - איך נדבקים בנגיף ?]<br /> וכחלק מהמלחמה בנגיף הקורונה ישראל ומדינות נוספות מחייבות את תושביה להשתמש <br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A3-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94 במסכות פנים]<br /> <br /> .בכדי לצמצם את מעבר הנגיף מאדם לאחר למרות זאת<br /> נכון לתאריך כתיבת ערך זה לפי [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D עדכון]<br /> משרד הבריאות אתמול נוספו בישראל לפחות 1,681 מאובחנים חדשים, המספר הגבוה ביותר שהיה לנו מאז פרוץ המגפה, ושצפוי עוד לעלות כשיגיעו תוצאות של בדיקות נוספות מאתמול. מספר החולים הפעילים עומד כעת על 21,393 חולים ומספר המאושפזים עומד על 524 איש, מתוכם 123 במצב בינוני ו-177 במצב קשה. מספר המתים מקורונה עלה ל-368, לאחר שאתמול מתו בישראל שלושה חולים והיום עוד אחד.<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' נגיף SARS-COV-2 '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> &lt;p dir = 'rtl'&gt;<br /> [[Image: My_Image.png|thumb|left|איור 3 – נגיף הקורונה נקרא על שם חלבונים שמעניקים לו מראה של כתר. אילוסטרציה של נגיף הקורונה KTSDesign, SPL ]]<br /> <br /> נגיף הקורונה החדש שייך למשפחת וירוסי הקורונה , הוא נקרא בשם הזה על שם חלבוני ה spike- דמויי הכתר או בלטינית קורונה , הבולטים על פני השטח שלו (איור 3) . חלבון זה הוא חיוני וקריטי לחדירת הוירוס לתא המאכסן שלו.<br /> &lt;br&gt;<br /> . הגנום של נגיף הקורונה מורכב במולקולת RNA, ולא במולקולות DNA, כמו הגנום שלנו ושל כל בעלי החיים, הצמחים וגם החיידקים. כשבוע לאחר שהנגיף תועד לראשונה קבעו חוקרים את רצף שלו. בעוד שהגנום של האדם מורכב מלמעלה משלושה מיליארד &quot;אותיות&quot; או בסיסי DNA,הגנום של הנגיף מכיל פחות מ- 30,000 אותיות גנטיות ומספר קטן של גנים<br /> &lt;br&gt;<br /> , הגנום שלו מורכב ממולקולת RNA המקודדת ל 29 גנים המייצרים בסופו של דבר 29 חלבונים האחראיים על התרבות הנגיף בתא המאכסן , ישנם חלבונים לא מבניים כמו RNA POLYMERASE וחלבונים מבניים כמו חלבון הספייק שמשמש לחדירת הנגיף לתא המאכסן בנוסף לחלבון נוקלאופרוטאין האורז את הגנום ושניים אחרים הקשורים לקרום &lt;ref&gt;PMID: 32228860 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיף ה SARS- Cov2 האחראי על התפרצות הקורונה הנוכחית דומה מאוד במבנהו ורצפו לנגיף ה SARS-CoVהאחראי להתפרצות מחלת ה SARS ב <br /> 2002.מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים BATCOV RaTG 13 <br /> &lt;br&gt; <br /> , ייתכן שעטלפים העבירו אותו לבני האדם אך בין שני הנגיפים קיים הבדל גדול בגנום באזורים הקשורים ליכולת ההדבקה , דבר זה מרמז על כך שנגיף העטלף הזה לא הדביק ישירות בני אדם אלא הועבר לבני אדם דרך מארח ביניים &lt;ref&gt;PMID:32015507&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> ואכן,מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים.עבור נגיף ה SARS נמצא שמארח הביניים הינו היונק [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%97%D7%9F_%D7%93%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%99 גחן דקלים אסייתי]. <br /> &lt;br&gt;<br /> נמצאו 2 ח.אמינו במתחם קישור הרצפטור (RBD) באזור ה S1-CTD מבדילות בין הנגיף שמדביק האדם לזה המדביק את <br /> החדק,Asn479+Thr487 באדם לעומת lys479+ser487 בבעלי חיים.<br /> &lt;br&gt;<br /> מחקרים הראו שהנגיף של האדם נקשר יותר חזק לקולטן ACE2 מאשר הנגיף של בעל החיים, והסברה היא שמוטציות שהובילו להחלפת שתי חומצות אמינו אלו הגדילו את סיכוי המעבר של הנגיף מחיה לאדם. <br /> &lt;br&gt;<br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/ השינויים ברצפו]<br /> של חלבון הספייק בנגיף הקורונה (כמו גם שינויים ברצף חלבונים אחרים בנגיף) הינם נושא למחקר רב.עד כה נקבע הרצף של מספר רב של נגיפים שבודדו מחולים בכל העולם<br /> רצפים אלו וההבדלים ביניהם הודות לרכישת מוטציות מאפשרים לעקוב אחר התפשטות המגפה בעולם, ללמוד על אזורים חשובים בגנום הנגיף ומהווים פוטנציאל לפיתוח חיסון אן תרופה. <br /> &lt;br&gt;<br /> .המידע על רצף הנגיף והשינויים בו מאוגד במאגר מידע יחודי הנגיש לציבור הרחב &lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' SARS-COV-2 מעגל החיים של נגיף '''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''1)חדירה לתא המאכסן נעשה באמצעות חלבון ה SPIKE'''<br /> <br /> הנגיף נכנס לגוף דרך האף, הפה והעיניים, ובעזרת חלבון ה-Spike, או חלבון S, מתחבר לתאים בדרכי הנשימה המייצרים חלבון הנקרא ACE2.(איור 4)<br /> &lt;br&gt;<br /> [[Image: C0485399-Coronavirus_host_cell_receptor_with_antibody,_illustration-SPL_580.jpg|thumb|center|איור 4 חלבון ספייק נקשר על פני הקולטן של התא המודבק אילוסטרציה של מבנה הקולטן Ramon Andrade 3Dciencia, SPL]] <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''2)שחרור החומר הגנטי הוירוסי בתא המאכסן'''<br /> לאחר שהנגיף נכנס לתוך התא, הוא משחרר קטע של חומר גנטי בצורת RNA.לאחר שחדר לתא, הנגיף מנצל את מרכיביו ליצירת מפעלי שכפול RNA עבור הנגיף. התא הנגוע קורא את ה-RNA הנגיפי ומייצר חלבונים לפי ההוראות הכתובות בו. אותם חלבונים ישמשו בהמשך להרכבת עותקים חדשים של הנגיף.<br /> &lt;br&gt; <br /> <br /> '''3)הרכבת נגיפים חדשים'''<br /> <br /> מכונות התא מתחילות לייצר בקצב מהיר עוד ועוד RNA נגיפי וחלבונים נגיפיים, ואלו מורכבים יחדיו ליצירת עותקים שלמים של הנגיף. העותקים החדשים נישאים לשוליים החיצוניים של התא, ויכולים לצאת ממנו במטרה להדביק תאים נוספים.<br /> <br /> '''4)שחרור הנגיפים החדשים מהתא המאכסן'''<br /> <br /> השלב האחרון של השכפול הויראלי הוא שחרור עותקי הנגיף החדשים המיוצרים בתא המארח. כל תא נגוע יכול לשחרר מיליוני עותקים של הנגיף לפני שהוא מתפרק לבסוף ומת. נגיפים מסוימים משתחררים<br /> &lt;br&gt;<br /> כאשר התא המארח מת, ואילו נגיפים אחרים יכולים יכולים להשתחרר דרך קרום התא מבלי להרוג אותו ישירות. לאחר יציאת הנגיפים מהתא הנגוע, הם עשויים להדביק תאים סמוכים ולחזור על מחזור השכפול.<br /> &lt;br&gt;<br /> שיעול והתעטשות עלולים להפיץ ליחה מלאה נגיפים מדרכי הנשימה על אנשים ומשטחים סמוכים, שם הנגיף יכול להישאר בעל יכולת הדבקה במשך מספר שעות עד מספר ימים.<br /> [[Image: Coronavirus cycle.png|thumb|center|איור 5 מחזור החיים של נגיף הקורונה ]] <br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''פוטנציאל חלבון הספייק בפיתוח חיסונים ותרופות למחלה '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> מאחר ש- SARS-CoV-2הוא נגיף חדש, הידע הקיים לגבי אנטיגנים אפשריים עדיין מצומצם. עם זאת, כלים טכנולוגיים מתקדמים מסייעים למדענים לקדם את המחקר לפיתוח תרכיב נגד הנגיף ומציאת אנטיגנים אפשריים. כך למשל, זמן קצר לאחר התפרצותו, כבר היה בידי החוקרים הרצף הגנטי של הנגיף החדש, אשר מאפשר שימוש במודלים לבחירה מושכלת של אנטיגנים אפשריים.<br /> &lt;br&gt;<br /> כבר החל [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencepanorama/איך-מפתחים-חיסון-נגד-קורונה המירוץ לפיתוח חיסון נגד SARS-COV-2 ]<br /> פיתוח תרופות כנגד מחלת הקורונה יכולות להתבסס גם על חלבון הספייק , מציאת מנגנון הכניסה של הנגיף לתאים באמצעות חלבון S מאפשר לבצע סריקות למציאת מולקולות קטנות או תרופות קיימות שיכולות <br /> &lt;br&gt;<br /> להפריע לכניסת הנגיף לתא. כך למשל, חברת APEIRON Biologics בוחנת יעילות של מולקולה קטנה בשם APN01 החוסמת את הקולטן של התאים שאליו נקשר חלבון S ובכך מונעת הדבקה. כרגע התרופה החדשה נבדקת בניסוי קליני שלב 1 לבטיחות ויעילות.&lt;ref&gt;PMID:32125455&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> לנגיף הקורונה החדש, SARS-CoV-2, יש 29 גֵנים שמכילים הוראות ליצירת חלבונים. 29 החלבונים פועלים בתוך התאים שלנו ועוזרים לייצר אלפי נגיפים חדשים שייצאו מהתא וידביקו אלפי תאים אחרים. כדי לעשות <br /> זאת, חלבוני הנגיף מגייסים לעזרתם חלבונים מהתאים שלנו. אחת האסטרטגיות בפיתוח תרופות נגד הנגיף היא למצוא חומרים שפוגעים בחלבונים שלו – עניין מסובך שדורש זמן רב, אך קבוצות מחקר ברחבי העולם שוקדות על כך אפשרות אחרת היא לפגוע בחלבונים של תאי האדם שעוזרים לחלבוני הנגיף.<br /> בעזרת 29 החלבונים האלה ישנן <br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%91%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-69-%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94[69 תרופות פוטנציאליות לקורונה] <br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' רשימת מקורות '''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: left; direction: ltr; margin-right: 2em;&quot;&gt;<br /> &lt;references/&gt;</div>

Moshera Atawna https://proteopedia.org/index.php?title=Spike_Protein_(Hebrew)&diff=3264796 2020-07-15T23:39:17Z

<p>Moshera Atawna: </p> <hr /> <div>&lt;StructureSection load='6vyb' size='400' side='right' caption='Caption for this structure' scene=''&gt;<br /> &lt;br&gt;<br /> =&lt;center&gt;Spike Protein חלבון הספייק&lt;/center&gt;=<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9F חלבון] הספייק<br /> הוא אחד החלבונים הנמצאים על גבי מעטפת וירוס<br /> ונחשב לחלבון החיוני ביותר לוירוס כיוון שהוא משמש אותו לחדירה לתאי מערכת הנשימה<br /> שהן תאי המטרה שלו.<br /> <br /> חלבון הספייק הינו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F גלוקופרוטאין]<br /> .חוצה ממברנה היוצר הומוטרימר (קומפלקס המורכב משלוש יחידות זהות של החלבון) על שטח פני הוירוס<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> החלבון מורכב מ:<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> 1)אזור גדול הפונה מחוץ למעטפת הוירוס (אקטודומיין)- שמאפשר כניסת הנגיף לתא המארח (איור 1)<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> 2)עוגן טרנסממברנלי יחיד המחבר חלבון זה למעטפת הוירוס<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> 3) זנב קצר פנימי <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בערך זה מוצג המבנה של טרימר &lt;scene name='84/847984/Acto_domain/2'&gt;האקטודומין&lt;/scene&gt; שמקורו מוירוס ה SARS COV-2.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;scene name='84/847984/Amino_acids/1'&gt;חומצות אמינו&lt;/scene&gt; שמרכיבות את מבנה האקטודומין צבועות כך שכל צבע מייצג קבוצת חומצת אמינו שונה .<br /> &lt;br&gt;<br /> האקטודומיין הגדול מורכב &lt;scene name='84/847984/S1_subunit/1'&gt; תת יחידה S1&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע סגול <br /> <br /> &lt;scene name='84/847984/S2_subunit/2'&gt;תת יחידה S2&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע כחול<br /> התת יחידה S1 הנקשרת לקולטן על שטח פני התאים המודבקים ותת יחידה S2 המסייעת בחיתוך ממברנלי ומאפשר כניסת הגנום הנגיפי לתא מארח. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> במהלך הבשלתו וההדבקה עובר חלבון זה חיתוכים פרוטאוליטים באתר הגבול בין S1 ו- S2, כמו גם באתר הקרוי S’ על ידי פרוטאז של התא המודבק (איור 2).חיתוכים אלו חשובים להפעלת החלבון על ידי שינוי מבנהו המרחבי.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בתת היחידה S1 יש שני אזורים חשובים: (S1-NTD) ו- S1-CTD.נמצא שאזור S1-CTD חשוב להכרת הרצפטור ACE2 המצוי על גבי תאי המטרה המודבקים על ידי הנגיף. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> פענוח המבנה של חלבון ה Spike מנגיף ה Cov SARA שהינו קרוב לנגיף הקורונה SARS Cov 2 העלה שאזור ה S1-CTD מורכב משני תת אזורים<br /> &lt;br&gt;<br /> אזור ליבה מתחם הליבה מורכב בעיקר ממבני &lt;scene name='84/847984/Beta/1'&gt;β sheet&lt;/scene&gt; ואילו אזור ה RBD זה מציג משטח חיצוני קעור המסייע לקשירתו לקולטן<br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה הינם משפחה של נגיפים הכוללת בין השאר את נגיף הקורונה האחראי להתפרצות הקורונה הנוכחית.מקובל לחלק את קבוצת נגיפי הקורונה לארבע תת קבוצות: אלפא, ביתא, גמא ודלתא. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה מכירים מגוון קולטנים .מה שמשתנה ביניהם תת היחידה S1 בחלבון ה Spike המכילה רצף קטן משותף לכל משפחות נגיפי הקורונה, <br /> &lt;br&gt;<br /> אבל בנגיפי הקורונה השייכים לאותה משפחה<br /> מידת הדימיון ברצף משמעותית יותר. נגיפי קורונה ממשפחות אלפא ובטא מזהים את הקולטן ACE2 על גבי התאי המטרה.&lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt; <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> <br /> [[Image:אקטודומין.Png|thumb|center|איור 1-מבנה של טרימר האקטודומיין]]<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> [[Image:חיתוך פרוטואליטי.png|thumb|center|איור 2-חיתוך פרוטואליטי]]<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''מגפת הקורונה'''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בדצמבר 2019 , התפרץ לראשונה בעיר ווהן בסין נגיף קורונה חדש שנקרא <br /> , [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/ SARS COV-2] שהתפשט<br /> <br /> לרחבי העולם כולל ישראל , הנגיף גורם למחלה שנקרא coronavirus disease 2019 (COVID‑19) ,ארגון הבריאות העולמי (WHO) הכריז על המחלה כפנדמיה – מחלה כלל עולמית . [https://www.who.int/emergencies/diseases/novel-coronavirus-2019/question-and-answers-hub/q-a-detail/q-a-coronaviruses#:~:text=symptoms תסמיני המחלה] הם חום , שיעול יבש , כאבי גרון וקשיי נשימה ואפילו למוות במקרים החמורים .<br /> דרכי ההדבקה בוירוס הקורונה הם דרך האף ,הפה והעיניים <br /> [https://www.youtube.com/watch?v=BtN-goy9VOY&amp;feature=youtube סרטון - איך נדבקים בנגיף ?]<br /> וכחלק מהמלחמה בנגיף הקורונה ישראל ומדינות נוספות מחייבות את תושביה להשתמש <br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A3-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94 במסכות פנים]<br /> <br /> .בכדי לצמצם את מעבר הנגיף מאדם לאחר למרות זאת<br /> נכון לתאריך כתיבת ערך זה לפי [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D עדכון]<br /> משרד הבריאות אתמול נוספו בישראל לפחות 1,681 מאובחנים חדשים, המספר הגבוה ביותר שהיה לנו מאז פרוץ המגפה, ושצפוי עוד לעלות כשיגיעו תוצאות של בדיקות נוספות מאתמול. מספר החולים הפעילים עומד כעת על 21,393 חולים ומספר המאושפזים עומד על 524 איש, מתוכם 123 במצב בינוני ו-177 במצב קשה. מספר המתים מקורונה עלה ל-368, לאחר שאתמול מתו בישראל שלושה חולים והיום עוד אחד.<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' נגיף SARS-COV-2 '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> &lt;p dir = 'rtl'&gt;<br /> [[Image: My_Image.png|thumb|left|איור 3 – נגיף הקורונה נקרא על שם חלבונים שמעניקים לו מראה של כתר. אילוסטרציה של נגיף הקורונה KTSDesign, SPL ]]<br /> <br /> נגיף הקורונה החדש שייך למשפחת וירוסי הקורונה , הוא נקרא בשם הזה על שם חלבוני ה spike- דמויי הכתר או בלטינית קורונה , הבולטים על פני השטח שלו (איור 3) . חלבון זה הוא חיוני וקריטי לחדירת הוירוס לתא המאכסן שלו.<br /> &lt;br&gt;<br /> . הגנום של נגיף הקורונה מורכב במולקולת RNA, ולא במולקולות DNA, כמו הגנום שלנו ושל כל בעלי החיים, הצמחים וגם החיידקים. כשבוע לאחר שהנגיף תועד לראשונה קבעו חוקרים את רצף שלו. בעוד שהגנום של האדם מורכב מלמעלה משלושה מיליארד &quot;אותיות&quot; או בסיסי DNA,הגנום של הנגיף מכיל פחות מ- 30,000 אותיות גנטיות ומספר קטן של גנים<br /> &lt;br&gt;<br /> , הגנום שלו מורכב ממולקולת RNA המקודדת ל 29 גנים המייצרים בסופו של דבר 29 חלבונים האחראיים על התרבות הנגיף בתא המאכסן , ישנם חלבונים לא מבניים כמו RNA POLYMERASE וחלבונים מבניים כמו חלבון הספייק שמשמש לחדירת הנגיף לתא המאכסן בנוסף לחלבון נוקלאופרוטאין האורז את הגנום ושניים אחרים הקשורים לקרום &lt;ref&gt;PMID: 32228860 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיף ה SARS- Cov2 האחראי על התפרצות הקורונה הנוכחית דומה מאוד במבנהו ורצפו לנגיף ה SARS-CoVהאחראי להתפרצות מחלת ה SARS ב <br /> 2002.מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים BATCOV RaTG 13 <br /> &lt;br&gt; <br /> , ייתכן שעטלפים העבירו אותו לבני האדם אך בין שני הנגיפים קיים הבדל גדול בגנום באזורים הקשורים ליכולת ההדבקה , דבר זה מרמז על כך שנגיף העטלף הזה לא הדביק ישירות בני אדם אלא הועבר לבני אדם דרך מארח ביניים &lt;ref&gt;PMID:32015507&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> ואכן,מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים.עבור נגיף ה SARS נמצא שמארח הביניים הינו היונק [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%97%D7%9F_%D7%93%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%99 גחן דקלים אסייתי]. <br /> &lt;br&gt;<br /> נמצאו 2 ח.אמינו במתחם קישור הרצפטור (RBD) באזור ה S1-CTD מבדילות בין הנגיף שמדביק האדם לזה המדביק את <br /> החדק,Asn479+Thr487 באדם לעומת lys479+ser487 בבעלי חיים.<br /> &lt;br&gt;<br /> מחקרים הראו שהנגיף של האדם נקשר יותר חזק לקולטן ACE2 מאשר הנגיף של בעל החיים, והסברה היא שמוטציות שהובילו להחלפת שתי חומצות אמינו אלו הגדילו את סיכוי המעבר של הנגיף מחיה לאדם. <br /> &lt;br&gt;<br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/ השינויים ברצפו]<br /> של חלבון הספייק בנגיף הקורונה (כמו גם שינויים ברצף חלבונים אחרים בנגיף) הינם נושא למחקר רב.עד כה נקבע הרצף של מספר רב של נגיפים שבודדו מחולים בכל העולם<br /> רצפים אלו וההבדלים ביניהם הודות לרכישת מוטציות מאפשרים לעקוב אחר התפשטות המגפה בעולם, ללמוד על אזורים חשובים בגנום הנגיף ומהווים פוטנציאל לפיתוח חיסון אן תרופה. <br /> &lt;br&gt;<br /> .המידע על רצף הנגיף והשינויים בו מאוגד במאגר מידע יחודי הנגיש לציבור הרחב &lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' SARS-COV-2 מעגל החיים של נגיף '''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''1)חדירה לתא המאכסן נעשה באמצעות חלבון ה SPIKE'''<br /> <br /> הנגיף נכנס לגוף דרך האף, הפה והעיניים, ובעזרת חלבון ה-Spike, או חלבון S, מתחבר לתאים בדרכי הנשימה המייצרים חלבון הנקרא ACE2.(איור 4)<br /> &lt;br&gt;<br /> [[Image: C0485399-Coronavirus_host_cell_receptor_with_antibody,_illustration-SPL_580.jpg|thumb|center|איור 4 חלבון ספייק נקשר על פני הקולטן של התא המודבק אילוסטרציה של מבנה הקולטן Ramon Andrade 3Dciencia, SPL]] <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''2)שחרור החומר הגנטי הוירוסי בתא המאכסן'''<br /> לאחר שהנגיף נכנס לתוך התא, הוא משחרר קטע של חומר גנטי בצורת RNA.לאחר שחדר לתא, הנגיף מנצל את מרכיביו ליצירת מפעלי שכפול RNA עבור הנגיף. התא הנגוע קורא את ה-RNA הנגיפי ומייצר חלבונים לפי ההוראות הכתובות בו. אותם חלבונים ישמשו בהמשך להרכבת עותקים חדשים של הנגיף.<br /> &lt;br&gt; <br /> <br /> '''3)הרכבת נגיפים חדשים'''<br /> <br /> מכונות התא מתחילות לייצר בקצב מהיר עוד ועוד RNA נגיפי וחלבונים נגיפיים, ואלו מורכבים יחדיו ליצירת עותקים שלמים של הנגיף. העותקים החדשים נישאים לשוליים החיצוניים של התא, ויכולים לצאת ממנו במטרה להדביק תאים נוספים.<br /> <br /> '''4)שחרור הנגיפים החדשים מהתא המאכסן'''<br /> <br /> השלב האחרון של השכפול הויראלי הוא שחרור עותקי הנגיף החדשים המיוצרים בתא המארח. כל תא נגוע יכול לשחרר מיליוני עותקים של הנגיף לפני שהוא מתפרק לבסוף ומת. נגיפים מסוימים משתחררים<br /> &lt;br&gt;<br /> כאשר התא המארח מת, ואילו נגיפים אחרים יכולים יכולים להשתחרר דרך קרום התא מבלי להרוג אותו ישירות. לאחר יציאת הנגיפים מהתא הנגוע, הם עשויים להדביק תאים סמוכים ולחזור על מחזור השכפול.<br /> &lt;br&gt;<br /> שיעול והתעטשות עלולים להפיץ ליחה מלאה נגיפים מדרכי הנשימה על אנשים ומשטחים סמוכים, שם הנגיף יכול להישאר בעל יכולת הדבקה במשך מספר שעות עד מספר ימים.<br /> [[Image: Coronavirus cycle.png|thumb|center|איור 5 מחזור החיים של נגיף הקורונה ]] <br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''פוטנציאל חלבון הספייק בפיתוח חיסונים ותרופות למחלה '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> מאחר ש- SARS-CoV-2הוא נגיף חדש, הידע הקיים לגבי אנטיגנים אפשריים עדיין מצומצם. עם זאת, כלים טכנולוגיים מתקדמים מסייעים למדענים לקדם את המחקר לפיתוח תרכיב נגד הנגיף ומציאת אנטיגנים אפשריים. כך למשל, זמן קצר לאחר התפרצותו, כבר היה בידי החוקרים הרצף הגנטי של הנגיף החדש, אשר מאפשר שימוש במודלים לבחירה מושכלת של אנטיגנים אפשריים.<br /> &lt;br&gt;<br /> כבר החל [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencepanorama/איך-מפתחים-חיסון-נגד-קורונה המירוץ לפיתוח חיסון נגד SARS-COV-2 ]<br /> פיתוח תרופות כנגד מחלת הקורונה יכולות להתבסס גם על חלבון הספייק , מציאת מנגנון הכניסה של הנגיף לתאים באמצעות חלבון S מאפשר לבצע סריקות למציאת מולקולות קטנות או תרופות קיימות שיכולות <br /> &lt;br&gt;<br /> להפריע לכניסת הנגיף לתא. כך למשל, חברת APEIRON Biologics בוחנת יעילות של מולקולה קטנה בשם APN01 החוסמת את הקולטן של התאים שאליו נקשר חלבון S ובכך מונעת הדבקה. כרגע התרופה החדשה נבדקת בניסוי קליני שלב 1 לבטיחות ויעילות.&lt;ref&gt;PMID:32125455&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> לנגיף הקורונה החדש, SARS-CoV-2, יש 29 גֵנים שמכילים הוראות ליצירת חלבונים. 29 החלבונים פועלים בתוך התאים שלנו ועוזרים לייצר אלפי נגיפים חדשים שייצאו מהתא וידביקו אלפי תאים אחרים. כדי לעשות <br /> זאת, חלבוני הנגיף מגייסים לעזרתם חלבונים מהתאים שלנו. אחת האסטרטגיות בפיתוח תרופות נגד הנגיף היא למצוא חומרים שפוגעים בחלבונים שלו – עניין מסובך שדורש זמן רב, אך קבוצות מחקר ברחבי העולם שוקדות על כך אפשרות אחרת היא לפגוע בחלבונים של תאי האדם שעוזרים לחלבוני הנגיף.<br /> בעזרת 29 החלבונים האלה ישנן <br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%91%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-69-%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94[69 תרופות פוטנציאליות לקורונה] <br /> &lt;br&gt;<br /> ==&lt;center&gt;''' רשימת מקורות '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> &lt;references/&gt;</div>

Moshera Atawna https://proteopedia.org/index.php?title=Spike_Protein_(Hebrew)&diff=3264795 2020-07-15T23:11:30Z

<p>Moshera Atawna: </p> <hr /> <div>&lt;StructureSection load='6vyb' size='400' side='right' caption='Caption for this structure' scene=''&gt;<br /> &lt;br&gt;<br /> =&lt;center&gt;Spike Protein חלבון הספייק&lt;/center&gt;=<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9F חלבון] הספייק<br /> הוא אחד החלבונים הנמצאים על גבי מעטפת וירוס<br /> ונחשב לחלבון החיוני ביותר לוירוס כיוון שהוא משמש אותו לחדירה לתאי מערכת הנשימה<br /> שהן תאי המטרה שלו.<br /> <br /> חלבון הספייק הינו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F גלוקופרוטאין]<br /> .חוצה ממברנה היוצר הומוטרימר (קומפלקס המורכב משלוש יחידות זהות של החלבון) על שטח פני הוירוס<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> החלבון מורכב מ:<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> 1)אזור גדול הפונה מחוץ למעטפת הוירוס (אקטודומיין)- שמאפשר כניסת הנגיף לתא המארח (איור 1)<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> 2)עוגן טרנסממברנלי יחיד המחבר חלבון זה למעטפת הוירוס<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> 3) זנב קצר פנימי <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בערך זה מוצג המבנה של טרימר &lt;scene name='84/847984/Acto_domain/2'&gt;האקטודומין&lt;/scene&gt; שמקורו מוירוס ה SARS COV-2.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;scene name='84/847984/Amino_acids/1'&gt;חומצות אמינו&lt;/scene&gt; שמרכיבות את מבנה האקטודומין צבועות כך שכל צבע מייצג קבוצת חומצת אמינו שונה .<br /> &lt;br&gt;<br /> האקטודומיין הגדול מורכב &lt;scene name='84/847984/S1_subunit/1'&gt; תת יחידה S1&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע סגול <br /> <br /> &lt;scene name='84/847984/S2_subunit/2'&gt;תת יחידה S2&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע כחול<br /> התת יחידה S1 הנקשרת לקולטן על שטח פני התאים המודבקים ותת יחידה S2 המסייעת בחיתוך ממברנלי ומאפשר כניסת הגנום הנגיפי לתא מארח. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> במהלך הבשלתו וההדבקה עובר חלבון זה חיתוכים פרוטאוליטים באתר הגבול בין S1 ו- S2, כמו גם באתר הקרוי S’ על ידי פרוטאז של התא המודבק (איור 2).חיתוכים אלו חשובים להפעלת החלבון על ידי שינוי מבנהו המרחבי.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בתת היחידה S1 יש שני אזורים חשובים: (S1-NTD) ו- S1-CTD.נמצא שאזור S1-CTD חשוב להכרת הרצפטור ACE2 המצוי על גבי תאי המטרה המודבקים על ידי הנגיף. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> פענוח המבנה של חלבון ה Spike מנגיף ה Cov SARA שהינו קרוב לנגיף הקורונה SARS Cov 2 העלה שאזור ה S1-CTD מורכב משני תת אזורים<br /> &lt;br&gt;<br /> אזור ליבה מתחם הליבה מורכב בעיקר ממבני &lt;scene name='84/847984/Beta/1'&gt;β sheet&lt;/scene&gt; ואילו אזור ה RBD זה מציג משטח חיצוני קעור המסייע לקשירתו לקולטן<br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה הינם משפחה של נגיפים הכוללת בין השאר את נגיף הקורונה האחראי להתפרצות הקורונה הנוכחית.מקובל לחלק את קבוצת נגיפי הקורונה לארבע תת קבוצות: אלפא, ביתא, גמא ודלתא. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה מכירים מגוון קולטנים .מה שמשתנה ביניהם תת היחידה S1 בחלבון ה Spike המכילה רצף קטן משותף לכל משפחות נגיפי הקורונה, <br /> &lt;br&gt;<br /> אבל בנגיפי הקורונה השייכים לאותה משפחה<br /> מידת הדימיון ברצף משמעותית יותר. נגיפי קורונה ממשפחות אלפא ובטא מזהים את הקולטן ACE2 על גבי התאי המטרה.&lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt; <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> <br /> [[Image:אקטודומין.Png|thumb|center|איור 1-מבנה של טרימר האקטודומיין]]<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> [[Image:חיתוך פרוטואליטי.png|thumb|center|איור 2-חיתוך פרוטואליטי]]<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''מגפת הקורונה'''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בדצמבר 2019 , התפרץ לראשונה בעיר ווהן בסין נגיף קורונה חדש שנקרא <br /> , [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/ SARS COV-2] שהתפשט<br /> <br /> לרחבי העולם כולל ישראל , הנגיף גורם למחלה שנקרא coronavirus disease 2019 (COVID‑19) ,ארגון הבריאות העולמי (WHO) הכריז על המחלה כפנדמיה – מחלה כלל עולמית . [https://www.who.int/emergencies/diseases/novel-coronavirus-2019/question-and-answers-hub/q-a-detail/q-a-coronaviruses#:~:text=symptoms תסמיני המחלה] הם חום , שיעול יבש , כאבי גרון וקשיי נשימה ואפילו למוות במקרים החמורים .<br /> דרכי ההדבקה בוירוס הקורונה הם דרך האף ,הפה והעיניים <br /> [https://www.youtube.com/watch?v=BtN-goy9VOY&amp;feature=youtube סרטון - איך נדבקים בנגיף ?]<br /> וכחלק מהמלחמה בנגיף הקורונה ישראל ומדינות נוספות מחייבות את תושביה להשתמש <br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A3-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94 במסכות פנים]<br /> <br /> .בכדי לצמצם את מעבר הנגיף מאדם לאחר למרות זאת<br /> נכון לתאריך כתיבת ערך זה לפי [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D עדכון]<br /> משרד הבריאות אתמול נוספו בישראל לפחות 1,681 מאובחנים חדשים, המספר הגבוה ביותר שהיה לנו מאז פרוץ המגפה, ושצפוי עוד לעלות כשיגיעו תוצאות של בדיקות נוספות מאתמול. מספר החולים הפעילים עומד כעת על 21,393 חולים ומספר המאושפזים עומד על 524 איש, מתוכם 123 במצב בינוני ו-177 במצב קשה. מספר המתים מקורונה עלה ל-368, לאחר שאתמול מתו בישראל שלושה חולים והיום עוד אחד.<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' נגיף SARS-COV-2 '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> &lt;p dir = 'rtl'&gt;<br /> [[Image: My_Image.png|thumb|left|איור 3 – נגיף הקורונה נקרא על שם חלבונים שמעניקים לו מראה של כתר. אילוסטרציה של נגיף הקורונה KTSDesign, SPL ]]<br /> <br /> נגיף הקורונה החדש שייך למשפחת וירוסי הקורונה , הוא נקרא בשם הזה על שם חלבוני ה spike- דמויי הכתר או בלטינית קורונה , הבולטים על פני השטח שלו (איור 3) . חלבון זה הוא חיוני וקריטי לחדירת הוירוס לתא המאכסן שלו.<br /> &lt;br&gt;<br /> . הגנום של נגיף הקורונה מורכב במולקולת RNA, ולא במולקולות DNA, כמו הגנום שלנו ושל כל בעלי החיים, הצמחים וגם החיידקים. כשבוע לאחר שהנגיף תועד לראשונה קבעו חוקרים את רצף שלו. בעוד שהגנום של האדם מורכב מלמעלה משלושה מיליארד &quot;אותיות&quot; או בסיסי DNA,הגנום של הנגיף מכיל פחות מ- 30,000 אותיות גנטיות ומספר קטן של גנים<br /> &lt;br&gt;<br /> , הגנום שלו מורכב ממולקולת RNA המקודדת ל 29 גנים המייצרים בסופו של דבר 29 חלבונים האחראיים על התרבות הנגיף בתא המאכסן , ישנם חלבונים לא מבניים כמו RNA POLYMERASE וחלבונים מבניים כמו חלבון הספייק שמשמש לחדירת הנגיף לתא המאכסן בנוסף לחלבון נוקלאופרוטאין האורז את הגנום ושניים אחרים הקשורים לקרום &lt;ref&gt;PMID: 32228860 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיף ה SARS- Cov2 האחראי על התפרצות הקורונה הנוכחית דומה מאוד במבנהו ורצפו לנגיף ה SARS-CoVהאחראי להתפרצות מחלת ה SARS ב <br /> 2002.מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים BATCOV RaTG 13 <br /> &lt;br&gt; <br /> , ייתכן שעטלפים העבירו אותו לבני האדם אך בין שני הנגיפים קיים הבדל גדול בגנום באזורים הקשורים ליכולת ההדבקה , דבר זה מרמז על כך שנגיף העטלף הזה לא הדביק ישירות בני אדם אלא הועבר לבני אדם דרך מארח ביניים &lt;ref&gt;PMID:32015507&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> ואכן,מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים.עבור נגיף ה SARS נמצא שמארח הביניים הינו היונק [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%97%D7%9F_%D7%93%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%99 גחן דקלים אסייתי]. <br /> &lt;br&gt;<br /> נמצאו 2 ח.אמינו במתחם קישור הרצפטור (RBD) באזור ה S1-CTD מבדילות בין הנגיף שמדביק האדם לזה המדביק את <br /> החדק,Asn479+Thr487 באדם לעומת lys479+ser487 בבעלי חיים.<br /> &lt;br&gt;<br /> מחקרים הראו שהנגיף של האדם נקשר יותר חזק לקולטן ACE2 מאשר הנגיף של בעל החיים, והסברה היא שמוטציות שהובילו להחלפת שתי חומצות אמינו אלו הגדילו את סיכוי המעבר של הנגיף מחיה לאדם. <br /> &lt;br&gt;<br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/ השינויים ברצפו]<br /> של חלבון הספייק בנגיף הקורונה (כמו גם שינויים ברצף חלבונים אחרים בנגיף) הינם נושא למחקר רב.עד כה נקבע הרצף של מספר רב של נגיפים שבודדו מחולים בכל העולם<br /> רצפים אלו וההבדלים ביניהם הודות לרכישת מוטציות מאפשרים לעקוב אחר התפשטות המגפה בעולם, ללמוד על אזורים חשובים בגנום הנגיף ומהווים פוטנציאל לפיתוח חיסון אן תרופה. <br /> &lt;br&gt;<br /> .המידע על רצף הנגיף והשינויים בו מאוגד במאגר מידע יחודי הנגיש לציבור הרחב &lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' SARS-COV-2 מעגל החיים של נגיף '''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''1)חדירה לתא המאכסן נעשה באמצעות חלבון ה SPIKE'''<br /> <br /> הנגיף נכנס לגוף דרך האף, הפה והעיניים, ובעזרת חלבון ה-Spike, או חלבון S, מתחבר לתאים בדרכי הנשימה המייצרים חלבון הנקרא ACE2.(איור 4)<br /> &lt;br&gt;<br /> [[Image: C0485399-Coronavirus_host_cell_receptor_with_antibody,_illustration-SPL_580.jpg|thumb|center|איור 4 חלבון ספייק נקשר על פני הקולטן של התא המודבק אילוסטרציה של מבנה הקולטן Ramon Andrade 3Dciencia, SPL]] <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''2)שחרור החומר הגנטי הוירוסי בתא המאכסן'''<br /> לאחר שהנגיף נכנס לתוך התא, הוא משחרר קטע של חומר גנטי בצורת RNA.לאחר שחדר לתא, הנגיף מנצל את מרכיביו ליצירת מפעלי שכפול RNA עבור הנגיף. התא הנגוע קורא את ה-RNA הנגיפי ומייצר חלבונים לפי ההוראות הכתובות בו. אותם חלבונים ישמשו בהמשך להרכבת עותקים חדשים של הנגיף.<br /> &lt;br&gt; <br /> <br /> '''3)הרכבת נגיפים חדשים'''<br /> <br /> מכונות התא מתחילות לייצר בקצב מהיר עוד ועוד RNA נגיפי וחלבונים נגיפיים, ואלו מורכבים יחדיו ליצירת עותקים שלמים של הנגיף. העותקים החדשים נישאים לשוליים החיצוניים של התא, ויכולים לצאת ממנו במטרה להדביק תאים נוספים.<br /> <br /> '''4)שחרור הנגיפים החדשים מהתא המאכסן'''<br /> <br /> השלב האחרון של השכפול הויראלי הוא שחרור עותקי הנגיף החדשים המיוצרים בתא המארח. כל תא נגוע יכול לשחרר מיליוני עותקים של הנגיף לפני שהוא מתפרק לבסוף ומת. נגיפים מסוימים משתחררים<br /> &lt;br&gt;<br /> כאשר התא המארח מת, ואילו נגיפים אחרים יכולים יכולים להשתחרר דרך קרום התא מבלי להרוג אותו ישירות. לאחר יציאת הנגיפים מהתא הנגוע, הם עשויים להדביק תאים סמוכים ולחזור על מחזור השכפול.<br /> &lt;br&gt;<br /> שיעול והתעטשות עלולים להפיץ ליחה מלאה נגיפים מדרכי הנשימה על אנשים ומשטחים סמוכים, שם הנגיף יכול להישאר בעל יכולת הדבקה במשך מספר שעות עד מספר ימים.<br /> [[Image: Coronavirus cycle.png|thumb|center|איור 5 מחזור החיים של נגיף הקורונה ]] <br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''פוטנציאל חלבון הספייק בפיתוח חיסונים ותרופות למחלה '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> נגיף הקורונה הואנגיף חדש שהתפרץ ונמצא החלבון החיוני שבאמצעותו הוא חודר לתאים וגורם למחלת הקורונה.<br /> <br /> &lt;ref&gt;PMID:32142651&lt;/ref&gt;. <br /> <br /> <br /> כבר החל [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencepanorama/איך-מפתחים-חיסון-נגד-קורונה המירוץ לפיתוח חיסון נגד SARS-COV-2 ]<br /> פיתוח תרופות כנגד מחלת הקורונה יכולות להתבסס גם על חלבון הספייק , מציאת מנגנון הכניסה של הנגיף לתאים באמצעות חלבון S מאפשר לבצע סריקות למציאת מולקולות קטנות או תרופות קיימות שיכולות <br /> &lt;br&gt;<br /> להפריע לכניסת הנגיף לתא. כך למשל, חברת APEIRON Biologics בוחנת יעילות של מולקולה קטנה בשם APN01 החוסמת את הקולטן של התאים שאליו נקשר חלבון S ובכך מונעת הדבקה. כרגע התרופה החדשה נבדקת בניסוי קליני שלב 1 לבטיחות ויעילות.&lt;ref&gt;PMID:32125455&lt;/ref&gt;. <br /> <br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' רשימת מקורות '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> &lt;references/&gt;</div>

Moshera Atawna https://proteopedia.org/index.php?title=Spike_Protein_(Hebrew)&diff=3264794 2020-07-15T22:54:15Z

<p>Moshera Atawna: </p> <hr /> <div>&lt;StructureSection load='6vyb' size='400' side='right' caption='Caption for this structure' scene=''&gt;<br /> &lt;br&gt;<br /> =&lt;center&gt;Spike Protein חלבון הספייק&lt;/center&gt;=<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9F חלבון] הספייק<br /> הוא אחד החלבונים הנמצאים על גבי מעטפת וירוס<br /> ונחשב לחלבון החיוני ביותר לוירוס כיוון שהוא משמש אותו לחדירה לתאי מערכת הנשימה<br /> שהן תאי המטרה שלו.<br /> <br /> חלבון הספייק הינו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F גלוקופרוטאין]<br /> .חוצה ממברנה היוצר הומוטרימר (קומפלקס המורכב משלוש יחידות זהות של החלבון) על שטח פני הוירוס<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> החלבון מורכב מ:<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> 1)אזור גדול הפונה מחוץ למעטפת הוירוס (אקטודומיין)- שמאפשר כניסת הנגיף לתא המארח (איור 1)<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> 2)עוגן טרנסממברנלי יחיד המחבר חלבון זה למעטפת הוירוס<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> 3) זנב קצר פנימי <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בערך זה מוצג המבנה של טרימר &lt;scene name='84/847984/Acto_domain/2'&gt;האקטודומין&lt;/scene&gt; שמקורו מוירוס ה SARS COV-2.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;scene name='84/847984/Amino_acids/1'&gt;חומצות אמינו&lt;/scene&gt; שמרכיבות את מבנה האקטודומין צבועות כך שכל צבע מייצג קבוצת חומצת אמינו שונה .<br /> &lt;br&gt;<br /> האקטודומיין הגדול מורכב &lt;scene name='84/847984/S1_subunit/1'&gt; תת יחידה S1&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע סגול <br /> <br /> &lt;scene name='84/847984/S2_subunit/2'&gt;תת יחידה S2&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע כחול<br /> התת יחידה S1 הנקשרת לקולטן על שטח פני התאים המודבקים ותת יחידה S2 המסייעת בחיתוך ממברנלי ומאפשר כניסת הגנום הנגיפי לתא מארח. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> במהלך הבשלתו וההדבקה עובר חלבון זה חיתוכים פרוטאוליטים באתר הגבול בין S1 ו- S2, כמו גם באתר הקרוי S’ על ידי פרוטאז של התא המודבק (איור 2).חיתוכים אלו חשובים להפעלת החלבון על ידי שינוי מבנהו המרחבי.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בתת היחידה S1 יש שני אזורים חשובים: (S1-NTD) ו- S1-CTD.נמצא שאזור S1-CTD חשוב להכרת הרצפטור ACE2 המצוי על גבי תאי המטרה המודבקים על ידי הנגיף. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> פענוח המבנה של חלבון ה Spike מנגיף ה Cov SARA שהינו קרוב לנגיף הקורונה SARS Cov 2 העלה שאזור ה S1-CTD מורכב משני תת אזורים<br /> &lt;br&gt;<br /> אזור ליבה מתחם הליבה מורכב בעיקר ממבני &lt;scene name='84/847984/Beta/1'&gt;β sheet&lt;/scene&gt; ואילו אזור ה RBD זה מציג משטח חיצוני קעור המסייע לקשירתו לקולטן<br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה הינם משפחה של נגיפים הכוללת בין השאר את נגיף הקורונה האחראי להתפרצות הקורונה הנוכחית.מקובל לחלק את קבוצת נגיפי הקורונה לארבע תת קבוצות: אלפא, ביתא, גמא ודלתא. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה מכירים מגוון קולטנים .מה שמשתנה ביניהם תת היחידה S1 בחלבון ה Spike המכילה רצף קטן משותף לכל משפחות נגיפי הקורונה, <br /> &lt;br&gt;<br /> אבל בנגיפי הקורונה השייכים לאותה משפחה<br /> מידת הדימיון ברצף משמעותית יותר. נגיפי קורונה ממשפחות אלפא ובטא מזהים את הקולטן ACE2 על גבי התאי המטרה.&lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt; <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> <br /> [[Image:אקטודומין.Png|thumb|center|איור 1-מבנה של טרימר האקטודומיין]]<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> [[Image:חיתוך פרוטואליטי.png|thumb|center|איור 2-חיתוך פרוטואליטי]]<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''מגפת הקורונה'''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בדצמבר 2019 , התפרץ לראשונה בעיר ווהן בסין נגיף קורונה חדש שנקרא <br /> , [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/ SARS COV-2] שהתפשט<br /> <br /> לרחבי העולם כולל ישראל , הנגיף גורם למחלה שנקרא coronavirus disease 2019 (COVID‑19) ,ארגון הבריאות העולמי (WHO) הכריז על המחלה כפנדמיה – מחלה כלל עולמית . [https://www.who.int/emergencies/diseases/novel-coronavirus-2019/question-and-answers-hub/q-a-detail/q-a-coronaviruses#:~:text=symptoms תסמיני המחלה] הם חום , שיעול יבש , כאבי גרון וקשיי נשימה ואפילו למוות במקרים החמורים .<br /> דרכי ההדבקה בוירוס הקורונה הם דרך האף ,הפה והעיניים <br /> [https://www.youtube.com/watch?v=BtN-goy9VOY&amp;feature=youtube סרטון - איך נדבקים בנגיף ?]<br /> וכחלק מהמלחמה בנגיף הקורונה ישראל ומדינות נוספות מחייבות את תושביה להשתמש <br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A3-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94 במסכות פנים]<br /> <br /> .בכדי לצמצם את מעבר הנגיף מאדם לאחר למרות זאת<br /> נכון לתאריך כתיבת ערך זה לפי [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D עדכון]<br /> משרד הבריאות אתמול נוספו בישראל לפחות 1,681 מאובחנים חדשים, המספר הגבוה ביותר שהיה לנו מאז פרוץ המגפה, ושצפוי עוד לעלות כשיגיעו תוצאות של בדיקות נוספות מאתמול. מספר החולים הפעילים עומד כעת על 21,393 חולים ומספר המאושפזים עומד על 524 איש, מתוכם 123 במצב בינוני ו-177 במצב קשה. מספר המתים מקורונה עלה ל-368, לאחר שאתמול מתו בישראל שלושה חולים והיום עוד אחד.<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' נגיף SARS-COV-2 '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> &lt;p dir = 'rtl'&gt;<br /> [[Image: My_Image.png|thumb|left|איור 3 – נגיף הקורונה נקרא על שם חלבונים שמעניקים לו מראה של כתר. אילוסטרציה של נגיף הקורונה KTSDesign, SPL ]]<br /> <br /> נגיף הקורונה החדש שייך למשפחת וירוסי הקורונה , הוא נקרא בשם הזה על שם חלבוני ה spike- דמויי הכתר או בלטינית קורונה , הבולטים על פני השטח שלו (איור 3) . חלבון זה הוא חיוני וקריטי לחדירת הוירוס לתא המאכסן שלו.<br /> &lt;br&gt;<br /> . הגנום של נגיף הקורונה מורכב במולקולת RNA, ולא במולקולות DNA, כמו הגנום שלנו ושל כל בעלי החיים, הצמחים וגם החיידקים. כשבוע לאחר שהנגיף תועד לראשונה קבעו חוקרים את רצף שלו. בעוד שהגנום של האדם מורכב מלמעלה משלושה מיליארד &quot;אותיות&quot; או בסיסי DNA,הגנום של הנגיף מכיל פחות מ- 30,000 אותיות גנטיות ומספר קטן של גנים<br /> &lt;br&gt;<br /> , הגנום שלו מורכב ממולקולת RNA המקודדת ל 29 גנים המייצרים בסופו של דבר 29 חלבונים האחראיים על התרבות הנגיף בתא המאכסן , ישנם חלבונים לא מבניים כמו RNA POLYMERASE וחלבונים מבניים כמו חלבון הספייק שמשמש לחדירת הנגיף לתא המאכסן בנוסף לחלבון נוקלאופרוטאין האורז את הגנום ושניים אחרים הקשורים לקרום &lt;ref&gt;PMID: 32228860 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיף ה SARS- Cov2 האחראי על התפרצות הקורונה הנוכחית דומה מאוד במבנהו ורצפו לנגיף ה SARS-CoVהאחראי להתפרצות מחלת ה SARS ב <br /> 2002.מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים BATCOV RaTG 13 <br /> &lt;br&gt; <br /> , ייתכן שעטלפים העבירו אותו לבני האדם אך בין שני הנגיפים קיים הבדל גדול בגנום באזורים הקשורים ליכולת ההדבקה , דבר זה מרמז על כך שנגיף העטלף הזה לא הדביק ישירות בני אדם אלא הועבר לבני אדם דרך מארח ביניים &lt;ref&gt;PMID:32015507&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> ואכן,מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים.עבור נגיף ה SARS נמצא שמארח הביניים הינו היונק [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%97%D7%9F_%D7%93%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%99 גחן דקלים אסייתי]. <br /> &lt;br&gt;<br /> נמצאו 2 ח.אמינו במתחם קישור הרצפטור (RBD) באזור ה S1-CTD מבדילות בין הנגיף שמדביק האדם לזה המדביק את <br /> החדק,Asn479+Thr487 באדם לעומת lys479+ser487 בבעלי חיים.<br /> &lt;br&gt;<br /> מחקרים הראו שהנגיף של האדם נקשר יותר חזק לקולטן ACE2 מאשר הנגיף של בעל החיים, והסברה היא שמוטציות שהובילו להחלפת שתי חומצות אמינו אלו הגדילו את סיכוי המעבר של הנגיף מחיה לאדם. <br /> &lt;br&gt;<br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/ השינויים ברצפו]<br /> של חלבון הספייק בנגיף הקורונה (כמו גם שינויים ברצף חלבונים אחרים בנגיף) הינם נושא למחקר רב.עד כה נקבע הרצף של מספר רב של נגיפים שבודדו מחולים בכל העולם<br /> רצפים אלו וההבדלים ביניהם הודות לרכישת מוטציות מאפשרים לעקוב אחר התפשטות המגפה בעולם, ללמוד על אזורים חשובים בגנום הנגיף ומהווים פוטנציאל לפיתוח חיסון אן תרופה. <br /> &lt;br&gt;<br /> .המידע על רצף הנגיף והשינויים בו מאוגד במאגר מידע יחודי הנגיש לציבור הרחב &lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' SARS-COV-2 מעגל החיים של נגיף '''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''1)חדירה לתא המאכסן נעשה באמצעות חלבון ה SPIKE'''<br /> <br /> הנגיף נכנס לגוף דרך האף, הפה והעיניים, ובעזרת חלבון ה-Spike, או חלבון S, מתחבר לתאים בדרכי הנשימה המייצרים חלבון הנקרא ACE2.(איור 4)<br /> &lt;br&gt;<br /> [[Image: C0485399-Coronavirus_host_cell_receptor_with_antibody,_illustration-SPL_580.jpg|thumb|center|איור 4 חלבון ספייק נקשר על פני הקולטן של התא המודבק אילוסטרציה של מבנה הקולטן Ramon Andrade 3Dciencia, SPL]] <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''2)שחרור החומר הגנטי הוירוסי בתא המאכסן'''<br /> לאחר שהנגיף נכנס לתוך התא, הוא משחרר קטע של חומר גנטי בצורת RNA.לאחר שחדר לתא, הנגיף מנצל את מרכיביו ליצירת מפעלי שכפול RNA עבור הנגיף. התא הנגוע קורא את ה-RNA הנגיפי ומייצר חלבונים לפי ההוראות הכתובות בו. אותם חלבונים ישמשו בהמשך להרכבת עותקים חדשים של הנגיף.<br /> &lt;br&gt; <br /> <br /> '''3)הרכבת נגיפים חדשים'''<br /> <br /> מכונות התא מתחילות לייצר בקצב מהיר עוד ועוד RNA נגיפי וחלבונים נגיפיים, ואלו מורכבים יחדיו ליצירת עותקים שלמים של הנגיף. העותקים החדשים נישאים לשוליים החיצוניים של התא, ויכולים לצאת ממנו במטרה להדביק תאים נוספים.<br /> <br /> '''4)שחרור הנגיפים החדשים מהתא המאכסן'''<br /> <br /> השלב האחרון של השכפול הויראלי הוא שחרור עותקי הנגיף החדשים המיוצרים בתא המארח. כל תא נגוע יכול לשחרר מיליוני עותקים של הנגיף לפני שהוא מתפרק לבסוף ומת. נגיפים מסוימים משתחררים<br /> &lt;br&gt;<br /> כאשר התא המארח מת, ואילו נגיפים אחרים יכולים יכולים להשתחרר דרך קרום התא מבלי להרוג אותו ישירות. לאחר יציאת הנגיפים מהתא הנגוע, הם עשויים להדביק תאים סמוכים ולחזור על מחזור השכפול.<br /> &lt;br&gt;<br /> שיעול והתעטשות עלולים להפיץ ליחה מלאה נגיפים מדרכי הנשימה על אנשים ומשטחים סמוכים, שם הנגיף יכול להישאר בעל יכולת הדבקה במשך מספר שעות עד מספר ימים.<br /> [[Image: Coronavirus cycle.png|thumb|center|איור 5 מחזור החיים של נגיף הקורונה ]] <br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''פוטנציאל חלבון הספייק בפיתוח חיסונים ותרופות למחלה '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> הינו נגיף מתפרץ חדש אשר לא היה מוכר למדענים ולכן יש צורך בביצוע מחקר רחב על המבנה שלו ומיוחד על חלבוני המעטפת שלו , בנגף הספייק כבר ידוע אודות כלים טכנולוגים מתקדמים את הרצף הגנטי<br /> &lt;br&gt;<br /> של הנגיף ואת מבנה חלבוני המעטפת שלו , אחד חלבוני המטרה שעליהם מתבסס פיתוח חיסון כנגד הקורונה הוא חלבון הספייק החיוני לחדירת הוירוס לתאים אם המדענים יפתחו חיסון כנגד חלבון הספייק הנגיף<br /> &lt;br&gt;<br /> לא יוכל לחדור לתאים וגרום למחלה , חוקרים מגרמינה הראו שחלבון הספייק נצמד לחבון ACE2 שמתבטא על תאי מערכת הנשימה ובכך חודר לתאים , מנסים כעת לפתח חיסון שיפעיל תגובה חיסונית נגד חלבון הספייק שהוא אנטיגן אפשרי וכך לפגוע ביכולת של הנגיף לחדור לתאים&lt;ref&gt;PMID:32142651&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> כבר החל [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencepanorama/איך-מפתחים-חיסון-נגד-קורונה המירוץ לפיתוח חיסון נגד SARS-COV-2 ]<br /> פיתוח תרופות כנגד מחלת הקורונה יכולות להתבסס גם על חלבון הספייק , מציאת מנגנון הכניסה של הנגיף לתאים באמצעות חלבון S מאפשר לבצע סריקות למציאת מולקולות קטנות או תרופות קיימות שיכולות <br /> &lt;br&gt;<br /> להפריע לכניסת הנגיף לתא. כך למשל, חברת APEIRON Biologics בוחנת יעילות של מולקולה קטנה בשם APN01 החוסמת את הקולטן של התאים שאליו נקשר חלבון S ובכך מונעת הדבקה. כרגע התרופה החדשה נבדקת בניסוי קליני שלב 1 לבטיחות ויעילות.&lt;ref&gt;PMID:32125455&lt;/ref&gt;. <br /> <br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' רשימת מקורות '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> &lt;references/&gt;</div>

Moshera Atawna https://proteopedia.org/index.php?title=Spike_Protein_(Hebrew)&diff=3264793 2020-07-15T22:50:12Z

<p>Moshera Atawna: </p> <hr /> <div>&lt;StructureSection load='6vyb' size='400' side='right' caption='Caption for this structure' scene=''&gt;<br /> &lt;br&gt;<br /> =&lt;center&gt;Spike Protein חלבון הספייק&lt;/center&gt;=<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9F חלבון] הספייק<br /> הוא אחד החלבונים הנמצאים על גבי מעטפת וירוס<br /> ונחשב לחלבון החיוני ביותר לוירוס כיוון שהוא משמש אותו לחדירה לתאי מערכת הנשימה<br /> שהן תאי המטרה שלו.<br /> <br /> חלבון הספייק הינו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F גלוקופרוטאין]<br /> .חוצה ממברנה היוצר הומוטרימר (קומפלקס המורכב משלוש יחידות זהות של החלבון) על שטח פני הוירוס<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> החלבון מורכב מ:<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> 1)אזור גדול הפונה מחוץ למעטפת הוירוס (אקטודומיין)- שמאפשר כניסת הנגיף לתא המארח (איור 1)<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> 2)עוגן טרנסממברנלי יחיד המחבר חלבון זה למעטפת הוירוס<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> 3) זנב קצר פנימי <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בערך זה מוצג המבנה של טרימר &lt;scene name='84/847984/Acto_domain/2'&gt;האקטודומין&lt;/scene&gt; שמקורו מוירוס ה SARS COV-2.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;scene name='84/847984/Amino_acids/1'&gt;חומצות אמינו&lt;/scene&gt; שמרכיבות את מבנה האקטודומין צבועות כך שכל צבע מייצג קבוצת חומצת אמינו שונה .<br /> &lt;br&gt;<br /> האקטודומיין הגדול מורכב &lt;scene name='84/847984/S1_subunit/1'&gt; תת יחידה S1&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע סגול <br /> <br /> &lt;scene name='84/847984/S2_subunit/2'&gt;תת יחידה S2&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע כחול<br /> התת יחידה S1 הנקשרת לקולטן על שטח פני התאים המודבקים ותת יחידה S2 המסייעת בחיתוך ממברנלי ומאפשר כניסת הגנום הנגיפי לתא מארח. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> במהלך הבשלתו וההדבקה עובר חלבון זה חיתוכים פרוטאוליטים באתר הגבול בין S1 ו- S2, כמו גם באתר הקרוי S’ על ידי פרוטאז של התא המודבק (איור 2).חיתוכים אלו חשובים להפעלת החלבון על ידי שינוי מבנהו המרחבי.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בתת היחידה S1 יש שני אזורים חשובים: (S1-NTD) ו- S1-CTD.נמצא שאזור S1-CTD חשוב להכרת הרצפטור ACE2 המצוי על גבי תאי המטרה המודבקים על ידי הנגיף. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> פענוח המבנה של חלבון ה Spike מנגיף ה Cov SARA שהינו קרוב לנגיף הקורונה SARS Cov 2 העלה שאזור ה S1-CTD מורכב משני תת אזורים<br /> &lt;br&gt;<br /> אזור ליבה מתחם הליבה מורכב בעיקר ממבני &lt;scene name='84/847984/Beta/1'&gt;β sheet&lt;/scene&gt; ואילו אזור ה RBD זה מציג משטח חיצוני קעור המסייע לקשירתו לקולטן<br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה הינם משפחה של נגיפים הכוללת בין השאר את נגיף הקורונה האחראי להתפרצות הקורונה הנוכחית.מקובל לחלק את קבוצת נגיפי הקורונה לארבע תת קבוצות: אלפא, ביתא, גמא ודלתא. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה מכירים מגוון קולטנים .מה שמשתנה ביניהם תת היחידה S1 בחלבון ה Spike המכילה רצף קטן משותף לכל משפחות נגיפי הקורונה, <br /> &lt;br&gt;<br /> אבל בנגיפי הקורונה השייכים לאותה משפחה<br /> מידת הדימיון ברצף משמעותית יותר. נגיפי קורונה ממשפחות אלפא ובטא מזהים את הקולטן ACE2 על גבי התאי המטרה.&lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt; <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> <br /> [[Image:אקטודומין.Png|thumb|center|איור 1-מבנה של טרימר האקטודומיין]]<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> [[Image:חיתוך פרוטואליטי.png|thumb|center|איור 2-חיתוך פרוטואליטי]]<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''מגפת הקורונה'''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בדצמבר 2019 , התפרץ לראשונה בעיר ווהן בסין נגיף קורונה חדש שנקרא <br /> , [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/ SARS COV-2] שהתפשט<br /> <br /> לרחבי העולם כולל ישראל , הנגיף גורם למחלה שנקרא coronavirus disease 2019 (COVID‑19) ,ארגון הבריאות העולמי (WHO) הכריז על המחלה כפנדמיה – מחלה כלל עולמית . [https://www.who.int/emergencies/diseases/novel-coronavirus-2019/question-and-answers-hub/q-a-detail/q-a-coronaviruses#:~:text=symptoms תסמיני המחלה] הם חום , שיעול יבש , כאבי גרון וקשיי נשימה ואפילו למוות במקרים החמורים .<br /> דרכי ההדבקה בוירוס הקורונה הם דרך האף ,הפה והעיניים <br /> [https://www.youtube.com/watch?v=BtN-goy9VOY&amp;feature=youtube סרטון - איך נדבקים בנגיף ?]<br /> וכחלק מהמלחמה בנגיף הקורונה ישראל ומדינות נוספות מחייבות את תושביה להשתמש <br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A3-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94 במסכות פנים]<br /> <br /> .בכדי לצמצם את מעבר הנגיף מאדם לאחר למרות זאת<br /> נכון לתאריך כתיבת ערך זה לפי [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D עדכון]<br /> משרד הבריאות אתמול נוספו בישראל לפחות 1,681 מאובחנים חדשים, המספר הגבוה ביותר שהיה לנו מאז פרוץ המגפה, ושצפוי עוד לעלות כשיגיעו תוצאות של בדיקות נוספות מאתמול. מספר החולים הפעילים עומד כעת על 21,393 חולים ומספר המאושפזים עומד על 524 איש, מתוכם 123 במצב בינוני ו-177 במצב קשה. מספר המתים מקורונה עלה ל-368, לאחר שאתמול מתו בישראל שלושה חולים והיום עוד אחד.<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' נגיף SARS-COV-2 '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> &lt;p dir = 'rtl'&gt;<br /> [[Image: My_Image.png|thumb|left|איור 1 – נגיף הקורונה נקרא על שם חלבונים שמעניקים לו מראה של כתר. אילוסטרציה של נגיף הקורונה KTSDesign, SPL ]]<br /> <br /> נגיף הקורונה החדש שייך למשפחת וירוסי הקורונה , הוא נקרא בשם הזה על שם חלבוני ה spike- דמויי הכתר או בלטינית קורונה , הבולטים על פני השטח שלו (איור 1) . חלבון זה הוא חיוני וקריטי לחדירת הוירוס לתא המאכסן שלו.<br /> &lt;br&gt;<br /> . הגנום של נגיף הקורונה מורכב במולקולת RNA, ולא במולקולות DNA, כמו הגנום שלנו ושל כל בעלי החיים, הצמחים וגם החיידקים. כשבוע לאחר שהנגיף תועד לראשונה קבעו חוקרים את רצף שלו. בעוד שהגנום של האדם מורכב מלמעלה משלושה מיליארד &quot;אותיות&quot; או בסיסי DNA,הגנום של הנגיף מכיל פחות מ- 30,000 אותיות גנטיות ומספר קטן של גנים<br /> &lt;br&gt;<br /> , הגנום שלו מורכב ממולקולת RNA המקודדת ל 29 גנים המייצרים בסופו של דבר 29 חלבונים האחראיים על התרבות הנגיף בתא המאכסן , ישנם חלבונים לא מבניים כמו RNA POLYMERASE וחלבונים מבניים כמו חלבון הספייק שמשמש לחדירת הנגיף לתא המאכסן בנוסף לחלבון נוקלאופרוטאין האורז את הגנום ושניים אחרים הקשורים לקרום &lt;ref&gt;PMID: 32228860 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיף ה SARS- Cov2 האחראי על התפרצות הקורונה הנוכחית דומה מאוד במבנהו ורצפו לנגיף ה SARS-CoVהאחראי להתפרצות מחלת ה SARS ב <br /> 2002.מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים BATCOV RaTG 13 <br /> &lt;br&gt; <br /> , ייתכן שעטלפים העבירו אותו לבני האדם אך בין שני הנגיפים קיים הבדל גדול בגנום באזורים הקשורים ליכולת ההדבקה , דבר זה מרמז על כך שנגיף העטלף הזה לא הדביק ישירות בני אדם אלא הועבר לבני אדם דרך מארח ביניים &lt;ref&gt;PMID:32015507&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> ואכן,מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים.עבור נגיף ה SARS נמצא שמארח הביניים הינו היונק [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%97%D7%9F_%D7%93%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%99 גחן דקלים אסייתי]. <br /> &lt;br&gt;<br /> נמצאו 2 ח.אמינו במתחם קישור הרצפטור (RBD) באזור ה S1-CTD מבדילות בין הנגיף שמדביק האדם לזה המדביק את <br /> החדק,Asn479+Thr487 באדם לעומת lys479+ser487 בבעלי חיים.<br /> &lt;br&gt;<br /> מחקרים הראו שהנגיף של האדם נקשר יותר חזק לקולטן ACE2 מאשר הנגיף של בעל החיים, והסברה היא שמוטציות שהובילו להחלפת שתי חומצות אמינו אלו הגדילו את סיכוי המעבר של הנגיף מחיה לאדם. <br /> &lt;br&gt;<br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/ השינויים ברצפו]<br /> של חלבון הספייק בנגיף הקורונה (כמו גם שינויים ברצף חלבונים אחרים בנגיף) הינם נושא למחקר רב.עד כה נקבע הרצף של מספר רב של נגיפים שבודדו מחולים בכל העולם<br /> רצפים אלו וההבדלים ביניהם הודות לרכישת מוטציות מאפשרים לעקוב אחר התפשטות המגפה בעולם, ללמוד על אזורים חשובים בגנום הנגיף ומהווים פוטנציאל לפיתוח חיסון אן תרופה. <br /> &lt;br&gt;<br /> .המידע על רצף הנגיף והשינויים בו מאוגד במאגר מידע יחודי הנגיש לציבור הרחב &lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' SARS-COV-2 מעגל החיים של נגיף '''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''1)חדירה לתא המאכסן נעשה באמצעות חלבון ה SPIKE'''<br /> <br /> הנגיף נכנס לגוף דרך האף, הפה והעיניים, ובעזרת חלבון ה-Spike, או חלבון S, מתחבר לתאים בדרכי הנשימה המייצרים חלבון הנקרא ACE2.(איור 2)<br /> &lt;br&gt;<br /> [[Image: C0485399-Coronavirus_host_cell_receptor_with_antibody,_illustration-SPL_580.jpg|thumb|center|איור 2 חלבון ספייק נקשר על פני הקולטן של התא המודבק אילוסטרציה של מבנה הקולטן Ramon Andrade 3Dciencia, SPL]] <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''2)שחרור החומר הגנטי הוירוסי בתא המאכסן'''<br /> לאחר שהנגיף נכנס לתוך התא, הוא משחרר קטע של חומר גנטי בצורת RNA.לאחר שחדר לתא, הנגיף מנצל את מרכיביו ליצירת מפעלי שכפול RNA עבור הנגיף. התא הנגוע קורא את ה-RNA הנגיפי ומייצר חלבונים לפי ההוראות הכתובות בו. אותם חלבונים ישמשו בהמשך להרכבת עותקים חדשים של הנגיף.<br /> &lt;br&gt; <br /> <br /> '''3)הרכבת נגיפים חדשים'''<br /> <br /> מכונות התא מתחילות לייצר בקצב מהיר עוד ועוד RNA נגיפי וחלבונים נגיפיים, ואלו מורכבים יחדיו ליצירת עותקים שלמים של הנגיף. העותקים החדשים נישאים לשוליים החיצוניים של התא, ויכולים לצאת ממנו במטרה להדביק תאים נוספים.<br /> <br /> '''4)שחרור הנגיפים החדשים מהתא המאכסן'''<br /> <br /> השלב האחרון של השכפול הויראלי הוא שחרור עותקי הנגיף החדשים המיוצרים בתא המארח. כל תא נגוע יכול לשחרר מיליוני עותקים של הנגיף לפני שהוא מתפרק לבסוף ומת. נגיפים מסוימים משתחררים<br /> &lt;br&gt;<br /> כאשר התא המארח מת, ואילו נגיפים אחרים יכולים יכולים להשתחרר דרך קרום התא מבלי להרוג אותו ישירות. לאחר יציאת הנגיפים מהתא הנגוע, הם עשויים להדביק תאים סמוכים ולחזור על מחזור השכפול.<br /> &lt;br&gt;<br /> שיעול והתעטשות עלולים להפיץ ליחה מלאה נגיפים מדרכי הנשימה על אנשים ומשטחים סמוכים, שם הנגיף יכול להישאר בעל יכולת הדבקה במשך מספר שעות עד מספר ימים.<br /> [[Image: Coronavirus cycle.png|thumb|center|איור 3 מחזור החיים של נגיף הקורונה ]] <br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''פוטנציאל חלבון הספייק בפיתוח חיסונים ותרופות למחלה '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> הינו נגיף מתפרץ חדש אשר לא היה מוכר למדענים ולכן יש צורך בביצוע מחקר רחב על המבנה שלו ומיוחד על חלבוני המעטפת שלו , בנגף הספייק כבר ידוע אודות כלים טכנולוגים מתקדמים את הרצף הגנטי<br /> &lt;br&gt;<br /> של הנגיף ואת מבנה חלבוני המעטפת שלו , אחד חלבוני המטרה שעליהם מתבסס פיתוח חיסון כנגד הקורונה הוא חלבון הספייק החיוני לחדירת הוירוס לתאים אם המדענים יפתחו חיסון כנגד חלבון הספייק הנגיף<br /> &lt;br&gt;<br /> לא יוכל לחדור לתאים וגרום למחלה , חוקרים מגרמינה הראו שחלבון הספייק נצמד לחבון ACE2 שמתבטא על תאי מערכת הנשימה ובכך חודר לתאים , מנסים כעת לפתח חיסון שיפעיל תגובה חיסונית נגד חלבון הספייק שהוא אנטיגן אפשרי וכך לפגוע ביכולת של הנגיף לחדור לתאים&lt;ref&gt;PMID:32142651&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> כבר החל [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencepanorama/איך-מפתחים-חיסון-נגד-קורונה המירוץ לפיתוח חיסון נגד SARS-COV-2 ]<br /> פיתוח תרופות כנגד מחלת הקורונה יכולות להתבסס גם על חלבון הספייק , מציאת מנגנון הכניסה של הנגיף לתאים באמצעות חלבון S מאפשר לבצע סריקות למציאת מולקולות קטנות או תרופות קיימות שיכולות <br /> &lt;br&gt;<br /> להפריע לכניסת הנגיף לתא. כך למשל, חברת APEIRON Biologics בוחנת יעילות של מולקולה קטנה בשם APN01 החוסמת את הקולטן של התאים שאליו נקשר חלבון S ובכך מונעת הדבקה. כרגע התרופה החדשה נבדקת בניסוי קליני שלב 1 לבטיחות ויעילות.&lt;ref&gt;PMID:32125455&lt;/ref&gt;. <br /> <br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' רשימת מקורות '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> &lt;references/&gt;</div>

Moshera Atawna https://proteopedia.org/index.php?title=File:%D7%97%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%9A_%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99.png&diff=3264792 2020-07-15T22:35:36Z

<p>Moshera Atawna: uploaded a new version of &quot;Image:חיתוך פרוטואליטי.png&quot;</p> <hr /> <div></div>

Moshera Atawna https://proteopedia.org/index.php?title=File:%D7%97%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%9A_%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99.png&diff=3264791 2020-07-15T22:28:00Z

<p>Moshera Atawna: </p> <hr /> <div></div>

Moshera Atawna https://proteopedia.org/index.php?title=Spike_Protein_(Hebrew)&diff=3264790 2020-07-15T22:19:51Z

<p>Moshera Atawna: </p> <hr /> <div>&lt;StructureSection load='6vyb' size='400' side='right' caption='Caption for this structure' scene=''&gt;<br /> &lt;br&gt;<br /> =&lt;center&gt;Spike Protein חלבון הספייק&lt;/center&gt;=<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9F חלבון] הספייק<br /> הוא אחד החלבונים הנמצאים על גבי מעטפת וירוס<br /> ונחשב לחלבון החיוני ביותר לוירוס כיוון שהוא משמש אותו לחדירה לתאי מערכת הנשימה<br /> שהן תאי המטרה שלו.<br /> <br /> חלבון הספייק הינו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F גלוקופרוטאין]<br /> .חוצה ממברנה היוצר הומוטרימר (קומפלקס המורכב משלוש יחידות זהות של החלבון) על שטח פני הוירוס<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> החלבון מורכב מ:<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> 1)אזור גדול הפונה מחוץ למעטפת הוירוס (אקטודומיין)- שמאפשר כניסת הנגיף לתא המארח (איור 1)<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> 2)עוגן טרנסממברנלי יחיד המחבר חלבון זה למעטפת הוירוס<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> 3) זנב קצר פנימי <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בערך זה מוצג המבנה של טרימר &lt;scene name='84/847984/Acto_domain/2'&gt;האקטודומין&lt;/scene&gt; שמקורו מוירוס ה SARS COV-2.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;scene name='84/847984/Amino_acids/1'&gt;חומצות אמינו&lt;/scene&gt; שמרכיבות את מבנה האקטודומין צבועות כך שכל צבע מייצג קבוצת חומצת אמינו שונה .<br /> &lt;br&gt;<br /> האקטודומיין הגדול מורכב &lt;scene name='84/847984/S1_subunit/1'&gt; תת יחידה S1&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע סגול <br /> <br /> &lt;scene name='84/847984/S2_subunit/2'&gt;תת יחידה S2&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע כחול<br /> התת יחידה S1 הנקשרת לקולטן על שטח פני התאים המודבקים ותת יחידה S2 המסייעת בחיתוך ממברנלי ומאפשר כניסת הגנום הנגיפי לתא מארח. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> במהלך הבשלתו וההדבקה עובר חלבון זה חיתוכים פרוטאוליטים באתר הגבול בין S1 ו- S2, כמו גם באתר הקרוי S’ על ידי פרוטאז של התא המודבק (איור 2).חיתוכים אלו חשובים להפעלת החלבון על ידי שינוי מבנהו המרחבי.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בתת היחידה S1 יש שני אזורים חשובים: (S1-NTD) ו- S1-CTD.נמצא שאזור S1-CTD חשוב להכרת הרצפטור ACE2 המצוי על גבי תאי המטרה המודבקים על ידי הנגיף. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> פענוח המבנה של חלבון ה Spike מנגיף ה Cov SARA שהינו קרוב לנגיף הקורונה SARS Cov 2 העלה שאזור ה S1-CTD מורכב משני תת אזורים<br /> &lt;br&gt;<br /> אזור ליבה מתחם הליבה מורכב בעיקר ממבני &lt;scene name='84/847984/Beta/1'&gt;β sheet&lt;/scene&gt; ואילו אזור ה RBD זה מציג משטח חיצוני קעור המסייע לקשירתו לקולטן<br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה הינם משפחה של נגיפים הכוללת בין השאר את נגיף הקורונה האחראי להתפרצות הקורונה הנוכחית.מקובל לחלק את קבוצת נגיפי הקורונה לארבע תת קבוצות: אלפא, ביתא, גמא ודלתא. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה מכירים מגוון קולטנים .מה שמשתנה ביניהם תת היחידה S1 בחלבון ה Spike המכילה רצף קטן משותף לכל משפחות נגיפי הקורונה, <br /> &lt;br&gt;<br /> אבל בנגיפי הקורונה השייכים לאותה משפחה<br /> מידת הדימיון ברצף משמעותית יותר. נגיפי קורונה ממשפחות אלפא ובטא מזהים את הקולטן ACE2 על גבי התאי המטרה.&lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt; <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> <br /> [[Image:אקטודומין.Png|thumb|center|איור 1-מבנה של טרימר האקטודומיין]] <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''מגפת הקורונה'''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בדצמבר 2019 , התפרץ לראשונה בעיר ווהן בסין נגיף קורונה חדש שנקרא <br /> , [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/ SARS COV-2] שהתפשט<br /> <br /> לרחבי העולם כולל ישראל , הנגיף גורם למחלה שנקרא coronavirus disease 2019 (COVID‑19) ,ארגון הבריאות העולמי (WHO) הכריז על המחלה כפנדמיה – מחלה כלל עולמית . [https://www.who.int/emergencies/diseases/novel-coronavirus-2019/question-and-answers-hub/q-a-detail/q-a-coronaviruses#:~:text=symptoms תסמיני המחלה] הם חום , שיעול יבש , כאבי גרון וקשיי נשימה ואפילו למוות במקרים החמורים .<br /> דרכי ההדבקה בוירוס הקורונה הם דרך האף ,הפה והעיניים <br /> [https://www.youtube.com/watch?v=BtN-goy9VOY&amp;feature=youtube סרטון - איך נדבקים בנגיף ?]<br /> וכחלק מהמלחמה בנגיף הקורונה ישראל ומדינות נוספות מחייבות את תושביה להשתמש <br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A3-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94 במסכות פנים]<br /> <br /> .בכדי לצמצם את מעבר הנגיף מאדם לאחר למרות זאת<br /> נכון לתאריך כתיבת ערך זה לפי [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D עדכון]<br /> משרד הבריאות אתמול נוספו בישראל לפחות 1,681 מאובחנים חדשים, המספר הגבוה ביותר שהיה לנו מאז פרוץ המגפה, ושצפוי עוד לעלות כשיגיעו תוצאות של בדיקות נוספות מאתמול. מספר החולים הפעילים עומד כעת על 21,393 חולים ומספר המאושפזים עומד על 524 איש, מתוכם 123 במצב בינוני ו-177 במצב קשה. מספר המתים מקורונה עלה ל-368, לאחר שאתמול מתו בישראל שלושה חולים והיום עוד אחד.<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' נגיף SARS-COV-2 '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> &lt;p dir = 'rtl'&gt;<br /> [[Image: My_Image.png|thumb|left|איור 1 – נגיף הקורונה נקרא על שם חלבונים שמעניקים לו מראה של כתר. אילוסטרציה של נגיף הקורונה KTSDesign, SPL ]]<br /> <br /> נגיף הקורונה החדש שייך למשפחת וירוסי הקורונה , הוא נקרא בשם הזה על שם חלבוני ה spike- דמויי הכתר או בלטינית קורונה , הבולטים על פני השטח שלו (איור 1) . חלבון זה הוא חיוני וקריטי לחדירת הוירוס לתא המאכסן שלו.<br /> &lt;br&gt;<br /> . הגנום של נגיף הקורונה מורכב במולקולת RNA, ולא במולקולות DNA, כמו הגנום שלנו ושל כל בעלי החיים, הצמחים וגם החיידקים. כשבוע לאחר שהנגיף תועד לראשונה קבעו חוקרים את רצף שלו. בעוד שהגנום של האדם מורכב מלמעלה משלושה מיליארד &quot;אותיות&quot; או בסיסי DNA,הגנום של הנגיף מכיל פחות מ- 30,000 אותיות גנטיות ומספר קטן של גנים<br /> &lt;br&gt;<br /> , הגנום שלו מורכב ממולקולת RNA המקודדת ל 29 גנים המייצרים בסופו של דבר 29 חלבונים האחראיים על התרבות הנגיף בתא המאכסן , ישנם חלבונים לא מבניים כמו RNA POLYMERASE וחלבונים מבניים כמו חלבון הספייק שמשמש לחדירת הנגיף לתא המאכסן בנוסף לחלבון נוקלאופרוטאין האורז את הגנום ושניים אחרים הקשורים לקרום &lt;ref&gt;PMID: 32228860 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיף ה SARS- Cov2 האחראי על התפרצות הקורונה הנוכחית דומה מאוד במבנהו ורצפו לנגיף ה SARS-CoVהאחראי להתפרצות מחלת ה SARS ב <br /> 2002.מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים BATCOV RaTG 13 <br /> &lt;br&gt; <br /> , ייתכן שעטלפים העבירו אותו לבני האדם אך בין שני הנגיפים קיים הבדל גדול בגנום באזורים הקשורים ליכולת ההדבקה , דבר זה מרמז על כך שנגיף העטלף הזה לא הדביק ישירות בני אדם אלא הועבר לבני אדם דרך מארח ביניים &lt;ref&gt;PMID:32015507&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> ואכן,מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים.עבור נגיף ה SARS נמצא שמארח הביניים הינו היונק [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%97%D7%9F_%D7%93%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%99 גחן דקלים אסייתי]. <br /> &lt;br&gt;<br /> נמצאו 2 ח.אמינו במתחם קישור הרצפטור (RBD) באזור ה S1-CTD מבדילות בין הנגיף שמדביק האדם לזה המדביק את <br /> החדק,Asn479+Thr487 באדם לעומת lys479+ser487 בבעלי חיים.<br /> &lt;br&gt;<br /> מחקרים הראו שהנגיף של האדם נקשר יותר חזק לקולטן ACE2 מאשר הנגיף של בעל החיים, והסברה היא שמוטציות שהובילו להחלפת שתי חומצות אמינו אלו הגדילו את סיכוי המעבר של הנגיף מחיה לאדם. <br /> &lt;br&gt;<br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/ השינויים ברצפו]<br /> של חלבון הספייק בנגיף הקורונה (כמו גם שינויים ברצף חלבונים אחרים בנגיף) הינם נושא למחקר רב.עד כה נקבע הרצף של מספר רב של נגיפים שבודדו מחולים בכל העולם<br /> רצפים אלו וההבדלים ביניהם הודות לרכישת מוטציות מאפשרים לעקוב אחר התפשטות המגפה בעולם, ללמוד על אזורים חשובים בגנום הנגיף ומהווים פוטנציאל לפיתוח חיסון אן תרופה. <br /> &lt;br&gt;<br /> .המידע על רצף הנגיף והשינויים בו מאוגד במאגר מידע יחודי הנגיש לציבור הרחב &lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' SARS-COV-2 מעגל החיים של נגיף '''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''1)חדירה לתא המאכסן נעשה באמצעות חלבון ה SPIKE'''<br /> <br /> הנגיף נכנס לגוף דרך האף, הפה והעיניים, ובעזרת חלבון ה-Spike, או חלבון S, מתחבר לתאים בדרכי הנשימה המייצרים חלבון הנקרא ACE2.(איור 2)<br /> &lt;br&gt;<br /> [[Image: C0485399-Coronavirus_host_cell_receptor_with_antibody,_illustration-SPL_580.jpg|thumb|center|איור 2 חלבון ספייק נקשר על פני הקולטן של התא המודבק אילוסטרציה של מבנה הקולטן Ramon Andrade 3Dciencia, SPL]] <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''2)שחרור החומר הגנטי הוירוסי בתא המאכסן'''<br /> לאחר שהנגיף נכנס לתוך התא, הוא משחרר קטע של חומר גנטי בצורת RNA.לאחר שחדר לתא, הנגיף מנצל את מרכיביו ליצירת מפעלי שכפול RNA עבור הנגיף. התא הנגוע קורא את ה-RNA הנגיפי ומייצר חלבונים לפי ההוראות הכתובות בו. אותם חלבונים ישמשו בהמשך להרכבת עותקים חדשים של הנגיף.<br /> &lt;br&gt; <br /> <br /> '''3)הרכבת נגיפים חדשים'''<br /> <br /> מכונות התא מתחילות לייצר בקצב מהיר עוד ועוד RNA נגיפי וחלבונים נגיפיים, ואלו מורכבים יחדיו ליצירת עותקים שלמים של הנגיף. העותקים החדשים נישאים לשוליים החיצוניים של התא, ויכולים לצאת ממנו במטרה להדביק תאים נוספים.<br /> <br /> '''4)שחרור הנגיפים החדשים מהתא המאכסן'''<br /> <br /> השלב האחרון של השכפול הויראלי הוא שחרור עותקי הנגיף החדשים המיוצרים בתא המארח. כל תא נגוע יכול לשחרר מיליוני עותקים של הנגיף לפני שהוא מתפרק לבסוף ומת. נגיפים מסוימים משתחררים<br /> &lt;br&gt;<br /> כאשר התא המארח מת, ואילו נגיפים אחרים יכולים יכולים להשתחרר דרך קרום התא מבלי להרוג אותו ישירות. לאחר יציאת הנגיפים מהתא הנגוע, הם עשויים להדביק תאים סמוכים ולחזור על מחזור השכפול.<br /> &lt;br&gt;<br /> שיעול והתעטשות עלולים להפיץ ליחה מלאה נגיפים מדרכי הנשימה על אנשים ומשטחים סמוכים, שם הנגיף יכול להישאר בעל יכולת הדבקה במשך מספר שעות עד מספר ימים.<br /> [[Image: Coronavirus cycle.png|thumb|center|איור 3 מחזור החיים של נגיף הקורונה ]] <br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''פוטנציאל חלבון הספייק בפיתוח חיסונים ותרופות למחלה '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> הינו נגיף מתפרץ חדש אשר לא היה מוכר למדענים ולכן יש צורך בביצוע מחקר רחב על המבנה שלו ומיוחד על חלבוני המעטפת שלו , בנגף הספייק כבר ידוע אודות כלים טכנולוגים מתקדמים את הרצף הגנטי<br /> &lt;br&gt;<br /> של הנגיף ואת מבנה חלבוני המעטפת שלו , אחד חלבוני המטרה שעליהם מתבסס פיתוח חיסון כנגד הקורונה הוא חלבון הספייק החיוני לחדירת הוירוס לתאים אם המדענים יפתחו חיסון כנגד חלבון הספייק הנגיף<br /> &lt;br&gt;<br /> לא יוכל לחדור לתאים וגרום למחלה , חוקרים מגרמינה הראו שחלבון הספייק נצמד לחבון ACE2 שמתבטא על תאי מערכת הנשימה ובכך חודר לתאים , מנסים כעת לפתח חיסון שיפעיל תגובה חיסונית נגד חלבון הספייק שהוא אנטיגן אפשרי וכך לפגוע ביכולת של הנגיף לחדור לתאים&lt;ref&gt;PMID:32142651&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> כבר החל [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencepanorama/איך-מפתחים-חיסון-נגד-קורונה המירוץ לפיתוח חיסון נגד SARS-COV-2 ]<br /> פיתוח תרופות כנגד מחלת הקורונה יכולות להתבסס גם על חלבון הספייק , מציאת מנגנון הכניסה של הנגיף לתאים באמצעות חלבון S מאפשר לבצע סריקות למציאת מולקולות קטנות או תרופות קיימות שיכולות <br /> &lt;br&gt;<br /> להפריע לכניסת הנגיף לתא. כך למשל, חברת APEIRON Biologics בוחנת יעילות של מולקולה קטנה בשם APN01 החוסמת את הקולטן של התאים שאליו נקשר חלבון S ובכך מונעת הדבקה. כרגע התרופה החדשה נבדקת בניסוי קליני שלב 1 לבטיחות ויעילות.&lt;ref&gt;PMID:32125455&lt;/ref&gt;. <br /> <br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' רשימת מקורות '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> &lt;references/&gt;</div>

Moshera Atawna https://proteopedia.org/index.php?title=Spike_Protein_(Hebrew)&diff=3264789 2020-07-15T22:17:37Z

<p>Moshera Atawna: </p> <hr /> <div>&lt;StructureSection load='6vyb' size='400' side='right' caption='Caption for this structure' scene=''&gt;<br /> &lt;br&gt;<br /> =&lt;center&gt;Spike Protein חלבון הספייק&lt;/center&gt;=<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9F חלבון] הספייק<br /> הוא אחד החלבונים הנמצאים על גבי מעטפת וירוס<br /> ונחשב לחלבון החיוני ביותר לוירוס כיוון שהוא משמש אותו לחדירה לתאי מערכת הנשימה<br /> שהן תאי המטרה שלו.<br /> <br /> חלבון הספייק הינו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F גלוקופרוטאין]<br /> .חוצה ממברנה היוצר הומוטרימר (קומפלקס המורכב משלוש יחידות זהות של החלבון) על שטח פני הוירוס<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> החלבון מורכב מ:<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> 1)אזור גדול הפונה מחוץ למעטפת הוירוס (אקטודומיין)- שמאפשר כניסת הנגיף לתא המארח (איור 1)<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> 2)עוגן טרנסממברנלי יחיד המחבר חלבון זה למעטפת הוירוס<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> 3) זנב קצר פנימי <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בערך זה מוצג המבנה של טרימר &lt;scene name='84/847984/Acto_domain/2'&gt;האקטודומין&lt;/scene&gt; שמקורו מוירוס ה SARS COV-2.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;scene name='84/847984/Amino_acids/1'&gt;חומצות אמינו&lt;/scene&gt; שמרכיבות את מבנה האקטודומין צבועות כך שכל צבע מייצג קבוצת חומצת אמינו שונה .<br /> &lt;br&gt;<br /> האקטודומיין הגדול מורכב &lt;scene name='84/847984/S1_subunit/1'&gt; תת יחידה S1&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע סגול <br /> <br /> &lt;scene name='84/847984/S2_subunit/2'&gt;תת יחידה S2&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע כחול<br /> התת יחידה S1 הנקשרת לקולטן על שטח פני התאים המודבקים ותת יחידה S2 המסייעת בחיתוך ממברנלי ומאפשר כניסת הגנום הנגיפי לתא מארח. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> במהלך הבשלתו וההדבקה עובר חלבון זה חיתוכים פרוטאוליטים באתר הגבול בין S1 ו- S2, כמו גם באתר הקרוי S’ על ידי פרוטאז של התא המודבק (איור 2).חיתוכים אלו חשובים להפעלת החלבון על ידי שינוי מבנהו המרחבי.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בתת היחידה S1 יש שני אזורים חשובים: (S1-NTD) ו- S1-CTD.נמצא שאזור S1-CTD חשוב להכרת הרצפטור ACE2 המצוי על גבי תאי המטרה המודבקים על ידי הנגיף. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> פענוח המבנה של חלבון ה Spike מנגיף ה Cov SARA שהינו קרוב לנגיף הקורונה SARS Cov 2 העלה שאזור ה S1-CTD מורכב משני תת אזורים<br /> &lt;br&gt;<br /> אזור ליבה מתחם הליבה מורכב בעיקר ממבני &lt;scene name='84/847984/Beta/1'&gt;β sheet&lt;/scene&gt; ואילו אזור ה RBD זה מציג משטח חיצוני קעור המסייע לקשירתו לקולטן<br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה הינם משפחה של נגיפים הכוללת בין השאר את נגיף הקורונה האחראי להתפרצות הקורונה הנוכחית.מקובל לחלק את קבוצת נגיפי הקורונה לארבע תת קבוצות: אלפא, ביתא, גמא ודלתא. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה מכירים מגוון קולטנים .מה שמשתנה ביניהם תת היחידה S1 בחלבון ה Spike המכילה רצף קטן משותף לכל משפחות נגיפי הקורונה, <br /> &lt;br&gt;<br /> אבל בנגיפי הקורונה השייכים לאותה משפחה<br /> מידת הדימיון ברצף משמעותית יותר. נגיפי קורונה ממשפחות אלפא ובטא מזהים את הקולטן ACE2 על גבי התאי המטרה.&lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt; <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> <br /> [[Image:אקטודומין.Png|thumb|center|מבנה של טרימר האקטודומיין]] <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''מגפת הקורונה'''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בדצמבר 2019 , התפרץ לראשונה בעיר ווהן בסין נגיף קורונה חדש שנקרא <br /> , [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/ SARS COV-2] שהתפשט<br /> <br /> לרחבי העולם כולל ישראל , הנגיף גורם למחלה שנקרא coronavirus disease 2019 (COVID‑19) ,ארגון הבריאות העולמי (WHO) הכריז על המחלה כפנדמיה – מחלה כלל עולמית . [https://www.who.int/emergencies/diseases/novel-coronavirus-2019/question-and-answers-hub/q-a-detail/q-a-coronaviruses#:~:text=symptoms תסמיני המחלה] הם חום , שיעול יבש , כאבי גרון וקשיי נשימה ואפילו למוות במקרים החמורים .<br /> דרכי ההדבקה בוירוס הקורונה הם דרך האף ,הפה והעיניים <br /> [https://www.youtube.com/watch?v=BtN-goy9VOY&amp;feature=youtube סרטון - איך נדבקים בנגיף ?]<br /> וכחלק מהמלחמה בנגיף הקורונה ישראל ומדינות נוספות מחייבות את תושביה להשתמש <br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A3-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94 במסכות פנים]<br /> <br /> .בכדי לצמצם את מעבר הנגיף מאדם לאחר למרות זאת<br /> נכון לתאריך כתיבת ערך זה לפי [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D עדכון]<br /> משרד הבריאות אתמול נוספו בישראל לפחות 1,681 מאובחנים חדשים, המספר הגבוה ביותר שהיה לנו מאז פרוץ המגפה, ושצפוי עוד לעלות כשיגיעו תוצאות של בדיקות נוספות מאתמול. מספר החולים הפעילים עומד כעת על 21,393 חולים ומספר המאושפזים עומד על 524 איש, מתוכם 123 במצב בינוני ו-177 במצב קשה. מספר המתים מקורונה עלה ל-368, לאחר שאתמול מתו בישראל שלושה חולים והיום עוד אחד.<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' נגיף SARS-COV-2 '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> &lt;p dir = 'rtl'&gt;<br /> [[Image: My_Image.png|thumb|left|איור 1 – נגיף הקורונה נקרא על שם חלבונים שמעניקים לו מראה של כתר. אילוסטרציה של נגיף הקורונה KTSDesign, SPL ]]<br /> <br /> נגיף הקורונה החדש שייך למשפחת וירוסי הקורונה , הוא נקרא בשם הזה על שם חלבוני ה spike- דמויי הכתר או בלטינית קורונה , הבולטים על פני השטח שלו (איור 1) . חלבון זה הוא חיוני וקריטי לחדירת הוירוס לתא המאכסן שלו.<br /> &lt;br&gt;<br /> . הגנום של נגיף הקורונה מורכב במולקולת RNA, ולא במולקולות DNA, כמו הגנום שלנו ושל כל בעלי החיים, הצמחים וגם החיידקים. כשבוע לאחר שהנגיף תועד לראשונה קבעו חוקרים את רצף שלו. בעוד שהגנום של האדם מורכב מלמעלה משלושה מיליארד &quot;אותיות&quot; או בסיסי DNA,הגנום של הנגיף מכיל פחות מ- 30,000 אותיות גנטיות ומספר קטן של גנים<br /> &lt;br&gt;<br /> , הגנום שלו מורכב ממולקולת RNA המקודדת ל 29 גנים המייצרים בסופו של דבר 29 חלבונים האחראיים על התרבות הנגיף בתא המאכסן , ישנם חלבונים לא מבניים כמו RNA POLYMERASE וחלבונים מבניים כמו חלבון הספייק שמשמש לחדירת הנגיף לתא המאכסן בנוסף לחלבון נוקלאופרוטאין האורז את הגנום ושניים אחרים הקשורים לקרום &lt;ref&gt;PMID: 32228860 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיף ה SARS- Cov2 האחראי על התפרצות הקורונה הנוכחית דומה מאוד במבנהו ורצפו לנגיף ה SARS-CoVהאחראי להתפרצות מחלת ה SARS ב <br /> 2002.מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים BATCOV RaTG 13 <br /> &lt;br&gt; <br /> , ייתכן שעטלפים העבירו אותו לבני האדם אך בין שני הנגיפים קיים הבדל גדול בגנום באזורים הקשורים ליכולת ההדבקה , דבר זה מרמז על כך שנגיף העטלף הזה לא הדביק ישירות בני אדם אלא הועבר לבני אדם דרך מארח ביניים &lt;ref&gt;PMID:32015507&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> ואכן,מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים.עבור נגיף ה SARS נמצא שמארח הביניים הינו היונק [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%97%D7%9F_%D7%93%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%99 גחן דקלים אסייתי]. <br /> &lt;br&gt;<br /> נמצאו 2 ח.אמינו במתחם קישור הרצפטור (RBD) באזור ה S1-CTD מבדילות בין הנגיף שמדביק האדם לזה המדביק את <br /> החדק,Asn479+Thr487 באדם לעומת lys479+ser487 בבעלי חיים.<br /> &lt;br&gt;<br /> מחקרים הראו שהנגיף של האדם נקשר יותר חזק לקולטן ACE2 מאשר הנגיף של בעל החיים, והסברה היא שמוטציות שהובילו להחלפת שתי חומצות אמינו אלו הגדילו את סיכוי המעבר של הנגיף מחיה לאדם. <br /> &lt;br&gt;<br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/ השינויים ברצפו]<br /> של חלבון הספייק בנגיף הקורונה (כמו גם שינויים ברצף חלבונים אחרים בנגיף) הינם נושא למחקר רב.עד כה נקבע הרצף של מספר רב של נגיפים שבודדו מחולים בכל העולם<br /> רצפים אלו וההבדלים ביניהם הודות לרכישת מוטציות מאפשרים לעקוב אחר התפשטות המגפה בעולם, ללמוד על אזורים חשובים בגנום הנגיף ומהווים פוטנציאל לפיתוח חיסון אן תרופה. <br /> &lt;br&gt;<br /> .המידע על רצף הנגיף והשינויים בו מאוגד במאגר מידע יחודי הנגיש לציבור הרחב &lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' SARS-COV-2 מעגל החיים של נגיף '''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''1)חדירה לתא המאכסן נעשה באמצעות חלבון ה SPIKE'''<br /> <br /> הנגיף נכנס לגוף דרך האף, הפה והעיניים, ובעזרת חלבון ה-Spike, או חלבון S, מתחבר לתאים בדרכי הנשימה המייצרים חלבון הנקרא ACE2.(איור 2)<br /> &lt;br&gt;<br /> [[Image: C0485399-Coronavirus_host_cell_receptor_with_antibody,_illustration-SPL_580.jpg|thumb|center|איור 2 חלבון ספייק נקשר על פני הקולטן של התא המודבק אילוסטרציה של מבנה הקולטן Ramon Andrade 3Dciencia, SPL]] <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''2)שחרור החומר הגנטי הוירוסי בתא המאכסן'''<br /> לאחר שהנגיף נכנס לתוך התא, הוא משחרר קטע של חומר גנטי בצורת RNA.לאחר שחדר לתא, הנגיף מנצל את מרכיביו ליצירת מפעלי שכפול RNA עבור הנגיף. התא הנגוע קורא את ה-RNA הנגיפי ומייצר חלבונים לפי ההוראות הכתובות בו. אותם חלבונים ישמשו בהמשך להרכבת עותקים חדשים של הנגיף.<br /> &lt;br&gt; <br /> <br /> '''3)הרכבת נגיפים חדשים'''<br /> <br /> מכונות התא מתחילות לייצר בקצב מהיר עוד ועוד RNA נגיפי וחלבונים נגיפיים, ואלו מורכבים יחדיו ליצירת עותקים שלמים של הנגיף. העותקים החדשים נישאים לשוליים החיצוניים של התא, ויכולים לצאת ממנו במטרה להדביק תאים נוספים.<br /> <br /> '''4)שחרור הנגיפים החדשים מהתא המאכסן'''<br /> <br /> השלב האחרון של השכפול הויראלי הוא שחרור עותקי הנגיף החדשים המיוצרים בתא המארח. כל תא נגוע יכול לשחרר מיליוני עותקים של הנגיף לפני שהוא מתפרק לבסוף ומת. נגיפים מסוימים משתחררים<br /> &lt;br&gt;<br /> כאשר התא המארח מת, ואילו נגיפים אחרים יכולים יכולים להשתחרר דרך קרום התא מבלי להרוג אותו ישירות. לאחר יציאת הנגיפים מהתא הנגוע, הם עשויים להדביק תאים סמוכים ולחזור על מחזור השכפול.<br /> &lt;br&gt;<br /> שיעול והתעטשות עלולים להפיץ ליחה מלאה נגיפים מדרכי הנשימה על אנשים ומשטחים סמוכים, שם הנגיף יכול להישאר בעל יכולת הדבקה במשך מספר שעות עד מספר ימים.<br /> [[Image: Coronavirus cycle.png|thumb|center|איור 3 מחזור החיים של נגיף הקורונה ]] <br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''פוטנציאל חלבון הספייק בפיתוח חיסונים ותרופות למחלה '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> הינו נגיף מתפרץ חדש אשר לא היה מוכר למדענים ולכן יש צורך בביצוע מחקר רחב על המבנה שלו ומיוחד על חלבוני המעטפת שלו , בנגף הספייק כבר ידוע אודות כלים טכנולוגים מתקדמים את הרצף הגנטי<br /> &lt;br&gt;<br /> של הנגיף ואת מבנה חלבוני המעטפת שלו , אחד חלבוני המטרה שעליהם מתבסס פיתוח חיסון כנגד הקורונה הוא חלבון הספייק החיוני לחדירת הוירוס לתאים אם המדענים יפתחו חיסון כנגד חלבון הספייק הנגיף<br /> &lt;br&gt;<br /> לא יוכל לחדור לתאים וגרום למחלה , חוקרים מגרמינה הראו שחלבון הספייק נצמד לחבון ACE2 שמתבטא על תאי מערכת הנשימה ובכך חודר לתאים , מנסים כעת לפתח חיסון שיפעיל תגובה חיסונית נגד חלבון הספייק שהוא אנטיגן אפשרי וכך לפגוע ביכולת של הנגיף לחדור לתאים&lt;ref&gt;PMID:32142651&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> כבר החל [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencepanorama/איך-מפתחים-חיסון-נגד-קורונה המירוץ לפיתוח חיסון נגד SARS-COV-2 ]<br /> פיתוח תרופות כנגד מחלת הקורונה יכולות להתבסס גם על חלבון הספייק , מציאת מנגנון הכניסה של הנגיף לתאים באמצעות חלבון S מאפשר לבצע סריקות למציאת מולקולות קטנות או תרופות קיימות שיכולות <br /> &lt;br&gt;<br /> להפריע לכניסת הנגיף לתא. כך למשל, חברת APEIRON Biologics בוחנת יעילות של מולקולה קטנה בשם APN01 החוסמת את הקולטן של התאים שאליו נקשר חלבון S ובכך מונעת הדבקה. כרגע התרופה החדשה נבדקת בניסוי קליני שלב 1 לבטיחות ויעילות.&lt;ref&gt;PMID:32125455&lt;/ref&gt;. <br /> <br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' רשימת מקורות '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> &lt;references/&gt;</div>

Moshera Atawna https://proteopedia.org/index.php?title=Spike_Protein_(Hebrew)&diff=3264788 2020-07-15T21:57:58Z

<p>Moshera Atawna: </p> <hr /> <div>&lt;StructureSection load='6vyb' size='400' side='right' caption='Caption for this structure' scene=''&gt;<br /> &lt;br&gt;<br /> =&lt;center&gt;Spike Protein חלבון הספייק&lt;/center&gt;=<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9F חלבון] הספייק<br /> הוא אחד החלבונים הנמצאים על גבי מעטפת וירוס<br /> ונחשב לחלבון החיוני ביותר לוירוס כיוון שהוא משמש אותו לחדירה לתאי מערכת הנשימה<br /> שהן תאי המטרה שלו.<br /> <br /> חלבון הספייק הינו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F גלוקופרוטאין]<br /> .חוצה ממברנה היוצר הומוטרימר (קומפלקס המורכב משלוש יחידות זהות של החלבון) על שטח פני הוירוס<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> החלבון מורכב מ:<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> 1) אזור גדול הפונה מחוץ למעטפת הוירוס (אקטודומיין)- שמאפשר כניסת הנגיף לתא המארח .<br /> האקטודומיין הגדול מורכב &lt;scene name='84/847984/S1_subunit/1'&gt; תת יחידה S1&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע סגול <br /> <br /> &lt;scene name='84/847984/S2_subunit/2'&gt;תת יחידה S2&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע כחול<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> 2) עוגן טרנסממברנלי יחיד המחבר חלבון זה למעטפת הוירוס<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> 3) זנב קצר פנימי <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בערך זה מוצג המבנה של טרימר &lt;scene name='84/847984/Acto_domain/2'&gt;האקטודומין&lt;/scene&gt; שמקורו מוירוס ה SARS COV-2.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;scene name='84/847984/Amino_acids/1'&gt;חומצות אמינו&lt;/scene&gt; שמרכיבות את מבנה האקטודומין צבועות כך שכל צבע מייצג קבוצת חומצת אמינו שונה .<br /> &lt;br&gt;<br /> האקטודומיין הגדול מורכב מהתת יחידה S1 הנקשרת לקולטן על שטח פני התאים המודבקים ותת יחידה S2 המסייעת בחיתוך ממברנלי ומאפשר כניסת הגנום הנגיפי לתא מארח. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> במהלך הבשלתו וההדבקה עובר חלבון זה חיתוכים פרוטאוליטים באתר הגבול בין S1 ו- S2, כמו גם באתר הקרוי S’ על ידי פרוטאז של התא המודבק (איור5).חיתוכים אלו חשובים להפעלת החלבון על ידי שינוי מבנהו המרחבי.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בתת היחידה S1 יש שני אזורים חשובים: (S1-NTD) ו- S1-CTD.נמצא שאזור S1-CTD חשוב להכרת הרצפטור ACE2 המצוי על גבי תאי המטרה המודבקים על ידי הנגיף. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> פענוח המבנה של חלבון ה Spike מנגיף ה Cov SARA שהינו קרוב לנגיף הקורונה SARS Cov 2 העלה שאזור ה S1-CTD מורכב משני תת אזורים<br /> &lt;br&gt;<br /> אזור ליבה מתחם הליבה מורכב בעיקר ממבני &lt;scene name='84/847984/Beta/1'&gt;β sheet&lt;/scene&gt; ואילו אזור ה RBD זה מציג משטח חיצוני קעור המסייע לקשירתו לקולטן<br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה הינם משפחה של נגיפים הכוללת בין השאר את נגיף הקורונה האחראי להתפרצות הקורונה הנוכחית.מקובל לחלק את קבוצת נגיפי הקורונה לארבע תת קבוצות: אלפא, ביתא, גמא ודלתא. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה מכירים מגוון קולטנים .מה שמשתנה ביניהם תת היחידה S1 בחלבון ה Spike המכילה רצף קטן משותף לכל משפחות נגיפי הקורונה, <br /> &lt;br&gt;<br /> אבל בנגיפי הקורונה השייכים לאותה משפחה<br /> מידת הדימיון ברצף משמעותית יותר. נגיפי קורונה ממשפחות אלפא ובטא מזהים את הקולטן ACE2 על גבי התאי המטרה.&lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt; <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> <br /> [[Image:אקטודומין.Png|thumb|center|מבנה של טרימר האקטודומיין]] <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''מגפת הקורונה'''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בדצמבר 2019 , התפרץ לראשונה בעיר ווהן בסין נגיף קורונה חדש שנקרא <br /> , [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/ SARS COV-2] שהתפשט<br /> <br /> לרחבי העולם כולל ישראל , הנגיף גורם למחלה שנקרא coronavirus disease 2019 (COVID‑19) ,ארגון הבריאות העולמי (WHO) הכריז על המחלה כפנדמיה – מחלה כלל עולמית . [https://www.who.int/emergencies/diseases/novel-coronavirus-2019/question-and-answers-hub/q-a-detail/q-a-coronaviruses#:~:text=symptoms תסמיני המחלה] הם חום , שיעול יבש , כאבי גרון וקשיי נשימה ואפילו למוות במקרים החמורים .<br /> דרכי ההדבקה בוירוס הקורונה הם דרך האף ,הפה והעיניים <br /> [https://www.youtube.com/watch?v=BtN-goy9VOY&amp;feature=youtube סרטון - איך נדבקים בנגיף ?]<br /> וכחלק מהמלחמה בנגיף הקורונה ישראל ומדינות נוספות מחייבות את תושביה להשתמש <br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A3-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94 במסכות פנים]<br /> <br /> .בכדי לצמצם את מעבר הנגיף מאדם לאחר למרות זאת<br /> נכון לתאריך כתיבת ערך זה לפי [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D עדכון]<br /> משרד הבריאות אתמול נוספו בישראל לפחות 1,681 מאובחנים חדשים, המספר הגבוה ביותר שהיה לנו מאז פרוץ המגפה, ושצפוי עוד לעלות כשיגיעו תוצאות של בדיקות נוספות מאתמול. מספר החולים הפעילים עומד כעת על 21,393 חולים ומספר המאושפזים עומד על 524 איש, מתוכם 123 במצב בינוני ו-177 במצב קשה. מספר המתים מקורונה עלה ל-368, לאחר שאתמול מתו בישראל שלושה חולים והיום עוד אחד.<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' נגיף SARS-COV-2 '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> &lt;p dir = 'rtl'&gt;<br /> [[Image: My_Image.png|thumb|left|איור 1 – נגיף הקורונה נקרא על שם חלבונים שמעניקים לו מראה של כתר. אילוסטרציה של נגיף הקורונה KTSDesign, SPL ]]<br /> <br /> נגיף הקורונה החדש שייך למשפחת וירוסי הקורונה , הוא נקרא בשם הזה על שם חלבוני ה spike- דמויי הכתר או בלטינית קורונה , הבולטים על פני השטח שלו (איור 1) . חלבון זה הוא חיוני וקריטי לחדירת הוירוס לתא המאכסן שלו.<br /> &lt;br&gt;<br /> . הגנום של נגיף הקורונה מורכב במולקולת RNA, ולא במולקולות DNA, כמו הגנום שלנו ושל כל בעלי החיים, הצמחים וגם החיידקים. כשבוע לאחר שהנגיף תועד לראשונה קבעו חוקרים את רצף שלו. בעוד שהגנום של האדם מורכב מלמעלה משלושה מיליארד &quot;אותיות&quot; או בסיסי DNA,הגנום של הנגיף מכיל פחות מ- 30,000 אותיות גנטיות ומספר קטן של גנים<br /> &lt;br&gt;<br /> , הגנום שלו מורכב ממולקולת RNA המקודדת ל 29 גנים המייצרים בסופו של דבר 29 חלבונים האחראיים על התרבות הנגיף בתא המאכסן , ישנם חלבונים לא מבניים כמו RNA POLYMERASE וחלבונים מבניים כמו חלבון הספייק שמשמש לחדירת הנגיף לתא המאכסן בנוסף לחלבון נוקלאופרוטאין האורז את הגנום ושניים אחרים הקשורים לקרום &lt;ref&gt;PMID: 32228860 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיף ה SARS- Cov2 האחראי על התפרצות הקורונה הנוכחית דומה מאוד במבנהו ורצפו לנגיף ה SARS-CoVהאחראי להתפרצות מחלת ה SARS ב <br /> 2002.מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים BATCOV RaTG 13 <br /> &lt;br&gt; <br /> , ייתכן שעטלפים העבירו אותו לבני האדם אך בין שני הנגיפים קיים הבדל גדול בגנום באזורים הקשורים ליכולת ההדבקה , דבר זה מרמז על כך שנגיף העטלף הזה לא הדביק ישירות בני אדם אלא הועבר לבני אדם דרך מארח ביניים &lt;ref&gt;PMID:32015507&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> ואכן,מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים.עבור נגיף ה SARS נמצא שמארח הביניים הינו היונק [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%97%D7%9F_%D7%93%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%99 גחן דקלים אסייתי]. <br /> &lt;br&gt;<br /> נמצאו 2 ח.אמינו במתחם קישור הרצפטור (RBD) באזור ה S1-CTD מבדילות בין הנגיף שמדביק האדם לזה המדביק את <br /> החדק,Asn479+Thr487 באדם לעומת lys479+ser487 בבעלי חיים.<br /> &lt;br&gt;<br /> מחקרים הראו שהנגיף של האדם נקשר יותר חזק לקולטן ACE2 מאשר הנגיף של בעל החיים, והסברה היא שמוטציות שהובילו להחלפת שתי חומצות אמינו אלו הגדילו את סיכוי המעבר של הנגיף מחיה לאדם. <br /> &lt;br&gt;<br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/ השינויים ברצפו]<br /> של חלבון הספייק בנגיף הקורונה (כמו גם שינויים ברצף חלבונים אחרים בנגיף) הינם נושא למחקר רב.עד כה נקבע הרצף של מספר רב של נגיפים שבודדו מחולים בכל העולם<br /> רצפים אלו וההבדלים ביניהם הודות לרכישת מוטציות מאפשרים לעקוב אחר התפשטות המגפה בעולם, ללמוד על אזורים חשובים בגנום הנגיף ומהווים פוטנציאל לפיתוח חיסון אן תרופה. <br /> &lt;br&gt;<br /> .המידע על רצף הנגיף והשינויים בו מאוגד במאגר מידע יחודי הנגיש לציבור הרחב &lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' SARS-COV-2 מעגל החיים של נגיף '''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''1)חדירה לתא המאכסן נעשה באמצעות חלבון ה SPIKE'''<br /> <br /> הנגיף נכנס לגוף דרך האף, הפה והעיניים, ובעזרת חלבון ה-Spike, או חלבון S, מתחבר לתאים בדרכי הנשימה המייצרים חלבון הנקרא ACE2.(איור 2)<br /> &lt;br&gt;<br /> [[Image: C0485399-Coronavirus_host_cell_receptor_with_antibody,_illustration-SPL_580.jpg|thumb|center|איור 2 חלבון ספייק נקשר על פני הקולטן של התא המודבק אילוסטרציה של מבנה הקולטן Ramon Andrade 3Dciencia, SPL]] <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''2)שחרור החומר הגנטי הוירוסי בתא המאכסן'''<br /> לאחר שהנגיף נכנס לתוך התא, הוא משחרר קטע של חומר גנטי בצורת RNA.לאחר שחדר לתא, הנגיף מנצל את מרכיביו ליצירת מפעלי שכפול RNA עבור הנגיף. התא הנגוע קורא את ה-RNA הנגיפי ומייצר חלבונים לפי ההוראות הכתובות בו. אותם חלבונים ישמשו בהמשך להרכבת עותקים חדשים של הנגיף.<br /> &lt;br&gt; <br /> <br /> '''3)הרכבת נגיפים חדשים'''<br /> <br /> מכונות התא מתחילות לייצר בקצב מהיר עוד ועוד RNA נגיפי וחלבונים נגיפיים, ואלו מורכבים יחדיו ליצירת עותקים שלמים של הנגיף. העותקים החדשים נישאים לשוליים החיצוניים של התא, ויכולים לצאת ממנו במטרה להדביק תאים נוספים.<br /> <br /> '''4)שחרור הנגיפים החדשים מהתא המאכסן'''<br /> <br /> השלב האחרון של השכפול הויראלי הוא שחרור עותקי הנגיף החדשים המיוצרים בתא המארח. כל תא נגוע יכול לשחרר מיליוני עותקים של הנגיף לפני שהוא מתפרק לבסוף ומת. נגיפים מסוימים משתחררים<br /> &lt;br&gt;<br /> כאשר התא המארח מת, ואילו נגיפים אחרים יכולים יכולים להשתחרר דרך קרום התא מבלי להרוג אותו ישירות. לאחר יציאת הנגיפים מהתא הנגוע, הם עשויים להדביק תאים סמוכים ולחזור על מחזור השכפול.<br /> &lt;br&gt;<br /> שיעול והתעטשות עלולים להפיץ ליחה מלאה נגיפים מדרכי הנשימה על אנשים ומשטחים סמוכים, שם הנגיף יכול להישאר בעל יכולת הדבקה במשך מספר שעות עד מספר ימים.<br /> [[Image: Coronavirus cycle.png|thumb|center|איור 3 מחזור החיים של נגיף הקורונה ]] <br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''פוטנציאל חלבון הספייק בפיתוח חיסונים ותרופות למחלה '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> הינו נגיף מתפרץ חדש אשר לא היה מוכר למדענים ולכן יש צורך בביצוע מחקר רחב על המבנה שלו ומיוחד על חלבוני המעטפת שלו , בנגף הספייק כבר ידוע אודות כלים טכנולוגים מתקדמים את הרצף הגנטי<br /> &lt;br&gt;<br /> של הנגיף ואת מבנה חלבוני המעטפת שלו , אחד חלבוני המטרה שעליהם מתבסס פיתוח חיסון כנגד הקורונה הוא חלבון הספייק החיוני לחדירת הוירוס לתאים אם המדענים יפתחו חיסון כנגד חלבון הספייק הנגיף<br /> &lt;br&gt;<br /> לא יוכל לחדור לתאים וגרום למחלה , חוקרים מגרמינה הראו שחלבון הספייק נצמד לחבון ACE2 שמתבטא על תאי מערכת הנשימה ובכך חודר לתאים , מנסים כעת לפתח חיסון שיפעיל תגובה חיסונית נגד חלבון הספייק שהוא אנטיגן אפשרי וכך לפגוע ביכולת של הנגיף לחדור לתאים&lt;ref&gt;PMID:32142651&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> כבר החל [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencepanorama/איך-מפתחים-חיסון-נגד-קורונה המירוץ לפיתוח חיסון נגד SARS-COV-2 ]<br /> פיתוח תרופות כנגד מחלת הקורונה יכולות להתבסס גם על חלבון הספייק , מציאת מנגנון הכניסה של הנגיף לתאים באמצעות חלבון S מאפשר לבצע סריקות למציאת מולקולות קטנות או תרופות קיימות שיכולות <br /> &lt;br&gt;<br /> להפריע לכניסת הנגיף לתא. כך למשל, חברת APEIRON Biologics בוחנת יעילות של מולקולה קטנה בשם APN01 החוסמת את הקולטן של התאים שאליו נקשר חלבון S ובכך מונעת הדבקה. כרגע התרופה החדשה נבדקת בניסוי קליני שלב 1 לבטיחות ויעילות.&lt;ref&gt;PMID:32125455&lt;/ref&gt;. <br /> <br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' רשימת מקורות '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> &lt;references/&gt;</div>

Moshera Atawna https://proteopedia.org/index.php?title=Spike_Protein_(Hebrew)&diff=3264787 2020-07-15T21:44:09Z

<p>Moshera Atawna: </p> <hr /> <div>&lt;StructureSection load='6vyb' size='400' side='right' caption='Caption for this structure' scene=''&gt;<br /> &lt;br&gt;<br /> =&lt;center&gt;Spike Protein חלבון הספייק&lt;/center&gt;=<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9F חלבון] הספייק<br /> הוא אחד החלבונים הנמצאים על גבי מעטפת וירוס<br /> ונחשב לחלבון החיוני ביותר לוירוס כיוון שהוא משמש אותו לחדירה לתאי מערכת הנשימה<br /> שהן תאי המטרה שלו.<br /> <br /> חלבון הספייק הינו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F גלוקופרוטאין]<br /> .חוצה ממברנה היוצר הומוטרימר (קומפלקס המורכב משלוש יחידות זהות של החלבון) על שטח פני הוירוס<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> החלבון מורכב מ:<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> 1) אזור גדול הפונה מחוץ למעטפת הוירוס (אקטודומיין)- שמאפשר כניסת הנגיף לתא המארח .<br /> האקטודומיין הגדול מורכב &lt;scene name='84/847984/S1_subunit/1'&gt; תת יחידה S1&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע סגול <br /> <br /> &lt;scene name='84/847984/S2_subunit/2'&gt;תת יחידה S2&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע כחול<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> 2) עוגן טרנסממברנלי יחיד המחבר חלבון זה למעטפת הוירוס<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> 3) זנב קצר פנימי <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בערך זה מוצג המבנה של טרימר &lt;scene name='84/847984/Acto_domain/2'&gt;האקטודומין&lt;/scene&gt; שמקורו מוירוס ה SARS COV-2.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> האקטודומיין הגדול מורכב מהתת יחידה S1 הנקשרת לקולטן על שטח פני התאים המודבקים ותת יחידה S2 המסייעת בחיתוך ממברנלי ומאפשר כניסת הגנום הנגיפי לתא מארח. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> במהלך הבשלתו וההדבקה עובר חלבון זה חיתוכים פרוטאוליטים באתר הגבול בין S1 ו- S2, כמו גם באתר הקרוי S’ על ידי פרוטאז של התא המודבק (איור5).חיתוכים אלו חשובים להפעלת החלבון על ידי שינוי מבנהו המרחבי.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בתת היחידה S1 יש שני אזורים חשובים: (S1-NTD) ו- S1-CTD.נמצא שאזור S1-CTD חשוב להכרת הרצפטור ACE2 המצוי על גבי תאי המטרה המודבקים על ידי הנגיף. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> פענוח המבנה של חלבון ה Spike מנגיף ה Cov SARA שהינו קרוב לנגיף הקורונה SARS Cov 2 העלה שאזור ה S1-CTD מורכב משני תת אזורים<br /> &lt;br&gt;<br /> אזור ליבה מתחם הליבה מורכב בעיקר ממבני &lt;scene name='84/847984/Beta/1'&gt;β sheet&lt;/scene&gt; ואילו אזור ה RBD זה מציג משטח חיצוני קעור המסייע לקשירתו לקולטן<br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה הינם משפחה של נגיפים הכוללת בין השאר את נגיף הקורונה האחראי להתפרצות הקורונה הנוכחית.מקובל לחלק את קבוצת נגיפי הקורונה לארבע תת קבוצות: אלפא, ביתא, גמא ודלתא. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה מכירים מגוון קולטנים .מה שמשתנה ביניהם תת היחידה S1 בחלבון ה Spike המכילה רצף קטן משותף לכל משפחות נגיפי הקורונה, <br /> &lt;br&gt;<br /> אבל בנגיפי הקורונה השייכים לאותה משפחה<br /> מידת הדימיון ברצף משמעותית יותר. נגיפי קורונה ממשפחות אלפא ובטא מזהים את הקולטן ACE2 על גבי התאי המטרה.&lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt; <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> <br /> [[Image:אקטודומין.Png|thumb|center|מבנה של טרימר האקטודומיין]] <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''מגפת הקורונה'''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בדצמבר 2019 , התפרץ לראשונה בעיר ווהן בסין נגיף קורונה חדש שנקרא <br /> , [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/ SARS COV-2] שהתפשט<br /> <br /> לרחבי העולם כולל ישראל , הנגיף גורם למחלה שנקרא coronavirus disease 2019 (COVID‑19) ,ארגון הבריאות העולמי (WHO) הכריז על המחלה כפנדמיה – מחלה כלל עולמית . [https://www.who.int/emergencies/diseases/novel-coronavirus-2019/question-and-answers-hub/q-a-detail/q-a-coronaviruses#:~:text=symptoms תסמיני המחלה] הם חום , שיעול יבש , כאבי גרון וקשיי נשימה ואפילו למוות במקרים החמורים .<br /> דרכי ההדבקה בוירוס הקורונה הם דרך האף ,הפה והעיניים <br /> [https://www.youtube.com/watch?v=BtN-goy9VOY&amp;feature=youtube סרטון - איך נדבקים בנגיף ?]<br /> וכחלק מהמלחמה בנגיף הקורונה ישראל ומדינות נוספות מחייבות את תושביה להשתמש <br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A3-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94 במסכות פנים]<br /> <br /> .בכדי לצמצם את מעבר הנגיף מאדם לאחר למרות זאת<br /> נכון לתאריך כתיבת ערך זה לפי [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D עדכון]<br /> משרד הבריאות אתמול נוספו בישראל לפחות 1,681 מאובחנים חדשים, המספר הגבוה ביותר שהיה לנו מאז פרוץ המגפה, ושצפוי עוד לעלות כשיגיעו תוצאות של בדיקות נוספות מאתמול. מספר החולים הפעילים עומד כעת על 21,393 חולים ומספר המאושפזים עומד על 524 איש, מתוכם 123 במצב בינוני ו-177 במצב קשה. מספר המתים מקורונה עלה ל-368, לאחר שאתמול מתו בישראל שלושה חולים והיום עוד אחד.<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' נגיף SARS-COV-2 '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> &lt;p dir = 'rtl'&gt;<br /> [[Image: My_Image.png|thumb|left|איור 1 – נגיף הקורונה נקרא על שם חלבונים שמעניקים לו מראה של כתר. אילוסטרציה של נגיף הקורונה KTSDesign, SPL ]]<br /> <br /> נגיף הקורונה החדש שייך למשפחת וירוסי הקורונה , הוא נקרא בשם הזה על שם חלבוני ה spike- דמויי הכתר או בלטינית קורונה , הבולטים על פני השטח שלו (איור 1) . חלבון זה הוא חיוני וקריטי לחדירת הוירוס לתא המאכסן שלו.<br /> &lt;br&gt;<br /> . הגנום של נגיף הקורונה מורכב במולקולת RNA, ולא במולקולות DNA, כמו הגנום שלנו ושל כל בעלי החיים, הצמחים וגם החיידקים. כשבוע לאחר שהנגיף תועד לראשונה קבעו חוקרים את רצף שלו. בעוד שהגנום של האדם מורכב מלמעלה משלושה מיליארד &quot;אותיות&quot; או בסיסי DNA,הגנום של הנגיף מכיל פחות מ- 30,000 אותיות גנטיות ומספר קטן של גנים<br /> &lt;br&gt;<br /> , הגנום שלו מורכב ממולקולת RNA המקודדת ל 29 גנים המייצרים בסופו של דבר 29 חלבונים האחראיים על התרבות הנגיף בתא המאכסן , ישנם חלבונים לא מבניים כמו RNA POLYMERASE וחלבונים מבניים כמו חלבון הספייק שמשמש לחדירת הנגיף לתא המאכסן בנוסף לחלבון נוקלאופרוטאין האורז את הגנום ושניים אחרים הקשורים לקרום &lt;ref&gt;PMID: 32228860 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיף ה SARS- Cov2 האחראי על התפרצות הקורונה הנוכחית דומה מאוד במבנהו ורצפו לנגיף ה SARS-CoVהאחראי להתפרצות מחלת ה SARS ב <br /> 2002.מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים BATCOV RaTG 13 <br /> &lt;br&gt; <br /> , ייתכן שעטלפים העבירו אותו לבני האדם אך בין שני הנגיפים קיים הבדל גדול בגנום באזורים הקשורים ליכולת ההדבקה , דבר זה מרמז על כך שנגיף העטלף הזה לא הדביק ישירות בני אדם אלא הועבר לבני אדם דרך מארח ביניים &lt;ref&gt;PMID:32015507&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> ואכן,מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים.עבור נגיף ה SARS נמצא שמארח הביניים הינו היונק [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%97%D7%9F_%D7%93%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%99 גחן דקלים אסייתי]. <br /> &lt;br&gt;<br /> נמצאו 2 ח.אמינו במתחם קישור הרצפטור (RBD) באזור ה S1-CTD מבדילות בין הנגיף שמדביק האדם לזה המדביק את <br /> החדק,Asn479+Thr487 באדם לעומת lys479+ser487 בבעלי חיים.<br /> &lt;br&gt;<br /> מחקרים הראו שהנגיף של האדם נקשר יותר חזק לקולטן ACE2 מאשר הנגיף של בעל החיים, והסברה היא שמוטציות שהובילו להחלפת שתי חומצות אמינו אלו הגדילו את סיכוי המעבר של הנגיף מחיה לאדם. <br /> &lt;br&gt;<br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/ השינויים ברצפו]<br /> של חלבון הספייק בנגיף הקורונה (כמו גם שינויים ברצף חלבונים אחרים בנגיף) הינם נושא למחקר רב.עד כה נקבע הרצף של מספר רב של נגיפים שבודדו מחולים בכל העולם<br /> רצפים אלו וההבדלים ביניהם הודות לרכישת מוטציות מאפשרים לעקוב אחר התפשטות המגפה בעולם, ללמוד על אזורים חשובים בגנום הנגיף ומהווים פוטנציאל לפיתוח חיסון אן תרופה. <br /> &lt;br&gt;<br /> .המידע על רצף הנגיף והשינויים בו מאוגד במאגר מידע יחודי הנגיש לציבור הרחב &lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' SARS-COV-2 מעגל החיים של נגיף '''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''1)חדירה לתא המאכסן נעשה באמצעות חלבון ה SPIKE'''<br /> <br /> הנגיף נכנס לגוף דרך האף, הפה והעיניים, ובעזרת חלבון ה-Spike, או חלבון S, מתחבר לתאים בדרכי הנשימה המייצרים חלבון הנקרא ACE2.(איור 2)<br /> &lt;br&gt;<br /> [[Image: C0485399-Coronavirus_host_cell_receptor_with_antibody,_illustration-SPL_580.jpg|thumb|center|איור 2 חלבון ספייק נקשר על פני הקולטן של התא המודבק אילוסטרציה של מבנה הקולטן Ramon Andrade 3Dciencia, SPL]] <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''2)שחרור החומר הגנטי הוירוסי בתא המאכסן'''<br /> לאחר שהנגיף נכנס לתוך התא, הוא משחרר קטע של חומר גנטי בצורת RNA.לאחר שחדר לתא, הנגיף מנצל את מרכיביו ליצירת מפעלי שכפול RNA עבור הנגיף. התא הנגוע קורא את ה-RNA הנגיפי ומייצר חלבונים לפי ההוראות הכתובות בו. אותם חלבונים ישמשו בהמשך להרכבת עותקים חדשים של הנגיף.<br /> &lt;br&gt; <br /> <br /> '''3)הרכבת נגיפים חדשים'''<br /> <br /> מכונות התא מתחילות לייצר בקצב מהיר עוד ועוד RNA נגיפי וחלבונים נגיפיים, ואלו מורכבים יחדיו ליצירת עותקים שלמים של הנגיף. העותקים החדשים נישאים לשוליים החיצוניים של התא, ויכולים לצאת ממנו במטרה להדביק תאים נוספים.<br /> <br /> '''4)שחרור הנגיפים החדשים מהתא המאכסן'''<br /> <br /> השלב האחרון של השכפול הויראלי הוא שחרור עותקי הנגיף החדשים המיוצרים בתא המארח. כל תא נגוע יכול לשחרר מיליוני עותקים של הנגיף לפני שהוא מתפרק לבסוף ומת. נגיפים מסוימים משתחררים<br /> &lt;br&gt;<br /> כאשר התא המארח מת, ואילו נגיפים אחרים יכולים יכולים להשתחרר דרך קרום התא מבלי להרוג אותו ישירות. לאחר יציאת הנגיפים מהתא הנגוע, הם עשויים להדביק תאים סמוכים ולחזור על מחזור השכפול.<br /> &lt;br&gt;<br /> שיעול והתעטשות עלולים להפיץ ליחה מלאה נגיפים מדרכי הנשימה על אנשים ומשטחים סמוכים, שם הנגיף יכול להישאר בעל יכולת הדבקה במשך מספר שעות עד מספר ימים.<br /> [[Image: Coronavirus cycle.png|thumb|center|איור 3 מחזור החיים של נגיף הקורונה ]] <br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''פוטנציאל חלבון הספייק בפיתוח חיסונים ותרופות למחלה '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> הינו נגיף מתפרץ חדש אשר לא היה מוכר למדענים ולכן יש צורך בביצוע מחקר רחב על המבנה שלו ומיוחד על חלבוני המעטפת שלו , בנגף הספייק כבר ידוע אודות כלים טכנולוגים מתקדמים את הרצף הגנטי<br /> &lt;br&gt;<br /> של הנגיף ואת מבנה חלבוני המעטפת שלו , אחד חלבוני המטרה שעליהם מתבסס פיתוח חיסון כנגד הקורונה הוא חלבון הספייק החיוני לחדירת הוירוס לתאים אם המדענים יפתחו חיסון כנגד חלבון הספייק הנגיף<br /> &lt;br&gt;<br /> לא יוכל לחדור לתאים וגרום למחלה , חוקרים מגרמינה הראו שחלבון הספייק נצמד לחבון ACE2 שמתבטא על תאי מערכת הנשימה ובכך חודר לתאים , מנסים כעת לפתח חיסון שיפעיל תגובה חיסונית נגד חלבון הספייק שהוא אנטיגן אפשרי וכך לפגוע ביכולת של הנגיף לחדור לתאים&lt;ref&gt;PMID:32142651&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> כבר החל [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencepanorama/איך-מפתחים-חיסון-נגד-קורונה המירוץ לפיתוח חיסון נגד SARS-COV-2 ]<br /> פיתוח תרופות כנגד מחלת הקורונה יכולות להתבסס גם על חלבון הספייק , מציאת מנגנון הכניסה של הנגיף לתאים באמצעות חלבון S מאפשר לבצע סריקות למציאת מולקולות קטנות או תרופות קיימות שיכולות <br /> &lt;br&gt;<br /> להפריע לכניסת הנגיף לתא. כך למשל, חברת APEIRON Biologics בוחנת יעילות של מולקולה קטנה בשם APN01 החוסמת את הקולטן של התאים שאליו נקשר חלבון S ובכך מונעת הדבקה. כרגע התרופה החדשה נבדקת בניסוי קליני שלב 1 לבטיחות ויעילות.&lt;ref&gt;PMID:32125455&lt;/ref&gt;. <br /> <br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' רשימת מקורות '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> &lt;references/&gt;</div>

Moshera Atawna https://proteopedia.org/index.php?title=Spike_Protein_(Hebrew)&diff=3264786 2020-07-15T21:39:49Z

<p>Moshera Atawna: </p> <hr /> <div>&lt;StructureSection load='6vyb' size='400' side='right' caption='Caption for this structure' scene=''&gt;<br /> &lt;br&gt;<br /> =&lt;center&gt;Spike Protein חלבון הספייק&lt;/center&gt;=<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9F חלבון] הספייק<br /> הוא אחד החלבונים הנמצאים על גבי מעטפת וירוס<br /> ונחשב לחלבון החיוני ביותר לוירוס כיוון שהוא משמש אותו לחדירה לתאי מערכת הנשימה<br /> שהן תאי המטרה שלו.<br /> <br /> חלבון הספייק הינו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F גלוקופרוטאין]<br /> .חוצה ממברנה היוצר הומוטרימר (קומפלקס המורכב משלוש יחידות זהות של החלבון) על שטח פני הוירוס<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> החלבון מורכב מ:<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> 1) אזור גדול הפונה מחוץ למעטפת הוירוס (אקטודומיין)- שמאפשר כניסת הנגיף לתא המארח .<br /> האקטודומיין הגדול מורכב &lt;scene name='84/847984/S1_subunit/1'&gt; תת יחידה S1&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע סגול <br /> <br /> &lt;scene name='84/847984/S2_subunit/2'&gt;תת יחידה S2&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע כחול<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> 2) עוגן טרנסממברנלי יחיד המחבר חלבון זה למעטפת הוירוס<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> 3) זנב קצר פנימי <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בערך זה מוצג המבנה של טרימר &lt;scene name='84/847984/Acto_domain/2'&gt;האקטודומין&lt;/scene&gt; שמקורו מוירוס ה SARS COV-2.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> האקטודומיין הגדול מורכב מהתת יחידה S1 הנקשרת לקולטן על שטח פני התאים המודבקים ותת יחידה S2 המסייעת בחיתוך ממברנלי ומאפשר כניסת הגנום הנגיפי לתא מארח. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> במהלך הבשלתו וההדבקה עובר חלבון זה חיתוכים פרוטאוליטים באתר הגבול בין S1 ו- S2, כמו גם באתר הקרוי S’ על ידי פרוטאז של התא המודבק (איור5).חיתוכים אלו חשובים להפעלת החלבון על ידי שינוי מבנהו המרחבי.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בתת היחידה S1 יש שני אזורים חשובים: (S1-NTD) ו- S1-CTD.נמצא שאזור S1-CTD חשוב להכרת הרצפטור ACE2 המצוי על גבי תאי המטרה המודבקים על ידי הנגיף. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> פענוח המבנה של חלבון ה Spike מנגיף ה Cov SARA שהינו קרוב לנגיף הקורונה SARS Cov 2 העלה שאזור ה S1-CTD מורכב משני תת אזורים<br /> &lt;br&gt;<br /> אזור ליבה מתחם הליבה מורכב בעיקר ממבני β sheet ואילו אזור ה RBD .זה מציג משטח חיצוני קעור המסייע לקשירתו לקולטן<br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה הינם משפחה של נגיפים הכוללת בין השאר את נגיף הקורונה האחראי להתפרצות הקורונה הנוכחית.מקובל לחלק את קבוצת נגיפי הקורונה לארבע תת קבוצות: אלפא, ביתא, גמא ודלתא. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה מכירים מגוון קולטנים .מה שמשתנה ביניהם תת היחידה S1 בחלבון ה Spike המכילה רצף קטן משותף לכל משפחות נגיפי הקורונה, <br /> &lt;br&gt;<br /> אבל בנגיפי הקורונה השייכים לאותה משפחה<br /> מידת הדימיון ברצף משמעותית יותר. נגיפי קורונה ממשפחות אלפא ובטא מזהים את הקולטן ACE2 על גבי התאי המטרה.&lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt; <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> <br /> [[Image:אקטודומין.Png|thumb|center|מבנה של טרימר האקטודומיין]] <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''מגפת הקורונה'''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בדצמבר 2019 , התפרץ לראשונה בעיר ווהן בסין נגיף קורונה חדש שנקרא <br /> , [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/ SARS COV-2] שהתפשט<br /> <br /> לרחבי העולם כולל ישראל , הנגיף גורם למחלה שנקרא coronavirus disease 2019 (COVID‑19) ,ארגון הבריאות העולמי (WHO) הכריז על המחלה כפנדמיה – מחלה כלל עולמית . [https://www.who.int/emergencies/diseases/novel-coronavirus-2019/question-and-answers-hub/q-a-detail/q-a-coronaviruses#:~:text=symptoms תסמיני המחלה] הם חום , שיעול יבש , כאבי גרון וקשיי נשימה ואפילו למוות במקרים החמורים .<br /> דרכי ההדבקה בוירוס הקורונה הם דרך האף ,הפה והעיניים <br /> [https://www.youtube.com/watch?v=BtN-goy9VOY&amp;feature=youtube סרטון - איך נדבקים בנגיף ?]<br /> וכחלק מהמלחמה בנגיף הקורונה ישראל ומדינות נוספות מחייבות את תושביה להשתמש <br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A3-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94 במסכות פנים]<br /> <br /> .בכדי לצמצם את מעבר הנגיף מאדם לאחר למרות זאת<br /> נכון לתאריך כתיבת ערך זה לפי [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D עדכון]<br /> משרד הבריאות אתמול נוספו בישראל לפחות 1,681 מאובחנים חדשים, המספר הגבוה ביותר שהיה לנו מאז פרוץ המגפה, ושצפוי עוד לעלות כשיגיעו תוצאות של בדיקות נוספות מאתמול. מספר החולים הפעילים עומד כעת על 21,393 חולים ומספר המאושפזים עומד על 524 איש, מתוכם 123 במצב בינוני ו-177 במצב קשה. מספר המתים מקורונה עלה ל-368, לאחר שאתמול מתו בישראל שלושה חולים והיום עוד אחד.<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' נגיף SARS-COV-2 '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> &lt;p dir = 'rtl'&gt;<br /> [[Image: My_Image.png|thumb|left|איור 1 – נגיף הקורונה נקרא על שם חלבונים שמעניקים לו מראה של כתר. אילוסטרציה של נגיף הקורונה KTSDesign, SPL ]]<br /> <br /> נגיף הקורונה החדש שייך למשפחת וירוסי הקורונה , הוא נקרא בשם הזה על שם חלבוני ה spike- דמויי הכתר או בלטינית קורונה , הבולטים על פני השטח שלו (איור 1) . חלבון זה הוא חיוני וקריטי לחדירת הוירוס לתא המאכסן שלו.<br /> &lt;br&gt;<br /> . הגנום של נגיף הקורונה מורכב במולקולת RNA, ולא במולקולות DNA, כמו הגנום שלנו ושל כל בעלי החיים, הצמחים וגם החיידקים. כשבוע לאחר שהנגיף תועד לראשונה קבעו חוקרים את רצף שלו. בעוד שהגנום של האדם מורכב מלמעלה משלושה מיליארד &quot;אותיות&quot; או בסיסי DNA,הגנום של הנגיף מכיל פחות מ- 30,000 אותיות גנטיות ומספר קטן של גנים<br /> &lt;br&gt;<br /> , הגנום שלו מורכב ממולקולת RNA המקודדת ל 29 גנים המייצרים בסופו של דבר 29 חלבונים האחראיים על התרבות הנגיף בתא המאכסן , ישנם חלבונים לא מבניים כמו RNA POLYMERASE וחלבונים מבניים כמו חלבון הספייק שמשמש לחדירת הנגיף לתא המאכסן בנוסף לחלבון נוקלאופרוטאין האורז את הגנום ושניים אחרים הקשורים לקרום &lt;ref&gt;PMID: 32228860 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיף ה SARS- Cov2 האחראי על התפרצות הקורונה הנוכחית דומה מאוד במבנהו ורצפו לנגיף ה SARS-CoVהאחראי להתפרצות מחלת ה SARS ב <br /> 2002.מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים BATCOV RaTG 13 <br /> &lt;br&gt; <br /> , ייתכן שעטלפים העבירו אותו לבני האדם אך בין שני הנגיפים קיים הבדל גדול בגנום באזורים הקשורים ליכולת ההדבקה , דבר זה מרמז על כך שנגיף העטלף הזה לא הדביק ישירות בני אדם אלא הועבר לבני אדם דרך מארח ביניים &lt;ref&gt;PMID:32015507&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> ואכן,מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים.עבור נגיף ה SARS נמצא שמארח הביניים הינו היונק [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%97%D7%9F_%D7%93%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%99 גחן דקלים אסייתי]. <br /> &lt;br&gt;<br /> נמצאו 2 ח.אמינו במתחם קישור הרצפטור (RBD) באזור ה S1-CTD מבדילות בין הנגיף שמדביק האדם לזה המדביק את <br /> החדק,Asn479+Thr487 באדם לעומת lys479+ser487 בבעלי חיים.<br /> &lt;br&gt;<br /> מחקרים הראו שהנגיף של האדם נקשר יותר חזק לקולטן ACE2 מאשר הנגיף של בעל החיים, והסברה היא שמוטציות שהובילו להחלפת שתי חומצות אמינו אלו הגדילו את סיכוי המעבר של הנגיף מחיה לאדם. <br /> &lt;br&gt;<br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/ השינויים ברצפו]<br /> של חלבון הספייק בנגיף הקורונה (כמו גם שינויים ברצף חלבונים אחרים בנגיף) הינם נושא למחקר רב.עד כה נקבע הרצף של מספר רב של נגיפים שבודדו מחולים בכל העולם<br /> רצפים אלו וההבדלים ביניהם הודות לרכישת מוטציות מאפשרים לעקוב אחר התפשטות המגפה בעולם, ללמוד על אזורים חשובים בגנום הנגיף ומהווים פוטנציאל לפיתוח חיסון אן תרופה. <br /> &lt;br&gt;<br /> .המידע על רצף הנגיף והשינויים בו מאוגד במאגר מידע יחודי הנגיש לציבור הרחב &lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' SARS-COV-2 מעגל החיים של נגיף '''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''1)חדירה לתא המאכסן נעשה באמצעות חלבון ה SPIKE'''<br /> <br /> הנגיף נכנס לגוף דרך האף, הפה והעיניים, ובעזרת חלבון ה-Spike, או חלבון S, מתחבר לתאים בדרכי הנשימה המייצרים חלבון הנקרא ACE2.(איור 2)<br /> &lt;br&gt;<br /> [[Image: C0485399-Coronavirus_host_cell_receptor_with_antibody,_illustration-SPL_580.jpg|thumb|center|איור 2 חלבון ספייק נקשר על פני הקולטן של התא המודבק אילוסטרציה של מבנה הקולטן Ramon Andrade 3Dciencia, SPL]] <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''2)שחרור החומר הגנטי הוירוסי בתא המאכסן'''<br /> לאחר שהנגיף נכנס לתוך התא, הוא משחרר קטע של חומר גנטי בצורת RNA.לאחר שחדר לתא, הנגיף מנצל את מרכיביו ליצירת מפעלי שכפול RNA עבור הנגיף. התא הנגוע קורא את ה-RNA הנגיפי ומייצר חלבונים לפי ההוראות הכתובות בו. אותם חלבונים ישמשו בהמשך להרכבת עותקים חדשים של הנגיף.<br /> &lt;br&gt; <br /> <br /> '''3)הרכבת נגיפים חדשים'''<br /> <br /> מכונות התא מתחילות לייצר בקצב מהיר עוד ועוד RNA נגיפי וחלבונים נגיפיים, ואלו מורכבים יחדיו ליצירת עותקים שלמים של הנגיף. העותקים החדשים נישאים לשוליים החיצוניים של התא, ויכולים לצאת ממנו במטרה להדביק תאים נוספים.<br /> <br /> '''4)שחרור הנגיפים החדשים מהתא המאכסן'''<br /> <br /> השלב האחרון של השכפול הויראלי הוא שחרור עותקי הנגיף החדשים המיוצרים בתא המארח. כל תא נגוע יכול לשחרר מיליוני עותקים של הנגיף לפני שהוא מתפרק לבסוף ומת. נגיפים מסוימים משתחררים<br /> &lt;br&gt;<br /> כאשר התא המארח מת, ואילו נגיפים אחרים יכולים יכולים להשתחרר דרך קרום התא מבלי להרוג אותו ישירות. לאחר יציאת הנגיפים מהתא הנגוע, הם עשויים להדביק תאים סמוכים ולחזור על מחזור השכפול.<br /> &lt;br&gt;<br /> שיעול והתעטשות עלולים להפיץ ליחה מלאה נגיפים מדרכי הנשימה על אנשים ומשטחים סמוכים, שם הנגיף יכול להישאר בעל יכולת הדבקה במשך מספר שעות עד מספר ימים.<br /> [[Image: Coronavirus cycle.png|thumb|center|איור 3 מחזור החיים של נגיף הקורונה ]] <br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''פוטנציאל חלבון הספייק בפיתוח חיסונים ותרופות למחלה '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> הינו נגיף מתפרץ חדש אשר לא היה מוכר למדענים ולכן יש צורך בביצוע מחקר רחב על המבנה שלו ומיוחד על חלבוני המעטפת שלו , בנגף הספייק כבר ידוע אודות כלים טכנולוגים מתקדמים את הרצף הגנטי<br /> &lt;br&gt;<br /> של הנגיף ואת מבנה חלבוני המעטפת שלו , אחד חלבוני המטרה שעליהם מתבסס פיתוח חיסון כנגד הקורונה הוא חלבון הספייק החיוני לחדירת הוירוס לתאים אם המדענים יפתחו חיסון כנגד חלבון הספייק הנגיף<br /> &lt;br&gt;<br /> לא יוכל לחדור לתאים וגרום למחלה , חוקרים מגרמינה הראו שחלבון הספייק נצמד לחבון ACE2 שמתבטא על תאי מערכת הנשימה ובכך חודר לתאים , מנסים כעת לפתח חיסון שיפעיל תגובה חיסונית נגד חלבון הספייק שהוא אנטיגן אפשרי וכך לפגוע ביכולת של הנגיף לחדור לתאים&lt;ref&gt;PMID:32142651&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> כבר החל [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencepanorama/איך-מפתחים-חיסון-נגד-קורונה המירוץ לפיתוח חיסון נגד SARS-COV-2 ]<br /> פיתוח תרופות כנגד מחלת הקורונה יכולות להתבסס גם על חלבון הספייק , מציאת מנגנון הכניסה של הנגיף לתאים באמצעות חלבון S מאפשר לבצע סריקות למציאת מולקולות קטנות או תרופות קיימות שיכולות <br /> &lt;br&gt;<br /> להפריע לכניסת הנגיף לתא. כך למשל, חברת APEIRON Biologics בוחנת יעילות של מולקולה קטנה בשם APN01 החוסמת את הקולטן של התאים שאליו נקשר חלבון S ובכך מונעת הדבקה. כרגע התרופה החדשה נבדקת בניסוי קליני שלב 1 לבטיחות ויעילות.&lt;ref&gt;PMID:32125455&lt;/ref&gt;. <br /> <br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' רשימת מקורות '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> &lt;references/&gt;</div>

Moshera Atawna https://proteopedia.org/index.php?title=Spike_Protein_(Hebrew)&diff=3264785 2020-07-15T21:37:38Z

<p>Moshera Atawna: </p> <hr /> <div>&lt;StructureSection load='6vyb' size='400' side='right' caption='Caption for this structure' scene=''&gt;<br /> &lt;br&gt;<br /> =&lt;center&gt;Spike Protein חלבון הספייק&lt;/center&gt;=<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9F חלבון] הספייק<br /> הוא אחד החלבונים הנמצאים על גבי מעטפת וירוס<br /> ונחשב לחלבון החיוני ביותר לוירוס כיוון שהוא משמש אותו לחדירה לתאי מערכת הנשימה<br /> שהן תאי המטרה שלו.<br /> <br /> חלבון הספייק הינו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F גלוקופרוטאין]<br /> .חוצה ממברנה היוצר הומוטרימר (קומפלקס המורכב משלוש יחידות זהות של החלבון) על שטח פני הוירוס<br /> &lt;br&gt;<br /> החלבון מורכב מ:<br /> &lt;br&gt;<br /> 1) אזור גדול הפונה מחוץ למעטפת הוירוס (אקטודומיין)- שמאפשר כניסת הנגיף לתא המארח .<br /> האקטודומיין הגדול מורכב &lt;scene name='84/847984/S1_subunit/1'&gt; תת יחידה S1&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע סגול <br /> <br /> &lt;scene name='84/847984/S2_subunit/2'&gt;תת יחידה S2&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע כחול<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> 2) עוגן טרנסממברנלי יחיד המחבר חלבון זה למעטפת הוירוס<br /> &lt;br&gt;<br /> 3) זנב קצר פנימי <br /> &lt;br&gt;<br /> בערך זה מוצג המבנה של טרימר &lt;scene name='84/847984/Acto_domain/2'&gt;האקטודומין&lt;/scene&gt; שמקורו מוירוס ה SARS COV-2.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> האקטודומיין הגדול מורכב מהתת יחידה S1 הנקשרת לקולטן על שטח פני התאים המודבקים ותת יחידה S2 המסייעת בחיתוך ממברנלי ומאפשר כניסת הגנום הנגיפי לתא מארח. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> במהלך הבשלתו וההדבקה עובר חלבון זה חיתוכים פרוטאוליטים באתר הגבול בין S1 ו- S2, כמו גם באתר הקרוי S’ על ידי פרוטאז של התא המודבק (איור5).חיתוכים אלו חשובים להפעלת החלבון על ידי שינוי מבנהו המרחבי.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בתת היחידה S1 יש שני אזורים חשובים: (S1-NTD) ו- S1-CTD.נמצא שאזור S1-CTD חשוב להכרת הרצפטור ACE2 המצוי על גבי תאי המטרה המודבקים על ידי הנגיף. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> פענוח המבנה של חלבון ה Spike מנגיף ה Cov SARA שהינו קרוב לנגיף הקורונה SARS Cov 2 העלה שאזור ה S1-CTD מורכב משני תת אזורים<br /> &lt;br&gt;<br /> אזור ליבה מתחם הליבה מורכב בעיקר ממבני β sheet ואילו אזור ה RBD .זה מציג משטח חיצוני קעור המסייע לקשירתו לקולטן<br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה הינם משפחה של נגיפים הכוללת בין השאר את נגיף הקורונה האחראי להתפרצות הקורונה הנוכחית.מקובל לחלק את קבוצת נגיפי הקורונה לארבע תת קבוצות: אלפא, ביתא, גמא ודלתא. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה מכירים מגוון קולטנים .מה שמשתנה ביניהם תת היחידה S1 בחלבון ה Spike המכילה רצף קטן משותף לכל משפחות נגיפי הקורונה, <br /> &lt;br&gt;<br /> אבל בנגיפי הקורונה השייכים לאותה משפחה<br /> מידת הדימיון ברצף משמעותית יותר. נגיפי קורונה ממשפחות אלפא ובטא מזהים את הקולטן ACE2 על גבי התאי המטרה.&lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt; <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> <br /> [[Image:אקטודומין.Png|thumb|center|מבנה של טרימר האקטודומיין]] <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''מגפת הקורונה'''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בדצמבר 2019 , התפרץ לראשונה בעיר ווהן בסין נגיף קורונה חדש שנקרא <br /> , [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/ SARS COV-2] שהתפשט<br /> <br /> לרחבי העולם כולל ישראל , הנגיף גורם למחלה שנקרא coronavirus disease 2019 (COVID‑19) ,ארגון הבריאות העולמי (WHO) הכריז על המחלה כפנדמיה – מחלה כלל עולמית . [https://www.who.int/emergencies/diseases/novel-coronavirus-2019/question-and-answers-hub/q-a-detail/q-a-coronaviruses#:~:text=symptoms תסמיני המחלה] הם חום , שיעול יבש , כאבי גרון וקשיי נשימה ואפילו למוות במקרים החמורים .<br /> דרכי ההדבקה בוירוס הקורונה הם דרך האף ,הפה והעיניים <br /> [https://www.youtube.com/watch?v=BtN-goy9VOY&amp;feature=youtube סרטון - איך נדבקים בנגיף ?]<br /> וכחלק מהמלחמה בנגיף הקורונה ישראל ומדינות נוספות מחייבות את תושביה להשתמש <br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A3-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94 במסכות פנים]<br /> <br /> .בכדי לצמצם את מעבר הנגיף מאדם לאחר למרות זאת<br /> נכון לתאריך כתיבת ערך זה לפי [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D עדכון]<br /> משרד הבריאות אתמול נוספו בישראל לפחות 1,681 מאובחנים חדשים, המספר הגבוה ביותר שהיה לנו מאז פרוץ המגפה, ושצפוי עוד לעלות כשיגיעו תוצאות של בדיקות נוספות מאתמול. מספר החולים הפעילים עומד כעת על 21,393 חולים ומספר המאושפזים עומד על 524 איש, מתוכם 123 במצב בינוני ו-177 במצב קשה. מספר המתים מקורונה עלה ל-368, לאחר שאתמול מתו בישראל שלושה חולים והיום עוד אחד.<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' נגיף SARS-COV-2 '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> &lt;p dir = 'rtl'&gt;<br /> [[Image: My_Image.png|thumb|left|איור 1 – נגיף הקורונה נקרא על שם חלבונים שמעניקים לו מראה של כתר. אילוסטרציה של נגיף הקורונה KTSDesign, SPL ]]<br /> <br /> נגיף הקורונה החדש שייך למשפחת וירוסי הקורונה , הוא נקרא בשם הזה על שם חלבוני ה spike- דמויי הכתר או בלטינית קורונה , הבולטים על פני השטח שלו (איור 1) . חלבון זה הוא חיוני וקריטי לחדירת הוירוס לתא המאכסן שלו.<br /> &lt;br&gt;<br /> . הגנום של נגיף הקורונה מורכב במולקולת RNA, ולא במולקולות DNA, כמו הגנום שלנו ושל כל בעלי החיים, הצמחים וגם החיידקים. כשבוע לאחר שהנגיף תועד לראשונה קבעו חוקרים את רצף שלו. בעוד שהגנום של האדם מורכב מלמעלה משלושה מיליארד &quot;אותיות&quot; או בסיסי DNA,הגנום של הנגיף מכיל פחות מ- 30,000 אותיות גנטיות ומספר קטן של גנים<br /> &lt;br&gt;<br /> , הגנום שלו מורכב ממולקולת RNA המקודדת ל 29 גנים המייצרים בסופו של דבר 29 חלבונים האחראיים על התרבות הנגיף בתא המאכסן , ישנם חלבונים לא מבניים כמו RNA POLYMERASE וחלבונים מבניים כמו חלבון הספייק שמשמש לחדירת הנגיף לתא המאכסן בנוסף לחלבון נוקלאופרוטאין האורז את הגנום ושניים אחרים הקשורים לקרום &lt;ref&gt;PMID: 32228860 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיף ה SARS- Cov2 האחראי על התפרצות הקורונה הנוכחית דומה מאוד במבנהו ורצפו לנגיף ה SARS-CoVהאחראי להתפרצות מחלת ה SARS ב <br /> 2002.מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים BATCOV RaTG 13 <br /> &lt;br&gt; <br /> , ייתכן שעטלפים העבירו אותו לבני האדם אך בין שני הנגיפים קיים הבדל גדול בגנום באזורים הקשורים ליכולת ההדבקה , דבר זה מרמז על כך שנגיף העטלף הזה לא הדביק ישירות בני אדם אלא הועבר לבני אדם דרך מארח ביניים &lt;ref&gt;PMID:32015507&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> ואכן,מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים.עבור נגיף ה SARS נמצא שמארח הביניים הינו היונק [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%97%D7%9F_%D7%93%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%99 גחן דקלים אסייתי]. <br /> &lt;br&gt;<br /> נמצאו 2 ח.אמינו במתחם קישור הרצפטור (RBD) באזור ה S1-CTD מבדילות בין הנגיף שמדביק האדם לזה המדביק את <br /> החדק,Asn479+Thr487 באדם לעומת lys479+ser487 בבעלי חיים.<br /> &lt;br&gt;<br /> מחקרים הראו שהנגיף של האדם נקשר יותר חזק לקולטן ACE2 מאשר הנגיף של בעל החיים, והסברה היא שמוטציות שהובילו להחלפת שתי חומצות אמינו אלו הגדילו את סיכוי המעבר של הנגיף מחיה לאדם. <br /> &lt;br&gt;<br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/ השינויים ברצפו]<br /> של חלבון הספייק בנגיף הקורונה (כמו גם שינויים ברצף חלבונים אחרים בנגיף) הינם נושא למחקר רב.עד כה נקבע הרצף של מספר רב של נגיפים שבודדו מחולים בכל העולם<br /> רצפים אלו וההבדלים ביניהם הודות לרכישת מוטציות מאפשרים לעקוב אחר התפשטות המגפה בעולם, ללמוד על אזורים חשובים בגנום הנגיף ומהווים פוטנציאל לפיתוח חיסון אן תרופה. <br /> &lt;br&gt;<br /> .המידע על רצף הנגיף והשינויים בו מאוגד במאגר מידע יחודי הנגיש לציבור הרחב &lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' SARS-COV-2 מעגל החיים של נגיף '''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''1)חדירה לתא המאכסן נעשה באמצעות חלבון ה SPIKE'''<br /> <br /> הנגיף נכנס לגוף דרך האף, הפה והעיניים, ובעזרת חלבון ה-Spike, או חלבון S, מתחבר לתאים בדרכי הנשימה המייצרים חלבון הנקרא ACE2.(איור 2)<br /> &lt;br&gt;<br /> [[Image: C0485399-Coronavirus_host_cell_receptor_with_antibody,_illustration-SPL_580.jpg|thumb|center|איור 2 חלבון ספייק נקשר על פני הקולטן של התא המודבק אילוסטרציה של מבנה הקולטן Ramon Andrade 3Dciencia, SPL]] <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''2)שחרור החומר הגנטי הוירוסי בתא המאכסן'''<br /> לאחר שהנגיף נכנס לתוך התא, הוא משחרר קטע של חומר גנטי בצורת RNA.לאחר שחדר לתא, הנגיף מנצל את מרכיביו ליצירת מפעלי שכפול RNA עבור הנגיף. התא הנגוע קורא את ה-RNA הנגיפי ומייצר חלבונים לפי ההוראות הכתובות בו. אותם חלבונים ישמשו בהמשך להרכבת עותקים חדשים של הנגיף.<br /> &lt;br&gt; <br /> <br /> '''3)הרכבת נגיפים חדשים'''<br /> <br /> מכונות התא מתחילות לייצר בקצב מהיר עוד ועוד RNA נגיפי וחלבונים נגיפיים, ואלו מורכבים יחדיו ליצירת עותקים שלמים של הנגיף. העותקים החדשים נישאים לשוליים החיצוניים של התא, ויכולים לצאת ממנו במטרה להדביק תאים נוספים.<br /> <br /> '''4)שחרור הנגיפים החדשים מהתא המאכסן'''<br /> <br /> השלב האחרון של השכפול הויראלי הוא שחרור עותקי הנגיף החדשים המיוצרים בתא המארח. כל תא נגוע יכול לשחרר מיליוני עותקים של הנגיף לפני שהוא מתפרק לבסוף ומת. נגיפים מסוימים משתחררים<br /> &lt;br&gt;<br /> כאשר התא המארח מת, ואילו נגיפים אחרים יכולים יכולים להשתחרר דרך קרום התא מבלי להרוג אותו ישירות. לאחר יציאת הנגיפים מהתא הנגוע, הם עשויים להדביק תאים סמוכים ולחזור על מחזור השכפול.<br /> &lt;br&gt;<br /> שיעול והתעטשות עלולים להפיץ ליחה מלאה נגיפים מדרכי הנשימה על אנשים ומשטחים סמוכים, שם הנגיף יכול להישאר בעל יכולת הדבקה במשך מספר שעות עד מספר ימים.<br /> [[Image: Coronavirus cycle.png|thumb|center|איור 3 מחזור החיים של נגיף הקורונה ]] <br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''פוטנציאל חלבון הספייק בפיתוח חיסונים ותרופות למחלה '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> הינו נגיף מתפרץ חדש אשר לא היה מוכר למדענים ולכן יש צורך בביצוע מחקר רחב על המבנה שלו ומיוחד על חלבוני המעטפת שלו , בנגף הספייק כבר ידוע אודות כלים טכנולוגים מתקדמים את הרצף הגנטי<br /> &lt;br&gt;<br /> של הנגיף ואת מבנה חלבוני המעטפת שלו , אחד חלבוני המטרה שעליהם מתבסס פיתוח חיסון כנגד הקורונה הוא חלבון הספייק החיוני לחדירת הוירוס לתאים אם המדענים יפתחו חיסון כנגד חלבון הספייק הנגיף<br /> &lt;br&gt;<br /> לא יוכל לחדור לתאים וגרום למחלה , חוקרים מגרמינה הראו שחלבון הספייק נצמד לחבון ACE2 שמתבטא על תאי מערכת הנשימה ובכך חודר לתאים , מנסים כעת לפתח חיסון שיפעיל תגובה חיסונית נגד חלבון הספייק שהוא אנטיגן אפשרי וכך לפגוע ביכולת של הנגיף לחדור לתאים&lt;ref&gt;PMID:32142651&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> כבר החל [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencepanorama/איך-מפתחים-חיסון-נגד-קורונה המירוץ לפיתוח חיסון נגד SARS-COV-2 ]<br /> פיתוח תרופות כנגד מחלת הקורונה יכולות להתבסס גם על חלבון הספייק , מציאת מנגנון הכניסה של הנגיף לתאים באמצעות חלבון S מאפשר לבצע סריקות למציאת מולקולות קטנות או תרופות קיימות שיכולות <br /> &lt;br&gt;<br /> להפריע לכניסת הנגיף לתא. כך למשל, חברת APEIRON Biologics בוחנת יעילות של מולקולה קטנה בשם APN01 החוסמת את הקולטן של התאים שאליו נקשר חלבון S ובכך מונעת הדבקה. כרגע התרופה החדשה נבדקת בניסוי קליני שלב 1 לבטיחות ויעילות.&lt;ref&gt;PMID:32125455&lt;/ref&gt;. <br /> <br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' רשימת מקורות '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> &lt;references/&gt;</div>

Moshera Atawna https://proteopedia.org/index.php?title=Spike_Protein_(Hebrew)&diff=3264784 2020-07-15T21:29:26Z

<p>Moshera Atawna: </p> <hr /> <div>&lt;StructureSection load='6vyb' size='400' side='right' caption='Caption for this structure' scene=''&gt;<br /> &lt;br&gt;<br /> =&lt;center&gt;Spike Protein חלבון הספייק&lt;/center&gt;=<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9F חלבון] הספייק<br /> הוא אחד החלבונים הנמצאים על גבי מעטפת וירוס<br /> ונחשב לחלבון החיוני ביותר לוירוס כיוון שהוא משמש אותו לחדירה לתאי מערכת הנשימה<br /> שהן תאי המטרה שלו.<br /> <br /> חלבון הספייק הינו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F גלוקופרוטאין]<br /> .חוצה ממברנה היוצר הומוטרימר (קומפלקס המורכב משלוש יחידות זהות של החלבון) על שטח פני הוירוס<br /> &lt;br&gt;<br /> החלבון מורכב מ:<br /> &lt;br&gt;<br /> 1) אזור גדול הפונה מחוץ למעטפת הוירוס (אקטודומיין)- שמאפשר כניסת הנגיף לתא המארח .<br /> האקטודומיין הגדול מורכב &lt;scene name='84/847984/S1_subunit/1'&gt; תת יחידה S1&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע סגול <br /> <br /> &lt;scene name='84/847984/S2_subunit/2'&gt;תת יחידה S2&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע כחול<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> 2) עוגן טרנסממברנלי יחיד המחבר חלבון זה למעטפת הוירוס<br /> &lt;br&gt;<br /> 3) זנב קצר פנימי <br /> &lt;br&gt;<br /> בערך זה מוצג המבנה של טרימר &lt;scene name='84/847984/Acto_domain/2'&gt;האקטודומין&lt;/scene&gt; שמקורו מוירוס ה SARS COV-2.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> האקטודומיין הגדול מורכב מהתת יחידה S1 הנקשרת לקולטן על שטח פני התאים המודבקים ותת יחידה S2 המסייעת בחיתוך ממברנלי ומאפשר כניסת הגנום הנגיפי לתא מארח. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> במהלך הבשלתו וההדבקה עובר חלבון זה חיתוכים פרוטאוליטים באתר הגבול בין S1 ו- S2, כמו גם באתר הקרוי S’ על ידי פרוטאז של התא המודבק (איור5).חיתוכים אלו חשובים להפעלת החלבון על ידי שינוי מבנהו המרחבי.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בתת היחידה S1 יש שני אזורים חשובים: (S1-NTD) ו- S1-CTD.נמצא שאזור S1-CTD חשוב להכרת הרצפטור ACE2 המצוי על גבי תאי המטרה המודבקים על ידי הנגיף. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> פענוח המבנה של חלבון ה Spike מנגיף ה Cov SARA שהינו קרוב לנגיף הקורונה SARS Cov 2 העלה שאזור ה S1-CTD מורכב משני תת אזורים<br /> &lt;br&gt;<br /> אזור ליבה מתחם הליבה מורכב בעיקר ממבני β sheet ואילו אזור ה RBD .זה מציג משטח חיצוני קעור המסייע לקשירתו לקולטן<br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה הינם משפחה של נגיפים הכוללת בין השאר את נגיף הקורונה האחראי להתפרצות הקורונה הנוכחית.מקובל לחלק את קבוצת נגיפי הקורונה לארבע תת קבוצות: אלפא, ביתא, גמא ודלתא. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה מכירים מגוון קולטנים .מה שמשתנה ביניהם תת היחידה S1 בחלבון ה Spike המכילה רצף קטן משותף לכל משפחות נגיפי הקורונה, <br /> &lt;br&gt;<br /> אבל בנגיפי הקורונה השייכים לאותה משפחה<br /> מידת הדימיון ברצף משמעותית יותר. נגיפי קורונה ממשפחות אלפא ובטא מזהים את הקולטן ACE2 על גבי התאי המטרה.&lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt; <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> <br /> [[Image:אקטודומין.Png|thumb|center|מבנה של טרימר האקטודומיין]] <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''מגפת הקורונה'''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בדצמבר 2019 , התפרץ לראשונה בעיר ווהן בסין נגיף קורונה חדש שנקרא <br /> , [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/ SARS COV-2] שהתפשט<br /> <br /> לרחבי העולם כולל ישראל , הנגיף גורם למחלה שנקרא coronavirus disease 2019 (COVID‑19) ,ארגון הבריאות העולמי (WHO) הכריז על המחלה כפנדמיה – מחלה כלל עולמית . [https://www.who.int/emergencies/diseases/novel-coronavirus-2019/question-and-answers-hub/q-a-detail/q-a-coronaviruses#:~:text=symptoms תסמיני המחלה] הם חום , שיעול יבש , כאבי גרון וקשיי נשימה ואפילו למוות במקרים החמורים .<br /> דרכי ההדבקה בוירוס הקורונה הם דרך האף ,הפה והעיניים <br /> [https://www.youtube.com/watch?v=BtN-goy9VOY&amp;feature=youtube סרטון - איך נדבקים בנגיף ?]<br /> וכחלק מהמלחמה בנגיף הקורונה ישראל ומדינות נוספות מחייבות את תושביה להשתמש <br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A3-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94 במסכות פנים]<br /> <br /> .בכדי לצמצם את מעבר הנגיף מאדם לאחר למרות זאת<br /> נכון לתאריך כתיבת ערך זה לפי [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D עדכון]<br /> משרד הבריאות אתמול נוספו בישראל לפחות 1,681 מאובחנים חדשים, המספר הגבוה ביותר שהיה לנו מאז פרוץ המגפה, ושצפוי עוד לעלות כשיגיעו תוצאות של בדיקות נוספות מאתמול. מספר החולים הפעילים עומד כעת על 21,393 חולים ומספר המאושפזים עומד על 524 איש, מתוכם 123 במצב בינוני ו-177 במצב קשה. מספר המתים מקורונה עלה ל-368, לאחר שאתמול מתו בישראל שלושה חולים והיום עוד אחד.<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' נגיף SARS-COV-2 '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> &lt;p dir = 'rtl'&gt;<br /> [[Image: My_Image.png|thumb|left|איור 1 – נגיף הקורונה נקרא על שם חלבונים שמעניקים לו מראה של כתר. אילוסטרציה של נגיף הקורונה KTSDesign, SPL ]]<br /> <br /> נגיף הקורונה החדש שייך למשפחת וירוסי הקורונה , הוא נקרא בשם הזה על שם חלבוני ה spike- דמויי הכתר או בלטינית קורונה , הבולטים על פני השטח שלו (איור 1) . חלבון זה הוא חיוני וקריטי לחדירת הוירוס לתא המאכסן שלו.<br /> &lt;br&gt;<br /> . הגנום של נגיף הקורונה מורכב במולקולת RNA, ולא במולקולות DNA, כמו הגנום שלנו ושל כל בעלי החיים, הצמחים וגם החיידקים. כשבוע לאחר שהנגיף תועד לראשונה קבעו חוקרים את רצף שלו. בעוד שהגנום של האדם מורכב מלמעלה משלושה מיליארד &quot;אותיות&quot; או בסיסי DNA,הגנום של הנגיף מכיל פחות מ- 30,000 אותיות גנטיות ומספר קטן של גנים<br /> &lt;br&gt;<br /> , הגנום שלו מורכב ממולקולת RNA המקודדת ל 29 גנים המייצרים בסופו של דבר 29 חלבונים האחראיים על התרבות הנגיף בתא המאכסן , ישנם חלבונים לא מבניים כמו RNA POLYMERASE וחלבונים מבניים כמו חלבון הספייק שמשמש לחדירת הנגיף לתא המאכסן בנוסף לחלבון נוקלאופרוטאין האורז את הגנום ושניים אחרים הקשורים לקרום &lt;ref&gt;PMID: 32228860 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיף ה SARS- Cov2 האחראי על התפרצות הקורונה הנוכחית דומה מאוד במבנהו ורצפו לנגיף ה SARS-CoVהאחראי להתפרצות מחלת ה SARS ב <br /> 2002.מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים BATCOV RaTG 13 <br /> &lt;br&gt; <br /> , ייתכן שעטלפים העבירו אותו לבני האדם אך בין שני הנגיפים קיים הבדל גדול בגנום באזורים הקשורים ליכולת ההדבקה , דבר זה מרמז על כך שנגיף העטלף הזה לא הדביק ישירות בני אדם אלא הועבר לבני אדם דרך מארח ביניים &lt;ref&gt;PMID:32015507&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> ואכן,מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים.עבור נגיף ה SARS נמצא שמארח הביניים הינו היונק גחן דקלים אסיתי (ניתן להפנות כאן לוויקפדיה). <br /> &lt;br&gt;<br /> נמצאו 2 ח.אמינו במתחם קישור הרצפטור (RBD) באזור ה S1-CTD מבדילות בין הנגיף שמדביק האדם לזה המדביק את <br /> החדק,Asn479+Thr487 באדם לעומת lys479+ser487 בבעלי חיים.<br /> &lt;br&gt;<br /> מחקרים הראו שהנגיף של האדם נקשר יותר חזק לקולטן ACE2 מאשר הנגיף של בעל החיים, והסברה היא שמוטציות שהובילו להחלפת שתי חומצות אמינו אלו הגדילו את סיכוי המעבר של הנגיף מחיה לאדם. <br /> &lt;br&gt;<br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/ השינויים ברצפו]<br /> של חלבון הספייק בנגיף הקורונה (כמו גם שינויים ברצף חלבונים אחרים בנגיף) הינם נושא למחקר רב.עד כה נקבע הרצף של מספר רב של נגיפים שבודדו מחולים בכל העולם<br /> רצפים אלו וההבדלים ביניהם הודות לרכישת מוטציות מאפשרים לעקוב אחר התפשטות המגפה בעולם, ללמוד על אזורים חשובים בגנום הנגיף ומהווים פוטנציאל לפיתוח חיסון אן תרופה. <br /> &lt;br&gt;<br /> .המידע על רצף הנגיף והשינויים בו מאוגד במאגר מידע יחודי הנגיש לציבור הרחב &lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' SARS-COV-2 מעגל החיים של נגיף '''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''1)חדירה לתא המאכסן נעשה באמצעות חלבון ה SPIKE'''<br /> <br /> הנגיף נכנס לגוף דרך האף, הפה והעיניים, ובעזרת חלבון ה-Spike, או חלבון S, מתחבר לתאים בדרכי הנשימה המייצרים חלבון הנקרא ACE2.(איור 2)<br /> &lt;br&gt;<br /> [[Image: C0485399-Coronavirus_host_cell_receptor_with_antibody,_illustration-SPL_580.jpg|thumb|center|איור 2 חלבון ספייק נקשר על פני הקולטן של התא המודבק אילוסטרציה של מבנה הקולטן Ramon Andrade 3Dciencia, SPL]] <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''2)שחרור החומר הגנטי הוירוסי בתא המאכסן'''<br /> לאחר שהנגיף נכנס לתוך התא, הוא משחרר קטע של חומר גנטי בצורת RNA.לאחר שחדר לתא, הנגיף מנצל את מרכיביו ליצירת מפעלי שכפול RNA עבור הנגיף. התא הנגוע קורא את ה-RNA הנגיפי ומייצר חלבונים לפי ההוראות הכתובות בו. אותם חלבונים ישמשו בהמשך להרכבת עותקים חדשים של הנגיף.<br /> &lt;br&gt; <br /> <br /> '''3)הרכבת נגיפים חדשים'''<br /> <br /> מכונות התא מתחילות לייצר בקצב מהיר עוד ועוד RNA נגיפי וחלבונים נגיפיים, ואלו מורכבים יחדיו ליצירת עותקים שלמים של הנגיף. העותקים החדשים נישאים לשוליים החיצוניים של התא, ויכולים לצאת ממנו במטרה להדביק תאים נוספים.<br /> <br /> '''4)שחרור הנגיפים החדשים מהתא המאכסן'''<br /> <br /> השלב האחרון של השכפול הויראלי הוא שחרור עותקי הנגיף החדשים המיוצרים בתא המארח. כל תא נגוע יכול לשחרר מיליוני עותקים של הנגיף לפני שהוא מתפרק לבסוף ומת. נגיפים מסוימים משתחררים<br /> &lt;br&gt;<br /> כאשר התא המארח מת, ואילו נגיפים אחרים יכולים יכולים להשתחרר דרך קרום התא מבלי להרוג אותו ישירות. לאחר יציאת הנגיפים מהתא הנגוע, הם עשויים להדביק תאים סמוכים ולחזור על מחזור השכפול.<br /> &lt;br&gt;<br /> שיעול והתעטשות עלולים להפיץ ליחה מלאה נגיפים מדרכי הנשימה על אנשים ומשטחים סמוכים, שם הנגיף יכול להישאר בעל יכולת הדבקה במשך מספר שעות עד מספר ימים.<br /> [[Image: Coronavirus cycle.png|thumb|center|איור 3 מחזור החיים של נגיף הקורונה ]] <br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''פוטנציאל חלבון הספייק בפיתוח חיסונים ותרופות למחלה '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> הינו נגיף מתפרץ חדש אשר לא היה מוכר למדענים ולכן יש צורך בביצוע מחקר רחב על המבנה שלו ומיוחד על חלבוני המעטפת שלו , בנגף הספייק כבר ידוע אודות כלים טכנולוגים מתקדמים את הרצף הגנטי<br /> &lt;br&gt;<br /> של הנגיף ואת מבנה חלבוני המעטפת שלו , אחד חלבוני המטרה שעליהם מתבסס פיתוח חיסון כנגד הקורונה הוא חלבון הספייק החיוני לחדירת הוירוס לתאים אם המדענים יפתחו חיסון כנגד חלבון הספייק הנגיף<br /> &lt;br&gt;<br /> לא יוכל לחדור לתאים וגרום למחלה , חוקרים מגרמינה הראו שחלבון הספייק נצמד לחבון ACE2 שמתבטא על תאי מערכת הנשימה ובכך חודר לתאים , מנסים כעת לפתח חיסון שיפעיל תגובה חיסונית נגד חלבון הספייק שהוא אנטיגן אפשרי וכך לפגוע ביכולת של הנגיף לחדור לתאים&lt;ref&gt;PMID:32142651&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> כבר החל [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencepanorama/איך-מפתחים-חיסון-נגד-קורונה המירוץ לפיתוח חיסון נגד SARS-COV-2 ]<br /> פיתוח תרופות כנגד מחלת הקורונה יכולות להתבסס גם על חלבון הספייק , מציאת מנגנון הכניסה של הנגיף לתאים באמצעות חלבון S מאפשר לבצע סריקות למציאת מולקולות קטנות או תרופות קיימות שיכולות <br /> &lt;br&gt;<br /> להפריע לכניסת הנגיף לתא. כך למשל, חברת APEIRON Biologics בוחנת יעילות של מולקולה קטנה בשם APN01 החוסמת את הקולטן של התאים שאליו נקשר חלבון S ובכך מונעת הדבקה. כרגע התרופה החדשה נבדקת בניסוי קליני שלב 1 לבטיחות ויעילות.&lt;ref&gt;PMID:32125455&lt;/ref&gt;. <br /> <br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' רשימת מקורות '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> &lt;references/&gt;</div>

Moshera Atawna https://proteopedia.org/index.php?title=Spike_Protein_(Hebrew)&diff=3264783 2020-07-15T21:23:02Z

<p>Moshera Atawna: </p> <hr /> <div>&lt;StructureSection load='6vyb' size='400' side='right' caption='Caption for this structure' scene=''&gt;<br /> &lt;br&gt;<br /> =&lt;center&gt;Spike Protein חלבון הספייק&lt;/center&gt;=<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9F חלבון] הספייק<br /> הוא אחד החלבונים הנמצאים על גבי מעטפת וירוס<br /> ונחשב לחלבון החיוני ביותר לוירוס כיוון שהוא משמש אותו לחדירה לתאי מערכת הנשימה<br /> שהן תאי המטרה שלו.<br /> <br /> חלבון הספייק הינו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F גלוקופרוטאין]<br /> .חוצה ממברנה היוצר הומוטרימר (קומפלקס המורכב משלוש יחידות זהות של החלבון) על שטח פני הוירוס<br /> &lt;br&gt;<br /> החלבון מורכב מ:<br /> &lt;br&gt;<br /> 1) אזור גדול הפונה מחוץ למעטפת הוירוס (אקטודומיין)- שמאפשר כניסת הנגיף לתא המארח .<br /> האקטודומיין הגדול מורכב &lt;scene name='84/847984/S1_subunit/1'&gt; תת יחידה S1&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע סגול <br /> <br /> &lt;scene name='84/847984/S2_subunit/2'&gt;תת יחידה S2&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע כחול<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> 2) עוגן טרנסממברנלי יחיד המחבר חלבון זה למעטפת הוירוס<br /> &lt;br&gt;<br /> 3) זנב קצר פנימי <br /> &lt;br&gt;<br /> בערך זה מוצג המבנה של טרימר &lt;scene name='84/847984/Acto_domain/2'&gt;האקטודומין&lt;/scene&gt; שמקורו מוירוס ה SARS COV-2.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> האקטודומיין הגדול מורכב מהתת יחידה S1 הנקשרת לקולטן על שטח פני התאים המודבקים ותת יחידה S2 המסייעת בחיתוך ממברנלי ומאפשר כניסת הגנום הנגיפי לתא מארח. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> במהלך הבשלתו וההדבקה עובר חלבון זה חיתוכים פרוטאוליטים באתר הגבול בין S1 ו- S2, כמו גם באתר הקרוי S’ על ידי פרוטאז של התא המודבק (איור5).חיתוכים אלו חשובים להפעלת החלבון על ידי שינוי מבנהו המרחבי.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בתת היחידה S1 יש שני אזורים חשובים: (S1-NTD) ו- S1-CTD.נמצא שאזור S1-CTD חשוב להכרת הרצפטור ACE2 המצוי על גבי תאי המטרה המודבקים על ידי הנגיף. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> פענוח המבנה של חלבון ה Spike מנגיף ה Cov SARA שהינו קרוב לנגיף הקורונה SARS Cov 2 העלה שאזור ה S1-CTD מורכב משני תת אזורים<br /> &lt;br&gt;<br /> אזור ליבה מתחם הליבה מורכב בעיקר ממבני β sheet ואילו אזור ה RBD .זה מציג משטח חיצוני קעור המסייע לקשירתו לקולטן<br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה הינם משפחה של נגיפים הכוללת בין השאר את נגיף הקורונה האחראי להתפרצות הקורונה הנוכחית.מקובל לחלק את קבוצת נגיפי הקורונה לארבע תת קבוצות: אלפא, ביתא, גמא ודלתא. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה מכירים מגוון קולטנים .מה שמשתנה ביניהם תת היחידה S1 בחלבון ה Spike המכילה רצף קטן משותף לכל משפחות נגיפי הקורונה, <br /> &lt;br&gt;<br /> אבל בנגיפי הקורונה השייכים לאותה משפחה<br /> מידת הדימיון ברצף משמעותית יותר. נגיפי קורונה ממשפחות אלפא ובטא מזהים את הקולטן ACE2 על גבי התאי המטרה.<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> <br /> [[Image:אקטודומין.Png|thumb|center|מבנה של טרימר האקטודומיין]] <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''מגפת הקורונה'''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בדצמבר 2019 , התפרץ לראשונה בעיר ווהן בסין נגיף קורונה חדש שנקרא <br /> , [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/ SARS COV-2] שהתפשט<br /> <br /> לרחבי העולם כולל ישראל , הנגיף גורם למחלה שנקרא coronavirus disease 2019 (COVID‑19) ,ארגון הבריאות העולמי (WHO) הכריז על המחלה כפנדמיה – מחלה כלל עולמית . [https://www.who.int/emergencies/diseases/novel-coronavirus-2019/question-and-answers-hub/q-a-detail/q-a-coronaviruses#:~:text=symptoms תסמיני המחלה] הם חום , שיעול יבש , כאבי גרון וקשיי נשימה ואפילו למוות במקרים החמורים .<br /> דרכי ההדבקה בוירוס הקורונה הם דרך האף ,הפה והעיניים <br /> [https://www.youtube.com/watch?v=BtN-goy9VOY&amp;feature=youtube סרטון - איך נדבקים בנגיף ?]<br /> וכחלק מהמלחמה בנגיף הקורונה ישראל ומדינות נוספות מחייבות את תושביה להשתמש <br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A3-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94 במסכות פנים]<br /> <br /> .בכדי לצמצם את מעבר הנגיף מאדם לאחר למרות זאת<br /> נכון לתאריך כתיבת ערך זה לפי [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D עדכון]<br /> משרד הבריאות אתמול נוספו בישראל לפחות 1,681 מאובחנים חדשים, המספר הגבוה ביותר שהיה לנו מאז פרוץ המגפה, ושצפוי עוד לעלות כשיגיעו תוצאות של בדיקות נוספות מאתמול. מספר החולים הפעילים עומד כעת על 21,393 חולים ומספר המאושפזים עומד על 524 איש, מתוכם 123 במצב בינוני ו-177 במצב קשה. מספר המתים מקורונה עלה ל-368, לאחר שאתמול מתו בישראל שלושה חולים והיום עוד אחד.<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' נגיף SARS-COV-2 '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> &lt;p dir = 'rtl'&gt;<br /> [[Image: My_Image.png|thumb|left|איור 1 – נגיף הקורונה נקרא על שם חלבונים שמעניקים לו מראה של כתר. אילוסטרציה של נגיף הקורונה KTSDesign, SPL ]]<br /> <br /> נגיף הקורונה החדש שייך למשפחת וירוסי הקורונה , הוא נקרא בשם הזה על שם חלבוני ה spike- דמויי הכתר או בלטינית קורונה , הבולטים על פני השטח שלו (איור 1) . חלבון זה הוא חיוני וקריטי לחדירת הוירוס לתא המאכסן שלו.<br /> &lt;br&gt;<br /> . הגנום של נגיף הקורונה מורכב במולקולת RNA, ולא במולקולות DNA, כמו הגנום שלנו ושל כל בעלי החיים, הצמחים וגם החיידקים. כשבוע לאחר שהנגיף תועד לראשונה קבעו חוקרים את רצף שלו. בעוד שהגנום של האדם מורכב מלמעלה משלושה מיליארד &quot;אותיות&quot; או בסיסי DNA,הגנום של הנגיף מכיל פחות מ- 30,000 אותיות גנטיות ומספר קטן של גנים<br /> &lt;br&gt;<br /> , הגנום שלו מורכב ממולקולת RNA המקודדת ל 29 גנים המייצרים בסופו של דבר 29 חלבונים האחראיים על התרבות הנגיף בתא המאכסן , ישנם חלבונים לא מבניים כמו RNA POLYMERASE וחלבונים מבניים כמו חלבון הספייק שמשמש לחדירת הנגיף לתא המאכסן בנוסף לחלבון נוקלאופרוטאין האורז את הגנום ושניים אחרים הקשורים לקרום &lt;ref&gt;PMID: 32228860 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיף ה SARS- Cov2 האחראי על התפרצות הקורונה הנוכחית דומה מאוד במבנהו ורצפו לנגיף ה SARS-CoVהאחראי להתפרצות מחלת ה SARS ב <br /> 2002.מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים BATCOV RaTG 13 <br /> &lt;br&gt; <br /> , ייתכן שעטלפים העבירו אותו לבני האדם אך בין שני הנגיפים קיים הבדל גדול בגנום באזורים הקשורים ליכולת ההדבקה , דבר זה מרמז על כך שנגיף העטלף הזה לא הדביק ישירות בני אדם אלא הועבר לבני אדם דרך מארח ביניים &lt;ref&gt;PMID:32015507&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> ואכן,מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים.עבור נגיף ה SARS נמצא שמארח הביניים הינו היונק גחן דקלים אסיתי (ניתן להפנות כאן לוויקפדיה). <br /> &lt;br&gt;<br /> נמצאו 2 ח.אמינו במתחם קישור הרצפטור (RBD) באזור ה S1-CTD מבדילות בין הנגיף שמדביק האדם לזה המדביק את <br /> החדק,Asn479+Thr487 באדם לעומת lys479+ser487 בבעלי חיים.<br /> &lt;br&gt;<br /> מחקרים הראו שהנגיף של האדם נקשר יותר חזק לקולטן ACE2 מאשר הנגיף של בעל החיים, והסברה היא שמוטציות שהובילו להחלפת שתי חומצות אמינו אלו הגדילו את סיכוי המעבר של הנגיף מחיה לאדם. <br /> &lt;br&gt;<br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/ השינויים ברצפו]<br /> של חלבון הספייק בנגיף הקורונה (כמו גם שינויים ברצף חלבונים אחרים בנגיף) הינם נושא למחקר רב.עד כה נקבע הרצף של מספר רב של נגיפים שבודדו מחולים בכל העולם<br /> רצפים אלו וההבדלים ביניהם הודות לרכישת מוטציות מאפשרים לעקוב אחר התפשטות המגפה בעולם, ללמוד על אזורים חשובים בגנום הנגיף ומהווים פוטנציאל לפיתוח חיסון אן תרופה. <br /> &lt;br&gt;<br /> .המידע על רצף הנגיף והשינויים בו מאוגד במאגר מידע יחודי הנגיש לציבור הרחב &lt;ref&gt; PMID: 27578435 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' SARS-COV-2 מעגל החיים של נגיף '''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''1)חדירה לתא המאכסן נעשה באמצעות חלבון ה SPIKE'''<br /> <br /> הנגיף נכנס לגוף דרך האף, הפה והעיניים, ובעזרת חלבון ה-Spike, או חלבון S, מתחבר לתאים בדרכי הנשימה המייצרים חלבון הנקרא ACE2.(איור 2)<br /> &lt;br&gt;<br /> [[Image: C0485399-Coronavirus_host_cell_receptor_with_antibody,_illustration-SPL_580.jpg|thumb|center|איור 2 חלבון ספייק נקשר על פני הקולטן של התא המודבק אילוסטרציה של מבנה הקולטן Ramon Andrade 3Dciencia, SPL]] <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''2)שחרור החומר הגנטי הוירוסי בתא המאכסן'''<br /> לאחר שהנגיף נכנס לתוך התא, הוא משחרר קטע של חומר גנטי בצורת RNA.לאחר שחדר לתא, הנגיף מנצל את מרכיביו ליצירת מפעלי שכפול RNA עבור הנגיף. התא הנגוע קורא את ה-RNA הנגיפי ומייצר חלבונים לפי ההוראות הכתובות בו. אותם חלבונים ישמשו בהמשך להרכבת עותקים חדשים של הנגיף.<br /> &lt;br&gt; <br /> <br /> '''3)הרכבת נגיפים חדשים'''<br /> <br /> מכונות התא מתחילות לייצר בקצב מהיר עוד ועוד RNA נגיפי וחלבונים נגיפיים, ואלו מורכבים יחדיו ליצירת עותקים שלמים של הנגיף. העותקים החדשים נישאים לשוליים החיצוניים של התא, ויכולים לצאת ממנו במטרה להדביק תאים נוספים.<br /> <br /> '''4)שחרור הנגיפים החדשים מהתא המאכסן'''<br /> <br /> השלב האחרון של השכפול הויראלי הוא שחרור עותקי הנגיף החדשים המיוצרים בתא המארח. כל תא נגוע יכול לשחרר מיליוני עותקים של הנגיף לפני שהוא מתפרק לבסוף ומת. נגיפים מסוימים משתחררים<br /> &lt;br&gt;<br /> כאשר התא המארח מת, ואילו נגיפים אחרים יכולים יכולים להשתחרר דרך קרום התא מבלי להרוג אותו ישירות. לאחר יציאת הנגיפים מהתא הנגוע, הם עשויים להדביק תאים סמוכים ולחזור על מחזור השכפול.<br /> &lt;br&gt;<br /> שיעול והתעטשות עלולים להפיץ ליחה מלאה נגיפים מדרכי הנשימה על אנשים ומשטחים סמוכים, שם הנגיף יכול להישאר בעל יכולת הדבקה במשך מספר שעות עד מספר ימים.<br /> [[Image: Coronavirus cycle.png|thumb|center|איור 3 מחזור החיים של נגיף הקורונה ]] <br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''פוטנציאל חלבון הספייק בפיתוח חיסונים ותרופות למחלה '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> הינו נגיף מתפרץ חדש אשר לא היה מוכר למדענים ולכן יש צורך בביצוע מחקר רחב על המבנה שלו ומיוחד על חלבוני המעטפת שלו , בנגף הספייק כבר ידוע אודות כלים טכנולוגים מתקדמים את הרצף הגנטי<br /> &lt;br&gt;<br /> של הנגיף ואת מבנה חלבוני המעטפת שלו , אחד חלבוני המטרה שעליהם מתבסס פיתוח חיסון כנגד הקורונה הוא חלבון הספייק החיוני לחדירת הוירוס לתאים אם המדענים יפתחו חיסון כנגד חלבון הספייק הנגיף<br /> &lt;br&gt;<br /> לא יוכל לחדור לתאים וגרום למחלה , חוקרים מגרמינה הראו שחלבון הספייק נצמד לחבון ACE2 שמתבטא על תאי מערכת הנשימה ובכך חודר לתאים , מנסים כעת לפתח חיסון שיפעיל תגובה חיסונית נגד חלבון הספייק שהוא אנטיגן אפשרי וכך לפגוע ביכולת של הנגיף לחדור לתאים&lt;ref&gt;PMID:32142651&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> כבר החל [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencepanorama/איך-מפתחים-חיסון-נגד-קורונה המירוץ לפיתוח חיסון נגד SARS-COV-2 ]<br /> פיתוח תרופות כנגד מחלת הקורונה יכולות להתבסס גם על חלבון הספייק , מציאת מנגנון הכניסה של הנגיף לתאים באמצעות חלבון S מאפשר לבצע סריקות למציאת מולקולות קטנות או תרופות קיימות שיכולות <br /> &lt;br&gt;<br /> להפריע לכניסת הנגיף לתא. כך למשל, חברת APEIRON Biologics בוחנת יעילות של מולקולה קטנה בשם APN01 החוסמת את הקולטן של התאים שאליו נקשר חלבון S ובכך מונעת הדבקה. כרגע התרופה החדשה נבדקת בניסוי קליני שלב 1 לבטיחות ויעילות.&lt;ref&gt;PMID:32125455&lt;/ref&gt;. <br /> <br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' רשימת מקורות '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> &lt;references/&gt;</div>

Moshera Atawna https://proteopedia.org/index.php?title=Spike_Protein_(Hebrew)&diff=3264782 2020-07-15T21:16:23Z

<p>Moshera Atawna: </p> <hr /> <div>&lt;StructureSection load='6vyb' size='400' side='right' caption='Caption for this structure' scene=''&gt;<br /> &lt;br&gt;<br /> =&lt;center&gt;Spike Protein חלבון הספייק&lt;/center&gt;=<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9F חלבון] הספייק<br /> הוא אחד החלבונים הנמצאים על גבי מעטפת וירוס<br /> ונחשב לחלבון החיוני ביותר לוירוס כיוון שהוא משמש אותו לחדירה לתאי מערכת הנשימה<br /> שהן תאי המטרה שלו.<br /> <br /> חלבון הספייק הינו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F גלוקופרוטאין]<br /> .חוצה ממברנה היוצר הומוטרימר (קומפלקס המורכב משלוש יחידות זהות של החלבון) על שטח פני הוירוס<br /> &lt;br&gt;<br /> החלבון מורכב מ:<br /> &lt;br&gt;<br /> 1) אזור גדול הפונה מחוץ למעטפת הוירוס (אקטודומיין)- שמאפשר כניסת הנגיף לתא המארח .<br /> האקטודומיין הגדול מורכב &lt;scene name='84/847984/S1_subunit/1'&gt; תת יחידה S1&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע סגול <br /> <br /> &lt;scene name='84/847984/S2_subunit/2'&gt;תת יחידה S2&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע כחול<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> 2) עוגן טרנסממברנלי יחיד המחבר חלבון זה למעטפת הוירוס<br /> &lt;br&gt;<br /> 3) זנב קצר פנימי <br /> &lt;br&gt;<br /> בערך זה מוצג המבנה של טרימר &lt;scene name='84/847984/Acto_domain/2'&gt;האקטודומין&lt;/scene&gt; שמקורו מוירוס ה SARS COV-2.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> האקטודומיין הגדול מורכב מהתת יחידה S1 הנקשרת לקולטן על שטח פני התאים המודבקים ותת יחידה S2 המסייעת בחיתוך ממברנלי ומאפשר כניסת הגנום הנגיפי לתא מארח. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> במהלך הבשלתו וההדבקה עובר חלבון זה חיתוכים פרוטאוליטים באתר הגבול בין S1 ו- S2, כמו גם באתר הקרוי S’ על ידי פרוטאז של התא המודבק (איור5).חיתוכים אלו חשובים להפעלת החלבון על ידי שינוי מבנהו המרחבי.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בתת היחידה S1 יש שני אזורים חשובים: (S1-NTD) ו- S1-CTD.נמצא שאזור S1-CTD חשוב להכרת הרצפטור ACE2 המצוי על גבי תאי המטרה המודבקים על ידי הנגיף. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> פענוח המבנה של חלבון ה Spike מנגיף ה Cov SARA שהינו קרוב לנגיף הקורונה SARS Cov 2 העלה שאזור ה S1-CTD מורכב משני תת אזורים<br /> &lt;br&gt;<br /> אזור ליבה מתחם הליבה מורכב בעיקר ממבני β sheet ואילו אזור ה RBD .זה מציג משטח חיצוני קעור המסייע לקשירתו לקולטן<br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה הינם משפחה של נגיפים הכוללת בין השאר את נגיף הקורונה האחראי להתפרצות הקורונה הנוכחית.מקובל לחלק את קבוצת נגיפי הקורונה לארבע תת קבוצות: אלפא, ביתא, גמא ודלתא. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה מכירים מגוון קולטנים .מה שמשתנה ביניהם תת היחידה S1 בחלבון ה Spike המכילה רצף קטן משותף לכל משפחות נגיפי הקורונה, <br /> &lt;br&gt;<br /> אבל בנגיפי הקורונה השייכים לאותה משפחה<br /> מידת הדימיון ברצף משמעותית יותר. נגיפי קורונה ממשפחות אלפא ובטא מזהים את הקולטן ACE2 על גבי התאי המטרה.<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> <br /> [[Image:אקטודומין.Png|thumb|center|מבנה של טרימר האקטודומיין]] <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''מגפת הקורונה'''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בדצמבר 2019 , התפרץ לראשונה בעיר ווהן בסין נגיף קורונה חדש שנקרא <br /> , [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/ SARS COV-2] שהתפשט<br /> <br /> לרחבי העולם כולל ישראל , הנגיף גורם למחלה שנקרא coronavirus disease 2019 (COVID‑19) ,ארגון הבריאות העולמי (WHO) הכריז על המחלה כפנדמיה – מחלה כלל עולמית . [https://www.who.int/emergencies/diseases/novel-coronavirus-2019/question-and-answers-hub/q-a-detail/q-a-coronaviruses#:~:text=symptoms תסמיני המחלה] הם חום , שיעול יבש , כאבי גרון וקשיי נשימה ואפילו למוות במקרים החמורים .<br /> דרכי ההדבקה בוירוס הקורונה הם דרך האף ,הפה והעיניים <br /> [https://www.youtube.com/watch?v=BtN-goy9VOY&amp;feature=youtube סרטון - איך נדבקים בנגיף ?]<br /> וכחלק מהמלחמה בנגיף הקורונה ישראל ומדינות נוספות מחייבות את תושביה להשתמש <br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A3-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94 במסכות פנים]<br /> <br /> .בכדי לצמצם את מעבר הנגיף מאדם לאחר למרות זאת<br /> נכון לתאריך כתיבת ערך זה לפי [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D עדכון]<br /> משרד הבריאות אתמול נוספו בישראל לפחות 1,681 מאובחנים חדשים, המספר הגבוה ביותר שהיה לנו מאז פרוץ המגפה, ושצפוי עוד לעלות כשיגיעו תוצאות של בדיקות נוספות מאתמול. מספר החולים הפעילים עומד כעת על 21,393 חולים ומספר המאושפזים עומד על 524 איש, מתוכם 123 במצב בינוני ו-177 במצב קשה. מספר המתים מקורונה עלה ל-368, לאחר שאתמול מתו בישראל שלושה חולים והיום עוד אחד.<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' נגיף SARS-COV-2 '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> &lt;p dir = 'rtl'&gt;<br /> [[Image: My_Image.png|thumb|left|איור 1 – נגיף הקורונה נקרא על שם חלבונים שמעניקים לו מראה של כתר. אילוסטרציה של נגיף הקורונה KTSDesign, SPL ]]<br /> <br /> נגיף הקורונה החדש שייך למשפחת וירוסי הקורונה , הוא נקרא בשם הזה על שם חלבוני ה spike- דמויי הכתר או בלטינית קורונה , הבולטים על פני השטח שלו (איור 1) . חלבון זה הוא חיוני וקריטי לחדירת הוירוס לתא המאכסן שלו.<br /> &lt;br&gt;<br /> . הגנום של נגיף הקורונה מורכב במולקולת RNA, ולא במולקולות DNA, כמו הגנום שלנו ושל כל בעלי החיים, הצמחים וגם החיידקים. כשבוע לאחר שהנגיף תועד לראשונה קבעו חוקרים את רצף שלו. בעוד שהגנום של האדם מורכב מלמעלה משלושה מיליארד &quot;אותיות&quot; או בסיסי DNA,הגנום של הנגיף מכיל פחות מ- 30,000 אותיות גנטיות ומספר קטן של גנים<br /> &lt;br&gt;<br /> , הגנום שלו מורכב ממולקולת RNA המקודדת ל 29 גנים המייצרים בסופו של דבר 29 חלבונים האחראיים על התרבות הנגיף בתא המאכסן , ישנם חלבונים לא מבניים כמו RNA POLYMERASE וחלבונים מבניים כמו חלבון הספייק שמשמש לחדירת הנגיף לתא המאכסן בנוסף לחלבון נוקלאופרוטאין האורז את הגנום ושניים אחרים הקשורים לקרום &lt;ref&gt;PMID: 32228860 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיף ה SARS- Cov2 האחראי על התפרצות הקורונה הנוכחית דומה מאוד במבנהו ורצפו לנגיף ה SARS-CoVהאחראי להתפרצות מחלת ה SARS ב <br /> 2002.מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים BATCOV RaTG 13 <br /> &lt;br&gt; <br /> , ייתכן שעטלפים העבירו אותו לבני האדם אך בין שני הנגיפים קיים הבדל גדול בגנום באזורים הקשורים ליכולת ההדבקה , דבר זה מרמז על כך שנגיף העטלף הזה לא הדביק ישירות בני אדם אלא הועבר לבני אדם דרך מארח ביניים &lt;ref&gt;PMID:32015507&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> ואכן,מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים.עבור נגיף ה SARS נמצא שמארח הביניים הינו היונק גחן דקלים אסיתי (ניתן להפנות כאן לוויקפדיה). <br /> &lt;br&gt;<br /> נמצאו 2 ח.אמינו במתחם קישור הרצפטור (RBD) באזור ה S1-CTD מבדילות בין הנגיף שמדביק האדם לזה המדביק את <br /> החדק,Asn479+Thr487 באדם לעומת lys479+ser487 בבעלי חיים.<br /> &lt;br&gt;<br /> מחקרים הראו שהנגיף של האדם נקשר יותר חזק לקולטן ACE2 מאשר הנגיף של בעל החיים, והסברה היא שמוטציות שהובילו להחלפת שתי חומצות אמינו אלו הגדילו את סיכוי המעבר של הנגיף מחיה לאדם. <br /> &lt;br&gt;<br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/ השינויים ברצפו]<br /> של חלבון הספייק בנגיף הקורונה (כמו גם שינויים ברצף חלבונים אחרים בנגיף) הינם נושא למחקר רב.עד כה נקבע הרצף של מספר רב של נגיפים שבודדו מחולים בכל העולם<br /> רצפים אלו וההבדלים ביניהם הודות לרכישת מוטציות מאפשרים לעקוב אחר התפשטות המגפה בעולם, ללמוד על אזורים חשובים בגנום הנגיף ומהווים פוטנציאל לפיתוח חיסון אן תרופה. <br /> &lt;br&gt;<br /> המידע על רצף הנגיף והשינויים בו מאוגד במאגר מידע יחודי הנגיש לציבור הרחב <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' SARS-COV-2 מעגל החיים של נגיף '''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''1)חדירה לתא המאכסן נעשה באמצעות חלבון ה SPIKE'''<br /> <br /> הנגיף נכנס לגוף דרך האף, הפה והעיניים, ובעזרת חלבון ה-Spike, או חלבון S, מתחבר לתאים בדרכי הנשימה המייצרים חלבון הנקרא ACE2.(איור 2)<br /> &lt;br&gt;<br /> [[Image: C0485399-Coronavirus_host_cell_receptor_with_antibody,_illustration-SPL_580.jpg|thumb|center|איור 2 חלבון ספייק נקשר על פני הקולטן של התא המודבק אילוסטרציה של מבנה הקולטן Ramon Andrade 3Dciencia, SPL]] <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''2)שחרור החומר הגנטי הוירוסי בתא המאכסן'''<br /> לאחר שהנגיף נכנס לתוך התא, הוא משחרר קטע של חומר גנטי בצורת RNA.לאחר שחדר לתא, הנגיף מנצל את מרכיביו ליצירת מפעלי שכפול RNA עבור הנגיף. התא הנגוע קורא את ה-RNA הנגיפי ומייצר חלבונים לפי ההוראות הכתובות בו. אותם חלבונים ישמשו בהמשך להרכבת עותקים חדשים של הנגיף.<br /> &lt;br&gt; <br /> <br /> '''3)הרכבת נגיפים חדשים'''<br /> <br /> מכונות התא מתחילות לייצר בקצב מהיר עוד ועוד RNA נגיפי וחלבונים נגיפיים, ואלו מורכבים יחדיו ליצירת עותקים שלמים של הנגיף. העותקים החדשים נישאים לשוליים החיצוניים של התא, ויכולים לצאת ממנו במטרה להדביק תאים נוספים.<br /> <br /> '''4)שחרור הנגיפים החדשים מהתא המאכסן'''<br /> <br /> השלב האחרון של השכפול הויראלי הוא שחרור עותקי הנגיף החדשים המיוצרים בתא המארח. כל תא נגוע יכול לשחרר מיליוני עותקים של הנגיף לפני שהוא מתפרק לבסוף ומת. נגיפים מסוימים משתחררים<br /> &lt;br&gt;<br /> כאשר התא המארח מת, ואילו נגיפים אחרים יכולים יכולים להשתחרר דרך קרום התא מבלי להרוג אותו ישירות. לאחר יציאת הנגיפים מהתא הנגוע, הם עשויים להדביק תאים סמוכים ולחזור על מחזור השכפול.<br /> &lt;br&gt;<br /> שיעול והתעטשות עלולים להפיץ ליחה מלאה נגיפים מדרכי הנשימה על אנשים ומשטחים סמוכים, שם הנגיף יכול להישאר בעל יכולת הדבקה במשך מספר שעות עד מספר ימים.<br /> [[Image: Coronavirus cycle.png|thumb|center|איור 3 מחזור החיים של נגיף הקורונה ]] <br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''פוטנציאל חלבון הספייק בפיתוח חיסונים ותרופות למחלה '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> הינו נגיף מתפרץ חדש אשר לא היה מוכר למדענים ולכן יש צורך בביצוע מחקר רחב על המבנה שלו ומיוחד על חלבוני המעטפת שלו , בנגף הספייק כבר ידוע אודות כלים טכנולוגים מתקדמים את הרצף הגנטי<br /> &lt;br&gt;<br /> של הנגיף ואת מבנה חלבוני המעטפת שלו , אחד חלבוני המטרה שעליהם מתבסס פיתוח חיסון כנגד הקורונה הוא חלבון הספייק החיוני לחדירת הוירוס לתאים אם המדענים יפתחו חיסון כנגד חלבון הספייק הנגיף<br /> &lt;br&gt;<br /> לא יוכל לחדור לתאים וגרום למחלה , חוקרים מגרמינה הראו שחלבון הספייק נצמד לחבון ACE2 שמתבטא על תאי מערכת הנשימה ובכך חודר לתאים , מנסים כעת לפתח חיסון שיפעיל תגובה חיסונית נגד חלבון הספייק שהוא אנטיגן אפשרי וכך לפגוע ביכולת של הנגיף לחדור לתאים&lt;ref&gt;PMID:32142651&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> כבר החל [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencepanorama/איך-מפתחים-חיסון-נגד-קורונה המירוץ לפיתוח חיסון נגד SARS-COV-2 ]<br /> פיתוח תרופות כנגד מחלת הקורונה יכולות להתבסס גם על חלבון הספייק , מציאת מנגנון הכניסה של הנגיף לתאים באמצעות חלבון S מאפשר לבצע סריקות למציאת מולקולות קטנות או תרופות קיימות שיכולות <br /> &lt;br&gt;<br /> להפריע לכניסת הנגיף לתא. כך למשל, חברת APEIRON Biologics בוחנת יעילות של מולקולה קטנה בשם APN01 החוסמת את הקולטן של התאים שאליו נקשר חלבון S ובכך מונעת הדבקה. כרגע התרופה החדשה נבדקת בניסוי קליני שלב 1 לבטיחות ויעילות.&lt;ref&gt;PMID:32125455&lt;/ref&gt;. <br /> <br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' רשימת מקורות '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> &lt;references/&gt;</div>

Moshera Atawna https://proteopedia.org/index.php?title=Spike_Protein_(Hebrew)&diff=3264781 2020-07-15T21:00:32Z

<p>Moshera Atawna: </p> <hr /> <div>&lt;StructureSection load='6vyb' size='400' side='right' caption='Caption for this structure' scene=''&gt;<br /> &lt;br&gt;<br /> =&lt;center&gt;Spike Protein חלבון הספייק&lt;/center&gt;=<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9F חלבון] הספייק<br /> הוא אחד החלבונים הנמצאים על גבי מעטפת וירוס<br /> ונחשב לחלבון החיוני ביותר לוירוס כיוון שהוא משמש אותו לחדירה לתאי מערכת הנשימה<br /> שהן תאי המטרה שלו.<br /> <br /> חלבון הספייק הינו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F גלוקופרוטאין]<br /> .חוצה ממברנה היוצר הומוטרימר (קומפלקס המורכב משלוש יחידות זהות של החלבון) על שטח פני הוירוס<br /> &lt;br&gt;<br /> החלבון מורכב מ:<br /> &lt;br&gt;<br /> 1) אזור גדול הפונה מחוץ למעטפת הוירוס (אקטודומיין)- שמאפשר כניסת הנגיף לתא המארח .<br /> האקטודומיין הגדול מורכב &lt;scene name='84/847984/S1_subunit/1'&gt; תת יחידה S1&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע סגול <br /> <br /> &lt;scene name='84/847984/S2_subunit/2'&gt;תת יחידה S2&lt;/scene&gt; מוצגת בצבע כחול<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> 2) עוגן טרנסממברנלי יחיד המחבר חלבון זה למעטפת הוירוס<br /> &lt;br&gt;<br /> 3) זנב קצר פנימי <br /> &lt;br&gt;<br /> בערך זה מוצג המבנה של טרימר &lt;scene name='84/847984/Acto_domain/2'&gt;האקטודומין&lt;/scene&gt; שמקורו מוירוס ה SARS COV-2.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> האקטודומיין הגדול מורכב מהתת יחידה S1 הנקשרת לקולטן על שטח פני התאים המודבקים ותת יחידה S2 המסייעת בחיתוך ממברנלי ומאפשר כניסת הגנום הנגיפי לתא מארח. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> במהלך הבשלתו וההדבקה עובר חלבון זה חיתוכים פרוטאוליטים באתר הגבול בין S1 ו- S2, כמו גם באתר הקרוי S’ על ידי פרוטאז של התא המודבק (איור5).חיתוכים אלו חשובים להפעלת החלבון על ידי שינוי מבנהו המרחבי.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בתת היחידה S1 יש שני אזורים חשובים: (S1-NTD) ו- S1-CTD.נמצא שאזור S1-CTD חשוב להכרת הרצפטור ACE2 המצוי על גבי תאי המטרה המודבקים על ידי הנגיף. <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> פענוח המבנה של חלבון ה Spike מנגיף ה Cov SARA שהינו קרוב לנגיף הקורונה SARS Cov 2 העלה שאזור ה S1-CTD מורכב משני תת אזורים<br /> &lt;br&gt;<br /> אזור ליבה מתחם הליבה מורכב בעיקר ממבני β sheet ואילו אזור ה RBD .זה מציג משטח חיצוני קעור המסייע לקשירתו לקולטן<br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה הינם משפחה של נגיפים הכוללת בין השאר את נגיף הקורונה האחראי להתפרצות הקורונה הנוכחית.מקובל לחלק את קבוצת נגיפי הקורונה לארבע תת קבוצות: אלפא, ביתא, גמא ודלתא. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיפי הקורונה מכירים מגוון קולטנים .מה שמשתנה ביניהם תת היחידה S1 בחלבון ה Spike המכילה רצף קטן משותף לכל משפחות נגיפי הקורונה, <br /> &lt;br&gt;<br /> אבל בנגיפי הקורונה השייכים לאותה משפחה<br /> מידת הדימיון ברצף משמעותית יותר. נגיפי קורונה ממשפחות אלפא ובטא מזהים את הקולטן ACE2 על גבי התאי המטרה.<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> <br /> [[Image:אקטודומין.Png|thumb|center|מבנה של טרימר האקטודומיין]] <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''מגפת הקורונה'''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> בדצמבר 2019 , התפרץ לראשונה בעיר ווהן בסין נגיף קורונה חדש שנקרא <br /> , [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/ SARS COV-2] שהתפשט<br /> <br /> לרחבי העולם כולל ישראל , הנגיף גורם למחלה שנקרא coronavirus disease 2019 (COVID‑19) ,ארגון הבריאות העולמי (WHO) הכריז על המחלה כפנדמיה – מחלה כלל עולמית . [https://www.who.int/emergencies/diseases/novel-coronavirus-2019/question-and-answers-hub/q-a-detail/q-a-coronaviruses#:~:text=symptoms תסמיני המחלה] הם חום , שיעול יבש , כאבי גרון וקשיי נשימה ואפילו למוות במקרים החמורים .<br /> דרכי ההדבקה בוירוס הקורונה הם דרך האף ,הפה והעיניים <br /> [https://www.youtube.com/watch?v=BtN-goy9VOY&amp;feature=youtube סרטון - איך נדבקים בנגיף ?]<br /> וכחלק מהמלחמה בנגיף הקורונה ישראל ומדינות נוספות מחייבות את תושביה להשתמש <br /> [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A3-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94 במסכות פנים]<br /> <br /> .בכדי לצמצם את מעבר הנגיף מאדם לאחר למרות זאת<br /> נכון לתאריך כתיבת ערך זה לפי [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D עדכון]<br /> משרד הבריאות אתמול נוספו בישראל לפחות 1,681 מאובחנים חדשים, המספר הגבוה ביותר שהיה לנו מאז פרוץ המגפה, ושצפוי עוד לעלות כשיגיעו תוצאות של בדיקות נוספות מאתמול. מספר החולים הפעילים עומד כעת על 21,393 חולים ומספר המאושפזים עומד על 524 איש, מתוכם 123 במצב בינוני ו-177 במצב קשה. מספר המתים מקורונה עלה ל-368, לאחר שאתמול מתו בישראל שלושה חולים והיום עוד אחד.<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' נגיף SARS-COV-2 '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> &lt;p dir = 'rtl'&gt;<br /> [[Image: My_Image.png|thumb|left|איור 1 – נגיף הקורונה נקרא על שם חלבונים שמעניקים לו מראה של כתר. אילוסטרציה של נגיף הקורונה KTSDesign, SPL ]]<br /> <br /> נגיף הקורונה החדש שייך למשפחת וירוסי הקורונה , הוא נקרא בשם הזה על שם חלבוני ה spike- דמויי הכתר או בלטינית קורונה , הבולטים על פני השטח שלו (איור 1) . חלבון זה הוא חיוני וקריטי לחדירת הוירוס לתא המאכסן שלו.<br /> &lt;br&gt;<br /> . הגנום של נגיף הקורונה מורכב במולקולת RNA, ולא במולקולות DNA, כמו הגנום שלנו ושל כל בעלי החיים, הצמחים וגם החיידקים. כשבוע לאחר שהנגיף תועד לראשונה קבעו חוקרים את רצף שלו. בעוד שהגנום של האדם מורכב מלמעלה משלושה מיליארד &quot;אותיות&quot; או בסיסי DNA,הגנום של הנגיף מכיל פחות מ- 30,000 אותיות גנטיות ומספר קטן של גנים<br /> &lt;br&gt;<br /> , הגנום שלו מורכב ממולקולת RNA המקודדת ל 29 גנים המייצרים בסופו של דבר 29 חלבונים האחראיים על התרבות הנגיף בתא המאכסן , ישנם חלבונים לא מבניים כמו RNA POLYMERASE וחלבונים מבניים כמו חלבון הספייק שמשמש לחדירת הנגיף לתא המאכסן בנוסף לחלבון נוקלאופרוטאין האורז את הגנום ושניים אחרים הקשורים לקרום &lt;ref&gt;PMID: 32228860 &lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> נגיף ה SARS- Cov2 האחראי על התפרצות הקורונה הנוכחית דומה מאוד במבנהו ורצפו לנגיף ה SARS-CoVהאחראי להתפרצות מחלת ה SARS ב <br /> 2002.מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים BATCOV RaTG 13 <br /> &lt;br&gt; <br /> , ייתכן שעטלפים העבירו אותו לבני האדם אך בין שני הנגיפים קיים הבדל גדול בגנום באזורים הקשורים ליכולת ההדבקה , דבר זה מרמז על כך שנגיף העטלף הזה לא הדביק ישירות בני אדם אלא הועבר לבני אדם דרך מארח ביניים &lt;ref&gt;PMID:32015507&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> ואכן,מחקרים הראו שמקור נגיף ה SARS ההומני והנגיף הגורם למחלת הקורונה הינו הינו מעטלפים.עבור נגיף ה SARS נמצא שמארח הביניים הינו היונק גחן דקלים אסיתי (ניתן להפנות כאן לוויקפדיה). <br /> &lt;br&gt;<br /> נמצאו 2 ח.אמינו במתחם קישור הרצפטור (RBD) באזור ה S1-CTD מבדילות בין הנגיף שמדביק האדם לזה המדביק את <br /> החדק,Asn479+Thr487 באדם לעומת lys479+ser487 בבעלי חיים.<br /> <br /> &quot; קצב הצטברות המוטציות אצל נגיפי ה RNA נחשב לגבוה יחסית.&quot; &quot;הצטברות מוטציות אלו יכולה להוביל לשינוי בחלבוני הנגיף כולל בחלבוני המעטפת של נגיף הקורונה כלומר הנגיף מחליף [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/מחליף זהות] דבר אשר עלול לפגוע ביעילות החיסונים המפותחים כנגד נגיף זה .&quot;<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;<br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' SARS-COV-2 מעגל החיים של נגיף '''&lt;/center&gt;==<br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl;&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''1)חדירה לתא המאכסן נעשה באמצעות חלבון ה SPIKE'''<br /> <br /> הנגיף נכנס לגוף דרך האף, הפה והעיניים, ובעזרת חלבון ה-Spike, או חלבון S, מתחבר לתאים בדרכי הנשימה המייצרים חלבון הנקרא ACE2.(איור 2)<br /> &lt;br&gt;<br /> [[Image: C0485399-Coronavirus_host_cell_receptor_with_antibody,_illustration-SPL_580.jpg|thumb|center|איור 2 חלבון ספייק נקשר על פני הקולטן של התא המודבק אילוסטרציה של מבנה הקולטן Ramon Andrade 3Dciencia, SPL]] <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> '''2)שחרור החומר הגנטי הוירוסי בתא המאכסן'''<br /> לאחר שהנגיף נכנס לתוך התא, הוא משחרר קטע של חומר גנטי בצורת RNA.לאחר שחדר לתא, הנגיף מנצל את מרכיביו ליצירת מפעלי שכפול RNA עבור הנגיף. התא הנגוע קורא את ה-RNA הנגיפי ומייצר חלבונים לפי ההוראות הכתובות בו. אותם חלבונים ישמשו בהמשך להרכבת עותקים חדשים של הנגיף.<br /> &lt;br&gt; <br /> <br /> '''3)הרכבת נגיפים חדשים'''<br /> <br /> מכונות התא מתחילות לייצר בקצב מהיר עוד ועוד RNA נגיפי וחלבונים נגיפיים, ואלו מורכבים יחדיו ליצירת עותקים שלמים של הנגיף. העותקים החדשים נישאים לשוליים החיצוניים של התא, ויכולים לצאת ממנו במטרה להדביק תאים נוספים.<br /> <br /> '''4)שחרור הנגיפים החדשים מהתא המאכסן'''<br /> <br /> השלב האחרון של השכפול הויראלי הוא שחרור עותקי הנגיף החדשים המיוצרים בתא המארח. כל תא נגוע יכול לשחרר מיליוני עותקים של הנגיף לפני שהוא מתפרק לבסוף ומת. נגיפים מסוימים משתחררים<br /> &lt;br&gt;<br /> כאשר התא המארח מת, ואילו נגיפים אחרים יכולים יכולים להשתחרר דרך קרום התא מבלי להרוג אותו ישירות. לאחר יציאת הנגיפים מהתא הנגוע, הם עשויים להדביק תאים סמוכים ולחזור על מחזור השכפול.<br /> &lt;br&gt;<br /> שיעול והתעטשות עלולים להפיץ ליחה מלאה נגיפים מדרכי הנשימה על אנשים ומשטחים סמוכים, שם הנגיף יכול להישאר בעל יכולת הדבקה במשך מספר שעות עד מספר ימים.<br /> [[Image: Coronavirus cycle.png|thumb|center|איור 3 מחזור החיים של נגיף הקורונה ]] <br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''פוטנציאל חלבון הספייק בפיתוח חיסונים ותרופות למחלה '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> הינו נגיף מתפרץ חדש אשר לא היה מוכר למדענים ולכן יש צורך בביצוע מחקר רחב על המבנה שלו ומיוחד על חלבוני המעטפת שלו , בנגף הספייק כבר ידוע אודות כלים טכנולוגים מתקדמים את הרצף הגנטי<br /> &lt;br&gt;<br /> של הנגיף ואת מבנה חלבוני המעטפת שלו , אחד חלבוני המטרה שעליהם מתבסס פיתוח חיסון כנגד הקורונה הוא חלבון הספייק החיוני לחדירת הוירוס לתאים אם המדענים יפתחו חיסון כנגד חלבון הספייק הנגיף<br /> &lt;br&gt;<br /> לא יוכל לחדור לתאים וגרום למחלה , חוקרים מגרמינה הראו שחלבון הספייק נצמד לחבון ACE2 שמתבטא על תאי מערכת הנשימה ובכך חודר לתאים , מנסים כעת לפתח חיסון שיפעיל תגובה חיסונית נגד חלבון הספייק שהוא אנטיגן אפשרי וכך לפגוע ביכולת של הנגיף לחדור לתאים&lt;ref&gt;PMID:32142651&lt;/ref&gt;. <br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> כבר החל [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencepanorama/איך-מפתחים-חיסון-נגד-קורונה המירוץ לפיתוח חיסון נגד SARS-COV-2 ]<br /> פיתוח תרופות כנגד מחלת הקורונה יכולות להתבסס גם על חלבון הספייק , מציאת מנגנון הכניסה של הנגיף לתאים באמצעות חלבון S מאפשר לבצע סריקות למציאת מולקולות קטנות או תרופות קיימות שיכולות <br /> &lt;br&gt;<br /> להפריע לכניסת הנגיף לתא. כך למשל, חברת APEIRON Biologics בוחנת יעילות של מולקולה קטנה בשם APN01 החוסמת את הקולטן של התאים שאליו נקשר חלבון S ובכך מונעת הדבקה. כרגע התרופה החדשה נבדקת בניסוי קליני שלב 1 לבטיחות ויעילות.&lt;ref&gt;PMID:32125455&lt;/ref&gt;. <br /> <br /> <br /> ==&lt;center&gt;''' רשימת מקורות '''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> &lt;references/&gt;</div>

Moshera Atawna