
<?xml version="1.0"?>
<feed xmlns="http://www.w3.org/2005/Atom" xml:lang="en">
	<id>https://proteopedia.org/api.php?action=feedcontributions&amp;feedformat=atom&amp;user=Ofir+Sigal</id>
	<title>Proteopedia - User contributions [en]</title>
	<link rel="self" type="application/atom+xml" href="https://proteopedia.org/api.php?action=feedcontributions&amp;feedformat=atom&amp;user=Ofir+Sigal"/>
	<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/Special:Contributions/Ofir_Sigal"/>
	<updated>2026-10-04T23:23:02Z</updated>
	<subtitle>User contributions</subtitle>
	<generator>MediaWiki 1.43.8</generator>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2899835</id>
		<title>FSH (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2899835"/>
		<updated>2018-05-16T04:48:01Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Ofir Sigal: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;==FSH (Follicle Stimulating Hormone) הורמון מגרה זקיקים==&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 4em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;הורמון מגרה זקיקים (FSH – Follicle Stimulating Hormone)&lt;br /&gt;
הינו [http://www.infomed.co.il/definition-671/ גונדוטרופין] &lt;br /&gt;
הממלא תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה בבעלי חוליות. ההורמון  &lt;br /&gt;
  -מופרש בשני המינים על ידי תאים גונדוטרופיים בקדמת בלוטת יותרת המוח ([http://www.infomed.co.il/definition-1765/ היפופיזה]).  הגונדות  &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A9%D7%9A אשך]&lt;br /&gt;
או &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%97%D7%9C%D7%94 שחלה]&lt;br /&gt;
הינן איברי המטרה שלו.&lt;br /&gt;
 על גביי קרום תאי המטרה קיים &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor/5&#039;&amp;gt;קולטן להורמון זה&amp;lt;/scene&amp;gt; (מוצג ככדורים בצבעים שונים  המייצגים חומצות אמינו).&lt;br /&gt;
הפרשת גונדוטרופינים, וביניהם FSH, מתחילה בעקבות הפרשת הורמון-משחרר-גונאדוטרופין [https://he.wikipedia.org/wiki/GnRH (GnRH)] [http://www.infomed.co.il/definition-1146/ מההיפותלמוס] והשפעתו על בלוטת יותרת המוח.&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;פעילות וחשיבות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
רבייה, היא היכולת והאפשרות של מין להעמדת צאצאים פוריים, ומהווה אחד ממאפייני החיים. התפתחות מערכת הרבייה, הבשלתה ותפקודה התקין הינם בעלי חשיבות רבה בהמשכיות המין. FSH הינו הורמון חשוב ביותר בעל תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה הן בנקבות והן בזכרים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ניתן ללמוד על חשיבותו הרבה באמצעות בחינת מגוון תפקודיו הביולוגיים וע&amp;quot;י התייחסות לרמה הגבוהה של שמירות מבנית שניכרת &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;במבנה ההורמון (ורוד) והקולטן (רצפטור) (סגול)&amp;lt;/scene&amp;gt; במגוון מינים רחב.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;פעילות פיזיולוגית&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
[[Image:fsh feedback2.jpg|left|thumb|280px| תרשים משוב שלילי על הפרשת FSH ופעילותו הפיסיולוגית]]&lt;br /&gt;
FSH מווסת התפתחות ובשלות מינית, מעורר את הפרשרת סטרואידי המין - &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9F טסטוסטרון],&lt;br /&gt;
[http://www.infomed.co.il/definition-400/ אסטרוגן] &lt;br /&gt;
[https://www.cts.co.il/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%92%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9F ופרוגסטרון]&lt;br /&gt;
מהשחלות והאשכים.&lt;br /&gt;
הפרשת ההורמון גורמת לתהליכים שונים בקרב שני המינים:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בזכר&#039;&#039;&#039; הפרשת ההורמון גורמת להופעת סימני מין משניים, חיונית ליצירת תאי הזרע באבוביות הזרע ומעודדת את התפתחותם של צינוריות זרע באשכים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בנקבה&#039;&#039;&#039; הפרשת ההורמון במהלך המחזור החודשי גורמת להתפתחות הזקיק הראשוני הנמצא בשחלה, וכן מעודדת את הפרשת ההורמון אסטרוגן מהזקיק הבשל. הפרשת האסטרוגן מובילה למגוון תהליכים פיזיולוגיים ביניהם - פרוליפרציה  (התחלקות) של תאי רירית הרחם, הרחבת כלי הדם ברחם והרחבת תאי האפיתל בנרתיק.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
השינוי ברמות ההורמון בשני המינים מבוקר ע&amp;quot;י מנגנון משוב שלילי המורכב משלושה מרכיבים: &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* סטרואידי המין מעכבים את הפרשת GnRH מההיפותלמוס המביא להפרשת FSH מההיפופיזה. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* סטרואידי המין מעכבים את הפרשת FSH מההיפופיזה.&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* תוצאת פעולת FSH מובילה לעיכוב הפרשת FSH מההיפופיזה. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בגבר הפרשת FSH מעוכבת על ידי ספירת זרע גבוהה הגורמת לאותם תאים המכילים רצפטור ל FSH ומביאים ליצירת תאי זרע (תאי sertoli) להפריש inhibin המעכב את התבטאות FSH.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בנשים inhibin B המופרש מהזקיקים הבשלים מביא לדעיכה ברמת FSH, זהו השלב הזקיקי בסוף הפאזה הפוליקולארית.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;StructureSection load=&#039;1XWD&#039; size=&#039;400&#039; side=&#039;right&#039; scene=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt; על החלבון &amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
ההורמון FSH הינו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F גליקופרוטאין] המורכב משתי תתי יחידות שונות (הטרודימר): &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alfa_amino_acid_and_beta_light/4&#039;&amp;gt;תת יחידה α&amp;lt;/scene&amp;gt; (מוצגת ככדורים בצבעים שונים בהתאם לסוג חומצות האמינו) המורכבת מ-116 חומצות אמינו ומופיעה ביונקים שונים ובאדם. תת יחידה זו מרכיבה חלבונים שונים כדוגמת [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%9E%D7%9F הורמון המין LH] (הורמון הפועל עם FSH) ו [http://www.maccabi4u.co.il/7343-he/Maccabi.aspx TSH]. מבנה תת יחידה זו הינו שמור מאוד באורגניזמים שונים דבר המעיד על חשיבות המבנה לתפקוד תקין של החלבון.  &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Beta_amino_acid_and_alfa_light/4&#039;&amp;gt;תת יחידה β&amp;lt;/scene&amp;gt; המורכבת מ-129 חומצות אמינו ייחודית להורמון ובעלת אזור קושר רצפטור. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Ligand_amino_acid_seq/1&#039;&amp;gt;ההורמון כולו &amp;lt;/scene&amp;gt; הינו חלבון בן 245 חומצות אמינו ובעל מבנה אופייני להתאמה לרצפטור. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_light/5&#039;&amp;gt;הרצפטור &amp;lt;/scene&amp;gt; (אשר החלק החוץ תאי שלו גובש עם ההורמון) הוא מסוג חלבון G-Coupled Protein בעל מבנה אופייני של צד חוץ תאי קושר הורמון, שבעה אזורים חוצי ממברנה ושרשרת מעבר אותות תוך תאית. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ניתן לאתר, כצפוי, את הרצפטור ל-FSH הן בתאי המטרה (הגונדות-שחלות ואשכים), אך גם בתאי בלוטת ההיפופיזה במוח המפרישים את ההורמון לזרם הדם, ואף בהיפותלמוס האחראי להפרשת GnRH המעורר את הפרשת ההורמון מההיפופיזה, זאת כחלק ממנגנון הבקרה (משוב שלילי) על מידת הפרשת ההורמון.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt; הדגשים מבניים&amp;lt;/center&amp;gt; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Ligand_secondary_structure/1&#039;&amp;gt;המבנה המרחבי השניוני של ההורמון&amp;lt;/scene&amp;gt; מבוסס  ברובו על משטחי β הנקראים sheet – β (המופיעים בצהוב), מעט מבנים סלילניים המכונים  helix  - α (המופיעים בסגול וורוד) וחיבורים מסתלסלים coiled coil (המופיעים בלבן). &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
כל תת יחידה, בין אם α או β, המרכיבה את ההורמון (ההורמון FSH) בעלת מבנה שניוני אופייני ומורכבת בעצמה משתי שרשראות:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_alpha_unit/1&#039;&amp;gt;תת יחידה α&amp;lt;/scene&amp;gt; של ההורמון בנויה &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/A_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;משרשרת A,&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/D_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;ומשרשרת D.&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_beta_unit/1&#039;&amp;gt;תת יחידה β&amp;lt;/scene&amp;gt; של ההורמון בנויה &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/B_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;משרשרת B&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/E_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;ומשרשרת E&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
ובעלת מבנה מרחבי דומה למבנה השניוני של תת יחידה α.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בדומה להורמון, גם &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondry_structure_receptor/1&#039;&amp;gt;המבנה השניוני המרחבי של הרצפטור&amp;lt;/scene&amp;gt; מבוסס ברובו על משטחי sheet – β.&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Ligand_on_receptor_scuffolding/1&#039;&amp;gt;המבנה הרביעוני&amp;lt;/scene&amp;gt; &lt;br /&gt;
(מבנה מרחבי המכליל תתי יחידות שונות המרכיבות את החלבון) הינו בעל מבנה כשל גשר מקושת העוטף למעשה את הצד החוץ תאי של הרצפטור. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
מבנה מיוחד זה נשמר ומתוחזק באמצעות&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Di-s_bonds_un_red/2&#039;&amp;gt;קשרים די סולפידים רבים&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
המייצבים את המולקולה. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
קשרים די סופלידיים אלו מאפשרים להורמון לשמור על מבנהו המרחבי המותאם אל הקולטן. במבנה זה ניתן לראות רעיון מרכזי בביולוגיה-התאמה בין מבנה לתפקיד; המבנה המרחבי של ההורמון קשור הדוקות להתאמתו לקולטן. עובדה זאת מסבירה את נוכחותם של 8 קשרים די סולפידיים (S-S)  שמורים, ואת שמירותן הגבוהה של &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Cysteine_residue_in_di_s-bond/1&#039;&amp;gt;חומצות האמינו מסוג ציסטאין &amp;lt;/scene&amp;gt;(אשר השייר שלהן מכיל גופרית) במולקולה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ניתן להבחין בקלות שהקשרים הדיסולפידיים בהורמון רבים מאשר ברצפטור. עם זאת, ניתן לזהות ברצפטור אזורים בעלי חזרות רבות של החומצה האמינית לאוצין. אזורים אלו מכונים אזורים עשירים בלאוצין (או LRR-Leucine Rich Repeats). על אף שעימוד של FSH עם חלבונים זהים באורגניזמים מרוחקים פילוגנטית אינו מעיד על שמירות גבוהה של אזור זה ברצפטור. ניתן להבחין בקלות שהאזור מתאפיין בחזרות רבות של לאוצין, חזרות רבות של לאוצין קשורות לאינטראקציה חלבון-חלבון. יתכן ששתי עובדות אלו הביאו לסיווג האזור כ &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Receptor_domain_-_lrr/1&#039;&amp;gt;Receptor Domain (האזור הקושר בקולטן)&amp;lt;/scene&amp;gt; (בורוד).&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
העמדות ההופכות את ההורמון לגליקופרוטאין הינן עמדות הגליקוזילציה &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Glycosylation_n_linked_asn/2&#039;&amp;gt;המכילות את החומצה האמינית אספרגין (ASN)&amp;lt;/scene&amp;gt;. השייר של החומצה האמינית אספרגין מכיל חנקן בעמדה N4. חנקן זה קושר באופן קוולנטי את &lt;br /&gt;
[http://www.infomed.co.il/definition-3666/ רב הסוכר (פוליסאכאריד)].&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מיקום עמדות הגליקוזילציה:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ביחידה α – ח. אמינו 76, ו102. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ביחידה β – ח. אמינו 25, ו42. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
גליקוזילציה מסוג זה (GlcNAc) מאפיינת חלבונים מופרשים או קשורי ממברנה בעיקר באאוקריוטים, ואינה מופיעה כלל בבקטריות, כאשר סוג הסוכר הנקשר משתנה בין המינים. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אתר זה הוא חשוב כי לעמדות העוברות N גליקוזילציה יש תפקידים חשובים עבור התא. הן תפקידים פנימיים כדוגמת השפעה על יציבות והמסיסות של המולקולה (בתנאי pH, וטמפרטורה שונים) ואף תפקידים חיצוניים חשובים בתיווך אותות בין תאיים. &lt;br /&gt;
מעניין שעמדות אלו, על אף תפקידן החשוב, לא מתאפיינות בשמירות גנטית גבוהה בין אורגניזמים רחוקים פילוגנטית. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Receptor_ligand_evol_reserved/1&#039;&amp;gt;רמות השימור האבולוציוני השונות של חומצות אמינו המרכיבות את הקולטן והרצפטור&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_ConSurf}}&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;תסמונות ומחלות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
תהליך [https://www.youtube.com/watch?v=cP61Z4T4_K0 ההומאוסטזיס] שומר את רמות ה FSH בטווח תקין באמצעות בקרה של משוב שלילי על ייצור והפרשת ההורמון, עובדה זאת מאפשרת להשתמש ברמות ההורמון הנמדד בדם על מנת לזהות מצבים שאינם תקינים. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
לדוגמא:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* בנשים, רמות FSH ו-LH יכולים לסייע באבחנה בין כשל שחלתי ראשוני לבין כשל משני. כשל משני נובע מאי תפקוד השחלות הנובע ממפגעים בבלוטת יותרת המוח (היפופיזה) או ההיפותאלאמוס הגורמים לירידה ברמת FSH. עליה ברמת FSH ו-LH בדרך כלל משקפת כשל שחלתי ראשוני (primary gonadal failure), כגון אי-ייצור שחלות (ovarian agenesis) או כריתתן, אי סדירות כרומוזומאלית (כמו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%A8 תסמונת Turner] עם חסר מלא או חלקי של אחד משני כרומוזומי X), וכשל בייצור זקיקים על ידי השחלות, נזק קרינתי או כימותרפי לשחלות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* רמה מוגברת של FSH בגברים תבוא לביטוי במצבים של כשל אשכים ראשוני, שיכול להיגרם כתוצאה מפגם מולד של ייצור אשכים (anorchia) או כתוצאה מפגיעה משנית הגורמת לנזק באשכים כגון סירוס. נזק התפתחותי לאשכים עלול להיגרם מאי-סדירות כרומוזומאלית כמו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%98%D7%A8 בתסמונת קליינפלטר] (עם הפרעת XXY וייצור זעום אם בכלל של זרע), או סיבות מולדות אחרות לניוון אשכים. נזק נרכש לאשכים כגון זה הנגרם על ידי נגיף חזרת, חבלה טראומטית, נזקי קרינה, אלכוהוליזם, orchitis, תסמונת Reifenstein (מום מולד הכרוך באי-ייצור זרע), כימותרפיה ומחלה אוטואימונית.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* אם זאת רמות גבוהות של FSH לא בהכרח מעידות על מחלה - ולכן חשובה ההתייעצות עם רופא!&lt;br /&gt;
דוגמה למצב תקין לחלוטין המתאפיין ברמות גבוהות של FSH הנמדד בדם הוא הגעה לגיל המעבר או מנפאוזה (גיל הפסקת הווסת). במצב זה יותרת המוח מייצרת כמויות לא מוגבלות של FSH כיוון שנפסק המשוב השלילי המגביל ייצור זה מהשחלות המאפיין את גיל הפוריות.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ישנן שתי מחלות הנקשרות למוטציות שונות ברצפטור ל FSH, אשר להן מופעים שונים בתכלית:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
*&amp;lt;U&amp;gt;	ODG1 - Ovarian dysgenesis 1, caused by mutation. &amp;lt;/U&amp;gt;&lt;br /&gt;
מחלה אוטוזומלית רצסיבית המאופיינת בהיעדר ווסת (primary), התפתחות ווריאבילית של סימני מין משניים, שחלות שלא התפתחו כהלכה ורמות גבוהות מאוד בסרום של הורמון מגרה זקיקים (FSH)   והורמון הגופיף הצהוב (LH). &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
*&amp;lt;U&amp;gt;	OHSS - Ovarian hyperstimulation syndrome, caused by mutations.&amp;lt;/U&amp;gt;&lt;br /&gt;
מחלה הנוצרת באופן ספונטני או כסיבוך איטרוגני של טיפול לעירור שחלתי הניתן במסגרת טיפולי הפריית מבחנה (IVF). הביטוי הקליני נע מכאב בטני וחוסר נוחות ועד הגדלה שחלתית ניכרת ונזילה מהנימים ומהשחלה. מצב זה עשוי לסכן חיים. הפתולוגיה המלווה את הסינדרום כוללת נוכחות של ריבוי ציסטות פוליקולריות מלאות בנוזל ומדממות בשילוב עם תאי הגופיף הצהוב. (hyperreactio luteinalis).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/StructureSection&amp;gt;&lt;br /&gt;
== דף עבודה  ==&lt;br /&gt;
[http://proteopedia.org/wiki/images/4/4c/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_-_%D7%93%D7%A3_%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%A2%D7%A8%D7%9A_FSH_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%94.pdf דף עבודה לערך FSH]&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
הדמיית מולקולת ההורמון המוצגת שגובשה עם חלק מהצד החיצוני של הרצפטור נלקחה מאתר PDB המכיל מאגר מידע מלא על חלבונים  &amp;lt;ref&amp;gt;1XWD, Crystal Structure of Human Follicle Stimulating Hormone Complexed with its Receptor http://dx.doi.org/10.2210/pdb1xwd/pdb &amp;lt;/ref&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
שימוש בתוכנת עיבוד והצגת המולקולה בוצעה באמצעות JSmol בפרוטיאופדיה &amp;lt;ref&amp;gt;DOI 10.1002/ijch.201300024&amp;lt;/ref&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
מידע מקיף אודות תת היחידות אלפא, ובטא וכן הנוגע לרצפטור עובד מתוך הערכים המתאימים שבוצעו מאתר Uniprot המאגם מידע ממגוון מקורות הנוגע לחלבונים&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה אלפא מידע מקיף, Glycoprotein hormones alpha chain http://www.uniprot.org/uniprot/P01215&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה בטא מידע מקיף, Follitropin subunit beta  http://www.uniprot.org/uniprot/P01225&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH רצפטור מידע מקיף, Follicle-stimulating hormone receptor   http://www.uniprot.org/uniprot/P23945&amp;lt;/ref&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
המאמר Structure–Function Relationships of Glycoprotein Hormones and Their Subunits’ Ancestors שימש לביסוס המידע הנוגע לקשר בין מבנה לתפקוד בהורמונים גליקופרוטאינים &lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;Structure–Function Relationships of Glycoprotein Hormones and Their Subunits’ Ancestors   https://doi.org/10.3389/fendo.2015.00026&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;references/&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Ofir Sigal</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2754310</id>
		<title>FSH (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2754310"/>
		<updated>2017-07-09T16:15:21Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Ofir Sigal: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;==FSH (Follicle Stimulating Hormone) הורמון מגרה זקיקים==&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 4em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;הורמון מגרה זקיקים (FSH – Follicle Stimulating Hormone)&lt;br /&gt;
הינו [http://www.infomed.co.il/definition-671/ גונדוטרופין] &lt;br /&gt;
הממלא תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה בבעלי חוליות. ההורמון  &lt;br /&gt;
  -מופרש בשני המינים על ידי תאים גונדוטרופיים בקדמת בלוטת יותרת המוח ([http://www.infomed.co.il/definition-1765/ היפופיזה]).  הגונדות  &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A9%D7%9A אשך]&lt;br /&gt;
או &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%97%D7%9C%D7%94 שחלה]&lt;br /&gt;
הינן איברי המטרה שלו.&lt;br /&gt;
 על גביי קרום תאי המטרה קיים &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor/5&#039;&amp;gt;קולטן להורמון זה&amp;lt;/scene&amp;gt; (מוצג ככדורים בצבעים שונים  המייצגים חומצות אמינו).&lt;br /&gt;
הפרשת גונדוטרופינים, וביניהם FSH, מתחילה בעקבות הפרשת הורמון-משחרר-גונאדוטרופין [https://he.wikipedia.org/wiki/GnRH (GnRH)] [http://www.infomed.co.il/definition-1146/ מההיפותלמוס] והשפעתו על בלוטת יותרת המוח.&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;פעילות וחשיבות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
רבייה, היא היכולת והאפשרות של מין להעמדת צאצאים פוריים, ומהווה אחד ממאפייני החיים. התפתחות מערכת הרבייה, הבשלתה ותפקודה התקין הינם בעלי חשיבות רבה בהמשכיות המין. FSH הינו הורמון חשוב ביותר בעל תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה הן בנקבות והן בזכרים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ניתן ללמוד על חשיבותו הרבה באמצעות בחינת מגוון תפקודיו הביולוגיים וע&amp;quot;י התייחסות לרמה הגבוהה של שמירות מבנית שניכרת &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;במבנה ההורמון (ורוד) והקולטן (רצפטור) (סגול)&amp;lt;/scene&amp;gt; במגוון מינים רחב.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;פעילות פיזיולוגית&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
[[Image:fsh feedback2.jpg|left|thumb|280px| תרשים משוב שלילי על הפרשת FSH ופעילותו הפיסיולוגית]]&lt;br /&gt;
FSH מווסת התפתחות ובשלות מינית, מעורר את הפרשרת סטרואידי המין - &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9F טסטוסטרון],&lt;br /&gt;
[http://www.infomed.co.il/definition-400/ אסטרוגן] &lt;br /&gt;
[https://www.cts.co.il/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%92%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9F ופרוגסטרון]&lt;br /&gt;
מהשחלות והאשכים.&lt;br /&gt;
הפרשת ההורמון גורמת לתהליכים שונים בקרב שני המינים:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בזכר&#039;&#039;&#039; הפרשת ההורמון גורמת להופעת סימני מין משניים, חיונית ליצירת תאי הזרע באבוביות הזרע ומעודדת את התפתחותם של צינוריות זרע באשכים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בנקבה&#039;&#039;&#039; הפרשת ההורמון במהלך המחזור החודשי גורמת להתפתחות הזקיק הראשוני הנמצא בשחלה, וכן מעודדת את הפרשת ההורמון אסטרוגן מהזקיק הבשל. הפרשת האסטרוגן מובילה למגוון תהליכים פיזיולוגיים ביניהם - פרוליפרציה  (התחלקות) של תאי רירית הרחם, הרחבת כלי הדם ברחם והרחבת תאי האפיתל בנרתיק.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
השינוי ברמות ההורמון בשני המינים מבוקר ע&amp;quot;י מנגנון משוב שלילי המורכב משלושה מרכיבים: &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* סטרואידי המין מעכבים את הפרשת GnRH מההיפותלמוס המביא להפרשת FSH מההיפופיזה. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* סטרואידי המין מעכבים את הפרשת FSH מההיפופיזה.&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* תוצאת פעולת FSH מובילה לעיכוב הפרשת FSH מההיפופיזה. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בגבר הפרשת FSH מעוכבת על ידי ספירת זרע גבוהה הגורמת לאותם תאים המכילים רצפטור ל FSH ומביאים ליצירת תאי זרע (תאי sertoli) להפריש inhibin המעכב את התבטאות FSH.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בנשים inhibin B המופרש מהזקיקים הבשלים מביא לדעיכה ברמת FSH, זהו השלב הזקיקי בסוף הפאזה הפוליקולארית.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;StructureSection load=&#039;1XWD&#039; size=&#039;400&#039; side=&#039;right&#039; scene=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt; על החלבון &amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
ההורמון FSH הינו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F גליקופרוטאין] המורכב משתי תתי יחידות שונות (הטרודימר): &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alfa_amino_acid_and_beta_light/4&#039;&amp;gt;תת יחידה α&amp;lt;/scene&amp;gt; (מוצגת ככדורים בצבעים שונים בהתאם לסוג חומצות האמינו) המורכבת מ-116 חומצות אמינו ומופיעה ביונקים שונים ובאדם. תת יחידה זו מרכיבה חלבונים שונים כדוגמת [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%9E%D7%9F הורמון המין LH] (הורמון הפועל עם FSH) ו [http://www.maccabi4u.co.il/7343-he/Maccabi.aspx TSH]. מבנה תת יחידה זו הינו שמור מאוד באורגניזמים שונים דבר המעיד על חשיבות המבנה לתפקוד תקין של החלבון.  &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Beta_amino_acid_and_alfa_light/4&#039;&amp;gt;תת יחידה β&amp;lt;/scene&amp;gt; המורכבת מ-129 חומצות אמינו ייחודית להורמון ובעלת אזור קושר רצפטור. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Ligand_amino_acid_seq/1&#039;&amp;gt;ההורמון כולו &amp;lt;/scene&amp;gt; הינו חלבון בן 245 חומצות אמינו ובעל מבנה אופייני לרצפטור. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_light/5&#039;&amp;gt;הרצפטור &amp;lt;/scene&amp;gt; (אשר החלק החוץ תאי שלו גובש עם ההורמון) הוא מסוג חלבון G-Coupled Protein בעל מבנה אופייני של צד חוץ תאי קושר הורמון, שבעה אזורים חוצי ממברנה ושרשרת מעבר אותות תוך תאית. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ניתן לאתר, כצפוי, את הרצפטור ל-FSH הן בתאי המטרה (הגונדות-שחלות ואשכים), אך גם בתאי בלוטת ההיפופיזה במוח המפרישים את ההורמון לזרם הדם, ואף בהיפותלמוס האחראי להפרשת GnRH המעורר את הפרשת ההורמון מההיפופיזה, זאת כחלק ממנגנון הבקרה (משוב שלילי) על מידת הפרשת ההורמון.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt; הדגשים מבניים&amp;lt;/center&amp;gt; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Ligand_secondary_structure/1&#039;&amp;gt;המבנה המרחבי השניוני של ההורמון&amp;lt;/scene&amp;gt; מבוסס  ברובו על משטחי β הנקראים sheet – β (המופיעים בצהוב), מעט מבנים סלילניים המכונים  helix  - α (המופיעים בסגול וורוד) וחיבורים מסתלסלים coiled coil (המופיעים בלבן). &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
כל תת יחידה, בין אם α או β, המרכיבה את ההורמון (ההורמון FSH) בעלת מבנה שניוני אופייני ומורכבת בעצמה משתי שרשראות:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_alpha_unit/1&#039;&amp;gt;תת יחידה α&amp;lt;/scene&amp;gt; של ההורמון בנויה &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/A_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;משרשרת A,&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/D_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;ומשרשרת D.&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_beta_unit/1&#039;&amp;gt;תת יחידה β&amp;lt;/scene&amp;gt; של ההורמון בנויה &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/B_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;משרשרת B&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/E_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;ומשרשרת E&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
ובעלת מבנה מרחבי דומה למבנה השניוני של תת יחידה α.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בדומה להורמון, גם &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondry_structure_receptor/1&#039;&amp;gt;המבנה השניוני המרחבי של הרצפטור&amp;lt;/scene&amp;gt; מבוסס ברובו על משטחי sheet – β.&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Ligand_on_receptor_scuffolding/1&#039;&amp;gt;המבנה הרביעוני&amp;lt;/scene&amp;gt; &lt;br /&gt;
(מבנה מרחבי המכליל תתי יחידות שונות המרכיבות את החלבון) הינו בעל מבנה כשל גשר מקושת העוטף למעשה את הצד החוץ תאי של הרצפטור. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
מבנה מיוחד זה נשמר ומתוחזק באמצעות&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Di-s_bonds_un_red/2&#039;&amp;gt;קשרים די סולפידים רבים&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
המייצבים את המולקולה. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
קשרים די סופלידיים אלו מאפשרים להורמון לשמור על מבנהו המרחבי המותאם אל הקולטן. במבנה זה ניתן לראות רעיון מרכזי בביולוגיה-התאמה בין מבנה לתפקיד; המבנה המרחבי של ההורמון קשור הדוקות להתאמתו לקולטן. עובדה זאת מסבירה את נוכחותם של 8 קשרים די סולפידיים (S-S)  שמורים, ואת שמירותן הגבוהה של &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Cysteine_residue_in_di_s-bond/1&#039;&amp;gt;חומצות האמינו מסוג ציסטאין &amp;lt;/scene&amp;gt;(אשר השייר שלהן מכיל גופרית) במולקולה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ניתן להבחין בקלות שהקשרים הדיסולפידיים בהורמון רבים מאשר ברצפטור. עם זאת, ניתן לזהות ברצפטור אזורים בעלי חזרות רבות של החומצה האמינית לאוצין. אזורים אלו מכונים אזורים עשירים בלאוצין (או LRR-Leucine Rich Repeats). על אף שעימוד של FSH עם חלבונים זהים באורגניזמים מרוחקים פילוגנטית אינו מעיד על שמירות גבוהה של אזור זה ברצפטור. ניתן להבחין בקלות שהאזור מתאפיין בחזרות רבות של לאוצין, חזרות רבות של לאוצין קשורות לאינטראקציה חלבון-חלבון. יתכן ששתי עובדות אלו הביאו לסיווג האזור כ &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Receptor_domain_-_lrr/1&#039;&amp;gt;Receptor Domain (האזור הקושר בקולטן)&amp;lt;/scene&amp;gt; (בורוד).&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
העמדות ההופכות את ההורמון לגליקופרוטאין הינן עמדות הגליקוזילציה &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Glycosylation_n_linked_asn/2&#039;&amp;gt;המכילות את החומצה האמינית אספרגין (ASN)&amp;lt;/scene&amp;gt;. השייר של החומצה האמינית אספרגין מכיל חנקן בעמדה N4. חנקן זה קושר באופן קוולנטי את &lt;br /&gt;
[http://www.infomed.co.il/definition-3666/ רב הסוכר (פוליסאכאריד)].&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מיקום עמדות הגליקוזילציה:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ביחידה α – ח. אמינו 76, ו102. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ביחידה β – ח. אמינו 25, ו42. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
גליקוזילציה מסוג זה (GlcNAc) מאפיינת חלבונים מופרשים או קשורי ממברנה בעיקר באאוקריוטים, ואינה מופיעה כלל בבקטריות, כאשר סוג הסוכר הנקשר משתנה בין המינים. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אתר זה הוא חשוב כי לעמדות העוברות N גליקוזילציה יש תפקידים חשובים עבור התא. הן תפקידים פנימיים כדוגמת השפעה על יציבות והמסיסות של המולקולה (בתנאי pH, וטמפרטורה שונים) ואף תפקידים חיצוניים חשובים בתיווך אותות בין תאיים. &lt;br /&gt;
מעניין שעמדות אלו, על אף תפקידן החשוב, לא מתאפיינות בשמירות גנטית גבוהה בין אורגניזמים רחוקים פילוגנטית. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Receptor_ligand_evol_reserved/1&#039;&amp;gt;רמות השימור האבולוציוני השונות של חומצות אמינו המרכיבות את הקולטן והרצפטור&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_ConSurf}}&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;תסמונות ומחלות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
תהליך [https://www.youtube.com/watch?v=cP61Z4T4_K0 ההומאוסטזיס] שומר את רמות ה FSH בטווח תקין באמצעות בקרה של משוב שלילי על ייצור והפרשת ההורמון, עובדה זאת מאפשרת להשתמש ברמות ההורמון הנמדד בדם על מנת לזהות מצבים שאינם תקינים. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
לדוגמא:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* בנשים, רמות FSH ו-LH יכולים לסייע באבחנה בין כשל שחלתי ראשוני לבין כשל משני. כשל משני נובע מאי תפקוד השחלות הנובע ממפגעים בבלוטת יותרת המוח (היפופיזה) או ההיפותאלאמוס הגורמים לירידה ברמת FSH. עליה ברמת FSH ו-LH בדרך כלל משקפת כשל שחלתי ראשוני (primary gonadal failure), כגון אי-ייצור שחלות (ovarian agenesis) או כריתתן, אי סדירות כרומוזומאלית (כמו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%A8 תסמונת Turner] עם חסר מלא או חלקי של אחד משני כרומוזומי X), וכשל בייצור זקיקים על ידי השחלות, נזק קרינתי או כימותרפי לשחלות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* רמה מוגברת של FSH בגברים תבוא לביטוי במצבים של כשל אשכים ראשוני, שיכול להיגרם כתוצאה מפגם מולד של ייצור אשכים (anorchia) או כתוצאה מפגיעה משנית הגורמת לנזק באשכים כגון סירוס. נזק התפתחותי לאשכים עלול להיגרם מאי-סדירות כרומוזומאלית כמו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%98%D7%A8 בתסמונת קליינפלטר] (עם הפרעת XXY וייצור זעום אם בכלל של זרע), או סיבות מולדות אחרות לניוון אשכים. נזק נרכש לאשכים כגון זה הנגרם על ידי נגיף חזרת, חבלה טראומטית, נזקי קרינה, אלכוהוליזם, orchitis, תסמונת Reifenstein (מום מולד הכרוך באי-ייצור זרע), כימותרפיה ומחלה אוטואימונית.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* אם זאת רמות גבוהות של FSH לא בהכרח מעידות על מחלה - ולכן חשובה ההתייעצות עם רופא!&lt;br /&gt;
דוגמה למצב תקין לחלוטין המתאפיין ברמות גבוהות של FSH הנמדד בדם הוא הגעה לגיל המעבר או מנפאוזה (גיל הפסקת הווסת). במצב זה יותרת המוח מייצרת כמויות לא מוגבלות של FSH כיוון שנפסק המשוב השלילי המגביל ייצור זה מהשחלות המאפיין את גיל הפוריות.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ישנן שתי מחלות הנקשרות למוטציות שונות ברצפטור ל FSH, אשר להן מופעים שונים בתכלית:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
*&amp;lt;U&amp;gt;	ODG1 - Ovarian dysgenesis 1, caused by mutation. &amp;lt;/U&amp;gt;&lt;br /&gt;
מחלה אוטוזומלית רצסיבית המאופיינת בהיעדר ווסת (primary), התפתחות ווריאבילית של סימני מין משניים, שחלות שלא התפתחו כהלכה ורמות גבוהות מאוד בסרום של הורמון מגרה זקיקים (FSH)   והורמון הגופיף הצהוב (LH). &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
*&amp;lt;U&amp;gt;	OHSS - Ovarian hyperstimulation syndrome, caused by mutations.&amp;lt;/U&amp;gt;&lt;br /&gt;
מחלה הנוצרת באופן ספונטני או כסיבוך איטרוגני של טיפול לעירור שחלתי הניתן במסגרת טיפולי הפריית מבחנה (IVF). הביטוי הקליני נע מכאב בטני וחוסר נוחות ועד הגדלה שחלתית ניכרת ונזילה מהנימים ומהשחלה. מצב זה עשוי לסכן חיים. הפתולוגיה המלווה את הסינדרום כוללת נוכחות של ריבוי ציסטות פוליקולריות מלאות בנוזל ומדממות בשילוב עם תאי הגופיף הצהוב. (hyperreactio luteinalis).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/StructureSection&amp;gt;&lt;br /&gt;
== דף עבודה  ==&lt;br /&gt;
[http://proteopedia.org/wiki/images/4/4c/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_-_%D7%93%D7%A3_%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%A2%D7%A8%D7%9A_FSH_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%94.pdf דף עבודה לערך FSH]&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
הדמיית מולקולת ההורמון המוצגת שגובשה עם חלק מהצד החיצוני של הרצפטור נלקחה מאתר PDB המכיל מאגר מידע מלא על חלבונים  &amp;lt;ref&amp;gt;1XWD, Crystal Structure of Human Follicle Stimulating Hormone Complexed with its Receptor http://dx.doi.org/10.2210/pdb1xwd/pdb &amp;lt;/ref&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
שימוש בתוכנת עיבוד והצגת המולקולה בוצעה באמצעות JSmol בפרוטיאופדיה &amp;lt;ref&amp;gt;DOI 10.1002/ijch.201300024&amp;lt;/ref&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
מידע מקיף אודות תת היחידות אלפא, ובטא וכן הנוגע לרצפטור עובד מתוך הערכים המתאימים שבוצעו מאתר Uniprot המאגם מידע ממגוון מקורות הנוגע לחלבונים&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה אלפא מידע מקיף, Glycoprotein hormones alpha chain http://www.uniprot.org/uniprot/P01215&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה בטא מידע מקיף, Follitropin subunit beta  http://www.uniprot.org/uniprot/P01225&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH רצפטור מידע מקיף, Follicle-stimulating hormone receptor   http://www.uniprot.org/uniprot/P23945&amp;lt;/ref&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
המאמר Structure–Function Relationships of Glycoprotein Hormones and Their Subunits’ Ancestors שימש לביסוס המידע הנוגע לקשר בין מבנה לתפקוד בהורמונים גליקופרוטאינים &lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;Structure–Function Relationships of Glycoprotein Hormones and Their Subunits’ Ancestors   https://doi.org/10.3389/fendo.2015.00026&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;references/&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Ofir Sigal</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2754309</id>
		<title>FSH (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2754309"/>
		<updated>2017-07-09T16:11:29Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Ofir Sigal: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;==FSH (Follicle Stimulating Hormone) הורמון מגרה זקיקים==&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 4em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;הורמון מגרה זקיקים (FSH – Follicle Stimulating Hormone)&lt;br /&gt;
הינו [http://www.infomed.co.il/definition-671/ גונדוטרופין] &lt;br /&gt;
הממלא תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה בבעלי חוליות. ההורמון  &lt;br /&gt;
  -מופרש בשני המינים על ידי תאים גונדוטרופיים בקדמת בלוטת יותרת המוח ([http://www.infomed.co.il/definition-1765/ היפופיזה]).  הגונדות  &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A9%D7%9A אשך]&lt;br /&gt;
או &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%97%D7%9C%D7%94 שחלה]&lt;br /&gt;
הינן איברי המטרה שלו.&lt;br /&gt;
 על גביי קרום תאי המטרה קיים &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor/5&#039;&amp;gt;קולטן להורמון זה&amp;lt;/scene&amp;gt; (מוצג ככדורים בצבעים שונים  המייצגים חומצות אמינו).&lt;br /&gt;
הפרשת גונדוטרופינים, וביניהם FSH, מתחילה בעקבות הפרשת הורמון-משחרר-גונאדוטרופין [https://he.wikipedia.org/wiki/GnRH (GnRH)] [http://www.infomed.co.il/definition-1146/ מההיפותלמוס] והשפעתו על בלוטת יותרת המוח.&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;פעילות וחשיבות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
רבייה, היא היכולת והאפשרות של מין להעמדת צאצאים פוריים, ומהווה אחד ממאפייני החיים. התפתחות מערכת הרבייה, הבשלתה ותפקודה התקין הינם בעלי חשיבות רבה בהמשכיות המין. FSH הינו הורמון חשוב ביותר בעל תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה הן בנקבות והן בזכרים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ניתן ללמוד על חשיבותו הרבה באמצעות בחינת מגוון תפקודיו הביולוגיים וע&amp;quot;י התייחסות לרמה הגבוהה של שמירות מבנית שניכרת &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;במבנה ההורמון (ורוד) והקולטן (רצפטור) (סגול)&amp;lt;/scene&amp;gt; במגוון מינים רחב.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;פעילות פיזיולוגית&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
[[Image:fsh feedback2.jpg|left|thumb|280px| תרשים משוב שלילי על הפרשת FSH ופעילותו הפיסיולוגית]]&lt;br /&gt;
FSH מווסת התפתחות ובשלות מינית, מעורר את הפרשרת סטרואידי המין - &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9F טסטוסטרון],&lt;br /&gt;
[http://www.infomed.co.il/definition-400/ אסטרוגן] &lt;br /&gt;
[https://www.cts.co.il/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%92%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9F ופרוגסטרון]&lt;br /&gt;
מהשחלות והאשכים.&lt;br /&gt;
הפרשת ההורמון גורמת לתהליכים שונים בקרב שני המינים:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בזכר&#039;&#039;&#039; הפרשת ההורמון גורמת להופעת סימני מין משניים, חיונית ליצירת תאי הזרע באבוביות הזרע ומעודדת את התפתחותם של צינוריות זרע באשכים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בנקבה&#039;&#039;&#039; הפרשת ההורמון במהלך המחזור החודשי גורמת להתפתחות הזקיק הראשוני הנמצא בשחלה, וכן מעודדת את הפרשת ההורמון אסטרוגן מהזקיק הבשל. הפרשת האסטרוגן מובילה למגוון תהליכים פיזיולוגיים ביניהם - פרוליפרציה  (התחלקות) של תאי רירית הרחם, הרחבת כלי הדם ברחם והרחבת תאי האפיתל בנרתיק.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
השינוי ברמות ההורמון בשני המינים מבוקר ע&amp;quot;י מנגנון משוב שלילי המורכב משלושה מרכיבים: &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* סטרואידי המין מעכבים את הפרשת GnRH מההיפותלמוס המביא להפרשת FSH מההיפופיזה. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* סטרואידי המין מעכבים את הפרשת FSH מההיפופיזה.&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* תוצאת פעולת FSH מובילה לעיכוב הפרשת FSH מההיפופיזה. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בגבר הפרשת FSH מעוכבת על ידי ספירת זרע גבוהה הגורמת לאותם תאים המכילים רצפטור ל FSH ומביאים ליצירת תאי זרע (תאי sertoli) להפריש inhibin המעכב את התבטאות FSH.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בנשים inhibin B המופרש מהזקיקים הבשלים מביא לדעיכה ברמת FSH, זהו השלב הזקיקי בסוף הפאזה הפוליקולארית.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;StructureSection load=&#039;1XWD&#039; size=&#039;400&#039; side=&#039;right&#039; scene=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt; על החלבון &amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
ההורמון FSH הינו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F גליקופרוטאין] המורכב משתי תתי יחידות שונות (הטרודימר): &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alfa_amino_acid_and_beta_light/4&#039;&amp;gt;תת יחידה α&amp;lt;/scene&amp;gt; (מוצגת ככדורים בצבעים שונים בהתאם לסוג חומצות האמינו) המורכבת מ-116 חומצות אמינו ומופיעה ביונקים שונים ובאדם. תת יחידה זו מרכיבה חלבונים שונים כדוגמת [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%9E%D7%9F הורמון המין LH] (הורמון הפועל עם FSH) ו [http://www.maccabi4u.co.il/7343-he/Maccabi.aspx TSH]. מבנה תת יחידה זו הינו שמור מאוד באורגניזמים שונים דבר המעיד על חשיבות המבנה לתפקוד תקין של החלבון.  &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Beta_amino_acid_and_alfa_light/4&#039;&amp;gt;תת יחידה β&amp;lt;/scene&amp;gt; המורכבת מ-129 חומצות אמינו ייחודית להורמון ובעלת אזור קושר רצפטור. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Ligand_amino_acid_seq/1&#039;&amp;gt;ההורמון כולו &amp;lt;/scene&amp;gt; הינו חלבון בן 245 חומצות אמינו ובעל מבנה אופייני לרצפטור. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_light/5&#039;&amp;gt;הרצפטור &amp;lt;/scene&amp;gt; (אשר החלק החוץ תאי שלו גובש עם ההורמון) הוא מסוג חלבון G-Coupled Protein בעל מבנה אופייני של צד חוץ תאי קושר הורמון, שבעה אזורים חוצי ממברנה ושרשרת מעבר אותות תוך תאית. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ניתן לאתר, כצפוי, את הרצפטור ל-FSH הן בתאי המטרה (הגונדות-שחלות ואשכים), אך גם בתאי בלוטת ההיפופיזה במוח המפרישים את ההורמון לזרם הדם, ואף בהיפותלמוס האחראי להפרשת GnRH המעורר את הפרשת ההורמון מההיפופיזה, זאת כחלק ממנגנון הבקרה (משוב שלילי) על מידת הפרשת ההורמון.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt; הדגשים מבניים&amp;lt;/center&amp;gt; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Ligand_secondary_structure/1&#039;&amp;gt;המבנה המרחבי השניוני של ההורמון&amp;lt;/scene&amp;gt; מבוסס  ברובו על משטחי β הנקראים sheet – β (המופיעים בצהוב), מעט מבנים סלילניים המכונים  helix  - α (המופיעים בסגול וורוד) וחיבורים מסתלסלים coiled coil (המופיעים בלבן). &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
כל תת יחידה, בין אם α או β, המרכיבה את ההורמון (ההורמון FSH) בעלת מבנה שניוני אופייני ומורכבת בעצמה משתי שרשראות:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_alpha_unit/1&#039;&amp;gt;תת יחידה α&amp;lt;/scene&amp;gt; של ההורמון בנויה &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/A_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;משרשרת A,&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/D_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;ומשרשרת D.&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_beta_unit/1&#039;&amp;gt;תת יחידה β&amp;lt;/scene&amp;gt; של ההורמון בנויה &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/B_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;משרשרת B&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/E_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;ומשרשרת E&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
ובעלת מבנה מרחבי דומה למבנה השניוני של תת יחידה α.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בדומה להורמון, גם &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondry_structure_receptor/1&#039;&amp;gt;המבנה השניוני המרחבי של הרצפטור&amp;lt;/scene&amp;gt; מבוסס ברובו על משטחי sheet – β.&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Ligand_on_receptor_scuffolding/1&#039;&amp;gt;המבנה הרביעוני&amp;lt;/scene&amp;gt; &lt;br /&gt;
(מבנה מרחבי המכליל תתי יחידות שונות המרכיבות את החלבון) הינו בעל מבנה כשל גשר מקושת העוטף למעשה את הצד החוץ תאי של הרצפטור. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
מבנה מיוחד זה נשמר ומתוחזק באמצעות&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Di-s_bonds_un_red/1&#039;&amp;gt;קשרים די סולפידים רבים&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
המייצבים את המולקולה. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
קשרים די סופלידיים אלו מאפשרים להורמון לשמור על מבנהו המרחבי המותאם אל הקולטן. במבנה זה ניתן לראות רעיון מרכזי בביולוגיה-התאמה בין מבנה לתפקיד; המבנה המרחבי של ההורמון קשור הדוקות להתאמתו לקולטן. עובדה זאת מסבירה את נוכחותם של 8 קשרים די סולפידיים (S-S)  שמורים, ואת שמירותן הגבוהה של &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Cysteine_residue_in_di_s-bond/1&#039;&amp;gt;חומצות האמינו מסוג ציסטאין &amp;lt;/scene&amp;gt;(אשר השייר שלהן מכיל גופרית) במולקולה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ניתן להבחין בקלות שהקשרים הדיסולפידיים בהורמון רבים מאשר ברצפטור. עם זאת, ניתן לזהות ברצפטור אזורים בעלי חזרות רבות של החומצה האמינית לאוצין. אזורים אלו מכונים אזורים עשירים בלאוצין (או LRR-Leucine Rich Repeats). על אף שעימוד של FSH עם חלבונים זהים באורגניזמים מרוחקים פילוגנטית אינו מעיד על שמירות גבוהה של אזור זה ברצפטור. ניתן להבחין בקלות שהאזור מתאפיין בחזרות רבות של לאוצין, חזרות רבות של לאוצין קשורות לאינטראקציה חלבון-חלבון. יתכן ששתי עובדות אלו הביאו לסיווג האזור כ &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Receptor_domain_-_lrr/1&#039;&amp;gt;Receptor Domain (האזור הקושר בקולטן)&amp;lt;/scene&amp;gt; (בורוד).&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
העמדות ההופכות את ההורמון לגליקופרוטאין הינן עמדות הגליקוזילציה &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Glycosylation_n_linked_asn/2&#039;&amp;gt;המכילות את החומצה האמינית אספרגין (ASN)&amp;lt;/scene&amp;gt;. השייר של החומצה האמינית אספרגין מכיל חנקן בעמדה N4. חנקן זה קושר באופן קוולנטי את &lt;br /&gt;
[http://www.infomed.co.il/definition-3666/ רב הסוכר (פוליסאכאריד)].&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מיקום עמדות הגליקוזילציה:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ביחידה α – ח. אמינו 76, ו102. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ביחידה β – ח. אמינו 25, ו42. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
גליקוזילציה מסוג זה (GlcNAc) מאפיינת חלבונים מופרשים או קשורי ממברנה בעיקר באאוקריוטים, ואינה מופיעה כלל בבקטריות, כאשר סוג הסוכר הנקשר משתנה בין המינים. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אתר זה הוא חשוב כי לעמדות העוברות N גליקוזילציה יש תפקידים חשובים עבור התא. הן תפקידים פנימיים כדוגמת השפעה על יציבות והמסיסות של המולקולה (בתנאי pH, וטמפרטורה שונים) ואף תפקידים חיצוניים חשובים בתיווך אותות בין תאיים. &lt;br /&gt;
מעניין שעמדות אלו, על אף תפקידן החשוב, לא מתאפיינות בשמירות גנטית גבוהה בין אורגניזמים רחוקים פילוגנטית. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Receptor_ligand_evol_reserved/1&#039;&amp;gt;רמות השימור האבולוציוני השונות של חומצות אמינו המרכיבות את הקולטן והרצפטור&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_ConSurf}}&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;תסמונות ומחלות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
תהליך [https://www.youtube.com/watch?v=cP61Z4T4_K0 ההומאוסטזיס] שומר את רמות ה FSH בטווח תקין באמצעות בקרה של משוב שלילי על ייצור והפרשת ההורמון, עובדה זאת מאפשרת להשתמש ברמות ההורמון הנמדד בדם על מנת לזהות מצבים שאינם תקינים. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
לדוגמא:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* בנשים, רמות FSH ו-LH יכולים לסייע באבחנה בין כשל שחלתי ראשוני לבין כשל משני. כשל משני נובע מאי תפקוד השחלות הנובע ממפגעים בבלוטת יותרת המוח (היפופיזה) או ההיפותאלאמוס הגורמים לירידה ברמת FSH. עליה ברמת FSH ו-LH בדרך כלל משקפת כשל שחלתי ראשוני (primary gonadal failure), כגון אי-ייצור שחלות (ovarian agenesis) או כריתתן, אי סדירות כרומוזומאלית (כמו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%A8 תסמונת Turner] עם חסר מלא או חלקי של אחד משני כרומוזומי X), וכשל בייצור זקיקים על ידי השחלות, נזק קרינתי או כימותרפי לשחלות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* רמה מוגברת של FSH בגברים תבוא לביטוי במצבים של כשל אשכים ראשוני, שיכול להיגרם כתוצאה מפגם מולד של ייצור אשכים (anorchia) או כתוצאה מפגיעה משנית הגורמת לנזק באשכים כגון סירוס. נזק התפתחותי לאשכים עלול להיגרם מאי-סדירות כרומוזומאלית כמו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%98%D7%A8 בתסמונת קליינפלטר] (עם הפרעת XXY וייצור זעום אם בכלל של זרע), או סיבות מולדות אחרות לניוון אשכים. נזק נרכש לאשכים כגון זה הנגרם על ידי נגיף חזרת, חבלה טראומטית, נזקי קרינה, אלכוהוליזם, orchitis, תסמונת Reifenstein (מום מולד הכרוך באי-ייצור זרע), כימותרפיה ומחלה אוטואימונית.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* אם זאת רמות גבוהות של FSH לא בהכרח מעידות על מחלה - ולכן חשובה ההתייעצות עם רופא!&lt;br /&gt;
דוגמה למצב תקין לחלוטין המתאפיין ברמות גבוהות של FSH הנמדד בדם הוא הגעה לגיל המעבר או מנפאוזה (גיל הפסקת הווסת). במצב זה יותרת המוח מייצרת כמויות לא מוגבלות של FSH כיוון שנפסק המשוב השלילי המגביל ייצור זה מהשחלות המאפיין את גיל הפוריות.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ישנן שתי מחלות הנקשרות למוטציות שונות ברצפטור ל FSH, אשר להן מופעים שונים בתכלית:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
*&amp;lt;U&amp;gt;	ODG1 - Ovarian dysgenesis 1, caused by mutation. &amp;lt;/U&amp;gt;&lt;br /&gt;
מחלה אוטוזומלית רצסיבית המאופיינת בהיעדר ווסת (primary), התפתחות ווריאבילית של סימני מין משניים, שחלות שלא התפתחו כהלכה ורמות גבוהות מאוד בסרום של הורמון מגרה זקיקים (FSH)   והורמון הגופיף הצהוב (LH). &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
*&amp;lt;U&amp;gt;	OHSS - Ovarian hyperstimulation syndrome, caused by mutations.&amp;lt;/U&amp;gt;&lt;br /&gt;
מחלה הנוצרת באופן ספונטני או כסיבוך איטרוגני של טיפול לעירור שחלתי הניתן במסגרת טיפולי הפריית מבחנה (IVF). הביטוי הקליני נע מכאב בטני וחוסר נוחות ועד הגדלה שחלתית ניכרת ונזילה מהנימים ומהשחלה. מצב זה עשוי לסכן חיים. הפתולוגיה המלווה את הסינדרום כוללת נוכחות של ריבוי ציסטות פוליקולריות מלאות בנוזל ומדממות בשילוב עם תאי הגופיף הצהוב. (hyperreactio luteinalis).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/StructureSection&amp;gt;&lt;br /&gt;
== דף עבודה  ==&lt;br /&gt;
[http://proteopedia.org/wiki/images/4/4c/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_-_%D7%93%D7%A3_%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%A2%D7%A8%D7%9A_FSH_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%94.pdf דף עבודה לערך FSH]&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
הדמיית מולקולת ההורמון המוצגת שגובשה עם חלק מהצד החיצוני של הרצפטור נלקחה מאתר PDB המכיל מאגר מידע מלא על חלבונים  &amp;lt;ref&amp;gt;1XWD, Crystal Structure of Human Follicle Stimulating Hormone Complexed with its Receptor http://dx.doi.org/10.2210/pdb1xwd/pdb &amp;lt;/ref&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
שימוש בתוכנת עיבוד והצגת המולקולה בוצעה באמצעות JSmol בפרוטיאופדיה &amp;lt;ref&amp;gt;DOI 10.1002/ijch.201300024&amp;lt;/ref&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
מידע מקיף אודות תת היחידות אלפא, ובטא וכן הנוגע לרצפטור עובד מתוך הערכים המתאימים שבוצעו מאתר Uniprot המאגם מידע ממגוון מקורות הנוגע לחלבונים&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה אלפא מידע מקיף, Glycoprotein hormones alpha chain http://www.uniprot.org/uniprot/P01215&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה בטא מידע מקיף, Follitropin subunit beta  http://www.uniprot.org/uniprot/P01225&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH רצפטור מידע מקיף, Follicle-stimulating hormone receptor   http://www.uniprot.org/uniprot/P23945&amp;lt;/ref&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
המאמר Structure–Function Relationships of Glycoprotein Hormones and Their Subunits’ Ancestors שימש לביסוס המידע הנוגע לקשר בין מבנה לתפקוד בהורמונים גליקופרוטאינים &lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;Structure–Function Relationships of Glycoprotein Hormones and Their Subunits’ Ancestors   https://doi.org/10.3389/fendo.2015.00026&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;references/&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Ofir Sigal</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2754308</id>
		<title>FSH (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2754308"/>
		<updated>2017-07-09T15:39:10Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Ofir Sigal: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;==FSH (Follicle Stimulating Hormone) הורמון מגרה זקיקים==&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 4em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;הורמון מגרה זקיקים (FSH – Follicle Stimulating Hormone)&lt;br /&gt;
הינו [http://www.infomed.co.il/definition-671/ גונדוטרופין] &lt;br /&gt;
הממלא תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה בבעלי חוליות. ההורמון  &lt;br /&gt;
  -מופרש בשני המינים על ידי תאים גונדוטרופיים בקדמת בלוטת יותרת המוח ([http://www.infomed.co.il/definition-1765/ היפופיזה]).  הגונדות  &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A9%D7%9A אשך]&lt;br /&gt;
או &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%97%D7%9C%D7%94 שחלה]&lt;br /&gt;
הינן איברי המטרה שלו.&lt;br /&gt;
 על גביי קרום תאי המטרה קיים &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor/3&#039;&amp;gt;קולטן להורמון זה&amp;lt;/scene&amp;gt; (מוצג ככדורים בצבעים שונים  המייצגים חומצות אמינו).&lt;br /&gt;
הפרשת גונדוטרופינים, וביניהם FSH, מתחילה בעקבות הפרשת הורמון-משחרר-גונאדוטרופין [https://he.wikipedia.org/wiki/GnRH (GnRH)] [http://www.infomed.co.il/definition-1146/ מההיפותלמוס] והשפעתו על בלוטת יותרת המוח.&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;פעילות וחשיבות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
רבייה, היא היכולת והאפשרות של מין להעמדת צאצאים פוריים, ומהווה אחד ממאפייני החיים. התפתחות מערכת הרבייה, הבשלתה ותפקודה התקין הינם בעלי חשיבות רבה בהמשכיות המין. FSH הינו הורמון חשוב ביותר בעל תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה הן בנקבות והן בזכרים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ניתן ללמוד על חשיבותו הרבה באמצעות בחינת מגוון תפקודיו הביולוגיים וע&amp;quot;י התייחסות לרמה הגבוהה של שמירות מבנית שניכרת &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;במבנה ההורמון (ורוד) והקולטן (רצפטור) (סגול)&amp;lt;/scene&amp;gt; במגוון מינים רחב.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;פעילות פיזיולוגית&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
[[Image:fsh feedback2.jpg|left|thumb|280px| תרשים משוב שלילי על הפרשת FSH ופעילותו הפיסיולוגית]]&lt;br /&gt;
FSH מווסת התפתחות ובשלות מינית, מעורר את הפרשרת סטרואידי המין - &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9F טסטוסטרון],&lt;br /&gt;
[http://www.infomed.co.il/definition-400/ אסטרוגן] &lt;br /&gt;
[https://www.cts.co.il/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%92%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9F ופרוגסטרון]&lt;br /&gt;
מהשחלות והאשכים.&lt;br /&gt;
הפרשת ההורמון גורמת לתהליכים שונים בקרב שני המינים:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בזכר&#039;&#039;&#039; הפרשת ההורמון גורמת להופעת סימני מין משניים, חיונית ליצירת תאי הזרע באבוביות הזרע ומעודדת את התפתחותם של צינוריות זרע באשכים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בנקבה&#039;&#039;&#039; הפרשת ההורמון במהלך המחזור החודשי גורמת להתפתחות הזקיק הראשוני הנמצא בשחלה, וכן מעודדת את הפרשת ההורמון אסטרוגן מהזקיק הבשל. הפרשת האסטרוגן מובילה למגוון תהליכים פיזיולוגיים ביניהם - פרוליפרציה  (התחלקות) של תאי רירית הרחם, הרחבת כלי הדם ברחם והרחבת תאי האפיתל בנרתיק.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
השינוי ברמות ההורמון בשני המינים מבוקר ע&amp;quot;י מנגנון משוב שלילי המורכב משלושה מרכיבים: &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* סטרואידי המין מעכבים את הפרשת GnRH מההיפותלמוס המביא להפרשת FSH מההיפופיזה. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* סטרואידי המין מעכבים את הפרשת FSH מההיפופיזה.&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* תוצאת פעולת FSH מובילה לעיכוב הפרשת FSH מההיפופיזה. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בגבר הפרשת FSH מעוכבת על ידי ספירת זרע גבוהה הגורמת לאותם תאים המכילים רצפטור ל FSH ומביאים ליצירת תאי זרע (תאי sertoli) להפריש inhibin המעכב את התבטאות FSH.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בנשים inhibin B המופרש מהזקיקים הבשלים מביא לדעיכה ברמת FSH, זהו השלב הזקיקי בסוף הפאזה הפוליקולארית.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;StructureSection load=&#039;1XWD&#039; size=&#039;400&#039; side=&#039;right&#039; scene=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt; על החלבון &amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
ההורמון FSH הינו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F גליקופרוטאין] המורכב משתי תתי יחידות שונות (הטרודימר): &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alfa_amino_acid_and_beta_light/4&#039;&amp;gt;תת יחידה α&amp;lt;/scene&amp;gt; (מוצגת ככדורים בצבעים שונים בהתאם לסוג חומצות האמינו) המורכבת מ-116 חומצות אמינו ומופיעה ביונקים שונים ובאדם. תת יחידה זו מרכיבה חלבונים שונים כדוגמת [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%9E%D7%9F הורמון המין LH] (הורמון הפועל עם FSH) ו [http://www.maccabi4u.co.il/7343-he/Maccabi.aspx TSH]. מבנה תת יחידה זו הינו שמור מאוד באורגניזמים שונים דבר המעיד על חשיבות המבנה לתפקוד תקין של החלבון.  &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Beta_amino_acid_and_alfa_light/4&#039;&amp;gt;תת יחידה β&amp;lt;/scene&amp;gt; המורכבת מ-129 חומצות אמינו ייחודית להורמון ובעלת אזור קושר רצפטור. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Ligand_amino_acid_seq/1&#039;&amp;gt;ההורמון כולו &amp;lt;/scene&amp;gt; הינו חלבון בן 245 חומצות אמינו ובעל מבנה אופייני לרצפטור. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_light/5&#039;&amp;gt;הרצפטור &amp;lt;/scene&amp;gt; (אשר החלק החוץ תאי שלו גובש עם ההורמון) הוא מסוג חלבון G-Coupled Protein בעל מבנה אופייני של צד חוץ תאי קושר הורמון, שבעה אזורים חוצי ממברנה ושרשרת מעבר אותות תוך תאית. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ניתן לאתר, כצפוי, את הרצפטור ל-FSH הן בתאי המטרה (הגונדות-שחלות ואשכים), אך גם בתאי בלוטת ההיפופיזה במוח המפרישים את ההורמון לזרם הדם, ואף בהיפותלמוס האחראי להפרשת GnRH המעורר את הפרשת ההורמון מההיפופיזה, זאת כחלק ממנגנון הבקרה (משוב שלילי) על מידת הפרשת ההורמון.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt; הדגשים מבניים&amp;lt;/center&amp;gt; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Ligand_secondary_structure/1&#039;&amp;gt;המבנה המרחבי השניוני של ההורמון&amp;lt;/scene&amp;gt; מבוסס  ברובו על משטחי β הנקראים sheet – β (המופיעים בצהוב), מעט מבנים סלילניים המכונים  helix  - α (המופיעים בסגול וורוד) וחיבורים מסתלסלים coiled coil (המופיעים בלבן). &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
כל תת יחידה, בין אם α או β, המרכיבה את ההורמון (ההורמון FSH) בעלת מבנה שניוני אופייני ומורכבת בעצמה משתי שרשראות:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_alpha_unit/1&#039;&amp;gt;תת יחידה α&amp;lt;/scene&amp;gt; של ההורמון בנויה &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/A_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;משרשרת A,&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/D_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;ומשרשרת D.&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_beta_unit/1&#039;&amp;gt;תת יחידה β&amp;lt;/scene&amp;gt; של ההורמון בנויה &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/B_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;משרשרת B&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/E_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;ומשרשרת E&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
ובעלת מבנה מרחבי דומה למבנה השניוני של תת יחידה α.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בדומה להורמון, גם &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondry_structure_receptor/1&#039;&amp;gt;המבנה השניוני המרחבי של הרצפטור&amp;lt;/scene&amp;gt; מבוסס ברובו על משטחי sheet – β.&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Ligand_on_receptor_scuffolding/1&#039;&amp;gt;המבנה הרביעוני&amp;lt;/scene&amp;gt; &lt;br /&gt;
(מבנה מרחבי המכליל תתי יחידות שונות המרכיבות את החלבון) הינו בעל מבנה כשל גשר מקושת העוטף למעשה את הצד החוץ תאי של הרצפטור. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
מבנה מיוחד זה נשמר ומתוחזק באמצעות&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Di-s_bonds_un_red/1&#039;&amp;gt;קשרים די סולפידים רבים&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
המייצבים את המולקולה. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
קשרים די סופלידיים אלו מאפשרים להורמון לשמור על מבנהו המרחבי המותאם אל הקולטן. במבנה זה ניתן לראות רעיון מרכזי בביולוגיה-התאמה בין מבנה לתפקיד; המבנה המרחבי של ההורמון קשור הדוקות להתאמתו לקולטן. עובדה זאת מסבירה את נוכחותם של 8 קשרים די סולפידיים (S-S)  שמורים, ואת שמירותן הגבוהה של &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Cysteine_residue_in_di_s-bond/1&#039;&amp;gt;חומצות האמינו מסוג ציסטאין &amp;lt;/scene&amp;gt;(אשר השייר שלהן מכיל גופרית) במולקולה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ניתן להבחין בקלות שהקשרים הדיסולפידיים בהורמון רבים מאשר ברצפטור. עם זאת, ניתן לזהות ברצפטור אזורים בעלי חזרות רבות של החומצה האמינית לאוצין. אזורים אלו מכונים אזורים עשירים בלאוצין (או LRR-Leucine Rich Repeats). על אף שעימוד של FSH עם חלבונים זהים באורגניזמים מרוחקים פילוגנטית אינו מעיד על שמירות גבוהה של אזור זה ברצפטור. ניתן להבחין בקלות שהאזור מתאפיין בחזרות רבות של לאוצין, חזרות רבות של לאוצין קשורות לאינטראקציה חלבון-חלבון. יתכן ששתי עובדות אלו הביאו לסיווג האזור כ &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Receptor_domain_-_lrr/1&#039;&amp;gt;Receptor Domain (האזור הקושר בקולטן)&amp;lt;/scene&amp;gt; (בורוד).&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
העמדות ההופכות את ההורמון לגליקופרוטאין הינן עמדות הגליקוזילציה &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Glycosylation_n_linked_asn/2&#039;&amp;gt;המכילות את החומצה האמינית אספרגין (ASN)&amp;lt;/scene&amp;gt;. השייר של החומצה האמינית אספרגין מכיל חנקן בעמדה N4. חנקן זה קושר באופן קוולנטי את &lt;br /&gt;
[http://www.infomed.co.il/definition-3666/ רב הסוכר (פוליסאכאריד)].&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מיקום עמדות הגליקוזילציה:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ביחידה α – ח. אמינו 76, ו102. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ביחידה β – ח. אמינו 25, ו42. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
גליקוזילציה מסוג זה (GlcNAc) מאפיינת חלבונים מופרשים או קשורי ממברנה בעיקר באאוקריוטים, ואינה מופיעה כלל בבקטריות, כאשר סוג הסוכר הנקשר משתנה בין המינים. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אתר זה הוא חשוב כי לעמדות העוברות N גליקוזילציה יש תפקידים חשובים עבור התא. הן תפקידים פנימיים כדוגמת השפעה על יציבות והמסיסות של המולקולה (בתנאי pH, וטמפרטורה שונים) ואף תפקידים חיצוניים חשובים בתיווך אותות בין תאיים. &lt;br /&gt;
מעניין שעמדות אלו, על אף תפקידן החשוב, לא מתאפיינות בשמירות גנטית גבוהה בין אורגניזמים רחוקים פילוגנטית. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Receptor_ligand_evol_reserved/1&#039;&amp;gt;רמות השימור האבולוציוני השונות של חומצות אמינו המרכיבות את הקולטן והרצפטור&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_ConSurf}}&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;תסמונות ומחלות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
תהליך [https://www.youtube.com/watch?v=cP61Z4T4_K0 ההומאוסטזיס] שומר את רמות ה FSH בטווח תקין באמצעות בקרה של משוב שלילי על ייצור והפרשת ההורמון, עובדה זאת מאפשרת להשתמש ברמות ההורמון הנמדד בדם על מנת לזהות מצבים שאינם תקינים. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
לדוגמא:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* בנשים, רמות FSH ו-LH יכולים לסייע באבחנה בין כשל שחלתי ראשוני לבין כשל משני. כשל משני נובע מאי תפקוד השחלות הנובע ממפגעים בבלוטת יותרת המוח (היפופיזה) או ההיפותאלאמוס הגורמים לירידה ברמת FSH. עליה ברמת FSH ו-LH בדרך כלל משקפת כשל שחלתי ראשוני (primary gonadal failure), כגון אי-ייצור שחלות (ovarian agenesis) או כריתתן, אי סדירות כרומוזומאלית (כמו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%A8 תסמונת Turner] עם חסר מלא או חלקי של אחד משני כרומוזומי X), וכשל בייצור זקיקים על ידי השחלות, נזק קרינתי או כימותרפי לשחלות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* רמה מוגברת של FSH בגברים תבוא לביטוי במצבים של כשל אשכים ראשוני, שיכול להיגרם כתוצאה מפגם מולד של ייצור אשכים (anorchia) או כתוצאה מפגיעה משנית הגורמת לנזק באשכים כגון סירוס. נזק התפתחותי לאשכים עלול להיגרם מאי-סדירות כרומוזומאלית כמו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%98%D7%A8 בתסמונת קליינפלטר] (עם הפרעת XXY וייצור זעום אם בכלל של זרע), או סיבות מולדות אחרות לניוון אשכים. נזק נרכש לאשכים כגון זה הנגרם על ידי נגיף חזרת, חבלה טראומטית, נזקי קרינה, אלכוהוליזם, orchitis, תסמונת Reifenstein (מום מולד הכרוך באי-ייצור זרע), כימותרפיה ומחלה אוטואימונית.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* אם זאת רמות גבוהות של FSH לא בהכרח מעידות על מחלה - ולכן חשובה ההתייעצות עם רופא!&lt;br /&gt;
דוגמה למצב תקין לחלוטין המתאפיין ברמות גבוהות של FSH הנמדד בדם הוא הגעה לגיל המעבר או מנפאוזה (גיל הפסקת הווסת). במצב זה יותרת המוח מייצרת כמויות לא מוגבלות של FSH כיוון שנפסק המשוב השלילי המגביל ייצור זה מהשחלות המאפיין את גיל הפוריות.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ישנן שתי מחלות הנקשרות למוטציות שונות ברצפטור ל FSH, אשר להן מופעים שונים בתכלית:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
*&amp;lt;U&amp;gt;	ODG1 - Ovarian dysgenesis 1, caused by mutation. &amp;lt;/U&amp;gt;&lt;br /&gt;
מחלה אוטוזומלית רצסיבית המאופיינת בהיעדר ווסת (primary), התפתחות ווריאבילית של סימני מין משניים, שחלות שלא התפתחו כהלכה ורמות גבוהות מאוד בסרום של הורמון מגרה זקיקים (FSH)   והורמון הגופיף הצהוב (LH). &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
*&amp;lt;U&amp;gt;	OHSS - Ovarian hyperstimulation syndrome, caused by mutations.&amp;lt;/U&amp;gt;&lt;br /&gt;
מחלה הנוצרת באופן ספונטני או כסיבוך איטרוגני של טיפול לעירור שחלתי הניתן במסגרת טיפולי הפריית מבחנה (IVF). הביטוי הקליני נע מכאב בטני וחוסר נוחות ועד הגדלה שחלתית ניכרת ונזילה מהנימים ומהשחלה. מצב זה עשוי לסכן חיים. הפתולוגיה המלווה את הסינדרום כוללת נוכחות של ריבוי ציסטות פוליקולריות מלאות בנוזל ומדממות בשילוב עם תאי הגופיף הצהוב. (hyperreactio luteinalis).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/StructureSection&amp;gt;&lt;br /&gt;
== דף עבודה  ==&lt;br /&gt;
[http://proteopedia.org/wiki/images/4/4c/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_-_%D7%93%D7%A3_%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%A2%D7%A8%D7%9A_FSH_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%94.pdf דף עבודה לערך FSH]&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
הדמיית מולקולת ההורמון המוצגת שגובשה עם חלק מהצד החיצוני של הרצפטור נלקחה מאתר PDB המכיל מאגר מידע מלא על חלבונים  &amp;lt;ref&amp;gt;1XWD, Crystal Structure of Human Follicle Stimulating Hormone Complexed with its Receptor http://dx.doi.org/10.2210/pdb1xwd/pdb &amp;lt;/ref&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
שימוש בתוכנת עיבוד והצגת המולקולה בוצעה באמצעות JSmol בפרוטיאופדיה &amp;lt;ref&amp;gt;DOI 10.1002/ijch.201300024&amp;lt;/ref&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
מידע מקיף אודות תת היחידות אלפא, ובטא וכן הנוגע לרצפטור עובד מתוך הערכים המתאימים שבוצעו מאתר Uniprot המאגם מידע ממגוון מקורות הנוגע לחלבונים&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה אלפא מידע מקיף, Glycoprotein hormones alpha chain http://www.uniprot.org/uniprot/P01215&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה בטא מידע מקיף, Follitropin subunit beta  http://www.uniprot.org/uniprot/P01225&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH רצפטור מידע מקיף, Follicle-stimulating hormone receptor   http://www.uniprot.org/uniprot/P23945&amp;lt;/ref&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
המאמר Structure–Function Relationships of Glycoprotein Hormones and Their Subunits’ Ancestors שימש לביסוס המידע הנוגע לקשר בין מבנה לתפקוד בהורמונים גליקופרוטאינים &lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;Structure–Function Relationships of Glycoprotein Hormones and Their Subunits’ Ancestors   https://doi.org/10.3389/fendo.2015.00026&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;references/&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Ofir Sigal</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2754307</id>
		<title>FSH (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2754307"/>
		<updated>2017-07-09T15:29:45Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Ofir Sigal: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;==FSH (Follicle Stimulating Hormone) הורמון מגרה זקיקים==&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 4em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;הורמון מגרה זקיקים (FSH – Follicle Stimulating Hormone)&lt;br /&gt;
הינו [http://www.infomed.co.il/definition-671/ גונדוטרופין] &lt;br /&gt;
הממלא תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה בבעלי חוליות. ההורמון  &lt;br /&gt;
  -מופרש בשני המינים על ידי תאים גונדוטרופיים בקדמת בלוטת יותרת המוח ([http://www.infomed.co.il/definition-1765/ היפופיזה]).  הגונדות  &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A9%D7%9A אשך]&lt;br /&gt;
או &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%97%D7%9C%D7%94 שחלה]&lt;br /&gt;
הינן איברי המטרה שלו.&lt;br /&gt;
 על גביי קרום תאי המטרה קיים &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor/3&#039;&amp;gt;קולטן להורמון זה&amp;lt;/scene&amp;gt; (מוצג ככדורים בצבעים שונים  המייצגים חומצות אמינו).&lt;br /&gt;
הפרשת גונדוטרופינים, וביניהם FSH, מתחילה בעקבות הפרשת הורמון-משחרר-גונאדוטרופין [https://he.wikipedia.org/wiki/GnRH (GnRH)] [http://www.infomed.co.il/definition-1146/ מההיפותלמוס] והשפעתו על בלוטת יותרת המוח.&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;פעילות וחשיבות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
רבייה, היא היכולת והאפשרות של מין להעמדת צאצאים פוריים, ומהווה אחד ממאפייני החיים. התפתחות מערכת הרבייה, הבשלתה ותפקודה התקין הינם בעלי חשיבות רבה בהמשכיות המין. FSH הינו הורמון חשוב ביותר בעל תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה הן בנקבות והן בזכרים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ניתן ללמוד על חשיבותו הרבה באמצעות בחינת מגוון תפקודיו הביולוגיים וע&amp;quot;י התייחסות לרמה הגבוהה של שמירות מבנית שניכרת &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;במבנה ההורמון (ורוד) והקולטן (רצפטור) (סגול)&amp;lt;/scene&amp;gt; במגוון מינים רחב.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;פעילות פיזיולוגית&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
[[Image:fsh feedback2.jpg|left|thumb|280px| תרשים משוב שלילי על הפרשת FSH ופעילותו הפיסיולוגית]]&lt;br /&gt;
FSH מווסת התפתחות ובשלות מינית, מעורר את הפרשרת סטרואידי המין - &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9F טסטוסטרון],&lt;br /&gt;
[http://www.infomed.co.il/definition-400/ אסטרוגן] &lt;br /&gt;
[https://www.cts.co.il/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%92%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9F ופרוגסטרון]&lt;br /&gt;
מהשחלות והאשכים.&lt;br /&gt;
הפרשת ההורמון גורמת לתהליכים שונים בקרב שני המינים:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בזכר&#039;&#039;&#039; הפרשת ההורמון גורמת להופעת סימני מין משניים, חיונית ליצירת תאי הזרע באבוביות הזרע ומעודדת את התפתחותם של צינוריות זרע באשכים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בנקבה&#039;&#039;&#039; הפרשת ההורמון במהלך המחזור החודשי גורמת להתפתחות הזקיק הראשוני הנמצא בשחלה, וכן מעודדת את הפרשת ההורמון אסטרוגן מהזקיק הבשל. הפרשת האסטרוגן מובילה למגוון תהליכים פיזיולוגיים ביניהם - פרוליפרציה  (התחלקות) של תאי רירית הרחם, הרחבת כלי הדם ברחם והרחבת תאי האפיתל בנרתיק.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
השינוי ברמות ההורמון בשני המינים מבוקר ע&amp;quot;י מנגנון משוב שלילי המורכב משלושה מרכיבים: &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* סטרואידי המין מעכבים את הפרשת GnRH מההיפותלמוס המביא להפרשת FSH מההיפופיזה. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* סטרואידי המין מעכבים את הפרשת FSH מההיפופיזה.&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* תוצאת פעולת FSH מובילה לעיכוב הפרשת FSH מההיפופיזה. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בגבר הפרשת FSH מעוכבת על ידי ספירת זרע גבוהה הגורמת לאותם תאים המכילים רצפטור ל FSH ומביאים ליצירת תאי זרע (תאי sertoli) להפריש inhibin המעכב את התבטאות FSH.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בנשים inhibin B המופרש מהזקיקים הבשלים מביא לדעיכה ברמת FSH, זהו השלב הזקיקי בסוף הפאזה הפוליקולארית.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;StructureSection load=&#039;1XWD&#039; size=&#039;400&#039; side=&#039;right&#039; scene=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt; על החלבון &amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
ההורמון FSH הינו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F גליקופרוטאין] המורכב משתי תתי יחידות שונות (הטרודימר): &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alfa_amino_acid_and_beta_light/4&#039;&amp;gt;תת יחידה α&amp;lt;/scene&amp;gt; (מוצגת ככדורים בצבעים שונים בהתאם לסוג חומצות האמינו) המורכבת מ-116 חומצות אמינו ומופיעה ביונקים שונים ובאדם. תת יחידה זו מרכיבה חלבונים שונים כדוגמת [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%9E%D7%9F הורמון המין LH] (הורמון הפועל עם FSH) ו [http://www.maccabi4u.co.il/7343-he/Maccabi.aspx TSH]. מבנה תת יחידה זו הינו שמור מאוד באורגניזמים שונים דבר המעיד על חשיבות המבנה לתפקוד תקין של החלבון.  &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Beta_amino_acid_and_alfa_light/4&#039;&amp;gt;תת יחידה β&amp;lt;/scene&amp;gt; המורכבת מ-129 חומצות אמינו ייחודית להורמון ובעלת אזור קושר רצפטור. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Ligand_amino_acid_seq/1&#039;&amp;gt;ההורמון כולו &amp;lt;/scene&amp;gt; הינו חלבון בן 245 חומצות אמינו ובעל מבנה אופייני לרצפטור. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_light/5&#039;&amp;gt;הרצפטור &amp;lt;/scene&amp;gt; (אשר החלק החוץ תאי שלו גובש עם ההורמון) הוא מסוג חלבון G-Coupled Protein בעל מבנה אופייני של צד חוץ תאי קושר הורמון, שבעה אזורים חוצי ממברנה ושרשרת מעבר אותות תוך תאית. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ניתן לאתר, כצפוי, את הרצפטור ל-FSH הן בתאי המטרה (הגונדות-שחלות ואשכים), אך גם בתאי בלוטת ההיפופיזה במוח המפרישים את ההורמון לזרם הדם, ואף בהיפותלמוס האחראי להפרשת GnRH המעורר את הפרשת ההורמון מההיפופיזה, זאת כחלק ממנגנון הבקרה (משוב שלילי) על מידת הפרשת ההורמון.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt; הדגשים מבניים&amp;lt;/center&amp;gt; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Ligand_secondary_structure/1&#039;&amp;gt;המבנה המרחבי השניוני של ההורמון&amp;lt;/scene&amp;gt; מבוסס  ברובו על משטחי β הנקראים sheet – β (המופיעים בצהוב), מעט מבנים סלילניים המכונים  helix  - α (המופיעים בסגול וורוד) וחיבורים מסתלסלים coiled coil (המופיעים בלבן). &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
כל תת יחידה, בין אם α או β, המרכיבה את ההורמון (ההורמון FSH) בעלת מבנה שניוני אופייני ומורכבת בעצמה משתי שרשראות:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_alpha_unit/1&#039;&amp;gt;תת יחידה α&amp;lt;/scene&amp;gt; של ההורמון בנויה &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/A_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;משרשרת A,&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/D_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;ומשרשרת D.&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_beta_unit/1&#039;&amp;gt;תת יחידה β&amp;lt;/scene&amp;gt; של ההורמון בנויה &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/B_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;משרשרת B&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/E_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;ומשרשרת E&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
ובעלת מבנה מרחבי דומה למבנה השניוני של תת יחידה α.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בדומה להורמון, גם &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondry_structure_receptor/1&#039;&amp;gt;המבנה השניוני המרחבי של הרצפטור&amp;lt;/scene&amp;gt; מבוסס ברובו על משטחי sheet – β.&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Ligand_on_receptor_scuffolding/1&#039;&amp;gt;המבנה הרביעוני&amp;lt;/scene&amp;gt; &lt;br /&gt;
(מבנה מרחבי המכליל תתי יחידות שונות המרכיבות את החלבון) הינו בעל מבנה כשל גשר מקושת העוטף למעשה את הצד החוץ תאי של הרצפטור. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
מבנה מיוחד זה נשמר ומתוחזק באמצעות&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Di-s_bonds_un_red/1&#039;&amp;gt;קשרים די סולפידים רבים&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
המייצבים את המולקולה. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
קשרים די סופלידיים אלו מאפשרים להורמון לשמור על מבנהו המרחבי המותאם אל הקולטן. במבנה זה ניתן לראות רעיון מרכזי בביולוגיה-התאמה בין מבנה לתפקיד; המבנה המרחבי של ההורמון קשור הדוקות להתאמתו לקולטן. עובדה זאת מסבירה את נוכחותם של 8 קשרים די סולפידיים (S-S)  שמורים, ואת שמירותן הגבוהה של &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Cysteine_residue_in_di_s-bond/1&#039;&amp;gt;חומצות האמינו מסוג ציסטאין &amp;lt;/scene&amp;gt;(אשר השייר שלהן מכיל גופרית) במולקולה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ניתן להבחין בקלות שהקשרים הדיסולפידיים בהורמון רבים מאשר ברצפטור. עם זאת, ניתן לזהות ברצפטור אזורים בעלי חזרות רבות של החומצה האמינית לאוצין. אזורים אלו מכונים אזורים עשירים בלאוצין (או LRR-Leucine Rich Repeats). על אף שעימוד של FSH עם חלבונים זהים באורגניזמים מרוחקים פילוגנטית אינו מעיד על שמירות גבוהה של אזור זה ברצפטור. ניתן להבחין בקלות שהאזור מתאפיין בחזרות רבות של לאוצין, חזרות רבות של לאוצין קשורות לאינטראקציה חלבון-חלבון. יתכן ששתי עובדות אלו הביאו לסיווג האזור כ &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Receptor_domain_-_lrr/1&#039;&amp;gt;Receptor Domain (האזור הקושר בקולטן)&amp;lt;/scene&amp;gt; (בורוד).&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
העמדות ההופכות את ההורמון לגליקופרוטאין הינן עמדות הגליקוזילציה &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Glycosylation_n_linked_asn/1&#039;&amp;gt;המכילות את החומצה האמינית אספרגין (ASN)&amp;lt;/scene&amp;gt;. השייר של החומצה האמינית אספרגין מכיל חנקן בעמדה N4. חנקן זה קושר באופן קוולנטי את &lt;br /&gt;
[http://www.infomed.co.il/definition-3666/ רב הסוכר (פוליסאכאריד)].&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מיקום עמדות הגליקוזילציה:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ביחידה α – ח. אמינו 76, ו102. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ביחידה β – ח. אמינו 25, ו42. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
גליקוזילציה מסוג זה (GlcNAc) מאפיינת חלבונים מופרשים או קשורי ממברנה בעיקר באאוקריוטים, ואינה מופיעה כלל בבקטריות, כאשר סוג הסוכר הנקשר משתנה בין המינים. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אתר זה הוא חשוב כי לעמדות העוברות N גליקוזילציה יש תפקידים חשובים עבור התא. הן תפקידים פנימיים כדוגמת השפעה על יציבות והמסיסות של המולקולה (בתנאי pH, וטמפרטורה שונים) ואף תפקידים חיצוניים חשובים בתיווך אותות בין תאיים. &lt;br /&gt;
מעניין שעמדות אלו, על אף תפקידן החשוב, לא מתאפיינות בשמירות גנטית גבוהה בין אורגניזמים רחוקים פילוגנטית. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Receptor_ligand_evol_reserved/1&#039;&amp;gt;רמות השימור האבולוציוני השונות של חומצות אמינו המרכיבות את הקולטן והרצפטור&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_ConSurf}}&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;תסמונות ומחלות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
תהליך [https://www.youtube.com/watch?v=cP61Z4T4_K0 ההומאוסטזיס] שומר את רמות ה FSH בטווח תקין באמצעות בקרה של משוב שלילי על ייצור והפרשת ההורמון, עובדה זאת מאפשרת להשתמש ברמות ההורמון הנמדד בדם על מנת לזהות מצבים שאינם תקינים. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
לדוגמא:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* בנשים, רמות FSH ו-LH יכולים לסייע באבחנה בין כשל שחלתי ראשוני לבין כשל משני. כשל משני נובע מאי תפקוד השחלות הנובע ממפגעים בבלוטת יותרת המוח (היפופיזה) או ההיפותאלאמוס הגורמים לירידה ברמת FSH. עליה ברמת FSH ו-LH בדרך כלל משקפת כשל שחלתי ראשוני (primary gonadal failure), כגון אי-ייצור שחלות (ovarian agenesis) או כריתתן, אי סדירות כרומוזומאלית (כמו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%A8 תסמונת Turner] עם חסר מלא או חלקי של אחד משני כרומוזומי X), וכשל בייצור זקיקים על ידי השחלות, נזק קרינתי או כימותרפי לשחלות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* רמה מוגברת של FSH בגברים תבוא לביטוי במצבים של כשל אשכים ראשוני, שיכול להיגרם כתוצאה מפגם מולד של ייצור אשכים (anorchia) או כתוצאה מפגיעה משנית הגורמת לנזק באשכים כגון סירוס. נזק התפתחותי לאשכים עלול להיגרם מאי-סדירות כרומוזומאלית כמו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%98%D7%A8 בתסמונת קליינפלטר] (עם הפרעת XXY וייצור זעום אם בכלל של זרע), או סיבות מולדות אחרות לניוון אשכים. נזק נרכש לאשכים כגון זה הנגרם על ידי נגיף חזרת, חבלה טראומטית, נזקי קרינה, אלכוהוליזם, orchitis, תסמונת Reifenstein (מום מולד הכרוך באי-ייצור זרע), כימותרפיה ומחלה אוטואימונית.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* אם זאת רמות גבוהות של FSH לא בהכרח מעידות על מחלה - ולכן חשובה ההתייעצות עם רופא!&lt;br /&gt;
דוגמה למצב תקין לחלוטין המתאפיין ברמות גבוהות של FSH הנמדד בדם הוא הגעה לגיל המעבר או מנפאוזה (גיל הפסקת הווסת). במצב זה יותרת המוח מייצרת כמויות לא מוגבלות של FSH כיוון שנפסק המשוב השלילי המגביל ייצור זה מהשחלות המאפיין את גיל הפוריות.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ישנן שתי מחלות הנקשרות למוטציות שונות ברצפטור ל FSH, אשר להן מופעים שונים בתכלית:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
*&amp;lt;U&amp;gt;	ODG1 - Ovarian dysgenesis 1, caused by mutation. &amp;lt;/U&amp;gt;&lt;br /&gt;
מחלה אוטוזומלית רצסיבית המאופיינת בהיעדר ווסת (primary), התפתחות ווריאבילית של סימני מין משניים, שחלות שלא התפתחו כהלכה ורמות גבוהות מאוד בסרום של הורמון מגרה זקיקים (FSH)   והורמון הגופיף הצהוב (LH). &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
*&amp;lt;U&amp;gt;	OHSS - Ovarian hyperstimulation syndrome, caused by mutations.&amp;lt;/U&amp;gt;&lt;br /&gt;
מחלה הנוצרת באופן ספונטני או כסיבוך איטרוגני של טיפול לעירור שחלתי הניתן במסגרת טיפולי הפריית מבחנה (IVF). הביטוי הקליני נע מכאב בטני וחוסר נוחות ועד הגדלה שחלתית ניכרת ונזילה מהנימים ומהשחלה. מצב זה עשוי לסכן חיים. הפתולוגיה המלווה את הסינדרום כוללת נוכחות של ריבוי ציסטות פוליקולריות מלאות בנוזל ומדממות בשילוב עם תאי הגופיף הצהוב. (hyperreactio luteinalis).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/StructureSection&amp;gt;&lt;br /&gt;
== דף עבודה  ==&lt;br /&gt;
[http://proteopedia.org/wiki/images/4/4c/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_-_%D7%93%D7%A3_%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%A2%D7%A8%D7%9A_FSH_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%94.pdf דף עבודה לערך FSH]&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
הדמיית מולקולת ההורמון המוצגת שגובשה עם חלק מהצד החיצוני של הרצפטור נלקחה מאתר PDB המכיל מאגר מידע מלא על חלבונים  &amp;lt;ref&amp;gt;1XWD, Crystal Structure of Human Follicle Stimulating Hormone Complexed with its Receptor http://dx.doi.org/10.2210/pdb1xwd/pdb &amp;lt;/ref&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
שימוש בתוכנת עיבוד והצגת המולקולה בוצעה באמצעות JSmol בפרוטיאופדיה &amp;lt;ref&amp;gt;DOI 10.1002/ijch.201300024&amp;lt;/ref&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
מידע מקיף אודות תת היחידות אלפא, ובטא וכן הנוגע לרצפטור עובד מתוך הערכים המתאימים שבוצעו מאתר Uniprot המאגם מידע ממגוון מקורות הנוגע לחלבונים&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה אלפא מידע מקיף, Glycoprotein hormones alpha chain http://www.uniprot.org/uniprot/P01215&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה בטא מידע מקיף, Follitropin subunit beta  http://www.uniprot.org/uniprot/P01225&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH רצפטור מידע מקיף, Follicle-stimulating hormone receptor   http://www.uniprot.org/uniprot/P23945&amp;lt;/ref&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
המאמר Structure–Function Relationships of Glycoprotein Hormones and Their Subunits’ Ancestors שימש לביסוס המידע הנוגע לקשר בין מבנה לתפקוד בהורמונים גליקופרוטאינים &lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;Structure–Function Relationships of Glycoprotein Hormones and Their Subunits’ Ancestors   https://doi.org/10.3389/fendo.2015.00026&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;references/&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Ofir Sigal</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2754306</id>
		<title>FSH (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2754306"/>
		<updated>2017-07-09T15:28:44Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Ofir Sigal: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;==FSH (Follicle Stimulating Hormone) הורמון מגרה זקיקים==&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 4em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;הורמון מגרה זקיקים (FSH – Follicle Stimulating Hormone)&lt;br /&gt;
הינו [http://www.infomed.co.il/definition-671/ גונדוטרופין] &lt;br /&gt;
הממלא תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה בבעלי חוליות. ההורמון  &lt;br /&gt;
  -מופרש בשני המינים על ידי תאים גונדוטרופיים בקדמת בלוטת יותרת המוח ([http://www.infomed.co.il/definition-1765/ היפופיזה]).  הגונדות  &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A9%D7%9A אשך]&lt;br /&gt;
או &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%97%D7%9C%D7%94 שחלה]&lt;br /&gt;
הינן איברי המטרה שלו.&lt;br /&gt;
 על גביי קרום תאי המטרה קיים &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor/3&#039;&amp;gt;קולטן להורמון זה&amp;lt;/scene&amp;gt; (מוצג ככדורים בצבעים שונים  המייצגים חומצות אמינו).&lt;br /&gt;
הפרשת גונדוטרופינים, וביניהם FSH, מתחילה בעקבות הפרשת הורמון-משחרר-גונאדוטרופין [https://he.wikipedia.org/wiki/GnRH (GnRH)] [http://www.infomed.co.il/definition-1146/ מההיפותלמוס] והשפעתו על בלוטת יותרת המוח.&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;פעילות וחשיבות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
רבייה, היא היכולת והאפשרות של מין להעמדת צאצאים פוריים, ומהווה אחד ממאפייני החיים. התפתחות מערכת הרבייה, הבשלתה ותפקודה התקין הינם בעלי חשיבות רבה בהמשכיות המין. FSH הינו הורמון חשוב ביותר בעל תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה הן בנקבות והן בזכרים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ניתן ללמוד על חשיבותו הרבה באמצעות בחינת מגוון תפקודיו הביולוגיים וע&amp;quot;י התייחסות לרמה הגבוהה של שמירות מבנית שניכרת &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;במבנה ההורמון (ורוד) והקולטן (רצפטור) (סגול)&amp;lt;/scene&amp;gt; במגוון מינים רחב.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;פעילות פיזיולוגית&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
[[Image:fsh feedback2.jpg|left|thumb|280px| תרשים משוב שלילי על הפרשת FSH ופעילותו הפיסיולוגית]]&lt;br /&gt;
FSH מווסת התפתחות ובשלות מינית, מעורר את הפרשרת סטרואידי המין - &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9F טסטוסטרון],&lt;br /&gt;
[http://www.infomed.co.il/definition-400/ אסטרוגן] &lt;br /&gt;
[https://www.cts.co.il/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%92%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9F ופרוגסטרון]&lt;br /&gt;
מהשחלות והאשכים.&lt;br /&gt;
הפרשת ההורמון גורמת לתהליכים שונים בקרב שני המינים:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בזכר&#039;&#039;&#039; הפרשת ההורמון גורמת להופעת סימני מין משניים, חיונית ליצירת תאי הזרע באבוביות הזרע ומעודדת את התפתחותם של צינוריות זרע באשכים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בנקבה&#039;&#039;&#039; הפרשת ההורמון במהלך המחזור החודשי גורמת להתפתחות הזקיק הראשוני הנמצא בשחלה, וכן מעודדת את הפרשת ההורמון אסטרוגן מהזקיק הבשל. הפרשת האסטרוגן מובילה למגוון תהליכים פיזיולוגיים ביניהם - פרוליפרציה  (התחלקות) של תאי רירית הרחם, הרחבת כלי הדם ברחם והרחבת תאי האפיתל בנרתיק.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
השינוי ברמות ההורמון בשני המינים מבוקר ע&amp;quot;י מנגנון משוב שלילי המורכב משלושה מרכיבים: &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* סטרואידי המין מעכבים את הפרשת GnRH מההיפותלמוס המביא להפרשת FSH מההיפופיזה. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* סטרואידי המין מעכבים את הפרשת FSH מההיפופיזה.&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* תוצאת פעולת FSH מובילה לעיכוב הפרשת FSH מההיפופיזה. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בגבר הפרשת FSH מעוכבת על ידי ספירת זרע גבוהה הגורמת לאותם תאים המכילים רצפטור ל FSH ומביאים ליצירת תאי זרע (תאי sertoli) להפריש inhibin המעכב את התבטאות FSH.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בנשים inhibin B המופרש מהזקיקים הבשלים מביא לדעיכה ברמת FSH, זהו השלב הזקיקי בסוף הפאזה הפוליקולארית.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;StructureSection load=&#039;1XWD&#039; size=&#039;400&#039; side=&#039;right&#039; scene=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt; על החלבון &amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
ההורמון FSH הינו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F גליקופרוטאין] המורכב משתי תתי יחידות שונות (הטרודימר): &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alfa_amino_acid_and_beta_light/4&#039;&amp;gt;תת יחידה α&amp;lt;/scene&amp;gt; (מוצגת ככדורים בצבעים שונים בהתאם לסוג חומצות האמינו) המורכבת מ-116 חומצות אמינו ומופיעה ביונקים שונים ובאדם. תת יחידה זו מרכיבה חלבונים שונים כדוגמת [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%9E%D7%9F הורמון המין LH] (הורמון הפועל עם FSH) ו [http://www.maccabi4u.co.il/7343-he/Maccabi.aspx TSH]. מבנה תת יחידה זו הינו שמור מאוד באורגניזמים שונים דבר המעיד על חשיבות המבנה לתפקוד תקין של החלבון.  &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Beta_amino_acid_and_alfa_light/4&#039;&amp;gt;תת יחידה β&amp;lt;/scene&amp;gt; המורכבת מ-129 חומצות אמינו ייחודית להורמון ובעלת אזור קושר רצפטור. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Ligand_amino_acid_seq/1&#039;&amp;gt;ההורמון כולו &amp;lt;/scene&amp;gt; הינו חלבון בן 245 חומצות אמינו ובעל מבנה אופייני לרצפטור. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_light/5&#039;&amp;gt;הרצפטור &amp;lt;/scene&amp;gt; (אשר החלק החוץ תאי שלו גובש עם ההורמון) הוא מסוג חלבון G-Coupled Protein בעל מבנה אופייני של צד חוץ תאי קושר הורמון, שבעה אזורים חוצי ממברנה ושרשרת מעבר אותות תוך תאית. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ניתן לאתר, כצפוי, את הרצפטור ל-FSH הן בתאי המטרה (הגונדות-שחלות ואשכים), אך גם בתאי בלוטת ההיפופיזה במוח המפרישים את ההורמון לזרם הדם, ואף בהיפותלמוס האחראי להפרשת GnRH המעורר את הפרשת ההורמון מההיפופיזה, זאת כחלק ממנגנון הבקרה (משוב שלילי) על מידת הפרשת ההורמון.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt; הדגשים מבניים&amp;lt;/center&amp;gt; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Ligand_secondary_structure/1&#039;&amp;gt;המבנה המרחבי השניוני של ההורמון&amp;lt;/scene&amp;gt; מבוסס  ברובו על משטחי β הנקראים sheet – β (המופיעים בצהוב), מעט מבנים סלילניים המכונים  helix  - α (המופיעים בסגול וורוד) וחיבורים מסתלסלים coiled coil (המופיעים בלבן). &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
כל תת יחידה, בין אם α או β, המרכיבה את ההורמון (ההורמון FSH) בעלת מבנה שניוני אופייני ומורכבת בעצמה משתי שרשראות:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_alpha_unit/1&#039;&amp;gt;תת יחידה α&amp;lt;/scene&amp;gt; של ההורמון בנויה &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/A_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;משרשרת A,&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/D_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;ומשרשרת D.&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_beta_unit/1&#039;&amp;gt;תת יחידה β&amp;lt;/scene&amp;gt; של ההורמון בנויה &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/B_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;משרשרת B&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/E_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;ומשרשרת E&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
ובעלת מבנה מרחבי דומה למבנה השניוני של תת יחידה α.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בדומה להורמון, גם &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondry_structure_receptor/1&#039;&amp;gt;המבנה השניוני המרחבי של הרצפטור&amp;lt;/scene&amp;gt; מבוסס ברובו על משטחי sheet – β.&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Ligand_on_receptor_scuffolding/1&#039;&amp;gt;המבנה הרביעוני&amp;lt;/scene&amp;gt; &lt;br /&gt;
(מבנה מרחבי המכליל תתי יחידות שונות המרכיבות את החלבון) הינו בעל מבנה כשל גשר מקושת העוטף למעשה את הצד החוץ תאי של הרצפטור. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
מבנה מיוחד זה נשמר ומתוחזק באמצעות&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Di-s_bonds_un_red/1&#039;&amp;gt;קשרים די סולפידים רבים&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
המייצבים את המולקולה. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
קשרים די סופלידיים אלו מאפשרים להורמון לשמור על מבנהו המרחבי המותאם אל הקולטן. במבנה זה ניתן לראות רעיון מרכזי בביולוגיה-התאמה בין מבנה לתפקיד; המבנה המרחבי של ההורמון קשור הדוקות להתאמתו לקולטן. עובדה זאת מסבירה את נוכחותם של 8 קשרים די סולפידיים (S-S)  שמורים, ואת שמירותן הגבוהה של &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Cysteine_residue_in_di_s-bond/1&#039;&amp;gt;חומצות האמינו מסוג ציסטאין &amp;lt;/scene&amp;gt;(אשר השייר שלהן מכיל גופרית) במולקולה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ניתן להבחין בקלות שהקשרים הדיסולפידיים בהורמון רבים מאשר ברצפטור. עם זאת, ניתן לזהות ברצפטור אזורים בעלי חזרות רבות של החומצה האמינית לאוצין. אזורים אלו מכונים אזורים עשירים בלאוצין (או LRR-Leucine Rich Repeats). על אף שעימוד של FSH עם חלבונים זהים באורגניזמים מרוחקים פילוגנטית אינו מעיד על שמירות גבוהה של אזור זה ברצפטור. ניתן להבחין בקלות שהאזור מתאפיין בחזרות רבות של לאוצין, חזרות רבות של לאוצין קשורות לאינטראקציה חלבון-חלבון. יתכן ששתי עובדות אלו הביאו לסיווג האזור כ &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Receptor_domain_-_lrr/1&#039;&amp;gt;Receptor Domain (האזור הקושר בקולטן)&amp;lt;/scene&amp;gt; (בורוד).&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
העמדות ההופכות את ההורמון לגליקופרוטאין הינן עמדות הגליקוזילציה &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Glycosylation_n_linked_asn/1&#039;&amp;gt;המכילות את החומצה האמינית אספרגין (ASN)&amp;lt;/scene&amp;gt;. השייר של החומצה האמינית אספרגין מכיל חנקן בעמדה N4. חנקן זה קושר באופן קוולנטי את &lt;br /&gt;
[http://www.infomed.co.il/definition-3666/ רב הסוכר (פוליסאכאריד)].&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מיקום עמדות הגליקוזילציה:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ביחידה α – ח. אמינו 76, ו102. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ביחידה β – ח. אמינו 25, ו42. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
גליקוזילציה מסוג זה (GlcNAc) מאפיינת חלבונים מופרשים או קשורי ממברנה בעיקר באאוקריוטים, ואינה מופיעה כלל בבקטריות, כאשר סוג הסוכר הנקשר משתנה בין המינים. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אתר זה הוא חשוב כי לעמדות העוברות N גליקוזילציה יש תפקידים חשובים עבור התא. הן תפקידים פנימיים כדוגמת השפעה על יציבות והמסיסות של המולקולה (בתנאי pH, וטמפרטורה שונים) ואף תפקידים חיצוניים חשובים בתיווך אותות בין תאיים. &lt;br /&gt;
מעניין שעמדות אלו, על אף תפקידן החשוב, לא מתאפיינות בשמירות גנטית גבוהה בין אורגניזמים רחוקים פילוגנטית. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Receptor_ligand_evol_reserved/1&#039;&amp;gt;רמות השימור האבולוציוני השונות של חומצות אמינו המרכיבות את הקולטן והרצפטור&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_ConSurf}}&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;תסמונות ומחלות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
תהליך [https://www.youtube.com/watch?v=cP61Z4T4_K0 ההומאוסטזיס] שומר את רמות ה FSH בטווח תקין באמצעות בקרה של משוב שלילי על ייצור והפרשת ההורמון, עובדה זאת מאפשרת להשתמש ברמות ההורמון הנמדד בדם על מנת לזהות מצבים שאינם תקינים. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
לדוגמא:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* בנשים, רמות FSH ו-LH יכולים לסייע באבחנה בין כשל שחלתי ראשוני לבין כשל משני. כשל משני נובע מאי תפקוד השחלות הנובע ממפגעים בבלוטת יותרת המוח (היפופיזה) או ההיפותאלאמוס הגורמים לירידה ברמת FSH. עליה ברמת FSH ו-LH בדרך כלל משקפת כשל שחלתי ראשוני (primary gonadal failure), כגון אי-ייצור שחלות (ovarian agenesis) או כריתתן, אי סדירות כרומוזומאלית (כמו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%A8 תסמונת Turner] עם חסר מלא או חלקי של אחד משני כרומוזומי X), וכשל בייצור זקיקים על ידי השחלות, נזק קרינתי או כימותרפי לשחלות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* רמה מוגברת של FSH בגברים תבוא לביטוי במצבים של כשל אשכים ראשוני, שיכול להיגרם כתוצאה מפגם מולד של ייצור אשכים (anorchia) או כתוצאה מפגיעה משנית הגורמת לנזק באשכים כגון סירוס. נזק התפתחותי לאשכים עלול להיגרם מאי-סדירות כרומוזומאלית כמו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%98%D7%A8 בתסמונת קליינפלטר] (עם הפרעת XXY וייצור זעום אם בכלל של זרע), או סיבות מולדות אחרות לניוון אשכים. נזק נרכש לאשכים כגון זה הנגרם על ידי נגיף חזרת, חבלה טראומטית, נזקי קרינה, אלכוהוליזם, orchitis, תסמונת Reifenstein (מום מולד הכרוך באי-ייצור זרע), כימותרפיה ומחלה אוטואימונית.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* אם זאת רמות גבוהות של FSH לא בהכרח מעידות על מחלה - ולכן חשובה ההתייעצות עם רופא!&lt;br /&gt;
דוגמה למצב תקין לחלוטין המתאפיין ברמות גבוהות של FSH הנמדד בדם הוא הגעה לגיל המעבר או מנפאוזה (גיל הפסקת הווסת). במצב זה יותרת המוח מייצרת כמויות לא מוגבלות של FSH כיוון שנפסק המשוב השלילי המגביל ייצור זה מהשחלות המאפיין את גיל הפוריות.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ישנן שתי מחלות הנקשרות למוטציות שונות ברצפטור ל FSH, אשר להן מופעים שונים בתכלית:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
*&amp;lt;U&amp;gt;	ODG1 - Ovarian dysgenesis 1, caused by mutation. &amp;lt;/U&amp;gt;&lt;br /&gt;
מחלה אוטוזומלית רצסיבית המאופיינת בהיעדר ווסת (primary), התפתחות ווריאבילית של סימני מין משניים, שחלות שלא התפתחו כהלכה ורמות גבוהות מאוד בסרום של הורמון מגרה זקיקים (FSH)   והורמון הגופיף הצהוב (LH). &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
*&amp;lt;U&amp;gt;	OHSS - Ovarian hyperstimulation syndrome, caused by mutations.&amp;lt;/U&amp;gt;&lt;br /&gt;
מחלה הנוצרת באופן ספונטני או כסיבוך איטרוגני של טיפול לעירור שחלתי הניתן במסגרת טיפולי הפריית מבחנה (IVF). הביטוי הקליני נע מכאב בטני וחוסר נוחות ועד הגדלה שחלתית ניכרת ונזילה מהנימים ומהשחלה. מצב זה עשוי לסכן חיים. הפתולוגיה המלווה את הסינדרום כוללת נוכחות של ריבוי ציסטות פוליקולריות מלאות בנוזל ומדממות בשילוב עם תאי הגופיף הצהוב. (hyperreactio luteinalis).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/StructureSection&amp;gt;&lt;br /&gt;
== דף עבודה  ==&lt;br /&gt;
[http://http://proteopedia.org/wiki/images/4/4c/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_-_%D7%93%D7%A3_%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%A2%D7%A8%D7%9A_FSH_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%94.pdf דף עבודה לערך FSH]&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
הדמיית מולקולת ההורמון המוצגת שגובשה עם חלק מהצד החיצוני של הרצפטור נלקחה מאתר PDB המכיל מאגר מידע מלא על חלבונים  &amp;lt;ref&amp;gt;1XWD, Crystal Structure of Human Follicle Stimulating Hormone Complexed with its Receptor http://dx.doi.org/10.2210/pdb1xwd/pdb &amp;lt;/ref&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
שימוש בתוכנת עיבוד והצגת המולקולה בוצעה באמצעות JSmol בפרוטיאופדיה &amp;lt;ref&amp;gt;DOI 10.1002/ijch.201300024&amp;lt;/ref&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
מידע מקיף אודות תת היחידות אלפא, ובטא וכן הנוגע לרצפטור עובד מתוך הערכים המתאימים שבוצעו מאתר Uniprot המאגם מידע ממגוון מקורות הנוגע לחלבונים&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה אלפא מידע מקיף, Glycoprotein hormones alpha chain http://www.uniprot.org/uniprot/P01215&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה בטא מידע מקיף, Follitropin subunit beta  http://www.uniprot.org/uniprot/P01225&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH רצפטור מידע מקיף, Follicle-stimulating hormone receptor   http://www.uniprot.org/uniprot/P23945&amp;lt;/ref&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
המאמר Structure–Function Relationships of Glycoprotein Hormones and Their Subunits’ Ancestors שימש לביסוס המידע הנוגע לקשר בין מבנה לתפקוד בהורמונים גליקופרוטאינים &lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;Structure–Function Relationships of Glycoprotein Hormones and Their Subunits’ Ancestors   https://doi.org/10.3389/fendo.2015.00026&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;references/&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Ofir Sigal</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=File:%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_-_%D7%93%D7%A3_%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%A2%D7%A8%D7%9A_FSH_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%94.pdf&amp;diff=2754305</id>
		<title>File:פרוטיאופדיה - דף עבודה לערך FSH הורמון ה.pdf</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=File:%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_-_%D7%93%D7%A3_%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%A2%D7%A8%D7%9A_FSH_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%94.pdf&amp;diff=2754305"/>
		<updated>2017-07-09T15:26:47Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Ofir Sigal: מספר דפי עבודה לתלמידים הנוגעים לערך המדגישים זוויות שונות של החומר&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;מספר דפי עבודה לתלמידים הנוגעים לערך המדגישים זוויות שונות של החומר&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Ofir Sigal</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2754236</id>
		<title>FSH (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2754236"/>
		<updated>2017-07-06T11:28:46Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Ofir Sigal: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;==FSH (Follicle Stimulating Hormone) הורמון מגרה זקיקים==&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 4em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;הורמון מגרה זקיקים (FSH – Follicle Stimulating Hormone) הינו&lt;br /&gt;
[http://www.infomed.co.il/definition-671/ גונדוטרופין] &lt;br /&gt;
הממלא תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה בבעלי חוליות. ההורמון  &lt;br /&gt;
  -מופרש בשני המינים על ידי תאים גונדוטרופיים בקדמת בלוטת יותרת המוח ([http://www.infomed.co.il/definition-1765/ היפופיזה]).  הגונדות  &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A9%D7%9A אשך]&lt;br /&gt;
או &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%97%D7%9C%D7%94 שחלה]&lt;br /&gt;
הינן איברי המטרה שלו.&lt;br /&gt;
 על גביי קרום תאי המטרה קיים &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor/3&#039;&amp;gt;קולטן להורמון זה&amp;lt;/scene&amp;gt; (מוצג ככדורים בצבעים שונים  המייצגים חומצות אמינו).&lt;br /&gt;
הפרשת גונדוטרופינים, וביניהם FSH, מתחילה בעקבות הפרשת הורמון-משחרר-גונאדוטרופין [https://he.wikipedia.org/wiki/GnRH (GnRH)] [http://www.infomed.co.il/definition-1146/ מההיפותלמוס] והשפעתו על בלוטת יותרת המוח.&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;פעילות וחשיבות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
רבייה, היא היכולת והאפשרות של מין להעמדת צאצאים פוריים, ומהווה אחד ממאפייני החיים. התפתחות מערכת הרבייה, הבשלתה ותפקודה התקין הינם בעלי חשיבות רבה בהמשכיות המין. FSH הינו הורמון חשוב ביותר בעל תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה הן בנקבות והן בזכרים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ניתן ללמוד על חשיבותו הרבה באמצעות בחינת מגוון תפקודיו הביולוגיים וע&amp;quot;י התייחסות לרמה הגבוהה של שמירות מבנית שניכרת &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;במבנה הליגנד (ורוד) והקולטן (רצפטור) (כחול)&amp;lt;/scene&amp;gt; במגוון מינים רחב.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;פעילות פיסיולוגית&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
[[Image:fsh feedback2.jpg|left|thumb|280px| תרשים משוב שלילי על הפרשת FSH ופעילותו הפיסיולוגית]]&lt;br /&gt;
FSH מווסת התפתחות ובשלות מינית, מעורר את הפרשרת סטרואידי המין - &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9F טסטוסטרון],&lt;br /&gt;
[http://www.infomed.co.il/definition-400/ אסטרוגן] &lt;br /&gt;
[https://www.cts.co.il/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%92%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9F ופרוגסטרון]&lt;br /&gt;
מהשחלות והאשכים.&lt;br /&gt;
הפרשת ההורמון מביאה לתהליכים שונים בקרב שני המינים:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בזכר&#039;&#039;&#039; הפרשת ההורמון גורמת להופעת סימני מין משניים, חיונית ליצירת תאי הזרע באבוביות הזרע ומעודדת את התפתחותם של צינוריות זרע באשכים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בנקבה&#039;&#039;&#039; הפרשת ההורמון במהלך המחזור החודשי מביאה להתפתחות הזקיק הראשוני הנמצא בשחלה, וכן גורמת להפרשת ההורמון אסטרוגן מהזקיק הבשל. הפרשת האסטרוגן מביאה למגוון תהליכים פיסיולוגיים ביניהם - פרוליפרציה  (התחלקות) של תאי רירית הרחם, הרחבת כלי הדם ברחם והרחבת תאי האפיתל בנרתיק.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
השינוי ברמות ההורמון בשני המינים מבוקר ע&amp;quot;י מנגנון משוב שלילי המורכב משלושה מרכיבים: &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* סטרואידי המין מעכבים את הפרשת GnRH מההיפותלמוס המביא להפרשת FSH מההיפופיזה. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* סטרואידי המין מעכבים את הפרשת FSH מההיפופיזה.&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* תוצאת פעולת FSH מובילה לעיכוב הפרשת FSH מההיפופיזה. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בגבר הפרשת FSH מעוכבת על ידי ספירת זרע גבוהה הגורמת לאותם תאים המכילים רצפטור ל FSH ומביאים ליצירת תאי זרע (תאי sertoli) להפריש inhibin המעכב את התבטאות FSH.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בנשים inhibin B המופרש מהזקיקים הבשלים מביא לדעיכה ברמת FSH, זהו השלב הזקיקי בסוף הפאזה הפוליקולארית.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;StructureSection load=&#039;1XWD&#039; size=&#039;400&#039; side=&#039;right&#039; scene=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt; על החלבון &amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
ההורמון FSH הינו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F גליקופרוטאין] המורכב משתי תתי יחידות שונות (הטרודימר): &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alfa_amino_acid_and_beta_light/4&#039;&amp;gt;תת יחידה α&amp;lt;/scene&amp;gt; (מוצגת ככדורים בצבעים שונים בהתאם לסוג חומצות האמינו) המורכבת מ-116 חומצות אמינו ומופיעה ביונקים שונים ובאדם המרכיבה חלבונים שונים כדוגמת [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%9E%D7%9F הורמון המין LH] (הורמון הפועל עם FSH) ו [http://www.maccabi4u.co.il/7343-he/Maccabi.aspx TSH]. מבנה תת יחידה זו הינו שמור מאוד באורגניזמים שונים דבר המעיד על חשיבות המבנה לתפקוד תקין החלבון.  &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Beta_amino_acid_and_alfa_light/4&#039;&amp;gt;תת יחידה β&amp;lt;/scene&amp;gt; המורכבת מ-129 חומצות אמינו ייחודית להורמון ובעלת אזור קושר רצפטור. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Ligand_amino_acid_seq/1&#039;&amp;gt;הליגנד כולו &amp;lt;/scene&amp;gt; הינו חלבון בן 245 חומצות אמינו ובעל מבנה אופייני לרצפטור. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_light/5&#039;&amp;gt;הרצפטור &amp;lt;/scene&amp;gt; (אשר החלק החוץ תאי שלו גובש עם ההורמון) הוא מסוג חלבון G-Coupled Protein בעל מבנה אופייני של צד חוץ תאי קושר ליגנד, שבעה אזורים חוצי ממברנה ושרשרת מעבר אותות תוך תאית. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ניתן לאתר, כצפוי, את הרצפטור ל-FSH הן בתאי המטרה (הגונדות-שחלות ואשכים), אך גם בתאי בלוטת ההיפופיזה במוח המפרישים את ההורמון לזרם הדם, ואף בהיפותלמוס האחראי להפרשת GnRH המעורר את הפרשת ההורמון מההיפופיזה, זאת כחלק ממנגנון הבקרה (משוב שלילי) על מידת הפרשת ההורמון.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt; הדגשים מבניים&amp;lt;/center&amp;gt; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Ligand_secondary_structure/1&#039;&amp;gt;המבנה המרחבי השניוני של ההורמון&amp;lt;/scene&amp;gt; מבוסס  ברובו על משטחי β הנקראים sheet – β (המופיעים בצהוב), מעט מבנים סלילניים המכונים  helix  - α (המופיעים בסגול וורוד) וחיבורים מסתלסלים coiled coil (המופיעים בלבן). &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
כל תת יחידה, בין אם α או β, המרכיבה את הליגנד (ההורמון FSH) בעלת מבנה שניוני אופייני ומורכבת בעצמה משתי שרשראות:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_alpha_unit/1&#039;&amp;gt;תת יחידה α&amp;lt;/scene&amp;gt; של הליגנד בנויה &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/A_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;משרשרת A,&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/D_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;ומשרשרת D.&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_beta_unit/1&#039;&amp;gt;תת יחידה β&amp;lt;/scene&amp;gt; של הליגנד בנויה &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/B_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;משרשרת B&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/E_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;ומשרשרת E&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
ובעלת מבנה מרחבי דומה למבנה השניוני של תת יחידה α.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בדומה להורמון, גם &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondry_structure_receptor/1&#039;&amp;gt;המבנה השניוני המרחבי של הרצפטור&amp;lt;/scene&amp;gt; מבוסס ברובו על משטחי sheet – β.&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Ligand_on_receptor_scuffolding/1&#039;&amp;gt;המבנה הרביעוני&amp;lt;/scene&amp;gt; &lt;br /&gt;
(מבנה מרחבי המכליל תתי יחידות שונות המרכיבות את החלבון) הינו בעל מבנה כשל גשר מקושת העוטף למעשה את הצד החוץ תאי של הרצפטור. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
מבנה מיוחד זה נשמר ומתוחזק באמצעות&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Di-s_bonds_un_red/1&#039;&amp;gt;קשרים די סולפידים רבים&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
המייצבים את המולקולה. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
קשרים די סופלידיים אלו מאפשרים לליגנד לשמור על מבנהו המרחבי המותאם אל הקולטן. במבנה זה ניתן לראות רעיון מרכזי בביולוגיה-התאמה בין מבנה לתפקיד; המבנה המרחבי של הליגנד קשור הדוקות להתאמתו לקולטן. עובדה זאת מסבירה את נוכחותם של 8 קשרים די סולפידיים (S-S)  שמורים, ואת שמירותן הגבוהה של &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Cysteine_residue_in_di_s-bond/1&#039;&amp;gt;חומצות האמינו מסוג ציסטאין &amp;lt;/scene&amp;gt;(אשר השייר שלהן מכיל גופרית) במולקולה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ניתן להבחין בקלות שהקשרים הדיסולפידיים בהורמון רבים מאשר ברצפטור. עם זאת, ניתן לזהות ברצפטור אזורים בעלי חזרות רבות של החומצה האמינית לאוצין. אזורים אלו מכונים אזורים עשירים בלאוצין (או LRR-Leucine Rich Repeats). על אף שעימוד של FSH עם חלבונים זהים באורגניזמים מרוחקים פילוגנטית אינו מעיד על שמירות גבוהה של אזור זה ברצפטור. ניתן להבחין בקלות שהאזור מתאפיין בחזרות רבות של לאוצין, חזרות רבות של לאוצין קשורות לאינטראקציה חלבון-חלבון. יתכן ששתי עובדות אלו הביאו לסיווג האזור כ &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Receptor_domain_-_lrr/1&#039;&amp;gt;Receptor Domain (האזור הקושר בקולטן)&amp;lt;/scene&amp;gt; (בורוד).&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
העמדות ההופכות את הליגנד לגליקופרוטאין הינן עמדות הגליקוזילציה &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Glycosylation_n_linked_asn/1&#039;&amp;gt;המכילות את החומצה האמינית אספרגין (ASN)&amp;lt;/scene&amp;gt;. השייר של החומצה האמינית אספרגין מכיל חנקן בעמדה N4. חנקן זה קושר באופן קוולנטי את &lt;br /&gt;
[http://www.infomed.co.il/definition-3666/ רב הסוכר (פוליסאכאריד)].&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מיקום עמדות הגליקוזילציה:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ביחידה α – ח. אמינו 76, ו102. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ביחידה β – ח. אמינו 25, ו42. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
גליקוזילציה מסוג זה (GlcNAc) מאפיינת חלבונים מופרשים או קשורי ממברנה בעיקר באאוקריוטים, ואינה מופיעה כלל בבקטריות, כאשר סוג הסוכר הנקשר משתנה בין המינים. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אתר זה הוא חשוב כי לעמדות העוברות N גליקוזילציה יש תפקידים חשובים עבור התא. הן תפקידים פנימיים כדוגמת השפעה על יציבות והמסיסות של המולקולה (בתנאי pH, וטמפרטורה שונים) ואף תפקידים חיצוניים חשובים בתיווך אותות בין תאיים. &lt;br /&gt;
מעניין שעמדות אלו, על אף תפקידן החשוב, לא מתאפיינות בשמירות גנטית גבוהה בין אורגניזמים רחוקים פילוגנטית. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Receptor_ligand_evol_reserved/1&#039;&amp;gt;רמות השימור האבולוציוני השונות של חומצות אמינו המרכיבות את הקולטן והרצפטור&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_ConSurf}}&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;תסמונות ומחלות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
תהליך [https://www.youtube.com/watch?v=cP61Z4T4_K0 ההומאוסטזיס] שומר את רמות ה FSH בטווח תקין באמצעות בקרה של משוב שלילי על ייצור והפרשת ההורמון, עובדה זאת מאפשרת להשתמש ברמות ההורמון הנמדד בדם על מנת לזהות מצבים שאינם תקינים. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
לדוגמא:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* בנשים, רמות FSH ו-LH יכולים לסייע באבחנה בין כשל שחלתי ראשוני לבין כשל משני הנובע מאי תפקוד השחלות הנובע ממפגעים בבלוטת יותרת המוח (היפופיזה) או ההיפותאלאמוס הגורמים לירידה ברמת FSH. עליה ברמת FSH ו-LH בדרך כלל משקפת כשל שחלתי ראשוני (primary gonadal failure), כגון אי-ייצור שחלות (ovarian agenesis) או כריתתן, אי סדירות כרומוזומאלית (כמו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%A8 תסמונת Turner] עם חסר מלא או חלקי של אחד משני כרומוזומי X), וכשל בייצור זקיקים על ידי השחלות, נזק קרינתי או כימותרפי לשחלות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* רמה מוגברת של FSH בגברים תבוא לביטוי במצבים של כשל אשכים ראשוני, שיכול להיגרם כתוצאה מפגם מולד של ייצור אשכים (anorchia) או כתוצאה מפגיעה משנית הגורמת לנזק באשכים כגון סירוס. נזק התפתחותי לאשכים עלול להיגרם מאי-סדירות כרומוזומאלית כמו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%98%D7%A8 בתסמונת קליינפלטר] (עם הפרעת XXY וייצור זעום אם בכלל של זרע), או סיבות מולדות אחרות לניוון אשכים. נזק נרכש לאשכים כגון זה הנגרם על ידי נגיף חזרת, חבלה טראומטית, נזקי קרינה, אלכוהוליזם, orchitis, תסמונת Reifenstein (מום מולד הכרוך באי-ייצור זרע), כימותרפיה ומחלה אוטואימונית.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* אם זאת רמות גבוהות של FSH לא בהכרח מעידות על מחלה - ולכן חשובה ההתייעצות עם רופא!&lt;br /&gt;
דוגמה למצב תקין לחלוטין המתאפיין ברמות גבוהות של FSH הנמדד בדם הוא הגעה לגיל המעבר או מנפאוזה (גיל הפסקת הווסת). במצב זה יותרת המוח מייצרת כמויות לא מוגבלות של FSH כיוון שנפסק המשוב השלילי המגביל ייצור זה מהשחלות המאפיין את גיל הפוריות.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ישנן שתי מחלות הנקשרות למוטציות שונות ברצפטור ל FSH, אשר להן מופעים שונים בתכלית:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
*&amp;lt;U&amp;gt;	ODG1 - Ovarian dysgenesis 1, caused by mutation. &amp;lt;/U&amp;gt;&lt;br /&gt;
מחלה אוטוזומלית רצסיבית המאופיינת בהיעדר ווסת (primary), התפתחות ווריאבילית של סימני מין משניים, שחלות שלא התפתחו כהלכה ורמות גבוהות מאוד בסרום של הורמון מגרה זקיקים (FSH)   והורמון הגופיף הצהוב (LH). &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
*&amp;lt;U&amp;gt;	OHSS - Ovarian hyperstimulation syndrome, caused by mutations.&amp;lt;/U&amp;gt;&lt;br /&gt;
מחלה הנוצרת באופן ספונטני או כסיבוך איטרוגני של טיפול לעירור שחלתי הניתן במסגרת טיפולי הפריית מבחנה (IVF). הביטוי הקליני נע מכאב בטני וחוסר נוחות ועד הגדלה שחלתית ניכרת ונזילה מהנימים ומהשחלה. מצב זה עשוי לסכן חיים. הפתולוגיה המלווה את הסינדרום כוללת נוכחות של ריבוי ציסטות פוליקולריות מלאות בנוזל ומדממות בשילוב עם תאי הגופיף הצהוב. (hyperreactio luteinalis).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/StructureSection&amp;gt;&lt;br /&gt;
== דף עבודה  ==&lt;br /&gt;
[http://proteopedia.org/wiki/images/a/ae/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_-_%D7%93%D7%A3_%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%A2%D7%A8%D7%9A_FSH.pdf דף עבודה לערך FSH]&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
הדמיית מולקולת ההורמון המוצגת שגובשה עם חלק מהצד החיצוני של הרצפטור נלקחה מאתר PDB המכיל מאגר מידע מלא על חלבונים  &amp;lt;ref&amp;gt;1XWD, Crystal Structure of Human Follicle Stimulating Hormone Complexed with its Receptor http://dx.doi.org/10.2210/pdb1xwd/pdb &amp;lt;/ref&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
שימוש בתוכנת עיבוד והצגת המולקולה בוצעה באמצעות JSmol בפרוטיאופדיה &amp;lt;ref&amp;gt;DOI 10.1002/ijch.201300024&amp;lt;/ref&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
מידע מקיף אודות תת היחידות אלפא, ובטא וכן הנוגע לרצפטור עובד מתוך הערכים המתאימים שבוצעו מאתר Uniprot המאגם מידע ממגוון מקורות הנוגע לחלבונים&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה אלפא מידע מקיף, Glycoprotein hormones alpha chain http://www.uniprot.org/uniprot/P01215&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה בטא מידע מקיף, Follitropin subunit beta  http://www.uniprot.org/uniprot/P01225&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH רצפטור מידע מקיף, Follicle-stimulating hormone receptor   http://www.uniprot.org/uniprot/P23945&amp;lt;/ref&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
המאמר Structure–Function Relationships of Glycoprotein Hormones and Their Subunits’ Ancestors שימש לביסוס המידע הנוגע לקשר בין מבנה לתפקוד בהורמונים גליקופרוטאינים &lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;Structure–Function Relationships of Glycoprotein Hormones and Their Subunits’ Ancestors   https://doi.org/10.3389/fendo.2015.00026&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;references/&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Ofir Sigal</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=File:%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_-_%D7%93%D7%A3_%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%A2%D7%A8%D7%9A_FSH.pdf&amp;diff=2754234</id>
		<title>File:פרוטיאופדיה - דף עבודה לערך FSH.pdf</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=File:%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_-_%D7%93%D7%A3_%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%A2%D7%A8%D7%9A_FSH.pdf&amp;diff=2754234"/>
		<updated>2017-07-06T11:23:28Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Ofir Sigal: student work page for value&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;== Summary ==&lt;br /&gt;
student work page for value&lt;br /&gt;
== Licensing ==&lt;br /&gt;
{{subst:Non-commercial from license selector}}&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Ofir Sigal</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2754211</id>
		<title>FSH (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2754211"/>
		<updated>2017-07-06T10:45:11Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Ofir Sigal: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;==FSH (Follicle Stimulating Hormone) הורמון מגרה זקיקים==&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 4em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;הורמון מגרה זקיקים (FSH – Follicle Stimulating Hormone) הינו&lt;br /&gt;
[http://www.infomed.co.il/definition-671/ גונדוטרופין] &lt;br /&gt;
הממלא תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה בבעלי חוליות. ההורמון  &lt;br /&gt;
  -מופרש בשני המינים על ידי תאים גונדוטרופיים בקדמת בלוטת יותרת המוח ([http://www.infomed.co.il/definition-1765/ היפופיזה]).  הגונדות  &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A9%D7%9A אשך]&lt;br /&gt;
או &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%97%D7%9C%D7%94 שחלה]&lt;br /&gt;
הינן איברי המטרה שלו.&lt;br /&gt;
 על גביי קרום תאי המטרה קיים &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor/3&#039;&amp;gt;קולטן להורמון זה&amp;lt;/scene&amp;gt; (מוצג ככדורים בצבעים שונים  המייצגים חומצות אמינו).&lt;br /&gt;
הפרשת גונדוטרופינים, וביניהם FSH, מתחילה בעקבות הפרשת הורמון-משחרר-גונאדוטרופין [https://he.wikipedia.org/wiki/GnRH (GnRH)] [http://www.infomed.co.il/definition-1146/ מההיפותלמוס] והשפעתו על בלוטת יותרת המוח.&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;פעילות וחשיבות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
רבייה, היא היכולת והאפשרות של מין להעמדת צאצאים פוריים, ומהווה אחד ממאפייני החיים. התפתחות מערכת הרבייה, הבשלתה ותפקודה התקין הינם בעלי חשיבות רבה בהמשכיות המין. FSH הינו הורמון חשוב ביותר בעל תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה הן בנקבות והן בזכרים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ניתן ללמוד על חשיבותו הרבה באמצעות בחינת מגוון תפקודיו הביולוגיים וע&amp;quot;י התייחסות לרמה הגבוהה של שמירות מבנית שניכרת &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;במבנה הליגנד (ורוד) והקולטן (רצפטור) (כחול)&amp;lt;/scene&amp;gt; במגוון מינים רחב.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;פעילות פיסיולוגית&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
[[Image:fsh feedback2.jpg|left|thumb|280px| תרשים משוב שלילי על הפרשת FSH ופעילותו הפיסיולוגית]]&lt;br /&gt;
FSH מווסת התפתחות ובשלות מינית, מעורר את הפרשרת סטרואידי המין - &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9F טסטוסטרון],&lt;br /&gt;
[http://www.infomed.co.il/definition-400/ אסטרוגן] &lt;br /&gt;
[https://www.cts.co.il/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%92%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9F ופרוגסטרון]&lt;br /&gt;
מהשחלות והאשכים.&lt;br /&gt;
הפרשת ההורמון מביאה לתהליכים שונים בקרב שני המינים:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בזכר&#039;&#039;&#039; הפרשת ההורמון גורמת להופעת סימני מין משניים, חיונית ליצירת תאי הזרע באבוביות הזרע ומעודדת את התפתחותם של צינוריות זרע באשכים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בנקבה&#039;&#039;&#039; הפרשת ההורמון במהלך המחזור החודשי מביאה להתפתחות הזקיק הראשוני הנמצא בשחלה, וכן גורמת להפרשת ההורמון אסטרוגן מהזקיק הבשל. הפרשת האסטרוגן מביאה למגוון תהליכים פיסיולוגיים ביניהם - פרוליפרציה  (התחלקות) של תאי רירית הרחם, הרחבת כלי הדם ברחם והרחבת תאי האפיתל בנרתיק.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
השינוי ברמות ההורמון בשני המינים מבוקר ע&amp;quot;י מנגנון משוב שלילי המורכב משלושה מרכיבים: &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* סטרואידי המין מעכבים את הפרשת GnRH מההיפותלמוס המביא להפרשת FSH מההיפופיזה. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* סטרואידי המין מעכבים את הפרשת FSH מההיפופיזה.&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* תוצאת פעולת FSH מובילה לעיכוב הפרשת FSH מההיפופיזה. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בגבר הפרשת FSH מעוכבת על ידי ספירת זרע גבוהה הגורמת לאותם תאים המכילים רצפטור ל FSH ומביאים ליצירת תאי זרע (תאי sertoli) להפריש inhibin המעכב את התבטאות FSH.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בנשים inhibin B המופרש מהזקיקים הבשלים מביא לדעיכה ברמת FSH, זהו השלב הזקיקי בסוף הפאזה הפוליקולארית.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;StructureSection load=&#039;1XWD&#039; size=&#039;400&#039; side=&#039;right&#039; scene=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt; על החלבון &amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
ההורמון FSH הינו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F גליקופרוטאין] המורכב משתי תתי יחידות שונות (הטרודימר): &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alfa_amino_acid_and_beta_light/4&#039;&amp;gt;תת יחידה α&amp;lt;/scene&amp;gt; (מוצגת ככדורים בצבעים שונים בהתאם לסוג חומצות האמינו) המורכבת מ-116 חומצות אמינו ומופיעה ביונקים שונים ובאדם המרכיבה חלבונים שונים כדוגמת [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%9E%D7%9F הורמון המין LH] (הורמון הפועל עם FSH) ו [http://www.maccabi4u.co.il/7343-he/Maccabi.aspx TSH]. מבנה תת יחידה זו הינו שמור מאוד באורגניזמים שונים דבר המעיד על חשיבות המבנה לתפקוד תקין החלבון.  &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Beta_amino_acid_and_alfa_light/4&#039;&amp;gt;תת יחידה β&amp;lt;/scene&amp;gt; המורכבת מ-129 חומצות אמינו ייחודית להורמון ובעלת אזור קושר רצפטור. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Ligand_amino_acid_seq/1&#039;&amp;gt;הליגנד כולו &amp;lt;/scene&amp;gt; הינו חלבון בן 245 חומצות אמינו ובעל מבנה אופייני לרצפטור. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_light/5&#039;&amp;gt;הרצפטור &amp;lt;/scene&amp;gt; (אשר החלק החוץ תאי שלו גובש עם ההורמון) הוא מסוג חלבון G-Coupled Protein בעל מבנה אופייני של צד חוץ תאי קושר ליגנד, שבעה אזורים חוצי ממברנה ושרשרת מעבר אותות תוך תאית. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ניתן לאתר, כצפוי, את הרצפטור ל-FSH הן בתאי המטרה (הגונדות-שחלות ואשכים), אך גם בתאי בלוטת ההיפופיזה במוח המפרישים את ההורמון לזרם הדם, ואף בהיפותלמוס האחראי להפרשת GnRH המעורר את הפרשת ההורמון מההיפופיזה, זאת כחלק ממנגנון הבקרה (משוב שלילי) על מידת הפרשת ההורמון.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt; הדגשים מבניים&amp;lt;/center&amp;gt; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Ligand_secondary_structure/1&#039;&amp;gt;המבנה המרחבי השניוני של ההורמון&amp;lt;/scene&amp;gt; מבוסס  ברובו על משטחי β הנקראים sheet – β (המופיעים בצהוב), מעט מבנים סלילניים המכונים  helix  - α (המופיעים בסגול וורוד) וחיבורים מסתלסלים coiled coil (המופיעים בלבן). &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
כל תת יחידה, בין אם α או β, המרכיבה את הליגנד (ההורמון FSH) בעלת מבנה שניוני אופייני ומורכבת בעצמה משתי שרשראות:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_alpha_unit/1&#039;&amp;gt;תת יחידה α&amp;lt;/scene&amp;gt; של הליגנד בנויה &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/A_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;משרשרת A,&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/D_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;ומשרשרת D.&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_beta_unit/1&#039;&amp;gt;תת יחידה β&amp;lt;/scene&amp;gt; של הליגנד בנויה &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/B_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;משרשרת B&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/E_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;ומשרשרת E&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
ובעלת מבנה מרחבי דומה למבנה השניוני של תת יחידה α.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בדומה להורמון, גם &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondry_structure_receptor/1&#039;&amp;gt;המבנה השניוני המרחבי של הרצפטור&amp;lt;/scene&amp;gt; מבוסס ברובו על משטחי sheet – β.&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Ligand_on_receptor_scuffolding/1&#039;&amp;gt;המבנה הרביעוני&amp;lt;/scene&amp;gt; &lt;br /&gt;
(מבנה מרחבי המכליל תתי יחידות שונות המרכיבות את החלבון) הינו בעל מבנה כשל גשר מקושת העוטף למעשה את הצד החוץ תאי של הרצפטור. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
מבנה מיוחד זה נשמר ומתוחזק באמצעות&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Di-s_bonds_un_red/1&#039;&amp;gt;קשרים די סולפידים רבים&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
המייצבים את המולקולה. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
קשרים די סופלידיים אלו מאפשרים לליגנד לשמור על מבנהו המרחבי המותאם אל הקולטן. במבנה זה ניתן לראות רעיון מרכזי בביולוגיה-התאמה בין מבנה לתפקיד; המבנה המרחבי של הליגנד קשור הדוקות להתאמתו לקולטן. עובדה זאת מסבירה את נוכחותם של 8 קשרים די סולפידיים (S-S)  שמורים, ואת שמירותן הגבוהה של &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Cysteine_residue_in_di_s-bond/1&#039;&amp;gt;חומצות האמינו מסוג ציסטאין &amp;lt;/scene&amp;gt;(אשר השייר שלהן מכיל גופרית) במולקולה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ניתן להבחין בקלות שהקשרים הדיסולפידיים בהורמון רבים מאשר ברצפטור. עם זאת, ניתן לזהות ברצפטור אזורים בעלי חזרות רבות של החומצה האמינית לאוצין. אזורים אלו מכונים אזורים עשירים בלאוצין (או LRR-Leucine Rich Repeats). על אף שעימוד של FSH עם חלבונים זהים באורגניזמים מרוחקים פילוגנטית אינו מעיד על שמירות גבוהה של אזור זה ברצפטור. ניתן להבחין בקלות שהאזור מתאפיין בחזרות רבות של לאוצין, חזרות רבות של לאוצין קשורות לאינטראקציה חלבון-חלבון. יתכן ששתי עובדות אלו הביאו לסיווג האזור כ &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Receptor_domain_-_lrr/1&#039;&amp;gt;Receptor Domain (האזור הקושר בקולטן)&amp;lt;/scene&amp;gt; (בורוד).&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
העמדות ההופכות את הליגנד לגליקופרוטאין הינן עמדות הגליקוזילציה &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Glycosylation_n_linked_asn/1&#039;&amp;gt;המכילות את החומצה האמינית אספרגין (ASN)&amp;lt;/scene&amp;gt;. השייר של החומצה האמינית אספרגין מכיל חנקן בעמדה N4. חנקן זה קושר באופן קוולנטי את &lt;br /&gt;
[http://www.infomed.co.il/definition-3666/ רב הסוכר (פוליסאכאריד)].&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מיקום עמדות הגליקוזילציה:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ביחידה α – ח. אמינו 76, ו102. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ביחידה β – ח. אמינו 25, ו42. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
גליקוזילציה מסוג זה (GlcNAc) מאפיינת חלבונים מופרשים או קשורי ממברנה בעיקר באאוקריוטים, ואינה מופיעה כלל בבקטריות, כאשר סוג הסוכר הנקשר משתנה בין המינים. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אתר זה הוא חשוב כי לעמדות העוברות N גליקוזילציה יש תפקידים חשובים עבור התא. הן תפקידים פנימיים כדוגמת השפעה על יציבות והמסיסות של המולקולה (בתנאי pH, וטמפרטורה שונים) ואף תפקידים חיצוניים חשובים בתיווך אותות בין תאיים. &lt;br /&gt;
מעניין שעמדות אלו, על אף תפקידן החשוב, לא מתאפיינות בשמירות גנטית גבוהה בין אורגניזמים רחוקים פילוגנטית. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Receptor_ligand_evol_reserved/1&#039;&amp;gt;רמות השימור האבולוציוני השונות של חומצות אמינו המרכיבות את הקולטן והרצפטור&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_ConSurf}}&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;תסמונות ומחלות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
תהליך [https://www.youtube.com/watch?v=cP61Z4T4_K0 ההומאוסטזיס] שומר את רמות ה FSH בטווח תקין באמצעות בקרה של משוב שלילי על ייצור והפרשת ההורמון, עובדה זאת מאפשרת להשתמש ברמות ההורמון הנמדד בדם על מנת לזהות מצבים שאינם תקינים. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
לדוגמא:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* בנשים, רמות FSH ו-LH יכולים לסייע באבחנה בין כשל שחלתי ראשוני לבין כשל משני הנובע מאי תפקוד השחלות הנובע ממפגעים בבלוטת יותרת המוח (היפופיזה) או ההיפותאלאמוס הגורמים לירידה ברמת FSH. עליה ברמת FSH ו-LH בדרך כלל משקפת כשל שחלתי ראשוני (primary gonadal failure), כגון אי-ייצור שחלות (ovarian agenesis) או כריתתן, אי סדירות כרומוזומאלית (כמו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%A8 תסמונת Turner] עם חסר מלא או חלקי של אחד משני כרומוזומי X), וכשל בייצור זקיקים על ידי השחלות, נזק קרינתי או כימותרפי לשחלות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* רמה מוגברת של FSH בגברים תבוא לביטוי במצבים של כשל אשכים ראשוני, שיכול להיגרם כתוצאה מפגם מולד של ייצור אשכים (anorchia) או כתוצאה מפגיעה משנית הגורמת לנזק באשכים כגון סירוס. נזק התפתחותי לאשכים עלול להיגרם מאי-סדירות כרומוזומאלית כמו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%98%D7%A8 בתסמונת קליינפלטר] (עם הפרעת XXY וייצור זעום אם בכלל של זרע), או סיבות מולדות אחרות לניוון אשכים. נזק נרכש לאשכים כגון זה הנגרם על ידי נגיף חזרת, חבלה טראומטית, נזקי קרינה, אלכוהוליזם, orchitis, תסמונת Reifenstein (מום מולד הכרוך באי-ייצור זרע), כימותרפיה ומחלה אוטואימונית.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* אם זאת רמות גבוהות של FSH לא בהכרח מעידות על מחלה - ולכן חשובה ההתייעצות עם רופא!&lt;br /&gt;
דוגמה למצב תקין לחלוטין המתאפיין ברמות גבוהות של FSH הנמדד בדם הוא הגעה לגיל המעבר או מנפאוזה (גיל הפסקת הווסת). במצב זה יותרת המוח מייצרת כמויות לא מוגבלות של FSH כיוון שנפסק המשוב השלילי המגביל ייצור זה מהשחלות המאפיין את גיל הפוריות.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ישנן שתי מחלות הנקשרות למוטציות שונות ברצפטור ל FSH, אשר להן מופעים שונים בתכלית:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
*&amp;lt;U&amp;gt;	ODG1 - Ovarian dysgenesis 1, caused by mutation. &amp;lt;/U&amp;gt;&lt;br /&gt;
מחלה אוטוזומלית רצסיבית המאופיינת בהיעדר ווסת (primary), התפתחות ווריאבילית של סימני מין משניים, שחלות שלא התפתחו כהלכה ורמות גבוהות מאוד בסרום של הורמון מגרה זקיקים (FSH)   והורמון הגופיף הצהוב (LH). &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
*&amp;lt;U&amp;gt;	OHSS - Ovarian hyperstimulation syndrome, caused by mutations.&amp;lt;/U&amp;gt;&lt;br /&gt;
מחלה הנוצרת באופן ספונטני או כסיבוך איטרוגני של טיפול לעירור שחלתי הניתן במסגרת טיפולי הפריית מבחנה (IVF). הביטוי הקליני נע מכאב בטני וחוסר נוחות ועד הגדלה שחלתית ניכרת ונזילה מהנימים ומהשחלה. מצב זה עשוי לסכן חיים. הפתולוגיה המלווה את הסינדרום כוללת נוכחות של ריבוי ציסטות פוליקולריות מלאות בנוזל ומדממות בשילוב עם תאי הגופיף הצהוב. (hyperreactio luteinalis).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/StructureSection&amp;gt;&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
הדמיית מולקולת ההורמון המוצגת שגובשה עם חלק מהצד החיצוני של הרצפטור נלקחה מאתר PDB המכיל מאגר מידע מלא על חלבונים  &amp;lt;ref&amp;gt;1XWD, Crystal Structure of Human Follicle Stimulating Hormone Complexed with its Receptor http://dx.doi.org/10.2210/pdb1xwd/pdb &amp;lt;/ref&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
שימוש בתוכנת עיבוד והצגת המולקולה בוצעה באמצעות JSmol בפרוטיאופדיה &amp;lt;ref&amp;gt;DOI 10.1002/ijch.201300024&amp;lt;/ref&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
מידע מקיף אודות תת היחידות אלפא, ובטא וכן הנוגע לרצפטור עובד מתוך הערכים המתאימים שבוצעו מאתר Uniprot המאגם מידע ממגוון מקורות הנוגע לחלבונים&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה אלפא מידע מקיף, Glycoprotein hormones alpha chain http://www.uniprot.org/uniprot/P01215&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה בטא מידע מקיף, Follitropin subunit beta  http://www.uniprot.org/uniprot/P01225&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH רצפטור מידע מקיף, Follicle-stimulating hormone receptor   http://www.uniprot.org/uniprot/P23945&amp;lt;/ref&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
המאמר Structure–Function Relationships of Glycoprotein Hormones and Their Subunits’ Ancestors שימש לביסוס המידע הנוגע לקשר בין מבנה לתפקוד בהורמונים גליקופרוטאינים &lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;Structure–Function Relationships of Glycoprotein Hormones and Their Subunits’ Ancestors   https://doi.org/10.3389/fendo.2015.00026&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;references/&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Ofir Sigal</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2754208</id>
		<title>FSH (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2754208"/>
		<updated>2017-07-06T10:20:57Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Ofir Sigal: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;==FSH (Follicle Stimulating Hormone) הורמון מגרה זקיקים==&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 4em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;הורמון מגרה זקיקים (FSH – Follicle Stimulating Hormone) הינו&lt;br /&gt;
[http://www.infomed.co.il/definition-671/ גונדוטרופין] &lt;br /&gt;
הממלא תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה בבעלי חוליות. ההורמון  &lt;br /&gt;
  -מופרש בשני המינים על ידי תאים גונדוטרופיים בקדמת בלוטת יותרת המוח ([http://www.infomed.co.il/definition-1765/ היפופיזה]).  הגונדות  &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A9%D7%9A אשך]&lt;br /&gt;
או &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%97%D7%9C%D7%94 שחלה]&lt;br /&gt;
הינן איברי המטרה שלו.&lt;br /&gt;
 על גביי קרום תאי המטרה קיים &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor/3&#039;&amp;gt;קולטן להורמון זה&amp;lt;/scene&amp;gt; (מוצג ככדורים בצבעים שונים  המייצגים חומצות אמינו).&lt;br /&gt;
הפרשת גונדוטרופינים, וביניהם FSH, מתחילה בעקבות הפרשת הורמון-משחרר-גונאדוטרופין [https://he.wikipedia.org/wiki/GnRH (GnRH)] [http://www.infomed.co.il/definition-1146/ מההיפותלמוס] והשפעתו על בלוטת יותרת המוח.&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;פעילות וחשיבות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
רבייה, היא היכולת והאפשרות של מין להעמדת צאצאים פוריים, ומהווה אחד ממאפייני החיים. התפתחות מערכת הרבייה, הבשלתה ותפקודה התקין הינם בעלי חשיבות רבה בהמשכיות המין. FSH הינו הורמון חשוב ביותר בעל תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה הן בנקבות והן בזכרים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ניתן ללמוד על חשיבותו הרבה באמצעות בחינת מגוון תפקודיו הביולוגיים וע&amp;quot;י התייחסות לרמה הגבוהה של שמירות מבנית שניכרת &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;במבנה הליגנד (ורוד) והקולטן (רצפטור) (כחול)&amp;lt;/scene&amp;gt; במגוון מינים רחב.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;פעילות פיסיולוגית&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
[[Image:fsh feedback2.jpg|left|thumb|280px| תרשים משוב שלילי על הפרשת FSH ופעילותו הפיסיולוגית]]&lt;br /&gt;
FSH מווסת התפתחות ובשלות מינית, מעורר את הפרשרת סטרואידי המין - &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9F טסטוסטרון],&lt;br /&gt;
[http://www.infomed.co.il/definition-400/ אסטרוגן] &lt;br /&gt;
[https://www.cts.co.il/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%92%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9F ופרוגסטרון]&lt;br /&gt;
מהשחלות והאשכים.&lt;br /&gt;
הפרשת ההורמון מביאה לתהליכים שונים בקרב שני המינים:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בזכר&#039;&#039;&#039; הפרשת ההורמון גורמת להופעת סימני מין משניים, חיונית ליצירת תאי הזרע באבוביות הזרע ומעודדת את התפתחותם של צינוריות זרע באשכים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בנקבה&#039;&#039;&#039; הפרשת ההורמון במהלך המחזור החודשי מביאה להתפתחות הזקיק הראשוני הנמצא בשחלה, וכן גורמת להפרשת ההורמון אסטרוגן מהזקיק הבשל. הפרשת האסטרוגן מביאה למגוון תהליכים פיסיולוגיים ביניהם - פרוליפרציה  (התחלקות) של תאי רירית הרחם, הרחבת כלי הדם ברחם והרחבת תאי האפיתל בנרתיק.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
השינוי ברמות ההורמון בשני המינים מבוקר ע&amp;quot;י מנגנון משוב שלילי המורכב משלושה מרכיבים: &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* סטרואידי המין מעכבים את הפרשת GnRH מההיפותלמוס המביא להפרשת FSH מההיפופיזה. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* סטרואידי המין מעכבים את הפרשת FSH מההיפופיזה.&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* תוצאת פעולת FSH מובילה לעיכוב הפרשת FSH מההיפופיזה. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בגבר הפרשת FSH מעוכבת על ידי ספירת זרע גבוהה הגורמת לאותם תאים המכילים רצפטור ל FSH ומביאים ליצירת תאי זרע (תאי sertoli) להפריש inhibin המעכב את התבטאות FSH.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בנשים inhibin B המופרש מהזקיקים הבשלים מביא לדעיכה ברמת FSH, זהו השלב הזקיקי בסוף הפאזה הפוליקולארית.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;StructureSection load=&#039;1XWD&#039; size=&#039;400&#039; side=&#039;right&#039; caption=&#039;FSH בסגול, צמוד לחלק מהצד החיצוני של הרצפטור (בכחול) שגובש עימו&#039; scene=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt; על החלבון &amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
ההורמון FSH הינו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F גליקופרוטאין] המורכב משתי תתי יחידות שונות (הטרודימר): &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alfa_amino_acid_and_beta_light/4&#039;&amp;gt;תת יחידה α&amp;lt;/scene&amp;gt; (מוצגת ככדורים בצבעים שונים בהתאם לסוג חומצות האמינו) המורכבת מ-116 חומצות אמינו ומופיעה ביונקים שונים ובאדם המרכיבה חלבונים שונים כדוגמת [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%9E%D7%9F הורמון המין LH] (הורמון הפועל עם FSH) ו [http://www.maccabi4u.co.il/7343-he/Maccabi.aspx TSH]. מבנה תת יחידה זו הינו שמור מאוד באורגניזמים שונים דבר המעיד על חשיבות המבנה לתפקוד תקין החלבון.  &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Beta_amino_acid_and_alfa_light/4&#039;&amp;gt;תת יחידה β&amp;lt;/scene&amp;gt; המורכבת מ-129 חומצות אמינו ייחודית להורמון ובעלת אזור קושר רצפטור. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Ligand_amino_acid_seq/1&#039;&amp;gt;הליגנד כולו &amp;lt;/scene&amp;gt; הינו חלבון בן 245 חומצות אמינו ובעל מבנה אופייני לרצפטור. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_light/5&#039;&amp;gt;הרצפטור &amp;lt;/scene&amp;gt; (אשר החלק החוץ תאי שלו גובש עם ההורמון) הוא מסוג חלבון G-Coupled Protein בעל מבנה אופייני של צד חוץ תאי קושר ליגנד, שבעה אזורים חוצי ממברנה ושרשרת מעבר אותות תוך תאית. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ניתן לאתר, כצפוי, את הרצפטור ל-FSH הן בתאי המטרה (הגונדות-שחלות ואשכים), אך גם בתאי בלוטת ההיפופיזה במוח המפרישים את ההורמון לזרם הדם, ואף בהיפותלמוס האחראי להפרשת GnRH המעורר את הפרשת ההורמון מההיפופיזה, זאת כחלק ממנגנון הבקרה (משוב שלילי) על מידת הפרשת ההורמון.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt; הדגשים מבניים&amp;lt;/center&amp;gt; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Ligand_secondary_structure/1&#039;&amp;gt;המבנה המרחבי השניוני של ההורמון&amp;lt;/scene&amp;gt; מבוסס  ברובו על משטחי β הנקראים sheet – β (המופיעים בצהוב), מעט מבנים סלילניים המכונים  helix  - α (המופיעים בסגול וורוד) וחיבורים מסתלסלים coiled coil (המופיעים בלבן). &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
כל תת יחידה, בין אם α או β, המרכיבה את הליגנד (ההורמון FSH) בעלת מבנה שניוני אופייני ומורכבת בעצמה משתי שרשראות:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_alpha_unit/1&#039;&amp;gt;תת יחידה α&amp;lt;/scene&amp;gt; של הליגנד בנויה &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/A_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;משרשרת A,&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/D_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;ומשרשרת D.&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_beta_unit/1&#039;&amp;gt;תת יחידה β&amp;lt;/scene&amp;gt; של הליגנד בנויה &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/B_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;משרשרת B&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/E_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;ומשרשרת E&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
ובעלת מבנה מרחבי דומה למבנה השניוני של תת יחידה α.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בדומה להורמון, גם &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondry_structure_receptor/1&#039;&amp;gt;המבנה השניוני המרחבי של הרצפטור&amp;lt;/scene&amp;gt; מבוסס ברובו על משטחי sheet – β.&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Ligand_on_receptor_scuffolding/1&#039;&amp;gt;המבנה הרביעוני&amp;lt;/scene&amp;gt; &lt;br /&gt;
(מבנה מרחבי המכליל תתי יחידות שונות המרכיבות את החלבון) הינו בעל מבנה כשל גשר מקושת העוטף למעשה את הצד החוץ תאי של הרצפטור. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
מבנה מיוחד זה נשמר ומתוחזק באמצעות&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Di-s_bonds_un_red/1&#039;&amp;gt;קשרים די סולפידים רבים&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
המייצבים את המולקולה. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
קשרים די סופלידיים אלו מאפשרים לליגנד לשמור על מבנהו המרחבי המותאם אל הקולטן. במבנה זה ניתן לראות רעיון מרכזי בביולוגיה-התאמה בין מבנה לתפקיד; המבנה המרחבי של הליגנד קשור הדוקות להתאמתו לקולטן. עובדה זאת מסבירה את נוכחותם של 8 קשרים די סולפידיים (S-S)  שמורים, ואת שמירותן הגבוהה של &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Cysteine_residue_in_di_s-bond/1&#039;&amp;gt;חומצות האמינו מסוג ציסטאין &amp;lt;/scene&amp;gt;(אשר השייר שלהן מכיל גופרית) במולקולה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ניתן להבחין בקלות שהקשרים הדיסולפידיים בהורמון רבים מאשר ברצפטור. עם זאת, ניתן לזהות ברצפטור אזורים בעלי חזרות רבות של החומצה האמינית לאוצין. אזורים אלו מכונים אזורים עשירים בלאוצין (או LRR-Leucine Rich Repeats). על אף שעימוד של FSH עם חלבונים זהים באורגניזמים מרוחקים פילוגנטית אינו מעיד על שמירות גבוהה של אזור זה ברצפטור. ניתן להבחין בקלות שהאזור מתאפיין בחזרות רבות של לאוצין, חזרות רבות של לאוצין קשורות לאינטראקציה חלבון-חלבון. יתכן ששתי עובדות אלו הביאו לסיווג האזור כ &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Receptor_domain_-_lrr/1&#039;&amp;gt;Receptor Domain (האזור הקושר בקולטן)&amp;lt;/scene&amp;gt; (בורוד).&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
העמדות ההופכות את הליגנד לגליקופרוטאין הינן עמדות הגליקוזילציה &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Glycosylation_n_linked_asn/1&#039;&amp;gt;המכילות את החומצה האמינית אספרגין (ASN)&amp;lt;/scene&amp;gt;. השייר של החומצה האמינית אספרגין מכיל חנקן בעמדה N4. חנקן זה קושר באופן קוולנטי את &lt;br /&gt;
[http://www.infomed.co.il/definition-3666/ רב הסוכר (פוליסאכאריד)].&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מיקום עמדות הגליקוזילציה:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ביחידה α – ח. אמינו 76, ו102. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ביחידה β – ח. אמינו 25, ו42. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
גליקוזילציה מסוג זה (GlcNAc) מאפיינת חלבונים מופרשים או קשורי ממברנה בעיקר באאוקריוטים, ואינה מופיעה כלל בבקטריות, כאשר סוג הסוכר הנקשר משתנה בין המינים. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אתר זה הוא חשוב כי לעמדות העוברות N גליקוזילציה יש תפקידים חשובים עבור התא. הן תפקידים פנימיים כדוגמת השפעה על יציבות והמסיסות של המולקולה (בתנאי pH, וטמפרטורה שונים) ואף תפקידים חיצוניים חשובים בתיווך אותות בין תאיים. &lt;br /&gt;
מעניין שעמדות אלו, על אף תפקידן החשוב, לא מתאפיינות בשמירות גנטית גבוהה בין אורגניזמים רחוקים פילוגנטית. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Receptor_ligand_evol_reserved/1&#039;&amp;gt;רמות השימור האבולוציוני השונות של חומצות אמינו המרכיבות את הקולטן והרצפטור&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_ConSurf}}&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;תסמונות ומחלות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
תהליך [https://www.youtube.com/watch?v=cP61Z4T4_K0 ההומאוסטזיס] שומר את רמות ה FSH בטווח תקין באמצעות בקרה של משוב שלילי על ייצור והפרשת ההורמון, עובדה זאת מאפשרת להשתמש ברמות ההורמון הנמדד בדם על מנת לזהות מצבים שאינם תקינים. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
לדוגמא:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* בנשים, רמות FSH ו-LH יכולים לסייע באבחנה בין כשל שחלתי ראשוני לבין כשל משני הנובע מאי תפקוד השחלות הנובע ממפגעים בבלוטת יותרת המוח (היפופיזה) או ההיפותאלאמוס הגורמים לירידה ברמת FSH. עליה ברמת FSH ו-LH בדרך כלל משקפת כשל שחלתי ראשוני (primary gonadal failure), כגון אי-ייצור שחלות (ovarian agenesis) או כריתתן, אי סדירות כרומוזומאלית (כמו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%A8 תסמונת Turner] עם חסר מלא או חלקי של אחד משני כרומוזומי X), וכשל בייצור זקיקים על ידי השחלות, נזק קרינתי או כימותרפי לשחלות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* רמה מוגברת של FSH בגברים תבוא לביטוי במצבים של כשל אשכים ראשוני, שיכול להיגרם כתוצאה מפגם מולד של ייצור אשכים (anorchia) או כתוצאה מפגיעה משנית הגורמת לנזק באשכים כגון סירוס. נזק התפתחותי לאשכים עלול להיגרם מאי-סדירות כרומוזומאלית כמו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%98%D7%A8 בתסמונת קליינפלטר] (עם הפרעת XXY וייצור זעום אם בכלל של זרע), או סיבות מולדות אחרות לניוון אשכים. נזק נרכש לאשכים כגון זה הנגרם על ידי נגיף חזרת, חבלה טראומטית, נזקי קרינה, אלכוהוליזם, orchitis, תסמונת Reifenstein (מום מולד הכרוך באי-ייצור זרע), כימותרפיה ומחלה אוטואימונית.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* אם זאת רמות גבוהות של FSH לא בהכרח מעידות על מחלה - ולכן חשובה ההתייעצות עם רופא!&lt;br /&gt;
דוגמה למצב תקין לחלוטין המתאפיין ברמות גבוהות של FSH הנמדד בדם הוא הגעה לגיל המעבר או מנפאוזה (גיל הפסקת הווסת). במצב זה יותרת המוח מייצרת כמויות לא מוגבלות של FSH כיוון שנפסק המשוב השלילי המגביל ייצור זה מהשחלות המאפיין את גיל הפוריות.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ישנן שתי מחלות הנקשרות למוטציות שונות ברצפטור ל FSH, אשר להן מופעים שונים בתכלית:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
*&amp;lt;U&amp;gt;	ODG1 - Ovarian dysgenesis 1, caused by mutation. &amp;lt;/U&amp;gt;&lt;br /&gt;
מחלה אוטוזומלית רצסיבית המאופיינת בהיעדר ווסת (primary), התפתחות ווריאבילית של סימני מין משניים, שחלות שלא התפתחו כהלכה ורמות גבוהות מאוד בסרום של הורמון מגרה זקיקים (FSH)   והורמון הגופיף הצהוב (LH). &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
*&amp;lt;U&amp;gt;	OHSS - Ovarian hyperstimulation syndrome, caused by mutations.&amp;lt;/U&amp;gt;&lt;br /&gt;
מחלה הנוצרת באופן ספונטני או כסיבוך איטרוגני של טיפול לעירור שחלתי הניתן במסגרת טיפולי הפריית מבחנה (IVF). הביטוי הקליני נע מכאב בטני וחוסר נוחות ועד הגדלה שחלתית ניכרת ונזילה מהנימים ומהשחלה. מצב זה עשוי לסכן חיים. הפתולוגיה המלווה את הסינדרום כוללת נוכחות של ריבוי ציסטות פוליקולריות מלאות בנוזל ומדממות בשילוב עם תאי הגופיף הצהוב. (hyperreactio luteinalis).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/StructureSection&amp;gt;&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
הדמיית מולקולת ההורמון המוצגת שגובשה עם חלק מהצד החיצוני של הרצפטור נלקחה מאתר PDB המכיל מאגר מידע מלא על חלבונים  &amp;lt;ref&amp;gt;1XWD, Crystal Structure of Human Follicle Stimulating Hormone Complexed with its Receptor http://dx.doi.org/10.2210/pdb1xwd/pdb &amp;lt;/ref&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
שימוש בתוכנת עיבוד והצגת המולקולה בוצעה באמצעות JSmol בפרוטיאופדיה &amp;lt;ref&amp;gt;DOI 10.1002/ijch.201300024&amp;lt;/ref&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
מידע מקיף אודות תת היחידות אלפא, ובטא וכן הנוגע לרצפטור עובד מתוך הערכים המתאימים שבוצעו מאתר Uniprot המאגם מידע ממגוון מקורות הנוגע לחלבונים&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה אלפא מידע מקיף, Glycoprotein hormones alpha chain http://www.uniprot.org/uniprot/P01215&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה בטא מידע מקיף, Follitropin subunit beta  http://www.uniprot.org/uniprot/P01225&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH רצפטור מידע מקיף, Follicle-stimulating hormone receptor   http://www.uniprot.org/uniprot/P23945&amp;lt;/ref&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
המאמר Structure–Function Relationships of Glycoprotein Hormones and Their Subunits’ Ancestors שימש לביסוס המידע הנוגע לקשר בין מבנה לתפקוד בהורמונים גליקופרוטאינים &lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;Structure–Function Relationships of Glycoprotein Hormones and Their Subunits’ Ancestors   https://doi.org/10.3389/fendo.2015.00026&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;references/&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Ofir Sigal</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2754090</id>
		<title>FSH (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2754090"/>
		<updated>2017-06-30T11:29:03Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Ofir Sigal: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;==FSH (Follicle Stimulating Hormone) הורמון מגרה זקיקים==&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 4em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;הורמון מגרה זקיקים (FSH – Follicle Stimulating Hormone) הינו&lt;br /&gt;
[http://www.infomed.co.il/definition-671/ גונדוטרופין] &lt;br /&gt;
הממלא תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה בבעלי חוליות. ההורמון  &lt;br /&gt;
  -מופרש בשני המינים על ידי תאים גונדוטרופיים בקדמת בלוטת יותרת המוח ([http://www.infomed.co.il/definition-1765/ היפופיזה]).  הגונדות  &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A9%D7%9A אשך]&lt;br /&gt;
או &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%97%D7%9C%D7%94 שחלה]&lt;br /&gt;
הינן איברי המטרה שלו.&lt;br /&gt;
 על גביי קרום תאי המטרה קיים &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor/3&#039;&amp;gt;קולטן להורמון זה&amp;lt;/scene&amp;gt; (מוצג ככדורים בצבעים שונים  המייצגים חומצות אמינו).&lt;br /&gt;
הפרשת גונדוטרופינים, וביניהם FSH, מתחילה בעקבות הפרשת הורמון-משחרר-גונאדוטרופין [https://he.wikipedia.org/wiki/GnRH (GnRH)] [http://www.infomed.co.il/definition-1146/ מההיפותלמוס] והשפעתו על בלוטת יותרת המוח.&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;פעילות וחשיבות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
רבייה, היא היכולת והאפשרות של מין להעמדת צאצאים פוריים, ומהווה אחד ממאפייני החיים. התפתחות מערכת הרבייה, הבשלתה ותפקודה התקין הינם בעלי חשיבות רבה בהמשכיות המין. FSH הינו הורמון חשוב ביותר בעל תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה הן בנקבות והן בזכרים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ניתן ללמוד על חשיבותו הרבה באמצעות בחינת מגוון תפקודיו הביולוגיים וע&amp;quot;י התייחסות לרמה הגבוהה של שמירות מבנית שניכרת &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;במבנה הליגנד (ורוד) והקולטן (רצפטור) (כחול)&amp;lt;/scene&amp;gt; במגוון מינים רחב.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;פעילות פיסיולוגית&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
[[Image:fsh feedback2.jpg|left|thumb|280px| תרשים משוב שלילי על הפרשת FSH ופעילותו הפיסיולוגית]]&lt;br /&gt;
FSH מווסת התפתחות ובשלות מינית, מעורר את הפרשרת סטרואידי המין - &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9F טסטוסטרון],&lt;br /&gt;
[http://www.infomed.co.il/definition-400/ אסטרוגן] &lt;br /&gt;
[https://www.cts.co.il/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%92%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9F ופרוגסטרון]&lt;br /&gt;
מהשחלות והאשכים.&lt;br /&gt;
הפרשת ההורמון מביאה לתהליכים שונים בקרב שני המינים:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בזכר&#039;&#039;&#039; הפרשת ההורמון גורמת להופעת סימני מין משניים, חיונית ליצירת תאי הזרע באבוביות הזרע ומעודדת את התפתחותם של צינוריות זרע באשכים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בנקבה&#039;&#039;&#039; הפרשת ההורמון במהלך המחזור החודשי מביאה להתפתחות הזקיק הראשוני הנמצא בשחלה, וכן גורמת להפרשת ההורמון אסטרוגן מהזקיק הבשל. הפרשת האסטרוגן מביאה למגוון תהליכים פיסיולוגיים ביניהם - פרוליפרציה  (התחלקות) של תאי רירית הרחם, הרחבת כלי הדם ברחם והרחבת תאי האפיתל בנרתיק.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
השינוי ברמות ההורמון בשני המינים מבוקר ע&amp;quot;י מנגנון משוב שלילי המורכב משלושה מרכיבים: &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* סטרואידי המין מעכבים את הפרשת GnRH מההיפותלמוס המביא להפרשת FSH מההיפופיזה. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* סטרואידי המין מעכבים את הפרשת FSH מההיפופיזה.&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* תוצאת פעולת FSH מובילה לעיכוב הפרשת FSH מההיפופיזה. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בגבר הפרשת FSH מעוכבת על ידי ספירת זרע גבוהה הגורמת לאותם תאים המכילים רצפטור ל FSH ומביאים ליצירת תאי זרע (תאי sertoli) להפריש inhibin המעכב את התבטאות FSH.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בנשים inhibin B המופרש מהזקיקים הבשלים מביא לדעיכה ברמת FSH, זהו השלב הזקיקי בסוף הפאזה הפוליקולארית.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;StructureSection load=&#039;1XWD&#039; size=&#039;400&#039; side=&#039;right&#039; caption=&#039;FSH בסגול, צמוד לחלק מהצד החיצוני של הרצפטור (בכחול) שגובש עימו&#039; scene=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt; על החלבון &amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
ההורמון FSH הינו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F גליקופרוטאין] המורכב משתי תתי יחידות שונות (הטרודימר): &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alfa_amino_acid_and_beta_light/4&#039;&amp;gt;תת יחידה α&amp;lt;/scene&amp;gt; (מוצגת ככדורים בצבעים שונים בהתאם לסוג חומצות האמינו) המורכבת מ-116 חומצות אמינו ומופיעה ביונקים שונים ובאדם המרכיבה חלבונים שונים כדוגמת [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%9E%D7%9F הורמון המין LH] (הורמון הפועל עם FSH) ו [http://www.maccabi4u.co.il/7343-he/Maccabi.aspx TSH]. מבנה תת יחידה זו הינו שמור מאוד באורגניזמים שונים דבר המעיד על חשיבות המבנה לתפקוד תקין החלבון.  &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Beta_amino_acid_and_alfa_light/4&#039;&amp;gt;תת יחידה β&amp;lt;/scene&amp;gt; המורכבת מ-129 חומצות אמינו ייחודית להורמון ובעלת אזור קושר רצפטור. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Ligand_amino_acid_seq/1&#039;&amp;gt;הליגנד כולו &amp;lt;/scene&amp;gt; הינו חלבון בן 245 חומצות אמינו ובעל מבנה אופייני לרצפטור. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_light/4&#039;&amp;gt;הרצפטור &amp;lt;/scene&amp;gt; (אשר החלק החוץ תאי שלו גובש עם ההורמון) הוא מסוג חלבון G-Coupled Protein בעל מבנה אופייני של צד חוץ תאי קושר ליגנד, שבעה אזורים חוצי ממברנה ושרשרת מעבר אותות תוך תאית. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ניתן לאתר, כצפוי, את הרצפטור ל-FSH הן בתאי המטרה (הגונדות-שחלות ואשכים), אך גם בתאי בלוטת ההיפופיזה במוח המפרישים את ההורמון לזרם הדם, ואף בהיפותלמוס האחראי להפרשת GnRH המעורר את הפרשת ההורמון מההיפופיזה, זאת כחלק ממנגנון הבקרה (משוב שלילי) על מידת הפרשת ההורמון.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt; הדגשים מבניים&amp;lt;/center&amp;gt; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Ligand_secondary_structure/1&#039;&amp;gt;המבנה המרחבי השניוני של ההורמון&amp;lt;/scene&amp;gt; מבוסס  ברובו על משטחי β הנקראים sheet – β (המופיעים בצהוב), מעט מבנים סלילניים המכונים  helix  - α (המופיעים בסגול וורוד) וחיבורים מסתלסלים coiled coil (המופיעים בלבן). &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
כל תת יחידה, בין אם α או β, המרכיבה את הליגנד (ההורמון FSH) בעלת מבנה שניוני אופייני ומורכבת בעצמה משתי שרשראות:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_alpha_unit/1&#039;&amp;gt;תת יחידה α&amp;lt;/scene&amp;gt; של הליגנד בנויה &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/A_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;משרשרת A,&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/D_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;ומשרשרת D.&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_beta_unit/1&#039;&amp;gt;תת יחידה β&amp;lt;/scene&amp;gt; של הליגנד בנויה &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/B_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;משרשרת B&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/E_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;ומשרשרת E&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
ובעלת מבנה מרחבי דומה למבנה השניוני של תת יחידה α.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בדומה להורמון, גם &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondry_structure_receptor/1&#039;&amp;gt;המבנה השניוני המרחבי של הרצפטור&amp;lt;/scene&amp;gt; מבוסס ברובו על משטחי sheet – β.&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Ligand_on_receptor_scuffolding/1&#039;&amp;gt;המבנה הרביעוני&amp;lt;/scene&amp;gt; &lt;br /&gt;
(מבנה מרחבי המכליל תתי יחידות שונות המרכיבות את החלבון) הינו בעל מבנה כשל גשר מקושת העוטף למעשה את הצד החוץ תאי של הרצפטור. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
מבנה מיוחד זה נשמר ומתוחזק באמצעות&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Di-s_bonds_un_red/1&#039;&amp;gt;קשרים די סולפידים רבים&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
המייצבים את המולקולה. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
קשרים די סופלידיים אלו מאפשרים לליגנד לשמור על מבנהו המרחבי המותאם אל הקולטן. במבנה זה ניתן לראות רעיון מרכזי בביולוגיה-התאמה בין מבנה לתפקיד; המבנה המרחבי של הליגנד קשור הדוקות להתאמתו לקולטן. עובדה זאת מסבירה את נוכחותם של 8 קשרים די סולפידיים (S-S)  שמורים, ואת שמירותן הגבוהה של &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Cysteine_residue_in_di_s-bond/1&#039;&amp;gt;חומצות האמינו מסוג ציסטאין &amp;lt;/scene&amp;gt;(אשר השייר שלהן מכיל גופרית) במולקולה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ניתן להבחין בקלות שהקשרים הדיסולפידיים בהורמון רבים מאשר ברצפטור. עם זאת, ניתן לזהות ברצפטור אזורים בעלי חזרות רבות של החומצה האמינית לאוצין. אזורים אלו מכונים אזורים עשירים בלאוצין (או LRR-Leucine Rich Repeats). על אף שעימוד של FSH עם חלבונים זהים באורגניזמים מרוחקים פילוגנטית אינו מעיד על שמירות גבוהה של אזור זה ברצפטור. ניתן להבחין בקלות שהאזור מתאפיין בחזרות רבות של לאוצין, חזרות רבות של לאוצין קשורות לאינטראקציה חלבון-חלבון. יתכן ששתי עובדות אלו הביאו לסיווג האזור כ &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Receptor_domain_-_lrr/1&#039;&amp;gt;Receptor Domain (האזור הקושר בקולטן)&amp;lt;/scene&amp;gt; (בורוד).&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
העמדות ההופכות את הליגנד לגליקופרוטאין הינן עמדות הגליקוזילציה &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Glycosylation_n_linked_asn/1&#039;&amp;gt;המכילות את החומצה האמינית אספרגין (ASN)&amp;lt;/scene&amp;gt;. השייר של החומצה האמינית אספרגין מכיל חנקן בעמדה N4. חנקן זה קושר באופן קוולנטי את &lt;br /&gt;
[http://www.infomed.co.il/definition-3666/ רב הסוכר (פוליסאכאריד)].&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מיקום עמדות הגליקוזילציה:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ביחידה α – ח. אמינו 76, ו102. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ביחידה β – ח. אמינו 25, ו42. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
גליקוזילציה מסוג זה (GlcNAc) מאפיינת חלבונים מופרשים או קשורי ממברנה בעיקר באאוקריוטים, ואינה מופיעה כלל בבקטריות, כאשר סוג הסוכר הנקשר משתנה בין המינים. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אתר זה הוא חשוב כי לעמדות העוברות N גליקוזילציה יש תפקידים חשובים עבור התא. הן תפקידים פנימיים כדוגמת השפעה על יציבות והמסיסות של המולקולה (בתנאי pH, וטמפרטורה שונים) ואף תפקידים חיצוניים חשובים בתיווך אותות בין תאיים. &lt;br /&gt;
מעניין שעמדות אלו, על אף תפקידן החשוב, לא מתאפיינות בשמירות גנטית גבוהה בין אורגניזמים רחוקים פילוגנטית. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Receptor_ligand_evol_reserved/1&#039;&amp;gt;רמות השימור האבולוציוני השונות של חומצות אמינו המרכיבות את הקולטן והרצפטור&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_ConSurf}}&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;תסמונות ומחלות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
תהליך [https://www.youtube.com/watch?v=cP61Z4T4_K0 ההומאוסטזיס] שומר את רמות ה FSH בטווח תקין באמצעות בקרה של משוב שלילי על ייצור והפרשת ההורמון, עובדה זאת מאפשרת להשתמש ברמות ההורמון הנמדד בדם על מנת לזהות מצבים שאינם תקינים. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
לדוגמא:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* בנשים, רמות FSH ו-LH יכולים לסייע באבחנה בין כשל שחלתי ראשוני לבין כשל משני הנובע מאי תפקוד השחלות הנובע ממפגעים בבלוטת יותרת המוח (היפופיזה) או ההיפותאלאמוס הגורמים לירידה ברמת FSH. עליה ברמת FSH ו-LH בדרך כלל משקפת כשל שחלתי ראשוני (primary gonadal failure), כגון אי-ייצור שחלות (ovarian agenesis) או כריתתן, אי סדירות כרומוזומאלית (כמו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%A8 תסמונת Turner] עם חסר מלא או חלקי של אחד משני כרומוזומי X), וכשל בייצור זקיקים על ידי השחלות, נזק קרינתי או כימותרפי לשחלות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* רמה מוגברת של FSH בגברים תבוא לביטוי במצבים של כשל אשכים ראשוני, שיכול להיגרם כתוצאה מפגם מולד של ייצור אשכים (anorchia) או כתוצאה מפגיעה משנית הגורמת לנזק באשכים כגון סירוס. נזק התפתחותי לאשכים עלול להיגרם מאי-סדירות כרומוזומאלית כמו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%98%D7%A8 בתסמונת קליינפלטר] (עם הפרעת XXY וייצור זעום אם בכלל של זרע), או סיבות מולדות אחרות לניוון אשכים. נזק נרכש לאשכים כגון זה הנגרם על ידי נגיף חזרת, חבלה טראומטית, נזקי קרינה, אלכוהוליזם, orchitis, תסמונת Reifenstein (מום מולד הכרוך באי-ייצור זרע), כימותרפיה ומחלה אוטואימונית.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* אם זאת רמות גבוהות של FSH לא בהכרח מעידות על מחלה - ולכן חשובה ההתייעצות עם רופא!&lt;br /&gt;
דוגמה למצב תקין לחלוטין המתאפיין ברמות גבוהות של FSH הנמדד בדם הוא הגעה לגיל המעבר או מנפאוזה (גיל הפסקת הווסת). במצב זה יותרת המוח מייצרת כמויות לא מוגבלות של FSH כיוון שנפסק המשוב השלילי המגביל ייצור זה מהשחלות המאפיין את גיל הפוריות.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ישנן שתי מחלות הנקשרות למוטציות שונות ברצפטור ל FSH, אשר להן מופעים שונים בתכלית:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
*&amp;lt;U&amp;gt;	ODG1 - Ovarian dysgenesis 1, caused by mutation. &amp;lt;/U&amp;gt;&lt;br /&gt;
מחלה אוטוזומלית רצסיבית המאופיינת בהיעדר ווסת (primary), התפתחות ווריאבילית של סימני מין משניים, שחלות שלא התפתחו כהלכה ורמות גבוהות מאוד בסרום של הורמון מגרה זקיקים (FSH)   והורמון הגופיף הצהוב (LH). &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
*&amp;lt;U&amp;gt;	OHSS - Ovarian hyperstimulation syndrome, caused by mutations.&amp;lt;/U&amp;gt;&lt;br /&gt;
מחלה הנוצרת באופן ספונטני או כסיבוך איטרוגני של טיפול לעירור שחלתי הניתן במסגרת טיפולי הפריית מבחנה (IVF). הביטוי הקליני נע מכאב בטני וחוסר נוחות ועד הגדלה שחלתית ניכרת ונזילה מהנימים ומהשחלה. מצב זה עשוי לסכן חיים. הפתולוגיה המלווה את הסינדרום כוללת נוכחות של ריבוי ציסטות פוליקולריות מלאות בנוזל ומדממות בשילוב עם תאי הגופיף הצהוב. (hyperreactio luteinalis).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/StructureSection&amp;gt;&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
הדמיית מולקולת ההורמון המוצגת שגובשה עם חלק מהצד החיצוני של הרצפטור נלקחה מאתר PDB המכיל מאגר מידע מלא על חלבונים  &amp;lt;ref&amp;gt;1XWD, Crystal Structure of Human Follicle Stimulating Hormone Complexed with its Receptor http://dx.doi.org/10.2210/pdb1xwd/pdb &amp;lt;/ref&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
שימוש בתוכנת עיבוד והצגת המולקולה בוצעה באמצעות JSmol בפרוטיאופדיה &amp;lt;ref&amp;gt;DOI 10.1002/ijch.201300024&amp;lt;/ref&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
מידע מקיף אודות תת היחידות אלפא, ובטא וכן הנוגע לרצפטור עובד מתוך הערכים המתאימים שבוצעו מאתר Uniprot המאגם מידע ממגוון מקורות הנוגע לחלבונים&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה אלפא מידע מקיף, Glycoprotein hormones alpha chain http://www.uniprot.org/uniprot/P01215&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה בטא מידע מקיף, Follitropin subunit beta  http://www.uniprot.org/uniprot/P01225&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH רצפטור מידע מקיף, Follicle-stimulating hormone receptor   http://www.uniprot.org/uniprot/P23945&amp;lt;/ref&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
המאמר Structure–Function Relationships of Glycoprotein Hormones and Their Subunits’ Ancestors שימש לביסוס המידע הנוגע לקשר בין מבנה לתפקוד בהורמונים גליקופרוטאינים &lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;Structure–Function Relationships of Glycoprotein Hormones and Their Subunits’ Ancestors   https://doi.org/10.3389/fendo.2015.00026&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;references/&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Ofir Sigal</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2754089</id>
		<title>FSH (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2754089"/>
		<updated>2017-06-30T11:20:06Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Ofir Sigal: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;==FSH (Follicle Stimulating Hormone) הורמון מגרה זקיקים==&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 4em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;הורמון מגרה זקיקים (FSH – Follicle Stimulating Hormone) הינו&lt;br /&gt;
[http://www.infomed.co.il/definition-671/ גונדוטרופין] &lt;br /&gt;
הממלא תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה בבעלי חוליות. ההורמון  &lt;br /&gt;
  -מופרש בשני המינים על ידי תאים גונדוטרופיים בקדמת בלוטת יותרת המוח ([http://www.infomed.co.il/definition-1765/ היפופיזה]).  הגונדות  &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A9%D7%9A אשך]&lt;br /&gt;
או &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%97%D7%9C%D7%94 שחלה]&lt;br /&gt;
הינן איברי המטרה שלו.&lt;br /&gt;
 על גביי קרום תאי המטרה קיים &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor/3&#039;&amp;gt;קולטן להורמון זה&amp;lt;/scene&amp;gt; (מוצג ככדורים בצבעים שונים  המייצגים חומצות אמינו).&lt;br /&gt;
הפרשת גונדוטרופינים, וביניהם FSH, מתחילה בעקבות הפרשת הורמון-משחרר-גונאדוטרופין [https://he.wikipedia.org/wiki/GnRH (GnRH)] [http://www.infomed.co.il/definition-1146/ מההיפותלמוס] והשפעתו על בלוטת יותרת המוח.&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;פעילות וחשיבות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
רבייה - היכולת והאפשרות להעמדת צאצאים פוריים, המהווה אחד ממאפייני החיים. התפתחות מערכת הרבייה, הבשלתה ותפקודה התקין בעלי חשיבות רבה בהמשכיות המין. FSH הינו הורמון חשוב ביותר בעל תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה הן בנקבות והן בזכרים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ניתן ללמוד על חשיבותו הרבה באמצעות בחינת מגוון תפקודיו הביולוגיים וע&amp;quot;י התייחסות לרמה הגבוהה של שמירות מבנית שניכרת &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;במבנה הליגנד (ורוד) והקולטן (רצפטור) (כחול)&amp;lt;/scene&amp;gt; במגוון מינים רחב.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;פעילות פיסיולוגית&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
[[Image:fsh feedback2.jpg|left|thumb|280px| תרשים משוב שלילי על הפרשת FSH ופעילותו הפיסיולוגית]]&lt;br /&gt;
FSH מווסת התפתחות ובשלות מינית, מעורר את הפרשרת סטרואידי המין - &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9F טסטוסטרון],&lt;br /&gt;
[http://www.infomed.co.il/definition-400/ אסטרוגן] &lt;br /&gt;
[https://www.cts.co.il/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%92%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9F ופרוגסטרון]&lt;br /&gt;
מהשחלות והאשכים.&lt;br /&gt;
הפרשת ההורמון מביאה לתהליכים שונים בקרב שני המינים:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בזכר&#039;&#039;&#039; הפרשת ההורמון גורמת להופעת סימני מין משניים, חיונית ליצירת תאי הזרע באבוביות הזרע ומעודדת את התפתחותם של צינוריות זרע באשכים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בנקבה&#039;&#039;&#039; הפרשת ההורמון במהלך המחזור החודשי מביאה להתפתחות הזקיק הראשוני הנמצא בשחלה וכן גורמת להפרשת ההורמון אסטרוגן מהזקיק הבשל. הפרשת האסטרוגן מביאה למגוון תהליכים פיסיולוגיים ביניהם - פרוליפרציה  (התחלקות) של תאי רירית הרחם, הרחבת כלי הדם ברחם והרחבת תאי האפיתל בנרתיק.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
השינוי ברמות ההורמון בשני המינים מבוקר ע&amp;quot;י מנגנון משוב שלילי המורכב משלושה מרכיבים: &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* סטרואידי המין מעכבים את הפרשת GnRH מההיפותלמוס המביא להפרשת FSH מההיפופיזה. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* סטרואידי המין מעכבים את הפרשת FSH מההיפופיזה.&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* תוצאת פעולת FSH מובילה לעיכוב הפרשת FSH מההיפופיזה. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בגבר הפרשת FSH מעוכבת על ידי ספירת זרע גבוהה הגורמת לאותם תאים המכילים רצפטור ל FSH ומביאים ליצירת תאי זרע (תאי sertoli) להפריש inhibin המעכב את התבטאות FSH.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בנשים inhibin B המופרש מהזקיקים הבשלים מביא לדעיכה ברמת FSH, זהו השלב הזקיקי בסוף הפאזה הפוליקולארית.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;StructureSection load=&#039;1XWD&#039; size=&#039;400&#039; side=&#039;right&#039; caption=&#039;FSH בסגול, צמוד לחלק מהצד החיצוני של הרצפטור (בכחול) שגובש עימו&#039; scene=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt; על החלבון &amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
ההורמון FSH הינו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F גליקופרוטאין] המורכב משתי תתי יחידות שונות (הטרודימר): &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alfa_amino_acid_and_beta_light/4&#039;&amp;gt;תת יחידה α&amp;lt;/scene&amp;gt; (מוצגת ככדורים בצבעים שונים בהתאם לסוג חומצות האמינו) המורכבת מ-116 חומצות אמינו ומופיעה ביונקים שונים ובאדם המרכיבה חלבונים שונים כדוגמת [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%9E%D7%9F הורמון המין LH] (הורמון הפועל עם FSH) ו [http://www.maccabi4u.co.il/7343-he/Maccabi.aspx TSH]. מבנה תת יחידה זו הינו שמור מאוד באורגניזמים שונים דבר המעיד על חשיבות המבנה לתפקוד תקין החלבון.  &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Beta_amino_acid_and_alfa_light/4&#039;&amp;gt;תת יחידה β&amp;lt;/scene&amp;gt; המורכבת מ-129 חומצות אמינו ייחודית להורמון ובעלת אזור קושר רצפטור. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Ligand_amino_acid_seq/1&#039;&amp;gt;הליגנד כולו &amp;lt;/scene&amp;gt; הינו חלבון בן 245 חומצות אמינו ובעל מבנה אופייני לרצפטור. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_light/4&#039;&amp;gt;הרצפטור &amp;lt;/scene&amp;gt; (אשר החלק החוץ תאי שלו גובש עם ההורמון) הוא מסוג חלבון G-Coupled Protein בעל מבנה אופייני של צד חוץ תאי קושר ליגנד, שבעה אזורים חוצי ממברנה ושרשרת מעבר אותות תוך תאית. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ניתן לאתר, כצפוי, את הרצפטור ל-FSH הן בתאי המטרה (הגונדות-שחלות ואשכים), אך גם בתאי בלוטת ההיפופיזה במוח המפרישים את ההורמון לזרם הדם, ואף בהיפותלמוס האחראי להפרשת GnRH המעורר את הפרשת ההורמון מההיפופיזה, זאת כחלק ממנגנון הבקרה (משוב שלילי) על מידת הפרשת ההורמון.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt; הדגשים מבניים&amp;lt;/center&amp;gt; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Ligand_secondary_structure/1&#039;&amp;gt;המבנה המרחבי השניוני של ההורמון&amp;lt;/scene&amp;gt; מבוסס  ברובו על משטחי β הנקראים sheet – β (המופיעים בצהוב), מעט מבנים סלילניים המכונים  helix  - α (המופיעים בסגול וורוד) וחיבורים מסתלסלים coiled coil (המופיעים בלבן). &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
כל תת יחידה, בין אם α או β, המרכיבה את הליגנד (ההורמון FSH) בעלת מבנה שניוני אופייני ומורכבת בעצמה משתי שרשראות:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_alpha_unit/1&#039;&amp;gt;תת יחידה α&amp;lt;/scene&amp;gt; של הליגנד בנויה &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/A_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;משרשרת A,&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/D_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;ומשרשרת D.&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_beta_unit/1&#039;&amp;gt;תת יחידה β&amp;lt;/scene&amp;gt; של הליגנד בנויה &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/B_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;משרשרת B&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/E_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;ומשרשרת E&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
ובעלת מבנה מרחבי דומה למבנה השניוני של תת יחידה α.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בדומה להורמון, גם &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondry_structure_receptor/1&#039;&amp;gt;המבנה השניוני המרחבי של הרצפטור&amp;lt;/scene&amp;gt; מבוסס ברובו על משטחי sheet – β.&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Ligand_on_receptor_scuffolding/1&#039;&amp;gt;המבנה הרביעוני&amp;lt;/scene&amp;gt; &lt;br /&gt;
(מבנה מרחבי המכליל תתי יחידות שונות המרכיבות את החלבון) הינו בעל מבנה כשל גשר מקושת העוטף למעשה את הצד החוץ תאי של הרצפטור. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
מבנה מיוחד זה נשמר ומתוחזק באמצעות&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Di-s_bonds_un_red/1&#039;&amp;gt;קשרים די סולפידים רבים&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
המייצבים את המולקולה. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
קשרים די סופלידיים אלו מאפשרים לליגנד לשמור על מבנהו המרחבי המותאם אל הקולטן. במבנה זה ניתן לראות רעיון מרכזי בביולוגיה-התאמה בין מבנה לתפקיד; המבנה המרחבי של הליגנד קשור הדוקות להתאמתו לקולטן. עובדה זאת מסבירה את נוכחותם של 8 קשרים די סולפידיים (S-S)  שמורים, ואת שמירותן הגבוהה של &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Cysteine_residue_in_di_s-bond/1&#039;&amp;gt;חומצות האמינו מסוג ציסטאין &amp;lt;/scene&amp;gt;(אשר השייר שלהן מכיל גופרית) במולקולה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ניתן להבחין בקלות שהקשרים הדיסולפידיים בהורמון רבים מאשר ברצפטור. עם זאת, ניתן לזהות ברצפטור אזורים בעלי חזרות רבות של החומצה האמינית לאוצין. אזורים אלו מכונים אזורים עשירים בלאוצין (או LRR-Leucine Rich Repeats). על אף שעימוד של FSH עם חלבונים זהים באורגניזמים מרוחקים פילוגנטית אינו מעיד על שמירות גבוהה של אזור זה ברצפטור. ניתן להבחין בקלות שהאזור מתאפיין בחזרות רבות של לאוצין, חזרות רבות של לאוצין קשורות לאינטראקציה חלבון-חלבון. יתכן ששתי עובדות אלו הביאו לסיווג האזור כ &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Receptor_domain_-_lrr/1&#039;&amp;gt;Receptor Domain (האזור הקושר בקולטן)&amp;lt;/scene&amp;gt; (בורוד).&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
העמדות ההופכות את הליגנד לגליקופרוטאין הינן עמדות הגליקוזילציה &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Glycosylation_n_linked_asn/1&#039;&amp;gt;המכילות את החומצה האמינית אספרגין (ASN)&amp;lt;/scene&amp;gt;. השייר של החומצה האמינית אספרגין מכיל חנקן בעמדה N4. חנקן זה קושר באופן קוולנטי את &lt;br /&gt;
[http://www.infomed.co.il/definition-3666/ רב הסוכר (פוליסאכאריד)].&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מיקום עמדות הגליקוזילציה:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ביחידה α – ח. אמינו 76, ו102. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ביחידה β – ח. אמינו 25, ו42. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
גליקוזילציה מסוג זה (GlcNAc) מאפיינת חלבונים מופרשים או קשורי ממברנה בעיקר באאוקריוטים, ואינה מופיעה כלל בבקטריות, כאשר סוג הסוכר הנקשר משתנה בין המינים. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אתר זה הוא חשוב כי לעמדות העוברות N גליקוזילציה יש תפקידים חשובים עבור התא. הן תפקידים פנימיים כדוגמת השפעה על יציבות והמסיסות של המולקולה (בתנאי pH, וטמפרטורה שונים) ואף תפקידים חיצוניים חשובים בתיווך אותות בין תאיים. &lt;br /&gt;
מעניין שעמדות אלו, על אף תפקידן החשוב, לא מתאפיינות בשמירות גנטית גבוהה בין אורגניזמים רחוקים פילוגנטית. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Receptor_ligand_evol_reserved/1&#039;&amp;gt;רמות השימור האבולוציוני השונות של חומצות אמינו המרכיבות את הקולטן והרצפטור&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_ConSurf}}&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;תסמונות ומחלות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
תהליך [https://www.youtube.com/watch?v=cP61Z4T4_K0 ההומאוסטזיס] שומר את רמות ה FSH בטווח תקין באמצעות בקרה של משוב שלילי על ייצור והפרשת ההורמון, עובדה זאת מאפשרת להשתמש ברמות ההורמון הנמדד בדם על מנת לזהות מצבים שאינם תקינים. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
לדוגמא:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* בנשים, רמות FSH ו-LH יכולים לסייע באבחנה בין כשל שחלתי ראשוני לבין כשל משני הנובע מאי תפקוד השחלות הנובע ממפגעים בבלוטת יותרת המוח (היפופיזה) או ההיפותאלאמוס הגורמים לירידה ברמת FSH. עליה ברמת FSH ו-LH בדרך כלל משקפת כשל שחלתי ראשוני (primary gonadal failure), כגון אי-ייצור שחלות (ovarian agenesis) או כריתתן, אי סדירות כרומוזומאלית (כמו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%A8 תסמונת Turner] עם חסר מלא או חלקי של אחד משני כרומוזומי X), וכשל בייצור זקיקים על ידי השחלות, נזק קרינתי או כימותרפי לשחלות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* רמה מוגברת של FSH בגברים תבוא לביטוי במצבים של כשל אשכים ראשוני, שיכול להיגרם כתוצאה מפגם מולד של ייצור אשכים (anorchia) או כתוצאה מפגיעה משנית הגורמת לנזק באשכים כגון סירוס. נזק התפתחותי לאשכים עלול להיגרם מאי-סדירות כרומוזומאלית כמו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%98%D7%A8 בתסמונת קליינפלטר] (עם הפרעת XXY וייצור זעום אם בכלל של זרע), או סיבות מולדות אחרות לניוון אשכים. נזק נרכש לאשכים כגון זה הנגרם על ידי נגיף חזרת, חבלה טראומטית, נזקי קרינה, אלכוהוליזם, orchitis, תסמונת Reifenstein (מום מולד הכרוך באי-ייצור זרע), כימותרפיה ומחלה אוטואימונית.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* אם זאת רמות גבוהות של FSH לא בהכרח מעידות על מחלה - ולכן חשובה ההתייעצות עם רופא!&lt;br /&gt;
דוגמה למצב תקין לחלוטין המתאפיין ברמות גבוהות של FSH הנמדד בדם הוא הגעה לגיל המעבר או מנפאוזה (גיל הפסקת הווסת). במצב זה יותרת המוח מייצרת כמויות לא מוגבלות של FSH כיוון שנפסק המשוב השלילי המגביל ייצור זה מהשחלות המאפיין את גיל הפוריות.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ישנן שתי מחלות הנקשרות למוטציות שונות ברצפטור ל FSH, אשר להן מופעים שונים בתכלית:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
*&amp;lt;U&amp;gt;	ODG1 - Ovarian dysgenesis 1, caused by mutation. &amp;lt;/U&amp;gt;&lt;br /&gt;
מחלה אוטוזומלית רצסיבית המאופיינת בהיעדר ווסת (primary), התפתחות ווריאבילית של סימני מין משניים, שחלות שלא התפתחו כהלכה ורמות גבוהות מאוד בסרום של הורמון מגרה זקיקים (FSH)   והורמון הגופיף הצהוב (LH). &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
*&amp;lt;U&amp;gt;	OHSS - Ovarian hyperstimulation syndrome, caused by mutations.&amp;lt;/U&amp;gt;&lt;br /&gt;
מחלה הנוצרת באופן ספונטני או כסיבוך איטרוגני של טיפול לעירור שחלתי הניתן במסגרת טיפולי הפריית מבחנה (IVF). הביטוי הקליני נע מכאב בטני וחוסר נוחות ועד הגדלה שחלתית ניכרת ונזילה מהנימים ומהשחלה. מצב זה עשוי לסכן חיים. הפתולוגיה המלווה את הסינדרום כוללת נוכחות של ריבוי ציסטות פוליקולריות מלאות בנוזל ומדממות בשילוב עם תאי הגופיף הצהוב. (hyperreactio luteinalis).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/StructureSection&amp;gt;&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
הדמיית מולקולת ההורמון המוצגת שגובשה עם חלק מהצד החיצוני של הרצפטור נלקחה מאתר PDB המכיל מאגר מידע מלא על חלבונים  &amp;lt;ref&amp;gt;1XWD, Crystal Structure of Human Follicle Stimulating Hormone Complexed with its Receptor http://dx.doi.org/10.2210/pdb1xwd/pdb &amp;lt;/ref&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
שימוש בתוכנת עיבוד והצגת המולקולה בוצעה באמצעות JSmol בפרוטיאופדיה &amp;lt;ref&amp;gt;DOI 10.1002/ijch.201300024&amp;lt;/ref&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
מידע מקיף אודות תת היחידות אלפא, ובטא וכן הנוגע לרצפטור עובד מתוך הערכים המתאימים שבוצעו מאתר Uniprot המאגם מידע ממגוון מקורות הנוגע לחלבונים&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה אלפא מידע מקיף, Glycoprotein hormones alpha chain http://www.uniprot.org/uniprot/P01215&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה בטא מידע מקיף, Follitropin subunit beta  http://www.uniprot.org/uniprot/P01225&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH רצפטור מידע מקיף, Follicle-stimulating hormone receptor   http://www.uniprot.org/uniprot/P23945&amp;lt;/ref&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
המאמר Structure–Function Relationships of Glycoprotein Hormones and Their Subunits’ Ancestors שימש לביסוס המידע הנוגע לקשר בין מבנה לתפקוד בהורמונים גליקופרוטאינים &lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;Structure–Function Relationships of Glycoprotein Hormones and Their Subunits’ Ancestors   https://doi.org/10.3389/fendo.2015.00026&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;references/&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Ofir Sigal</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2754088</id>
		<title>FSH (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2754088"/>
		<updated>2017-06-30T11:16:42Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Ofir Sigal: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;==FSH (Follicle Stimulating Hormone) הורמון מגרה זקיקים==&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 4em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;הורמון מגרה זקיקים (FSH – Follicle Stimulating Hormone) הינו&lt;br /&gt;
[http://www.infomed.co.il/definition-671/ גונדוטרופין] &lt;br /&gt;
הממלא תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה בבעלי חוליות. ההורמון  &lt;br /&gt;
  -מופרש בשני המינים על ידי תאים גונדוטרופיים בקדמת בלוטת יותרת המוח ([http://www.infomed.co.il/definition-1765/ היפופיזה]).  הגונדות  &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A9%D7%9A אשך]&lt;br /&gt;
או &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%97%D7%9C%D7%94 שחלה]&lt;br /&gt;
הינן איברי המטרה שלו.&lt;br /&gt;
 על גביי קרום תאי המטרה קיים &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor/3&#039;&amp;gt;קולטן להורמון זה&amp;lt;/scene&amp;gt; (מוצג ככדורים בצבעים שונים  המייצגים חומצות אמינו).&lt;br /&gt;
הפרשת גונדוטרופינים, וביניהם FSH, מתחילה בעקבות הפרשת הורמון-משחרר-גונאדוטרופין [https://he.wikipedia.org/wiki/GnRH (GnRH)] [http://www.infomed.co.il/definition-1146/ מההיפותלמוס] והשפעתו על בלוטת יותרת המוח.&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;פעילות וחשיבות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
רבייה - היכולת והאפשרות להעמדת צאצאים פוריים, המהווה אחד ממאפייני החיים. התפתחות מערכת הרבייה, הבשלתה ותפקודה התקין בעלי חשיבות רבה בהמשכיות המין. FSH הינו הורמון חשוב ביותר בעל תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה הן בנקבות והן בזכרים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ניתן ללמוד על חשיבותו הרבה באמצעות בחינת מגוון תפקודיו הביולוגיים וע&amp;quot;י התייחסות לרמה הגבוהה של שמירות מבנית שניכרת &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;במבנה הליגנד (ורוד) והקולטן (רצפטור) (כחול)&amp;lt;/scene&amp;gt; במגוון מינים רחב.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;פעילות פיסיולוגית&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
[[Image:fsh feedback2.jpg|left|thumb|280px| תרשים משוב שלילי על הפרשת FSH ופעילותו הפיסיולוגית]]&lt;br /&gt;
FSH מווסת התפתחות ובשלות מינית, מעורר את הפרשרת סטרואידי המין - &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9F טסטוסטרון],&lt;br /&gt;
[http://www.infomed.co.il/definition-400/ אסטרוגן] &lt;br /&gt;
[https://www.cts.co.il/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%92%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9F ופרוגסטרון]&lt;br /&gt;
מהשחלות והאשכים.&lt;br /&gt;
הפרשת ההורמון מביאה לתהליכים שונים בקרב שני המינים:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בזכר&#039;&#039;&#039; הפרשת ההורמון גורמת להופעת סימני מין משניים, חיונית ליצירת תאי הזרע באבוביות הזרע ומעודדת את התפתחותם של צינוריות זרע באשכים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בנקבה&#039;&#039;&#039; הפרשת ההורמון במהלך המחזור החודשי מביאה להתפתחות הזקיק הראשוני הנמצא בשחלה וכן גורמת להפרשת ההורמון אסטרוגן מהזקיק הבשל. הפרשת האסטרוגן מביאה למגוון תהליכים פיסיולוגיים ביניהם - פרוליפרציה  (התחלקות) של תאי רירית הרחם, הרחבת כלי הדם ברחם והרחבת תאי האפיתל בנרתיק.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
השינוי ברמות ההורמון בשני המינים מבוקר ע&amp;quot;י מנגנון משוב שלילי המורכב משלושה מרכיבים: &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* סטרואידי המין מעכבים את הפרשת GnRH מההיפותלמוס המביא להפרשת FSH מההיפופיזה. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* סטרואידי המין מעכבים את הפרשת FSH מההיפופיזה.&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* תוצאת פעולת FSH מובילה לעיכוב הפרשת FSH מההיפופיזה. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בגבר הפרשת FSH מעוכבת על ידי ספירת זרע גבוהה הגורמת לאותם תאים המכילים רצפטור ל FSH ומביאים ליצירת תאי זרע (תאי sertoli) להפריש inhibin המעכב את התבטאות FSH.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בנשים inhibin B המופרש מהזקיקים הבשלים מביא לדעיכה ברמת FSH, זהו השלב הזקיקי בסוף הפאזה הפוליקולארית.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;StructureSection load=&#039;1XWD&#039; size=&#039;400&#039; side=&#039;right&#039; caption=&#039;FSH בסגול, צמוד לחלק מהצד החיצוני של הרצפטור (בכחול) שגובש עימו&#039; scene=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt; על החלבון &amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
ההורמון FSH הינו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F גליקופרוטאין] המורכב משתי תתי יחידות שונות (הטרודימר): &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alfa_amino_acid_and_beta_light/4&#039;&amp;gt;תת יחידה α&amp;lt;/scene&amp;gt; (מוצגת ככדורים בצבעים שונים בהתאם לסוג חומצות האמינו) המורכבת מ-116 חומצות אמינו ומופיעה ביונקים שונים ובאדם המרכיבה חלבונים שונים כדוגמת [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%9E%D7%9F הורמון המין LH] (הורמון הפועל עם FSH) ו [http://www.maccabi4u.co.il/7343-he/Maccabi.aspx TSH]. מבנה תת יחידה זו הינו שמור מאוד באורגניזמים שונים דבר המעיד על חשיבות המבנה לתפקוד תקין החלבון.  &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Beta_amino_acid_and_alfa_light/4&#039;&amp;gt;תת יחידה β&amp;lt;/scene&amp;gt; המורכבת מ-129 חומצות אמינו ייחודית להורמון ובעלת אזור קושר רצפטור. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Ligand_amino_acid_seq/1&#039;&amp;gt;הליגנד כולו &amp;lt;/scene&amp;gt; הינו חלבון בן 245 חומצות אמינו ובעל מבנה אופייני לרצפטור. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_light/4&#039;&amp;gt;הרצפטור &amp;lt;/scene&amp;gt; (אשר החלק החוץ תאי שלו גובש עם ההורמון) הוא מסוג חלבון G-Coupled Protein בעל מבנה אופייני של צד חוץ תאי קושר ליגנד, שבעה אזורים חוצי ממברנה ושרשרת מעבר אותות תוך תאית. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ניתן לאתר, כצפוי, את הרצפטור ל-FSH הן בתאי המטרה (הגונדות-שחלות ואשכים), אך גם בתאי בלוטת ההיפופיזה במוח המפרישים את ההורמון לזרם הדם, ואף בהיפותלמוס האחראי להפרשת GnRH המעורר את הפרשת ההורמון מההיפופיזה, זאת כחלק ממנגנון הבקרה (משוב שלילי) על מידת הפרשת ההורמון.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt; הדגשים מבניים&amp;lt;/center&amp;gt; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Ligand_secondary_structure/1&#039;&amp;gt;המבנה המרחבי השניוני של ההורמון&amp;lt;/scene&amp;gt; מבוסס  ברובו על משטחי β הנקראים sheet – β (המופיעים בצהוב), מעט מבנים סלילניים המכונים  helix  - α (המופיעים בסגול וורוד) וחיבורים מסתלסלים coiled coil (המופיעים בלבן). &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
כל תת יחידה, בין אם α או β, המרכיבה את הליגנד (ההורמון FSH) בעלת מבנה שניוני אופייני ומורכבת בעצמה משתי שרשראות:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_alpha_unit/1&#039;&amp;gt;תת יחידה α&amp;lt;/scene&amp;gt; של הליגנד בנויה &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/A_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;משרשרת A,&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/D_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;ומשרשרת D.&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_beta_unit/1&#039;&amp;gt;תת יחידה β&amp;lt;/scene&amp;gt; של הליגנד בנויה &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/B_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;משרשרת B&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/E_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;ומשרשרת E&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
ובעלת מבנה מרחבי דומה למבנה השניוני של תת יחידה α.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בדומה להורמון, גם &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondry_structure_receptor/1&#039;&amp;gt;המבנה השניוני המרחבי של הרצפטור&amp;lt;/scene&amp;gt; מבוסס ברובו על משטחי sheet – β.&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Ligand_on_receptor_scuffolding/1&#039;&amp;gt;המבנה הרביעוני&amp;lt;/scene&amp;gt; &lt;br /&gt;
(מבנה מרחבי המכליל תתי יחידות שונות המרכיבות את החלבון) הינו בעל מבנה כשל גשר מקושת העוטף למעשה את הצד החוץ תאי של הרצפטור. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
מבנה מיוחד זה נשמר ומתוחזק באמצעות&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Di-s_bonds_un_red/1&#039;&amp;gt;קשרים די סולפידים רבים&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
המייצבים את המולקולה. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
קשרים די סופלידיים אלו מאפשרים לליגנד לשמור על מבנהו המרחבי המותאם אל הקולטן. במבנה זה ניתן לראות רעיון מרכזי בביולוגיה-התאמה בין מבנה לתפקיד; המבנה המרחבי של הליגנד קשור הדוקות להתאמתו לקולטן. עובדה זאת מסבירה את נוכחותם של 8 קשרים די סולפידיים (S-S)  שמורים, ואת שמירותן הגבוהה של &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Cysteine_residue_in_di_s-bond/1&#039;&amp;gt;חומצות האמינו מסוג ציסטאין &amp;lt;/scene&amp;gt;(אשר השייר שלהן מכיל גופרית) במולקולה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ניתן להבחין בקלות שהקשרים הדיסולפידיים בהורמון רבים מאשר ברצפטור. עם זאת, ניתן לזהות ברצפטור אזורים בעלי חזרות רבות של החומצה האמינית לאוצין. אזורים אלו מכונים אזורים עשירים בלאוצין (או LRR-Leucine Rich Repeats). על אף שעימוד של FSH עם חלבונים זהים באורגניזמים מרוחקים פילוגנטית אינו מעיד על שמירות גבוהה של אזור זה ברצפטור. ניתן להבחין בקלות שהאזור מתאפיין בחזרות רבות של לאוצין, חזרות רבות של לאוצין קשורות לאינטראקציה חלבון-חלבון. יתכן ששתי עובדות אלו הביאו לסיווג האזור כ &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Receptor_domain_-_lrr/1&#039;&amp;gt;Receptor Domain (האזור הקושר בקולטן)&amp;lt;/scene&amp;gt; (בורוד).&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
העמדות ההופכות את הליגנד לגליקופרוטאין הינן עמדות הגליקוזילציה &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Glycosylation_n_linked_asn/1&#039;&amp;gt;המכילות את החומצה האמינית אספרגין (ASN)&amp;lt;/scene&amp;gt;. השייר של החומצה האמינית אספרגין מכיל חנקן בעמדה N4. חנקן זה קושר באופן קוולנטי את &lt;br /&gt;
[http://www.infomed.co.il/definition-3666/ הרב סוכר (פוליסאכאריד)].&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מיקום עמדות הגליקוזילציה:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ביחידה α – ח. אמינו 76, ו102. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ביחידה β – ח. אמינו 25, ו42. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
גליקוזילציה מסוג זה (GlcNAc) מאפיינת חלבונים מופרשים או קשורי ממברנה בעיקר באאוקריוטים, ואינה מופיעה כלל בבקטריות, כאשר סוג הסוכר הנקשר משתנה בין המינים. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
אתר זה הוא חשוב כי לעמדות העוברות N גליקוזילציה יש תפקידים חשובים עבור התא. הן תפקידים פנימיים כדוגמת השפעה על יציבות והמסיסות של המולקולה (בתנאי pH, וטמפרטורה שונים) ואף תפקידים חיצוניים חשובים בתיווך אותות בין תאיים. &lt;br /&gt;
מעניין שעמדות אלו, על אף תפקידן החשוב, לא מתאפיינות בשמירות גנטית גבוהה בין אורגניזמים רחוקים פילוגנטית. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Receptor_ligand_evol_reserved/1&#039;&amp;gt;רמות השימור האבולוציוני השונות של חומצות אמינו המרכיבות את הקולטן והרצפטור&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_ConSurf}}&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;תסמונות ומחלות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
תהליך [https://www.youtube.com/watch?v=cP61Z4T4_K0 ההומאוסטזיס] שומר את רמות ה FSH בטווח תקין באמצעות בקרה של משוב שלילי על ייצור והפרשת ההורמון, עובדה זאת מאפשרת להשתמש ברמות ההורמון הנמדד בדם על מנת לזהות מצבים שאינם תקינים. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
לדוגמא:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* בנשים, רמות FSH ו-LH יכולים לסייע באבחנה בין כשל שחלתי ראשוני לבין כשל משני הנובע מאי תפקוד השחלות הנובע ממפגעים בבלוטת יותרת המוח (היפופיזה) או ההיפותאלאמוס הגורמים לירידה ברמת FSH. עליה ברמת FSH ו-LH בדרך כלל משקפת כשל שחלתי ראשוני (primary gonadal failure), כגון אי-ייצור שחלות (ovarian agenesis) או כריתתן, אי סדירות כרומוזומאלית (כמו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%A8 תסמונת Turner] עם חסר מלא או חלקי של אחד משני כרומוזומי X), וכשל בייצור זקיקים על ידי השחלות, נזק קרינתי או כימותרפי לשחלות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* רמה מוגברת של FSH בגברים תבוא לביטוי במצבים של כשל אשכים ראשוני, שיכול להיגרם כתוצאה מפגם מולד של ייצור אשכים (anorchia) או כתוצאה מפגיעה משנית הגורמת לנזק באשכים כגון סירוס. נזק התפתחותי לאשכים עלול להיגרם מאי-סדירות כרומוזומאלית כמו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%98%D7%A8 בתסמונת קליינפלטר] (עם הפרעת XXY וייצור זעום אם בכלל של זרע), או סיבות מולדות אחרות לניוון אשכים. נזק נרכש לאשכים כגון זה הנגרם על ידי נגיף חזרת, חבלה טראומטית, נזקי קרינה, אלכוהוליזם, orchitis, תסמונת Reifenstein (מום מולד הכרוך באי-ייצור זרע), כימותרפיה ומחלה אוטואימונית.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* אם זאת רמות גבוהות של FSH לא בהכרח מעידות על מחלה - ולכן חשובה ההתייעצות עם רופא!&lt;br /&gt;
דוגמה למצב תקין לחלוטין המתאפיין ברמות גבוהות של FSH הנמדד בדם הוא הגעה לגיל המעבר או מנפאוזה (גיל הפסקת הווסת). במצב זה יותרת המוח מייצרת כמויות לא מוגבלות של FSH כיוון שנפסק המשוב השלילי המגביל ייצור זה מהשחלות המאפיין את גיל הפוריות.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ישנן שתי מחלות הנקשרות למוטציות שונות ברצפטור ל FSH, אשר להן מופעים שונים בתכלית:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
*&amp;lt;U&amp;gt;	ODG1 - Ovarian dysgenesis 1, caused by mutation. &amp;lt;/U&amp;gt;&lt;br /&gt;
מחלה אוטוזומלית רצסיבית המאופיינת בהיעדר ווסת (primary), התפתחות ווריאבילית של סימני מין משניים, שחלות שלא התפתחו כהלכה ורמות גבוהות מאוד בסרום של הורמון מגרה זקיקים (FSH)   והורמון הגופיף הצהוב (LH). &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
*&amp;lt;U&amp;gt;	OHSS - Ovarian hyperstimulation syndrome, caused by mutations.&amp;lt;/U&amp;gt;&lt;br /&gt;
מחלה הנוצרת באופן ספונטני או כסיבוך איטרוגני של טיפול לעירור שחלתי הניתן במסגרת טיפולי הפריית מבחנה (IVF). הביטוי הקליני נע מכאב בטני וחוסר נוחות ועד הגדלה שחלתית ניכרת ונזילה מהנימים ומהשחלה. מצב זה עשוי לסכן חיים. הפתולוגיה המלווה את הסינדרום כוללת נוכחות של ריבוי ציסטות פוליקולריות מלאות בנוזל ומדממות בשילוב עם תאי הגופיף הצהוב. (hyperreactio luteinalis).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/StructureSection&amp;gt;&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
הדמיית מולקולת ההורמון המוצגת שגובשה עם חלק מהצד החיצוני של הרצפטור נלקחה מאתר PDB המכיל מאגר מידע מלא על חלבונים  &amp;lt;ref&amp;gt;1XWD, Crystal Structure of Human Follicle Stimulating Hormone Complexed with its Receptor http://dx.doi.org/10.2210/pdb1xwd/pdb &amp;lt;/ref&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
שימוש בתוכנת עיבוד והצגת המולקולה בוצעה באמצעות JSmol בפרוטיאופדיה &amp;lt;ref&amp;gt;DOI 10.1002/ijch.201300024&amp;lt;/ref&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
מידע מקיף אודות תת היחידות אלפא, ובטא וכן הנוגע לרצפטור עובד מתוך הערכים המתאימים שבוצעו מאתר Uniprot המאגם מידע ממגוון מקורות הנוגע לחלבונים&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה אלפא מידע מקיף, Glycoprotein hormones alpha chain http://www.uniprot.org/uniprot/P01215&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה בטא מידע מקיף, Follitropin subunit beta  http://www.uniprot.org/uniprot/P01225&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH רצפטור מידע מקיף, Follicle-stimulating hormone receptor   http://www.uniprot.org/uniprot/P23945&amp;lt;/ref&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
המאמר Structure–Function Relationships of Glycoprotein Hormones and Their Subunits’ Ancestors שימש לביסוס המידע הנוגע לקשר בין מבנה לתפקוד בהורמונים גליקופרוטאינים &lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;Structure–Function Relationships of Glycoprotein Hormones and Their Subunits’ Ancestors   https://doi.org/10.3389/fendo.2015.00026&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;references/&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Ofir Sigal</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2754064</id>
		<title>FSH (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2754064"/>
		<updated>2017-06-29T11:22:02Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Ofir Sigal: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;==FSH (Follicle Stimulating Hormone) הורמון מגרה זקיקים==&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 4em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;הורמון מגרה זקיקים (FSH – Follicle Stimulating Hormone) הינו&lt;br /&gt;
[http://www.infomed.co.il/definition-671/ גונדוטרופין] &lt;br /&gt;
הממלא תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה בבעלי חוליות. ההורמון  &lt;br /&gt;
  -מופרש בשני המינים על ידי תאים גונדוטרופיים בקדמת בלוטת יותרת המוח ([http://www.infomed.co.il/definition-1765/ היפופיזה]).  הגונדות  &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A9%D7%9A אשך]&lt;br /&gt;
או &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%97%D7%9C%D7%94 שחלה]&lt;br /&gt;
הינן איברי המטרה שלו.&lt;br /&gt;
 על גביי קרום תאי המטרה קיים &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor/3&#039;&amp;gt;קולטן&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 להורמון זה.&lt;br /&gt;
הפרשת גונדוטרופינים, וביניהם FSH, מתחילה בעקבות הפרשת הורמון-משחרר-גונאדוטרופין [https://he.wikipedia.org/wiki/GnRH (GnRH)] [http://www.infomed.co.il/definition-1146/ מההיפותלמוס] והשפעתו על בלוטת יותרת המוח.&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;פעילות וחשיבות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
רבייה - היכולת והאפשרות להעמדת צאצאים פוריים, המהווה אחת ממאפייני החיים. התפתחות מערכת הרבייה, הבשלתה ותפקודה התקין בעלי חשיבות רבה בהמשכיות המין. FSH הינו הורמון חשוב ביותר בעל תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה הן בנקבות והן בזכרים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ניתן ללמוד על חשיבותו הרבה באמצעות בחינת מגוון תפקודיו הביולוגיים וע&amp;quot;י התייחסות לרמה הגבוהה של שמירות מבנית שניכרת &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;במבנה הליגנד והן בקולטן (רצפטור)&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
במגוון מינים רחב.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;פעילות פיסיולוגית&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
[[Image:fsh feedback2.jpg|right|thumb|280px| תרשים משוב שלילי על הפרשת FSH ופעילותו הפיסיולוגית]]&lt;br /&gt;
FSH מווסת התפתחות ובשלות מינית, מעורר את הפרשרת סטרואידי המין - &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9F ,טסטוסטרון]&lt;br /&gt;
[http://www.infomed.co.il/definition-400/ אסטרוגן] &lt;br /&gt;
[https://www.cts.co.il/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%92%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9F ופרוגסטרון]&lt;br /&gt;
מהשחלות והאשכים.&lt;br /&gt;
הפרשת ההורמון מביאה לתהליכם שונים בקרב שני המינים:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בזכר&#039;&#039;&#039; הפרשת ההורמון גורמת להופעת סימני מין משניים, חיונית ליצירת תאי הזרע באבוביות הזרע ומעודדת את התפתחותם של צינוריות זרע באשכים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בנקבה&#039;&#039;&#039; הפרשת ההורמון במהלך המחזור החודשי מביאה להתפתחות הזקיק הראשוני הנמצא בשחלה וכן גורמת להפרשת ההורמון אסטרוגן מהזקיק הבשל. הפרשת האסטרוגן מביאה למגוון תהליכים פיסיולוגיים ביניהם - פרוליפרציה של תאי רירית הרחם (התחלקות), הרחבת כלי הדם ברחם והרחבת תאי האפיתל בנרתיק.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
השינוי ברמות ההורמון בשני המינים מבוקר ע&amp;quot;י מנגנון משוב שלילי המורכב משלושה מרכיבים: &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* סטרואידי המין מעכבים את הפרשת GnRH מההיפותלמוס המביא להפרשת FSH מההיפופיזה. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* סטרואידי המין מעכבים את הפרשת FSH מההיפופיזה.&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* תוצאת פעולת FSH מובילה לעיכוב הפרשת FSH מההיפופיזה. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בגבר הפרשת FSH מעוכבת על ידי ספירת זרע גבוהה הגורמת לאותם תאים המכילים רצפטור ל FSH ומביאים ליצירת תאי זרע (תאי sertoli) להפריש inhibin המעכב את התבטאות FSH.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בנשים inhibin B המופרש מהזקיקים הבשלים מביא לדעיכה ברמת FSH, זהו השלב הזקיקי בסוף הפאזה הפוליקולארית.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;StructureSection load=&#039;1XWD&#039; size=&#039;400&#039; side=&#039;right&#039; caption=&#039;FSH בסגול, צמוד לחלק מהצד החיצוני של הרצפטור (בכחול) שגובש עימו&#039; scene=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt; על החלבון &amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Ligand_amino_acid_seq/1&#039;&amp;gt;ההורמון FSH &amp;lt;/scene&amp;gt; הינו&lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F גליקופרוטאין]&lt;br /&gt;
המורכב משתי תתי יחידות שונות (הטרודימר): &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alfa_amino_acid_and_beta_light/4&#039;&amp;gt;תת יחידה α&amp;lt;/scene&amp;gt;  המורכבת מ-116 חומצות אמינו ומופיעה ביונקים שונים ובאדם המרכיבה חלבונים שונים כדוגמת הורמון המין LH (הורמון הפועל עם FSH) ו-TSH. מבנה תת יחידה זו הינו שמור מאוד באורגניזמים שונים דבר המעיד על חשיבות המבנה לתפקוד תקין החלבון.  &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Beta_amino_acid_and_alfa_light/4&#039;&amp;gt;תת יחידה β&amp;lt;/scene&amp;gt; המורכבת מ-129 חומצות אמינו ייחודית להורמון ובעלת אזור קושר רצפטור. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* הליגנד כולו הינו חלבון בן 245 חומצות אמינו ובעל מבנה אופייני לרצפטור. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_light/4&#039;&amp;gt;הרצפטור &amp;lt;/scene&amp;gt; (אשר החלק החוץ תאי שלו גובש עם ההורמון) הוא מסוג חלבון G-Coupled Protein בעל מבנה אופייני של צד חוץ תאי קושר ליגנד, שבעה אזורים חוצי ממברנה ושרשרת מעבר אותות תוך תאית. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ניתן לאתר, כצפוי, את הרצפטור ל-FSH הן בתאי המטרה (הגונדות-שחלות ואשכים), אך גם בתאי בלוטת ההיפופיזה במוח המפרישים את ההורמון לזרם הדם, ואף בהיפותלמוס האחראי להפרשת GnRH המעורר את הפרשת ההורמון מההיפופיזה, זאת כחלק ממנגנון הבקרה (המשוב שלילי) על מידת הפרשת ההורמון.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt; הדגשים מבניים&amp;lt;/center&amp;gt; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כל תת יחידה, בין אם α או β, המרכיבה את הליגנד (ההורמון FSH)   מורכבת בעצמה משתי שרשראות:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_alpha_unit/1&#039;&amp;gt;תת יחידה α&amp;lt;/scene&amp;gt; של הליגנד בנויה &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/A_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;משרשרת A,&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/D_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;ומשרשרת D.&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_beta_unit/1&#039;&amp;gt;תת יחידה β&amp;lt;/scene&amp;gt; של הליגנד בנויה &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/B_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;משרשרת B&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/E_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;ומשרשרת E&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
ובעלת מבנה מרחבי דומה למבנה השניוני של תת יחידה α.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Ligand_secondary_structure/1&#039;&amp;gt;המבנה המרחבי השניוני של ההורמון&amp;lt;/scene&amp;gt; מבוסס  ברובו על משטחי β הנקראים sheet – β (המופיעים בצהוב), מעט מבנים סלילניים המכונים  helix  - α (המופיעים בסגול וורוד) וחיבורים מסתלסלים coiled coil (המופיעים בלבן). &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בדומה להורמון, גם &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondry_structure_receptor/1&#039;&amp;gt;המבנה השניוני המרחבי של הרצפטור&amp;lt;/scene&amp;gt; מבוסס ברובו על משטחי sheet – β.&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Ligand_on_receptor_scuffolding/1&#039;&amp;gt;המבנה הרביעוני&amp;lt;/scene&amp;gt; &lt;br /&gt;
(מבנה מרחבי המכליל תתי יחידות שונות המרכיבות את החלבון) הינו בעל מבנה כשל גשר מקושת העוטף למעשה את הצד החוץ תאי של הרצפטור. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
המבנה המיוחד הזה נשמר ומתוחזק באמצעות&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Di-s_bonds_un_red/1&#039;&amp;gt;קשרים די סולפידים רבים&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
המייצבים את המולקולה. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
הקשר הזה, בין עצם נוכחות הקשרים הדיסולפידיים למבנה המרחבי של הליגנד, קושר למעשה מבנה לתפקוד, שכן המבנה המרחבי של ליגנד קשור הדוקות להתאמתו לקולטן (לרצפטור) שלו. עובדה זאת מסבירה את נוכחותם של 8 קשרים די סולפידיים (S-S)  שמורים, ואת שמירותן הגבוהה של &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Cysteine_residue_in_di_s-bond/1&#039;&amp;gt;חומצות האמינו מסוג ציסטאין &amp;lt;/scene&amp;gt;(אשר השייר שלהן מכיל גופרית) במולקולה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ניתן להבחין בקלות שהקשרים הדיסולפידיים בהורמון רבים מאשר ברצפטור. עם זאת, ניתן לזהות ברצפטור אזורים בעלי חזרות רבות של החומצה האמינית לאוצין . אזורים אלו מכונים אזורים עשירים בלאוצין (או LRR-Leucine Rich Repeats). על אף שעימוד של FSH עם חלבונים זהים באורגניזמים מרוחקים פילוגנטית אינו מעיד על שמירות גבוהה של אזור זה ברצפטור, ניתן להבחין בקלות במבט שהאזור מתאפיין בחזרות רבות של לאוצין, ויתכן שעובדה זאת הביאה לסיווג האזור כ &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Receptor_domain_-_lrr/1&#039;&amp;gt;Receptor Domain (האזור הקושר בקולטן)&amp;lt;/scene&amp;gt;.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
העמדות ההופכות את הליגנד לגליקופרוטאין הינן עמדות הגליקוזילציה &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Glycosylation_n_linked_asn/1&#039;&amp;gt;המכילות את החומצה האמינית אספרגין (ASN)&amp;lt;/scene&amp;gt;. השייר של החומצה האמינית אספרגין מכיל חנקן בעמדה N4. חנקן זה קושר באופן קוולנטי את &lt;br /&gt;
[http://www.infomed.co.il/definition-3666/ הרב סוכר (פוליסאכאריד)].&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מיקום עמדות הגליקוזילציה:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ביחידה α – ח. אמינו 76, ו102. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ביחידה β – ח. אמינו 25, ו42. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
גליקוזילציה מסוג זה (GlcNAc) מאפיינת חלבונים מופרשים או קשורי ממברנה בעיקר באאוקריוטים, ואינה מופיעה כלל בבקטריות, כאשר סוג הגליקן הנקשר משתנה בין המינים. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
אתר זה הוא חשוב כי לעמדות העוברות N גליקוזילציה יש תפקידים חשובים עבור התא. הן תפקידים פנימיים כדוגמת השפעה על יציבות והמסיסות של המולקולה (בתנאי pH,וטמפ&#039; שונים) ואף תפקידים חיצוניים חשובים בתיווך אותות בין תאיים. &lt;br /&gt;
מעניין שעמדות אלו, על אף תפקידן החשוב, לא מתאפיינות בשמירות גנטית גבוהה בין אורגניזמים רחוקים פילוגנטית. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Receptor_ligand_evol_reserved/1&#039;&amp;gt;רמות השימור האבולוציוני השונות של חומצות אמינו המרכיבות את הקולטן&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_ConSurf}}&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;תסמונות ומחלות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
תהליך ההומיאוסטזיס שומר את רמות הFSH בטווח תקין באמצעות בקרה של משוב שלילי על ייצור והפרשת ההורמון, עובדה זאת מאפשרת להשתמש ברמות ההורמון הנמדד בדם על מנת לזהות מצבים שאינם תקינים. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
לדוגמא:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* בנשים, רמות FSH ו-LH יכולים לסייע באבחנה בין כשל שחלתי ראשוני לבין כשל משני הנובע מאי תפקוד השחלות הנובע ממפגעים בבלוטת יותרת המוח (היפופיזה) או ההיפותאלאמוס הגורמים לירידה ברמת FSH. עליה ברמת FSH ו-LH בדרך כלל משקפת כשל שחלתי ראשוני (primary gonadal failure), כגון אי-ייצור שחלות (ovarian agenesis) או כריתתן, אי סדירות כרומוזומאלית (כמו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%A8 תסמונת Turner] עם חסר מלא או חלקי של אחד משני כרומוזומי X), וכשל בייצור זקיקים על ידי השחלות, נזק קרינתי או כימותרפי לשחלות.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* רמה מוגברת של FSH בגברים תבוא לביטוי במצבים כשל אשכים ראשוני, שיכול להיגרם כתוצאה מפגם מולד של ייצור אשכים (anorchia) או כתוצאה מפגיעה משנית הגורמת לנזק באשכים כגון סירוס. נזק התפתחותי לאשכים עלול להיגרם מאי-סדירות כרומוזומאלית כמו בתסמונת קליינפלטר (עם הפרעת XXY וייצור זעום אם בכלל של זרע), או סיבות מולדות אחרות לניוון אשכים. נזק נרכש לאשכים כגון זה הנגרם על ידי נגיף חזרת, חבלה טראומטית, נזקי קרינה, אלכוהוליזם, orchitis, תסמונת Reifenstein (מום מולד הכרוך באי-ייצור זרע), כימותרפיה, מחלה אוטואימונית, שאת מסוג seminoma, ענקוּת (acromegaly).&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* אם זאת רמות גבוהות של FSH לא בהכרח מעידות על מחלה - ולכן חשובה ההתייעצות עם רופא! מצב תקין לחלוטין המתאפיין ברמות גבוהות של FSH נמדד בדם לדוגמא הוא בעצם הגעה לגיל המעבר או מנפאוזה (גיל הפסקת הווסת). במצב זה יותרת המוח מייצרת כמויות לא מוגבלות של FSH כיוון שנפסק המשוב השלילי המגביל ייצור זה שהגיע בגיל הפוריות מהשחלות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ישנן שתי מחלות הנקשרות למוטציות שונות ברצפטור לFSH, אשר להן מופעים שונים בתכלית:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
*&amp;lt;U&amp;gt;	ODG1 - Ovarian dysgenesis 1, caused by mutation. &amp;lt;/U&amp;gt;&lt;br /&gt;
מחלה אוטוזומלית רצסיבית המאופיינת בהיעדר ווסת (primary), התפתחות ווריאבילית של סימני מין משניים, שחלות שלא התפתחו כהלכה ורמות גבוהות מאוד בסרום של הורמון מגרה זקיקים (FSH)   והורמון הגופיף הצהוב (LH). &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
*&amp;lt;U&amp;gt;	OHSS - Ovarian hyperstimulation syndrome, caused by mutations.&amp;lt;/U&amp;gt;&lt;br /&gt;
מחלה הנוצרת באופן ספונטני או כסיבוך איטרוגני של טיפול לעירור שחלתי הניתן במסגרת טיפולי הפריית מבחנה (IVF). הביטוי הקליני נע מכאב בטני וחוסר נוחות ועד הגדלה שחלתית ניכרת ונזילה מהנימים ומהשחלה. מצב זה עשוי לסכן חיים.הפתולוגיה המלווה את הסינדרום כוללת נוכחות של ריבוי ציסטות פוליקולריות מלאות בנוזל ומדממות בשילוב עם תאי הגופיף הצהוב. (hyperreactio luteinalis).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/StructureSection&amp;gt;&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
הדמיית מולקולת ההורמון המוצגת שגובשה עם חלק מהצד החיצוני של הרצפטור נלקחה מאתר PDB המכיל מאגר מידע מלא על חלבונים  &amp;lt;ref&amp;gt;1XWD, Crystal Structure of Human Follicle Stimulating Hormone Complexed with its Receptor http://dx.doi.org/10.2210/pdb1xwd/pdb &amp;lt;/ref&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
שימוש בתוכנת עיבוד והצגת המולקולה בוצעה באמצעות JSmol בפרוטיאופדיה &amp;lt;ref&amp;gt;DOI 10.1002/ijch.201300024&amp;lt;/ref&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
מידע מקיף אודות תת היחידות אלפא, ובוטא וכן הנוגע לרצפטור עובד מתוך הערכים המתאימים שבוצעו מאתר Uniprot המאגם מידע ממגוון מקורות הנוגע לחלבונים&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה אלפא מידע מקיף, Glycoprotein hormones alpha chain http://www.uniprot.org/uniprot/P01215&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה בטא מידע מקיף, Follitropin subunit beta  http://www.uniprot.org/uniprot/P01225&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH רצפטור מידע מקיף, Follicle-stimulating hormone receptor   http://www.uniprot.org/uniprot/P23945&amp;lt;/ref&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
המאמר Structure–Function Relationships of Glycoprotein Hormones and Their Subunits’ Ancestors שימש לביסוס המידע הנוגע לקשר בין מבנה לתפקוד בהורמונים גליקופרוטאינים &lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;Structure–Function Relationships of Glycoprotein Hormones and Their Subunits’ Ancestors   https://doi.org/10.3389/fendo.2015.00026&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;references/&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Ofir Sigal</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2754062</id>
		<title>FSH (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2754062"/>
		<updated>2017-06-29T11:18:49Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Ofir Sigal: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;==FSH (Follicle Stimulating Hormone) הורמון מגרה זקיקים==&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 4em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;הורמון מגרה זקיקים (FSH – Follicle Stimulating Hormone) הינו&lt;br /&gt;
[http://www.infomed.co.il/definition-671/ גונדוטרופין] &lt;br /&gt;
הממלא תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה בבעלי חוליות. ההורמון  &lt;br /&gt;
  -מופרש בשני המינים על ידי תאים גונדוטרופיים בקדמת בלוטת יותרת המוח ([http://www.infomed.co.il/definition-1765/ היפופיזה]).  הגונדות  &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A9%D7%9A אשך]&lt;br /&gt;
או &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%97%D7%9C%D7%94 שחלה]&lt;br /&gt;
הינן איברי המטרה שלו.&lt;br /&gt;
 על גביי קרום תאי המטרה קיים &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor/3&#039;&amp;gt;קולטן&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 להורמון זה.&lt;br /&gt;
הפרשת גונדוטרופינים, וביניהם FSH, מתחילה בעקבות הפרשת הורמון-משחרר-גונאדוטרופין [https://he.wikipedia.org/wiki/GnRH (GnRH)] [http://www.infomed.co.il/definition-1146/ מההיפותלמוס] והשפעתו על בלוטת יותרת המוח.&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;פעילות וחשיבות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
רבייה - היכולת והאפשרות להעמדת צאצאים פוריים, המהווה אחת ממאפייני החיים. התפתחות מערכת הרבייה, הבשלתה ותפקודה התקין בעלי חשיבות רבה בהמשכיות המין. FSH הינו הורמון חשוב ביותר בעל תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה הן בנקבות והן בזכרים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ניתן ללמוד על חשיבותו הרבה באמצעות בחינת מגוון תפקודיו הביולוגיים וע&amp;quot;י התייחסות לרמה הגבוהה של שמירות מבנית שניכרת &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;במבנה הליגנד והן בקולטן (רצפטור)&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
במגוון מינים רחב.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;פעילות פיסיולוגית&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
[[Image:fsh feedback2.jpg|right|thumb|280px| תרשים משוב שלילי על הפרשת FSH ופעילותו הפיסיולוגית]]&lt;br /&gt;
FSH מווסת התפתחות ובשלות מינית, מעורר את הפרשרת סטרואידי המין - &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9F ,טסטוסטרון]&lt;br /&gt;
[http://www.infomed.co.il/definition-400/ אסטרוגן] &lt;br /&gt;
[https://www.cts.co.il/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%92%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9F ופרוגסטרון]&lt;br /&gt;
מהשחלות והאשכים.&lt;br /&gt;
הפרשת ההורמון מביאה לתהליכם שונים בקרב שני המינים:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בזכר&#039;&#039;&#039; הפרשת ההורמון גורמת להופעת סימני מין משניים, חיונית ליצירת תאי הזרע באבוביות הזרע ומעודדת את התפתחותם של צינוריות זרע באשכים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בנקבה&#039;&#039;&#039; הפרשת ההורמון במהלך המחזור החודשי מביאה להתפתחות הזקיק הראשוני הנמצא בשחלה וכן גורמת להפרשת ההורמון אסטרוגן מהזקיק הבשל. הפרשת האסטרוגן מביאה למגוון תהליכים פיסיולוגיים ביניהם - פרוליפרציה של תאי רירית הרחם (התחלקות), הרחבת כלי הדם ברחם והרחבת תאי האפיתל בנרתיק.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
השינוי ברמות ההורמון בשני המינים מבוקר ע&amp;quot;י מנגנון משוב שלילי המורכב משלושה מרכיבים: &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* סטרואידי המין מעכבים את הפרשת GnRH מההיפותלמוס המביא להפרשת FSH מההיפופיזה. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* סטרואידי המין מעכבים את הפרשת FSH מההיפופיזה.&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* תוצאת פעולת FSH מובילה לעיכוב הפרשת FSH מההיפופיזה. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בגבר הפרשת FSH מעוכבת על ידי ספירת זרע גבוהה הגורמת לאותם תאים המכילים רצפטור ל FSH ומביאים ליצירת תאי זרע (תאי sertoli) להפריש inhibin המעכב את התבטאות FSH.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בנשים inhibin B המופרש מהזקיקים הבשלים מביא לדעיכה ברמת FSH, זהו השלב הזקיקי בסוף הפאזה הפוליקולארית.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;StructureSection load=&#039;1XWD&#039; size=&#039;400&#039; side=&#039;right&#039; caption=&#039;FSH בסגול, צמוד לחלק מהצד החיצוני של הרצפטור (בכחול) שגובש עימו&#039; scene=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt; על החלבון &amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Ligand_amino_acid_seq/1&#039;&amp;gt;ההורמון FSH &amp;lt;/scene&amp;gt; הינו&lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F גליקופרוטאין]&lt;br /&gt;
המורכב משתי תתי יחידות שונות (הטרודימר): &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alfa_amino_acid_and_beta_light/4&#039;&amp;gt;תת יחידה α&amp;lt;/scene&amp;gt;  המורכבת מ-116 חומצות אמינו ומופיעה ביונקים שונים ובאדם המרכיבה חלבונים שונים כדוגמת הורמון המין LH (הורמון הפועל עם FSH) ו-TSH. מבנה תת יחידה זו הינו שמור מאוד באורגניזמים שונים דבר המעיד על חשיבות המבנה לתפקוד תקין החלבון.  &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Beta_amino_acid_and_alfa_light/4&#039;&amp;gt;תת יחידה β&amp;lt;/scene&amp;gt; המורכבת מ-129 חומצות אמינו ייחודית להורמון ובעלת אזור קושר רצפטור. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* הליגנד כולו הינו חלבון בן 245 חומצות אמינו ובעל מבנה אופייני לרצפטור. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_light/4&#039;&amp;gt;הרצפטור &amp;lt;/scene&amp;gt; (אשר החלק החוץ תאי שלו גובש עם ההורמון) הוא מסוג חלבון G-Coupled Protein בעל מבנה אופייני של צד חוץ תאי קושר ליגנד, שבעה אזורים חוצי ממברנה ושרשרת מעבר אותות תוך תאית. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ניתן לאתר, כצפוי, את הרצפטור ל-FSH הן בתאי המטרה (הגונדות-שחלות ואשכים), אך גם בתאי בלוטת ההיפופיזה במוח המפרישים את ההורמון לזרם הדם, ואף בהיפותלמוס האחראי להפרשת GnRH המעורר את הפרשת ההורמון מההיפופיזה, זאת כחלק ממנגנון הבקרה (המשוב שלילי) על מידת הפרשת ההורמון.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt; הדגשים מבניים&amp;lt;/center&amp;gt; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כל תת יחידה, בין אם α או β, המרכיבה את הליגנד (ההורמון FSH)   מורכבת בעצמה משתי שרשראות:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_alpha_unit/1&#039;&amp;gt;תת יחידה α&amp;lt;/scene&amp;gt; של הליגנד בנויה &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/A_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;משרשרת A,&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/D_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;ומשרשרת D.&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_beta_unit/1&#039;&amp;gt;תת יחידה β&amp;lt;/scene&amp;gt; של הליגנד בנויה &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/B_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;משרשרת B&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/E_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;ומשרשרת E&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
ובעלת מבנה מרחבי דומה למבנה השניוני של תת יחידה α.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Ligand_secondary_structure/1&#039;&amp;gt;המבנה המרחבי השניוני של ההורמון&amp;lt;/scene&amp;gt; מבוסס  ברובו על משטחי β הנקראים sheet – β (המופיעים בצהוב), מעט מבנים סלילניים המכונים  helix  - α (המופיעים בסגול וורוד) וחיבורים מסתלסלים coiled coil (המופיעים בלבן). &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בדומה להורמון, גם &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondry_structure_receptor/1&#039;&amp;gt;המבנה השניוני המרחבי של הרצפטור&amp;lt;/scene&amp;gt; מבוסס ברובו על משטחי sheet – β.&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Ligand_on_receptor_scuffolding/1&#039;&amp;gt;המבנה הרביעוני&amp;lt;/scene&amp;gt; &lt;br /&gt;
(מבנה מרחבי המכליל תתי יחידות שונות המרכיבות את החלבון) הינו בעל מבנה כשל גשר מקושת העוטף למעשה את הצד החוץ תאי של הרצפטור. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
המבנה המיוחד הזה נשמר ומתוחזק באמצעות&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Di-s_bonds_un_red/1&#039;&amp;gt;קשרים די סולפידים רבים&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
המייצבים את המולקולה. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
הקשר הזה, בין עצם נוכחות הקשרים הדיסולפידיים למבנה המרחבי של הליגנד, קושר למעשה מבנה לתפקוד, שכן המבנה המרחבי של ליגנד קשור הדוקות להתאמתו לקולטן (לרצפטור) שלו. עובדה זאת מסבירה את נוכחותם של 8 קשרים די סולפידיים (S-S)  שמורים, ואת שמירותן הגבוהה של &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Cysteine_residue_in_di_s-bond/1&#039;&amp;gt;חומצות האמינו מסוג ציסטאין &amp;lt;/scene&amp;gt;(אשר השייר שלהן מכיל גופרית) במולקולה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ניתן להבחין בקלות שהקשרים הדיסולפידיים בהורמון רבים מאשר ברצפטור. עם זאת, ניתן לזהות ברצפטור אזורים בעלי חזרות רבות של החומצה האמינית לאוצין . אזורים אלו מכונים אזורים עשירים בלאוצין (או LRR-Leucine Rich Repeats). על אף שעימוד של FSH עם חלבונים זהים באורגניזמים מרוחקים פילוגנטית אינו מעיד על שמירות גבוהה של אזור זה ברצפטור, ניתן להבחין בקלות במבט שהאזור מתאפיין בחזרות רבות של לאוצין, ויתכן שעובדה זאת הביאה לסיווג האזור כ &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Receptor_domain_-_lrr/1&#039;&amp;gt;Receptor Domain (האזור הקושר בקולטן)&amp;lt;/scene&amp;gt;.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
העמדות ההופכות את הליגנד לגליקופרוטאין הינן עמדות הגליקוזילציה &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Glycosylation_n_linked_asn/1&#039;&amp;gt;המכילות את החומצה האמינית אספרגין (ASN)&amp;lt;/scene&amp;gt;. השייר של החומצה האמינית אספרגין מכיל חנקן בעמדה N4. חנקן זה קושר באופן קוולנטי את &lt;br /&gt;
[http://www.infomed.co.il/definition-3666/ הרב סוכר (פוליסאכאריד)].&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מיקום עמדות הגליקוזילציה:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ביחידה α – ח. אמינו 76, ו102. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ביחידה β – ח. אמינו 25, ו42. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
גליקוזילציה מסוג זה (GlcNAc) מאפיינת חלבונים מופרשים או קשורי ממברנה בעיקר באאוקריוטים, ואינה מופיעה כלל בבקטריות, כאשר סוג הגליקן הנקשר משתנה בין המינים. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
אתר זה הוא חשוב כי לעמדות העוברות N גליקוזילציה יש תפקידים חשובים עבור התא. הן תפקידים פנימיים כדוגמת השפעה על יציבות והמסיסות של המולקולה (בתנאי pH,וטמפ&#039; שונים) ואף תפקידים חיצוניים חשובים בתיווך אותות בין תאיים. &lt;br /&gt;
מעניין שעמדות אלו, על אף תפקידן החשוב, לא מתאפיינות בשמירות גנטית גבוהה בין אורגניזמים רחוקים פילוגנטית. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Receptor_ligand_evol_reserved/1&#039;&amp;gt;רמות השימור האבולוציוני השונות של חומצות אמינו המרכיבות את הקולטן&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_ConSurf}}&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;תסמונות ומחלות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
תהליך ההומיאוסטזיס שומר את רמות הFSH בטווח תקין באמצעות בקרה של משוב שלילי על ייצור והפרשת ההורמון, עובדה זאת מאפשרת להשתמש ברמות ההורמון הנמדד בדם על מנת לזהות מצבים שאינם תקינים. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
לדוגמא:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* בנשים, רמות FSH ו-LH יכולים לסייע באבחנה בין כשל שחלתי ראשוני לבין כשל משני הנובע מאי תפקוד השחלות הנובע ממפגעים בבלוטת יותרת המוח (היפופיזה) או ההיפותאלאמוס הגורמים לירידה ברמת FSH. עליה ברמת FSH ו-LH בדרך כלל משקפת כשל שחלתי ראשוני (primary gonadal failure), כגון אי-ייצור שחלות (ovarian agenesis) או כריתתן, אי סדירות כרומוזומאלית (כמו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%A8 תסמונת Turner] עם חסר מלא או חלקי של אחד משני כרומוזומי X), וכשל בייצור זקיקים על ידי השחלות, נזק קרינתי או כימותרפי לשחלות.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* רמה מוגברת של FSH בגברים תבוא לביטוי במצבים כשל אשכים ראשוני, שיכול להיגרם כתוצאה מפגם מולד של ייצור אשכים (anorchia) או כתוצאה מפגיעה משנית הגורמת לנזק באשכים כגון סירוס. נזק התפתחותי לאשכים עלול להיגרם מאי-סדירות כרומוזומאלית כמו בתסמונת קליינפלטר (עם הפרעת XXY וייצור זעום אם בכלל של זרע), או סיבות מולדות אחרות לניוון אשכים. נזק נרכש לאשכים כגון זה הנגרם על ידי נגיף חזרת, חבלה טראומטית, נזקי קרינה, אלכוהוליזם, orchitis, תסמונת Reifenstein (מום מולד הכרוך באי-ייצור זרע), כימותרפיה, מחלה אוטואימונית, שאת מסוג seminoma, ענקוּת (acromegaly).&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* אם זאת רמות גבוהות של FSH לא בהכרח מעידות על מחלה - ולכן חשובה ההתייעצות עם רופא! מצב תקין לחלוטין המתאפיין ברמות גבוהות של FSH נמדד בדם לדוגמא הוא בעצם הגעה לגיל המעבר או מנפאוזה (גיל הפסקת הווסת). במצב זה יותרת המוח מייצרת כמויות לא מוגבלות של FSH כיוון שנפסק המשוב השלילי המגביל ייצור זה שהגיע בגיל הפוריות מהשחלות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ישנן שתי מחלות הנקשרות למוטציות שונות ברצפטור לFSH, אשר להן מופעים שונים בתכלית:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
*&amp;lt;U&amp;gt;	ODG1 - Ovarian dysgenesis 1, caused by mutation. &amp;lt;/U&amp;gt;&lt;br /&gt;
מחלה אוטוזומלית רצסיבית המאופיינת בהיעדר ווסת (primary), התפתחות ווריאבילית של סימני מין משניים, שחלות שלא התפתחו כהלכה ורמות גבוהות מאוד בסרום של הורמון מגרה זקיקים (FSH)   והורמון הגופיף הצהוב (LH). &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
*&amp;lt;U&amp;gt;	OHSS - Ovarian hyperstimulation syndrome, caused by mutations.&amp;lt;/U&amp;gt;&lt;br /&gt;
מחלה הנוצרת באופן ספונטני או כסיבוך איטרוגני של טיפול לעירור שחלתי הניתן במסגרת טיפולי הפריית מבחנה (IVF). הביטוי הקליני נע מכאב בטני וחוסר נוחות ועד הגדלה שחלתית ניכרת ונזילה מהנימים ומהשחלה. מצב זה עשוי לסכן חיים.הפתולוגיה המלווה את הסינדרום כוללת נוכחות של ריבוי ציסטות פוליקולריות מלאות בנוזל ומדממות בשילוב עם תאי הגופיף הצהוב. (hyperreactio luteinalis).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/StructureSection&amp;gt;&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
הדמיית מולקולת ההורמון המוצגת שגובשה עם חלק מהצד החיצוני של הרצפטור נלקחה מאתר PDB המכיל מאגר מידע מלא על חלבונים  &amp;lt;ref&amp;gt;1XWD, Crystal Structure of Human Follicle Stimulating Hormone Complexed with its Receptor http://dx.doi.org/10.2210/pdb1xwd/pdb &amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
שימוש בתוכנת עיבוד והצגת המולקולה בוצעה באמצעות JSmol בפרוטיאופדיה &amp;lt;ref&amp;gt;DOI 10.1002/ijch.201300024&amp;lt;/ref&amp;gt; &lt;br /&gt;
מידע מקיף אודות תת היחידות אלפא, ובוטא וכן הנוגע לרצפטור עובד מתוך הערכים המתאימים שבוצעו מאתר Uniprot המאגם מידע ממגוון מקורות הנוגע לחלבונים&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה אלפא מידע מקיף, Glycoprotein hormones alpha chain http://www.uniprot.org/uniprot/P01215&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה בטא מידע מקיף, Follitropin subunit beta  http://www.uniprot.org/uniprot/P01225&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH רצפטור מידע מקיף, Follicle-stimulating hormone receptor   http://www.uniprot.org/uniprot/P23945&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;Structure–Function Relationships of Glycoprotein Hormones and Their Subunits’ Ancestors   https://doi.org/10.3389/fendo.2015.00026&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;references/&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Ofir Sigal</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2754060</id>
		<title>FSH (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2754060"/>
		<updated>2017-06-29T11:13:29Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Ofir Sigal: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;==FSH (Follicle Stimulating Hormone) הורמון מגרה זקיקים==&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 4em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;הורמון מגרה זקיקים (FSH – Follicle Stimulating Hormone) הינו&lt;br /&gt;
[http://www.infomed.co.il/definition-671/ גונדוטרופין] &lt;br /&gt;
הממלא תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה בבעלי חוליות. ההורמון  &lt;br /&gt;
  -מופרש בשני המינים על ידי תאים גונדוטרופיים בקדמת בלוטת יותרת המוח ([http://www.infomed.co.il/definition-1765/ היפופיזה]).  הגונדות  &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A9%D7%9A אשך]&lt;br /&gt;
או &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%97%D7%9C%D7%94 שחלה]&lt;br /&gt;
הינן איברי המטרה שלו.&lt;br /&gt;
 על גביי קרום תאי המטרה קיים &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor/3&#039;&amp;gt;קולטן&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 להורמון זה.&lt;br /&gt;
הפרשת גונדוטרופינים, וביניהם FSH, מתחילה בעקבות הפרשת הורמון-משחרר-גונאדוטרופין [https://he.wikipedia.org/wiki/GnRH (GnRH)] [http://www.infomed.co.il/definition-1146/ מההיפותלמוס] והשפעתו על בלוטת יותרת המוח.&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;פעילות וחשיבות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
רבייה - היכולת והאפשרות להעמדת צאצאים פוריים, המהווה אחת ממאפייני החיים. התפתחות מערכת הרבייה, הבשלתה ותפקודה התקין בעלי חשיבות רבה בהמשכיות המין. FSH הינו הורמון חשוב ביותר בעל תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה הן בנקבות והן בזכרים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ניתן ללמוד על חשיבותו הרבה באמצעות בחינת מגוון תפקודיו הביולוגיים וע&amp;quot;י התייחסות לרמה הגבוהה של שמירות מבנית שניכרת &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;במבנה הליגנד והן בקולטן (רצפטור)&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
במגוון מינים רחב.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;פעילות פיסיולוגית&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
[[Image:fsh feedback2.jpg|right|thumb|280px| תרשים משוב שלילי על הפרשת FSH ופעילותו הפיסיולוגית]]&lt;br /&gt;
FSH מווסת התפתחות ובשלות מינית, מעורר את הפרשרת סטרואידי המין - &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9F ,טסטוסטרון]&lt;br /&gt;
[http://www.infomed.co.il/definition-400/ אסטרוגן] &lt;br /&gt;
[https://www.cts.co.il/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%92%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9F ופרוגסטרון]&lt;br /&gt;
מהשחלות והאשכים.&lt;br /&gt;
הפרשת ההורמון מביאה לתהליכם שונים בקרב שני המינים:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בזכר&#039;&#039;&#039; הפרשת ההורמון גורמת להופעת סימני מין משניים, חיונית ליצירת תאי הזרע באבוביות הזרע ומעודדת את התפתחותם של צינוריות זרע באשכים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בנקבה&#039;&#039;&#039; הפרשת ההורמון במהלך המחזור החודשי מביאה להתפתחות הזקיק הראשוני הנמצא בשחלה וכן גורמת להפרשת ההורמון אסטרוגן מהזקיק הבשל. הפרשת האסטרוגן מביאה למגוון תהליכים פיסיולוגיים ביניהם - פרוליפרציה של תאי רירית הרחם (התחלקות), הרחבת כלי הדם ברחם והרחבת תאי האפיתל בנרתיק.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
השינוי ברמות ההורמון בשני המינים מבוקר ע&amp;quot;י מנגנון משוב שלילי המורכב משלושה מרכיבים: &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* סטרואידי המין מעכבים את הפרשת GnRH מההיפותלמוס המביא להפרשת FSH מההיפופיזה. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* סטרואידי המין מעכבים את הפרשת FSH מההיפופיזה.&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* תוצאת פעולת FSH מובילה לעיכוב הפרשת FSH מההיפופיזה. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בגבר הפרשת FSH מעוכבת על ידי ספירת זרע גבוהה הגורמת לאותם תאים המכילים רצפטור ל FSH ומביאים ליצירת תאי זרע (תאי sertoli) להפריש inhibin המעכב את התבטאות FSH.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בנשים inhibin B המופרש מהזקיקים הבשלים מביא לדעיכה ברמת FSH, זהו השלב הזקיקי בסוף הפאזה הפוליקולארית.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;StructureSection load=&#039;1XWD&#039; size=&#039;400&#039; side=&#039;right&#039; caption=&#039;FSH בסגול, צמוד לחלק מהצד החיצוני של הרצפטור (בכחול) שגובש עימו&#039; scene=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt; על החלבון &amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Ligand_amino_acid_seq/1&#039;&amp;gt;ההורמון FSH &amp;lt;/scene&amp;gt; הינו&lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F גליקופרוטאין]&lt;br /&gt;
המורכב משתי תתי יחידות שונות (הטרודימר): &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alfa_amino_acid_and_beta_light/4&#039;&amp;gt;תת יחידה α&amp;lt;/scene&amp;gt;  המורכבת מ-116 חומצות אמינו ומופיעה ביונקים שונים ובאדם המרכיבה חלבונים שונים כדוגמת הורמון המין LH (הורמון הפועל עם FSH) ו-TSH. מבנה תת יחידה זו הינו שמור מאוד באורגניזמים שונים דבר המעיד על חשיבות המבנה לתפקוד תקין החלבון.  &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Beta_amino_acid_and_alfa_light/4&#039;&amp;gt;תת יחידה β&amp;lt;/scene&amp;gt; המורכבת מ-129 חומצות אמינו ייחודית להורמון ובעלת אזור קושר רצפטור. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* הליגנד כולו הינו חלבון בן 245 חומצות אמינו ובעל מבנה אופייני לרצפטור. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_light/4&#039;&amp;gt;הרצפטור &amp;lt;/scene&amp;gt; (אשר החלק החוץ תאי שלו גובש עם ההורמון) הוא מסוג חלבון G-Coupled Protein בעל מבנה אופייני של צד חוץ תאי קושר ליגנד, שבעה אזורים חוצי ממברנה ושרשרת מעבר אותות תוך תאית. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ניתן לאתר, כצפוי, את הרצפטור ל-FSH הן בתאי המטרה (הגונדות-שחלות ואשכים), אך גם בתאי בלוטת ההיפופיזה במוח המפרישים את ההורמון לזרם הדם, ואף בהיפותלמוס האחראי להפרשת GnRH המעורר את הפרשת ההורמון מההיפופיזה, זאת כחלק ממנגנון הבקרה (המשוב שלילי) על מידת הפרשת ההורמון.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt; הדגשים מבניים&amp;lt;/center&amp;gt; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כל תת יחידה, בין אם α או β, המרכיבה את הליגנד (ההורמון FSH)   מורכבת בעצמה משתי שרשראות:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_alpha_unit/1&#039;&amp;gt;תת יחידה α&amp;lt;/scene&amp;gt; של הליגנד בנויה &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/A_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;משרשרת A,&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/D_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;ומשרשרת D.&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_beta_unit/1&#039;&amp;gt;תת יחידה β&amp;lt;/scene&amp;gt; של הליגנד בנויה &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/B_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;משרשרת B&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/E_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;ומשרשרת E&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
ובעלת מבנה מרחבי דומה למבנה השניוני של תת יחידה α.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Ligand_secondary_structure/1&#039;&amp;gt;המבנה המרחבי השניוני של ההורמון&amp;lt;/scene&amp;gt; מבוסס  ברובו על משטחי β הנקראים sheet – β (המופיעים בצהוב), מעט מבנים סלילניים המכונים  helix  - α (המופיעים בסגול וורוד) וחיבורים מסתלסלים coiled coil (המופיעים בלבן). &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בדומה להורמון, גם &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondry_structure_receptor/1&#039;&amp;gt;המבנה השניוני המרחבי של הרצפטור&amp;lt;/scene&amp;gt; מבוסס ברובו על משטחי sheet – β.&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Ligand_on_receptor_scuffolding/1&#039;&amp;gt;המבנה הרביעוני&amp;lt;/scene&amp;gt; &lt;br /&gt;
(מבנה מרחבי המכליל תתי יחידות שונות המרכיבות את החלבון) הינו בעל מבנה כשל גשר מקושת העוטף למעשה את הצד החוץ תאי של הרצפטור. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
המבנה המיוחד הזה נשמר ומתוחזק באמצעות&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Di-s_bonds_un_red/1&#039;&amp;gt;קשרים די סולפידים רבים&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
המייצבים את המולקולה. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
הקשר הזה, בין עצם נוכחות הקשרים הדיסולפידיים למבנה המרחבי של הליגנד, קושר למעשה מבנה לתפקוד, שכן המבנה המרחבי של ליגנד קשור הדוקות להתאמתו לקולטן (לרצפטור) שלו. עובדה זאת מסבירה את נוכחותם של 8 קשרים די סולפידיים (S-S)  שמורים, ואת שמירותן הגבוהה של &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Cysteine_residue_in_di_s-bond/1&#039;&amp;gt;חומצות האמינו מסוג ציסטאין &amp;lt;/scene&amp;gt;(אשר השייר שלהן מכיל גופרית) במולקולה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ניתן להבחין בקלות שהקשרים הדיסולפידיים בהורמון רבים מאשר ברצפטור. עם זאת, ניתן לזהות ברצפטור אזורים בעלי חזרות רבות של החומצה האמינית לאוצין . אזורים אלו מכונים אזורים עשירים בלאוצין (או LRR-Leucine Rich Repeats). על אף שעימוד של FSH עם חלבונים זהים באורגניזמים מרוחקים פילוגנטית אינו מעיד על שמירות גבוהה של אזור זה ברצפטור, ניתן להבחין בקלות במבט שהאזור מתאפיין בחזרות רבות של לאוצין, ויתכן שעובדה זאת הביאה לסיווג האזור כ &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Receptor_domain_-_lrr/1&#039;&amp;gt;Receptor Domain (האזור הקושר בקולטן)&amp;lt;/scene&amp;gt;.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
העמדות ההופכות את הליגנד לגליקופרוטאין הינן עמדות הגליקוזילציה &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Glycosylation_n_linked_asn/1&#039;&amp;gt;המכילות את החומצה האמינית אספרגין (ASN)&amp;lt;/scene&amp;gt;. השייר של החומצה האמינית אספרגין מכיל חנקן בעמדה N4. חנקן זה קושר באופן קוולנטי את &lt;br /&gt;
[http://www.infomed.co.il/definition-3666/ הרב סוכר (פוליסאכאריד)].&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מיקום עמדות הגליקוזילציה:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ביחידה α – ח. אמינו 76, ו102. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ביחידה β – ח. אמינו 25, ו42. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
גליקוזילציה מסוג זה (GlcNAc) מאפיינת חלבונים מופרשים או קשורי ממברנה בעיקר באאוקריוטים, ואינה מופיעה כלל בבקטריות, כאשר סוג הגליקן הנקשר משתנה בין המינים. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
אתר זה הוא חשוב כי לעמדות העוברות N גליקוזילציה יש תפקידים חשובים עבור התא. הן תפקידים פנימיים כדוגמת השפעה על יציבות והמסיסות של המולקולה (בתנאי pH,וטמפ&#039; שונים) ואף תפקידים חיצוניים חשובים בתיווך אותות בין תאיים. &lt;br /&gt;
מעניין שעמדות אלו, על אף תפקידן החשוב, לא מתאפיינות בשמירות גנטית גבוהה בין אורגניזמים רחוקים פילוגנטית. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Receptor_ligand_evol_reserved/1&#039;&amp;gt;רמות השימור האבולוציוני השונות של חומצות אמינו המרכיבות את הקולטן&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_ConSurf}}&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;תסמונות ומחלות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
תהליך ההומיאוסטזיס שומר את רמות הFSH בטווח תקין באמצעות בקרה של משוב שלילי על ייצור והפרשת ההורמון, עובדה זאת מאפשרת להשתמש ברמות ההורמון הנמדד בדם על מנת לזהות מצבים שאינם תקינים. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
לדוגמא:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* בנשים, רמות FSH ו-LH יכולים לסייע באבחנה בין כשל שחלתי ראשוני לבין כשל משני הנובע מאי תפקוד השחלות הנובע ממפגעים בבלוטת יותרת המוח (היפופיזה) או ההיפותאלאמוס הגורמים לירידה ברמת FSH. עליה ברמת FSH ו-LH בדרך כלל משקפת כשל שחלתי ראשוני (primary gonadal failure), כגון אי-ייצור שחלות (ovarian agenesis) או כריתתן, אי סדירות כרומוזומאלית (כמו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%A8 תסמונת Turner] עם חסר מלא או חלקי של אחד משני כרומוזומי X), וכשל בייצור זקיקים על ידי השחלות, נזק קרינתי או כימותרפי לשחלות.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* רמה מוגברת של FSH בגברים תבוא לביטוי במצבים כשל אשכים ראשוני, שיכול להיגרם כתוצאה מפגם מולד של ייצור אשכים (anorchia) או כתוצאה מפגיעה משנית הגורמת לנזק באשכים כגון סירוס. נזק התפתחותי לאשכים עלול להיגרם מאי-סדירות כרומוזומאלית כמו בתסמונת קליינפלטר (עם הפרעת XXY וייצור זעום אם בכלל של זרע), או סיבות מולדות אחרות לניוון אשכים. נזק נרכש לאשכים כגון זה הנגרם על ידי נגיף חזרת, חבלה טראומטית, נזקי קרינה, אלכוהוליזם, orchitis, תסמונת Reifenstein (מום מולד הכרוך באי-ייצור זרע), כימותרפיה, מחלה אוטואימונית, שאת מסוג seminoma, ענקוּת (acromegaly).&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* אם זאת רמות גבוהות של FSH לא בהכרח מעידות על מחלה - ולכן חשובה ההתייעצות עם רופא! מצב תקין לחלוטין המתאפיין ברמות גבוהות של FSH נמדד בדם לדוגמא הוא בעצם הגעה לגיל המעבר או מנפאוזה (גיל הפסקת הווסת). במצב זה יותרת המוח מייצרת כמויות לא מוגבלות של FSH כיוון שנפסק המשוב השלילי המגביל ייצור זה שהגיע בגיל הפוריות מהשחלות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ישנן שתי מחלות הנקשרות למוטציות שונות ברצפטור לFSH, אשר להן מופעים שונים בתכלית:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
*&amp;lt;U&amp;gt;	ODG1 - Ovarian dysgenesis 1, caused by mutation. &amp;lt;/U&amp;gt;&lt;br /&gt;
מחלה אוטוזומלית רצסיבית המאופיינת בהיעדר ווסת (primary), התפתחות ווריאבילית של סימני מין משניים, שחלות שלא התפתחו כהלכה ורמות גבוהות מאוד בסרום של הורמון מגרה זקיקים (FSH)   והורמון הגופיף הצהוב (LH). &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
*&amp;lt;U&amp;gt;	OHSS - Ovarian hyperstimulation syndrome, caused by mutations.&amp;lt;/U&amp;gt;&lt;br /&gt;
מחלה הנוצרת באופן ספונטני או כסיבוך איטרוגני של טיפול לעירור שחלתי הניתן במסגרת טיפולי הפריית מבחנה (IVF). הביטוי הקליני נע מכאב בטני וחוסר נוחות ועד הגדלה שחלתית ניכרת ונזילה מהנימים ומהשחלה. מצב זה עשוי לסכן חיים.הפתולוגיה המלווה את הסינדרום כוללת נוכחות של ריבוי ציסטות פוליקולריות מלאות בנוזל ומדממות בשילוב עם תאי הגופיף הצהוב. (hyperreactio luteinalis).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/StructureSection&amp;gt;&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
הדמיית מולקולת ההורמון המוצגת שגובשה עם חלק מהצד החיצוני של הרצפטור נלקחה מאתר PDB המכיל מאגר מידע מלא על חלבונים  &amp;lt;ref&amp;gt;1XWD, Crystal Structure of Human Follicle Stimulating Hormone Complexed with its Receptor http://dx.doi.org/10.2210/pdb1xwd/pdb &amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
 שימוש בתוכנת עיבוד והצגת המולקולה בוצעה באמצעות JSmol בפרוטיאופדיה &amp;lt;ref&amp;gt;DOI 10.1002/ijch.201300024&amp;lt;/ref&amp;gt; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה אלפא מידע מקיף, Glycoprotein hormones alpha chain http://www.uniprot.org/uniprot/P01215&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה בטא מידע מקיף, Follitropin subunit beta  http://www.uniprot.org/uniprot/P01225&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH רצפטור מידע מקיף, Follicle-stimulating hormone receptor   http://www.uniprot.org/uniprot/P23945&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;Structure–Function Relationships of Glycoprotein Hormones and Their Subunits’ Ancestors   https://doi.org/10.3389/fendo.2015.00026&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;references/&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Ofir Sigal</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2754059</id>
		<title>FSH (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2754059"/>
		<updated>2017-06-29T11:10:15Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Ofir Sigal: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;==FSH (Follicle Stimulating Hormone) הורמון מגרה זקיקים==&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 4em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;הורמון מגרה זקיקים (FSH – Follicle Stimulating Hormone) הינו&lt;br /&gt;
[http://www.infomed.co.il/definition-671/ גונדוטרופין] &lt;br /&gt;
הממלא תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה בבעלי חוליות. ההורמון  &lt;br /&gt;
  -מופרש בשני המינים על ידי תאים גונדוטרופיים בקדמת בלוטת יותרת המוח ([http://www.infomed.co.il/definition-1765/ היפופיזה]).  הגונדות  &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A9%D7%9A אשך]&lt;br /&gt;
או &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%97%D7%9C%D7%94 שחלה]&lt;br /&gt;
הינן איברי המטרה שלו.&lt;br /&gt;
 על גביי קרום תאי המטרה קיים &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor/3&#039;&amp;gt;קולטן&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 להורמון זה.&lt;br /&gt;
הפרשת גונדוטרופינים, וביניהם FSH, מתחילה בעקבות הפרשת הורמון-משחרר-גונאדוטרופין [https://he.wikipedia.org/wiki/GnRH (GnRH)] [http://www.infomed.co.il/definition-1146/ מההיפותלמוס] והשפעתו על בלוטת יותרת המוח.&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;פעילות וחשיבות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
רבייה - היכולת והאפשרות להעמדת צאצאים פוריים, המהווה אחת ממאפייני החיים. התפתחות מערכת הרבייה, הבשלתה ותפקודה התקין בעלי חשיבות רבה בהמשכיות המין. FSH הינו הורמון חשוב ביותר בעל תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה הן בנקבות והן בזכרים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ניתן ללמוד על חשיבותו הרבה באמצעות בחינת מגוון תפקודיו הביולוגיים וע&amp;quot;י התייחסות לרמה הגבוהה של שמירות מבנית שניכרת &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;במבנה הליגנד והן בקולטן (רצפטור)&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
במגוון מינים רחב.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;פעילות פיסיולוגית&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
[[Image:fsh feedback2.jpg|right|thumb|280px| תרשים משוב שלילי על הפרשת FSH ופעילותו הפיסיולוגית]]&lt;br /&gt;
FSH מווסת התפתחות ובשלות מינית, מעורר את הפרשרת סטרואידי המין - &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9F ,טסטוסטרון]&lt;br /&gt;
[http://www.infomed.co.il/definition-400/ אסטרוגן] &lt;br /&gt;
[https://www.cts.co.il/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%92%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9F ופרוגסטרון]&lt;br /&gt;
מהשחלות והאשכים.&lt;br /&gt;
הפרשת ההורמון מביאה לתהליכם שונים בקרב שני המינים:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בזכר&#039;&#039;&#039; הפרשת ההורמון גורמת להופעת סימני מין משניים, חיונית ליצירת תאי הזרע באבוביות הזרע ומעודדת את התפתחותם של צינוריות זרע באשכים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בנקבה&#039;&#039;&#039; הפרשת ההורמון במהלך המחזור החודשי מביאה להתפתחות הזקיק הראשוני הנמצא בשחלה וכן גורמת להפרשת ההורמון אסטרוגן מהזקיק הבשל. הפרשת האסטרוגן מביאה למגוון תהליכים פיסיולוגיים ביניהם - פרוליפרציה של תאי רירית הרחם (התחלקות), הרחבת כלי הדם ברחם והרחבת תאי האפיתל בנרתיק.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
השינוי ברמות ההורמון בשני המינים מבוקר ע&amp;quot;י מנגנון משוב שלילי המורכב משלושה מרכיבים: &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* סטרואידי המין מעכבים את הפרשת GnRH מההיפותלמוס המביא להפרשת FSH מההיפופיזה. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* סטרואידי המין מעכבים את הפרשת FSH מההיפופיזה.&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* תוצאת פעולת FSH מובילה לעיכוב הפרשת FSH מההיפופיזה. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בגבר הפרשת FSH מעוכבת על ידי ספירת זרע גבוהה הגורמת לאותם תאים המכילים רצפטור ל FSH ומביאים ליצירת תאי זרע (תאי sertoli) להפריש inhibin המעכב את התבטאות FSH.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בנשים inhibin B המופרש מהזקיקים הבשלים מביא לדעיכה ברמת FSH, זהו השלב הזקיקי בסוף הפאזה הפוליקולארית.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;StructureSection load=&#039;1XWD&#039; size=&#039;400&#039; side=&#039;right&#039; caption=&#039;FSH בסגול, צמוד לחלק מהצד החיצוני של הרצפטור (בכחול) שגובש עימו&#039; scene=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt; על החלבון &amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Ligand_amino_acid_seq/1&#039;&amp;gt;ההורמון FSH &amp;lt;/scene&amp;gt; הינו&lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F גליקופרוטאין]&lt;br /&gt;
המורכב משתי תתי יחידות שונות (הטרודימר): &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alfa_amino_acid_and_beta_light/4&#039;&amp;gt;תת יחידה α&amp;lt;/scene&amp;gt;  המורכבת מ-116 חומצות אמינו ומופיעה ביונקים שונים ובאדם המרכיבה חלבונים שונים כדוגמת הורמון המין LH (הורמון הפועל עם FSH) ו-TSH. מבנה תת יחידה זו הינו שמור מאוד באורגניזמים שונים דבר המעיד על חשיבות המבנה לתפקוד תקין החלבון.  &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Beta_amino_acid_and_alfa_light/4&#039;&amp;gt;תת יחידה β&amp;lt;/scene&amp;gt; המורכבת מ-129 חומצות אמינו ייחודית להורמון ובעלת אזור קושר רצפטור. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* הליגנד כולו הינו חלבון בן 245 חומצות אמינו ובעל מבנה אופייני לרצפטור. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_light/4&#039;&amp;gt;הרצפטור &amp;lt;/scene&amp;gt; (אשר החלק החוץ תאי שלו גובש עם ההורמון) הוא מסוג חלבון G-Coupled Protein בעל מבנה אופייני של צד חוץ תאי קושר ליגנד, שבעה אזורים חוצי ממברנה ושרשרת מעבר אותות תוך תאית. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ניתן לאתר, כצפוי, את הרצפטור ל-FSH הן בתאי המטרה (הגונדות-שחלות ואשכים), אך גם בתאי בלוטת ההיפופיזה במוח המפרישים את ההורמון לזרם הדם, ואף בהיפותלמוס האחראי להפרשת GnRH המעורר את הפרשת ההורמון מההיפופיזה, זאת כחלק ממנגנון הבקרה (המשוב שלילי) על מידת הפרשת ההורמון.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt; הדגשים מבניים&amp;lt;/center&amp;gt; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כל תת יחידה, בין אם α או β, המרכיבה את הליגנד (ההורמון FSH)   מורכבת בעצמה משתי שרשראות:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_alpha_unit/1&#039;&amp;gt;תת יחידה α&amp;lt;/scene&amp;gt; של הליגנד בנויה &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/A_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;משרשרת A,&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/D_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;ומשרשרת D.&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_beta_unit/1&#039;&amp;gt;תת יחידה β&amp;lt;/scene&amp;gt; של הליגנד בנויה &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/B_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;משרשרת B&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/E_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;ומשרשרת E&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
ובעלת מבנה מרחבי דומה למבנה השניוני של תת יחידה α.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Ligand_secondary_structure/1&#039;&amp;gt;המבנה המרחבי השניוני של ההורמון&amp;lt;/scene&amp;gt; מבוסס  ברובו על משטחי β הנקראים sheet – β (המופיעים בצהוב), מעט מבנים סלילניים המכונים  helix  - α (המופיעים בסגול וורוד) וחיבורים מסתלסלים coiled coil (המופיעים בלבן). &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בדומה להורמון, גם &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondry_structure_receptor/1&#039;&amp;gt;המבנה השניוני המרחבי של הרצפטור&amp;lt;/scene&amp;gt; מבוסס ברובו על משטחי sheet – β.&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Ligand_on_receptor_scuffolding/1&#039;&amp;gt;המבנה הרביעוני&amp;lt;/scene&amp;gt; &lt;br /&gt;
(מבנה מרחבי המכליל תתי יחידות שונות המרכיבות את החלבון) הינו בעל מבנה כשל גשר מקושת העוטף למעשה את הצד החוץ תאי של הרצפטור. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
המבנה המיוחד הזה נשמר ומתוחזק באמצעות&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Di-s_bonds_un_red/1&#039;&amp;gt;קשרים די סולפידים רבים&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
המייצבים את המולקולה. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
הקשר הזה, בין עצם נוכחות הקשרים הדיסולפידיים למבנה המרחבי של הליגנד, קושר למעשה מבנה לתפקוד, שכן המבנה המרחבי של ליגנד קשור הדוקות להתאמתו לקולטן (לרצפטור) שלו. עובדה זאת מסבירה את נוכחותם של 8 קשרים די סולפידיים (S-S)  שמורים, ואת שמירותן הגבוהה של &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Cysteine_residue_in_di_s-bond/1&#039;&amp;gt;חומצות האמינו מסוג ציסטאין &amp;lt;/scene&amp;gt;(אשר השייר שלהן מכיל גופרית) במולקולה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ניתן להבחין בקלות שהקשרים הדיסולפידיים בהורמון רבים מאשר ברצפטור. עם זאת, ניתן לזהות ברצפטור אזורים בעלי חזרות רבות של החומצה האמינית לאוצין . אזורים אלו מכונים אזורים עשירים בלאוצין (או LRR-Leucine Rich Repeats). על אף שעימוד של FSH עם חלבונים זהים באורגניזמים מרוחקים פילוגנטית אינו מעיד על שמירות גבוהה של אזור זה ברצפטור, ניתן להבחין בקלות במבט שהאזור מתאפיין בחזרות רבות של לאוצין, ויתכן שעובדה זאת הביאה לסיווג האזור כ &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Receptor_domain_-_lrr/1&#039;&amp;gt;Receptor Domain (האזור הקושר בקולטן)&amp;lt;/scene&amp;gt;.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
העמדות ההופכות את הליגנד לגליקופרוטאין הינן עמדות הגליקוזילציה &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Glycosylation_n_linked_asn/1&#039;&amp;gt;המכילות את החומצה האמינית אספרגין (ASN)&amp;lt;/scene&amp;gt;. השייר של החומצה האמינית אספרגין מכיל חנקן בעמדה N4. חנקן זה קושר באופן קוולנטי את &lt;br /&gt;
[http://www.infomed.co.il/definition-3666/ הרב סוכר (פוליסאכאריד)].&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מיקום עמדות הגליקוזילציה:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ביחידה α – ח. אמינו 76, ו102. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ביחידה β – ח. אמינו 25, ו42. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
גליקוזילציה מסוג זה (GlcNAc) מאפיינת חלבונים מופרשים או קשורי ממברנה בעיקר באאוקריוטים, ואינה מופיעה כלל בבקטריות, כאשר סוג הגליקן הנקשר משתנה בין המינים. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
אתר זה הוא חשוב כי לעמדות העוברות N גליקוזילציה יש תפקידים חשובים עבור התא. הן תפקידים פנימיים כדוגמת השפעה על יציבות והמסיסות של המולקולה (בתנאי pH,וטמפ&#039; שונים) ואף תפקידים חיצוניים חשובים בתיווך אותות בין תאיים. &lt;br /&gt;
מעניין שעמדות אלו, על אף תפקידן החשוב, לא מתאפיינות בשמירות גנטית גבוהה בין אורגניזמים רחוקים פילוגנטית. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Receptor_ligand_evol_reserved/1&#039;&amp;gt;רמות השימור האבולוציוני השונות של חומצות אמינו המרכיבות את הקולטן&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_ConSurf}}&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;תסמונות ומחלות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
תהליך ההומיאוסטזיס שומר את רמות הFSH בטווח תקין באמצעות בקרה של משוב שלילי על ייצור והפרשת ההורמון, עובדה זאת מאפשרת להשתמש ברמות ההורמון הנמדד בדם על מנת לזהות מצבים שאינם תקינים. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
לדוגמא:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* בנשים, רמות FSH ו-LH יכולים לסייע באבחנה בין כשל שחלתי ראשוני לבין כשל משני הנובע מאי תפקוד השחלות הנובע ממפגעים בבלוטת יותרת המוח (היפופיזה) או ההיפותאלאמוס הגורמים לירידה ברמת FSH. עליה ברמת FSH ו-LH בדרך כלל משקפת כשל שחלתי ראשוני (primary gonadal failure), כגון אי-ייצור שחלות (ovarian agenesis) או כריתתן, אי סדירות כרומוזומאלית (כמו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%A8 תסמונת Turner] עם חסר מלא או חלקי של אחד משני כרומוזומי X), וכשל בייצור זקיקים על ידי השחלות, נזק קרינתי או כימותרפי לשחלות.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* רמה מוגברת של FSH בגברים תבוא לביטוי במצבים כשל אשכים ראשוני, שיכול להיגרם כתוצאה מפגם מולד של ייצור אשכים (anorchia) או כתוצאה מפגיעה משנית הגורמת לנזק באשכים כגון סירוס. נזק התפתחותי לאשכים עלול להיגרם מאי-סדירות כרומוזומאלית כמו בתסמונת קליינפלטר (עם הפרעת XXY וייצור זעום אם בכלל של זרע), או סיבות מולדות אחרות לניוון אשכים. נזק נרכש לאשכים כגון זה הנגרם על ידי נגיף חזרת, חבלה טראומטית, נזקי קרינה, אלכוהוליזם, orchitis, תסמונת Reifenstein (מום מולד הכרוך באי-ייצור זרע), כימותרפיה, מחלה אוטואימונית, שאת מסוג seminoma, ענקוּת (acromegaly).&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* אם זאת רמות גבוהות של FSH לא בהכרח מעידות על מחלה - ולכן חשובה ההתייעצות עם רופא! מצב תקין לחלוטין המתאפיין ברמות גבוהות של FSH נמדד בדם לדוגמא הוא בעצם הגעה לגיל המעבר או מנפאוזה (גיל הפסקת הווסת). במצב זה יותרת המוח מייצרת כמויות לא מוגבלות של FSH כיוון שנפסק המשוב השלילי המגביל ייצור זה שהגיע בגיל הפוריות מהשחלות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ישנן שתי מחלות הנקשרות למוטציות שונות ברצפטור לFSH, אשר להן מופעים שונים בתכלית:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
*&amp;lt;U&amp;gt;	ODG1 - Ovarian dysgenesis 1, caused by mutation. &amp;lt;/U&amp;gt;&lt;br /&gt;
מחלה אוטוזומלית רצסיבית המאופיינת בהיעדר ווסת (primary), התפתחות ווריאבילית של סימני מין משניים, שחלות שלא התפתחו כהלכה ורמות גבוהות מאוד בסרום של הורמון מגרה זקיקים (FSH)   והורמון הגופיף הצהוב (LH). &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
*&amp;lt;U&amp;gt;	OHSS - Ovarian hyperstimulation syndrome, caused by mutations.&amp;lt;/U&amp;gt;&lt;br /&gt;
מחלה הנוצרת באופן ספונטני או כסיבוך איטרוגני של טיפול לעירור שחלתי הניתן במסגרת טיפולי הפריית מבחנה (IVF). הביטוי הקליני נע מכאב בטני וחוסר נוחות ועד הגדלה שחלתית ניכרת ונזילה מהנימים ומהשחלה. מצב זה עשוי לסכן חיים.הפתולוגיה המלווה את הסינדרום כוללת נוכחות של ריבוי ציסטות פוליקולריות מלאות בנוזל ומדממות בשילוב עם תאי הגופיף הצהוב. (hyperreactio luteinalis).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/StructureSection&amp;gt;&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
הדמיית מולקולת ההורמון המוצגת שגובשה עם חלק מהצד החיצוני של הרצפטור נלקחה מאתר PDB המכיל מאגר מידע מלא על חלבונים  &amp;lt;ref&amp;gt;1XWD, Crystal Structure of Human Follicle Stimulating Hormone Complexed with its Receptor http://dx.doi.org/10.2210/pdb1xwd/pdb &amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
עיבוד והצגת המולקולה והצגתה באמצעות JSmol בפרוטיאופדיה &amp;lt;ref&amp;gt;DOI 10.1002/ijch.201300024&amp;lt;/ref&amp;gt; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה אלפא מידע מקיף, Glycoprotein hormones alpha chain http://www.uniprot.org/uniprot/P01215&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה בטא מידע מקיף, Follitropin subunit beta  http://www.uniprot.org/uniprot/P01225&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH רצפטור מידע מקיף, Follicle-stimulating hormone receptor   http://www.uniprot.org/uniprot/P23945&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;Structure–Function Relationships of Glycoprotein Hormones and Their Subunits’ Ancestors   https://doi.org/10.3389/fendo.2015.00026&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;references/&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Ofir Sigal</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2754057</id>
		<title>FSH (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2754057"/>
		<updated>2017-06-29T11:04:35Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Ofir Sigal: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;==FSH (Follicle Stimulating Hormone) הורמון מגרה זקיקים==&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 4em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;הורמון מגרה זקיקים (FSH – Follicle Stimulating Hormone) הינו&lt;br /&gt;
[http://www.infomed.co.il/definition-671/ גונדוטרופין] &lt;br /&gt;
הממלא תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה בבעלי חוליות. ההורמון  &lt;br /&gt;
  -מופרש בשני המינים על ידי תאים גונדוטרופיים בקדמת בלוטת יותרת המוח ([http://www.infomed.co.il/definition-1765/ היפופיזה]).  הגונדות  &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A9%D7%9A אשך]&lt;br /&gt;
או &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%97%D7%9C%D7%94 שחלה]&lt;br /&gt;
הינן איברי המטרה שלו.&lt;br /&gt;
 על גביי קרום תאי המטרה קיים &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor/3&#039;&amp;gt;קולטן&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 להורמון זה.&lt;br /&gt;
הפרשת גונדוטרופינים, וביניהם FSH, מתחילה בעקבות הפרשת הורמון-משחרר-גונאדוטרופין [https://he.wikipedia.org/wiki/GnRH (GnRH)] [http://www.infomed.co.il/definition-1146/ מההיפותלמוס] והשפעתו על בלוטת יותרת המוח.&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;פעילות וחשיבות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
רבייה - היכולת והאפשרות להעמדת צאצאים פוריים, המהווה אחת ממאפייני החיים. התפתחות מערכת הרבייה, הבשלתה ותפקודה התקין בעלי חשיבות רבה בהמשכיות המין. FSH הינו הורמון חשוב ביותר בעל תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה הן בנקבות והן בזכרים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ניתן ללמוד על חשיבותו הרבה באמצעות בחינת מגוון תפקודיו הביולוגיים וע&amp;quot;י התייחסות לרמה הגבוהה של שמירות מבנית שניכרת &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;במבנה הליגנד והן בקולטן (רצפטור)&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
במגוון מינים רחב.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;פעילות פיסיולוגית&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
[[Image:fsh feedback2.jpg|right|thumb|280px| תרשים משוב שלילי על הפרשת FSH ופעילותו הפיסיולוגית]]&lt;br /&gt;
FSH מווסת התפתחות ובשלות מינית, מעורר את הפרשרת סטרואידי המין - &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9F ,טסטוסטרון]&lt;br /&gt;
[http://www.infomed.co.il/definition-400/ אסטרוגן] &lt;br /&gt;
[https://www.cts.co.il/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%92%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9F ופרוגסטרון]&lt;br /&gt;
מהשחלות והאשכים.&lt;br /&gt;
הפרשת ההורמון מביאה לתהליכם שונים בקרב שני המינים:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בזכר&#039;&#039;&#039; הפרשת ההורמון גורמת להופעת סימני מין משניים, חיונית ליצירת תאי הזרע באבוביות הזרע ומעודדת את התפתחותם של צינוריות זרע באשכים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בנקבה&#039;&#039;&#039; הפרשת ההורמון במהלך המחזור החודשי מביאה להתפתחות הזקיק הראשוני הנמצא בשחלה וכן גורמת להפרשת ההורמון אסטרוגן מהזקיק הבשל. הפרשת האסטרוגן מביאה למגוון תהליכים פיסיולוגיים ביניהם - פרוליפרציה של תאי רירית הרחם (התחלקות), הרחבת כלי הדם ברחם והרחבת תאי האפיתל בנרתיק.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
השינוי ברמות ההורמון בשני המינים מבוקר ע&amp;quot;י מנגנון משוב שלילי המורכב משלושה מרכיבים: &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* סטרואידי המין מעכבים את הפרשת GnRH מההיפותלמוס המביא להפרשת FSH מההיפופיזה. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* סטרואידי המין מעכבים את הפרשת FSH מההיפופיזה.&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* תוצאת פעולת FSH מובילה לעיכוב הפרשת FSH מההיפופיזה. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בגבר הפרשת FSH מעוכבת על ידי ספירת זרע גבוהה הגורמת לאותם תאים המכילים רצפטור ל FSH ומביאים ליצירת תאי זרע (תאי sertoli) להפריש inhibin המעכב את התבטאות FSH.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בנשים inhibin B המופרש מהזקיקים הבשלים מביא לדעיכה ברמת FSH, זהו השלב הזקיקי בסוף הפאזה הפוליקולארית.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;StructureSection load=&#039;1XWD&#039; size=&#039;400&#039; side=&#039;right&#039; caption=&#039;FSH בסגול, צמוד לחלק מהצד החיצוני של הרצפטור (בכחול) שגובש עימו&#039; scene=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt; על החלבון &amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Ligand_amino_acid_seq/1&#039;&amp;gt;ההורמון FSH &amp;lt;/scene&amp;gt; הינו&lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F גליקופרוטאין]&lt;br /&gt;
המורכב משתי תתי יחידות שונות (הטרודימר): &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alfa_amino_acid_and_beta_light/4&#039;&amp;gt;תת יחידה α&amp;lt;/scene&amp;gt;  המורכבת מ-116 חומצות אמינו ומופיעה ביונקים שונים ובאדם המרכיבה חלבונים שונים כדוגמת הורמון המין LH (הורמון הפועל עם FSH) ו-TSH. מבנה תת יחידה זו הינו שמור מאוד באורגניזמים שונים דבר המעיד על חשיבות המבנה לתפקוד תקין החלבון.  &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Beta_amino_acid_and_alfa_light/4&#039;&amp;gt;תת יחידה β&amp;lt;/scene&amp;gt; המורכבת מ-129 חומצות אמינו ייחודית להורמון ובעלת אזור קושר רצפטור. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* הליגנד כולו הינו חלבון בן 245 חומצות אמינו ובעל מבנה אופייני לרצפטור. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_light/4&#039;&amp;gt;הרצפטור &amp;lt;/scene&amp;gt; (אשר החלק החוץ תאי שלו גובש עם ההורמון) הוא מסוג חלבון G-Coupled Protein בעל מבנה אופייני של צד חוץ תאי קושר ליגנד, שבעה אזורים חוצי ממברנה ושרשרת מעבר אותות תוך תאית. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ניתן לאתר, כצפוי, את הרצפטור ל-FSH הן בתאי המטרה (הגונדות-שחלות ואשכים), אך גם בתאי בלוטת ההיפופיזה במוח המפרישים את ההורמון לזרם הדם, ואף בהיפותלמוס האחראי להפרשת GnRH המעורר את הפרשת ההורמון מההיפופיזה, זאת כחלק ממנגנון הבקרה (המשוב שלילי) על מידת הפרשת ההורמון.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt; הדגשים מבניים&amp;lt;/center&amp;gt; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כל תת יחידה, בין אם α או β, המרכיבה את הליגנד (ההורמון FSH)   מורכבת בעצמה משתי שרשראות:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_alpha_unit/1&#039;&amp;gt;תת יחידה α&amp;lt;/scene&amp;gt; של הליגנד בנויה &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/A_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;משרשרת A,&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/D_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;ומשרשרת D.&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_beta_unit/1&#039;&amp;gt;תת יחידה β&amp;lt;/scene&amp;gt; של הליגנד בנויה &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/B_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;משרשרת B&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/E_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;ומשרשרת E&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
ובעלת מבנה מרחבי דומה למבנה השניוני של תת יחידה α.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Ligand_secondary_structure/1&#039;&amp;gt;המבנה המרחבי השניוני של ההורמון&amp;lt;/scene&amp;gt; מבוסס  ברובו על משטחי β הנקראים sheet – β (המופיעים בצהוב), מעט מבנים סלילניים המכונים  helix  - α (המופיעים בסגול וורוד) וחיבורים מסתלסלים coiled coil (המופיעים בלבן). &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בדומה להורמון, גם &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondry_structure_receptor/1&#039;&amp;gt;המבנה השניוני המרחבי של הרצפטור&amp;lt;/scene&amp;gt; מבוסס ברובו על משטחי sheet – β.&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Ligand_on_receptor_scuffolding/1&#039;&amp;gt;המבנה הרביעוני&amp;lt;/scene&amp;gt; &lt;br /&gt;
(מבנה מרחבי המכליל תתי יחידות שונות המרכיבות את החלבון) הינו בעל מבנה כשל גשר מקושת העוטף למעשה את הצד החוץ תאי של הרצפטור. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
המבנה המיוחד הזה נשמר ומתוחזק באמצעות&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Di-s_bonds_un_red/1&#039;&amp;gt;קשרים די סולפידים רבים&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
המייצבים את המולקולה. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
הקשר הזה, בין עצם נוכחות הקשרים הדיסולפידיים למבנה המרחבי של הליגנד, קושר למעשה מבנה לתפקוד, שכן המבנה המרחבי של ליגנד קשור הדוקות להתאמתו לקולטן (לרצפטור) שלו. עובדה זאת מסבירה את נוכחותם של 8 קשרים די סולפידיים (S-S)  שמורים, ואת שמירותן הגבוהה של &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Cysteine_residue_in_di_s-bond/1&#039;&amp;gt;חומצות האמינו מסוג ציסטאין &amp;lt;/scene&amp;gt;(אשר השייר שלהן מכיל גופרית) במולקולה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ניתן להבחין בקלות שהקשרים הדיסולפידיים בהורמון רבים מאשר ברצפטור. עם זאת, ניתן לזהות ברצפטור אזורים בעלי חזרות רבות של החומצה האמינית לאוצין . אזורים אלו מכונים אזורים עשירים בלאוצין (או LRR-Leucine Rich Repeats). על אף שעימוד של FSH עם חלבונים זהים באורגניזמים מרוחקים פילוגנטית אינו מעיד על שמירות גבוהה של אזור זה ברצפטור, ניתן להבחין בקלות במבט שהאזור מתאפיין בחזרות רבות של לאוצין, ויתכן שעובדה זאת הביאה לסיווג האזור כ &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Receptor_domain_-_lrr/1&#039;&amp;gt;Receptor Domain (האזור הקושר בקולטן)&amp;lt;/scene&amp;gt;.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
העמדות ההופכות את הליגנד לגליקופרוטאין הינן עמדות הגליקוזילציה &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Glycosylation_n_linked_asn/1&#039;&amp;gt;המכילות את החומצה האמינית אספרגין (ASN)&amp;lt;/scene&amp;gt;. השייר של החומצה האמינית אספרגין מכיל חנקן בעמדה N4. חנקן זה קושר באופן קוולנטי את &lt;br /&gt;
[http://www.infomed.co.il/definition-3666/ הרב סוכר (פוליסאכאריד)].&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מיקום עמדות הגליקוזילציה:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ביחידה α – ח. אמינו 76, ו102. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ביחידה β – ח. אמינו 25, ו42. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
גליקוזילציה מסוג זה (GlcNAc) מאפיינת חלבונים מופרשים או קשורי ממברנה בעיקר באאוקריוטים, ואינה מופיעה כלל בבקטריות, כאשר סוג הגליקן הנקשר משתנה בין המינים. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
אתר זה הוא חשוב כי לעמדות העוברות N גליקוזילציה יש תפקידים חשובים עבור התא. הן תפקידים פנימיים כדוגמת השפעה על יציבות והמסיסות של המולקולה (בתנאי pH,וטמפ&#039; שונים) ואף תפקידים חיצוניים חשובים בתיווך אותות בין תאיים. &lt;br /&gt;
מעניין שעמדות אלו, על אף תפקידן החשוב, לא מתאפיינות בשמירות גנטית גבוהה בין אורגניזמים רחוקים פילוגנטית. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Receptor_ligand_evol_reserved/1&#039;&amp;gt;רמות השימור האבולוציוני השונות של חומצות אמינו המרכיבות את הקולטן&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_ConSurf}}&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;תסמונות ומחלות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
תהליך ההומיאוסטזיס שומר את רמות הFSH בטווח תקין באמצעות בקרה של משוב שלילי על ייצור והפרשת ההורמון, עובדה זאת מאפשרת להשתמש ברמות ההורמון הנמדד בדם על מנת לזהות מצבים שאינם תקינים. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
לדוגמא:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* בנשים, רמות FSH ו-LH יכולים לסייע באבחנה בין כשל שחלתי ראשוני לבין כשל משני הנובע מאי תפקוד השחלות הנובע ממפגעים בבלוטת יותרת המוח (היפופיזה) או ההיפותאלאמוס הגורמים לירידה ברמת FSH. עליה ברמת FSH ו-LH בדרך כלל משקפת כשל שחלתי ראשוני (primary gonadal failure), כגון אי-ייצור שחלות (ovarian agenesis) או כריתתן, אי סדירות כרומוזומאלית (כמו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%A8 תסמונת Turner] עם חסר מלא או חלקי של אחד משני כרומוזומי X), וכשל בייצור זקיקים על ידי השחלות, נזק קרינתי או כימותרפי לשחלות.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* רמה מוגברת של FSH בגברים תבוא לביטוי במצבים כשל אשכים ראשוני, שיכול להיגרם כתוצאה מפגם מולד של ייצור אשכים (anorchia) או כתוצאה מפגיעה משנית הגורמת לנזק באשכים כגון סירוס. נזק התפתחותי לאשכים עלול להיגרם מאי-סדירות כרומוזומאלית כמו בתסמונת קליינפלטר (עם הפרעת XXY וייצור זעום אם בכלל של זרע), או סיבות מולדות אחרות לניוון אשכים. נזק נרכש לאשכים כגון זה הנגרם על ידי נגיף חזרת, חבלה טראומטית, נזקי קרינה, אלכוהוליזם, orchitis, תסמונת Reifenstein (מום מולד הכרוך באי-ייצור זרע), כימותרפיה, מחלה אוטואימונית, שאת מסוג seminoma, ענקוּת (acromegaly).&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* אם זאת רמות גבוהות של FSH לא בהכרח מעידות על מחלה - ולכן חשובה ההתייעצות עם רופא! מצב תקין לחלוטין המתאפיין ברמות גבוהות של FSH נמדד בדם לדוגמא הוא בעצם הגעה לגיל המעבר או מנפאוזה (גיל הפסקת הווסת). במצב זה יותרת המוח מייצרת כמויות לא מוגבלות של FSH כיוון שנפסק המשוב השלילי המגביל ייצור זה שהגיע בגיל הפוריות מהשחלות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ישנן שתי מחלות הנקשרות למוטציות שונות ברצפטור לFSH, אשר להן מופעים שונים בתכלית:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
*&amp;lt;U&amp;gt;	ODG1 - Ovarian dysgenesis 1, caused by mutation. &amp;lt;/U&amp;gt;&lt;br /&gt;
מחלה אוטוזומלית רצסיבית המאופיינת בהיעדר ווסת (primary), התפתחות ווריאבילית של סימני מין משניים, שחלות שלא התפתחו כהלכה ורמות גבוהות מאוד בסרום של הורמון מגרה זקיקים (FSH)   והורמון הגופיף הצהוב (LH). &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
*&amp;lt;U&amp;gt;	OHSS - Ovarian hyperstimulation syndrome, caused by mutations.&amp;lt;/U&amp;gt;&lt;br /&gt;
מחלה הנוצרת באופן ספונטני או כסיבוך איטרוגני של טיפול לעירור שחלתי הניתן במסגרת טיפולי הפריית מבחנה (IVF). הביטוי הקליני נע מכאב בטני וחוסר נוחות ועד הגדלה שחלתית ניכרת ונזילה מהנימים ומהשחלה. מצב זה עשוי לסכן חיים.הפתולוגיה המלווה את הסינדרום כוללת נוכחות של ריבוי ציסטות פוליקולריות מלאות בנוזל ומדממות בשילוב עם תאי הגופיף הצהוב. (hyperreactio luteinalis).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/StructureSection&amp;gt;&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
מולקולת ההורמון המוצגת שגובשה עם חלק מהצד החיצוני של הרצפטור &amp;lt;ref&amp;gt;1XWD, Crystal Structure of Human Follicle Stimulating Hormone Complexed with its Receptor http://dx.doi.org/10.2210/pdb1xwd/pdb &amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
עיבוד והצגת המולקולה והצגתה באמצעות JSmol בפרוטיאופדיה &amp;lt;ref&amp;gt;DOI 10.1002/ijch.201300024&amp;lt;/ref&amp;gt; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה אלפא מידע מקיף, Glycoprotein hormones alpha chain http://www.uniprot.org/uniprot/P01215&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה בטא מידע מקיף, Follitropin subunit beta  http://www.uniprot.org/uniprot/P01225&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH רצפטור מידע מקיף, Follicle-stimulating hormone receptor   http://www.uniprot.org/uniprot/P23945&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;Structure–Function Relationships of Glycoprotein Hormones and Their Subunits’ Ancestors   https://doi.org/10.3389/fendo.2015.00026&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;references/&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Ofir Sigal</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2754047</id>
		<title>FSH (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2754047"/>
		<updated>2017-06-29T10:17:00Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Ofir Sigal: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;==FSH (Follicle Stimulating Hormone) הורמון מגרה זקיקים==&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 4em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;הורמון מגרה זקיקים (FSH – Follicle Stimulating Hormone) הינו&lt;br /&gt;
[http://www.infomed.co.il/definition-671/ גונדוטרופין] &lt;br /&gt;
הממלא תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה בבעלי חוליות. ההורמון  &lt;br /&gt;
  -מופרש בשני המינים על ידי תאים גונדוטרופיים בקדמת בלוטת יותרת המוח ([http://www.infomed.co.il/definition-1765/ היפופיזה]).  הגונדות  &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A9%D7%9A אשך]&lt;br /&gt;
או &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%97%D7%9C%D7%94 שחלה]&lt;br /&gt;
הינן איברי המטרה שלו.&lt;br /&gt;
 על גביי קרום תאי המטרה קיים &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor/3&#039;&amp;gt;קולטן&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 להורמון זה.&lt;br /&gt;
הפרשת גונדוטרופינים, וביניהם FSH, מתחילה בעקבות הפרשת הורמון-משחרר-גונאדוטרופין [https://he.wikipedia.org/wiki/GnRH (GnRH)] [http://www.infomed.co.il/definition-1146/ מההיפותלמוס] והשפעתו על בלוטת יותרת המוח.&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;פעילות וחשיבות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
רבייה - היכולת והאפשרות להעמדת צאצאים פוריים, המהווה אחת ממאפייני החיים. התפתחות מערכת הרבייה, הבשלתה ותפקודה התקין בעלי חשיבות רבה בהמשכיות המין. FSH הינו הורמון חשוב ביותר בעל תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה הן בנקבות והן בזכרים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ניתן ללמוד על חשיבותו הרבה באמצעות בחינת מגוון תפקודיו הביולוגיים וע&amp;quot;י התייחסות לרמה הגבוהה של שמירות מבנית שניכרת &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;במבנה הליגנד והן בקולטן (רצפטור)&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
במגוון מינים רחב.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;פעילות פיסיולוגית&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
[[Image:fsh feedback2.jpg|right|thumb|280px| תרשים משוב שלילי על הפרשת FSH ופעילותו הפיסיולוגית]]&lt;br /&gt;
FSH מווסת התפתחות ובשלות מינית, מעורר את הפרשרת סטרואידי המין - &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9F ,טסטוסטרון]&lt;br /&gt;
[http://www.infomed.co.il/definition-400/ אסטרוגן] &lt;br /&gt;
[https://www.cts.co.il/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%92%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9F ופרוגסטרון]&lt;br /&gt;
מהשחלות והאשכים.&lt;br /&gt;
הפרשת ההורמון מביאה לתהליכם שונים בקרב שני המינים:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בזכר&#039;&#039;&#039; הפרשת ההורמון גורמת להופעת סימני מין משניים, חיונית ליצירת תאי הזרע באבוביות הזרע ומעודדת את התפתחותם של צינוריות זרע באשכים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בנקבה&#039;&#039;&#039; הפרשת ההורמון במהלך המחזור החודשי מביאה להתפתחות הזקיק הראשוני הנמצא בשחלה וכן גורמת להפרשת ההורמון אסטרוגן מהזקיק הבשל. הפרשת האסטרוגן מביאה למגוון תהליכים פיסיולוגיים ביניהם - פרוליפרציה של תאי רירית הרחם (התחלקות), הרחבת כלי הדם ברחם והרחבת תאי האפיתל בנרתיק.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
השינוי ברמות ההורמון בשני המינים מבוקר ע&amp;quot;י מנגנון משוב שלילי המורכב משלושה מרכיבים: &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* סטרואידי המין מעכבים את הפרשת GnRH מההיפותלמוס המביא להפרשת FSH מההיפופיזה. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* סטרואידי המין מעכבים את הפרשת FSH מההיפופיזה.&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* תוצאת פעולת FSH מובילה לעיכוב הפרשת FSH מההיפופיזה. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בגבר הפרשת FSH מעוכבת על ידי ספירת זרע גבוהה הגורמת לאותם תאים המכילים רצפטור ל FSH ומביאים ליצירת תאי זרע (תאי sertoli) להפריש inhibin המעכב את התבטאות FSH.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בנשים inhibin B המופרש מהזקיקים הבשלים מביא לדעיכה ברמת FSH, זהו השלב הזקיקי בסוף הפאזה הפוליקולארית.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;StructureSection load=&#039;1XWD&#039; size=&#039;400&#039; side=&#039;right&#039; caption=&#039;FSH בסגול, צמוד לחלק מהצד החיצוני של הרצפטור (בכחול) שגובש עימו&#039; scene=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt; על החלבון &amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Ligand_amino_acid_seq/1&#039;&amp;gt;ההורמון FSH &amp;lt;/scene&amp;gt; הינו&lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F גליקופרוטאין]&lt;br /&gt;
המורכב משתי תתי יחידות שונות (הטרודימר): &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alfa_amino_acid_and_beta_light/4&#039;&amp;gt;תת יחידה α&amp;lt;/scene&amp;gt;  המורכבת מ-116 חומצות אמינו ומופיעה ביונקים שונים ובאדם המרכיבה חלבונים שונים כדוגמת הורמון המין LH (הורמון הפועל עם FSH) ו-TSH. מבנה תת יחידה זו הינו שמור מאוד באורגניזמים שונים דבר המעיד על חשיבות המבנה לתפקוד תקין החלבון.  &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Beta_amino_acid_and_alfa_light/4&#039;&amp;gt;תת יחידה β&amp;lt;/scene&amp;gt; המורכבת מ-129 חומצות אמינו ייחודית להורמון ובעלת אזור קושר רצפטור. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* הליגנד כולו הינו חלבון בן 245 חומצות אמינו ובעל מבנה אופייני לרצפטור. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_light/4&#039;&amp;gt;הרצפטור &amp;lt;/scene&amp;gt; (אשר החלק החוץ תאי שלו גובש עם ההורמון) הוא מסוג חלבון G-Coupled Protein בעל מבנה אופייני של צד חוץ תאי קושר ליגנד, שבעה אזורים חוצי ממברנה ושרשרת מעבר אותות תוך תאית. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ניתן לאתר, כצפוי, את הרצפטור ל-FSH הן בתאי המטרה (הגונדות-שחלות ואשכים), אך גם בתאי בלוטת ההיפופיזה במוח המפרישים את ההורמון לזרם הדם, ואף בהיפותלמוס האחראי להפרשת GnRH המעורר את הפרשת ההורמון מההיפופיזה, זאת כחלק ממנגנון הבקרה (המשוב שלילי) על מידת הפרשת ההורמון.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt; הדגשים מבניים&amp;lt;/center&amp;gt; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כל תת יחידה, בין אם α או β, המרכיבה את הליגנד (ההורמון FSH)   מורכבת בעצמה משתי שרשראות:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_alpha_unit/1&#039;&amp;gt;תת יחידה α&amp;lt;/scene&amp;gt; של הליגנד בנויה &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/A_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;משרשרת A,&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/D_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;ומשרשרת D.&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_beta_unit/1&#039;&amp;gt;תת יחידה β&amp;lt;/scene&amp;gt; של הליגנד בנויה &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/B_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;משרשרת B&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/E_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;ומשרשרת E&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
ובעלת מבנה מרחבי דומה למבנה השניוני של תת יחידה α.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
 sheet – β בדומה להורמון, גם המבנה השניוני המרחבי של הרצפטור מבוסס ברובו על משטחי &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Ligand_secondary_structure/1&#039;&amp;gt;המבנה המרחבי השניוני של ההורמון&amp;lt;/scene&amp;gt; מבוסס  ברובו על משטחי β הנקראים sheet – β (המופיעים בצהוב), מעט מבנים סלילניים המכונים  helix  - α (המופיעים בסגול וורוד) וחיבורים מסתלסלים coiled coil (המופיעים בלבן). &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Ligand_on_receptor_scuffolding/1&#039;&amp;gt;המבנה הרביעוני&amp;lt;/scene&amp;gt; &lt;br /&gt;
(מבנה מרחבי המכליל תתי יחידות שונות המרכיבות את החלבון) הינו בעל מבנה כשל גשר מקושת העוטף למעשה את הצד החוץ תאי של הרצפטור. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
המבנה המיוחד הזה נשמר ומתוחזק באמצעות&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Di-s_bonds_un_red/1&#039;&amp;gt;קשרים די סולפידים רבים&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
המייצבים את המולקולה. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
הקשר הזה, בין עצם נוכחות הקשרים הדיסולפידיים למבנה המרחבי של הליגנד, קושר למעשה מבנה לתפקוד, שכן המבנה המרחבי של ליגנד קשור הדוקות להתאמתו לקולטן (לרצפטור) שלו. עובדה זאת מסבירה את נוכחותם של 8 קשרים די סולפידיים (S-S)  שמורים, ואת שמירותן הגבוהה של &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Cysteine_residue_in_di_s-bond/1&#039;&amp;gt;חומצות האמינו מסוג ציסטאין &amp;lt;/scene&amp;gt;(אשר השייר שלהן מכיל גופרית) במולקולה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ניתן להבחין בקלות שהקשרים הדיסולפידיים בהורמון רבים מאשר ברצפטור. עם זאת, ניתן לזהות ברצפטור אזורים בעלי חזרות רבות של החומצה האמינית לאוצין . אזורים אלו מכונים אזורים עשירים בלאוצין (או LRR-Leucine Rich Repeats). על אף שעימוד של FSH עם חלבונים זהים באורגניזמים מרוחקים פילוגנטית אינו מעיד על שמירות גבוהה של אזור זה ברצפטור, ניתן להבחין בקלות במבט שהאזור מתאפיין בחזרות רבות של לאוצין, ויתכן שעובדה זאת הביאה לסיווג האזור כ &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Receptor_domain_-_lrr/1&#039;&amp;gt;Receptor Domain (האזור הקושר בקולטן)&amp;lt;/scene&amp;gt;.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
העמדות ההופכות את הליגנד לגליקופרוטאין הינן עמדות הגליקוזילציה &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Glycosylation_n_linked_asn/1&#039;&amp;gt;המכילות את החומצה האמינית אספרגין (ASN)&amp;lt;/scene&amp;gt;. השייר של החומצה האמינית אספרגין מכיל חנקן בעמדה N4. חנקן זה קושר באופן קוולנטי את &lt;br /&gt;
[http://www.infomed.co.il/definition-3666/ הרב סוכר (פוליסאכאריד)].&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מיקום עמדות הגליקוזילציה:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ביחידה α – ח. אמינו 76, ו102. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ביחידה β – ח. אמינו 25, ו42. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
גליקוזילציה מסוג זה (GlcNAc) מאפיינת חלבונים מופרשים או קשורי ממברנה בעיקר באאוקריוטים, ואינה מופיעה כלל בבקטריות, כאשר סוג הגליקן הנקשר משתנה בין המינים. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
אתר זה הוא חשוב כי לעמדות העוברות N גליקוזילציה יש תפקידים חשובים עבור התא. הן תפקידים פנימיים כדוגמת השפעה על יציבות והמסיסות של המולקולה (בתנאי pH,וטמפ&#039; שונים) ואף תפקידים חיצוניים חשובים בתיווך אותות בין תאיים. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מעניין שעמדות אלו, על אף תפקידן החשוב, לא מתאפיינות בשמירות גנטית גבוהה בין אורגניזמים רחוקים פילוגנטית. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt; רמות השימור האבולוציוני השונות של חומצות האמינו המרכיבות את הרצפטור &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alpha_unit_colored_elements/1&#039;&amp;gt;יחידה אלפא של הליגנד צבועה לפי יסודות &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_C}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_H}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_O}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_N}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_P}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_S}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_Se}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_Fe}}&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondry_structure_receptor/1&#039;&amp;gt;FSH - המבנה השניוני של החלק החוץ תאי המוצג של הרצפטור &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Receptor_ligand_evol_reserved/1&#039;&amp;gt;החלק החוץ תאי של הרצפטור כפי שגובש עם הליגנד צבוע על פי רמות שימור אבולוציוני&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_ConSurf}}&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;תסמונות ומחלות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
תהליך ההומיאוסטזיס שומר את רמות הFSH בטווח תקין באמצעות בקרה של משוב שלילי על ייצור והפרשת ההורמון,  עובדה זאת מאפשרת להשתמש ברמות ההורמון הנמדד בדם על מנת לזהות מצבים שאינם תקינים. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
לדוגמא:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* בנשים, רמות FSH ו-LH יכולים לסייע באבחנה בין כשל שחלתי ראשוני לבין כשל משני הנובע מאי תפקוד השחלות הנובע ממפגעים בלוטות יותרת המוח או ההיפותאלאמוס הגורמים לירידה ברמת FSH. עליה ברמת FSH ו-LH בדרך כלל משקפת כשל שחלתי ראשוני (primary gonadal failure), כגון אי-ייצור שחלות (ovarian agenesis) או כריתתן, אי סדירות כרומוזומאלית (כמו בתסמונת Turner עם חסר מלא או חלקי של אחד משני כרומוזומי X, וכשל בייצור זקיקים על ידי השחלות), נזק קרינתי או כימותרפי לשחלות.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* רמה מוגברת של FSH בגברים תבוא לביטוי במצבים כשל אשכים ראשוני, שיכול להיגרם כתוצאה מפגם מולד של ייצור אשכים (anorchia) או כתוצאה מפגיעה משנית הגורמת לנזק באשכים כגון סירוס. נזק התפתחותי לאשכים עלול להיגרם מאי-סדירות כרומוזומאלית כמו בתסמונת קליינפלטר (עם הפרעת XXY וייצור זעום אם בכלל של זרע), או סיבות מולדות אחרות לניוון אשכים. נזק נרכש לאשכים כגון זה הנגרם על ידי נגיף חזרת, חבלה טראומטית, נזקי קרינה, אלכוהוליזם, orchitis, תסמונת Reifenstein (מום מולד הכרוך באי-ייצור זרע), כימותרפיה, מחלה אוטואימונית, שאת מסוג seminoma, ענקוּת (acromegaly).&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* אם זאת רמות גבוהות של FSH לא בהכרח מעידות על מחלה - ולכן חשובה ההתייעצות עם רופא! מצב תקין לחלוטין המתאפיין ברמות גבוהות של FSH נמדד בדם לדוגמא הוא בעצם הגעה לגיל המעבר או מנפאוזה (גיל הפסקת הווסת). במצב זה יותרת המוח מייצרת כמויות לא מוגבלות של FSH כיוון שנפסק המשוב השלילי המגביל ייצור זה שהגיע בגיל הפוריות מהשחלות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ישנן שתי מחלות הנקשרות למוטציות שונות ברצפטור לFSH, אשר להן מופעים שונים בתכלית:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
*&amp;lt;U&amp;gt;	ODG1 - Ovarian dysgenesis 1, caused by mutation. &amp;lt;/U&amp;gt;&lt;br /&gt;
מחלה אוטוזומלית רצסיבית המאופיינת בהיעדר ווסת (primary), התפתחות ווריאבילית של סימני מין משניים, שחלות שלא התפתחו כהלכה ורמות גבוהות מאוד בסרום של הורמון מגרה זקיקים (FSH)   והורמון הגופיף הצהוב (LH). &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
*&amp;lt;U&amp;gt;	OHSS - Ovarian hyperstimulation syndrome, caused by mutations.&amp;lt;/U&amp;gt;&lt;br /&gt;
מחלה הנוצרת באופן ספונטני או כסיבוך איטרוגני של טיפול לעירור שחלתי הניתן במסגרת טיפולי הפריית מבחנה (IVF). הביטוי הקליני נע מכאב בטני וחוסר נוחות ועד הגדלה שחלתית ניכרת ונזילה מהנימים ומהשחלה. מצב זה עשוי לסכן חיים.הפתולוגיה המלווה את הסינדרום כוללת נוכחות של ריבוי ציסטות פוליקולריות מלאות בנוזל ומדממות בשילוב עם תאי הגופיף הצהוב. (hyperreactio luteinalis).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/StructureSection&amp;gt;&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
the use of JSmol in Proteopedia &amp;lt;ref&amp;gt;DOI 10.1002/ijch.201300024&amp;lt;/ref&amp;gt; or to the article describing Jmol &amp;lt;ref&amp;gt;PMID:21638687&amp;lt;/ref&amp;gt; to the rescue.&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;1XWD, Crystal Structure of Human Follicle Stimulating Hormone Complexed with its Receptor http://dx.doi.org/10.2210/pdb1xwd/pdb &amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה אלפא מידע מקיף, Glycoprotein hormones alpha chain http://www.uniprot.org/uniprot/P01215&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה בטא מידע מקיף, Follitropin subunit beta  http://www.uniprot.org/uniprot/P01225&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH רצפטור מידע מקיף, Follicle-stimulating hormone receptor   http://www.uniprot.org/uniprot/P23945&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;Structure–Function Relationships of Glycoprotein Hormones and Their Subunits’ Ancestors   https://doi.org/10.3389/fendo.2015.00026&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;references/&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Ofir Sigal</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2754045</id>
		<title>FSH (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2754045"/>
		<updated>2017-06-29T10:12:25Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Ofir Sigal: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;==FSH (Follicle Stimulating Hormone) הורמון מגרה זקיקים==&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 4em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;הורמון מגרה זקיקים (FSH – Follicle Stimulating Hormone) הינו&lt;br /&gt;
[http://www.infomed.co.il/definition-671/ גונדוטרופין] &lt;br /&gt;
הממלא תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה בבעלי חוליות. ההורמון  &lt;br /&gt;
  -מופרש בשני המינים על ידי תאים גונדוטרופיים בקדמת בלוטת יותרת המוח ([http://www.infomed.co.il/definition-1765/ היפופיזה]).  הגונדות  &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A9%D7%9A אשך]&lt;br /&gt;
או &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%97%D7%9C%D7%94 שחלה]&lt;br /&gt;
הינן איברי המטרה שלו.&lt;br /&gt;
 על גביי קרום תאי המטרה קיים &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor/3&#039;&amp;gt;קולטן&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 להורמון זה.&lt;br /&gt;
הפרשת גונדוטרופינים, וביניהם FSH, מתחילה בעקבות הפרשת הורמון-משחרר-גונאדוטרופין [https://he.wikipedia.org/wiki/GnRH (GnRH)] [http://www.infomed.co.il/definition-1146/ מההיפותלמוס] והשפעתו על בלוטת יותרת המוח.&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;פעילות וחשיבות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
רבייה - היכולת והאפשרות להעמדת צאצאים פוריים, המהווה אחת ממאפייני החיים. התפתחות מערכת הרבייה, הבשלתה ותפקודה התקין בעלי חשיבות רבה בהמשכיות המין. FSH הינו הורמון חשוב ביותר בעל תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה הן בנקבות והן בזכרים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ניתן ללמוד על חשיבותו הרבה באמצעות בחינת מגוון תפקודיו הביולוגיים וע&amp;quot;י התייחסות לרמה הגבוהה של שמירות מבנית שניכרת &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;במבנה הליגנד והן בקולטן (רצפטור)&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
במגוון מינים רחב.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;פעילות פיסיולוגית&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
[[Image:fsh feedback2.jpg|right|thumb|280px| תרשים משוב שלילי על הפרשת FSH ופעילותו הפיסיולוגית]]&lt;br /&gt;
FSH מווסת התפתחות ובשלות מינית, מעורר את הפרשרת סטרואידי המין - &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9F ,טסטוסטרון]&lt;br /&gt;
[http://www.infomed.co.il/definition-400/ אסטרוגן] &lt;br /&gt;
[https://www.cts.co.il/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%92%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9F ופרוגסטרון]&lt;br /&gt;
מהשחלות והאשכים.&lt;br /&gt;
הפרשת ההורמון מביאה לתהליכם שונים בקרב שני המינים:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בזכר&#039;&#039;&#039; הפרשת ההורמון גורמת להופעת סימני מין משניים, חיונית ליצירת תאי הזרע באבוביות הזרע ומעודדת את התפתחותם של צינוריות זרע באשכים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בנקבה&#039;&#039;&#039; הפרשת ההורמון במהלך המחזור החודשי מביאה להתפתחות הזקיק הראשוני הנמצא בשחלה וכן גורמת להפרשת ההורמון אסטרוגן מהזקיק הבשל. הפרשת האסטרוגן מביאה למגוון תהליכים פיסיולוגיים ביניהם - פרוליפרציה של תאי רירית הרחם (התחלקות), הרחבת כלי הדם ברחם והרחבת תאי האפיתל בנרתיק.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
השינוי ברמות ההורמון בשני המינים מבוקר ע&amp;quot;י מנגנון משוב שלילי המורכב משלושה מרכיבים: &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* סטרואידי המין מעכבים את הפרשת GnRH מההיפותלמוס המביא להפרשת FSH מההיפופיזה. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* סטרואידי המין מעכבים את הפרשת FSH מההיפופיזה.&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* תוצאת פעולת FSH מובילה לעיכוב הפרשת FSH מההיפופיזה. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בגבר הפרשת FSH מעוכבת על ידי ספירת זרע גבוהה הגורמת לאותם תאים המכילים רצפטור ל FSH ומביאים ליצירת תאי זרע (תאי sertoli) להפריש inhibin המעכב את התבטאות FSH.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בנשים inhibin B המופרש מהזקיקים הבשלים מביא לדעיכה ברמת FSH, זהו השלב הזקיקי בסוף הפאזה הפוליקולארית.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;StructureSection load=&#039;1XWD&#039; size=&#039;400&#039; side=&#039;right&#039; caption=&#039;FSH בסגול, צמוד לחלק מהצד החיצוני של הרצפטור (בכחול) שגובש עימו&#039; scene=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt; על החלבון &amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Ligand_amino_acid_seq/1&#039;&amp;gt;ההורמון FSH &amp;lt;/scene&amp;gt; הינו&lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F גליקופרוטאין]&lt;br /&gt;
המורכב משתי תתי יחידות שונות (הטרודימר): &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alfa_amino_acid_and_beta_light/4&#039;&amp;gt;תת יחידה α&amp;lt;/scene&amp;gt;  המורכבת מ-116 חומצות אמינו ומופיעה ביונקים שונים ובאדם המרכיבה חלבונים שונים כדוגמת הורמון המין LH (הורמון הפועל עם FSH) ו-TSH. מבנה תת יחידה זו הינו שמור מאוד באורגניזמים שונים דבר המעיד על חשיבות המבנה לתפקוד תקין החלבון.  &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Beta_amino_acid_and_alfa_light/4&#039;&amp;gt;תת יחידה β&amp;lt;/scene&amp;gt; המורכבת מ-129 חומצות אמינו ייחודית להורמון ובעלת אזור קושר רצפטור. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* הליגנד כולו הינו חלבון בן 245 חומצות אמינו ובעל מבנה אופייני לרצפטור. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_light/4&#039;&amp;gt;הרצפטור &amp;lt;/scene&amp;gt; (אשר החלק החוץ תאי שלו גובש עם ההורמון) הוא מסוג חלבון G-Coupled Protein בעל מבנה אופייני של צד חוץ תאי קושר ליגנד, שבעה אזורים חוצי ממברנה ושרשרת מעבר אותות תוך תאית. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ניתן לאתר, כצפוי, את הרצפטור ל-FSH הן בתאי המטרה (הגונדות-שחלות ואשכים), אך גם בתאי בלוטת ההיפופיזה במוח המפרישים את ההורמון לזרם הדם, ואף בהיפותלמוס האחראי להפרשת GnRH המעורר את הפרשת ההורמון מההיפופיזה, זאת כחלק ממנגנון הבקרה (המשוב שלילי) על מידת הפרשת ההורמון.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt; הדגשים מבניים&amp;lt;/center&amp;gt; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כל תת יחידה, בין אם α או β, המרכיבה את הליגנד (ההורמון FSH)   מורכבת בעצמה משתי שרשראות:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_alpha_unit/1&#039;&amp;gt;תת יחידה α&amp;lt;/scene&amp;gt; של הליגנד בנויה &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/A_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;משרשרת A,&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/D_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;ומשרשרת D.&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_beta_unit/1&#039;&amp;gt;תת יחידה β&amp;lt;/scene&amp;gt; של הליגנד בנויה &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/B_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;משרשרת B&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/E_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;ומשרשרת E&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
ובעלת מבנה מרחבי דומה למבנה השניוני של תת יחידה α.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
 sheet – β בדומה להורמון, גם המבנה השניוני המרחבי של הרצפטור מבוסס ברובו על משטחי &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Ligand_secondary_structure/1&#039;&amp;gt;המבנה המרחבי השניוני של ההורמון&amp;lt;/scene&amp;gt; מבוסס  ברובו על משטחי β הנקראים sheet – β (המופיעים בצהוב), מעט מבנים סלילניים המכונים  helix  - α (המופיעים בסגול וורוד) וחיבורים מסתלסלים coiled coil (המופיעים בלבן). &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Ligand_on_receptor_scuffolding/1&#039;&amp;gt;המבנה הרביעוני&amp;lt;/scene&amp;gt; &lt;br /&gt;
(מבנה מרחבי המכליל תתי יחידות שונות המרכיבות את החלבון) הינו בעל מבנה כשל גשר מקושת העוטף למעשה את הצד החוץ תאי של הרצפטור. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
המבנה המיוחד הזה נשמר ומתוחזק באמצעות&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Di-s_bonds_un_red/1&#039;&amp;gt;קשרים די סולפידים רבים&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
המייצבים את המולקולה. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
הקשר הזה, בין עצם נוכחות הקשרים הדיסולפידיים למבנה המרחבי של הליגנד, קושר למעשה מבנה לתפקוד, שכן המבנה המרחבי של ליגנד קשור הדוקות להתאמתו לקולטן (לרצפטור) שלו. עובדה זאת מסבירה את נוכחותם של 8 קשרים די סולפידיים (S-S)  שמורים, ואת שמירותן הגבוהה של &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Cysteine_residue_in_di_s-bond/1&#039;&amp;gt;חומצות האמינו מסוג ציסטאין &amp;lt;/scene&amp;gt;(אשר השייר שלהן מכיל גופרית) במולקולה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ניתן להבחין בקלות שהקשרים הדיסולפידיים בהורמון רבים מאשר ברצפטור. עם זאת, ניתן לזהות ברצפטור אזורים בעלי חזרות רבות של החומצה האמינית לאוצין . אזורים אלו מכונים אזורים עשירים בלאוצין (או LRR-Leucine Rich Repeats). על אף שעימוד של FSH עם חלבונים זהים באורגניזמים מרוחקים פילוגנטית אינו מעיד על שמירות גבוהה של אזור זה ברצפטור, ניתן להבחין בקלות במבט שהאזור מתאפיין בחזרות רבות של לאוצין, ויתכן שעובדה זאת הביאה לסיווג האזור כ &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Receptor_domain_-_lrr/1&#039;&amp;gt;Receptor Domain (האזור הקושר בקולטן)&amp;lt;/scene&amp;gt;.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
העמדות ההופכות את הליגנד לגליקופרוטאין הינן עמדות הגליקוזילציה &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Glycosylation_n_linked_asn/1&#039;&amp;gt;המכילות את החומצה האמינית אספרגין (ASN)&amp;lt;/scene&amp;gt;. השייר של החומצה האמינית אספרגין מכיל חנקן בעמדה N4. חנקן זה קושר באופן קוולנטי את &lt;br /&gt;
[http://www.infomed.co.il/definition-3666/ הרב סוכר (פוליסאכאריד)].&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מיקום עמדות הגליקוזילציה:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ביחידה α – ח. אמינו 76, ו102. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ביחידה β – ח. אמינו 25, ו42. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
גליקוזילציה מסוג זה (GlcNAc) מאפיינת חלבונים מופרשים או קשורי ממברנה בעיקר באאוקריוטים, ואינה מופיעה כלל בבקטריות, כאשר סוג הגליקן הנקשר משתנה בין המינים. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
אתר זה הוא חשוב כי לעמדות העוברות N גליקוזילציה יש תפקידים חשובים עבור התא. הן תפקידים פנימיים כדוגמת השפעה על יציבות והמסיסות של המולקולה (בתנאי pH,וטמפ&#039; שונים) ואף תפקידים חיצוניים חשובים בתיווך אותות בין תאיים. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מעניין שעמדות אלו, על אף תפקידן החשוב, לא מתאפיינות בשמירות גנטית גבוהה בין אורגניזמים רחוקים פילוגנטית. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alpha_unit_colored_elements/1&#039;&amp;gt;יחידה אלפא של הליגנד צבועה לפי יסודות &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_C}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_H}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_O}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_N}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_P}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_S}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_Se}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_Fe}}&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondry_structure_receptor/1&#039;&amp;gt;FSH - המבנה השניוני של החלק החוץ תאי המוצג של הרצפטור &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Receptor_ligand_evol_reserved/1&#039;&amp;gt;החלק החוץ תאי של הרצפטור כפי שגובש עם הליגנד צבוע על פי רמות שימור אבולוציוני&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_ConSurf}}&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;תסמונות ומחלות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
תהליך ההומיאוסטזיס שומר את רמות הFSH בטווח תקין באמצעות בקרה של משוב שלילי על ייצור והפרשת ההורמון,  עובדה זאת מאפשרת להשתמש ברמות ההורמון הנמדד בדם על מנת לזהות מצבים שאינם תקינים. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
לדוגמא:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* בנשים, רמות FSH ו-LH יכולים לסייע באבחנה בין כשל שחלתי ראשוני לבין כשל משני הנובע מאי תפקוד השחלות הנובע ממפגעים בלוטות יותרת המוח או ההיפותאלאמוס הגורמים לירידה ברמת FSH. עליה ברמת FSH ו-LH בדרך כלל משקפת כשל שחלתי ראשוני (primary gonadal failure), כגון אי-ייצור שחלות (ovarian agenesis) או כריתתן, אי סדירות כרומוזומאלית (כמו בתסמונת Turner עם חסר מלא או חלקי של אחד משני כרומוזומי X, וכשל בייצור זקיקים על ידי השחלות), נזק קרינתי או כימותרפי לשחלות.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* רמה מוגברת של FSH בגברים תבוא לביטוי במצבים כשל אשכים ראשוני, שיכול להיגרם כתוצאה מפגם מולד של ייצור אשכים (anorchia) או כתוצאה מפגיעה משנית הגורמת לנזק באשכים כגון סירוס. נזק התפתחותי לאשכים עלול להיגרם מאי-סדירות כרומוזומאלית כמו בתסמונת קליינפלטר (עם הפרעת XXY וייצור זעום אם בכלל של זרע), או סיבות מולדות אחרות לניוון אשכים. נזק נרכש לאשכים כגון זה הנגרם על ידי נגיף חזרת, חבלה טראומטית, נזקי קרינה, אלכוהוליזם, orchitis, תסמונת Reifenstein (מום מולד הכרוך באי-ייצור זרע), כימותרפיה, מחלה אוטואימונית, שאת מסוג seminoma, ענקוּת (acromegaly).&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* אם זאת רמות גבוהות של FSH לא בהכרח מעידות על מחלה - ולכן חשובה ההתייעצות עם רופא! מצב תקין לחלוטין המתאפיין ברמות גבוהות של FSH נמדד בדם לדוגמא הוא בעצם הגעה לגיל המעבר או מנפאוזה (גיל הפסקת הווסת). במצב זה יותרת המוח מייצרת כמויות לא מוגבלות של FSH כיוון שנפסק המשוב השלילי המגביל ייצור זה שהגיע בגיל הפוריות מהשחלות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ישנן שתי מחלות הנקשרות למוטציות שונות ברצפטור לFSH, אשר להן מופעים שונים בתכלית:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
*&amp;lt;U&amp;gt;	ODG1 - Ovarian dysgenesis 1, caused by mutation. &amp;lt;/U&amp;gt;&lt;br /&gt;
מחלה אוטוזומלית רצסיבית המאופיינת בהיעדר ווסת (primary), התפתחות ווריאבילית של סימני מין משניים, שחלות שלא התפתחו כהלכה ורמות גבוהות מאוד בסרום של הורמון מגרה זקיקים (FSH)   והורמון הגופיף הצהוב (LH). &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
*&amp;lt;U&amp;gt;	OHSS - Ovarian hyperstimulation syndrome, caused by mutations.&amp;lt;/U&amp;gt;&lt;br /&gt;
מחלה הנוצרת באופן ספונטני או כסיבוך איטרוגני של טיפול לעירור שחלתי הניתן במסגרת טיפולי הפריית מבחנה (IVF). הביטוי הקליני נע מכאב בטני וחוסר נוחות ועד הגדלה שחלתית ניכרת ונזילה מהנימים ומהשחלה. מצב זה עשוי לסכן חיים.הפתולוגיה המלווה את הסינדרום כוללת נוכחות של ריבוי ציסטות פוליקולריות מלאות בנוזל ומדממות בשילוב עם תאי הגופיף הצהוב. (hyperreactio luteinalis).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/StructureSection&amp;gt;&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
the use of JSmol in Proteopedia &amp;lt;ref&amp;gt;DOI 10.1002/ijch.201300024&amp;lt;/ref&amp;gt; or to the article describing Jmol &amp;lt;ref&amp;gt;PMID:21638687&amp;lt;/ref&amp;gt; to the rescue.&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;1XWD, Crystal Structure of Human Follicle Stimulating Hormone Complexed with its Receptor http://dx.doi.org/10.2210/pdb1xwd/pdb &amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה אלפא מידע מקיף, Glycoprotein hormones alpha chain http://www.uniprot.org/uniprot/P01215&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה בטא מידע מקיף, Follitropin subunit beta  http://www.uniprot.org/uniprot/P01225&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH רצפטור מידע מקיף, Follicle-stimulating hormone receptor   http://www.uniprot.org/uniprot/P23945&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;Structure–Function Relationships of Glycoprotein Hormones and Their Subunits’ Ancestors   https://doi.org/10.3389/fendo.2015.00026&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;references/&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Ofir Sigal</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2753979</id>
		<title>FSH (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2753979"/>
		<updated>2017-06-27T12:11:56Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Ofir Sigal: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;==FSH (Follicle Stimulating Hormone) הורמון מגרה זקיקים==&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 4em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;הורמון מגרה זקיקים (FSH – Follicle Stimulating Hormone) הינו&lt;br /&gt;
[http://www.infomed.co.il/definition-671/ גונדוטרופין] &lt;br /&gt;
הממלא תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה בבעלי חוליות. ההורמון  &lt;br /&gt;
  -מופרש בשני המינים על ידי תאים גונדוטרופיים בקדמת בלוטת יותרת המוח ([http://www.infomed.co.il/definition-1765/ היפופיזה]).  הגונדות  &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A9%D7%9A אשך]&lt;br /&gt;
או &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%97%D7%9C%D7%94 שחלה]&lt;br /&gt;
הינן איברי המטרה שלו.&lt;br /&gt;
 על גביי קרום תאי המטרה קיים &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor/3&#039;&amp;gt;קולטן&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 להורמון זה.&lt;br /&gt;
הפרשת גונדוטרופינים, וביניהם FSH, מתחילה בעקבות הפרשת הורמון-משחרר-גונאדוטרופין [https://he.wikipedia.org/wiki/GnRH (GnRH)] [http://www.infomed.co.il/definition-1146/ מההיפותלמוס] והשפעתו על בלוטת יותרת המוח.&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;פעילות וחשיבות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
רבייה - היכולת והאפשרות להעמדת צאצאים פוריים, המהווה אחת ממאפייני החיים. התפתחות מערכת הרבייה, הבשלתה ותפקודה התקין בעלי חשיבות רבה בהמשכיות המין. FSH הינו הורמון חשוב ביותר בעל תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה הן בנקבות והן בזכרים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ניתן ללמוד על חשיבותו הרבה באמצעות בחינת מגוון תפקודיו הביולוגיים וע&amp;quot;י התייחסות לרמה הגבוהה של שמירות מבנית שניכרת &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;במבנה הליגנד והן בקולטן (רצפטור)&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
במגוון מינים רחב.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;פעילות פיסיולוגית&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
[[Image:fsh feedback2.jpg|right|thumb|280px| תרשים משוב שלילי על הפרשת FSH ופעילותו הפיסיולוגית]]&lt;br /&gt;
FSH מווסת התפתחות ובשלות מינית, מעורר את הפרשרת סטרואידי המין - &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9F ,טסטוסטרון]&lt;br /&gt;
[http://www.infomed.co.il/definition-400/ אסטרוגן] &lt;br /&gt;
[https://www.cts.co.il/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%92%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9F ופרוגסטרון]&lt;br /&gt;
מהשחלות והאשכים.&lt;br /&gt;
הפרשת ההורמון מביאה לתהליכם שונים בקרב שני המינים:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בזכר&#039;&#039;&#039; הפרשת ההורמון גורמת להופעת סימני מין משניים, חיונית ליצירת תאי הזרע באבוביות הזרע ומעודדת את התפתחותם של צינוריות זרע באשכים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בנקבה&#039;&#039;&#039; הפרשת ההורמון במהלך המחזור החודשי מביאה להתפתחות הזקיק הראשוני הנמצא בשחלה וכן גורמת להפרשת ההורמון אסטרוגן מהזקיק הבשל. הפרשת האסטרוגן מביאה למגוון תהליכים פיסיולוגיים ביניהם - פרוליפרציה של תאי רירית הרחם (התחלקות), הרחבת כלי הדם ברחם והרחבת תאי האפיתל בנרתיק.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
השינוי ברמות ההורמון בשני המינים מבוקר ע&amp;quot;י מנגנון משוב שלילי המורכב משלושה מרכיבים: &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* סטרואידי המין מעכבים את הפרשת GnRH מההיפותלמוס המביא להפרשת FSH מההיפופיזה. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* סטרואידי המין מעכבים את הפרשת FSH מההיפופיזה.&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* תוצאת פעולת FSH מובילה לעיכוב הפרשת FSH מההיפופיזה. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בגבר הפרשת FSH מעוכבת על ידי ספירת זרע גבוהה הגורמת לאותם תאים המכילים רצפטור ל FSH ומביאים ליצירת תאי זרע (תאי sertoli) להפריש inhibin המעכב את התבטאות FSH.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בנשים inhibin B המופרש מהזקיקים הבשלים מביא לדעיכה ברמת FSH, זהו השלב הזקיקי בסוף הפאזה הפוליקולארית.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;StructureSection load=&#039;1XWD&#039; size=&#039;400&#039; side=&#039;right&#039; caption=&#039;FSH בסגול, צמוד לחלק מהצד החיצוני של הרצפטור (בכחול) שגובש עימו&#039; scene=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt; על החלבון &amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
ההורמון FSH הינו &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F גליקופרוטאין]&lt;br /&gt;
המורכב משתי תתי יחידות שונות (הטרודימר): &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alfa_amino_acid_and_beta_light/4&#039;&amp;gt;תת יחידה α&amp;lt;/scene&amp;gt;  המורכבת מ-116 חומצות אמינו ומופיעה ביונקים שונים ובאדם המרכיבה חלבונים שונים כדוגמת הורמון המין LH (הורמון הפועל עם FSH) ו-TSH. מבנה תת יחידה זו הינו שמור מאוד באורגניזמים שונים דבר המעיד על חשיבות המבנה לתפקוד תקין החלבון.  &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Beta_amino_acid_and_alfa_light/4&#039;&amp;gt;תת יחידה β&amp;lt;/scene&amp;gt; המורכבת מ-129 חומצות אמינו ייחודית להורמון ובעלת אזור קושר רצפטור. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* הליגנד כולו הינו חלבון בן 245 חומצות אמינו ובעל מבנה אופייני לרצפטור. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_light/4&#039;&amp;gt;הרצפטור &amp;lt;/scene&amp;gt; (אשר החלק החוץ תאי שלו גובש עם ההורמון) הוא מסוג חלבון G-Coupled Protein בעל מבנה אופייני של צד חוץ תאי קושר ליגנד, שבעה אזורים חוצי ממברנה ושרשרת מעבר אותות תוך תאית. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ניתן לאתר, כצפוי, את הרצפטור ל-FSH הן בתאי המטרה (הגונדות-שחלות ואשכים), אך גם בתאי בלוטת ההיפופיזה במוח המפרישים את ההורמון לזרם הדם, ואף בהיפותלמוס האחראי להפרשת GnRH המעורר את הפרשת ההורמון מההיפופיזה, זאת כחלק ממנגנון הבקרה (המשוב שלילי) על מידת הפרשת ההורמון.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt; הדגשים מבניים&amp;lt;/center&amp;gt; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כל תת יחידה, בין אם α או β, המרכיבה את הליגנד (ההורמון FSH)   מורכבת בעצמה משתי שרשראות:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
תת יחידה α של הליגנד בנויה &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/A_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;משרשרת A,&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/D_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;ומשרשרת D.&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
תת יחידה β של הליגנד בנויה &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/B_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;משרשרת B&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/E_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;ומשרשרת E&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
ובעלת מבנה מרחבי דומה למבנה השניוני של תת יחידה α.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Ligand_secondary_structure/1&#039;&amp;gt;המבנה המרחבי השניוני של ההורמון&amp;lt;/scene&amp;gt; מבוסס  ברובו על משטחי β הנקראים sheet – β (המופיעים בצהוב), מעט מבנים סלילניים המכונים  helix  - α (המופיעים בסגול וורוד) וחיבורים מסתלסלים coiled coil (המופיעים בלבן). &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
המבנה הרביעוני (מבנה מרחבי המכליל תתי יחידות שונות המרכיבות את החלבון) הינו בעל מבנה כשל גשר מקושת העוטף למעשה את הצד החוץ תאי של הרצפטור. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
המבנה המיוחד הזה נשמר ומתוחזק באמצעות קשרים די סולפידים רבים המייצבים את המולקולה. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
הקשר הזה, בין עצם נוכחות הקשרים הדיסולפידיים למבנה המרחבי של הליגנד, קושר למעשה מבנה לתפקוד, שכן המבנה המרחבי של ליגנד קשור הדוקות להתאמתו לקולטן (לרצפטור) שלו. עובדה זאת מסבירה את נוכחותם של 8 קשרים די סולפידיים (S-S)  שמורים, ואת שמירותן הגבוהה של חומצות האמינו מסוג ציסטאין (אשר &lt;br /&gt;
השייר שלהן מכיל גופרית) במולקולה. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ניתן להבחין בקלות שהקשרים הדיסולפידיים בהורמון רבים מאשר ברצפטור. עם זאת, ניתן לזהות ברצפטור אזורים בעלי חזרות רבות של החומצה האמינית לאוצין . אזורים אלו מכונים אזורים עשירים בלאוצין (או LRR-Leucine Rich Repeats). על אף שעימוד של FSH עם חלבונים זהים באורגניזמים מרוחקים פילוגנטית אינו מעיד על שמירות גבוהה של אזור זה ברצפטור, ניתן להבחין בקלות במבט שהאזור מתאפיין בחזרות רבות של לאוצין, ויתכן שעובדה זאת הביאה לסיווג האזור כ Receptor Domain (האזור הקושר בקולטן). &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
העמדות ההופכות את הליגנד לגליקופרוטאין הינן עמדות הגליקוזילציה (GlcNAc) המכילות את החומצה האמינית אספרגים (ASN). השייר של החומצה האמינית אספרגין מכיל חנקן בעמדה N4. חנקן זה קושר באופן קוולנטי את הפוליסאכאריד. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מיקום עמדות הגליקוזילציה:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ביחידה α – ח. אמינו 76, ו102. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ביחידה β – ח. אמינו 25, ו42. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
גליקוזילציה מסוג זה (GlcNAc) מאפיינת חלבונים מופרשים או קשורי ממברנה בעיקר באאוקריוטים, ואינה מופיעה כלל בבקטריות, כאשר סוג הגליקן הנקשר משתנה בין המינים. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
אתר זה הוא חשוב כי לעמדות העוברות N גליקוזילציה יש תפקידים חשובים עבור התא. הן תפקידים פנימיים כדוגמת השפעה על יציבות והמסיסות של המולקולה (בתנאי pH,וטמפ&#039; שונים) ואף תפקידים חיצוניים חשובים בתיווך אותות בין תאיים. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מעניין שעמדות אלו, על אף תפקידן החשוב, לא מתאפיינות בשמירות גנטית גבוהה בין אורגניזמים רחוקים פילוגנטית. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_alpha_unit/1&#039;&amp;gt;FSH - מבנה שניוני של תת יחידה אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alpha_unit_colored_elements/1&#039;&amp;gt;יחידה אלפא של הליגנד צבועה לפי יסודות &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_C}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_H}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_O}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_N}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_P}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_S}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_Se}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_Fe}}&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_beta_unit/1&#039;&amp;gt;FSH - מבנה שניוני של תת יחידה בטא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondry_structure_receptor/1&#039;&amp;gt;FSH - המבנה השניוני של החלק החוץ תאי המוצג של הרצפטור &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Receptor_ligand_evol_reserved/1&#039;&amp;gt;החלק החוץ תאי של הרצפטור כפי שגובש עם הליגנד צבוע על פי רמות שימור אבולוציוני&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_ConSurf}}&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Cysteine_residue_in_di_s-bond/1&#039;&amp;gt;ציסטאינים צבועים באדום בכל החלבון וגם הרצפטור שגובש &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Di-s_bonds_un_red/1&#039;&amp;gt;קשרים די סולפידיים באדום&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Ligand_on_receptor_scuffolding/1&#039;&amp;gt;ליגנד על שלד הרצפטור&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Ligand_amino_acid_seq/1&#039;&amp;gt;רצף חומצות האמינו של הליגנד &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Glycosylation_n_linked_asn/1&#039;&amp;gt;FSH - עמדות גליקוזילציה על אספרגין&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Receptor_domain_-_lrr/1&#039;&amp;gt;FSH - הDomain של הרצפטור&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;תסמונות ומחלות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
תהליך ההומיאוסטזיס שומר את רמות הFSH בטווח תקין באמצעות בקרה של משוב שלילי על ייצור והפרשת ההורמון,  עובדה זאת מאפשרת להשתמש ברמות ההורמון הנמדד בדם על מנת לזהות מצבים שאינם תקינים. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
לדוגמא:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* בנשים, רמות FSH ו-LH יכולים לסייע באבחנה בין כשל שחלתי ראשוני לבין כשל משני הנובע מאי תפקוד השחלות הנובע ממפגעים בלוטות יותרת המוח או ההיפותאלאמוס הגורמים לירידה ברמת FSH. עליה ברמת FSH ו-LH בדרך כלל משקפת כשל שחלתי ראשוני (primary gonadal failure), כגון אי-ייצור שחלות (ovarian agenesis) או כריתתן, אי סדירות כרומוזומאלית (כמו בתסמונת Turner עם חסר מלא או חלקי של אחד משני כרומוזומי X, וכשל בייצור זקיקים על ידי השחלות), נזק קרינתי או כימותרפי לשחלות.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* רמה מוגברת של FSH בגברים תבוא לביטוי במצבים כשל אשכים ראשוני, שיכול להיגרם כתוצאה מפגם מולד של ייצור אשכים (anorchia) או כתוצאה מפגיעה משנית הגורמת לנזק באשכים כגון סירוס. נזק התפתחותי לאשכים עלול להיגרם מאי-סדירות כרומוזומאלית כמו בתסמונת קליינפלטר (עם הפרעת XXY וייצור זעום אם בכלל של זרע), או סיבות מולדות אחרות לניוון אשכים. נזק נרכש לאשכים כגון זה הנגרם על ידי נגיף חזרת, חבלה טראומטית, נזקי קרינה, אלכוהוליזם, orchitis, תסמונת Reifenstein (מום מולד הכרוך באי-ייצור זרע), כימותרפיה, מחלה אוטואימונית, שאת מסוג seminoma, ענקוּת (acromegaly).&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* אם זאת רמות גבוהות של FSH לא בהכרח מעידות על מחלה - ולכן חשובה ההתייעצות עם רופא! מצב תקין לחלוטין המתאפיין ברמות גבוהות של FSH נמדד בדם לדוגמא הוא בעצם הגעה לגיל המעבר או מנפאוזה (גיל הפסקת הווסת). במצב זה יותרת המוח מייצרת כמויות לא מוגבלות של FSH כיוון שנפסק המשוב השלילי המגביל ייצור זה שהגיע בגיל הפוריות מהשחלות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ישנן שתי מחלות הנקשרות למוטציות שונות ברצפטור לFSH, אשר להן מופעים שונים בתכלית:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
*&amp;lt;U&amp;gt;	ODG1 - Ovarian dysgenesis 1, caused by mutation. &amp;lt;/U&amp;gt;&lt;br /&gt;
מחלה אוטוזומלית רצסיבית המאופיינת בהיעדר ווסת (primary), התפתחות ווריאבילית של סימני מין משניים, שחלות שלא התפתחו כהלכה ורמות גבוהות מאוד בסרום של הורמון מגרה זקיקים (FSH)   והורמון הגופיף הצהוב (LH). &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
*&amp;lt;U&amp;gt;	OHSS - Ovarian hyperstimulation syndrome, caused by mutations.&amp;lt;/U&amp;gt;&lt;br /&gt;
מחלה הנוצרת באופן ספונטני או כסיבוך איטרוגני של טיפול לעירור שחלתי הניתן במסגרת טיפולי הפריית מבחנה (IVF). הביטוי הקליני נע מכאב בטני וחוסר נוחות ועד הגדלה שחלתית ניכרת ונזילה מהנימים ומהשחלה. מצב זה עשוי לסכן חיים.הפתולוגיה המלווה את הסינדרום כוללת נוכחות של ריבוי ציסטות פוליקולריות מלאות בנוזל ומדממות בשילוב עם תאי הגופיף הצהוב. (hyperreactio luteinalis).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/StructureSection&amp;gt;&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
the use of JSmol in Proteopedia &amp;lt;ref&amp;gt;DOI 10.1002/ijch.201300024&amp;lt;/ref&amp;gt; or to the article describing Jmol &amp;lt;ref&amp;gt;PMID:21638687&amp;lt;/ref&amp;gt; to the rescue.&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;1XWD, Crystal Structure of Human Follicle Stimulating Hormone Complexed with its Receptor http://dx.doi.org/10.2210/pdb1xwd/pdb &amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה אלפא מידע מקיף, Glycoprotein hormones alpha chain http://www.uniprot.org/uniprot/P01215&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה בטא מידע מקיף, Follitropin subunit beta  http://www.uniprot.org/uniprot/P01225&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH רצפטור מידע מקיף, Follicle-stimulating hormone receptor   http://www.uniprot.org/uniprot/P23945&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;Structure–Function Relationships of Glycoprotein Hormones and Their Subunits’ Ancestors   https://doi.org/10.3389/fendo.2015.00026&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;references/&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Ofir Sigal</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2753926</id>
		<title>FSH (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2753926"/>
		<updated>2017-06-26T20:47:46Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Ofir Sigal: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;==FSH (Follicle Stimulating Hormone) הורמון מגרה זקיקים==&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 4em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;הורמון מגרה זקיקים (FSH – Follicle Stimulating Hormone) הינו&lt;br /&gt;
[http://www.infomed.co.il/definition-671/ גונדוטרופין] &lt;br /&gt;
הממלא תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה בבעלי חוליות. ההורמון  &lt;br /&gt;
  -מופרש בשני המינים על ידי תאים גונדוטרופיים בקדמת בלוטת יותרת המוח (היפופיזה).  הגונדות  &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A9%D7%9A אשך]&lt;br /&gt;
או &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%97%D7%9C%D7%94 שחלה]&lt;br /&gt;
הינן איברי המטרה שלו.&lt;br /&gt;
 על גביי קרום תאי המטרה קיים &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor/3&#039;&amp;gt;קולטן&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 להורמון זה.&lt;br /&gt;
הפרשת גונדוטרופינים, וביניהם FSH, מתחילה בעקבות הפרשת הורמון-משחרר-גונאדוטרופין (GnRH) מההיפותאלאמוס והשפעתו על בלוטת יותרת המוח.&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;פעילות וחשיבות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 4em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
רבייה - היכולת והאפשרות להעמדת צאצאים פוריים, המהווה אחת ממאפייני החיים. התפתחות מערכת הרבייה, הבשלתה ותפקודה התקין בעלי חשיבות רבה בהמשכיות המין. FSH הינו הורמון חשוב ביותר בעל תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה הן בנקבות והן בזכרים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ניתן ללמוד על חשיבותו הרבה באמצעות בחינת מגוון תפקודיו הביולוגיים וע&amp;quot;י התייחסות לרמה הגבוהה של שמירות מבנית שניכרת במבנה הליגנד והן בקולטן (רצפטור) במגוון מינים רחב.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;פעילות פיסיולוגית&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
[[Image:fsh feedback2.jpg|right|thumb|280px| תרשים משוב שלילי על הפרשת FSH ופעילותו הפיסיולוגית]]&lt;br /&gt;
FSH מווסת התפתחות ובשלות מינית, מעורר את הפרשרת סטרואידי המין - טסטוסטרון, אסטרוגן ופרוגסטרון מהשחלות והאשכים.&lt;br /&gt;
הפרשת ההורמון מביאה לתהליכם שונים בקרב שני המינים:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בזכר&#039;&#039;&#039; הפרשת ההורמון גורמת להופעת סימני מין משניים, חיונית ליצירת תאי הזרע באבוביות הזרע ומעודדת את התפתחותם של צינוריות זרע באשכים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בנקבה&#039;&#039;&#039; הפרשת ההורמון במהלך המחזור החודשי מביאה להתפתחות הזקיק הראשוני הנמצא בשחלה וכן גורמת להפרשת ההורמון אסטרוגן מהזקיק הבשל. הפרשת האסטרוגן מביאה למגוון תהליכים פיסיולוגיים ביניהם - פרוליפרציה של תאי רירית הרחם (התחלקות), הרחבת כלי הדם ברחם והרחבת תאי האפיתל בנרתיק.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
השינוי ברמות ההורמון בשני המינים מבוקר ע&amp;quot;י מנגנון משוב שלילי המורכב משלושה מרכיבים: &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* סטרואידי המין מעכבים את הפרשת GnRH מההיפותלמוס המביא להפרשת FSH מההיפופיזה. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* סטרואידי המין מעכבים את הפרשת FSH מההיפופיזה.&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* תוצאת פעולת FSH מובילה לעיכוב הפרשת FSH מההיפופיזה. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בגבר הפרשת FSH מעוכבת על ידי ספירת זרע גבוהה הגורמת לאותם תאים המכילים רצפטור ל FSH ומביאים ליצירת תאי זרע (תאי sertoli) להפריש inhibin המעכב את התבטאות FSH.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בנשים inhibin B המופרש מהזקיקים הבשלים מביא לדעיכה ברמת FSH, זהו השלב הזקיקי בסוף הפאזה הפוליקולארית.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;StructureSection load=&#039;1XWD&#039; size=&#039;400&#039; side=&#039;right&#039; caption=&#039;FSH בסגול, צמוד לחלק מהצד החיצוני של הרצפטור (בכחול) שגובש עימו&#039; scene=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt; על החלבון &amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
ההורמון FSH הינו גליקופרוטאין המורכב משתי תתי יחידות שונות (הטרודימר): &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alfa_amino_acid_and_beta_light/4&#039;&amp;gt;תת יחידה α&amp;lt;/scene&amp;gt;  המורכבת מ-116 חומצות אמינו ומופיעה ביונקים שונים ובאדם המרכיבה חלבונים שונים כדוגמת הורמון המין LH (הורמון הפועל עם FSH) ו-TSH. מבנה תת יחידה זו הינו שמור מאוד באורגניזמים שונים דבר המעיד על חשיבות המבנה לתפקוד תקין החלבון.  &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Beta_amino_acid_and_alfa_light/4&#039;&amp;gt;תת יחידה β&amp;lt;/scene&amp;gt; המורכבת מ-129 חומצות אמינו ייחודית להורמון ובעלת אזור קושר רצפטור. הליגנד כולו הינו חלבון בן 245 חומצות אמינו ובעל מבנה אופייני לרצפטור. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* הרצפטור (אשר החלק החוץ תאי שלו גובש עם ההורמון) הוא מסוג חלבון G-Coupled Protein בעל מבנה אופייני של צד חוץ תאי קושר ליגנד, שבעה אזורים חוצי ממברנה ושרשרת מעבר אותות תוך תאית.  &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ניתן לאתר, כצפוי, את הרצפטור ל-FSH הן בתאי המטרה (הגונדות-שחלות ואשכים), אך גם בתאי בלוטת ההיפופיזה במוח המפרישים את ההורמון לזרם הדם, ואף בהיפותלמוס האחראי להפרשת GnRH המעורר את הפרשת ההורמון מההיפופיזה, זאת כחלק ממנגנון הבקרה (המשוב שלילי) על מידת הפרשת ההורמון.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt; הדגשים מבניים&amp;lt;/center&amp;gt; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כל תת יחידה, בין אם α או β, המרכיבה את הליגנד (ההורמון FSH)   מורכבת בעצמה משתי שרשראות:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
תת יחידה α של הליגנד בנויה משרשרת A, ומשרשרת D.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
תת יחידה β של הליגנד בנויה משרשרת B ומשרשרת E ובעלת מבנה מרחבי שניוני דומה למבנה השניוני של  תת יחידה α.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
המבנה המרחבי השניוני של ההורמון מבוסס  ברובו על משטחי β הנקראים sheet – β (המופיעים בצהוב), מעט מבנים סלילניים המכונים helix  - α וחיבורים מסתלסלים coiled coil. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
המבנה הרביעוני (מבנה מרחבי המכליל תתי יחידות שונות המרכיבות את החלבון) הינו בעל מבנה כשל גשר מקושת העוטף למעשה את הצד החוץ תאי של הרצפטור. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
המבנה המיוחד הזה נשמר ומתוחזק באמצעות קשרים די סולפידים רבים המייצבים את המולקולה. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
הקשר הזה, בין עצם נוכחות הקשרים הדיסולפידיים למבנה המרחבי של הליגנד, קושר למעשה מבנה לתפקוד, שכן המבנה המרחבי של ליגנד קשור הדוקות להתאמתו לקולטן (לרצפטור) שלו. עובדה זאת מסבירה את נוכחותם של 8 קשרים די סולפידיים (S-S)  שמורים, ואת שמירותן הגבוהה של חומצות האמינו מסוג ציסטאין (אשר &lt;br /&gt;
השייר שלהן מכיל גופרית) במולקולה. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ניתן להבחין בקלות שהקשרים הדיסולפידיים בהורמון רבים מאשר ברצפטור. עם זאת, ניתן לזהות ברצפטור אזורים בעלי חזרות רבות של החומצה האמינית לאוצין . אזורים אלו מכונים אזורים עשירים בלאוצין (או LRR-Leucine Rich Repeats). על אף שעימוד של FSH עם חלבונים זהים באורגניזמים מרוחקים פילוגנטית אינו מעיד על שמירות גבוהה של אזור זה ברצפטור, ניתן להבחין בקלות במבט שהאזור מתאפיין בחזרות רבות של לאוצין, ויתכן שעובדה זאת הביאה לסיווג האזור כ Receptor Domain (האזור הקושר בקולטן). &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
העמדות ההופכות את הליגנד לגליקופרוטאין הינן עמדות הגליקוזילציה (GlcNAc) המכילות את החומצה האמינית אספרגים (ASN). השייר של החומצה האמינית אספרגין מכיל חנקן בעמדה N4. חנקן זה קושר באופן קוולנטי את הפוליסאכאריד. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מיקום עמדות הגליקוזילציה:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ביחידה α – ח. אמינו 76, ו102. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ביחידה β – ח. אמינו 25, ו42. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
גליקוזילציה מסוג זה (GlcNAc) מאפיינת חלבונים מופרשים או קשורי ממברנה בעיקר באאוקריוטים, ואינה מופיעה כלל בבקטריות, כאשר סוג הגליקן הנקשר משתנה בין המינים. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
אתר זה הוא חשוב כי לעמדות העוברות N גליקוזילציה יש תפקידים חשובים עבור התא. הן תפקידים פנימיים כדוגמת השפעה על יציבות והמסיסות של המולקולה (בתנאי pH,וטמפ&#039; שונים) ואף תפקידים חיצוניים חשובים בתיווך אותות בין תאיים. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מעניין שעמדות אלו, על אף תפקידן החשוב, לא מתאפיינות בשמירות גנטית גבוהה בין אורגניזמים רחוקים פילוגנטית. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alfa_amino_acid_and_beta_light/4&#039;&amp;gt;FSH - תת יחידה אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/A_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת A מתוך תת יחידה אלפא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/D_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת D מתוך תת יחידה אלפא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_alpha_unit/1&#039;&amp;gt;FSH - מבנה שניוני של תת יחידה אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alpha_unit_colored_elements/1&#039;&amp;gt;יחידה אלפא של הליגנד צבועה לפי יסודות &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_C}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_H}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_O}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_N}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_P}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_S}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_Se}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_Fe}}&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Beta_amino_acid_and_alfa_light/4&#039;&amp;gt;FSH - תת יחידה בטא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/B_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת B מתוך תת יחידה בטא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/E_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת E מתוך תת יחידה בטא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_beta_unit/1&#039;&amp;gt;FSH - מבנה שניוני של תת יחידה בטא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_light/4&#039;&amp;gt;FSH -  רצף חומצות האמינו של החלק המוצג החוץ תאי של הקולטן &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;FSH - הליגנד (בסגול) והרצפטור (בכחול) כפי שגובשו יחד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondry_structure_receptor/1&#039;&amp;gt;FSH - המבנה השניוני של החלק החוץ תאי המוצג של הרצפטור &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Receptor_ligand_evol_reserved/1&#039;&amp;gt;החלק החוץ תאי של הרצפטור כפי שגובש עם הליגנד צבוע על פי רמות שימור אבולוציוני&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_ConSurf}}&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Cysteine_residue_in_di_s-bond/1&#039;&amp;gt;ציסטאינים צבועים באדום בכל החלבון וגם הרצפטור שגובש &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Di-s_bonds_un_red/1&#039;&amp;gt;קשרים די סולפידיים באדום&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Ligand_on_receptor_scuffolding/1&#039;&amp;gt;ליגנד על שלד הרצפטור&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Ligand_amino_acid_seq/1&#039;&amp;gt;רצף חומצות האמינו של הליגנד &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Ligand_secondary_structure/1&#039;&amp;gt;FSH - המבנה השניוני&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Glycosylation_n_linked_asn/1&#039;&amp;gt;FSH - עמדות גליקוזילציה על אספרגין&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Receptor_domain_-_lrr/1&#039;&amp;gt;FSH - הDomain של הרצפטור&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;תסמונות ומחלות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
תהליך ההומיאוסטזיס שומר את רמות הFSH בטווח תקין באמצעות בקרה של משוב שלילי על ייצור והפרשת ההורמון,  עובדה זאת מאפשרת להשתמש ברמות ההורמון הנמדד בדם על מנת לזהות מצבים שאינם תקינים. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
לדוגמא:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* בנשים, רמות FSH ו-LH יכולים לסייע באבחנה בין כשל שחלתי ראשוני לבין כשל משני הנובע מאי תפקוד השחלות הנובע ממפגעים בלוטות יותרת המוח או ההיפותאלאמוס הגורמים לירידה ברמת FSH. עליה ברמת FSH ו-LH בדרך כלל משקפת כשל שחלתי ראשוני (primary gonadal failure), כגון אי-ייצור שחלות (ovarian agenesis) או כריתתן, אי סדירות כרומוזומאלית (כמו בתסמונת Turner עם חסר מלא או חלקי של אחד משני כרומוזומי X, וכשל בייצור זקיקים על ידי השחלות), נזק קרינתי או כימותרפי לשחלות.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* רמה מוגברת של FSH בגברים תבוא לביטוי במצבים כשל אשכים ראשוני, שיכול להיגרם כתוצאה מפגם מולד של ייצור אשכים (anorchia) או כתוצאה מפגיעה משנית הגורמת לנזק באשכים כגון סירוס. נזק התפתחותי לאשכים עלול להיגרם מאי-סדירות כרומוזומאלית כמו בתסמונת קליינפלטר (עם הפרעת XXY וייצור זעום אם בכלל של זרע), או סיבות מולדות אחרות לניוון אשכים. נזק נרכש לאשכים כגון זה הנגרם על ידי נגיף חזרת, חבלה טראומטית, נזקי קרינה, אלכוהוליזם, orchitis, תסמונת Reifenstein (מום מולד הכרוך באי-ייצור זרע), כימותרפיה, מחלה אוטואימונית, שאת מסוג seminoma, ענקוּת (acromegaly).&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* אם זאת רמות גבוהות של FSH לא בהכרח מעידות על מחלה - ולכן חשובה ההתייעצות עם רופא! מצב תקין לחלוטין המתאפיין ברמות גבוהות של FSH נמדד בדם לדוגמא הוא בעצם הגעה לגיל המעבר או מנפאוזה (גיל הפסקת הווסת). במצב זה יותרת המוח מייצרת כמויות לא מוגבלות של FSH כיוון שנפסק המשוב השלילי המגביל ייצור זה שהגיע בגיל הפוריות מהשחלות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ישנן שתי מחלות הנקשרות למוטציות שונות ברצפטור לFSH, אשר להן מופעים שונים בתכלית:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
*&amp;lt;U&amp;gt;	ODG1 - Ovarian dysgenesis 1, caused by mutation. &amp;lt;/U&amp;gt;&lt;br /&gt;
מחלה אוטוזומלית רצסיבית המאופיינת בהיעדר ווסת (primary), התפתחות ווריאבילית של סימני מין משניים, שחלות שלא התפתחו כהלכה ורמות גבוהות מאוד בסרום של הורמון מגרה זקיקים (FSH)   והורמון הגופיף הצהוב (LH). &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
*&amp;lt;U&amp;gt;	OHSS - Ovarian hyperstimulation syndrome, caused by mutations.&amp;lt;/U&amp;gt;&lt;br /&gt;
מחלה הנוצרת באופן ספונטני או כסיבוך איטרוגני של טיפול לעירור שחלתי הניתן במסגרת טיפולי הפריית מבחנה (IVF). הביטוי הקליני נע מכאב בטני וחוסר נוחות ועד הגדלה שחלתית ניכרת ונזילה מהנימים ומהשחלה. מצב זה עשוי לסכן חיים.הפתולוגיה המלווה את הסינדרום כוללת נוכחות של ריבוי ציסטות פוליקולריות מלאות בנוזל ומדממות בשילוב עם תאי הגופיף הצהוב. (hyperreactio luteinalis).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/StructureSection&amp;gt;&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
the use of JSmol in Proteopedia &amp;lt;ref&amp;gt;DOI 10.1002/ijch.201300024&amp;lt;/ref&amp;gt; or to the article describing Jmol &amp;lt;ref&amp;gt;PMID:21638687&amp;lt;/ref&amp;gt; to the rescue.&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;1XWD, Crystal Structure of Human Follicle Stimulating Hormone Complexed with its Receptor http://dx.doi.org/10.2210/pdb1xwd/pdb &amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה אלפא מידע מקיף, Glycoprotein hormones alpha chain http://www.uniprot.org/uniprot/P01215&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה בטא מידע מקיף, Follitropin subunit beta  http://www.uniprot.org/uniprot/P01225&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH רצפטור מידע מקיף, Follicle-stimulating hormone receptor   http://www.uniprot.org/uniprot/P23945&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;Structure–Function Relationships of Glycoprotein Hormones and Their Subunits’ Ancestors   https://doi.org/10.3389/fendo.2015.00026&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;references/&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Ofir Sigal</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2753925</id>
		<title>FSH (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2753925"/>
		<updated>2017-06-26T20:45:56Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Ofir Sigal: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;==FSH (Follicle Stimulating Hormone) הורמון מגרה זקיקים==&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 4em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;הורמון מגרה זקיקים (FSH – Follicle Stimulating Hormone) הינו&lt;br /&gt;
[http://www.infomed.co.il/definition-671/ גונדוטרופין] &lt;br /&gt;
הממלא תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה בבעלי חוליות. ההורמון  &lt;br /&gt;
  -מופרש בשני המינים על ידי תאים גונדוטרופיים בקדמת בלוטת יותרת המוח (היפופיזה).  הגונדות  &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A9%D7%9A אשך]&lt;br /&gt;
או &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%97%D7%9C%D7%94 שחלה]&lt;br /&gt;
הינן איברי המטרה שלו.&lt;br /&gt;
 על גביי קרום תאי המטרה קיים &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor/3&#039;&amp;gt;קולטן&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 להורמון זה.&lt;br /&gt;
הפרשת גונדוטרופינים, וביניהם FSH, מתחילה בעקבות הפרשת הורמון-משחרר-גונאדוטרופין (GnRH) מההיפותאלאמוס והשפעתו על בלוטת יותרת המוח.&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;פעילות וחשיבות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 4em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
רבייה - היכולת והאפשרות להעמדת צאצאים פוריים, המהווה אחת ממאפייני החיים. התפתחות מערכת הרבייה, הבשלתה ותפקודה התקין בעלי חשיבות רבה בהמשכיות המין. FSH הינו הורמון חשוב ביותר בעל תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה הן בנקבות והן בזכרים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ניתן ללמוד על חשיבותו הרבה באמצעות בחינת מגוון תפקודיו הביולוגיים וע&amp;quot;י התייחסות לרמה הגבוהה של שמירות מבנית שניכרת במבנה הליגנד והן בקולטן (רצפטור) במגוון מינים רחב.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;פעילות פיסיולוגית&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
[[Image:fsh feedback2.jpg|right|thumb|280px| תרשים משוב שלילי על הפרשת FSH ופעילותו הפיסיולוגית]]&lt;br /&gt;
FSH מווסת התפתחות ובשלות מינית, מעורר את הפרשרת סטרואידי המין - טסטוסטרון, אסטרוגן ופרוגסטרון מהשחלות והאשכים.&lt;br /&gt;
הפרשת ההורמון מביאה לתהליכם שונים בקרב שני המינים:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בזכר&#039;&#039;&#039; הפרשת ההורמון גורמת להופעת סימני מין משניים, חיונית ליצירת תאי הזרע באבוביות הזרע ומעודדת את התפתחותם של צינוריות זרע באשכים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בנקבה&#039;&#039;&#039; הפרשת ההורמון במהלך המחזור החודשי מביאה להתפתחות הזקיק הראשוני הנמצא בשחלה וכן גורמת להפרשת ההורמון אסטרוגן מהזקיק הבשל. הפרשת האסטרוגן מביאה למגוון תהליכים פיסיולוגיים ביניהם - פרוליפרציה של תאי רירית הרחם (התחלקות), הרחבת כלי הדם ברחם והרחבת תאי האפיתל בנרתיק.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
השינוי ברמות ההורמון בשני המינים מבוקר ע&amp;quot;י מנגנון משוב שלילי המורכב משלושה מרכיבים: &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* סטרואידי המין מעכבים את הפרשת GnRH מההיפותלמוס המביא להפרשת FSH מההיפופיזה. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* סטרואידי המין מעכבים את הפרשת FSH מההיפופיזה.&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* תוצאת פעולת FSH מובילה לעיכוב הפרשת FSH מההיפופיזה. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בגבר הפרשת FSH מעוכבת על ידי ספירת זרע גבוהה הגורמת לאותם תאים המכילים רצפטור ל FSH ומביאים ליצירת תאי זרע (תאי sertoli) להפריש inhibin המעכב את התבטאות FSH.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בנשים inhibin B המופרש מהזקיקים הבשלים מביא לדעיכה ברמת FSH, זהו השלב הזקיקי בסוף הפאזה הפוליקולארית.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;StructureSection load=&#039;1XWD&#039; size=&#039;400&#039; side=&#039;right&#039; caption=&#039;FSH בסגול, צמוד לחלק מהצד החיצוני של הרצפטור (בכחול) שגובש עימו&#039; scene=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt; על החלבון &amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
ההורמון FSH הינו גליקופרוטאין המורכב משתי תתי יחידות שונות (הטרודימר): &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alfa_amino_acid_and_beta_light/4&#039;&amp;gt;תת יחידה α&amp;lt;/scene&amp;gt;  המורכבת מ-116 חומצות אמינו ומופיעה ביונקים שונים ובאדם המרכיבה חלבונים שונים כדוגמת הורמון המין LH (הורמון הפועל עם FSH) ו-TSH. מבנה תת יחידה זו הינו שמור מאוד באורגניזמים שונים דבר המעיד על חשיבות המבנה לתפקוד תקין החלבון.  &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Beta_amino_acid_and_alfa_light/4&#039;&amp;gt;תת יחידה β&amp;lt;/scene&amp;gt; המורכבת מ-129 חומצות אמינו ייחודית להורמון ובעלת אזור קושר רצפטור. הליגנד כולו הינו חלבון בן 245 חומצות אמינו ובעל מבנה אופייני לרצפטור. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* הרצפטור (אשר החלק החוץ תאי שלו גובש עם ההורמון) הוא מסוג חלבון G-Coupled Protein בעל מבנה אופייני של צד חוץ תאי קושר ליגנד, שבעה אזורים חוצי ממברנה ושרשרת מעבר אותות תוך תאית.  &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ניתן לאתר, כצפוי, את הרצפטור ל-FSH הן בתאי המטרה (הגונדות-שחלות ואשכים), אך גם בתאי בלוטת ההיפופיזה במוח המפרישים את ההורמון לזרם הדם, ואף בהיפותלמוס האחראי להפרשת GnRH המעורר את הפרשת ההורמון מההיפופיזה, זאת כחלק ממנגנון הבקרה (המשוב שלילי) על מידת הפרשת ההורמון.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt; הדגשים מבניים&amp;lt;/center&amp;gt; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כל תת יחידה, בין אם α או β, המרכיבה את הליגנד (ההורמון FSH)   מורכבת בעצמה משתי שרשראות:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
תת יחידה α של הליגנד בנויה משרשרת A, ומשרשרת D.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
תת יחידה β של הליגנד בנויה משרשרת B ומשרשרת E ובעלת מבנה מרחבי שניוני דומה למבנה השניוני של  תת יחידה α.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
המבנה המרחבי השניוני של ההורמון מבוסס  ברובו על משטחי β הנקראים sheet – β (המופיעים בצהוב), מעט מבנים סלילניים המכונים helix  - α וחיבורים מסתלסלים coiled coil. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
המבנה הרביעוני (מבנה מרחבי המכליל תתי יחידות שונות המרכיבות את החלבון) הינו בעל מבנה כשל גשר מקושת העוטף למעשה את הצד החוץ תאי של הרצפטור. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
המבנה המיוחד הזה נשמר ומתוחזק באמצעות קשרים די סולפידים רבים המייצבים את המולקולה. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
הקשר הזה, בין עצם נוכחות הקשרים הדיסולפידיים למבנה המרחבי של הליגנד, קושר למעשה מבנה לתפקוד, שכן המבנה המרחבי של ליגנד קשור הדוקות להתאמתו לקולטן (לרצפטור) שלו. עובדה זאת מסבירה את נוכחותם של 8 קשרים די סולפידיים (S-S)  שמורים, ואת שמירותן הגבוהה של חומצות האמינו מסוג ציסטאין (אשר &lt;br /&gt;
השייר שלהן מכיל גופרית) במולקולה. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ניתן להבחין בקלות שהקשרים הדיסולפידיים בהורמון רבים מאשר ברצפטור. עם זאת, ניתן לזהות ברצפטור אזורים בעלי חזרות רבות של החומצה האמינית לאוצין . אזורים אלו מכונים אזורים עשירים בלאוצין (או LRR-Leucine Rich Repeats). על אף שעימוד של FSH עם חלבונים זהים באורגניזמים מרוחקים פילוגנטית אינו &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מעיד על שמירות גבוהה של אזור זה ברצפטור, ניתן להבחין בקלות במבט שהאזור מתאפיין בחזרות רבות של לאוצין, ויתכן שעובדה זאת הביאה לסיווג האזור כ Receptor Domain (האזור הקושר בקולטן). &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
העמדות ההופכות את הליגנד לגליקופרוטאין הינן עמדות הגליקוזילציה (GlcNAc) המכילות את החומצה האמינית אספרגים (ASN). השייר של החומצה האמינית אספרגין מכיל חנקן בעמדה N4. חנקן זה קושר באופן קוולנטי את הפוליסאכאריד. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מיקום עמדות הגליקוזילציה:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ביחידה α – ח. אמינו 76, ו102. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ביחידה β – ח. אמינו 25, ו42. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
גליקוזילציה מסוג זה (GlcNAc) מאפיינת חלבונים מופרשים או קשורי ממברנה בעיקר באאוקריוטים, ואינה מופיעה כלל בבקטריות, כאשר סוג הגליקן הנקשר משתנה בין המינים. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
אתר זה הוא חשוב כי לעמדות העוברות N גליקוזילציה יש תפקידים חשובים עבור התא. הן תפקידים פנימיים כדוגמת השפעה על יציבות והמסיסות של המולקולה (בתנאי pH,וטמפ&#039; שונים) ואף תפקידים חיצוניים חשובים בתיוון אותות בין תאיים. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
מעניין שעמדות אלו, על אף תפקידן החשוב, לא מתאפיינות בשמירות גנטית גבוהה בין אורגניזמים רחוקים פילוגנטית. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alfa_amino_acid_and_beta_light/4&#039;&amp;gt;FSH - תת יחידה אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/A_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת A מתוך תת יחידה אלפא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/D_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת D מתוך תת יחידה אלפא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_alpha_unit/1&#039;&amp;gt;FSH - מבנה שניוני של תת יחידה אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alpha_unit_colored_elements/1&#039;&amp;gt;יחידה אלפא של הליגנד צבועה לפי יסודות &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_C}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_H}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_O}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_N}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_P}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_S}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_Se}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_Fe}}&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Beta_amino_acid_and_alfa_light/4&#039;&amp;gt;FSH - תת יחידה בטא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/B_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת B מתוך תת יחידה בטא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/E_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת E מתוך תת יחידה בטא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_beta_unit/1&#039;&amp;gt;FSH - מבנה שניוני של תת יחידה בטא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_light/4&#039;&amp;gt;FSH -  רצף חומצות האמינו של החלק המוצג החוץ תאי של הקולטן &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;FSH - הליגנד (בסגול) והרצפטור (בכחול) כפי שגובשו יחד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondry_structure_receptor/1&#039;&amp;gt;FSH - המבנה השניוני של החלק החוץ תאי המוצג של הרצפטור &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Receptor_ligand_evol_reserved/1&#039;&amp;gt;החלק החוץ תאי של הרצפטור כפי שגובש עם הליגנד צבוע על פי רמות שימור אבולוציוני&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_ConSurf}}&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Cysteine_residue_in_di_s-bond/1&#039;&amp;gt;ציסטאינים צבועים באדום בכל החלבון וגם הרצפטור שגובש &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Di-s_bonds_un_red/1&#039;&amp;gt;קשרים די סולפידיים באדום&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Ligand_on_receptor_scuffolding/1&#039;&amp;gt;ליגנד על שלד הרצפטור&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Ligand_amino_acid_seq/1&#039;&amp;gt;רצף חומצות האמינו של הליגנד &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Ligand_secondary_structure/1&#039;&amp;gt;FSH - המבנה השניוני&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Glycosylation_n_linked_asn/1&#039;&amp;gt;FSH - עמדות גליקוזילציה על אספרגין&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Receptor_domain_-_lrr/1&#039;&amp;gt;FSH - הDomain של הרצפטור&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;תסמונות ומחלות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
תהליך ההומיאוסטזיס שומר את רמות הFSH בטווח תקין באמצעות בקרה של משוב שלילי על ייצור והפרשת ההורמון,  עובדה זאת מאפשרת להשתמש ברמות ההורמון הנמדד בדם על מנת לזהות מצבים שאינם תקינים. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
לדוגמא:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* בנשים, רמות FSH ו-LH יכולים לסייע באבחנה בין כשל שחלתי ראשוני לבין כשל משני הנובע מאי תפקוד השחלות הנובע ממפגעים בלוטות יותרת המוח או ההיפותאלאמוס הגורמים לירידה ברמת FSH. עליה ברמת FSH ו-LH בדרך כלל משקפת כשל שחלתי ראשוני (primary gonadal failure), כגון אי-ייצור שחלות (ovarian agenesis) או כריתתן, אי סדירות כרומוזומאלית (כמו בתסמונת Turner עם חסר מלא או חלקי של אחד משני כרומוזומי X, וכשל בייצור זקיקים על ידי השחלות), נזק קרינתי או כימותרפי לשחלות.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* רמה מוגברת של FSH בגברים תבוא לביטוי במצבים כשל אשכים ראשוני, שיכול להיגרם כתוצאה מפגם מולד של ייצור אשכים (anorchia) או כתוצאה מפגיעה משנית הגורמת לנזק באשכים כגון סירוס. נזק התפתחותי לאשכים עלול להיגרם מאי-סדירות כרומוזומאלית כמו בתסמונת קליינפלטר (עם הפרעת XXY וייצור זעום אם בכלל של זרע), או סיבות מולדות אחרות לניוון אשכים. נזק נרכש לאשכים כגון זה הנגרם על ידי נגיף חזרת, חבלה טראומטית, נזקי קרינה, אלכוהוליזם, orchitis, תסמונת Reifenstein (מום מולד הכרוך באי-ייצור זרע), כימותרפיה, מחלה אוטואימונית, שאת מסוג seminoma, ענקוּת (acromegaly).&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* אם זאת רמות גבוהות של FSH לא בהכרח מעידות על מחלה - ולכן חשובה ההתייעצות עם רופא! מצב תקין לחלוטין המתאפיין ברמות גבוהות של FSH נמדד בדם לדוגמא הוא בעצם הגעה לגיל המעבר או מנפאוזה (גיל הפסקת הווסת). במצב זה יותרת המוח מייצרת כמויות לא מוגבלות של FSH כיוון שנפסק המשוב השלילי המגביל ייצור זה שהגיע בגיל הפוריות מהשחלות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ישנן שתי מחלות הנקשרות למוטציות שונות ברצפטור לFSH, אשר להן מופעים שונים בתכלית:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
*&amp;lt;U&amp;gt;	ODG1 - Ovarian dysgenesis 1, caused by mutation. &amp;lt;/U&amp;gt;&lt;br /&gt;
מחלה אוטוזומלית רצסיבית המאופיינת בהיעדר ווסת (primary), התפתחות ווריאבילית של סימני מין משניים, שחלות שלא התפתחו כהלכה ורמות גבוהות מאוד בסרום של הורמון מגרה זקיקים (FSH)   והורמון הגופיף הצהוב (LH). &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
*&amp;lt;U&amp;gt;	OHSS - Ovarian hyperstimulation syndrome, caused by mutations.&amp;lt;/U&amp;gt;&lt;br /&gt;
מחלה הנוצרת באופן ספונטני או כסיבוך איטרוגני של טיפול לעירור שחלתי הניתן במסגרת טיפולי הפריית מבחנה (IVF). הביטוי הקליני נע מכאב בטני וחוסר נוחות ועד הגדלה שחלתית ניכרת ונזילה מהנימים ומהשחלה. מצב זה עשוי לסכן חיים.הפתולוגיה המלווה את הסינדרום כוללת נוכחות של ריבוי ציסטות פוליקולריות מלאות בנוזל ומדממות בשילוב עם תאי הגופיף הצהוב. (hyperreactio luteinalis).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/StructureSection&amp;gt;&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
the use of JSmol in Proteopedia &amp;lt;ref&amp;gt;DOI 10.1002/ijch.201300024&amp;lt;/ref&amp;gt; or to the article describing Jmol &amp;lt;ref&amp;gt;PMID:21638687&amp;lt;/ref&amp;gt; to the rescue.&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;1XWD, Crystal Structure of Human Follicle Stimulating Hormone Complexed with its Receptor http://dx.doi.org/10.2210/pdb1xwd/pdb &amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה אלפא מידע מקיף, Glycoprotein hormones alpha chain http://www.uniprot.org/uniprot/P01215&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה בטא מידע מקיף, Follitropin subunit beta  http://www.uniprot.org/uniprot/P01225&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH רצפטור מידע מקיף, Follicle-stimulating hormone receptor   http://www.uniprot.org/uniprot/P23945&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;Structure–Function Relationships of Glycoprotein Hormones and Their Subunits’ Ancestors   https://doi.org/10.3389/fendo.2015.00026&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;references/&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Ofir Sigal</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2753920</id>
		<title>FSH (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2753920"/>
		<updated>2017-06-26T19:58:20Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Ofir Sigal: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;==FSH (Follicle Stimulating Hormone) הורמון מגרה זקיקים==&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 4em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;הורמון מגרה זקיקים (FSH – Follicle Stimulating Hormone) הינו&lt;br /&gt;
[http://www.infomed.co.il/definition-671/ גונדוטרופין] &lt;br /&gt;
הממלא תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה בבעלי חוליות. ההורמון  &lt;br /&gt;
  -מופרש בשני המינים על ידי תאים גונדוטרופיים בקדמת בלוטת יותרת המוח (היפופיזה).  הגונדות  &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A9%D7%9A אשך]&lt;br /&gt;
או &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%97%D7%9C%D7%94 שחלה]&lt;br /&gt;
הינן איברי המטרה שלו.&lt;br /&gt;
 על גביי קרום תאי המטרה קיים &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor/3&#039;&amp;gt;קולטן&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 להורמון זה.&lt;br /&gt;
הפרשת גונדוטרופינים, וביניהם FSH, מתחילה בעקבות הפרשת הורמון-משחרר-גונאדוטרופין (GnRH) מההיפותאלאמוס והשפעתו על בלוטת יותרת המוח.&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;פעילות וחשיבות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 4em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
רבייה - היכולת והאפשרות להעמדת צאצאים פוריים, המהווה אחת ממאפייני החיים. התפתחות מערכת הרבייה, הבשלתה ותפקודה התקין בעלי חשיבות רבה בהמשכיות המין. FSH הינו הורמון חשוב ביותר בעל תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה הן בנקבות והן בזכרים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ניתן ללמוד על חשיבותו הרבה באמצעות בחינת מגוון תפקודיו הביולוגיים וע&amp;quot;י התייחסות לרמה הגבוהה של שמירות מבנית שניכרת במבנה הליגנד והן בקולטן (רצפטור) במגוון מינים רחב.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;פעילות פיסיולוגית&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
[[Image:fsh feedback2.jpg|right|thumb|280px| תרשים משוב שלילי על הפרשת FSH ופעילותו הפיסיולוגית]]&lt;br /&gt;
FSH מווסת התפתחות ובשלות מינית, מעורר את הפרשרת סטרואידי המין - טסטוסטרון, אסטרוגן ופרוגסטרון מהשחלות והאשכים.&lt;br /&gt;
הפרשת ההורמון מביאה לתהליכם שונים בקרב שני המינים:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בזכר&#039;&#039;&#039; הפרשת ההורמון גורמת להופעת סימני מין משניים, חיונית ליצירת תאי הזרע באבוביות הזרע ומעודדת את התפתחותם של צינוריות זרע באשכים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בנקבה&#039;&#039;&#039; הפרשת ההורמון במהלך המחזור החודשי מביאה להתפתחות הזקיק הראשוני הנמצא בשחלה וכן גורמת להפרשת ההורמון אסטרוגן מהזקיק הבשל. הפרשת האסטרוגן מביאה למגוון תהליכים פיסיולוגיים ביניהם - פרוליפרציה של תאי רירית הרחם (התחלקות), הרחבת כלי הדם ברחם והרחבת תאי האפיתל בנרתיק.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
השינוי ברמות ההורמון בשני המינים מבוקר ע&amp;quot;י מנגנון משוב שלילי המורכב משלושה מרכיבים: &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* סטרואידי המין מעכבים את הפרשת GnRH מההיפותלמוס המביא להפרשת FSH מההיפופיזה. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* סטרואידי המין מעכבים את הפרשת FSH מההיפופיזה.&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* תוצאת פעולת FSH מובילה לעיכוב הפרשת FSH מההיפופיזה. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בגבר הפרשת FSH מעוכבת על ידי ספירת זרע גבוהה הגורמת לאותם תאים המכילים רצפטור ל FSH ומביאים ליצירת תאי זרע (תאי sertoli) להפריש inhibin המעכב את התבטאות FSH.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בנשים inhibin B המופרש מהזקיקים הבשלים מביא לדעיכה ברמת FSH, זהו השלב הזקיקי בסוף הפאזה הפוליקולארית.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;StructureSection load=&#039;1XWD&#039; size=&#039;400&#039; side=&#039;right&#039; caption=&#039;FSH בסגול, צמוד לחלק מהצד החיצוני של הרצפטור (בכחול) שגובש עימו&#039; scene=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt; על החלבון &amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
ההורמון FSH הינו גליקופרוטאין המורכב משתי תתי יחידות שונות (הטרודימר): &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alfa_amino_acid_and_beta_light/4&#039;&amp;gt;תת יחידה α&amp;lt;/scene&amp;gt;  המורכבת מ-116 חומצות אמינו ומופיעה ביונקים שונים ובאדם המרכיבה חלבונים שונים כדוגמת הורמון המין LH (הורמון הפועל עם FSH) ו-TSH. מבנה תת יחידה זו הינו שמור מאוד באורגניזמים שונים דבר המעיד על חשיבות המבנה לתפקוד תקין החלבון.  &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Beta_amino_acid_and_alfa_light/4&#039;&amp;gt;תת יחידה β&amp;lt;/scene&amp;gt; המורכבת מ-129 חומצות אמינו ייחודית להורמון ובעלת אזור קושר רצפטור. הליגנד כולו הינו חלבון בן 245 חומצות אמינו ובעל מבנה אופייני לרצפטור. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* הרצפטור (אשר החלק החוץ תאי שלו גובש עם ההורמון) הוא מסוג חלבון G-Coupled Protein בעל מבנה אופייני של צד חוץ תאי קושר ליגנד, שבעה אזורים חוצי ממברנה ושרשרת מעבר אותות תוך תאית.  &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ניתן לאתר, כצפוי, את הרצפטור ל-FSH הן בתאי המטרה (הגונדות-שחלות ואשכים), אך גם בתאי בלוטת ההיפופיזה במוח המפרישים את ההורמון לזרם הדם, ואף בהיפותלמוס האחראי להפרשת GnRH המעורר את הפרשת ההורמון מההיפופיזה, זאת כחלק ממנגנון הבקרה (המשוב שלילי) על מידת הפרשת ההורמון.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt; הדגשים מבניים&amp;lt;/center&amp;gt; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alfa_amino_acid_and_beta_light/4&#039;&amp;gt;FSH - תת יחידה אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/A_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת A מתוך תת יחידה אלפא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/D_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת D מתוך תת יחידה אלפא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_alpha_unit/1&#039;&amp;gt;FSH - מבנה שניוני של תת יחידה אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alpha_unit_colored_elements/1&#039;&amp;gt;יחידה אלפא של הליגנד צבועה לפי יסודות &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_C}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_H}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_O}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_N}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_P}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_S}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_Se}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_Fe}}&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Beta_amino_acid_and_alfa_light/4&#039;&amp;gt;FSH - תת יחידה בטא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/B_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת B מתוך תת יחידה בטא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/E_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת E מתוך תת יחידה בטא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_beta_unit/1&#039;&amp;gt;FSH - מבנה שניוני של תת יחידה בטא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_light/4&#039;&amp;gt;FSH -  רצף חומצות האמינו של החלק המוצג החוץ תאי של הקולטן &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;FSH - הליגנד (בסגול) והרצפטור (בכחול) כפי שגובשו יחד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondry_structure_receptor/1&#039;&amp;gt;FSH - המבנה השניוני של החלק החוץ תאי המוצג של הרצפטור &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Receptor_ligand_evol_reserved/1&#039;&amp;gt;החלק החוץ תאי של הרצפטור כפי שגובש עם הליגנד צבוע על פי רמות שימור אבולוציוני&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_ConSurf}}&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Cysteine_residue_in_di_s-bond/1&#039;&amp;gt;ציסטאינים צבועים באדום בכל החלבון וגם הרצפטור שגובש &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Di-s_bonds_un_red/1&#039;&amp;gt;קשרים די סולפידיים באדום&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Ligand_on_receptor_scuffolding/1&#039;&amp;gt;ליגנד על שלד הרצפטור&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Ligand_amino_acid_seq/1&#039;&amp;gt;רצף חומצות האמינו של הליגנד &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Ligand_secondary_structure/1&#039;&amp;gt;FSH - המבנה השניוני&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Glycosylation_n_linked_asn/1&#039;&amp;gt;FSH - עמדות גליקוזילציה על אספרגין&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Receptor_domain_-_lrr/1&#039;&amp;gt;FSH - הDomain של הרצפטור&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;תסמונות ומחלות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
תהליך ההומיאוסטזיס שומר את רמות הFSH בטווח תקין באמצעות בקרה של משוב שלילי על ייצור והפרשת ההורמון,  עובדה זאת מאפשרת להשתמש ברמות ההורמון הנמדד בדם על מנת לזהות מצבים שאינם תקינים. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
לדוגמא:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* בנשים, רמות FSH ו-LH יכולים לסייע באבחנה בין כשל שחלתי ראשוני לבין כשל משני הנובע מאי תפקוד השחלות הנובע ממפגעים בלוטות יותרת המוח או ההיפותאלאמוס הגורמים לירידה ברמת FSH. עליה ברמת FSH ו-LH בדרך כלל משקפת כשל שחלתי ראשוני (primary gonadal failure), כגון אי-ייצור שחלות (ovarian agenesis) או כריתתן, אי סדירות כרומוזומאלית (כמו בתסמונת Turner עם חסר מלא או חלקי של אחד משני כרומוזומי X, וכשל בייצור זקיקים על ידי השחלות), נזק קרינתי או כימותרפי לשחלות.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* רמה מוגברת של FSH בגברים תבוא לביטוי במצבים כשל אשכים ראשוני, שיכול להיגרם כתוצאה מפגם מולד של ייצור אשכים (anorchia) או כתוצאה מפגיעה משנית הגורמת לנזק באשכים כגון סירוס. נזק התפתחותי לאשכים עלול להיגרם מאי-סדירות כרומוזומאלית כמו בתסמונת קליינפלטר (עם הפרעת XXY וייצור זעום אם בכלל של זרע), או סיבות מולדות אחרות לניוון אשכים. נזק נרכש לאשכים כגון זה הנגרם על ידי נגיף חזרת, חבלה טראומטית, נזקי קרינה, אלכוהוליזם, orchitis, תסמונת Reifenstein (מום מולד הכרוך באי-ייצור זרע), כימותרפיה, מחלה אוטואימונית, שאת מסוג seminoma, ענקוּת (acromegaly).&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* אם זאת רמות גבוהות של FSH לא בהכרח מעידות על מחלה - ולכן חשובה ההתייעצות עם רופא! מצב תקין לחלוטין המתאפיין ברמות גבוהות של FSH נמדד בדם לדוגמא הוא בעצם הגעה לגיל המעבר או מנפאוזה (גיל הפסקת הווסת). במצב זה יותרת המוח מייצרת כמויות לא מוגבלות של FSH כיוון שנפסק המשוב השלילי המגביל ייצור זה שהגיע בגיל הפוריות מהשחלות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ישנן שתי מחלות הנקשרות למוטציות שונות ברצפטור לFSH, אשר להן מופעים שונים בתכלית:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
*&amp;lt;U&amp;gt;	ODG1 - Ovarian dysgenesis 1, caused by mutation. &amp;lt;/U&amp;gt;&lt;br /&gt;
מחלה אוטוזומלית רצסיבית המאופיינת בהיעדר ווסת (primary), התפתחות ווריאבילית של סימני מין משניים, שחלות שלא התפתחו כהלכה ורמות גבוהות מאוד בסרום של הורמון מגרה זקיקים (FSH)   והורמון הגופיף הצהוב (LH). &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
*&amp;lt;U&amp;gt;	OHSS - Ovarian hyperstimulation syndrome, caused by mutations.&amp;lt;/U&amp;gt;&lt;br /&gt;
מחלה הנוצרת באופן ספונטני או כסיבוך איטרוגני של טיפול לעירור שחלתי הניתן במסגרת טיפולי הפריית מבחנה (IVF). הביטוי הקליני נע מכאב בטני וחוסר נוחות ועד הגדלה שחלתית ניכרת ונזילה מהנימים ומהשחלה. מצב זה עשוי לסכן חיים.הפתולוגיה המלווה את הסינדרום כוללת נוכחות של ריבוי ציסטות פוליקולריות מלאות בנוזל ומדממות בשילוב עם תאי הגופיף הצהוב. (hyperreactio luteinalis).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/StructureSection&amp;gt;&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
the use of JSmol in Proteopedia &amp;lt;ref&amp;gt;DOI 10.1002/ijch.201300024&amp;lt;/ref&amp;gt; or to the article describing Jmol &amp;lt;ref&amp;gt;PMID:21638687&amp;lt;/ref&amp;gt; to the rescue.&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;1XWD, Crystal Structure of Human Follicle Stimulating Hormone Complexed with its Receptor http://dx.doi.org/10.2210/pdb1xwd/pdb &amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה אלפא מידע מקיף, Glycoprotein hormones alpha chain http://www.uniprot.org/uniprot/P01215&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה בטא מידע מקיף, Follitropin subunit beta  http://www.uniprot.org/uniprot/P01225&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH רצפטור מידע מקיף, Follicle-stimulating hormone receptor   http://www.uniprot.org/uniprot/P23945&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;Structure–Function Relationships of Glycoprotein Hormones and Their Subunits’ Ancestors   https://doi.org/10.3389/fendo.2015.00026&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;references/&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Ofir Sigal</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2753919</id>
		<title>FSH (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2753919"/>
		<updated>2017-06-26T19:34:26Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Ofir Sigal: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;==FSH (Follicle Stimulating Hormone) הורמון מגרה זקיקים==&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 4em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;הורמון מגרה זקיקים (FSH – Follicle Stimulating Hormone) הינו&lt;br /&gt;
[http://www.infomed.co.il/definition-671/ גונדוטרופין] &lt;br /&gt;
הממלא תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה בבעלי חוליות. ההורמון  &lt;br /&gt;
  -מופרש בשני המינים על ידי תאים גונדוטרופיים בקדמת בלוטת יותרת המוח (היפופיזה).  הגונדות  &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A9%D7%9A אשך]&lt;br /&gt;
או &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%97%D7%9C%D7%94 שחלה]&lt;br /&gt;
הינן איברי המטרה שלו.&lt;br /&gt;
 על גביי קרום תאי המטרה קיים &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor/3&#039;&amp;gt;קולטן&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 להורמון זה.&lt;br /&gt;
הפרשת גונדוטרופינים, וביניהם FSH, מתחילה בעקבות הפרשת הורמון-משחרר-גונאדוטרופין (GnRH) מההיפותאלאמוס והשפעתו על בלוטת יותרת המוח.&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;פעילות וחשיבות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 4em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
רבייה - היכולת והאפשרות להעמדת צאצאים פוריים, המהווה אחת ממאפייני החיים. התפתחות מערכת הרבייה, הבשלתה ותפקודה התקין בעלי חשיבות רבה בהמשכיות המין. FSH הינו הורמון חשוב ביותר בעל תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה הן בנקבות והן בזכרים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ניתן ללמוד על חשיבותו הרבה באמצעות בחינת מגוון תפקודיו הביולוגיים וע&amp;quot;י התייחסות לרמה הגבוהה של שמירות מבנית שניכרת במבנה הליגנד והן בקולטן (רצפטור) במגוון מינים רחב.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;פעילות פיסיולוגית&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
[[Image:fsh feedback2.jpg|right|thumb|280px| תרשים משוב שלילי על הפרשת FSH ופעילותו הפיסיולוגית]]&lt;br /&gt;
FSH מווסת התפתחות ובשלות מינית, מעורר את הפרשרת סטרואידי המין - טסטוסטרון, אסטרוגן ופרוגסטרון מהשחלות והאשכים.&lt;br /&gt;
הפרשת ההורמון מביאה לתהליכם שונים בקרב שני המינים:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בזכר&#039;&#039;&#039; הפרשת ההורמון גורמת להופעת סימני מין משניים, חיונית ליצירת תאי הזרע באבוביות הזרע ומעודדת את התפתחותם של צינוריות זרע באשכים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בנקבה&#039;&#039;&#039; הפרשת ההורמון במהלך המחזור החודשי מביאה להתפתחות הזקיק הראשוני הנמצא בשחלה וכן גורמת להפרשת ההורמון אסטרוגן מהזקיק הבשל. הפרשת האסטרוגן מביאה למגוון תהליכים פיסיולוגיים ביניהם - פרוליפרציה של תאי רירית הרחם (התחלקות), הרחבת כלי הדם ברחם והרחבת תאי האפיתל בנרתיק.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
השינוי ברמות ההורמון בשני המינים מבוקר ע&amp;quot;י מנגנון משוב שלילי המורכב משלושה מרכיבים: &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* סטרואידי המין מעכבים את הפרשת GnRH מההיפותלמוס המביא להפרשת FSH מההיפופיזה. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* סטרואידי המין מעכבים את הפרשת FSH מההיפופיזה.&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* תוצאת פעולת FSH מובילה לעיכוב הפרשת FSH מההיפופיזה. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בגבר הפרשת FSH מעוכבת על ידי ספירת זרע גבוהה הגורמת לאותם תאים המכילים רצפטור ל FSH ומביאים ליצירת תאי זרע (תאי sertoli) להפריש inhibin המעכב את התבטאות FSH.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בנשים inhibin B המופרש מהזקיקים הבשלים מביא לדעיכה ברמת FSH, זהו השלב הזקיקי בסוף הפאזה הפוליקולארית.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;StructureSection load=&#039;1XWD&#039; size=&#039;400&#039; side=&#039;right&#039; caption=&#039;FSH בסגול, צמוד לחלק מהצד החיצוני של הרצפטור (בכחול) שגובש עימו&#039; scene=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt; על החלבון &amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
ההורמון FSH הינו גליקופרוטאין המורכב משתי תתי יחידות שונות (הטרודימר): &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alfa_amino_acid_and_beta_light/4&#039;&amp;gt;תת יחידה α&amp;lt;/scene&amp;gt;  המורכבת מ-116 חומצות אמינו ומופיעה ביונקים שונים ובאדם המרכיבה חלבונים שונים כדוגמת הורמון המין LH (הורמון הפועל עם FSH) ו-TSH. מבנה תת יחידה זו הינו שמור מאוד באורגניזמים שונים דבר המעיד על חשיבות המבנה לתפקוד תקין החלבון.  &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Beta_amino_acid_and_alfa_light/4&#039;&amp;gt;תת יחידה β&amp;lt;/scene&amp;gt; המורכבת מ-129 חומצות אמינו ייחודית להורמון ובעלת אזור קושר רצפטור. הליגנד כולו הינו חלבון בן 245 חומצות אמינו ובעל מבנה אופייני לרצפטור. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* הרצפטור (אשר החלק החוץ תאי שלו גובש עם ההורמון) הוא מסוג חלבון G-Coupled Protein בעל מבנה אופייני של צד חוץ תאי קושר ליגנד, שבעה אזורים חוצי ממברנה ושרשרת מעבר אותות תוך תאית.  &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ניתן לאתר, כצפוי, את הרצפטור ל-FSH הן בתאי המטרה (הגונדות-שחלות ואשכים), אך גם בתאי בלוטת ההיפופיזה במוח המפרישים את ההורמון לזרם הדם, ואף בהיפותלמוס האחראי להפרשת GnRH המעורר את הפרשת ההורמון מההיפופיזה, זאת כחלק ממנגנון הבקרה (המשוב שלילי) על מידת הפרשת ההורמון.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt; הדגשים מבניים&amp;lt;/center&amp;gt; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alfa_amino_acid_and_beta_light/4&#039;&amp;gt;FSH - תת יחידה אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/A_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת A מתוך תת יחידה אלפא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/D_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת D מתוך תת יחידה אלפא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_alpha_unit/1&#039;&amp;gt;FSH - מבנה שניוני של תת יחידה אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alpha_unit_colored_elements/1&#039;&amp;gt;יחידה אלפא של הליגנד צבועה לפי יסודות &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_C}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_H}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_O}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_N}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_P}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_S}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_Se}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_Fe}}&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Beta_amino_acid_and_alfa_light/4&#039;&amp;gt;FSH - תת יחידה בטא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/B_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת B מתוך תת יחידה בטא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/E_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת E מתוך תת יחידה בטא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_beta_unit/1&#039;&amp;gt;FSH - מבנה שניוני של תת יחידה בטא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_light/4&#039;&amp;gt;FSH -  רצף חומצות האמינו של החלק המוצג החוץ תאי של הקולטן &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;FSH - הליגנד (בסגול) והרצפטור (בכחול) כפי שגובשו יחד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondry_structure_receptor/1&#039;&amp;gt;FSH - המבנה השניוני של החלק החוץ תאי המוצג של הרצפטור &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Receptor_ligand_evol_reserved/1&#039;&amp;gt;החלק החוץ תאי של הרצפטור כפי שגובש עם הליגנד צבוע על פי רמות שימור אבולוציוני&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_ConSurf}}&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Cysteine_residue_in_di_s-bond/1&#039;&amp;gt;ציסטאינים צבועים באדום בכל החלבון וגם הרצפטור שגובש &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Di-s_bonds_un_red/1&#039;&amp;gt;קשרים די סולפידיים באדום&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Ligand_on_receptor_scuffolding/1&#039;&amp;gt;ליגנד על שלד הרצפטור&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Ligand_amino_acid_seq/1&#039;&amp;gt;רצף חומצות האמינו של הליגנד &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Ligand_secondary_structure/1&#039;&amp;gt;FSH - המבנה השניוני&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Glycosylation_n_linked_asn/1&#039;&amp;gt;FSH - עמדות גליקוזילציה על אספרגין&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;תסמונות ומחלות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
תהליך ההומיאוסטזיס שומר את רמות הFSH בטווח תקין באמצעות בקרה של משוב שלילי על ייצור והפרשת ההורמון,  עובדה זאת מאפשרת להשתמש ברמות ההורמון הנמדד בדם על מנת לזהות מצבים שאינם תקינים. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
לדוגמא:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* בנשים, רמות FSH ו-LH יכולים לסייע באבחנה בין כשל שחלתי ראשוני לבין כשל משני הנובע מאי תפקוד השחלות הנובע ממפגעים בלוטות יותרת המוח או ההיפותאלאמוס הגורמים לירידה ברמת FSH. עליה ברמת FSH ו-LH בדרך כלל משקפת כשל שחלתי ראשוני (primary gonadal failure), כגון אי-ייצור שחלות (ovarian agenesis) או כריתתן, אי סדירות כרומוזומאלית (כמו בתסמונת Turner עם חסר מלא או חלקי של אחד משני כרומוזומי X, וכשל בייצור זקיקים על ידי השחלות), נזק קרינתי או כימותרפי לשחלות.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* רמה מוגברת של FSH בגברים תבוא לביטוי במצבים כשל אשכים ראשוני, שיכול להיגרם כתוצאה מפגם מולד של ייצור אשכים (anorchia) או כתוצאה מפגיעה משנית הגורמת לנזק באשכים כגון סירוס. נזק התפתחותי לאשכים עלול להיגרם מאי-סדירות כרומוזומאלית כמו בתסמונת קליינפלטר (עם הפרעת XXY וייצור זעום אם בכלל של זרע), או סיבות מולדות אחרות לניוון אשכים. נזק נרכש לאשכים כגון זה הנגרם על ידי נגיף חזרת, חבלה טראומטית, נזקי קרינה, אלכוהוליזם, orchitis, תסמונת Reifenstein (מום מולד הכרוך באי-ייצור זרע), כימותרפיה, מחלה אוטואימונית, שאת מסוג seminoma, ענקוּת (acromegaly).&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* אם זאת רמות גבוהות של FSH לא בהכרח מעידות על מחלה - ולכן חשובה ההתייעצות עם רופא! מצב תקין לחלוטין המתאפיין ברמות גבוהות של FSH נמדד בדם לדוגמא הוא בעצם הגעה לגיל המעבר או מנפאוזה (גיל הפסקת הווסת). במצב זה יותרת המוח מייצרת כמויות לא מוגבלות של FSH כיוון שנפסק המשוב השלילי המגביל ייצור זה שהגיע בגיל הפוריות מהשחלות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ישנן שתי מחלות הנקשרות למוטציות שונות ברצפטור לFSH, אשר להן מופעים שונים בתכלית:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
*&amp;lt;U&amp;gt;	ODG1 - Ovarian dysgenesis 1, caused by mutation. &amp;lt;/U&amp;gt;&lt;br /&gt;
מחלה אוטוזומלית רצסיבית המאופיינת בהיעדר ווסת (primary), התפתחות ווריאבילית של סימני מין משניים, שחלות שלא התפתחו כהלכה ורמות גבוהות מאוד בסרום של הורמון מגרה זקיקים (FSH)   והורמון הגופיף הצהוב (LH). &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
*&amp;lt;U&amp;gt;	OHSS - Ovarian hyperstimulation syndrome, caused by mutations.&amp;lt;/U&amp;gt;&lt;br /&gt;
מחלה הנוצרת באופן ספונטני או כסיבוך איטרוגני של טיפול לעירור שחלתי הניתן במסגרת טיפולי הפריית מבחנה (IVF). הביטוי הקליני נע מכאב בטני וחוסר נוחות ועד הגדלה שחלתית ניכרת ונזילה מהנימים ומהשחלה. מצב זה עשוי לסכן חיים.הפתולוגיה המלווה את הסינדרום כוללת נוכחות של ריבוי ציסטות פוליקולריות מלאות בנוזל ומדממות בשילוב עם תאי הגופיף הצהוב. (hyperreactio luteinalis).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/StructureSection&amp;gt;&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
the use of JSmol in Proteopedia &amp;lt;ref&amp;gt;DOI 10.1002/ijch.201300024&amp;lt;/ref&amp;gt; or to the article describing Jmol &amp;lt;ref&amp;gt;PMID:21638687&amp;lt;/ref&amp;gt; to the rescue.&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;1XWD, Crystal Structure of Human Follicle Stimulating Hormone Complexed with its Receptor http://dx.doi.org/10.2210/pdb1xwd/pdb &amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה אלפא מידע מקיף, Glycoprotein hormones alpha chain http://www.uniprot.org/uniprot/P01215&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה בטא מידע מקיף, Follitropin subunit beta  http://www.uniprot.org/uniprot/P01225&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH רצפטור מידע מקיף, Follicle-stimulating hormone receptor   http://www.uniprot.org/uniprot/P23945&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;Structure–Function Relationships of Glycoprotein Hormones and Their Subunits’ Ancestors   https://doi.org/10.3389/fendo.2015.00026&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;references/&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Ofir Sigal</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2753918</id>
		<title>FSH (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2753918"/>
		<updated>2017-06-26T18:46:58Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Ofir Sigal: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;==FSH (Follicle Stimulating Hormone) הורמון מגרה זקיקים==&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 4em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;הורמון מגרה זקיקים (FSH – Follicle Stimulating Hormone) הינו&lt;br /&gt;
[http://www.infomed.co.il/definition-671/ גונדוטרופין] &lt;br /&gt;
הממלא תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה בבעלי חוליות. ההורמון  &lt;br /&gt;
  -מופרש בשני המינים על ידי תאים גונדוטרופיים בקדמת בלוטת יותרת המוח (היפופיזה).  הגונדות  &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A9%D7%9A אשך]&lt;br /&gt;
או &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%97%D7%9C%D7%94 שחלה]&lt;br /&gt;
הינן איברי המטרה שלו.&lt;br /&gt;
 על גביי קרום תאי המטרה קיים &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor/3&#039;&amp;gt;קולטן&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 להורמון זה.&lt;br /&gt;
הפרשת גונדוטרופינים, וביניהם FSH, מתחילה בעקבות הפרשת הורמון-משחרר-גונאדוטרופין (GnRH) מההיפותאלאמוס והשפעתו על בלוטת יותרת המוח.&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;פעילות וחשיבות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 4em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
רבייה - היכולת והאפשרות להעמדת צאצאים פוריים, המהווה אחת ממאפייני החיים. התפתחות מערכת הרבייה, הבשלתה ותפקודה התקין בעלי חשיבות רבה בהמשכיות המין. FSH הינו הורמון חשוב ביותר בעל תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה הן בנקבות והן בזכרים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ניתן ללמוד על חשיבותו הרבה באמצעות בחינת מגוון תפקודיו הביולוגיים וע&amp;quot;י התייחסות לרמה הגבוהה של שמירות מבנית שניכרת במבנה הליגנד והן בקולטן (רצפטור) במגוון מינים רחב.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;פעילות פיסיולוגית&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
[[Image:fsh feedback2.jpg|right|thumb|280px| תרשים משוב שלילי על הפרשת FSH ופעילותו הפיסיולוגית]]&lt;br /&gt;
FSH מווסת התפתחות ובשלות מינית, מעורר את הפרשרת סטרואידי המין - טסטוסטרון, אסטרוגן ופרוגסטרון מהשחלות והאשכים.&lt;br /&gt;
הפרשת ההורמון מביאה לתהליכם שונים בקרב שני המינים:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בזכר&#039;&#039;&#039; הפרשת ההורמון גורמת להופעת סימני מין משניים, חיונית ליצירת תאי הזרע באבוביות הזרע ומעודדת את התפתחותם של צינוריות זרע באשכים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בנקבה&#039;&#039;&#039; הפרשת ההורמון במהלך המחזור החודשי מביאה להתפתחות הזקיק הראשוני הנמצא בשחלה וכן גורמת להפרשת ההורמון אסטרוגן מהזקיק הבשל. הפרשת האסטרוגן מביאה למגוון תהליכים פיסיולוגיים ביניהם - פרוליפרציה של תאי רירית הרחם (התחלקות), הרחבת כלי הדם ברחם והרחבת תאי האפיתל בנרתיק.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
השינוי ברמות ההורמון בשני המינים מבוקר ע&amp;quot;י מנגנון משוב שלילי המורכב משלושה מרכיבים: &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* סטרואידי המין מעכבים את הפרשת GnRH מההיפותלמוס המביא להפרשת FSH מההיפופיזה. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* סטרואידי המין מעכבים את הפרשת FSH מההיפופיזה.&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* תוצאת פעולת FSH מובילה לעיכוב הפרשת FSH מההיפופיזה. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בגבר הפרשת FSH מעוכבת על ידי ספירת זרע גבוהה הגורמת לאותם תאים המכילים רצפטור ל FSH ומביאים ליצירת תאי זרע (תאי sertoli) להפריש inhibin המעכב את התבטאות FSH.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בנשים inhibin B המופרש מהזקיקים הבשלים מביא לדעיכה ברמת FSH, זהו השלב הזקיקי בסוף הפאזה הפוליקולארית.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;StructureSection load=&#039;1XWD&#039; size=&#039;400&#039; side=&#039;right&#039; caption=&#039;FSH בסגול, צמוד לחלק מהצד החיצוני של הרצפטור (בכחול) שגובש עימו&#039; scene=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt; על החלבון &amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
ההורמון FSH הינו גליקופרוטאין המורכב משתי תתי יחידות שונות (הטרודימר): &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alfa_amino_acid_and_beta_light/4&#039;&amp;gt;תת יחידה α&amp;lt;/scene&amp;gt;  המורכבת מ-116 חומצות אמינו ומופיעה ביונקים שונים ובאדם המרכיבה חלבונים שונים כדוגמת הורמון המין LH (הורמון הפועל עם FSH) ו-TSH. מבנה תת יחידה זו הינו שמור מאוד באורגניזמים שונים דבר המעיד על חשיבות המבנה לתפקוד תקין החלבון.  &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Beta_amino_acid_and_alfa_light/4&#039;&amp;gt;תת יחידה β&amp;lt;/scene&amp;gt; המורכבת מ-129 חומצות אמינו ייחודית להורמון ובעלת אזור קושר רצפטור. הליגנד כולו הינו חלבון בן 245 חומצות אמינו ובעל מבנה אופייני לרצפטור. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* הרצפטור (אשר החלק החוץ תאי שלו גובש עם ההורמון) הוא מסוג חלבון G-Coupled Protein בעל מבנה אופייני של צד חוץ תאי קושר ליגנד, שבעה אזורים חוצי ממברנה ושרשרת מעבר אותות תוך תאית.  &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ניתן לאתר, כצפוי, את הרצפטור ל-FSH הן בתאי המטרה (הגונדות-שחלות ואשכים), אך גם בתאי בלוטת ההיפופיזה במוח המפרישים את ההורמון לזרם הדם, ואף בהיפותלמוס האחראי להפרשת GnRH המעורר את הפרשת ההורמון מההיפופיזה, זאת כחלק ממנגנון הבקרה (המשוב שלילי) על מידת הפרשת ההורמון.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt; הדגשים מבניים&amp;lt;/center&amp;gt; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alfa_amino_acid_and_beta_light/4&#039;&amp;gt;FSH - תת יחידה אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/A_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת A מתוך תת יחידה אלפא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/D_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת D מתוך תת יחידה אלפא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_alpha_unit/1&#039;&amp;gt;FSH - מבנה שניוני של תת יחידה אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alpha_unit_colored_elements/1&#039;&amp;gt;יחידה אלפא של הליגנד צבועה לפי יסודות &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_C}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_H}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_O}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_N}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_P}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_S}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_Se}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_Fe}}&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Beta_amino_acid_and_alfa_light/4&#039;&amp;gt;FSH - תת יחידה בטא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/B_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת B מתוך תת יחידה בטא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/E_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת E מתוך תת יחידה בטא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_beta_unit/1&#039;&amp;gt;FSH - מבנה שניוני של תת יחידה בטא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_light/4&#039;&amp;gt;FSH -  רצף חומצות האמינו של החלק המוצג החוץ תאי של הקולטן &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;FSH - הליגנד (בסגול) והרצפטור (בכחול) כפי שגובשו יחד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondry_structure_receptor/1&#039;&amp;gt;FSH - המבנה השניוני של החלק החוץ תאי המוצג של הרצפטור &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Receptor_ligand_evol_reserved/1&#039;&amp;gt;החלק החוץ תאי של הרצפטור כפי שגובש עם הליגנד צבוע על פי רמות שימור אבולוציוני&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_ConSurf}}&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Cysteine_residue_in_di_s-bond/1&#039;&amp;gt;ציסטאינים צבועים באדום בכל החלבון וגם הרצפטור שגובש &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Di-s_bonds_un_red/1&#039;&amp;gt;קשרים די סולפידיים באדום&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Ligand_on_receptor_scuffolding/1&#039;&amp;gt;ליגנד על שלד הרצפטור&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Ligand_amino_acid_seq/1&#039;&amp;gt;רצף חומצות האמינו של הליגנד &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Ligand_secondary_structure/1&#039;&amp;gt;FSH - המבנה השניוני&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;תסמונות ומחלות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
תהליך ההומיאוסטזיס שומר את רמות הFSH בטווח תקין באמצעות בקרה של משוב שלילי על ייצור והפרשת ההורמון,  עובדה זאת מאפשרת להשתמש ברמות ההורמון הנמדד בדם על מנת לזהות מצבים שאינם תקינים. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
לדוגמא:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* בנשים, רמות FSH ו-LH יכולים לסייע באבחנה בין כשל שחלתי ראשוני לבין כשל משני הנובע מאי תפקוד השחלות הנובע ממפגעים בלוטות יותרת המוח או ההיפותאלאמוס הגורמים לירידה ברמת FSH. עליה ברמת FSH ו-LH בדרך כלל משקפת כשל שחלתי ראשוני (primary gonadal failure), כגון אי-ייצור שחלות (ovarian agenesis) או כריתתן, אי סדירות כרומוזומאלית (כמו בתסמונת Turner עם חסר מלא או חלקי של אחד משני כרומוזומי X, וכשל בייצור זקיקים על ידי השחלות), נזק קרינתי או כימותרפי לשחלות.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* רמה מוגברת של FSH בגברים תבוא לביטוי במצבים כשל אשכים ראשוני, שיכול להיגרם כתוצאה מפגם מולד של ייצור אשכים (anorchia) או כתוצאה מפגיעה משנית הגורמת לנזק באשכים כגון סירוס. נזק התפתחותי לאשכים עלול להיגרם מאי-סדירות כרומוזומאלית כמו בתסמונת קליינפלטר (עם הפרעת XXY וייצור זעום אם בכלל של זרע), או סיבות מולדות אחרות לניוון אשכים. נזק נרכש לאשכים כגון זה הנגרם על ידי נגיף חזרת, חבלה טראומטית, נזקי קרינה, אלכוהוליזם, orchitis, תסמונת Reifenstein (מום מולד הכרוך באי-ייצור זרע), כימותרפיה, מחלה אוטואימונית, שאת מסוג seminoma, ענקוּת (acromegaly).&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* אם זאת רמות גבוהות של FSH לא בהכרח מעידות על מחלה - ולכן חשובה ההתייעצות עם רופא! מצב תקין לחלוטין המתאפיין ברמות גבוהות של FSH נמדד בדם לדוגמא הוא בעצם הגעה לגיל המעבר או מנפאוזה (גיל הפסקת הווסת). במצב זה יותרת המוח מייצרת כמויות לא מוגבלות של FSH כיוון שנפסק המשוב השלילי המגביל ייצור זה שהגיע בגיל הפוריות מהשחלות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ישנן שתי מחלות הנקשרות למוטציות שונות ברצפטור לFSH, אשר להן מופעים שונים בתכלית:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
*&amp;lt;U&amp;gt;	ODG1 - Ovarian dysgenesis 1, caused by mutation. &amp;lt;/U&amp;gt;&lt;br /&gt;
מחלה אוטוזומלית רצסיבית המאופיינת בהיעדר ווסת (primary), התפתחות ווריאבילית של סימני מין משניים, שחלות שלא התפתחו כהלכה ורמות גבוהות מאוד בסרום של הורמון מגרה זקיקים (FSH)   והורמון הגופיף הצהוב (LH). &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
*&amp;lt;U&amp;gt;	OHSS - Ovarian hyperstimulation syndrome, caused by mutations.&amp;lt;/U&amp;gt;&lt;br /&gt;
מחלה הנוצרת באופן ספונטני או כסיבוך איטרוגני של טיפול לעירור שחלתי הניתן במסגרת טיפולי הפריית מבחנה (IVF). הביטוי הקליני נע מכאב בטני וחוסר נוחות ועד הגדלה שחלתית ניכרת ונזילה מהנימים ומהשחלה. מצב זה עשוי לסכן חיים.הפתולוגיה המלווה את הסינדרום כוללת נוכחות של ריבוי ציסטות פוליקולריות מלאות בנוזל ומדממות בשילוב עם תאי הגופיף הצהוב. (hyperreactio luteinalis).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/StructureSection&amp;gt;&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
the use of JSmol in Proteopedia &amp;lt;ref&amp;gt;DOI 10.1002/ijch.201300024&amp;lt;/ref&amp;gt; or to the article describing Jmol &amp;lt;ref&amp;gt;PMID:21638687&amp;lt;/ref&amp;gt; to the rescue.&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;1XWD, Crystal Structure of Human Follicle Stimulating Hormone Complexed with its Receptor http://dx.doi.org/10.2210/pdb1xwd/pdb &amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה אלפא מידע מקיף, Glycoprotein hormones alpha chain http://www.uniprot.org/uniprot/P01215&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה בטא מידע מקיף, Follitropin subunit beta  http://www.uniprot.org/uniprot/P01225&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH רצפטור מידע מקיף, Follicle-stimulating hormone receptor   http://www.uniprot.org/uniprot/P23945&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;Structure–Function Relationships of Glycoprotein Hormones and Their Subunits’ Ancestors   https://doi.org/10.3389/fendo.2015.00026&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;references/&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Ofir Sigal</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2753917</id>
		<title>FSH (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2753917"/>
		<updated>2017-06-26T18:34:31Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Ofir Sigal: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;==FSH (Follicle Stimulating Hormone) הורמון מגרה זקיקים==&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 4em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;הורמון מגרה זקיקים (FSH – Follicle Stimulating Hormone) הינו&lt;br /&gt;
[http://www.infomed.co.il/definition-671/ גונדוטרופין] &lt;br /&gt;
הממלא תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה בבעלי חוליות. ההורמון  &lt;br /&gt;
  -מופרש בשני המינים על ידי תאים גונדוטרופיים בקדמת בלוטת יותרת המוח (היפופיזה).  הגונדות  &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A9%D7%9A אשך]&lt;br /&gt;
או &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%97%D7%9C%D7%94 שחלה]&lt;br /&gt;
הינן איברי המטרה שלו.&lt;br /&gt;
 על גביי קרום תאי המטרה קיים &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor/3&#039;&amp;gt;קולטן&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 להורמון זה.&lt;br /&gt;
הפרשת גונדוטרופינים, וביניהם FSH, מתחילה בעקבות הפרשת הורמון-משחרר-גונאדוטרופין (GnRH) מההיפותאלאמוס והשפעתו על בלוטת יותרת המוח.&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;פעילות וחשיבות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 4em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
רבייה - היכולת והאפשרות להעמדת צאצאים פוריים, המהווה אחת ממאפייני החיים. התפתחות מערכת הרבייה, הבשלתה ותפקודה התקין בעלי חשיבות רבה בהמשכיות המין. FSH הינו הורמון חשוב ביותר בעל תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה הן בנקבות והן בזכרים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ניתן ללמוד על חשיבותו הרבה באמצעות בחינת מגוון תפקודיו הביולוגיים וע&amp;quot;י התייחסות לרמה הגבוהה של שמירות מבנית שניכרת במבנה הליגנד והן בקולטן (רצפטור) במגוון מינים רחב.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;פעילות פיסיולוגית&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
[[Image:fsh feedback2.jpg|right|thumb|280px| תרשים משוב שלילי על הפרשת FSH ופעילותו הפיסיולוגית]]&lt;br /&gt;
FSH מווסת התפתחות ובשלות מינית, מעורר את הפרשרת סטרואידי המין - טסטוסטרון, אסטרוגן ופרוגסטרון מהשחלות והאשכים.&lt;br /&gt;
הפרשת ההורמון מביאה לתהליכם שונים בקרב שני המינים:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בזכר&#039;&#039;&#039; הפרשת ההורמון גורמת להופעת סימני מין משניים, חיונית ליצירת תאי הזרע באבוביות הזרע ומעודדת את התפתחותם של צינוריות זרע באשכים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בנקבה&#039;&#039;&#039; הפרשת ההורמון במהלך המחזור החודשי מביאה להתפתחות הזקיק הראשוני הנמצא בשחלה וכן גורמת להפרשת ההורמון אסטרוגן מהזקיק הבשל. הפרשת האסטרוגן מביאה למגוון תהליכים פיסיולוגיים ביניהם - פרוליפרציה של תאי רירית הרחם (התחלקות), הרחבת כלי הדם ברחם והרחבת תאי האפיתל בנרתיק.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
השינוי ברמות ההורמון בשני המינים מבוקר ע&amp;quot;י מנגנון משוב שלילי המורכב משלושה מרכיבים: &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* סטרואידי המין מעכבים את הפרשת GnRH מההיפותלמוס המביא להפרשת FSH מההיפופיזה. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* סטרואידי המין מעכבים את הפרשת FSH מההיפופיזה.&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* תוצאת פעולת FSH מובילה לעיכוב הפרשת FSH מההיפופיזה. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בגבר הפרשת FSH מעוכבת על ידי ספירת זרע גבוהה הגורמת לאותם תאים המכילים רצפטור ל FSH ומביאים ליצירת תאי זרע (תאי sertoli) להפריש inhibin המעכב את התבטאות FSH.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בנשים inhibin B המופרש מהזקיקים הבשלים מביא לדעיכה ברמת FSH, זהו השלב הזקיקי בסוף הפאזה הפוליקולארית.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;StructureSection load=&#039;1XWD&#039; size=&#039;400&#039; side=&#039;right&#039; caption=&#039;FSH בסגול, צמוד לחלק מהצד החיצוני של הרצפטור (בכחול) שגובש עימו&#039; scene=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt; על החלבון &amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
ההורמון FSH הינו גליקופרוטאין המורכב משתי תתי יחידות שונות (הטרודימר): &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alfa_amino_acid_and_beta_light/4&#039;&amp;gt;תת יחידה α&amp;lt;/scene&amp;gt;  המורכבת מ-116 חומצות אמינו ומופיעה ביונקים שונים ובאדם המרכיבה חלבונים שונים כדוגמת הורמון המין LH (הורמון הפועל עם FSH) ו-TSH. מבנה תת יחידה זו הינו שמור מאוד באורגניזמים שונים דבר המעיד על חשיבות המבנה לתפקוד תקין החלבון.  &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Beta_amino_acid_and_alfa_light/4&#039;&amp;gt;תת יחידה β&amp;lt;/scene&amp;gt; המורכבת מ-129 חומצות אמינו ייחודית להורמון ובעלת אזור קושר רצפטור. הליגנד כולו הינו חלבון בן 245 חומצות אמינו ובעל מבנה אופייני לרצפטור. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* הרצפטור (אשר החלק החוץ תאי שלו גובש עם ההורמון) הוא מסוג חלבון G-Coupled Protein בעל מבנה אופייני של צד חוץ תאי קושר ליגנד, שבעה אזורים חוצי ממברנה ושרשרת מעבר אותות תוך תאית.  &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ניתן לאתר, כצפוי, את הרצפטור ל-FSH הן בתאי המטרה (הגונדות-שחלות ואשכים), אך גם בתאי בלוטת ההיפופיזה במוח המפרישים את ההורמון לזרם הדם, ואף בהיפותלמוס האחראי להפרשת GnRH המעורר את הפרשת ההורמון מההיפופיזה, זאת כחלק ממנגנון הבקרה (המשוב שלילי) על מידת הפרשת ההורמון.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt; הדגשים מבניים&amp;lt;/center&amp;gt; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alfa_amino_acid_and_beta_light/4&#039;&amp;gt;FSH - תת יחידה אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/A_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת A מתוך תת יחידה אלפא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/D_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת D מתוך תת יחידה אלפא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_alpha_unit/1&#039;&amp;gt;FSH - מבנה שניוני של תת יחידה אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alpha_unit_colored_elements/1&#039;&amp;gt;יחידה אלפא של הליגנד צבועה לפי יסודות &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_C}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_H}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_O}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_N}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_P}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_S}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_Se}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_Fe}}&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Beta_amino_acid_and_alfa_light/4&#039;&amp;gt;FSH - תת יחידה בטא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/B_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת B מתוך תת יחידה בטא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/E_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת E מתוך תת יחידה בטא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_beta_unit/1&#039;&amp;gt;FSH - מבנה שניוני של תת יחידה בטא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_light/4&#039;&amp;gt;FSH -  רצף חומצות האמינו של החלק המוצג החוץ תאי של הקולטן &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;FSH - הליגנד (בסגול) והרצפטור (בכחול) כפי שגובשו יחד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondry_structure_receptor/1&#039;&amp;gt;FSH - המבנה השניוני של החלק החוץ תאי המוצג של הרצפטור &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Receptor_ligand_evol_reserved/1&#039;&amp;gt;החלק החוץ תאי של הרצפטור כפי שגובש עם הליגנד צבוע על פי רמות שימור אבולוציוני&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_ConSurf}}&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Cysteine_residue_in_di_s-bond/1&#039;&amp;gt;ציסטאינים צבועים באדום בכל החלבון וגם הרצפטור שגובש &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Di-s_bonds_un_red/1&#039;&amp;gt;קשרים די סולפידיים באדום&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Ligand_on_receptor_scuffolding/1&#039;&amp;gt;ליגנד על שלד הרצפטור&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Ligand_amino_acid_seq/1&#039;&amp;gt;רצף חומצות האמינו של הליגנד &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Ligand_secondary_structure/1&#039;&amp;gt;FSH - המבנה השניוני&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;תסמונות ומחלות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ישנן שתי מחלות הנקשרות למוטציות שונות ברצפטור לFSH, אשר להן מופעים שונים בתכלית:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
*&amp;lt;U&amp;gt;	ODG1 - Ovarian dysgenesis 1, caused by mutation. &amp;lt;/U&amp;gt;&lt;br /&gt;
מחלה אוטוזומלית רצסיבית המאופיינת בהיעדר ווסת (primary), התפתחות ווריאבילית של סימני מין משניים, שחלות שלא התפתחו כהלכה ורמות גבוהות מאוד בסרום של הורמון מגרה זקיקים (FSH)   והורמון הגופיף הצהוב (LH). &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&amp;lt;U&amp;gt;	OHSS - Ovarian hyperstimulation syndrome, caused by mutations.&amp;lt;/U&amp;gt;&lt;br /&gt;
מחלה הנוצרת באופן ספונטני או כסיבוך איטרוגני של טיפול לעירור שחלתי הניתן במסגרת טיפולי הפריית מבחנה (IVF). הביטוי הקליני נע מכאב בטני וחוסר נוחות ועד הגדלה שחלתית ניכרת ונזילה מהנימים ומהשחלה. מצב זה עשוי לסכן חיים.הפתולוגיה המלווה את הסינדרום כוללת נוכחות של ריבוי ציסטות פוליקולריות מלאות בנוזל ומדממות בשילוב עם תאי הגופיף הצהוב. (hyperreactio luteinalis).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/StructureSection&amp;gt;&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
the use of JSmol in Proteopedia &amp;lt;ref&amp;gt;DOI 10.1002/ijch.201300024&amp;lt;/ref&amp;gt; or to the article describing Jmol &amp;lt;ref&amp;gt;PMID:21638687&amp;lt;/ref&amp;gt; to the rescue.&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;1XWD, Crystal Structure of Human Follicle Stimulating Hormone Complexed with its Receptor http://dx.doi.org/10.2210/pdb1xwd/pdb &amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה אלפא מידע מקיף, Glycoprotein hormones alpha chain http://www.uniprot.org/uniprot/P01215&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה בטא מידע מקיף, Follitropin subunit beta  http://www.uniprot.org/uniprot/P01225&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH רצפטור מידע מקיף, Follicle-stimulating hormone receptor   http://www.uniprot.org/uniprot/P23945&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;Structure–Function Relationships of Glycoprotein Hormones and Their Subunits’ Ancestors   https://doi.org/10.3389/fendo.2015.00026&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;references/&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Ofir Sigal</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2753916</id>
		<title>FSH (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2753916"/>
		<updated>2017-06-26T18:29:38Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Ofir Sigal: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;==FSH (Follicle Stimulating Hormone) הורמון מגרה זקיקים==&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 4em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;הורמון מגרה זקיקים (FSH – Follicle Stimulating Hormone) הינו&lt;br /&gt;
[http://www.infomed.co.il/definition-671/ גונדוטרופין] &lt;br /&gt;
הממלא תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה בבעלי חוליות. ההורמון  &lt;br /&gt;
  -מופרש בשני המינים על ידי תאים גונדוטרופיים בקדמת בלוטת יותרת המוח (היפופיזה).  הגונדות  &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A9%D7%9A אשך]&lt;br /&gt;
או &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%97%D7%9C%D7%94 שחלה]&lt;br /&gt;
הינן איברי המטרה שלו.&lt;br /&gt;
 על גביי קרום תאי המטרה קיים &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor/3&#039;&amp;gt;קולטן&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 להורמון זה.&lt;br /&gt;
הפרשת גונדוטרופינים, וביניהם FSH, מתחילה בעקבות הפרשת הורמון-משחרר-גונאדוטרופין (GnRH) מההיפותאלאמוס והשפעתו על בלוטת יותרת המוח.&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;פעילות וחשיבות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 4em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
רבייה - היכולת והאפשרות להעמדת צאצאים פוריים, המהווה אחת ממאפייני החיים. התפתחות מערכת הרבייה, הבשלתה ותפקודה התקין בעלי חשיבות רבה בהמשכיות המין. FSH הינו הורמון חשוב ביותר בעל תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה הן בנקבות והן בזכרים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ניתן ללמוד על חשיבותו הרבה באמצעות בחינת מגוון תפקודיו הביולוגיים וע&amp;quot;י התייחסות לרמה הגבוהה של שמירות מבנית שניכרת במבנה הליגנד והן בקולטן (רצפטור) במגוון מינים רחב.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;פעילות פיסיולוגית&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
[[Image:fsh feedback2.jpg|right|thumb|280px| תרשים משוב שלילי על הפרשת FSH ופעילותו הפיסיולוגית]]&lt;br /&gt;
FSH מווסת התפתחות ובשלות מינית, מעורר את הפרשרת סטרואידי המין - טסטוסטרון, אסטרוגן ופרוגסטרון מהשחלות והאשכים.&lt;br /&gt;
הפרשת ההורמון מביאה לתהליכם שונים בקרב שני המינים:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בזכר&#039;&#039;&#039; הפרשת ההורמון גורמת להופעת סימני מין משניים, חיונית ליצירת תאי הזרע באבוביות הזרע ומעודדת את התפתחותם של צינוריות זרע באשכים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בנקבה&#039;&#039;&#039; הפרשת ההורמון במהלך המחזור החודשי מביאה להתפתחות הזקיק הראשוני הנמצא בשחלה וכן גורמת להפרשת ההורמון אסטרוגן מהזקיק הבשל. הפרשת האסטרוגן מביאה למגוון תהליכים פיסיולוגיים ביניהם - פרוליפרציה של תאי רירית הרחם (התחלקות), הרחבת כלי הדם ברחם והרחבת תאי האפיתל בנרתיק.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
השינוי ברמות ההורמון בשני המינים מבוקר ע&amp;quot;י מנגנון משוב שלילי המורכב משלושה מרכיבים: &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* סטרואידי המין מעכבים את הפרשת GnRH מההיפותלמוס המביא להפרשת FSH מההיפופיזה. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* סטרואידי המין מעכבים את הפרשת FSH מההיפופיזה.&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* תוצאת פעולת FSH מובילה לעיכוב הפרשת FSH מההיפופיזה. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בגבר הפרשת FSH מעוכבת על ידי ספירת זרע גבוהה הגורמת לאותם תאים המכילים רצפטור ל FSH ומביאים ליצירת תאי זרע (תאי sertoli) להפריש inhibin המעכב את התבטאות FSH.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בנשים inhibin B המופרש מהזקיקים הבשלים מביא לדעיכה ברמת FSH, זהו השלב הזקיקי בסוף הפאזה הפוליקולארית.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;StructureSection load=&#039;1XWD&#039; size=&#039;400&#039; side=&#039;right&#039; caption=&#039;FSH הצד החיצוני (חלקי) של הרצפטור כפי שגובש עם הליגנד,&#039; scene=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt; על החלבון &amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
ההורמון FSH הינו גליקופרוטאין המורכב משתי תתי יחידות שונות (הטרודימר): &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alfa_amino_acid_and_beta_light/4&#039;&amp;gt;תת יחידה α&amp;lt;/scene&amp;gt;  המורכבת מ-116 חומצות אמינו ומופיעה ביונקים שונים ובאדם המרכיבה חלבונים שונים כדוגמת הורמון המין LH (הורמון הפועל עם FSH) ו-TSH. מבנה תת יחידה זו הינו שמור מאוד באורגניזמים שונים דבר המעיד על חשיבות המבנה לתפקוד תקין החלבון.  &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Beta_amino_acid_and_alfa_light/4&#039;&amp;gt;תת יחידה β&amp;lt;/scene&amp;gt; המורכבת מ-129 חומצות אמינו ייחודית להורמון ובעלת אזור קושר רצפטור. הליגנד כולו הינו חלבון בן 245 חומצות אמינו ובעל מבנה אופייני לרצפטור. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* הרצפטור (אשר החלק החוץ תאי שלו גובש עם ההורמון) הוא מסוג חלבון G-Coupled Protein בעל מבנה אופייני של צד חוץ תאי קושר ליגנד, שבעה אזורים חוצי ממברנה ושרשרת מעבר אותות תוך תאית.  &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ניתן לאתר, כצפוי, את הרצפטור ל-FSH הן בתאי המטרה (הגונדות-שחלות ואשכים), אך גם בתאי בלוטת ההיפופיזה במוח המפרישים את ההורמון לזרם הדם, ואף בהיפותלמוס האחראי להפרשת GnRH המעורר את הפרשת ההורמון מההיפופיזה, זאת כחלק ממנגנון הבקרה (המשוב שלילי) על מידת הפרשת ההורמון.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt; הדגשים מבניים&amp;lt;/center&amp;gt; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alfa_amino_acid_and_beta_light/4&#039;&amp;gt;FSH - תת יחידה אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/A_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת A מתוך תת יחידה אלפא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/D_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת D מתוך תת יחידה אלפא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_alpha_unit/1&#039;&amp;gt;FSH - מבנה שניוני של תת יחידה אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alpha_unit_colored_elements/1&#039;&amp;gt;יחידה אלפא של הליגנד צבועה לפי יסודות &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_C}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_H}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_O}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_N}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_P}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_S}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_Se}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_Fe}}&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Beta_amino_acid_and_alfa_light/4&#039;&amp;gt;FSH - תת יחידה בטא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/B_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת B מתוך תת יחידה בטא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/E_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת E מתוך תת יחידה בטא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_beta_unit/1&#039;&amp;gt;FSH - מבנה שניוני של תת יחידה בטא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_light/4&#039;&amp;gt;FSH -  רצף חומצות האמינו של החלק המוצג החוץ תאי של הקולטן &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;FSH - הליגנד (בסגול) והרצפטור (בכחול) כפי שגובשו יחד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondry_structure_receptor/1&#039;&amp;gt;FSH - המבנה השניוני של החלק החוץ תאי המוצג של הרצפטור &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Receptor_ligand_evol_reserved/1&#039;&amp;gt;החלק החוץ תאי של הרצפטור כפי שגובש עם הליגנד צבוע על פי רמות שימור אבולוציוני&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_ConSurf}}&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Cysteine_residue_in_di_s-bond/1&#039;&amp;gt;ציסטאינים צבועים באדום בכל החלבון וגם הרצפטור שגובש &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Di-s_bonds_un_red/1&#039;&amp;gt;קשרים די סולפידיים באדום&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Ligand_on_receptor_scuffolding/1&#039;&amp;gt;ליגנד על שלד הרצפטור&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Ligand_amino_acid_seq/1&#039;&amp;gt;רצף חומצות האמינו של הליגנד &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Ligand_secondary_structure/1&#039;&amp;gt;FSH - המבנה השניוני&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;תסמונות ומחלות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ישנן שתי מחלות הנקשרות למוטציות שונות ברצפטור לFSH, אשר להן מופעים שונים בתכלית:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
*&amp;lt;U&amp;gt;	ODG1 - Ovarian dysgenesis 1, caused by mutation. &amp;lt;/U&amp;gt;&lt;br /&gt;
מחלה אוטוזומלית רצסיבית המאופיינת בהיעדר ווסת (primary), התפתחות ווריאבילית של סימני מין משניים, שחלות שלא התפתחו כהלכה ורמות גבוהות מאוד בסרום של הורמון מגרה זקיקים (FSH)   והורמון הגופיף הצהוב (LH). &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&amp;lt;U&amp;gt;	OHSS - Ovarian hyperstimulation syndrome, caused by mutations.&amp;lt;/U&amp;gt;&lt;br /&gt;
מחלה הנוצרת באופן ספונטני או כסיבוך איטרוגני של טיפול לעירור שחלתי הניתן במסגרת טיפולי הפריית מבחנה (IVF). הביטוי הקליני נע מכאב בטני וחוסר נוחות ועד הגדלה שחלתית ניכרת ונזילה מהנימים ומהשחלה. מצב זה עשוי לסכן חיים.הפתולוגיה המלווה את הסינדרום כוללת נוכחות של ריבוי ציסטות פוליקולריות מלאות בנוזל ומדממות בשילוב עם תאי הגופיף הצהוב. (hyperreactio luteinalis).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/StructureSection&amp;gt;&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
the use of JSmol in Proteopedia &amp;lt;ref&amp;gt;DOI 10.1002/ijch.201300024&amp;lt;/ref&amp;gt; or to the article describing Jmol &amp;lt;ref&amp;gt;PMID:21638687&amp;lt;/ref&amp;gt; to the rescue.&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;1XWD, Crystal Structure of Human Follicle Stimulating Hormone Complexed with its Receptor http://dx.doi.org/10.2210/pdb1xwd/pdb &amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה אלפא מידע מקיף, Glycoprotein hormones alpha chain http://www.uniprot.org/uniprot/P01215&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה בטא מידע מקיף, Follitropin subunit beta  http://www.uniprot.org/uniprot/P01225&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH רצפטור מידע מקיף, Follicle-stimulating hormone receptor   http://www.uniprot.org/uniprot/P23945&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;Structure–Function Relationships of Glycoprotein Hormones and Their Subunits’ Ancestors   https://doi.org/10.3389/fendo.2015.00026&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;references/&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Ofir Sigal</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2753915</id>
		<title>FSH (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2753915"/>
		<updated>2017-06-26T18:16:34Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Ofir Sigal: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;==FSH (Follicle Stimulating Hormone) הורמון מגרה זקיקים==&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 4em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;הורמון מגרה זקיקים (FSH – Follicle Stimulating Hormone) הינו&lt;br /&gt;
[http://www.infomed.co.il/definition-671/ גונדוטרופין] &lt;br /&gt;
הממלא תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה בבעלי חוליות. ההורמון  &lt;br /&gt;
  -מופרש בשני המינים על ידי תאים גונדוטרופיים בקדמת בלוטת יותרת המוח (היפופיזה).  הגונדות  &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A9%D7%9A אשך]&lt;br /&gt;
או &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%97%D7%9C%D7%94 שחלה]&lt;br /&gt;
הינן איברי המטרה שלו.&lt;br /&gt;
 על גביי קרום תאי המטרה קיים &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor/3&#039;&amp;gt;קולטן&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 להורמון זה.&lt;br /&gt;
הפרשת גונדוטרופינים, וביניהם FSH, מתחילה בעקבות הפרשת הורמון-משחרר-גונאדוטרופין (GnRH) מההיפותאלאמוס והשפעתו על בלוטת יותרת המוח.&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;פעילות וחשיבות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 4em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
רבייה - היכולת והאפשרות להעמדת צאצאים פוריים, המהווה אחת ממאפייני החיים. התפתחות מערכת הרבייה, הבשלתה ותפקודה התקין בעלי חשיבות רבה בהמשכיות המין. FSH הינו הורמון חשוב ביותר בעל תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה הן בנקבות והן בזכרים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ניתן ללמוד על חשיבותו הרבה באמצעות בחינת מגוון תפקודיו הביולוגיים וע&amp;quot;י התייחסות לרמה הגבוהה של שמירות מבנית שניכרת במבנה הליגנד והן בקולטן (רצפטור) במגוון מינים רחב.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;פעילות פיסיולוגית&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
[[Image:fsh feedback2.jpg|right|thumb|280px| תרשים משוב שלילי על הפרשת FSH ופעילותו הפיסיולוגית]]&lt;br /&gt;
FSH מווסת התפתחות ובשלות מינית, מעורר את הפרשרת סטרואידי המין - טסטוסטרון, אסטרוגן ופרוגסטרון מהשחלות והאשכים.&lt;br /&gt;
הפרשת ההורמון מביאה לתהליכם שונים בקרב שני המינים:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בזכר&#039;&#039;&#039; הפרשת ההורמון גורמת להופעת סימני מין משניים, חיונית ליצירת תאי הזרע באבוביות הזרע ומעודדת את התפתחותם של צינוריות זרע באשכים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בנקבה&#039;&#039;&#039; הפרשת ההורמון במהלך המחזור החודשי מביאה להתפתחות הזקיק הראשוני הנמצא בשחלה וכן גורמת להפרשת ההורמון אסטרוגן מהזקיק הבשל. הפרשת האסטרוגן מביאה למגוון תהליכים פיסיולוגיים ביניהם - פרוליפרציה של תאי רירית הרחם (התחלקות), הרחבת כלי הדם ברחם והרחבת תאי האפיתל בנרתיק.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
השינוי ברמות ההורמון בשני המינים מבוקר ע&amp;quot;י מנגנון משוב שלילי המורכב משלושה מרכיבים: &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* סטרואידי המין מעכבים את הפרשת GnRH מההיפותלמוס המביא להפרשת FSH מההיפופיזה. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* סטרואידי המין מעכבים את הפרשת FSH מההיפופיזה.&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* תוצאת פעולת FSH מובילה לעיכוב הפרשת FSH מההיפופיזה. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בגבר הפרשת FSH מעוכבת על ידי ספירת זרע גבוהה הגורמת לאותם תאים המכילים רצפטור ל FSH ומביאים ליצירת תאי זרע (תאי sertoli) להפריש inhibin המעכב את התבטאות FSH.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בנשים inhibin B המופרש מהזקיקים הבשלים מביא לדעיכה ברמת FSH, זהו השלב הזקיקי בסוף הפאזה הפוליקולארית.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;StructureSection load=&#039;1XWD&#039; size=&#039;400&#039; side=&#039;right&#039; caption=&#039;FSH הצד החיצוני (חלקי) של הרצפטור כפי שגובש עם הליגנד,&#039; scene=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt; על החלבון &amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
ההורמון FSH הינו גליקופרוטאין המורכב משתי תתי יחידות שונות (הטרודימר): &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alfa_amino_acid_and_beta_light/4&#039;&amp;gt;תת יחידה α&amp;lt;/scene&amp;gt;  המורכבת מ-116 חומצות אמינו ומופיעה ביונקים שונים ובאדם המרכיבה חלבונים שונים כדוגמת הורמון המין LH (הורמון הפועל עם FSH) ו-TSH. מבנה תת יחידה זו הינו שמור מאוד באורגניזמים שונים דבר המעיד על חשיבות המבנה לתפקוד תקין החלבון.  &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Beta_amino_acid_and_alfa_light/4&#039;&amp;gt;תת יחידה β&amp;lt;/scene&amp;gt; המורכבת מ-129 חומצות אמינו ייחודית להורמון ובעלת אזור קושר רצפטור. הליגנד כולו הינו חלבון בן 245 חומצות אמינו ובעל מבנה אופייני לרצפטור. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* הרצפטור (אשר החלק החוץ תאי שלו גובש עם ההורמון) הוא מסוג חלבון G-Coupled Protein בעל מבנה אופייני של צד חוץ תאי קושר ליגנד, שבעה אזורים חוצי ממברנה ושרשרת מעבר אותות תוך תאית.  &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ניתן לאתר, כצפוי, את הרצפטור ל-FSH הן בתאי המטרה (הגונדות-שחלות ואשכים), אך גם בתאי בלוטת ההיפופיזה במוח המפרישים את ההורמון לזרם הדם, ואף בהיפותלמוס האחראי להפרשת GnRH המעורר את הפרשת ההורמון מההיפופיזה, זאת כחלק ממנגנון הבקרה (המשוב שלילי) על מידת הפרשת ההורמון.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt; הדגשים מבניים&amp;lt;/center&amp;gt; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alfa_amino_acid_and_beta_light/4&#039;&amp;gt;FSH - תת יחידה אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/A_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת A מתוך תת יחידה אלפא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/D_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת D מתוך תת יחידה אלפא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_alpha_unit/1&#039;&amp;gt;FSH - מבנה שניוני של תת יחידה אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alpha_unit_colored_elements/1&#039;&amp;gt;יחידה אלפא של הליגנד צבועה לפי יסודות &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_C}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_H}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_O}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_N}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_P}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_S}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_Se}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_Fe}}&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Beta_amino_acid_and_alfa_light/4&#039;&amp;gt;FSH - תת יחידה בטא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/B_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת B מתוך תת יחידה בטא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/E_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת E מתוך תת יחידה בטא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_beta_unit/1&#039;&amp;gt;FSH - מבנה שניוני של תת יחידה בטא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_light/4&#039;&amp;gt;FSH -  רצף חומצות האמינו של החלק המוצג החוץ תאי של הקולטן &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;FSH - הליגנד (בסגול) והרצפטור (בכחול) כפי שגובשו יחד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondry_structure_receptor/1&#039;&amp;gt;FSH - המבנה השניוני של החלק החוץ תאי המוצג של הרצפטור &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Receptor_ligand_evol_reserved/1&#039;&amp;gt;החלק החוץ תאי של הרצפטור כפי שגובש עם הליגנד צבוע על פי רמות שימור אבולוציוני&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_ConSurf}}&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Cysteine_residue_in_di_s-bond/1&#039;&amp;gt;ציסטאינים צבועים באדום בכל החלבון וגם הרצפטור שגובש &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Di-s_bonds_un_red/1&#039;&amp;gt;קשרים די סולפידיים באדום&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Ligand_on_receptor_scuffolding/1&#039;&amp;gt;ליגנד על שלד הרצפטור&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Ligand_amino_acid_seq/1&#039;&amp;gt;רצף חומצות האמינו של הליגנד &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;תסמונות ומחלות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ישנן שתי מחלות הנקשרות למוטציות שונות ברצפטור לFSH, אשר להן מופעים שונים בתכלית:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
*&amp;lt;U&amp;gt;	ODG1 - Ovarian dysgenesis 1, caused by mutation. &amp;lt;/U&amp;gt;&lt;br /&gt;
מחלה אוטוזומלית רצסיבית המאופיינת בהיעדר ווסת (primary), התפתחות ווריאבילית של סימני מין משניים, שחלות שלא התפתחו כהלכה ורמות גבוהות מאוד בסרום של הורמון מגרה זקיקים (FSH)   והורמון הגופיף הצהוב (LH). &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&amp;lt;U&amp;gt;	OHSS - Ovarian hyperstimulation syndrome, caused by mutations.&amp;lt;/U&amp;gt;&lt;br /&gt;
מחלה הנוצרת באופן ספונטני או כסיבוך איטרוגני של טיפול לעירור שחלתי הניתן במסגרת טיפולי הפריית מבחנה (IVF). הביטוי הקליני נע מכאב בטני וחוסר נוחות ועד הגדלה שחלתית ניכרת ונזילה מהנימים ומהשחלה. מצב זה עשוי לסכן חיים.הפתולוגיה המלווה את הסינדרום כוללת נוכחות של ריבוי ציסטות פוליקולריות מלאות בנוזל ומדממות בשילוב עם תאי הגופיף הצהוב. (hyperreactio luteinalis).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/StructureSection&amp;gt;&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
the use of JSmol in Proteopedia &amp;lt;ref&amp;gt;DOI 10.1002/ijch.201300024&amp;lt;/ref&amp;gt; or to the article describing Jmol &amp;lt;ref&amp;gt;PMID:21638687&amp;lt;/ref&amp;gt; to the rescue.&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;1XWD, Crystal Structure of Human Follicle Stimulating Hormone Complexed with its Receptor http://dx.doi.org/10.2210/pdb1xwd/pdb &amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה אלפא מידע מקיף, Glycoprotein hormones alpha chain http://www.uniprot.org/uniprot/P01215&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה בטא מידע מקיף, Follitropin subunit beta  http://www.uniprot.org/uniprot/P01225&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH רצפטור מידע מקיף, Follicle-stimulating hormone receptor   http://www.uniprot.org/uniprot/P23945&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;Structure–Function Relationships of Glycoprotein Hormones and Their Subunits’ Ancestors   https://doi.org/10.3389/fendo.2015.00026&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;references/&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Ofir Sigal</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2753914</id>
		<title>FSH (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2753914"/>
		<updated>2017-06-26T18:11:11Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Ofir Sigal: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;==FSH (Follicle Stimulating Hormone) הורמון מגרה זקיקים==&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 4em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;הורמון מגרה זקיקים (FSH – Follicle Stimulating Hormone) הינו&lt;br /&gt;
[http://www.infomed.co.il/definition-671/ גונדוטרופין] &lt;br /&gt;
הממלא תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה בבעלי חוליות. ההורמון  &lt;br /&gt;
  -מופרש בשני המינים על ידי תאים גונדוטרופיים בקדמת בלוטת יותרת המוח (היפופיזה).  הגונדות  &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A9%D7%9A אשך]&lt;br /&gt;
או &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%97%D7%9C%D7%94 שחלה]&lt;br /&gt;
הינן איברי המטרה שלו.&lt;br /&gt;
 על גביי קרום תאי המטרה קיים &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor/3&#039;&amp;gt;קולטן&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 להורמון זה.&lt;br /&gt;
הפרשת גונדוטרופינים, וביניהם FSH, מתחילה בעקבות הפרשת הורמון-משחרר-גונאדוטרופין (GnRH) מההיפותאלאמוס והשפעתו על בלוטת יותרת המוח.&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;פעילות וחשיבות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 4em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
רבייה - היכולת והאפשרות להעמדת צאצאים פוריים, המהווה אחת ממאפייני החיים. התפתחות מערכת הרבייה, הבשלתה ותפקודה התקין בעלי חשיבות רבה בהמשכיות המין. FSH הינו הורמון חשוב ביותר בעל תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה הן בנקבות והן בזכרים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ניתן ללמוד על חשיבותו הרבה באמצעות בחינת מגוון תפקודיו הביולוגיים וע&amp;quot;י התייחסות לרמה הגבוהה של שמירות מבנית שניכרת במבנה הליגנד והן בקולטן (רצפטור) במגוון מינים רחב.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;פעילות פיסיולוגית&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
[[Image:fsh feedback2.jpg|right|thumb|280px| תרשים משוב שלילי על הפרשת FSH ופעילותו הפיסיולוגית]]&lt;br /&gt;
FSH מווסת התפתחות ובשלות מינית, מעורר את הפרשרת סטרואידי המין - טסטוסטרון, אסטרוגן ופרוגסטרון מהשחלות והאשכים.&lt;br /&gt;
הפרשת ההורמון מביאה לתהליכם שונים בקרב שני המינים:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בזכר&#039;&#039;&#039; הפרשת ההורמון גורמת להופעת סימני מין משניים, חיונית ליצירת תאי הזרע באבוביות הזרע ומעודדת את התפתחותם של צינוריות זרע באשכים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בנקבה&#039;&#039;&#039; הפרשת ההורמון במהלך המחזור החודשי מביאה להתפתחות הזקיק הראשוני הנמצא בשחלה וכן גורמת להפרשת ההורמון אסטרוגן מהזקיק הבשל. הפרשת האסטרוגן מביאה למגוון תהליכים פיסיולוגיים ביניהם - פרוליפרציה של תאי רירית הרחם (התחלקות), הרחבת כלי הדם ברחם והרחבת תאי האפיתל בנרתיק.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
השינוי ברמות ההורמון בשני המינים מבוקר ע&amp;quot;י מנגנון משוב שלילי המורכב משלושה מרכיבים: &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* סטרואידי המין מעכבים את הפרשת GnRH מההיפותלמוס המביא להפרשת FSH מההיפופיזה. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* סטרואידי המין מעכבים את הפרשת FSH מההיפופיזה.&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* תוצאת פעולת FSH מובילה לעיכוב הפרשת FSH מההיפופיזה. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בגבר הפרשת FSH מעוכבת על ידי ספירת זרע גבוהה הגורמת לאותם תאים המכילים רצפטור ל FSH ומביאים ליצירת תאי זרע (תאי sertoli) להפריש inhibin המעכב את התבטאות FSH.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בנשים inhibin B המופרש מהזקיקים הבשלים מביא לדעיכה ברמת FSH, זהו השלב הזקיקי בסוף הפאזה הפוליקולארית.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;StructureSection load=&#039;1XWD&#039; size=&#039;400&#039; side=&#039;right&#039; caption=&#039;FSH הצד החיצוני (חלקי) של הרצפטור כפי שגובש עם הליגנד,&#039; scene=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt; על החלבון &amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
ההורמון FSH הינו גליקופרוטאין המורכב משתי תתי יחידות שונות (הטרודימר): &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alfa_amino_acid_and_beta_light/4&#039;&amp;gt;תת יחידה α&amp;lt;/scene&amp;gt;  המורכבת מ-116 חומצות אמינו ומופיעה ביונקים שונים ובאדם המרכיבה חלבונים שונים כדוגמת הורמון המין LH (הורמון הפועל עם FSH) ו-TSH. מבנה תת יחידה זו הינו שמור מאוד באורגניזמים שונים דבר המעיד על חשיבות המבנה לתפקוד תקין החלבון.  &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Beta_amino_acid_and_alfa_light/4&#039;&amp;gt;תת יחידה β&amp;lt;/scene&amp;gt; המורכבת מ-129 חומצות אמינו ייחודית להורמון ובעלת אזור קושר רצפטור. הליגנד כולו הינו חלבון בן 245 חומצות אמינו ובעל מבנה אופייני לרצפטור. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* הרצפטור (אשר החלק החוץ תאי שלו גובש עם ההורמון) הוא מסוג חלבון G-Coupled Protein בעל מבנה אופייני של צד חוץ תאי קושר ליגנד, שבעה אזורים חוצי ממברנה ושרשרת מעבר אותות תוך תאית.  &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ניתן לאתר, כצפוי, את הרצפטור ל-FSH הן בתאי המטרה (הגונדות-שחלות ואשכים), אך גם בתאי בלוטת ההיפופיזה במוח המפרישים את ההורמון לזרם הדם, ואף בהיפותלמוס האחראי להפרשת GnRH המעורר את הפרשת ההורמון מההיפופיזה, זאת כחלק ממנגנון הבקרה (המשוב שלילי) על מידת הפרשת ההורמון.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt; הדגשים מבניים&amp;lt;/center&amp;gt; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alfa_amino_acid_and_beta_light/4&#039;&amp;gt;FSH - תת יחידה אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/A_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת A מתוך תת יחידה אלפא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/D_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת D מתוך תת יחידה אלפא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_alpha_unit/1&#039;&amp;gt;FSH - מבנה שניוני של תת יחידה אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alpha_unit_colored_elements/1&#039;&amp;gt;יחידה אלפא של הליגנד צבועה לפי יסודות &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_C}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_H}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_O}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_N}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_P}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_S}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_Se}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_Fe}}&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Beta_amino_acid_and_alfa_light/4&#039;&amp;gt;FSH - תת יחידה בטא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/B_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת B מתוך תת יחידה בטא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/E_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת E מתוך תת יחידה בטא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_beta_unit/1&#039;&amp;gt;FSH - מבנה שניוני של תת יחידה בטא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_light/4&#039;&amp;gt;FSH -  רצף חומצות האמינו של החלק המוצג החוץ תאי של הקולטן &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;FSH - הליגנד (בסגול) והרצפטור (בכחול) כפי שגובשו יחד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondry_structure_receptor/1&#039;&amp;gt;FSH - המבנה השניוני של החלק החוץ תאי המוצג של הרצפטור &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Receptor_ligand_evol_reserved/1&#039;&amp;gt;החלק החוץ תאי של הרצפטור כפי שגובש עם הליגנד צבוע על פי רמות שימור אבולוציוני&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_ConSurf}}&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Cysteine_residue_in_di_s-bond/1&#039;&amp;gt;ציסטאינים צבועים באדום בכל החלבון וגם הרצפטור שגובש &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Di-s_bonds_un_red/1&#039;&amp;gt;קשרים די סולפידיים באדום&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Ligand_on_receptor_scuffolding/1&#039;&amp;gt;ליגנד על שלד הרצפטור&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;תסמונות ומחלות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ישנן שתי מחלות הנקשרות למוטציות שונות ברצפטור לFSH, אשר להן מופעים שונים בתכלית:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
*&amp;lt;U&amp;gt;	ODG1 - Ovarian dysgenesis 1, caused by mutation. &amp;lt;/U&amp;gt;&lt;br /&gt;
מחלה אוטוזומלית רצסיבית המאופיינת בהיעדר ווסת (primary), התפתחות ווריאבילית של סימני מין משניים, שחלות שלא התפתחו כהלכה ורמות גבוהות מאוד בסרום של הורמון מגרה זקיקים (FSH)   והורמון הגופיף הצהוב (LH). &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&amp;lt;U&amp;gt;	OHSS - Ovarian hyperstimulation syndrome, caused by mutations.&amp;lt;/U&amp;gt;&lt;br /&gt;
מחלה הנוצרת באופן ספונטני או כסיבוך איטרוגני של טיפול לעירור שחלתי הניתן במסגרת טיפולי הפריית מבחנה (IVF). הביטוי הקליני נע מכאב בטני וחוסר נוחות ועד הגדלה שחלתית ניכרת ונזילה מהנימים ומהשחלה. מצב זה עשוי לסכן חיים.הפתולוגיה המלווה את הסינדרום כוללת נוכחות של ריבוי ציסטות פוליקולריות מלאות בנוזל ומדממות בשילוב עם תאי הגופיף הצהוב. (hyperreactio luteinalis).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/StructureSection&amp;gt;&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
the use of JSmol in Proteopedia &amp;lt;ref&amp;gt;DOI 10.1002/ijch.201300024&amp;lt;/ref&amp;gt; or to the article describing Jmol &amp;lt;ref&amp;gt;PMID:21638687&amp;lt;/ref&amp;gt; to the rescue.&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;1XWD, Crystal Structure of Human Follicle Stimulating Hormone Complexed with its Receptor http://dx.doi.org/10.2210/pdb1xwd/pdb &amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה אלפא מידע מקיף, Glycoprotein hormones alpha chain http://www.uniprot.org/uniprot/P01215&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה בטא מידע מקיף, Follitropin subunit beta  http://www.uniprot.org/uniprot/P01225&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH רצפטור מידע מקיף, Follicle-stimulating hormone receptor   http://www.uniprot.org/uniprot/P23945&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;Structure–Function Relationships of Glycoprotein Hormones and Their Subunits’ Ancestors   https://doi.org/10.3389/fendo.2015.00026&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;references/&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Ofir Sigal</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2753913</id>
		<title>FSH (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2753913"/>
		<updated>2017-06-26T18:02:58Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Ofir Sigal: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;==FSH (Follicle Stimulating Hormone) הורמון מגרה זקיקים==&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 4em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;הורמון מגרה זקיקים (FSH – Follicle Stimulating Hormone) הינו&lt;br /&gt;
[http://www.infomed.co.il/definition-671/ גונדוטרופין] &lt;br /&gt;
הממלא תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה בבעלי חוליות. ההורמון  &lt;br /&gt;
  -מופרש בשני המינים על ידי תאים גונדוטרופיים בקדמת בלוטת יותרת המוח (היפופיזה).  הגונדות  &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A9%D7%9A אשך]&lt;br /&gt;
או &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%97%D7%9C%D7%94 שחלה]&lt;br /&gt;
הינן איברי המטרה שלו.&lt;br /&gt;
 על גביי קרום תאי המטרה קיים &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor/3&#039;&amp;gt;קולטן&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 להורמון זה.&lt;br /&gt;
הפרשת גונדוטרופינים, וביניהם FSH, מתחילה בעקבות הפרשת הורמון-משחרר-גונאדוטרופין (GnRH) מההיפותאלאמוס והשפעתו על בלוטת יותרת המוח.&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;פעילות וחשיבות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 4em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
רבייה - היכולת והאפשרות להעמדת צאצאים פוריים, המהווה אחת ממאפייני החיים. התפתחות מערכת הרבייה, הבשלתה ותפקודה התקין בעלי חשיבות רבה בהמשכיות המין. FSH הינו הורמון חשוב ביותר בעל תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה הן בנקבות והן בזכרים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ניתן ללמוד על חשיבותו הרבה באמצעות בחינת מגוון תפקודיו הביולוגיים וע&amp;quot;י התייחסות לרמה הגבוהה של שמירות מבנית שניכרת במבנה הליגנד והן בקולטן (רצפטור) במגוון מינים רחב.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;פעילות פיסיולוגית&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
[[Image:fsh feedback2.jpg|right|thumb|280px| תרשים משוב שלילי על הפרשת FSH ופעילותו הפיסיולוגית]]&lt;br /&gt;
FSH מווסת התפתחות ובשלות מינית, מעורר את הפרשרת סטרואידי המין - טסטוסטרון, אסטרוגן ופרוגסטרון מהשחלות והאשכים.&lt;br /&gt;
הפרשת ההורמון מביאה לתהליכם שונים בקרב שני המינים:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בזכר&#039;&#039;&#039; הפרשת ההורמון גורמת להופעת סימני מין משניים, חיונית ליצירת תאי הזרע באבוביות הזרע ומעודדת את התפתחותם של צינוריות זרע באשכים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בנקבה&#039;&#039;&#039; הפרשת ההורמון במהלך המחזור החודשי מביאה להתפתחות הזקיק הראשוני הנמצא בשחלה וכן גורמת להפרשת ההורמון אסטרוגן מהזקיק הבשל. הפרשת האסטרוגן מביאה למגוון תהליכים פיסיולוגיים ביניהם - פרוליפרציה של תאי רירית הרחם (התחלקות), הרחבת כלי הדם ברחם והרחבת תאי האפיתל בנרתיק.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
השינוי ברמות ההורמון בשני המינים מבוקר ע&amp;quot;י מנגנון משוב שלילי המורכב משלושה מרכיבים: &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* סטרואידי המין מעכבים את הפרשת GnRH מההיפותלמוס המביא להפרשת FSH מההיפופיזה. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* סטרואידי המין מעכבים את הפרשת FSH מההיפופיזה.&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* תוצאת פעולת FSH מובילה לעיכוב הפרשת FSH מההיפופיזה. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בגבר הפרשת FSH מעוכבת על ידי ספירת זרע גבוהה הגורמת לאותם תאים המכילים רצפטור ל FSH ומביאים ליצירת תאי זרע (תאי sertoli) להפריש inhibin המעכב את התבטאות FSH.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בנשים inhibin B המופרש מהזקיקים הבשלים מביא לדעיכה ברמת FSH, זהו השלב הזקיקי בסוף הפאזה הפוליקולארית.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;StructureSection load=&#039;1XWD&#039; size=&#039;400&#039; side=&#039;right&#039; caption=&#039;FSH הצד החיצוני (חלקי) של הרצפטור כפי שגובש עם הליגנד,&#039; scene=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt; על החלבון &amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
ההורמון FSH הינו גליקופרוטאין המורכב משתי תתי יחידות שונות (הטרודימר): &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alfa_amino_acid_and_beta_light/4&#039;&amp;gt;תת יחידה α&amp;lt;/scene&amp;gt;  המורכבת מ-116 חומצות אמינו ומופיעה ביונקים שונים ובאדם המרכיבה חלבונים שונים כדוגמת הורמון המין LH (הורמון הפועל עם FSH) ו-TSH. מבנה תת יחידה זו הינו שמור מאוד באורגניזמים שונים דבר המעיד על חשיבות המבנה לתפקוד תקין החלבון.  &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Beta_amino_acid_and_alfa_light/4&#039;&amp;gt;תת יחידה β&amp;lt;/scene&amp;gt; המורכבת מ-129 חומצות אמינו ייחודית להורמון ובעלת אזור קושר רצפטור. הליגנד כולו הינו חלבון בן 245 חומצות אמינו ובעל מבנה אופייני לרצפטור. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* הרצפטור (אשר החלק החוץ תאי שלו גובש עם ההורמון) הוא מסוג חלבון G-Coupled Protein בעל מבנה אופייני של צד חוץ תאי קושר ליגנד, שבעה אזורים חוצי ממברנה ושרשרת מעבר אותות תוך תאית.  &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ניתן לאתר, כצפוי, את הרצפטור ל-FSH הן בתאי המטרה (הגונדות-שחלות ואשכים), אך גם בתאי בלוטת ההיפופיזה במוח המפרישים את ההורמון לזרם הדם, ואף בהיפותלמוס האחראי להפרשת GnRH המעורר את הפרשת ההורמון מההיפופיזה, זאת כחלק ממנגנון הבקרה (המשוב שלילי) על מידת הפרשת ההורמון.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt; הדגשים מבניים&amp;lt;/center&amp;gt; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alfa_amino_acid_and_beta_light/4&#039;&amp;gt;FSH - תת יחידה אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/A_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת A מתוך תת יחידה אלפא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/D_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת D מתוך תת יחידה אלפא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_alpha_unit/1&#039;&amp;gt;FSH - מבנה שניוני של תת יחידה אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alpha_unit_colored_elements/1&#039;&amp;gt;יחידה אלפא של הליגנד צבועה לפי יסודות &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_C}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_H}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_O}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_N}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_P}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_S}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_Se}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_Fe}}&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Beta_amino_acid_and_alfa_light/4&#039;&amp;gt;FSH - תת יחידה בטא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/B_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת B מתוך תת יחידה בטא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/E_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת E מתוך תת יחידה בטא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_beta_unit/1&#039;&amp;gt;FSH - מבנה שניוני של תת יחידה בטא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_light/4&#039;&amp;gt;FSH -  רצף חומצות האמינו של החלק המוצג החוץ תאי של הקולטן &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;FSH - הליגנד (בסגול) והרצפטור (בכחול) כפי שגובשו יחד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondry_structure_receptor/1&#039;&amp;gt;FSH - המבנה השניוני של החלק החוץ תאי המוצג של הרצפטור &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Receptor_ligand_evol_reserved/1&#039;&amp;gt;החלק החוץ תאי של הרצפטור כפי שגובש עם הליגנד צבוע על פי רמות שימור אבולוציוני&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_ConSurf}}&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Cysteine_residue_in_di_s-bond/1&#039;&amp;gt;ציסטאינים צבועים באדום בכל החלבון וגם הרצפטור שגובש &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Di-s_bonds_un_red/1&#039;&amp;gt;קשרים די סולפידיים באדום&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;תסמונות ומחלות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ישנן שתי מחלות הנקשרות למוטציות שונות ברצפטור לFSH, אשר להן מופעים שונים בתכלית:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
*&amp;lt;U&amp;gt;	ODG1 - Ovarian dysgenesis 1, caused by mutation. &amp;lt;/U&amp;gt;&lt;br /&gt;
מחלה אוטוזומלית רצסיבית המאופיינת בהיעדר ווסת (primary), התפתחות ווריאבילית של סימני מין משניים, שחלות שלא התפתחו כהלכה ורמות גבוהות מאוד בסרום של הורמון מגרה זקיקים (FSH)   והורמון הגופיף הצהוב (LH). &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&amp;lt;U&amp;gt;	OHSS - Ovarian hyperstimulation syndrome, caused by mutations.&amp;lt;/U&amp;gt;&lt;br /&gt;
מחלה הנוצרת באופן ספונטני או כסיבוך איטרוגני של טיפול לעירור שחלתי הניתן במסגרת טיפולי הפריית מבחנה (IVF). הביטוי הקליני נע מכאב בטני וחוסר נוחות ועד הגדלה שחלתית ניכרת ונזילה מהנימים ומהשחלה. מצב זה עשוי לסכן חיים.הפתולוגיה המלווה את הסינדרום כוללת נוכחות של ריבוי ציסטות פוליקולריות מלאות בנוזל ומדממות בשילוב עם תאי הגופיף הצהוב. (hyperreactio luteinalis).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/StructureSection&amp;gt;&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
the use of JSmol in Proteopedia &amp;lt;ref&amp;gt;DOI 10.1002/ijch.201300024&amp;lt;/ref&amp;gt; or to the article describing Jmol &amp;lt;ref&amp;gt;PMID:21638687&amp;lt;/ref&amp;gt; to the rescue.&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;1XWD, Crystal Structure of Human Follicle Stimulating Hormone Complexed with its Receptor http://dx.doi.org/10.2210/pdb1xwd/pdb &amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה אלפא מידע מקיף, Glycoprotein hormones alpha chain http://www.uniprot.org/uniprot/P01215&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה בטא מידע מקיף, Follitropin subunit beta  http://www.uniprot.org/uniprot/P01225&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH רצפטור מידע מקיף, Follicle-stimulating hormone receptor   http://www.uniprot.org/uniprot/P23945&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;Structure–Function Relationships of Glycoprotein Hormones and Their Subunits’ Ancestors   https://doi.org/10.3389/fendo.2015.00026&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;references/&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Ofir Sigal</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2753912</id>
		<title>FSH (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2753912"/>
		<updated>2017-06-26T17:56:08Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Ofir Sigal: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;&lt;br /&gt;
==FSH (Follicle Stimulating Hormone) הורמון מגרה זקיקים==&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 4em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;הורמון מגרה זקיקים (FSH – Follicle Stimulating Hormone) הינו&lt;br /&gt;
[http://www.infomed.co.il/definition-671/ גונדוטרופין] &lt;br /&gt;
הממלא תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה בבעלי חוליות. ההורמון  &lt;br /&gt;
  -מופרש בשני המינים על ידי תאים גונדוטרופיים בקדמת בלוטת יותרת המוח (היפופיזה).  הגונדות  &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A9%D7%9A אשך]&lt;br /&gt;
או &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%97%D7%9C%D7%94 שחלה]&lt;br /&gt;
הינן איברי המטרה שלו.&lt;br /&gt;
 על גביי קרום תאי המטרה קיים &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor/3&#039;&amp;gt;קולטן&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 להורמון זה.&lt;br /&gt;
הפרשת גונדוטרופינים, וביניהם FSH, מתחילה בעקבות הפרשת הורמון-משחרר-גונאדוטרופין (GnRH) מההיפותאלאמוס והשפעתו על בלוטת יותרת המוח.&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;פעילות וחשיבות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 4em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
רבייה - היכולת והאפשרות להעמדת צאצאים פוריים, המהווה אחת ממאפייני החיים. התפתחות מערכת הרבייה, הבשלתה ותפקודה התקין בעלי חשיבות רבה בהמשכיות המין. FSH הינו הורמון חשוב ביותר בעל תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה הן בנקבות והן בזכרים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ניתן ללמוד על חשיבותו הרבה באמצעות בחינת מגוון תפקודיו הביולוגיים וע&amp;quot;י התייחסות לרמה הגבוהה של שמירות מבנית שניכרת במבנה הליגנד והן בקולטן (רצפטור) במגוון מינים רחב.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;פעילות פיסיולוגית&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
[[Image:fsh feedback2.jpg|right|thumb|280px| תרשים משוב שלילי על הפרשת FSH ופעילותו הפיסיולוגית]]&lt;br /&gt;
FSH מווסת התפתחות ובשלות מינית, מעורר את הפרשרת סטרואידי המין - טסטוסטרון, אסטרוגן ופרוגסטרון מהשחלות והאשכים.&lt;br /&gt;
הפרשת ההורמון מביאה לתהליכם שונים בקרב שני המינים:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בזכר&#039;&#039;&#039; הפרשת ההורמון גורמת להופעת סימני מין משניים, חיונית ליצירת תאי הזרע באבוביות הזרע ומעודדת את התפתחותם של צינוריות זרע באשכים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בנקבה&#039;&#039;&#039; הפרשת ההורמון במהלך המחזור החודשי מביאה להתפתחות הזקיק הראשוני הנמצא בשחלה וכן גורמת להפרשת ההורמון אסטרוגן מהזקיק הבשל. הפרשת האסטרוגן מביאה למגוון תהליכים פיסיולוגיים ביניהם - פרוליפרציה של תאי רירית הרחם (התחלקות), הרחבת כלי הדם ברחם והרחבת תאי האפיתל בנרתיק.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
השינוי ברמות ההורמון בשני המינים מבוקר ע&amp;quot;י מנגנון משוב שלילי המורכב משלושה מרכיבים: &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* סטרואידי המין מעכבים את הפרשת GnRH מההיפותלמוס המביא להפרשת FSH מההיפופיזה. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* סטרואידי המין מעכבים את הפרשת FSH מההיפופיזה.&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* תוצאת פעולת FSH מובילה לעיכוב הפרשת FSH מההיפופיזה. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בגבר הפרשת FSH מעוכבת על ידי ספירת זרע גבוהה הגורמת לאותם תאים המכילים רצפטור ל FSH ומביאים ליצירת תאי זרע (תאי sertoli) להפריש inhibin המעכב את התבטאות FSH.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בנשים inhibin B המופרש מהזקיקים הבשלים מביא לדעיכה ברמת FSH, זהו השלב הזקיקי בסוף הפאזה הפוליקולארית.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;StructureSection load=&#039;1XWD&#039; size=&#039;400&#039; side=&#039;right&#039; caption=&#039;FSH הצד החיצוני (חלקי) של הרצפטור כפי שגובש עם הליגנד,&#039; scene=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt; על החלבון &amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
ההורמון FSH הינו גליקופרוטאין המורכב משתי תתי יחידות שונות (הטרודימר): &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alfa_amino_acid_and_beta_light/4&#039;&amp;gt;תת יחידה α&amp;lt;/scene&amp;gt;  המורכבת מ-116 חומצות אמינו ומופיעה ביונקים שונים ובאדם המרכיבה חלבונים שונים כדוגמת הורמון המין LH (הורמון הפועל עם FSH) ו-TSH. מבנה תת יחידה זו הינו שמור מאוד באורגניזמים שונים דבר המעיד על חשיבות המבנה לתפקוד תקין החלבון.  &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Beta_amino_acid_and_alfa_light/4&#039;&amp;gt;תת יחידה β&amp;lt;/scene&amp;gt; המורכבת מ-129 חומצות אמינו ייחודית להורמון ובעלת אזור קושר רצפטור. הליגנד כולו הינו חלבון בן 245 חומצות אמינו ובעל מבנה אופייני לרצפטור. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* הרצפטור (אשר החלק החוץ תאי שלו גובש עם ההורמון) הוא מסוג חלבון G-Coupled Protein בעל מבנה אופייני של צד חוץ תאי קושר ליגנד, שבעה אזורים חוצי ממברנה ושרשרת מעבר אותות תוך תאית.  &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ניתן לאתר, כצפוי, את הרצפטור ל-FSH הן בתאי המטרה (הגונדות-שחלות ואשכים), אך גם בתאי בלוטת ההיפופיזה במוח המפרישים את ההורמון לזרם הדם, ואף בהיפותלמוס האחראי להפרשת GnRH המעורר את הפרשת ההורמון מההיפופיזה, זאת כחלק ממנגנון הבקרה (המשוב שלילי) על מידת הפרשת ההורמון.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt; הדגשים מבניים&amp;lt;/center&amp;gt; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alfa_amino_acid_and_beta_light/4&#039;&amp;gt;FSH - תת יחידה אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/A_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת A מתוך תת יחידה אלפא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/D_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת D מתוך תת יחידה אלפא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_alpha_unit/1&#039;&amp;gt;FSH - מבנה שניוני של תת יחידה אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alpha_unit_colored_elements/1&#039;&amp;gt;יחידה אלפא של הליגנד צבועה לפי יסודות &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_C}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_H}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_O}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_N}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_P}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_S}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_Se}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_Fe}}&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Beta_amino_acid_and_alfa_light/4&#039;&amp;gt;FSH - תת יחידה בטא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/B_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת B מתוך תת יחידה בטא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/E_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת E מתוך תת יחידה בטא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_beta_unit/1&#039;&amp;gt;FSH - מבנה שניוני של תת יחידה בטא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_light/4&#039;&amp;gt;FSH -  רצף חומצות האמינו של החלק המוצג החוץ תאי של הקולטן &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;FSH - הליגנד (בסגול) והרצפטור (בכחול) כפי שגובשו יחד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondry_structure_receptor/1&#039;&amp;gt;FSH - המבנה השניוני של החלק החוץ תאי המוצג של הרצפטור &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Receptor_ligand_evol_reserved/1&#039;&amp;gt;החלק החוץ תאי של הרצפטור כפי שגובש עם הליגנד צבוע על פי רמות שימור אבולוציוני&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_ConSurf}}&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Cysteine_residue_in_di_s-bond/1&#039;&amp;gt;ציסטאינים צבועים באדום בכל החלבון וגם הרצפטור שגובש &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Di-s_bonds_un_red/1&#039;&amp;gt;קשרים די סולפידיים באדום&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;תסמונות ומחלות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ישנן שתי מחלות הנקשרות למוטציות שונות ברצפטור לFSH, אשר להן מופעים שונים בתכלית:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
*&amp;lt;U&amp;gt;	ODG1 - Ovarian dysgenesis 1, caused by mutation. &amp;lt;/U&amp;gt;&lt;br /&gt;
מחלה אוטוזומלית רצסיבית המאופיינת בהיעדר ווסת (primary), התפתחות ווריאבילית של סימני מין משניים, שחלות שלא התפתחו כהלכה ורמות גבוהות מאוד בסרום של הורמון מגרה זקיקים (FSH)   והורמון הגופיף הצהוב (LH). &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&amp;lt;U&amp;gt;	OHSS - Ovarian hyperstimulation syndrome, caused by mutations.&amp;lt;/U&amp;gt;&lt;br /&gt;
מחלה הנוצרת באופן ספונטני או כסיבוך איטרוגני של טיפול לעירור שחלתי הניתן במסגרת טיפולי הפריית מבחנה (IVF). הביטוי הקליני נע מכאב בטני וחוסר נוחות ועד הגדלה שחלתית ניכרת ונזילה מהנימים ומהשחלה. מצב זה עשוי לסכן חיים.הפתולוגיה המלווה את הסינדרום כוללת נוכחות של ריבוי ציסטות פוליקולריות מלאות בנוזל ומדממות בשילוב עם תאי הגופיף הצהוב. (hyperreactio luteinalis).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/StructureSection&amp;gt;&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
the use of JSmol in Proteopedia &amp;lt;ref&amp;gt;DOI 10.1002/ijch.201300024&amp;lt;/ref&amp;gt; or to the article describing Jmol &amp;lt;ref&amp;gt;PMID:21638687&amp;lt;/ref&amp;gt; to the rescue.&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;1XWD, Crystal Structure of Human Follicle Stimulating Hormone Complexed with its Receptor http://dx.doi.org/10.2210/pdb1xwd/pdb &amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה אלפא מידע מקיף, Glycoprotein hormones alpha chain http://www.uniprot.org/uniprot/P01215&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה בטא מידע מקיף, Follitropin subunit beta  http://www.uniprot.org/uniprot/P01225&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH רצפטור מידע מקיף, Follicle-stimulating hormone receptor   http://www.uniprot.org/uniprot/P23945&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;Structure–Function Relationships of Glycoprotein Hormones and Their Subunits’ Ancestors   https://doi.org/10.3389/fendo.2015.00026&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;references/&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Ofir Sigal</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2753911</id>
		<title>FSH (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2753911"/>
		<updated>2017-06-26T17:54:09Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Ofir Sigal: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;&lt;br /&gt;
==FSH (Follicle Stimulating Hormone) הורמון מגרה זקיקים==&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 4em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;הורמון מגרה זקיקים (FSH – Follicle Stimulating Hormone) הינו&lt;br /&gt;
[http://www.infomed.co.il/definition-671/ גונדוטרופין] &lt;br /&gt;
הממלא תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה בבעלי חוליות. ההורמון  &lt;br /&gt;
  -מופרש בשני המינים על ידי תאים גונדוטרופיים בקדמת בלוטת יותרת המוח (היפופיזה).  הגונדות  &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A9%D7%9A אשך]&lt;br /&gt;
או &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%97%D7%9C%D7%94 שחלה]&lt;br /&gt;
הינן איברי המטרה שלו.&lt;br /&gt;
 על גביי קרום תאי המטרה קיים &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor/3&#039;&amp;gt;קולטן&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 להורמון זה.&lt;br /&gt;
הפרשת גונדוטרופינים, וביניהם FSH, מתחילה בעקבות הפרשת הורמון-משחרר-גונאדוטרופין (GnRH) מההיפותאלאמוס והשפעתו על בלוטת יותרת המוח.&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;פעילות וחשיבות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 4em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
רבייה - היכולת והאפשרות להעמדת צאצאים פוריים, המהווה אחת ממאפייני החיים. התפתחות מערכת הרבייה, הבשלתה ותפקודה התקין בעלי חשיבות רבה בהמשכיות המין. FSH הינו הורמון חשוב ביותר בעל תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה הן בנקבות והן בזכרים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ניתן ללמוד על חשיבותו הרבה באמצעות בחינת מגוון תפקודיו הביולוגיים וע&amp;quot;י התייחסות לרמה הגבוהה של שמירות מבנית שניכרת במבנה הליגנד והן בקולטן (רצפטור) במגוון מינים רחב.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;פעילות פיסיולוגית&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
[[Image:fsh feedback2.jpg|right|thumb|280px| תרשים משוב שלילי על הפרשת FSH ופעילותו הפיסיולוגית]]&lt;br /&gt;
FSH מווסת התפתחות ובשלות מינית, מעורר את הפרשרת סטרואידי המין - טסטוסטרון, אסטרוגן ופרוגסטרון מהשחלות והאשכים.&lt;br /&gt;
הפרשת ההורמון מביאה לתהליכם שונים בקרב שני המינים:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בזכר&#039;&#039;&#039; הפרשת ההורמון גורמת להופעת סימני מין משניים, חיונית ליצירת תאי הזרע באבוביות הזרע ומעודדת את התפתחותם של צינוריות זרע באשכים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בנקבה&#039;&#039;&#039; הפרשת ההורמון במהלך המחזור החודשי מביאה להתפתחות הזקיק הראשוני הנמצא בשחלה וכן גורמת להפרשת ההורמון אסטרוגן מהזקיק הבשל. הפרשת האסטרוגן מביאה למגוון תהליכים פיסיולוגיים ביניהם - פרוליפרציה של תאי רירית הרחם (התחלקות), הרחבת כלי הדם ברחם והרחבת תאי האפיתל בנרתיק.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
השינוי ברמות ההורמון בשני המינים מבוקר ע&amp;quot;י מנגנון משוב שלילי המורכב משלושה מרכיבים: &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* סטרואידי המין מעכבים את הפרשת GnRH מההיפותלמוס המביא להפרשת FSH מההיפופיזה. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* סטרואידי המין מעכבים את הפרשת FSH מההיפופיזה.&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* תוצאת פעולת FSH מובילה לעיכוב הפרשת FSH מההיפופיזה. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בגבר הפרשת FSH מעוכבת על ידי ספירת זרע גבוהה הגורמת לאותם תאים המכילים רצפטור ל FSH ומביאים ליצירת תאי זרע (תאי sertoli) להפריש inhibin המעכב את התבטאות FSH.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בנשים inhibin B המופרש מהזקיקים הבשלים מביא לדעיכה ברמת FSH, זהו השלב הזקיקי בסוף הפאזה הפוליקולארית.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;StructureSection load=&#039;1XWD&#039; size=&#039;400&#039; side=&#039;right&#039; caption=&#039;FSH הצד החיצוני (חלקי) של הרצפטור כפי שגובש עם הליגנד,&#039; scene=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt; על החלבון &amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
ההורמון FSH הינו גליקופרוטאין המורכב משתי תתי יחידות שונות (הטרודימר): &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alfa_amino_acid_and_beta_light/4&#039;&amp;gt;תת יחידה α&amp;lt;/scene&amp;gt;  המורכבת מ-116 חומצות אמינו ומופיעה ביונקים שונים ובאדם המרכיבה חלבונים שונים כדוגמת הורמון המין LH (הורמון הפועל עם FSH) ו-TSH. מבנה תת יחידה זו הינו שמור מאוד באורגניזמים שונים דבר המעיד על חשיבות המבנה לתפקוד תקין החלבון.  &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Beta_amino_acid_and_alfa_light/4&#039;&amp;gt;תת יחידה β&amp;lt;/scene&amp;gt; המורכבת מ-129 חומצות אמינו ייחודית להורמון ובעלת אזור קושר רצפטור. הליגנד כולו הינו חלבון בן 245 חומצות אמינו ובעל מבנה אופייני לרצפטור. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* הרצפטור (אשר החלק החוץ תאי שלו גובש עם ההורמון) הוא מסוג חלבון G-Coupled Protein בעל מבנה אופייני של צד חוץ תאי קושר ליגנד, שבעה אזורים חוצי ממברנה ושרשרת מעבר אותות תוך תאית.  &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ניתן לאתר, כצפוי, את הרצפטור ל-FSH הן בתאי המטרה (הגונדות-שחלות ואשכים), אך גם בתאי בלוטת ההיפופיזה במוח המפרישים את ההורמון לזרם הדם, ואף בהיפותלמוס האחראי להפרשת GnRH המעורר את הפרשת ההורמון מההיפופיזה, זאת כחלק ממנגנון הבקרה (המשוב שלילי) על מידת הפרשת ההורמון.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt; הדגשים מבניים&amp;lt;/center&amp;gt; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alfa_amino_acid_and_beta_light/4&#039;&amp;gt;FSH - תת יחידה אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/A_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת A מתוך תת יחידה אלפא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/D_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת D מתוך תת יחידה אלפא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_alpha_unit/1&#039;&amp;gt;FSH - מבנה שניוני של תת יחידה אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alpha_unit_colored_elements/1&#039;&amp;gt;יחידה אלפא של הליגנד צבועה לפי יסודות &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_C}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_H}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_O}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_N}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_P}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_S}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_Se}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_Fe}}&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Beta_amino_acid_and_alfa_light/4&#039;&amp;gt;FSH - תת יחידה בטא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/B_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת B מתוך תת יחידה בטא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/E_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת E מתוך תת יחידה בטא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_beta_unit/1&#039;&amp;gt;FSH - מבנה שניוני של תת יחידה בטא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_light/4&#039;&amp;gt;FSH -  רצף חומצות האמינו של החלק המוצג החוץ תאי של הקולטן &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;FSH - הליגנד (בסגול) והרצפטור (בכחול) כפי שגובשו יחד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondry_structure_receptor/1&#039;&amp;gt;FSH - המבנה השניוני של החלק החוץ תאי המוצג של הרצפטור &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Receptor_ligand_evol_reserved/1&#039;&amp;gt;החלק החוץ תאי של הרצפטור כפי שגובש עם הליגנד צבוע על פי רמות שימור אבולוציוני&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_ConSurf}}&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Cysteine_residue_in_di_s-bond/1&#039;&amp;gt;ציסטאינים צבועים באדום בכל החלבון וגם הרצפטור שגובש &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Di-s_bonds_un_red/1&#039;&amp;gt;קשרים די סולפידיים באדום&amp;lt;/scene&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;תסמונות ומחלות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ישנן שתי מחלות הנקשרות למוטציות שונות ברצפטור לFSH, אשר להן מופעים שונים בתכלית:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
*&amp;lt;U&amp;gt;	ODG1 - Ovarian dysgenesis 1, caused by mutation. &amp;lt;/U&amp;gt;&lt;br /&gt;
מחלה אוטוזומלית רצסיבית המאופיינת בהיעדר ווסת (primary), התפתחות ווריאבילית של סימני מין משניים, שחלות שלא התפתחו כהלכה ורמות גבוהות מאוד בסרום של הורמון מגרה זקיקים (FSH)   והורמון הגופיף הצהוב (LH). &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&amp;lt;U&amp;gt;	OHSS - Ovarian hyperstimulation syndrome, caused by mutations.&amp;lt;/U&amp;gt;&lt;br /&gt;
מחלה הנוצרת באופן ספונטני או כסיבוך איטרוגני של טיפול לעירור שחלתי הניתן במסגרת טיפולי הפריית מבחנה (IVF). הביטוי הקליני נע מכאב בטני וחוסר נוחות ועד הגדלה שחלתית ניכרת ונזילה מהנימים ומהשחלה. מצב זה עשוי לסכן חיים.הפתולוגיה המלווה את הסינדרום כוללת נוכחות של ריבוי ציסטות פוליקולריות מלאות בנוזל ומדממות בשילוב עם תאי הגופיף הצהוב. (hyperreactio luteinalis).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/StructureSection&amp;gt;&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
the use of JSmol in Proteopedia &amp;lt;ref&amp;gt;DOI 10.1002/ijch.201300024&amp;lt;/ref&amp;gt; or to the article describing Jmol &amp;lt;ref&amp;gt;PMID:21638687&amp;lt;/ref&amp;gt; to the rescue.&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;1XWD, Crystal Structure of Human Follicle Stimulating Hormone Complexed with its Receptor http://dx.doi.org/10.2210/pdb1xwd/pdb &amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה אלפא מידע מקיף, Glycoprotein hormones alpha chain http://www.uniprot.org/uniprot/P01215&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה בטא מידע מקיף, Follitropin subunit beta  http://www.uniprot.org/uniprot/P01225&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH רצפטור מידע מקיף, Follicle-stimulating hormone receptor   http://www.uniprot.org/uniprot/P23945&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;Structure–Function Relationships of Glycoprotein Hormones and Their Subunits’ Ancestors   https://doi.org/10.3389/fendo.2015.00026&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;references/&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Ofir Sigal</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2753910</id>
		<title>FSH (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2753910"/>
		<updated>2017-06-26T17:53:40Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Ofir Sigal: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;==FSH (Follicle Stimulating Hormone) הורמון מגרה זקיקים==&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 4em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;הורמון מגרה זקיקים (FSH – Follicle Stimulating Hormone) הינו&lt;br /&gt;
[http://www.infomed.co.il/definition-671/ גונדוטרופין] &lt;br /&gt;
הממלא תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה בבעלי חוליות. ההורמון  &lt;br /&gt;
  -מופרש בשני המינים על ידי תאים גונדוטרופיים בקדמת בלוטת יותרת המוח (היפופיזה).  הגונדות  &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A9%D7%9A אשך]&lt;br /&gt;
או &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%97%D7%9C%D7%94 שחלה]&lt;br /&gt;
הינן איברי המטרה שלו.&lt;br /&gt;
 על גביי קרום תאי המטרה קיים &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor/3&#039;&amp;gt;קולטן&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 להורמון זה.&lt;br /&gt;
הפרשת גונדוטרופינים, וביניהם FSH, מתחילה בעקבות הפרשת הורמון-משחרר-גונאדוטרופין (GnRH) מההיפותאלאמוס והשפעתו על בלוטת יותרת המוח.&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;פעילות וחשיבות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 4em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
רבייה - היכולת והאפשרות להעמדת צאצאים פוריים, המהווה אחת ממאפייני החיים. התפתחות מערכת הרבייה, הבשלתה ותפקודה התקין בעלי חשיבות רבה בהמשכיות המין. FSH הינו הורמון חשוב ביותר בעל תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה הן בנקבות והן בזכרים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ניתן ללמוד על חשיבותו הרבה באמצעות בחינת מגוון תפקודיו הביולוגיים וע&amp;quot;י התייחסות לרמה הגבוהה של שמירות מבנית שניכרת במבנה הליגנד והן בקולטן (רצפטור) במגוון מינים רחב.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;פעילות פיסיולוגית&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
[[Image:fsh feedback2.jpg|right|thumb|280px| תרשים משוב שלילי על הפרשת FSH ופעילותו הפיסיולוגית]]&lt;br /&gt;
FSH מווסת התפתחות ובשלות מינית, מעורר את הפרשרת סטרואידי המין - טסטוסטרון, אסטרוגן ופרוגסטרון מהשחלות והאשכים.&lt;br /&gt;
הפרשת ההורמון מביאה לתהליכם שונים בקרב שני המינים:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בזכר&#039;&#039;&#039; הפרשת ההורמון גורמת להופעת סימני מין משניים, חיונית ליצירת תאי הזרע באבוביות הזרע ומעודדת את התפתחותם של צינוריות זרע באשכים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בנקבה&#039;&#039;&#039; הפרשת ההורמון במהלך המחזור החודשי מביאה להתפתחות הזקיק הראשוני הנמצא בשחלה וכן גורמת להפרשת ההורמון אסטרוגן מהזקיק הבשל. הפרשת האסטרוגן מביאה למגוון תהליכים פיסיולוגיים ביניהם - פרוליפרציה של תאי רירית הרחם (התחלקות), הרחבת כלי הדם ברחם והרחבת תאי האפיתל בנרתיק.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
השינוי ברמות ההורמון בשני המינים מבוקר ע&amp;quot;י מנגנון משוב שלילי המורכב משלושה מרכיבים: &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* סטרואידי המין מעכבים את הפרשת GnRH מההיפותלמוס המביא להפרשת FSH מההיפופיזה. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* סטרואידי המין מעכבים את הפרשת FSH מההיפופיזה.&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* תוצאת פעולת FSH מובילה לעיכוב הפרשת FSH מההיפופיזה. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בגבר הפרשת FSH מעוכבת על ידי ספירת זרע גבוהה הגורמת לאותם תאים המכילים רצפטור ל FSH ומביאים ליצירת תאי זרע (תאי sertoli) להפריש inhibin המעכב את התבטאות FSH.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בנשים inhibin B המופרש מהזקיקים הבשלים מביא לדעיכה ברמת FSH, זהו השלב הזקיקי בסוף הפאזה הפוליקולארית.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;StructureSection load=&#039;1XWD&#039; size=&#039;400&#039; side=&#039;right&#039; caption=&#039;FSH הצד החיצוני (חלקי) של הרצפטור כפי שגובש עם הליגנד,&#039; scene=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt; על החלבון &amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
ההורמון FSH הינו גליקופרוטאין המורכב משתי תתי יחידות שונות (הטרודימר): &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alfa_amino_acid_and_beta_light/4&#039;&amp;gt;תת יחידה α&amp;lt;/scene&amp;gt;  המורכבת מ-116 חומצות אמינו ומופיעה ביונקים שונים ובאדם המרכיבה חלבונים שונים כדוגמת הורמון המין LH (הורמון הפועל עם FSH) ו-TSH. מבנה תת יחידה זו הינו שמור מאוד באורגניזמים שונים דבר המעיד על חשיבות המבנה לתפקוד תקין החלבון.  &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Beta_amino_acid_and_alfa_light/4&#039;&amp;gt;תת יחידה β&amp;lt;/scene&amp;gt; המורכבת מ-129 חומצות אמינו ייחודית להורמון ובעלת אזור קושר רצפטור. הליגנד כולו הינו חלבון בן 245 חומצות אמינו ובעל מבנה אופייני לרצפטור. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* הרצפטור (אשר החלק החוץ תאי שלו גובש עם ההורמון) הוא מסוג חלבון G-Coupled Protein בעל מבנה אופייני של צד חוץ תאי קושר ליגנד, שבעה אזורים חוצי ממברנה ושרשרת מעבר אותות תוך תאית.  &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ניתן לאתר, כצפוי, את הרצפטור ל-FSH הן בתאי המטרה (הגונדות-שחלות ואשכים), אך גם בתאי בלוטת ההיפופיזה במוח המפרישים את ההורמון לזרם הדם, ואף בהיפותלמוס האחראי להפרשת GnRH המעורר את הפרשת ההורמון מההיפופיזה, זאת כחלק ממנגנון הבקרה (המשוב שלילי) על מידת הפרשת ההורמון.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt; הדגשים מבניים&amp;lt;/center&amp;gt; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alfa_amino_acid_and_beta_light/4&#039;&amp;gt;FSH - תת יחידה אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/A_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת A מתוך תת יחידה אלפא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/D_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת D מתוך תת יחידה אלפא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_alpha_unit/1&#039;&amp;gt;FSH - מבנה שניוני של תת יחידה אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alpha_unit_colored_elements/1&#039;&amp;gt;יחידה אלפא של הליגנד צבועה לפי יסודות &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_C}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_H}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_O}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_N}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_P}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_S}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_Se}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_Fe}}&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Beta_amino_acid_and_alfa_light/4&#039;&amp;gt;FSH - תת יחידה בטא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/B_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת B מתוך תת יחידה בטא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/E_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת E מתוך תת יחידה בטא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_beta_unit/1&#039;&amp;gt;FSH - מבנה שניוני של תת יחידה בטא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_light/4&#039;&amp;gt;FSH -  רצף חומצות האמינו של החלק המוצג החוץ תאי של הקולטן &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;FSH - הליגנד (בסגול) והרצפטור (בכחול) כפי שגובשו יחד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondry_structure_receptor/1&#039;&amp;gt;FSH - המבנה השניוני של החלק החוץ תאי המוצג של הרצפטור &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Receptor_ligand_evol_reserved/1&#039;&amp;gt;החלק החוץ תאי של הרצפטור כפי שגובש עם הליגנד צבוע על פי רמות שימור אבולוציוני&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_ConSurf}}&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Cysteine_residue_in_di_s-bond/1&#039;&amp;gt;ציסטאינים צבועים באדום בכל החלבון וגם הרצפטור שגובש &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Di-s_bonds_un_red/1&#039;&amp;gt;קשרים די סולפידיים באדום&amp;lt;/scene&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;תסמונות ומחלות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ישנן שתי מחלות הנקשרות למוטציות שונות ברצפטור לFSH, אשר להן מופעים שונים בתכלית:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
*&amp;lt;U&amp;gt;	ODG1 - Ovarian dysgenesis 1, caused by mutation. &amp;lt;/U&amp;gt;&lt;br /&gt;
מחלה אוטוזומלית רצסיבית המאופיינת בהיעדר ווסת (primary), התפתחות ווריאבילית של סימני מין משניים, שחלות שלא התפתחו כהלכה ורמות גבוהות מאוד בסרום של הורמון מגרה זקיקים (FSH)   והורמון הגופיף הצהוב (LH). &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&amp;lt;U&amp;gt;	OHSS - Ovarian hyperstimulation syndrome, caused by mutations.&amp;lt;/U&amp;gt;&lt;br /&gt;
מחלה הנוצרת באופן ספונטני או כסיבוך איטרוגני של טיפול לעירור שחלתי הניתן במסגרת טיפולי הפריית מבחנה (IVF). הביטוי הקליני נע מכאב בטני וחוסר נוחות ועד הגדלה שחלתית ניכרת ונזילה מהנימים ומהשחלה. מצב זה עשוי לסכן חיים.הפתולוגיה המלווה את הסינדרום כוללת נוכחות של ריבוי ציסטות פוליקולריות מלאות בנוזל ומדממות בשילוב עם תאי הגופיף הצהוב. (hyperreactio luteinalis).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/StructureSection&amp;gt;&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
the use of JSmol in Proteopedia &amp;lt;ref&amp;gt;DOI 10.1002/ijch.201300024&amp;lt;/ref&amp;gt; or to the article describing Jmol &amp;lt;ref&amp;gt;PMID:21638687&amp;lt;/ref&amp;gt; to the rescue.&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;1XWD, Crystal Structure of Human Follicle Stimulating Hormone Complexed with its Receptor http://dx.doi.org/10.2210/pdb1xwd/pdb &amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה אלפא מידע מקיף, Glycoprotein hormones alpha chain http://www.uniprot.org/uniprot/P01215&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה בטא מידע מקיף, Follitropin subunit beta  http://www.uniprot.org/uniprot/P01225&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH רצפטור מידע מקיף, Follicle-stimulating hormone receptor   http://www.uniprot.org/uniprot/P23945&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;Structure–Function Relationships of Glycoprotein Hormones and Their Subunits’ Ancestors   https://doi.org/10.3389/fendo.2015.00026&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;references/&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Ofir Sigal</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2753909</id>
		<title>FSH (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2753909"/>
		<updated>2017-06-26T17:53:14Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Ofir Sigal: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;==FSH (Follicle Stimulating Hormone) הורמון מגרה זקיקים==&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 4em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;הורמון מגרה זקיקים (FSH – Follicle Stimulating Hormone) הינו&lt;br /&gt;
[http://www.infomed.co.il/definition-671/ גונדוטרופין] &lt;br /&gt;
הממלא תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה בבעלי חוליות. ההורמון  &lt;br /&gt;
  -מופרש בשני המינים על ידי תאים גונדוטרופיים בקדמת בלוטת יותרת המוח (היפופיזה).  הגונדות  &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A9%D7%9A אשך]&lt;br /&gt;
או &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%97%D7%9C%D7%94 שחלה]&lt;br /&gt;
הינן איברי המטרה שלו.&lt;br /&gt;
 על גביי קרום תאי המטרה קיים &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor/3&#039;&amp;gt;קולטן&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 להורמון זה.&lt;br /&gt;
הפרשת גונדוטרופינים, וביניהם FSH, מתחילה בעקבות הפרשת הורמון-משחרר-גונאדוטרופין (GnRH) מההיפותאלאמוס והשפעתו על בלוטת יותרת המוח.&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;פעילות וחשיבות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 4em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
רבייה - היכולת והאפשרות להעמדת צאצאים פוריים, המהווה אחת ממאפייני החיים. התפתחות מערכת הרבייה, הבשלתה ותפקודה התקין בעלי חשיבות רבה בהמשכיות המין. FSH הינו הורמון חשוב ביותר בעל תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה הן בנקבות והן בזכרים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ניתן ללמוד על חשיבותו הרבה באמצעות בחינת מגוון תפקודיו הביולוגיים וע&amp;quot;י התייחסות לרמה הגבוהה של שמירות מבנית שניכרת במבנה הליגנד והן בקולטן (רצפטור) במגוון מינים רחב.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;פעילות פיסיולוגית&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
[[Image:fsh feedback2.jpg|right|thumb|280px| תרשים משוב שלילי על הפרשת FSH ופעילותו הפיסיולוגית]]&lt;br /&gt;
FSH מווסת התפתחות ובשלות מינית, מעורר את הפרשרת סטרואידי המין - טסטוסטרון, אסטרוגן ופרוגסטרון מהשחלות והאשכים.&lt;br /&gt;
הפרשת ההורמון מביאה לתהליכם שונים בקרב שני המינים:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בזכר&#039;&#039;&#039; הפרשת ההורמון גורמת להופעת סימני מין משניים, חיונית ליצירת תאי הזרע באבוביות הזרע ומעודדת את התפתחותם של צינוריות זרע באשכים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בנקבה&#039;&#039;&#039; הפרשת ההורמון במהלך המחזור החודשי מביאה להתפתחות הזקיק הראשוני הנמצא בשחלה וכן גורמת להפרשת ההורמון אסטרוגן מהזקיק הבשל. הפרשת האסטרוגן מביאה למגוון תהליכים פיסיולוגיים ביניהם - פרוליפרציה של תאי רירית הרחם (התחלקות), הרחבת כלי הדם ברחם והרחבת תאי האפיתל בנרתיק.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
השינוי ברמות ההורמון בשני המינים מבוקר ע&amp;quot;י מנגנון משוב שלילי המורכב משלושה מרכיבים: &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* סטרואידי המין מעכבים את הפרשת GnRH מההיפותלמוס המביא להפרשת FSH מההיפופיזה. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* סטרואידי המין מעכבים את הפרשת FSH מההיפופיזה.&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* תוצאת פעולת FSH מובילה לעיכוב הפרשת FSH מההיפופיזה. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בגבר הפרשת FSH מעוכבת על ידי ספירת זרע גבוהה הגורמת לאותם תאים המכילים רצפטור ל FSH ומביאים ליצירת תאי זרע (תאי sertoli) להפריש inhibin המעכב את התבטאות FSH.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בנשים inhibin B המופרש מהזקיקים הבשלים מביא לדעיכה ברמת FSH, זהו השלב הזקיקי בסוף הפאזה הפוליקולארית.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;StructureSection load=&#039;1XWD&#039; size=&#039;400&#039; side=&#039;right&#039; caption=&#039;FSH הצד החיצוני (חלקי) של הרצפטור כפי שגובש עם הליגנד,&#039; scene=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt; על החלבון &amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
ההורמון FSH הינו גליקופרוטאין המורכב משתי תתי יחידות שונות (הטרודימר): &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alfa_amino_acid_and_beta_light/4&#039;&amp;gt;תת יחידה α&amp;lt;/scene&amp;gt;  המורכבת מ-116 חומצות אמינו ומופיעה ביונקים שונים ובאדם המרכיבה חלבונים שונים כדוגמת הורמון המין LH (הורמון הפועל עם FSH) ו-TSH. מבנה תת יחידה זו הינו שמור מאוד באורגניזמים שונים דבר המעיד על חשיבות המבנה לתפקוד תקין החלבון.  &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Beta_amino_acid_and_alfa_light/4&#039;&amp;gt;תת יחידה β&amp;lt;/scene&amp;gt; המורכבת מ-129 חומצות אמינו ייחודית להורמון ובעלת אזור קושר רצפטור. הליגנד כולו הינו חלבון בן 245 חומצות אמינו ובעל מבנה אופייני לרצפטור. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* הרצפטור (אשר החלק החוץ תאי שלו גובש עם ההורמון) הוא מסוג חלבון G-Coupled Protein בעל מבנה אופייני של צד חוץ תאי קושר ליגנד, שבעה אזורים חוצי ממברנה ושרשרת מעבר אותות תוך תאית.  &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ניתן לאתר, כצפוי, את הרצפטור ל-FSH הן בתאי המטרה (הגונדות-שחלות ואשכים), אך גם בתאי בלוטת ההיפופיזה במוח המפרישים את ההורמון לזרם הדם, ואף בהיפותלמוס האחראי להפרשת GnRH המעורר את הפרשת ההורמון מההיפופיזה, זאת כחלק ממנגנון הבקרה (המשוב שלילי) על מידת הפרשת ההורמון.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt; הדגשים מבניים&amp;lt;/center&amp;gt; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alfa_amino_acid_and_beta_light/4&#039;&amp;gt;FSH - תת יחידה אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/A_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת A מתוך תת יחידה אלפא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/D_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת D מתוך תת יחידה אלפא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_alpha_unit/1&#039;&amp;gt;FSH - מבנה שניוני של תת יחידה אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alpha_unit_colored_elements/1&#039;&amp;gt;יחידה אלפא של הליגנד צבועה לפי יסודות &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_C}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_H}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_O}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_N}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_P}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_S}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_Se}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_Fe}}&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Beta_amino_acid_and_alfa_light/4&#039;&amp;gt;FSH - תת יחידה בטא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/B_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת B מתוך תת יחידה בטא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/E_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת E מתוך תת יחידה בטא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_beta_unit/1&#039;&amp;gt;FSH - מבנה שניוני של תת יחידה בטא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_light/4&#039;&amp;gt;FSH -  רצף חומצות האמינו של החלק המוצג החוץ תאי של הקולטן &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;FSH - הליגנד (בסגול) והרצפטור (בכחול) כפי שגובשו יחד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondry_structure_receptor/1&#039;&amp;gt;FSH - המבנה השניוני של החלק החוץ תאי המוצג של הרצפטור &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Receptor_ligand_evol_reserved/1&#039;&amp;gt;החלק החוץ תאי של הרצפטור כפי שגובש עם הליגנד צבוע על פי רמות שימור אבולוציוני&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_ConSurf}}&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Cysteine_residue_in_di_s-bond/1&#039;&amp;gt;ציסטאינים צבועים באדום בכל החלבון וגם הרצפטור שגובש &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Di-s_bonds_un_red/1&#039;&amp;gt;קשרים די סולפידיים באדום&amp;lt;/scene&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;תסמונות ומחלות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ישנן שתי מחלות הנקשרות למוטציות שונות ברצפטור לFSH, אשר להן מופעים שונים בתכלית:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
*&amp;lt;U&amp;gt;	ODG1 - Ovarian dysgenesis 1, caused by mutation. &amp;lt;/U&amp;gt;&lt;br /&gt;
מחלה אוטוזומלית רצסיבית המאופיינת בהיעדר ווסת (primary), התפתחות ווריאבילית של סימני מין משניים, שחלות שלא התפתחו כהלכה ורמות גבוהות מאוד בסרום של הורמון מגרה זקיקים (FSH)   והורמון הגופיף הצהוב (LH). &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&amp;lt;U&amp;gt;	OHSS - Ovarian hyperstimulation syndrome, caused by mutations.&amp;lt;/U&amp;gt;&lt;br /&gt;
מחלה הנוצרת באופן ספונטני או כסיבוך איטרוגני של טיפול לעירור שחלתי הניתן במסגרת טיפולי הפריית מבחנה (IVF). הביטוי הקליני נע מכאב בטני וחוסר נוחות ועד הגדלה שחלתית ניכרת ונזילה מהנימים ומהשחלה. מצב זה עשוי לסכן חיים.הפתולוגיה המלווה את הסינדרום כוללת נוכחות של ריבוי ציסטות פוליקולריות מלאות בנוזל ומדממות בשילוב עם תאי הגופיף הצהוב. (hyperreactio luteinalis).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/StructureSection&amp;gt;&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
the use of JSmol in Proteopedia &amp;lt;ref&amp;gt;DOI 10.1002/ijch.201300024&amp;lt;/ref&amp;gt; or to the article describing Jmol &amp;lt;ref&amp;gt;PMID:21638687&amp;lt;/ref&amp;gt; to the rescue.&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;1XWD, Crystal Structure of Human Follicle Stimulating Hormone Complexed with its Receptor http://dx.doi.org/10.2210/pdb1xwd/pdb &amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה אלפא מידע מקיף, Glycoprotein hormones alpha chain http://www.uniprot.org/uniprot/P01215&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה בטא מידע מקיף, Follitropin subunit beta  http://www.uniprot.org/uniprot/P01225&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH רצפטור מידע מקיף, Follicle-stimulating hormone receptor   http://www.uniprot.org/uniprot/P23945&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;Structure–Function Relationships of Glycoprotein Hormones and Their Subunits’ Ancestors   https://doi.org/10.3389/fendo.2015.00026&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;references/&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Ofir Sigal</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2753908</id>
		<title>FSH (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2753908"/>
		<updated>2017-06-26T17:20:00Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Ofir Sigal: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;==FSH (Follicle Stimulating Hormone) הורמון מגרה זקיקים==&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 4em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;הורמון מגרה זקיקים (FSH – Follicle Stimulating Hormone) הינו&lt;br /&gt;
[http://www.infomed.co.il/definition-671/ גונדוטרופין] &lt;br /&gt;
הממלא תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה בבעלי חוליות. ההורמון  &lt;br /&gt;
  -מופרש בשני המינים על ידי תאים גונדוטרופיים בקדמת בלוטת יותרת המוח (היפופיזה).  הגונדות  &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A9%D7%9A אשך]&lt;br /&gt;
או &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%97%D7%9C%D7%94 שחלה]&lt;br /&gt;
הינן איברי המטרה שלו.&lt;br /&gt;
 על גביי קרום תאי המטרה קיים &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor/3&#039;&amp;gt;קולטן&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 להורמון זה.&lt;br /&gt;
הפרשת גונדוטרופינים, וביניהם FSH, מתחילה בעקבות הפרשת הורמון-משחרר-גונאדוטרופין (GnRH) מההיפותאלאמוס והשפעתו על בלוטת יותרת המוח.&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;פעילות וחשיבות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 4em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
רבייה - היכולת והאפשרות להעמדת צאצאים פוריים, המהווה אחת ממאפייני החיים. התפתחות מערכת הרבייה, הבשלתה ותפקודה התקין בעלי חשיבות רבה בהמשכיות המין. FSH הינו הורמון חשוב ביותר בעל תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה הן בנקבות והן בזכרים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ניתן ללמוד על חשיבותו הרבה באמצעות בחינת מגוון תפקודיו הביולוגיים וע&amp;quot;י התייחסות לרמה הגבוהה של שמירות מבנית שניכרת במבנה הליגנד והן בקולטן (רצפטור) במגוון מינים רחב.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;פעילות פיסיולוגית&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
[[Image:fsh feedback2.jpg|right|thumb|280px| תרשים משוב שלילי על הפרשת FSH ופעילותו הפיסיולוגית]]&lt;br /&gt;
FSH מווסת התפתחות ובשלות מינית, מעורר את הפרשרת סטרואידי המין - טסטוסטרון, אסטרוגן ופרוגסטרון מהשחלות והאשכים.&lt;br /&gt;
הפרשת ההורמון מביאה לתהליכם שונים בקרב שני המינים:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בזכר&#039;&#039;&#039; הפרשת ההורמון גורמת להופעת סימני מין משניים, חיונית ליצירת תאי הזרע באבוביות הזרע ומעודדת את התפתחותם של צינוריות זרע באשכים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בנקבה&#039;&#039;&#039; הפרשת ההורמון במהלך המחזור החודשי מביאה להתפתחות הזקיק הראשוני הנמצא בשחלה וכן גורמת להפרשת ההורמון אסטרוגן מהזקיק הבשל. הפרשת האסטרוגן מביאה למגוון תהליכים פיסיולוגיים ביניהם - פרוליפרציה של תאי רירית הרחם (התחלקות), הרחבת כלי הדם ברחם והרחבת תאי האפיתל בנרתיק.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
השינוי ברמות ההורמון בשני המינים מבוקר ע&amp;quot;י מנגנון משוב שלילי המורכב משלושה מרכיבים: &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* סטרואידי המין מעכבים את הפרשת GnRH מההיפותלמוס המביא להפרשת FSH מההיפופיזה. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* סטרואידי המין מעכבים את הפרשת FSH מההיפופיזה.&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* תוצאת פעולת FSH מובילה לעיכוב הפרשת FSH מההיפופיזה. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בגבר הפרשת FSH מעוכבת על ידי ספירת זרע גבוהה הגורמת לאותם תאים המכילים רצפטור ל FSH ומביאים ליצירת תאי זרע (תאי sertoli) להפריש inhibin המעכב את התבטאות FSH.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בנשים inhibin B המופרש מהזקיקים הבשלים מביא לדעיכה ברמת FSH, זהו השלב הזקיקי בסוף הפאזה הפוליקולארית.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;StructureSection load=&#039;1XWD&#039; size=&#039;400&#039; side=&#039;right&#039; caption=&#039;FSH הצד החיצוני (חלקי) של הרצפטור כפי שגובש עם הליגנד,&#039; scene=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt; על החלבון &amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 2em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
ההורמון FSH הינו גליקופרוטאין המורכב משתי תתי יחידות שונות (הטרודימר): &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alfa_amino_acid_and_beta_light/4&#039;&amp;gt;תת יחידה α&amp;lt;/scene&amp;gt;  המורכבת מ-116 חומצות אמינו ומופיעה ביונקים שונים ובאדם המרכיבה חלבונים שונים כדוגמת הורמון המין LH (הורמון הפועל עם FSH) ו-TSH. מבנה תת יחידה זו הינו שמור מאוד באורגניזמים שונים דבר המעיד על חשיבות המבנה לתפקוד תקין החלבון.  &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Beta_amino_acid_and_alfa_light/4&#039;&amp;gt;תת יחידה β&amp;lt;/scene&amp;gt; המורכבת מ-129 חומצות אמינו ייחודית להורמון ובעלת אזור קושר רצפטור. הליגנד כולו הינו חלבון בן 245 חומצות אמינו ובעל מבנה אופייני לרצפטור. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* הרצפטור (אשר החלק החוץ תאי שלו גובש עם ההורמון) הוא מסוג חלבון G-Coupled Protein בעל מבנה אופייני של צד חוץ תאי קושר ליגנד, שבעה אזורים חוצי ממברנה ושרשרת מעבר אותות תוך תאית.  &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ניתן לאתר, כצפוי, את הרצפטור ל-FSH הן בתאי המטרה (הגונדות-שחלות ואשכים), אך גם בתאי בלוטת ההיפופיזה במוח המפרישים את ההורמון לזרם הדם, ואף בהיפותלמוס האחראי להפרשת GnRH המעורר את הפרשת ההורמון מההיפופיזה, זאת כחלק ממנגנון הבקרה (המשוב שלילי) על מידת הפרשת ההורמון.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt; הדגשים מבניים&amp;lt;/center&amp;gt; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alfa_amino_acid_and_beta_light/4&#039;&amp;gt;FSH - תת יחידה אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/A_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת A מתוך תת יחידה אלפא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/D_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת D מתוך תת יחידה אלפא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_alpha_unit/1&#039;&amp;gt;FSH - מבנה שניוני של תת יחידה אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alpha_unit_colored_elements/1&#039;&amp;gt;יחידה אלפא של הליגנד צבועה לפי יסודות &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_C}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_H}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_O}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_N}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_P}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_S}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_Se}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_Fe}}&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Beta_amino_acid_and_alfa_light/4&#039;&amp;gt;FSH - תת יחידה בטא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/B_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת B מתוך תת יחידה בטא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/E_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת E מתוך תת יחידה בטא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_beta_unit/1&#039;&amp;gt;FSH - מבנה שניוני של תת יחידה בטא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_light/4&#039;&amp;gt;FSH -  רצף חומצות האמינו של החלק המוצג החוץ תאי של הקולטן &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;FSH - הליגנד (בסגול) והרצפטור (בכחול) כפי שגובשו יחד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondry_structure_receptor/1&#039;&amp;gt;FSH - המבנה השניוני של החלק החוץ תאי המוצג של הרצפטור &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Receptor_ligand_evol_reserved/1&#039;&amp;gt;החלק החוץ תאי של הרצפטור כפי שגובש עם הליגנד צבוע על פי רמות שימור אבולוציוני&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_ConSurf}}&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Cysteine_residue_in_di_s-bond/1&#039;&amp;gt;ציסטאינים צבועים באדום בכל החלבון וגם הרצפטור שגובש &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;תסמונות ומחלות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ישנן שתי מחלות הנקשרות למוטציות שונות ברצפטור לFSH, אשר להן מופעים שונים בתכלית:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
*&amp;lt;U&amp;gt;	ODG1 - Ovarian dysgenesis 1, caused by mutation. &amp;lt;/U&amp;gt;&lt;br /&gt;
מחלה אוטוזומלית רצסיבית המאופיינת בהיעדר ווסת (primary), התפתחות ווריאבילית של סימני מין משניים, שחלות שלא התפתחו כהלכה ורמות גבוהות מאוד בסרום של הורמון מגרה זקיקים (FSH)   והורמון הגופיף הצהוב (LH). &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&amp;lt;U&amp;gt;	OHSS - Ovarian hyperstimulation syndrome, caused by mutations.&amp;lt;/U&amp;gt;&lt;br /&gt;
מחלה הנוצרת באופן ספונטני או כסיבוך איטרוגני של טיפול לעירור שחלתי הניתן במסגרת טיפולי הפריית מבחנה (IVF). הביטוי הקליני נע מכאב בטני וחוסר נוחות ועד הגדלה שחלתית ניכרת ונזילה מהנימים ומהשחלה. מצב זה עשוי לסכן חיים.הפתולוגיה המלווה את הסינדרום כוללת נוכחות של ריבוי ציסטות פוליקולריות מלאות בנוזל ומדממות בשילוב עם תאי הגופיף הצהוב. (hyperreactio luteinalis).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/StructureSection&amp;gt;&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
the use of JSmol in Proteopedia &amp;lt;ref&amp;gt;DOI 10.1002/ijch.201300024&amp;lt;/ref&amp;gt; or to the article describing Jmol &amp;lt;ref&amp;gt;PMID:21638687&amp;lt;/ref&amp;gt; to the rescue.&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;1XWD, Crystal Structure of Human Follicle Stimulating Hormone Complexed with its Receptor http://dx.doi.org/10.2210/pdb1xwd/pdb &amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה אלפא מידע מקיף, Glycoprotein hormones alpha chain http://www.uniprot.org/uniprot/P01215&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה בטא מידע מקיף, Follitropin subunit beta  http://www.uniprot.org/uniprot/P01225&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH רצפטור מידע מקיף, Follicle-stimulating hormone receptor   http://www.uniprot.org/uniprot/P23945&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;Structure–Function Relationships of Glycoprotein Hormones and Their Subunits’ Ancestors   https://doi.org/10.3389/fendo.2015.00026&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;references/&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Ofir Sigal</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2753907</id>
		<title>FSH (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2753907"/>
		<updated>2017-06-26T17:05:34Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Ofir Sigal: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;==FSH (Follicle Stimulating Hormone) הורמון מגרה זקיקים==&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 4em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;הורמון מגרה זקיקים (FSH – Follicle Stimulating Hormone) הינו&lt;br /&gt;
[http://www.infomed.co.il/definition-671/ גונדוטרופין] &lt;br /&gt;
הממלא תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה בבעלי חוליות. ההורמון  &lt;br /&gt;
  -מופרש בשני המינים על ידי תאים גונדוטרופיים בקדמת בלוטת יותרת המוח (היפופיזה).  הגונדות  &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A9%D7%9A אשך]&lt;br /&gt;
או &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%97%D7%9C%D7%94 שחלה]&lt;br /&gt;
הינן איברי המטרה שלו.&lt;br /&gt;
 על גביי קרום תאי המטרה קיים &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor/3&#039;&amp;gt;קולטן&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 להורמון זה.&lt;br /&gt;
הפרשת גונדוטרופינים, וביניהם FSH, מתחילה בעקבות הפרשת הורמון-משחרר-גונאדוטרופין (GnRH) מההיפותאלאמוס והשפעתו על בלוטת יותרת המוח.&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;פעילות וחשיבות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 4em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
רבייה - היכולת והאפשרות להעמדת צאצאים פוריים, המהווה אחת ממאפייני החיים. התפתחות מערכת הרבייה, הבשלתה ותפקודה התקין בעלי חשיבות רבה בהמשכיות המין. FSH הינו הורמון חשוב ביותר בעל תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה הן בנקבות והן בזכרים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ניתן ללמוד על חשיבותו הרבה באמצעות בחינת מגוון תפקודיו הביולוגיים וע&amp;quot;י התייחסות לרמה הגבוהה של שמירות מבנית שניכרת במבנה הליגנד והן בקולטן (רצפטור) במגוון מינים רחב.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;פעילות פיסיולוגית&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
[[Image:fsh feedback2.jpg|right|thumb|280px| תרשים משוב שלילי על הפרשת FSH ופעילותו הפיסיולוגית]]&lt;br /&gt;
FSH מווסת התפתחות ובשלות מינית, מעורר את הפרשרת סטרואידי המין - טסטוסטרון, אסטרוגן ופרוגסטרון מהשחלות והאשכים.&lt;br /&gt;
הפרשת ההורמון מביאה לתהליכם שונים בקרב שני המינים:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בזכר&#039;&#039;&#039; הפרשת ההורמון גורמת להופעת סימני מין משניים, חיונית ליצירת תאי הזרע באבוביות הזרע ומעודדת את התפתחותם של צינוריות זרע באשכים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בנקבה&#039;&#039;&#039; הפרשת ההורמון במהלך המחזור החודשי מביאה להתפתחות הזקיק הראשוני הנמצא בשחלה וכן גורמת להפרשת ההורמון אסטרוגן מהזקיק הבשל. הפרשת האסטרוגן מביאה למגוון תהליכים פיסיולוגיים ביניהם - פרוליפרציה של תאי רירית הרחם (התחלקות), הרחבת כלי הדם ברחם והרחבת תאי האפיתל בנרתיק.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
השינוי ברמות ההורמון בשני המינים מבוקר ע&amp;quot;י מנגנון משוב שלילי המורכב משלושה מרכיבים: &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* סטרואידי המין מעכבים את הפרשת GnRH מההיפותלמוס המביא להפרשת FSH מההיפופיזה. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* סטרואידי המין מעכבים את הפרשת FSH מההיפופיזה.&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* תוצאת פעולת FSH מובילה לעיכוב הפרשת FSH מההיפופיזה. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בגבר הפרשת FSH מעוכבת על ידי ספירת זרע גבוהה הגורמת לאותם תאים המכילים רצפטור ל FSH ומביאים ליצירת תאי זרע (תאי sertoli) להפריש inhibin המעכב את התבטאות FSH.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בנשים inhibin B המופרש מהזקיקים הבשלים מביא לדעיכה ברמת FSH, זהו השלב הזקיקי בסוף הפאזה הפוליקולארית.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;StructureSection load=&#039;1XWD&#039; size=&#039;400&#039; side=&#039;right&#039; caption=&#039;FSH הצד החיצוני (חלקי) של הרצפטור כפי שגובש עם הליגנד,&#039; scene=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt; על החלבון &amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ההורמון FSH הינו גליקופרוטאין המורכב משתי תתי יחידות שונות (הטרודימר): &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alfa_amino_acid_and_beta_light/4&#039;&amp;gt;תת יחידה α&amp;lt;/scene&amp;gt;  המורכבת מ-116 חומצות אמינו ומופיעה ביונקים שונים ובאדם המרכיבה חלבונים שונים כדוגמת הורמון המין LH (הורמון הפועל עם FSH) ו-TSH. מבנה תת יחידה זו הינו שמור מאוד באורגניזמים שונים דבר המעיד על חשיבות המבנה לתפקוד תקין החלבון.  &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Beta_amino_acid_and_alfa_light/4&#039;&amp;gt;תת יחידה β&amp;lt;/scene&amp;gt; המורכבת מ-129 חומצות אמינו ייחודית להורמון ובעלת אזור קושר רצפטור. הליגנד כולו הינו חלבון בן 245 חומצות אמינו ובעל מבנה אופייני לרצפטור. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* הרצפטור (אשר החלק החוץ תאי שלו גובש עם ההורמון) הוא מסוג חלבון G-Coupled Protein בעל מבנה אופייני של צד חוץ תאי קושר ליגנד, שבעה אזורים חוצי ממברנה ושרשרת מעבר אותות תוך תאית.  &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ניתן לאתר, כצפוי, את הרצפטור ל-FSH הן בתאי המטרה (הגונדות-שחלות ואשכים), אך גם בתאי בלוטת ההיפופיזה במוח המפרישים את ההורמון לזרם הדם, ואף בהיפותלמוס האחראי להפרשת GnRH המעורר את הפרשת ההורמון מההיפופיזה, זאת כחלק ממנגנון הבקרה (המשוב שלילי) על מידת הפרשת ההורמון.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt; הדגשים מבניים&amp;lt;/center&amp;gt; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alfa_amino_acid_and_beta_light/4&#039;&amp;gt;FSH - תת יחידה אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/A_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת A מתוך תת יחידה אלפא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/D_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת D מתוך תת יחידה אלפא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_alpha_unit/1&#039;&amp;gt;FSH - מבנה שניוני של תת יחידה אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alpha_unit_colored_elements/1&#039;&amp;gt;יחידה אלפא של הליגנד צבועה לפי יסודות &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_C}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_H}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_O}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_N}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_P}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_S}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_Se}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_Fe}}&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Beta_amino_acid_and_alfa_light/4&#039;&amp;gt;FSH - תת יחידה בטא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/B_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת B מתוך תת יחידה בטא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/E_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת E מתוך תת יחידה בטא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_beta_unit/1&#039;&amp;gt;FSH - מבנה שניוני של תת יחידה בטא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_light/4&#039;&amp;gt;FSH -  רצף חומצות האמינו של החלק המוצג החוץ תאי של הקולטן &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;FSH - הליגנד (בסגול) והרצפטור (בכחול) כפי שגובשו יחד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondry_structure_receptor/1&#039;&amp;gt;FSH - המבנה השניוני של החלק החוץ תאי המוצג של הרצפטור &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Receptor_ligand_evol_reserved/1&#039;&amp;gt;החלק החוץ תאי של הרצפטור כפי שגובש עם הליגנד צבוע על פי רמות שימור אבולוציוני&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_ConSurf}}&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Cysteine_residue_in_di_s-bond/1&#039;&amp;gt;ציסטאינים צבועים באדום בכל החלבון וגם הרצפטור שגובש &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;תסמונות ומחלות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
טקסט&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/StructureSection&amp;gt;&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
the use of JSmol in Proteopedia &amp;lt;ref&amp;gt;DOI 10.1002/ijch.201300024&amp;lt;/ref&amp;gt; or to the article describing Jmol &amp;lt;ref&amp;gt;PMID:21638687&amp;lt;/ref&amp;gt; to the rescue.&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;1XWD, Crystal Structure of Human Follicle Stimulating Hormone Complexed with its Receptor http://dx.doi.org/10.2210/pdb1xwd/pdb &amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה אלפא מידע מקיף, Glycoprotein hormones alpha chain http://www.uniprot.org/uniprot/P01215&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה בטא מידע מקיף, Follitropin subunit beta  http://www.uniprot.org/uniprot/P01225&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH רצפטור מידע מקיף, Follicle-stimulating hormone receptor   http://www.uniprot.org/uniprot/P23945&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;Structure–Function Relationships of Glycoprotein Hormones and Their Subunits’ Ancestors   https://doi.org/10.3389/fendo.2015.00026&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;references/&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Ofir Sigal</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2753906</id>
		<title>FSH (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2753906"/>
		<updated>2017-06-26T17:04:36Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Ofir Sigal: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;==FSH (Follicle Stimulating Hormone) הורמון מגרה זקיקים==&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 4em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;הורמון מגרה זקיקים (FSH – Follicle Stimulating Hormone) הינו&lt;br /&gt;
[http://www.infomed.co.il/definition-671/ גונדוטרופין] &lt;br /&gt;
הממלא תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה בבעלי חוליות. ההורמון  &lt;br /&gt;
  -מופרש בשני המינים על ידי תאים גונדוטרופיים בקדמת בלוטת יותרת המוח (היפופיזה).  הגונדות  &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A9%D7%9A אשך]&lt;br /&gt;
או &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%97%D7%9C%D7%94 שחלה]&lt;br /&gt;
הינן איברי המטרה שלו.&lt;br /&gt;
 על גביי קרום תאי המטרה קיים &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor/3&#039;&amp;gt;קולטן&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 להורמון זה.&lt;br /&gt;
הפרשת גונדוטרופינים, וביניהם FSH, מתחילה בעקבות הפרשת הורמון-משחרר-גונאדוטרופין (GnRH) מההיפותאלאמוס והשפעתו על בלוטת יותרת המוח.&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;פעילות וחשיבות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 4em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
רבייה - היכולת והאפשרות להעמדת צאצאים פוריים, המהווה אחת ממאפייני החיים. התפתחות מערכת הרבייה, הבשלתה ותפקודה התקין בעלי חשיבות רבה בהמשכיות המין. FSH הינו הורמון חשוב ביותר בעל תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה הן בנקבות והן בזכרים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ניתן ללמוד על חשיבותו הרבה באמצעות בחינת מגוון תפקודיו הביולוגיים וע&amp;quot;י התייחסות לרמה הגבוהה של שמירות מבנית שניכרת במבנה הליגנד והן בקולטן (רצפטור) במגוון מינים רחב.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;פעילות פיסיולוגית&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
[[Image:fsh feedback2.jpg|right|thumb|280px| תרשים משוב שלילי על הפרשת FSH ופעילותו הפיסיולוגית]]&lt;br /&gt;
FSH מווסת התפתחות ובשלות מינית, מעורר את הפרשרת סטרואידי המין - טסטוסטרון, אסטרוגן ופרוגסטרון מהשחלות והאשכים.&lt;br /&gt;
הפרשת ההורמון מביאה לתהליכם שונים בקרב שני המינים:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בזכר&#039;&#039;&#039; הפרשת ההורמון גורמת להופעת סימני מין משניים, חיונית ליצירת תאי הזרע באבוביות הזרע ומעודדת את התפתחותם של צינוריות זרע באשכים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בנקבה&#039;&#039;&#039; הפרשת ההורמון במהלך המחזור החודשי מביאה להתפתחות הזקיק הראשוני הנמצא בשחלה וכן גורמת להפרשת ההורמון אסטרוגן מהזקיק הבשל. הפרשת האסטרוגן מביאה למגוון תהליכים פיסיולוגיים ביניהם - פרוליפרציה של תאי רירית הרחם (התחלקות), הרחבת כלי הדם ברחם והרחבת תאי האפיתל בנרתיק.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
השינוי ברמות ההורמון בשני המינים מבוקר ע&amp;quot;י מנגנון משוב שלילי המורכב משלושה מרכיבים: &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* סטרואידי המין מעכבים את הפרשת GnRH מההיפותלמוס המביא להפרשת FSH מההיפופיזה. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* סטרואידי המין מעכבים את הפרשת FSH מההיפופיזה.&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* תוצאת פעולת FSH מובילה לעיכוב הפרשת FSH מההיפופיזה. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בגבר הפרשת FSH מעוכבת על ידי ספירת זרע גבוהה הגורמת לאותם תאים המכילים רצפטור ל FSH ומביאים ליצירת תאי זרע (תאי sertoli) להפריש inhibin המעכב את התבטאות FSH.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בנשים inhibin B המופרש מהזקיקים הבשלים מביא לדעיכה ברמת FSH, זהו השלב הזקיקי בסוף הפאזה הפוליקולארית.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;StructureSection load=&#039;1XWD&#039; size=&#039;400&#039; side=&#039;right&#039; caption=&#039;FSH הצד החיצוני (חלקי) של הרצפטור כפי שגובש עם הליגנד,&#039; scene=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt; על החלבון &amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ההורמון FSH הינו גליקופרוטאין המורכב משתי תתי יחידות שונות (הטרודימר): &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alfa_amino_acid_and_beta_light/4&#039;&amp;gt;תת יחידה α&amp;lt;/scene&amp;gt;  המורכבת מ-116 חומצות אמינו ומופיעה ביונקים שונים ובאדם המרכיבה חלבונים שונים כדוגמת הורמון המין LH (הורמון הפועל עם FSH) ו-TSH. מבנה תת יחידה זו הינו שמור מאוד באורגניזמים שונים דבר המעיד על חשיבות המבנה לתפקוד תקין החלבון.  &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Beta_amino_acid_and_alfa_light/4&#039;&amp;gt;תת יחידה β&amp;lt;/scene&amp;gt; המורכבת מ-129 חומצות אמינו ייחודית להורמון ובעלת אזור קושר רצפטור. הליגנד כולו הינו חלבון בן 245 חומצות אמינו ובעל מבנה אופייני לרצפטור. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* הרצפטור (אשר החלק החוץ תאי שלו גובש עם ההורמון) הוא מסוג חלבון G-Coupled Protein בעל מבנה אופייני של צד חוץ תאי קושר ליגנד, שבעה אזורים חוצי ממברנה ושרשרת מעבר אותות תוך תאית.  &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ניתן לאתר, כצפוי, את הרצפטור ל-FSH הן בתאי המטרה (הגונדות-שחלות ואשכים), אך גם בתאי בלוטת ההיפופיזה במוח המפרישים את ההורמון לזרם הדם, ואף בהיפותלמוס האחראי להפרשת GnRH המעורר את הפרשת ההורמון מההיפופיזה, זאת כחלק ממנגנון הבקרה (המשוב שלילי) על מידת הפרשת ההורמון.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== הדגשים מבניים ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alfa_amino_acid_and_beta_light/4&#039;&amp;gt;FSH - תת יחידה אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/A_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת A מתוך תת יחידה אלפא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/D_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת D מתוך תת יחידה אלפא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_alpha_unit/1&#039;&amp;gt;FSH - מבנה שניוני של תת יחידה אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alpha_unit_colored_elements/1&#039;&amp;gt;יחידה אלפא של הליגנד צבועה לפי יסודות &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_C}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_H}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_O}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_N}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_P}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_S}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_Se}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_Fe}}&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Beta_amino_acid_and_alfa_light/4&#039;&amp;gt;FSH - תת יחידה בטא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/B_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת B מתוך תת יחידה בטא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/E_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת E מתוך תת יחידה בטא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_beta_unit/1&#039;&amp;gt;FSH - מבנה שניוני של תת יחידה בטא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_light/4&#039;&amp;gt;FSH -  רצף חומצות האמינו של החלק המוצג החוץ תאי של הקולטן &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;FSH - הליגנד (בסגול) והרצפטור (בכחול) כפי שגובשו יחד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondry_structure_receptor/1&#039;&amp;gt;FSH - המבנה השניוני של החלק החוץ תאי המוצג של הרצפטור &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Receptor_ligand_evol_reserved/1&#039;&amp;gt;החלק החוץ תאי של הרצפטור כפי שגובש עם הליגנד צבוע על פי רמות שימור אבולוציוני&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_ConSurf}}&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Cysteine_residue_in_di_s-bond/1&#039;&amp;gt;ציסטאינים צבועים באדום בכל החלבון וגם הרצפטור שגובש &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;תסמונות ומחלות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
טקסט&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/StructureSection&amp;gt;&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
the use of JSmol in Proteopedia &amp;lt;ref&amp;gt;DOI 10.1002/ijch.201300024&amp;lt;/ref&amp;gt; or to the article describing Jmol &amp;lt;ref&amp;gt;PMID:21638687&amp;lt;/ref&amp;gt; to the rescue.&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;1XWD, Crystal Structure of Human Follicle Stimulating Hormone Complexed with its Receptor http://dx.doi.org/10.2210/pdb1xwd/pdb &amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה אלפא מידע מקיף, Glycoprotein hormones alpha chain http://www.uniprot.org/uniprot/P01215&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה בטא מידע מקיף, Follitropin subunit beta  http://www.uniprot.org/uniprot/P01225&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH רצפטור מידע מקיף, Follicle-stimulating hormone receptor   http://www.uniprot.org/uniprot/P23945&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;Structure–Function Relationships of Glycoprotein Hormones and Their Subunits’ Ancestors   https://doi.org/10.3389/fendo.2015.00026&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;references/&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Ofir Sigal</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2753905</id>
		<title>FSH (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2753905"/>
		<updated>2017-06-26T16:56:11Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Ofir Sigal: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;==FSH (Follicle Stimulating Hormone) הורמון מגרה זקיקים==&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 4em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;הורמון מגרה זקיקים (FSH – Follicle Stimulating Hormone) הינו&lt;br /&gt;
[http://www.infomed.co.il/definition-671/ גונדוטרופין] &lt;br /&gt;
הממלא תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה בבעלי חוליות. ההורמון  &lt;br /&gt;
  -מופרש בשני המינים על ידי תאים גונדוטרופיים בקדמת בלוטת יותרת המוח (היפופיזה).  הגונדות  &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A9%D7%9A אשך]&lt;br /&gt;
או &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%97%D7%9C%D7%94 שחלה]&lt;br /&gt;
הינן איברי המטרה שלו.&lt;br /&gt;
 על גביי קרום תאי המטרה קיים &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor/3&#039;&amp;gt;קולטן&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 להורמון זה.&lt;br /&gt;
הפרשת גונדוטרופינים, וביניהם FSH, מתחילה בעקבות הפרשת הורמון-משחרר-גונאדוטרופין (GnRH) מההיפותאלאמוס והשפעתו על בלוטת יותרת המוח.&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;פעילות וחשיבות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 4em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
רבייה - היכולת והאפשרות להעמדת צאצאים פוריים, המהווה אחת ממאפייני החיים. התפתחות מערכת הרבייה, הבשלתה ותפקודה התקין בעלי חשיבות רבה בהמשכיות המין. FSH הינו הורמון חשוב ביותר בעל תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה הן בנקבות והן בזכרים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ניתן ללמוד על חשיבותו הרבה באמצעות בחינת מגוון תפקודיו הביולוגיים וע&amp;quot;י התייחסות לרמה הגבוהה של שמירות מבנית שניכרת במבנה הליגנד והן בקולטן (רצפטור) במגוון מינים רחב.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;פעילות פיסיולוגית&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
[[Image:fsh feedback2.jpg|right|thumb|280px| תרשים משוב שלילי על הפרשת FSH ופעילותו הפיסיולוגית]]&lt;br /&gt;
FSH מווסת התפתחות ובשלות מינית, מעורר את הפרשרת סטרואידי המין - טסטוסטרון, אסטרוגן ופרוגסטרון מהשחלות והאשכים.&lt;br /&gt;
הפרשת ההורמון מביאה לתהליכם שונים בקרב שני המינים:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בזכר&#039;&#039;&#039; הפרשת ההורמון גורמת להופעת סימני מין משניים, חיונית ליצירת תאי הזרע באבוביות הזרע ומעודדת את התפתחותם של צינוריות זרע באשכים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בנקבה&#039;&#039;&#039; הפרשת ההורמון במהלך המחזור החודשי מביאה להתפתחות הזקיק הראשוני הנמצא בשחלה וכן גורמת להפרשת ההורמון אסטרוגן מהזקיק הבשל. הפרשת האסטרוגן מביאה למגוון תהליכים פיסיולוגיים ביניהם - פרוליפרציה של תאי רירית הרחם (התחלקות), הרחבת כלי הדם ברחם והרחבת תאי האפיתל בנרתיק.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
השינוי ברמות ההורמון בשני המינים מבוקר ע&amp;quot;י מנגנון משוב שלילי המורכב משלושה מרכיבים: &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* סטרואידי המין מעכבים את הפרשת GnRH מההיפותלמוס המביא להפרשת FSH מההיפופיזה. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* סטרואידי המין מעכבים את הפרשת FSH מההיפופיזה.&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* תוצאת פעולת FSH מובילה לעיכוב הפרשת FSH מההיפופיזה. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בגבר הפרשת FSH מעוכבת על ידי ספירת זרע גבוהה הגורמת לאותם תאים המכילים רצפטור ל FSH ומביאים ליצירת תאי זרע (תאי sertoli) להפריש inhibin המעכב את התבטאות FSH.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בנשים inhibin B המופרש מהזקיקים הבשלים מביא לדעיכה ברמת FSH, זהו השלב הזקיקי בסוף הפאזה הפוליקולארית.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;תסמונות ומחלות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
טקסט&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;StructureSection load=&#039;1XWD&#039; size=&#039;400&#039; side=&#039;right&#039; caption=&#039;FSH הצד החיצוני (חלקי) של הרצפטור כפי שגובש עם הליגנד,&#039; scene=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt; על החלבון &amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ההורמון FSH הינו גליקופרוטאין המורכב משתי תתי יחידות שונות (הטרודימר): &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alfa_amino_acid_and_beta_light/4&#039;&amp;gt;תת יחידה α&amp;lt;/scene&amp;gt;  המורכבת מ-116 חומצות אמינו ומופיעה ביונקים שונים ובאדם המרכיבה חלבונים שונים כדוגמת הורמון המין LH (הורמון הפועל עם FSH) ו-TSH. מבנה תת יחידה זו הינו שמור מאוד באורגניזמים שונים דבר המעיד על חשיבות המבנה לתפקוד תקין החלבון.  &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Beta_amino_acid_and_alfa_light/4&#039;&amp;gt;תת יחידה β&amp;lt;/scene&amp;gt; המורכבת מ-129 חומצות אמינו ייחודית להורמון ובעלת אזור קושר רצפטור. הליגנד כולו הינו חלבון בן 245 חומצות אמינו ובעל מבנה אופייני לרצפטור. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* הרצפטור (אשר החלק החוץ תאי שלו גובש עם ההורמון) הוא מסוג חלבון G-Coupled Protein בעל מבנה אופייני של צד חוץ תאי קושר ליגנד, שבעה אזורים חוצי ממברנה ושרשרת מעבר אותות תוך תאית.  &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ניתן לאתר, כצפוי, את הרצפטור ל-FSH הן בתאי המטרה (הגונדות-שחלות ואשכים), אך גם בתאי בלוטת ההיפופיזה במוח המפרישים את ההורמון לזרם הדם, ואף בהיפותלמוס האחראי להפרשת GnRH המעורר את הפרשת ההורמון מההיפופיזה, זאת כחלק ממנגנון הבקרה (במשוב שלילי) על מידת הפרשת ההורמון.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== הדגשים מבניים ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alfa_amino_acid_and_beta_light/4&#039;&amp;gt;FSH - תת יחידה אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/A_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת A מתוך תת יחידה אלפא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/D_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת D מתוך תת יחידה אלפא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_alpha_unit/1&#039;&amp;gt;FSH - מבנה שניוני של תת יחידה אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alpha_unit_colored_elements/1&#039;&amp;gt;יחידה אלפא של הליגנד צבועה לפי יסודות &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_C}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_H}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_O}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_N}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_P}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_S}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_Se}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_Fe}}&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Beta_amino_acid_and_alfa_light/4&#039;&amp;gt;FSH - תת יחידה בטא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/B_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת B מתוך תת יחידה בטא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/E_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת E מתוך תת יחידה בטא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_beta_unit/1&#039;&amp;gt;FSH - מבנה שניוני של תת יחידה בטא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_light/4&#039;&amp;gt;FSH -  רצף חומצות האמינו של החלק המוצג החוץ תאי של הקולטן &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;FSH - הליגנד (בסגול) והרצפטור (בכחול) כפי שגובשו יחד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondry_structure_receptor/1&#039;&amp;gt;FSH - המבנה השניוני של החלק החוץ תאי המוצג של הרצפטור &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Receptor_ligand_evol_reserved/1&#039;&amp;gt;החלק החוץ תאי של הרצפטור כפי שגובש עם הליגנד צבוע על פי רמות שימור אבולוציוני&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_ConSurf}}&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Cysteine_residue_in_di_s-bond/1&#039;&amp;gt;ציסטאינים צבועים באדום בכל החלבון וגם הרצפטור שגובש &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/StructureSection&amp;gt;&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
the use of JSmol in Proteopedia &amp;lt;ref&amp;gt;DOI 10.1002/ijch.201300024&amp;lt;/ref&amp;gt; or to the article describing Jmol &amp;lt;ref&amp;gt;PMID:21638687&amp;lt;/ref&amp;gt; to the rescue.&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;1XWD, Crystal Structure of Human Follicle Stimulating Hormone Complexed with its Receptor http://dx.doi.org/10.2210/pdb1xwd/pdb &amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה אלפא מידע מקיף, Glycoprotein hormones alpha chain http://www.uniprot.org/uniprot/P01215&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה בטא מידע מקיף, Follitropin subunit beta  http://www.uniprot.org/uniprot/P01225&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH רצפטור מידע מקיף, Follicle-stimulating hormone receptor   http://www.uniprot.org/uniprot/P23945&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;Structure–Function Relationships of Glycoprotein Hormones and Their Subunits’ Ancestors   https://doi.org/10.3389/fendo.2015.00026&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;references/&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Ofir Sigal</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2753904</id>
		<title>FSH (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2753904"/>
		<updated>2017-06-26T16:53:40Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Ofir Sigal: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;==FSH (Follicle Stimulating Hormone) הורמון מגרה זקיקים==&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 4em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;הורמון מגרה זקיקים (FSH – Follicle Stimulating Hormone) הינו&lt;br /&gt;
[http://www.infomed.co.il/definition-671/ גונדוטרופין] &lt;br /&gt;
הממלא תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה בבעלי חוליות. ההורמון  &lt;br /&gt;
  -מופרש בשני המינים על ידי תאים גונדוטרופיים בקדמת בלוטת יותרת המוח (היפופיזה).  הגונדות  &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A9%D7%9A אשך]&lt;br /&gt;
או &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%97%D7%9C%D7%94 שחלה]&lt;br /&gt;
הינן איברי המטרה שלו.&lt;br /&gt;
 על גביי קרום תאי המטרה קיים &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor/3&#039;&amp;gt;קולטן&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 להורמון זה.&lt;br /&gt;
הפרשת גונדוטרופינים, וביניהם FSH, מתחילה בעקבות הפרשת הורמון-משחרר-גונאדוטרופין (GnRH) מההיפותאלאמוס והשפעתו על בלוטת יותרת המוח.&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;פעילות וחשיבות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 4em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
רבייה - היכולת והאפשרות להעמדת צאצאים פוריים, המהווה אחת ממאפייני החיים. התפתחות מערכת הרבייה, הבשלתה ותפקודה התקין בעלי חשיבות רבה בהמשכיות המין. FSH הינו הורמון חשוב ביותר בעל תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה הן בנקבות והן בזכרים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ניתן ללמוד על חשיבותו הרבה באמצעות בחינת מגוון תפקודיו הביולוגיים וע&amp;quot;י התייחסות לרמה הגבוהה של שמירות מבנית שניכרת במבנה הליגנד והן בקולטן (רצפטור) במגוון מינים רחב.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;פעילות פיסיולוגית&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
[[Image:fsh feedback2.jpg|right|thumb|250px| תרשים משוב שלילי על הפרשת FSH]]&lt;br /&gt;
FSH מווסת התפתחות ובשלות מינית, מעורר את הפרשרת סטרואידי המין - טסטוסטרון, אסטרוגן ופרוגסטרון מהשחלות והאשכים.&lt;br /&gt;
הפרשת ההורמון מביאה לתהליכם שונים בקרב שני המינים:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בזכר&#039;&#039;&#039; הפרשת ההורמון גורמת להופעת סימני מין משניים, חיונית ליצירת תאי הזרע באבוביות הזרע ומעודדת את התפתחותם של צינוריות זרע באשכים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בנקבה&#039;&#039;&#039; הפרשת ההורמון במהלך המחזור החודשי מביאה להתפתחות הזקיק הראשוני הנמצא בשחלה וכן גורמת להפרשת ההורמון אסטרוגן מהזקיק הבשל. הפרשת האסטרוגן מביאה למגוון תהליכים פיסיולוגיים ביניהם - פרוליפרציה של תאי רירית הרחם (התחלקות), הרחבת כלי הדם ברחם והרחבת תאי האפיתל בנרתיק.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
השינוי ברמות ההורמון בשני המינים מבוקר ע&amp;quot;י מנגנון משוב שלילי המורכב משלושה מרכיבים: &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* סטרואידי המין מעכבים את הפרשת GnRH מההיפותלמוס המביא להפרשת FSH מההיפופיזה. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* סטרואידי המין מעכבים את הפרשת FSH מההיפופיזה.&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* תוצאת פעולת FSH מובילה לעיכוב הפרשת FSH מההיפופיזה. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בגבר הפרשת FSH מעוכבת על ידי ספירת זרע גבוהה הגורמת לאותם תאים המכילים רצפטור ל FSH ומביאים ליצירת תאי זרע (תאי sertoli) להפריש inhibin המעכב את התבטאות FSH.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
בנשים inhibin B המופרש מהזקיקים הבשלים מביא לדעיכה ברמת FSH, זהו השלב הזקיקי בסוף הפאזה הפוליקולארית.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;תסמונות ומחלות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
טקסט&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;StructureSection load=&#039;1XWD&#039; size=&#039;400&#039; side=&#039;right&#039; caption=&#039;FSH הצד החיצוני (חלקי) של הרצפטור כפי שגובש עם הליגנד,&#039; scene=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt; על החלבון &amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ההורמון FSH הינו גליקופרוטאין המורכב משתי תתי יחידות שונות (הטרודימר): &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* &amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alfa_amino_acid_and_beta_light/4&#039;&amp;gt;תת יחידה α&amp;lt;/scene&amp;gt;  המורכבת מ-116 חומצות אמינו ומופיעה ביונקים שונים ובאדם המרכיבה חלבונים שונים כדוגמת הורמון המין LH (הורמון הפועל עם FSH) ו-TSH. מבנה תת יחידה זו הינו שמור מאוד באורגניזמים שונים דבר המעיד על חשיבות המבנה לתפקוד תקין החלבון.  &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Beta_amino_acid_and_alfa_light/4&#039;&amp;gt;תת יחידה β&amp;lt;/scene&amp;gt; המורכבת מ-129 חומצות אמינו ייחודית להורמון ובעלת אזור קושר רצפטור. הליגנד כולו הינו חלבון בן 245 חומצות אמינו ובעל מבנה אופייני לרצפטור. &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* הרצפטור (אשר החלק החוץ תאי שלו גובש עם ההורמון) הוא מסוג חלבון G-Coupled Protein בעל מבנה אופייני של צד חוץ תאי קושר ליגנד, שבעה אזורים חוצי ממברנה ושרשרת מעבר אותות תוך תאית.  &amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ניתן לאתר, כצפוי, את הרצפטור ל-FSH הן בתאי המטרה (הגונדות-שחלות ואשכים), אך גם בתאי בלוטת ההיפופיזה במוח המפרישים את ההורמון לזרם הדם, ואף בהיפותלמוס האחראי להפרשת GnRH המעורר את הפרשת ההורמון מההיפופיזה, זאת כחלק ממנגנון הבקרה (במשוב שלילי) על מידת הפרשת ההורמון.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== הדגשים מבניים ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alfa_amino_acid_and_beta_light/4&#039;&amp;gt;FSH - תת יחידה אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/A_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת A מתוך תת יחידה אלפא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/D_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת D מתוך תת יחידה אלפא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_alpha_unit/1&#039;&amp;gt;FSH - מבנה שניוני של תת יחידה אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alpha_unit_colored_elements/1&#039;&amp;gt;יחידה אלפא של הליגנד צבועה לפי יסודות &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_C}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_H}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_O}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_N}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_P}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_S}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_Se}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_Fe}}&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Beta_amino_acid_and_alfa_light/4&#039;&amp;gt;FSH - תת יחידה בטא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/B_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת B מתוך תת יחידה בטא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/E_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת E מתוך תת יחידה בטא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_beta_unit/1&#039;&amp;gt;FSH - מבנה שניוני של תת יחידה בטא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_light/4&#039;&amp;gt;FSH -  רצף חומצות האמינו של החלק המוצג החוץ תאי של הקולטן &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;FSH - הליגנד (בסגול) והרצפטור (בכחול) כפי שגובשו יחד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondry_structure_receptor/1&#039;&amp;gt;FSH - המבנה השניוני של החלק החוץ תאי המוצג של הרצפטור &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Receptor_ligand_evol_reserved/1&#039;&amp;gt;החלק החוץ תאי של הרצפטור כפי שגובש עם הליגנד צבוע על פי רמות שימור אבולוציוני&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_ConSurf}}&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Cysteine_residue_in_di_s-bond/1&#039;&amp;gt;ציסטאינים צבועים באדום בכל החלבון וגם הרצפטור שגובש &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/StructureSection&amp;gt;&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
the use of JSmol in Proteopedia &amp;lt;ref&amp;gt;DOI 10.1002/ijch.201300024&amp;lt;/ref&amp;gt; or to the article describing Jmol &amp;lt;ref&amp;gt;PMID:21638687&amp;lt;/ref&amp;gt; to the rescue.&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;1XWD, Crystal Structure of Human Follicle Stimulating Hormone Complexed with its Receptor http://dx.doi.org/10.2210/pdb1xwd/pdb &amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה אלפא מידע מקיף, Glycoprotein hormones alpha chain http://www.uniprot.org/uniprot/P01215&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה בטא מידע מקיף, Follitropin subunit beta  http://www.uniprot.org/uniprot/P01225&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH רצפטור מידע מקיף, Follicle-stimulating hormone receptor   http://www.uniprot.org/uniprot/P23945&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;Structure–Function Relationships of Glycoprotein Hormones and Their Subunits’ Ancestors   https://doi.org/10.3389/fendo.2015.00026&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;references/&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Ofir Sigal</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=File:Fsh_feedback2.jpg&amp;diff=2753903</id>
		<title>File:Fsh feedback2.jpg</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=File:Fsh_feedback2.jpg&amp;diff=2753903"/>
		<updated>2017-06-26T16:37:02Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Ofir Sigal: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;== Licensing ==&lt;br /&gt;
https://www.wikiwand.com/en/Luteinizing_hormone&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Ofir Sigal</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=File:Fsh_feedback2.jpg&amp;diff=2753902</id>
		<title>File:Fsh feedback2.jpg</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=File:Fsh_feedback2.jpg&amp;diff=2753902"/>
		<updated>2017-06-26T16:31:44Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Ofir Sigal: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;== Licensing ==&lt;br /&gt;
{{subst:Non-commercial from license selector}}&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Ofir Sigal</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=File:FSH_feedback.gif&amp;diff=2753901</id>
		<title>File:FSH feedback.gif</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=File:FSH_feedback.gif&amp;diff=2753901"/>
		<updated>2017-06-26T16:26:33Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Ofir Sigal: תאור המשוב השלילי והשפעת הגונדוטרופינים על הגונדות&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;== Summary ==&lt;br /&gt;
תאור המשוב השלילי והשפעת הגונדוטרופינים על הגונדות&lt;br /&gt;
== Licensing ==&lt;br /&gt;
{{subst:Non-commercial from license selector}}&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Ofir Sigal</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=File:%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%91_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%99_%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%93%D7%95%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D.JPG&amp;diff=2753900</id>
		<title>File:משוב שלילי גונדוטרופינים.JPG</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=File:%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%91_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%99_%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%93%D7%95%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D.JPG&amp;diff=2753900"/>
		<updated>2017-06-26T16:24:08Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Ofir Sigal: תאור המשוב השלילי והשפעת הגונדוטרופינים על הגונדות&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;תאור המשוב השלילי והשפעת הגונדוטרופינים על הגונדות&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Ofir Sigal</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2753767</id>
		<title>FSH (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2753767"/>
		<updated>2017-06-22T11:20:12Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Ofir Sigal: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;==FSH (Follicle Stimulating Hormone) הורמון מגרה זקיקים==&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 4em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;הורמון מגרה זקיקים (FSH – Follicle Stimulating Hormone) הינו&lt;br /&gt;
[http://www.infomed.co.il/definition-671/ גונדוטרופין] &lt;br /&gt;
הממלא תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה בבעלי חוליות. ההורמון  &lt;br /&gt;
  -מופרש בשני המינים על ידי תאים גונדוטרופיים בקדמת בלוטת יותרת המוח (היפופיזה).  הגונדות  &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A9%D7%9A אשך]&lt;br /&gt;
או &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%97%D7%9C%D7%94 שחלה]&lt;br /&gt;
הינן איברי המטרה שלו.&lt;br /&gt;
 על גביי קרום תאי המטרה קיים &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor/3&#039;&amp;gt;קולטן&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 להורמון זה.&lt;br /&gt;
הפרשת גונדוטרופינים, וביניהם FSH, מתחילה בעקבות הפרשת הורמון-משחרר-גונאדוטרופין (GnRH) מההיפותאלאמוס והשפעתו על בלוטת יותרת המוח.&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;פעילות וחשיבות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 4em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
רבייה - היכולת והאפשרות להעמדת צאצאים פוריים, המהווה אחת ממאפייני החיים. התפתחות מערכת הרבייה, הבשלתה ותפקודה התקין בעלי חשיבות רבה בהמשכיות המין. FSH הינו הורמון חשוב ביותר בעל תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה הן בנקבות והן בזכרים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
ניתן ללמוד על חשיבותו הרבה באמצעות בחינת מגוון תפקודיו הביולוגיים וע&amp;quot;י התייחסות לרמה הגבוהה של שמירות מבנית שניכרת במבנה הליגנד והן בקולטן (רצפטור) במגוון מינים רחב.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;פעילות פיסיולוגית&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
FSH מווסת התפתחות ובשלות מינית, מעורר את הפרשרת סטרואידי המין - טסטוסטרון, אסטרוגן ופרוגסטרון מהשחלות והאשכים.&lt;br /&gt;
הפרשת ההורמון מביאה לתהליכם שונים בקרב שני המינים:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בזכר&#039;&#039;&#039; הפרשת ההורמון גורמת להופעת סימני מין משניים, חיונית ליצירת תאי הזרע באבוביות הזרע ומעודדת את התפתחותם של צינוריות זרע באשכים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בנקבה&#039;&#039;&#039; הפרשת ההורמון במהלך המחזור החודשי מביאה להתפתחות הזקיק הראשוני הנמצא בשחלה וכן גורמת להפרשת ההורמון אסטרוגן מהזקיק הבשל. הפרשת האסטרוגן מביאה למגוון תהליכים פיסיולוגיים ביניהם - פרוליפרציה של תאי רירית הרחם (התחלקות), הרחבת כלי הדם ברחם והרחבת תאי האפיתל בנרתיק.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
השינוי ברמות ההורמון בשני המינים מבוקר ע&amp;quot;י מנגנון משוב שלילי המורכב משלושה מרכיבים: &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* סטרואידי המין מעכבים את הפרשת GnRH מההיפותלמוס המביא להפרשת FSH מההיפופיסה. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
•	סטרואידי המין מעכבים את הפרשת הFSH מההיפופיסה. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
•	תוצאות פעולת FSH מביאות לעיכוב הפרשת FSH מההיפופיסה:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
	בגבר הפרשת FSH מעוכבת על ידי ספירת זרע גבוהה, הגורמת לאותם תאים המכילים רצפטור לFSH  ומביאים ליצירת תאי זרע - תאי Sertoli, להפריש inhibin המעכב את התבטאות (יצירת) FSH. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
	בנשים inhibin B,  המופרש מהזקיקים הבשלים מביא לדעיכה ברמת FSH בסוף הפאזה הפוליקולארית (השלב הזקיקי). &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;כותרת ב&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
טקסט&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt; כותרת א &amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
טקסט&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;StructureSection load=&#039;1XWD&#039; size=&#039;400&#039; side=&#039;right&#039; caption=&#039;FSH הצד החיצוני (חלקי) של הרצפטור כפי שגובש עם הליגנד,&#039; scene=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תסמונות ומחלות ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== על החלבון ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 1em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
ההורמון FSH הוא גליקופרוטאין, המורכב משתי תתי יחידות שונות (הטרודימר) – &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* תת יחידה α המונה 116 חומצות אמינו ומופיעה באדם וביונקים בחלבונים שונים כדוגמת LH (חלבון הפועל יחד עם FSH כגונדוטרופין), וTSH (המופרש גם הוא מההיפופיזה ופועל כתירוטרופין, כלומר, מבקר את פעולת בלוטת התריס והפרשת התירוקסין). תת יחידה זאת ובכלל זה הזהות שלה שמורים עד כדי כך, שקיים קושי לאתר אורגניזמים בעלי אחוז זהות (לא אקראי) נמוך.&lt;br /&gt;
* תת יחידה β המונה 129 חומצות אמינו וייחודית להורמון זה, ובעלת איזור קושר רצפטור. &lt;br /&gt;
הליגנד כולו הינו חלבון בן 245 חומצות אמינו. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
הרצפטור, אשר חלק מהצד החוץ תאי שלו גובש יחד עם הליגנד הוא מסוג G-Coupled Protein ובעל מבנה אופייני לרצפטור זה – חלק חוץ תאי קושר ליגנד, שבעה אזורים חוצי ממברנה ושרשרת מעבר אותות תוך תאית. &lt;br /&gt;
ניתן לאתר כצפוי את הרצפטור לFSH הן בתאי המטרה - הגונדות (השחלות והאשכים),  אך גם בתאי בלוטת ההיפופיזה במוח המפרישים את ההורמון לזרם הדם, ואף בהיפותלמוס האחראי להפרשת הGnRH המעורר את הפרשת ההורמון מההיפופיסה, כחלק מהבקרה (משוב שלילי) על מידת הפרשת ההורמון. &lt;br /&gt;
&amp;lt;/div&amp;gt;&lt;br /&gt;
== הדגשים מבניים ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alfa_amino_acid_and_beta_light/4&#039;&amp;gt;FSH - תת יחידה אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/A_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת A מתוך תת יחידה אלפא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/D_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת D מתוך תת יחידה אלפא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_alpha_unit/1&#039;&amp;gt;FSH - מבנה שניוני של תת יחידה אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alpha_unit_colored_elements/1&#039;&amp;gt;יחידה אלפא של הליגנד צבועה לפי יסודות &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_C}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_H}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_O}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_N}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_P}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_S}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_Se}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_Fe}}&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Beta_amino_acid_and_alfa_light/4&#039;&amp;gt;FSH - תת יחידה בטא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/B_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת B מתוך תת יחידה בטא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/E_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת E מתוך תת יחידה בטא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_beta_unit/1&#039;&amp;gt;FSH - מבנה שניוני של תת יחידה בטא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_light/4&#039;&amp;gt;FSH -  רצף חומצות האמינו של החלק המוצג החוץ תאי של הקולטן &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;FSH - הליגנד (בסגול) והרצפטור (בכחול) כפי שגובשו יחד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondry_structure_receptor/1&#039;&amp;gt;FSH - המבנה השניוני של החלק החוץ תאי המוצג של הרצפטור &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Receptor_ligand_evol_reserved/1&#039;&amp;gt;החלק החוץ תאי של הרצפטור כפי שגובש עם הליגנד צבוע על פי רמות שימור אבולוציוני&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_ConSurf}}&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Cysteine_residue_in_di_s-bond/1&#039;&amp;gt;ציסטאינים צבועים באדום בכל החלבון וגם הרצפטור שגובש &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/StructureSection&amp;gt;&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
the use of JSmol in Proteopedia &amp;lt;ref&amp;gt;DOI 10.1002/ijch.201300024&amp;lt;/ref&amp;gt; or to the article describing Jmol &amp;lt;ref&amp;gt;PMID:21638687&amp;lt;/ref&amp;gt; to the rescue.&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;1XWD, Crystal Structure of Human Follicle Stimulating Hormone Complexed with its Receptor http://dx.doi.org/10.2210/pdb1xwd/pdb &amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה אלפא מידע מקיף, Glycoprotein hormones alpha chain http://www.uniprot.org/uniprot/P01215&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה בטא מידע מקיף, Follitropin subunit beta  http://www.uniprot.org/uniprot/P01225&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH רצפטור מידע מקיף, Follicle-stimulating hormone receptor   http://www.uniprot.org/uniprot/P23945&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;Structure–Function Relationships of Glycoprotein Hormones and Their Subunits’ Ancestors   https://doi.org/10.3389/fendo.2015.00026&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;references/&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Ofir Sigal</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2753750</id>
		<title>FSH (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2753750"/>
		<updated>2017-06-22T10:30:55Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Ofir Sigal: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;==FSH (Follicle Stimulating Hormone) הורמון מגרה זקיקים==&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 4em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;הורמון מגרה זקיקים (FSH – Follicle Stimulating Hormone) הינו&lt;br /&gt;
[http://www.infomed.co.il/definition-671/ גונדוטרופין] &lt;br /&gt;
הממלא תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה בבעלי חוליות. ההורמון  &lt;br /&gt;
  -מופרש בשני המינים על ידי תאים גונדוטרופיים בקדמת בלוטת יותרת המוח (היפופיזה).  הגונדות  &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A9%D7%9A אשך]&lt;br /&gt;
או &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%97%D7%9C%D7%94 שחלה]&lt;br /&gt;
הינן איברי המטרה שלו.&lt;br /&gt;
 על גביי קרום תאי המטרה קיים &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor/3&#039;&amp;gt;קולטן&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 להורמון זה.&lt;br /&gt;
הפרשת גונדוטרופינים, וביניהם FSH, מתחילה בעקבות הפרשת הורמון-משחרר-גונאדוטרופין (GnRH) מההיפותאלאמוס והשפעתו על בלוטת יותרת המוח.&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;StructureSection load=&#039;1XWD&#039; size=&#039;400&#039; side=&#039;right&#039; caption=&#039;FSH הצד החיצוני (חלקי) של הרצפטור כפי שגובש עם הליגנד,&#039; scene=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== פעילות וחשיבות ==&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 4em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
  רבייה - היכולת והאפשרות להעמדת צאצאים פוריים היא אחת ממאפייני החיים. להתפתחות מערכת הרבייה, הבשלתה  ותפקודה המוצלח חשיבות עצומה בהמשכיות המינים. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
  FSH הינו הורמון חשוב ביותר בעל תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה הן של הנקבות והן של הזכרים. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
  ניתן לעמוד על חשיבותו הרבה הן באמצעות בחינת משרעת תפקודיו הביולוגיים, והן תוך התייחסות לרמה הגבוהה של שמירות שניכרת הן בליגנד והן ברצפטור במגוון מינים רחב. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
  פעילות פיסיולוגית  &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
  FSH מווסת התפתחות ובשלות מינית, ומעורר את הפרשת סטרואידי – המין, טסטוסטרון, אסטרוגן ופרוגסטרון, מהשחלות ומהאשכים. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
  הפרשת ההורמון מביאה לתהליכים שונים בקרב בני שני המינים:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
  אצל הזכר הפרשת ההורמון גורמת להופעת סימני מין משניים, חיונית ליצירת תאי הזרע באבוביות הזרע, ומעודדת את התפתחותם של צינוריות זרע באשכים. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
  אצל הנקבה הפרשת ההורמון במהלך המחזור החודשי מביאה להתפתחות הזקיק הראשוני הנמצא בשחלה, וכן גורמת להפרשת אסטרוגנים מהזקיק הבשל.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
  הפרשת האסטרוגנים תביא למגוון תהליכים פסיולוגיים, ביניהם - פרוליפרציה של תאי רירית הרחם (התחלקות), הרחבת כלי הדם ברחם, והרחבת תאי האפיתל בנרתיק.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
  השינוי ברמות ההורמון בשני המינים מבוקרת ע&amp;quot;י מנגנון משוב שלילי משולש:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
•	סטרואידי המין מעכבים את הפרשת GnRH מההיפותלמוס המביא להפרשת FSH מההיפופיסה. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
•	סטרואידי המין מעכבים את הפרשת הFSH מההיפופיסה. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
•	תוצאות פעולת FSH מביאות לעיכוב הפרשת FSH מההיפופיסה:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
	בגבר הפרשת FSH מעוכבת על ידי ספירת זרע גבוהה, הגורמת לאותם תאים המכילים רצפטור לFSH  ומביאים ליצירת תאי זרע - תאי Sertoli, להפריש inhibin המעכב את התבטאות (יצירת) FSH. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
	בנשים inhibin B,  המופרש מהזקיקים הבשלים מביא לדעיכה ברמת FSH בסוף הפאזה הפוליקולארית (השלב הזקיקי). &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תסמונות ומחלות ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== על החלבון ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 1em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
ההורמון FSH הוא גליקופרוטאין, המורכב משתי תתי יחידות שונות (הטרודימר) – &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* תת יחידה α המונה 116 חומצות אמינו ומופיעה באדם וביונקים בחלבונים שונים כדוגמת LH (חלבון הפועל יחד עם FSH כגונדוטרופין), וTSH (המופרש גם הוא מההיפופיזה ופועל כתירוטרופין, כלומר, מבקר את פעולת בלוטת התריס והפרשת התירוקסין). תת יחידה זאת ובכלל זה הזהות שלה שמורים עד כדי כך, שקיים קושי לאתר אורגניזמים בעלי אחוז זהות (לא אקראי) נמוך.&lt;br /&gt;
* תת יחידה β המונה 129 חומצות אמינו וייחודית להורמון זה, ובעלת איזור קושר רצפטור. &lt;br /&gt;
הליגנד כולו הינו חלבון בן 245 חומצות אמינו. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
הרצפטור, אשר חלק מהצד החוץ תאי שלו גובש יחד עם הליגנד הוא מסוג G-Coupled Protein ובעל מבנה אופייני לרצפטור זה – חלק חוץ תאי קושר ליגנד, שבעה אזורים חוצי ממברנה ושרשרת מעבר אותות תוך תאית. &lt;br /&gt;
ניתן לאתר כצפוי את הרצפטור לFSH הן בתאי המטרה - הגונדות (השחלות והאשכים),  אך גם בתאי בלוטת ההיפופיזה במוח המפרישים את ההורמון לזרם הדם, ואף בהיפותלמוס האחראי להפרשת הGnRH המעורר את הפרשת ההורמון מההיפופיסה, כחלק מהבקרה (משוב שלילי) על מידת הפרשת ההורמון. &lt;br /&gt;
&amp;lt;/div&amp;gt;&lt;br /&gt;
== הדגשים מבניים ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alfa_amino_acid_and_beta_light/4&#039;&amp;gt;FSH - תת יחידה אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/A_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת A מתוך תת יחידה אלפא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/D_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת D מתוך תת יחידה אלפא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_alpha_unit/1&#039;&amp;gt;FSH - מבנה שניוני של תת יחידה אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alpha_unit_colored_elements/1&#039;&amp;gt;יחידה אלפא של הליגנד צבועה לפי יסודות &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_C}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_H}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_O}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_N}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_P}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_S}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_Se}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_Fe}}&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Beta_amino_acid_and_alfa_light/4&#039;&amp;gt;FSH - תת יחידה בטא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/B_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת B מתוך תת יחידה בטא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/E_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת E מתוך תת יחידה בטא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_beta_unit/1&#039;&amp;gt;FSH - מבנה שניוני של תת יחידה בטא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_light/4&#039;&amp;gt;FSH -  רצף חומצות האמינו של החלק המוצג החוץ תאי של הקולטן &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;FSH - הליגנד (בסגול) והרצפטור (בכחול) כפי שגובשו יחד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondry_structure_receptor/1&#039;&amp;gt;FSH - המבנה השניוני של החלק החוץ תאי המוצג של הרצפטור &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Receptor_ligand_evol_reserved/1&#039;&amp;gt;החלק החוץ תאי של הרצפטור כפי שגובש עם הליגנד צבוע על פי רמות שימור אבולוציוני&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_ConSurf}}&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/StructureSection&amp;gt;&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
the use of JSmol in Proteopedia &amp;lt;ref&amp;gt;DOI 10.1002/ijch.201300024&amp;lt;/ref&amp;gt; or to the article describing Jmol &amp;lt;ref&amp;gt;PMID:21638687&amp;lt;/ref&amp;gt; to the rescue.&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;1XWD, Crystal Structure of Human Follicle Stimulating Hormone Complexed with its Receptor http://dx.doi.org/10.2210/pdb1xwd/pdb &amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה אלפא מידע מקיף, Glycoprotein hormones alpha chain http://www.uniprot.org/uniprot/P01215&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה בטא מידע מקיף, Follitropin subunit beta  http://www.uniprot.org/uniprot/P01225&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH רצפטור מידע מקיף, Follicle-stimulating hormone receptor   http://www.uniprot.org/uniprot/P23945&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;Structure–Function Relationships of Glycoprotein Hormones and Their Subunits’ Ancestors   https://doi.org/10.3389/fendo.2015.00026&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;references/&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Ofir Sigal</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2753571</id>
		<title>FSH (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2753571"/>
		<updated>2017-06-18T11:28:43Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Ofir Sigal: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;==FSH (Follicle Stimulating Hormone) הורמון מגרה זקיקים==&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 4em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;הורמון מגרה זקיקים (FSH – Follicle Stimulating Hormone) הינו&lt;br /&gt;
[http://www.infomed.co.il/definition-671 גונדוטרופין] &lt;br /&gt;
הממלא תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה בבעלי חוליות. ההורמון  &lt;br /&gt;
  -מופרש בשני המינים על ידי תאים גונדוטרופיים בקדמת בלוטת יותרת המוח (היפופיזה).  הגונדות  &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A9%D7%9A אשך]&lt;br /&gt;
או &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%97%D7%9C%D7%94 שחלה]&lt;br /&gt;
הינן איברי המטרה שלו.&lt;br /&gt;
 על גביי קרום תאי המטרה קיים &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor/3&#039;&amp;gt;קולטן&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 להורמון זה.&lt;br /&gt;
הפרשת גונדוטרופינים, וביניהם FSH, מתחילה בעקבות הפרשת הורמון-משחרר-גונאדוטרופין (GnRH) מההיפותאלאמוס והשפעתו על בלוטת יותרת המוח.&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;StructureSection load=&#039;1XWD&#039; size=&#039;400&#039; side=&#039;right&#039; caption=&#039;FSH הצד החיצוני (חלקי) של הרצפטור כפי שגובש עם הליגנד,&#039; scene=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== פעילות וחשיבות ==&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 4em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
  רבייה - היכולת והאפשרות להעמדת צאצאים פוריים היא אחת ממאפייני החיים. להתפתחות מערכת הרבייה, הבשלתה  ותפקודה המוצלח חשיבות עצומה בהמשכיות המינים. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
  FSH הינו הורמון חשוב ביותר בעל תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה הן של הנקבות והן של הזכרים. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
  ניתן לעמוד על חשיבותו הרבה הן באמצעות בחינת משרעת תפקודיו הביולוגיים, והן תוך התייחסות לרמה הגבוהה של שמירות שניכרת הן בליגנד והן ברצפטור במגוון מינים רחב. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
  פעילות פיסיולוגית  &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
  FSH מווסת התפתחות ובשלות מינית, ומעורר את הפרשת סטרואידי – המין, טסטוסטרון, אסטרוגן ופרוגסטרון, מהשחלות ומהאשכים. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
  הפרשת ההורמון מביאה לתהליכים שונים בקרב בני שני המינים:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
  אצל הזכר הפרשת ההורמון גורמת להופעת סימני מין משניים, חיונית ליצירת תאי הזרע באבוביות הזרע, ומעודדת את התפתחותם של צינוריות זרע באשכים. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
  אצל הנקבה הפרשת ההורמון במהלך המחזור החודשי מביאה להתפתחות הזקיק הראשוני הנמצא בשחלה, וכן גורמת להפרשת אסטרוגנים מהזקיק הבשל.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
  הפרשת האסטרוגנים תביא למגוון תהליכים פסיולוגיים, ביניהם - פרוליפרציה של תאי רירית הרחם (התחלקות), הרחבת כלי הדם ברחם, והרחבת תאי האפיתל בנרתיק.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
  השינוי ברמות ההורמון בשני המינים מבוקרת ע&amp;quot;י מנגנון משוב שלילי משולש:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
•	סטרואידי המין מעכבים את הפרשת GnRH מההיפותלמוס המביא להפרשת FSH מההיפופיסה. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
•	סטרואידי המין מעכבים את הפרשת הFSH מההיפופיסה. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
•	תוצאות פעולת FSH מביאות לעיכוב הפרשת FSH מההיפופיסה:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
	בגבר הפרשת FSH מעוכבת על ידי ספירת זרע גבוהה, הגורמת לאותם תאים המכילים רצפטור לFSH  ומביאים ליצירת תאי זרע - תאי Sertoli, להפריש inhibin המעכב את התבטאות (יצירת) FSH. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
	בנשים inhibin B,  המופרש מהזקיקים הבשלים מביא לדעיכה ברמת FSH בסוף הפאזה הפוליקולארית (השלב הזקיקי). &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תסמונות ומחלות ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== על החלבון ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 1em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
ההורמון FSH הוא גליקופרוטאין, המורכב משתי תתי יחידות שונות (הטרודימר) – &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* תת יחידה α המונה 116 חומצות אמינו ומופיעה באדם וביונקים בחלבונים שונים כדוגמת LH (חלבון הפועל יחד עם FSH כגונדוטרופין), וTSH (המופרש גם הוא מההיפופיזה ופועל כתירוטרופין, כלומר, מבקר את פעולת בלוטת התריס והפרשת התירוקסין). תת יחידה זאת ובכלל זה הזהות שלה שמורים עד כדי כך, שקיים קושי לאתר אורגניזמים בעלי אחוז זהות (לא אקראי) נמוך.&lt;br /&gt;
* תת יחידה β המונה 129 חומצות אמינו וייחודית להורמון זה, ובעלת איזור קושר רצפטור. &lt;br /&gt;
הליגנד כולו הינו חלבון בן 245 חומצות אמינו. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
הרצפטור, אשר חלק מהצד החוץ תאי שלו גובש יחד עם הליגנד הוא מסוג G-Coupled Protein ובעל מבנה אופייני לרצפטור זה – חלק חוץ תאי קושר ליגנד, שבעה אזורים חוצי ממברנה ושרשרת מעבר אותות תוך תאית. &lt;br /&gt;
ניתן לאתר כצפוי את הרצפטור לFSH הן בתאי המטרה - הגונדות (השחלות והאשכים),  אך גם בתאי בלוטת ההיפופיזה במוח המפרישים את ההורמון לזרם הדם, ואף בהיפותלמוס האחראי להפרשת הGnRH המעורר את הפרשת ההורמון מההיפופיסה, כחלק מהבקרה (משוב שלילי) על מידת הפרשת ההורמון. &lt;br /&gt;
&amp;lt;/div&amp;gt;&lt;br /&gt;
== הדגשים מבניים ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alfa_amino_acid_and_beta_light/4&#039;&amp;gt;FSH - תת יחידה אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/A_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת A מתוך תת יחידה אלפא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/D_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת D מתוך תת יחידה אלפא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_alpha_unit/1&#039;&amp;gt;FSH - מבנה שניוני של תת יחידה אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alpha_unit_colored_elements/1&#039;&amp;gt;יחידה אלפא של הליגנד צבועה לפי יסודות &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_C}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_H}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_O}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_N}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_P}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_S}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_Se}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_Fe}}&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Beta_amino_acid_and_alfa_light/4&#039;&amp;gt;FSH - תת יחידה בטא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/B_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת B מתוך תת יחידה בטא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/E_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת E מתוך תת יחידה בטא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_beta_unit/1&#039;&amp;gt;FSH - מבנה שניוני של תת יחידה בטא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_light/4&#039;&amp;gt;FSH -  רצף חומצות האמינו של החלק המוצג החוץ תאי של הקולטן &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;FSH - הליגנד (בסגול) והרצפטור (בכחול) כפי שגובשו יחד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondry_structure_receptor/1&#039;&amp;gt;FSH - המבנה השניוני של החלק החוץ תאי המוצג של הרצפטור &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Receptor_ligand_evol_reserved/1&#039;&amp;gt;החלק החוץ תאי של הרצפטור כפי שגובש עם הליגנד צבוע על פי רמות שימור אבולוציוני&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_ConSurf}}&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/StructureSection&amp;gt;&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
the use of JSmol in Proteopedia &amp;lt;ref&amp;gt;DOI 10.1002/ijch.201300024&amp;lt;/ref&amp;gt; or to the article describing Jmol &amp;lt;ref&amp;gt;PMID:21638687&amp;lt;/ref&amp;gt; to the rescue.&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;1XWD, Crystal Structure of Human Follicle Stimulating Hormone Complexed with its Receptor http://dx.doi.org/10.2210/pdb1xwd/pdb &amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה אלפא מידע מקיף, Glycoprotein hormones alpha chain http://www.uniprot.org/uniprot/P01215&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה בטא מידע מקיף, Follitropin subunit beta  http://www.uniprot.org/uniprot/P01225&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH רצפטור מידע מקיף, Follicle-stimulating hormone receptor   http://www.uniprot.org/uniprot/P23945&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;Structure–Function Relationships of Glycoprotein Hormones and Their Subunits’ Ancestors   https://doi.org/10.3389/fendo.2015.00026&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;references/&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Ofir Sigal</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2753570</id>
		<title>FSH (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2753570"/>
		<updated>2017-06-18T11:28:01Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Ofir Sigal: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;==FSH (Follicle Stimulating Hormone) הורמון מגרה זקיקים==&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 4em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;הורמון מגרה זקיקים (FSH – Follicle Stimulating Hormone) הינו&lt;br /&gt;
[http://www.infomed.co.il/definition-671 גונדוטרופין] &lt;br /&gt;
הממלא תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה בבעלי חוליות. ההורמון  &lt;br /&gt;
  -מופרש בשני המינים על ידי תאים גונדוטרופיים בקדמת בלוטת יותרת המוח (היפופיזה).  הגונדות  &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A9%D7%9A אשך]&lt;br /&gt;
או &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%97%D7%9C%D7%94 שחלה]&lt;br /&gt;
הינן איברי המטרה שלו.&lt;br /&gt;
 על גביי קרום תאי המטרה קיים &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor/3&#039;&amp;gt;קולטן&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 להורמון זה.&lt;br /&gt;
הפרשת גונדוטרופינים, וביניהם FSH, מתחילה בעקבות הפרשת הורמון-משחרר-גונאדוטרופין (GnRH) מההיפותאלאמוס והשפעתו על בלוטת יותרת המוח.&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;StructureSection load=&#039;1XWD&#039; size=&#039;400&#039; side=&#039;right&#039; caption=&#039;FSH הצד החיצוני (חלקי) של הרצפטור כפי שגובש עם הליגנד,&#039; scene=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== פעילות וחשיבות ==&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 4em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
  רבייה - היכולת והאפשרות להעמדת צאצאים פוריים היא אחת ממאפייני החיים. להתפתחות מערכת הרבייה, הבשלתה  ותפקודה המוצלח חשיבות עצומה בהמשכיות המינים. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
  FSH הינו הורמון חשוב ביותר בעל תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה הן של הנקבות והן של הזכרים. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
  ניתן לעמוד על חשיבותו הרבה הן באמצעות בחינת משרעת תפקודיו הביולוגיים, והן תוך התייחסות לרמה הגבוהה של שמירות שניכרת הן בליגנד והן ברצפטור במגוון מינים רחב. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
  פעילות פיסיולוגית  &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
  FSH מווסת התפתחות ובשלות מינית, ומעורר את הפרשת סטרואידי – המין, טסטוסטרון, אסטרוגן ופרוגסטרון, מהשחלות ומהאשכים. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
  הפרשת ההורמון מביאה לתהליכים שונים בקרב בני שני המינים:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
  אצל הזכר הפרשת ההורמון גורמת להופעת סימני מין משניים, חיונית ליצירת תאי הזרע באבוביות הזרע, ומעודדת את התפתחותם של צינוריות זרע באשכים. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
  אצל הנקבה הפרשת ההורמון במהלך המחזור החודשי מביאה להתפתחות הזקיק הראשוני הנמצא בשחלה, וכן גורמת להפרשת אסטרוגנים מהזקיק הבשל.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
  הפרשת האסטרוגנים תביא למגוון תהליכים פסיולוגיים, ביניהם - פרוליפרציה של תאי רירית הרחם (התחלקות), הרחבת כלי הדם ברחם, והרחבת תאי האפיתל בנרתיק.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
  השינוי ברמות ההורמון בשני המינים מבוקרת ע&amp;quot;י מנגנון משוב שלילי משולש:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
•	סטרואידי המין מעכבים את הפרשת GnRH מההיפותלמוס המביא להפרשת FSH מההיפופיסה. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
•	סטרואידי המין מעכבים את הפרשת הFSH מההיפופיסה. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
•	תוצאות פעולת FSH מביאות לעיכוב הפרשת FSH מההיפופיסה:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
	בגבר הפרשת FSH מעוכבת על ידי ספירת זרע גבוהה, הגורמת לאותם תאים המכילים רצפטור לFSH  ומביאים ליצירת תאי זרע - תאי Sertoli, להפריש inhibin המעכב את התבטאות (יצירת) FSH. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
	בנשים inhibin B,  המופרש מהזקיקים הבשלים מביא לדעיכה ברמת FSH בסוף הפאזה הפוליקולארית (השלב הזקיקי). &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תסמונות ומחלות ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== על החלבון ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 1em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
ההורמון FSH הוא גליקופרוטאין, המורכב משתי תתי יחידות שונות (הטרודימר) – &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* תת יחידה α המונה 116 חומצות אמינו ומופיעה באדם וביונקים בחלבונים שונים כדוגמת LH (חלבון הפועל יחד עם FSH כגונדוטרופין), וTSH (המופרש גם הוא מההיפופיזה ופועל כתירוטרופין, כלומר, מבקר את פעולת בלוטת התריס והפרשת התירוקסין). תת יחידה זאת ובכלל זה הזהות שלה שמורים עד כדי כך, שקיים קושי לאתר אורגניזמים בעלי אחוז זהות (לא אקראי) נמוך.&lt;br /&gt;
* תת יחידה β המונה 129 חומצות אמינו וייחודית להורמון זה, ובעלת איזור קושר רצפטור. &lt;br /&gt;
הליגנד כולו הינו חלבון בן 245 חומצות אמינו. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
הרצפטור, אשר חלק מהצד החוץ תאי שלו גובש יחד עם הליגנד הוא מסוג G-Coupled Protein ובעל מבנה אופייני לרצפטור זה – חלק חוץ תאי קושר ליגנד, שבעה אזורים חוצי ממברנה ושרשרת מעבר אותות תוך תאית. &lt;br /&gt;
ניתן לאתר כצפוי את הרצפטור לFSH הן בתאי המטרה - הגונדות (השחלות והאשכים),  אך גם בתאי בלוטת ההיפופיזה במוח המפרישים את ההורמון לזרם הדם, ואף בהיפותלמוס האחראי להפרשת הGnRH המעורר את הפרשת ההורמון מההיפופיסה, כחלק מהבקרה (משוב שלילי) על מידת הפרשת ההורמון. &lt;br /&gt;
&amp;lt;/div&amp;gt;&lt;br /&gt;
== הדגשים מבניים ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alfa_amino_acid_and_beta_light/4&#039;&amp;gt;FSH - תת יחידה אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/A_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת A מתוך תת יחידה אלפא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/D_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת D מתוך תת יחידה אלפא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_alpha_unit/1&#039;&amp;gt;FSH - מבנה שניוני של תת יחידה אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alpha_unit_colored_elements/1&#039;&amp;gt;יחידה אלפא של הליגנד צבועה לפי יסודות &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_C}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_H}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_O}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_N}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_P}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_S}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_Se}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_Fe}}&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Beta_amino_acid_and_alfa_light/4&#039;&amp;gt;FSH - תת יחידה בטא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/B_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת B מתוך תת יחידה בטא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/E_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת E מתוך תת יחידה בטא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_beta_unit/1&#039;&amp;gt;FSH - מבנה שניוני של תת יחידה בטא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_light/4&#039;&amp;gt;FSH -  רצף חומצות האמינו של החלק המוצג החוץ תאי של הקולטן &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;FSH - הליגנד (בסגול) והרצפטור (בכחול) כפי שגובשו יחד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondry_structure_receptor/1&#039;&amp;gt;FSH - המבנה השניוני של החלק החוץ תאי המוצג של הרצפטור &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Receptor_ligand_evol_reserved/1&#039;&amp;gt;החלק החוץ תאי של הרצפטור כפי שגובש עם הליגנד צבוע על פי רמות שימור אבולוציוני&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_ConSurf}}&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/StructureSection&amp;gt;&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
the use of JSmol in Proteopedia &amp;lt;ref&amp;gt;DOI 10.1002/ijch.201300024&amp;lt;/ref&amp;gt; or to the article describing Jmol &amp;lt;ref&amp;gt;PMID:21638687&amp;lt;/ref&amp;gt; to the rescue.&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;1XWD, Crystal Structure of Human Follicle Stimulating Hormone Complexed with its Receptor http://dx.doi.org/10.2210/pdb1xwd/pdb &amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה אלפא מידע מקיף, Glycoprotein hormones alpha chain http://www.uniprot.org/uniprot/P01215&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה בטא מידע מקיף, Follitropin subunit beta  http://www.uniprot.org/uniprot/P01225&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH רצפטור מידע מקיף, Follicle-stimulating hormone receptor   http://www.uniprot.org/uniprot/P23945&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;Structure–Function Relationships of Glycoprotein Hormones and Their Subunits’ Ancestors   https://doi.org/10.3389/fendo.2015.00026&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;references/&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Ofir Sigal</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2753569</id>
		<title>FSH (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=FSH_(Hebrew)&amp;diff=2753569"/>
		<updated>2017-06-18T11:26:50Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Ofir Sigal: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;==FSH (Follicle Stimulating Hormone) הורמון מגרה זקיקים==&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 4em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;הורמון מגרה זקיקים (FSH – Follicle Stimulating Hormone) הינו&lt;br /&gt;
[http://www.infomed.co.il/definition-671 גונדוטרופין] &lt;br /&gt;
הממלא תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה בבעלי חוליות. ההורמון  &lt;br /&gt;
  -מופרש בשני המינים על ידי תאים גונדוטרופיים בקדמת בלוטת יותרת המוח (היפופיזה).  הגונדות  &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A9%D7%9A אשך]&lt;br /&gt;
או &lt;br /&gt;
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%97%D7%9C%D7%94 שחלה]&lt;br /&gt;
הינן איברי המטרה שלו.&lt;br /&gt;
 על גביי קרום תאי המטרה קיים &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor/3&#039;&amp;gt;קולטן&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
 להורמון זה.&lt;br /&gt;
הפרשת גונדוטרופינים, וביניהם FSH, מתחילה בעקבות הפרשת הורמון-משחרר-גונאדוטרופין (GnRH) מההיפותאלאמוס והשפעתו על בלוטת יותרת המוח.&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;StructureSection load=&#039;1XWD&#039; size=&#039;400&#039; side=&#039;right&#039; caption=&#039;FSH הצד החיצוני (חלקי) של הרצפטור כפי שגובש עם הליגנד,&#039; scene=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== פעילות וחשיבות ==&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 4em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
  רבייה - היכולת והאפשרות להעמדת צאצאים פוריים היא אחת ממאפייני החיים. להתפתחות מערכת הרבייה, הבשלתה  ותפקודה המוצלח חשיבות עצומה בהמשכיות המינים. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
  FSH הינו הורמון חשוב ביותר בעל תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה הן של הנקבות והן של הזכרים. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
  ניתן לעמוד על חשיבותו הרבה הן באמצעות בחינת משרעת תפקודיו הביולוגיים, והן תוך התייחסות לרמה הגבוהה של שמירות שניכרת הן בליגנד והן ברצפטור במגוון מינים רחב. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
  פעילות פיסיולוגית  &lt;br /&gt;
  FSH מווסת התפתחות ובשלות מינית, ומעורר את הפרשת סטרואידי – המין, טסטוסטרון, אסטרוגן ופרוגסטרון, מהשחלות ומהאשכים. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
  הפרשת ההורמון מביאה לתהליכים שונים בקרב בני שני המינים:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
  אצל הזכר הפרשת ההורמון גורמת להופעת סימני מין משניים, חיונית ליצירת תאי הזרע באבוביות הזרע, ומעודדת את התפתחותם של צינוריות זרע באשכים. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
  אצל הנקבה הפרשת ההורמון במהלך המחזור החודשי מביאה להתפתחות הזקיק הראשוני הנמצא בשחלה, וכן גורמת להפרשת אסטרוגנים מהזקיק הבשל.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
  הפרשת האסטרוגנים תביא למגוון תהליכים פסיולוגיים, ביניהם - פרוליפרציה של תאי רירית הרחם (התחלקות), הרחבת כלי הדם ברחם, והרחבת תאי האפיתל בנרתיק.&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
  השינוי ברמות ההורמון בשני המינים מבוקרת ע&amp;quot;י מנגנון משוב שלילי משולש:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
•	סטרואידי המין מעכבים את הפרשת GnRH מההיפותלמוס המביא להפרשת FSH מההיפופיסה. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
•	סטרואידי המין מעכבים את הפרשת הFSH מההיפופיסה. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
•	תוצאות פעולת FSH מביאות לעיכוב הפרשת FSH מההיפופיסה:&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
	בגבר הפרשת FSH מעוכבת על ידי ספירת זרע גבוהה, הגורמת לאותם תאים המכילים רצפטור לFSH  ומביאים ליצירת תאי זרע - תאי Sertoli, להפריש inhibin המעכב את התבטאות (יצירת) FSH. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
	בנשים inhibin B,  המופרש מהזקיקים הבשלים מביא לדעיכה ברמת FSH בסוף הפאזה הפוליקולארית (השלב הזקיקי). &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תסמונות ומחלות ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== על החלבון ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: right; direction: rtl; margin-right: 1em;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
ההורמון FSH הוא גליקופרוטאין, המורכב משתי תתי יחידות שונות (הטרודימר) – &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
* תת יחידה α המונה 116 חומצות אמינו ומופיעה באדם וביונקים בחלבונים שונים כדוגמת LH (חלבון הפועל יחד עם FSH כגונדוטרופין), וTSH (המופרש גם הוא מההיפופיזה ופועל כתירוטרופין, כלומר, מבקר את פעולת בלוטת התריס והפרשת התירוקסין). תת יחידה זאת ובכלל זה הזהות שלה שמורים עד כדי כך, שקיים קושי לאתר אורגניזמים בעלי אחוז זהות (לא אקראי) נמוך.&lt;br /&gt;
* תת יחידה β המונה 129 חומצות אמינו וייחודית להורמון זה, ובעלת איזור קושר רצפטור. &lt;br /&gt;
הליגנד כולו הינו חלבון בן 245 חומצות אמינו. &lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
הרצפטור, אשר חלק מהצד החוץ תאי שלו גובש יחד עם הליגנד הוא מסוג G-Coupled Protein ובעל מבנה אופייני לרצפטור זה – חלק חוץ תאי קושר ליגנד, שבעה אזורים חוצי ממברנה ושרשרת מעבר אותות תוך תאית. &lt;br /&gt;
ניתן לאתר כצפוי את הרצפטור לFSH הן בתאי המטרה - הגונדות (השחלות והאשכים),  אך גם בתאי בלוטת ההיפופיזה במוח המפרישים את ההורמון לזרם הדם, ואף בהיפותלמוס האחראי להפרשת הGnRH המעורר את הפרשת ההורמון מההיפופיסה, כחלק מהבקרה (משוב שלילי) על מידת הפרשת ההורמון. &lt;br /&gt;
&amp;lt;/div&amp;gt;&lt;br /&gt;
== הדגשים מבניים ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alfa_amino_acid_and_beta_light/4&#039;&amp;gt;FSH - תת יחידה אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/A_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת A מתוך תת יחידה אלפא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/D_chain_of_alfa_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת D מתוך תת יחידה אלפא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_alpha_unit/1&#039;&amp;gt;FSH - מבנה שניוני של תת יחידה אלפא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Alpha_unit_colored_elements/1&#039;&amp;gt;יחידה אלפא של הליגנד צבועה לפי יסודות &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_C}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_H}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_O}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_N}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_P}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_S}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_Se}}&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_Element_Fe}}&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Beta_amino_acid_and_alfa_light/4&#039;&amp;gt;FSH - תת יחידה בטא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/B_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת B מתוך תת יחידה בטא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/E_chain_of_beta_and_rest_dots/1&#039;&amp;gt;שרשרת E מתוך תת יחידה בטא של הליגנד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondary_structure_beta_unit/1&#039;&amp;gt;FSH - מבנה שניוני של תת יחידה בטא&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_light/4&#039;&amp;gt;FSH -  רצף חומצות האמינו של החלק המוצג החוץ תאי של הקולטן &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Fsh_receptor_and_ligand/1&#039;&amp;gt;FSH - הליגנד (בסגול) והרצפטור (בכחול) כפי שגובשו יחד&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Secondry_structure_receptor/1&#039;&amp;gt;FSH - המבנה השניוני של החלק החוץ תאי המוצג של הרצפטור &amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761651/Receptor_ligand_evol_reserved/1&#039;&amp;gt;החלק החוץ תאי של הרצפטור כפי שגובש עם הליגנד צבוע על פי רמות שימור אבולוציוני&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
{{Template:ColorKey_ConSurf}}&lt;br /&gt;
&amp;lt;BR&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/StructureSection&amp;gt;&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
the use of JSmol in Proteopedia &amp;lt;ref&amp;gt;DOI 10.1002/ijch.201300024&amp;lt;/ref&amp;gt; or to the article describing Jmol &amp;lt;ref&amp;gt;PMID:21638687&amp;lt;/ref&amp;gt; to the rescue.&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;1XWD, Crystal Structure of Human Follicle Stimulating Hormone Complexed with its Receptor http://dx.doi.org/10.2210/pdb1xwd/pdb &amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה אלפא מידע מקיף, Glycoprotein hormones alpha chain http://www.uniprot.org/uniprot/P01215&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH תת יחידה בטא מידע מקיף, Follitropin subunit beta  http://www.uniprot.org/uniprot/P01225&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;FSH רצפטור מידע מקיף, Follicle-stimulating hormone receptor   http://www.uniprot.org/uniprot/P23945&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;ref&amp;gt;Structure–Function Relationships of Glycoprotein Hormones and Their Subunits’ Ancestors   https://doi.org/10.3389/fendo.2015.00026&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;references/&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Ofir Sigal</name></author>
	</entry>
</feed>