Proteopedia - User contributions [en]

File:AF-C7GMH2-F1-model v4.pdb

2024-01-23T14:24:13Z

Orna Dahan: uploaded a new version of "Image:AF-C7GMH2-F1-model v4.pdb"

File:AF-C7GMH2-F1-model v4.pdb

2024-01-23T14:16:40Z

Orna Dahan: uploaded a new version of "Image:AF-C7GMH2-F1-model v4.pdb"

2018-06-01T16:57:02Z

Orna Dahan:

Gal4 (Hebrew)

2018-05-28T10:25:38Z

Orna Dahan:

2012-07-02T12:19:39Z

Orna Dahan:

Beta Secretase (Hebrew)

2012-07-02T12:18:30Z

Orna Dahan:

<Structure load='' size='350' frame='true' align='left' caption='האנזים ביתא סקרטאז' scene='Beta_Secretase_%28Hebrew%29/Open_scene/1' />

<H1 align="center">
האנזים ביתא סקרטאז
</H1 >
<p dir='rtl'>
ביתא סקראטז הוא פרוטאזה (אנזים חותך חלבון). האנזים ביתא סקרטאז ידוע גם בשמות נוספים: אספרטיל פרוטאז 2 וממפסין, והוא מקודד על ידי הגן BACE. העניין הרב באנזים ביתא סקרטאז נובע מהיותו אחד המרכיבים המעורבים בגרימתה של
[http://www.alz-il.net/ מחלת האלצהיימר.]
בתמונה שלפניך מיוצגת השרשרת החלבונית של האנזים <scene name='Beta_Secretase_(Hebrew)/Rainbow/1'>בצבעי הקשת</scene>
מקצה אחד שלה המיוצג בצבע כחול (הקצה ה -N טרמינלי) לקצה האחר המיוצג בצבע אדום (הקצה ה-C טרמינלי). [http://academic.brooklyn.cuny.edu/biology/bio4fv/page/c_and_n_.htm על קצה N וקצה C בשרשרת החלבון.]
</p>

<H2 align="center">
פעילות האנזים ביתא סקרטאז
</H2>
<p dir='rtl'>
האנזים ביתא סקרטאז אחראי על חיתוך מולקולת חלבון השקועה בקרום תאי עצב, ואשר נקראת Amyloid Precursor Protein או בקיצור APP. מולקולת ה APP עוברת שני חיתוכים: האחד בחלקה החוץ תאי והשני בחלקה התוך תאי.
החיתוך החוץ תאי מבוצע על ידי האנזים ביתא סקרטאז, כאשר הוא חותך את APP לשני חלקים: לחלק חיצוני הכולל 42 חומצות אמינו. תוצר חיתוך זה נקרא ביתא - אמילואיד. כאשר מצטבר בחלק החוץ תאי ביתא –אמילואיד בכמויות גדולות נוצרים משקעים שמהווים את הגורם הראשוני למותם של תאי עצב במחלת האלצהיימר. הגדם הנותר של APP השקוע בקרום התא ימשיך וייחתך על ידי אנזים אחר הנקרא גמא סקראטז.
להלן [http://www.sigmaaldrich.com/etc/medialib/life-science/cell-signaling-and/migratecellsignal1/BACE1-Figure-1.Par.0001.Image.500.gif איור ] הממחיש את פעולתו של ביתא סקרטאז.
</P>
<H1>
<Structure load='2ZHV' size='350' frame='true' align='left' caption='האנזים ביתא סקרטאז' scene='Beta_Secretase_(Hebrew)/Open_scene/1' />
</H1>


<H2 align="center">

מבנה

</H2>

<p dir='rtl'>

האנזים ביתא סקרטאז בנוי משרשרת חלבונית אחת (שרשרת A) המונה 501 חומצות אמינו.
כמו כל חלבון גם אנזים זה מאופיין
[http://www.google.co.il/imgres?q=%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94+%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A6%D7%94+%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%AA&um=1&hl=iw&sa=N&gbv=2&tbm=isch&tbnid=O5hn7QXJq7jzBM:&imgrefurl=http://www.hs.ph.biu.ac.il/library/mtblsm.shtml&docid=h8-SNZcNhIAHdM&imgurl=http://www.hs.ph.biu.ac.il/library/304.gif&w=550&h=525&ei=Q1_gT5yKHYnGswayufTrCA&zoom=1&iact=hc&vpx=361&vpy=298&dur=4722&hovh=219&hovw=230&tx=108&ty=75&sig=113804834486123416418&page=1&tbnh=151&tbnw=157&start=0&ndsp=24&ved=1t:429,r:9,s:0,i:96&biw=1280&bih=853 במבנה ראשוני]
(רצף חומצות האמינו המרכיבות את החלבון).
<scene name='Beta_Secretase_(Hebrew)/Aminoacid_bycolor/1'>בדגם שלפניך מיוצגת כל חומצה אמינית בצבע אחר</scene>. אם תלחץ על הכפתור "Toggle spin" ותעמוד על הכדור עם העכבר,
יופיע שמה המקוצר של החומצה האמינית הנמצאת במקום זה בחלבון.
כמו כן ניתן להתרשם <scene name='Beta_Secretase_(Hebrew)/Secondary_structure/1'> מהמבנה השניוני </scene>
של האנזים.
[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99 המבנה השניוני]
מכיל
[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%9C%D7%99%D7%9C_%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%90 סלילי אלפא. ]
<scene name='Beta_Secretase_(Hebrew)/Akpha_helix/1'>סלילי אלפא</scene>
(alpha helix) מיוצגים בצבעים ורוד – סגול, ומארגון של <scene name='Beta_Secretase_(Hebrew)/Beta_sheet/4'>משטחי ביתא</scene> (beta sheet) המיוצגים בצבע צהוב.
המבנה השניוני נגזר מן המבנה הראשוני, ואילו
[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99 המבנה השלישיוני]
נגזר משניהם גם יחד.
רובה של השרשרת מצוי מחוץ לקרום התא וכולל את
[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%AA%D7%A8_%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C האתר הפעיל ]
האחראי על חיתוך מולקולת הAPP בחלקה החוץ תאי. <scene name='Beta_Secretase_(Hebrew)/Active_site/1'>האתר הפעיל </scene> של האנזים, אליו נקשר ה APP , מכיל שתי חומצות אספרטיות (מסומנות בתמונת "האתר הפעיל" בצבע ורוד), ולכן האנזים נקרא אספרטיל פרוטאז.
חלק נוסף של האנזים חוצה את ממברנת התא וחלק נוסף מצוי בחלק התוך תאי. בדגם המוצג בדף זה אנו צופים בחלקו החוץ תאי של האנזים בלבד, החלק המכיל את האתר הפעיל.

</P>

<H2 align="center">
הקשר למחלת האלצהיימר
</H2>

<p dir='rtl'>
מחלת האלצהיימר היא המחלה השלישית השכיחה בקרב האוכלוסייה ושכיחותה עולה עם הגיל. [http://www.alz-emda.org.il/Portals/10/lichyot-bechavod.wmv עדות אישית על קשיי מחלת האלצהיימר ]אצל החולה ובני משפחתו, ניתן לקבל בסרט הבא.
</p>
<p dir='rtl'>
בשל העלייה במשך החיים ישנו סיכוי גדול לעליה משמעותית במספר החולים במחלה.
המחלה מתפתחת בהדרגה ובאה בתחילה לידי ביטוי באובדן קל של הזיכרון. לאחר זמן מה מאבד החולה עוד ועוד מיכולותיו הקוגנטיביות (השכליות) עד שהוא מפסיק לזהות את קרובי משפחתו, את סביבת מגוריו, ואף מאבד את יכולת הביטוי שלו. כמו כן נפגעות יכולותיו המוטוריות של חולה האלצהיימר עד לאובדן שליטה על פעילויות בסיסיות בגופו. הסיבה להתנוונות זו נעוצה בפגיעה מתמשכת בנוירונים (תאי עצב) במוחו של החולה. כיום ידועים חלק מן המנגנונים המולקולרים הגורמים לפגיעה בתאי העצב. ( פירוט בדף העבודה) . האנזים ביתא סקרטאז חותך אתAPP ,חלבון חוצה ממברנה, המצוי בריכוז גבוהה על גבי הקרומים של תאי עצב בחלקו החוץ תאי, כך שמתקבל מחוץ לנוירון חלבון בן 42 חומצות אמינו. חלבונים רבים שכאלו מצטברים בצברים שאינם מסיסים ואחר כך מצטברים למשקעים (פלאקים). משקעים אלו גורמים לשרשרת תהליכים בתאי העצב הסמוכים, שבסופה מתים תאי העצב. עצירת פעילותו של האנזים ביתא סקרטאז יכולה לסייע בהאטת קצב המחלה ויש שמקווים שגם למניעתה. עוד על גורמים נוספים המעורבים ביצירת המחלה והצעות נוספות למניעתה תוכלו למצוא [http://sciam.co.il/archives/2131 במאמר מעניין ]
באתר הידען.
[http://www.youtube.com/watch?v=NjgBnx1jVIU ובסרטון הבא ]
</p>

<H2 align="center">
עיכוב פעולתו של ביתא סקרטאז
</H2>
<p dir='rtl'>
ביתא אמילואיד הוא, כאמור, אחד הגורמים המעורבים ביצירת מחלת האלצהיימר. על מנת למנוע את יצירת ביתא אמילואיד , ניתן לנסות לעכב את יצירתו. המעכב הינו מולקולה , הנקשרת לאנזים ביתא סקרטאז ומונעת את קשירתו ל. APP כאשר האנזים מעוכב מלהקשר ל APP ולחתוך אותו, נמנע המשך התהליך שיהפוך את APP לביתא אמילואיד.לפניך דגם המראה את <scene name='Beta_Secretase_(Hebrew)/Inhibitor/1'>אתרי הקישור של המעכב לאנזים</scene>. האזור בחלבון, אליו נקשר המעכב מודגש בדגם בצבע כתום. על מנגנוני עיכוב אנזימטי ניתן ללמוד
[http://www.youtube.com/watch?v=AKyyvuOmXq0 בסרטון הבא ]
</p>

<H2 align="center">
הכרות עם ביתא סקרטאז - האם דרך טובה למציאת מזור לחולי האלצהיימר? - דף עבודה לתלמיד
</H2>
<p dir='rtl'>

לפניך דף עבודה המסתמך על ערך זה בפרוטאופדיה.
היכנס לדף העבודה וענה עליו. בהצלחה.
<BR>
: )
<BR>
דף תשובות– הכניסה עם סיסמה בלבד

</p>

Trypsin (Hebrew)

2012-06-19T11:52:19Z

Orna Dahan:

<Structure load='1yf4' size='400' frame='true' align='right' caption='Trypsin'scene name='Trypsin_(Hebrew)/open/1'/>

<p dir='rtl'>
טריפסין הוא אניזים הפועל בלבלב, מפרק חלבונים לשרשראות קצרות או פרוק סופי לחומצות אמינו.
המילה טריפסין מורכבת משתי מילים, המילה Tribo
שפירושה משולש והמילה
Trypsis
שפירושה בלייה או עיכול.
אנזים טריפסין הוא מסוג
[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%A8%D7%99%D7%9F_%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%96 סרין פרוטאז]
המפרק קשרים פפטידיים בחלבון. טריפסין התגלה לראשונה על ידי Kuhne, שחקר את הפעילות הפרוטאוליטית של האנזים בשנת 1876. בשנת 1931 האנזים
טוהר, ומאוחר יותר בשנת 1974 נקבע המבנה התלת מימדי של טריפסין.
האנזים מיוצר ומופרש על-ידי תאים אקסוקריניים (תאים המפרישים מיצי עיכול לחלל המעי) של
[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%91%D7%9C%D7%91 הלבלב]
בצורת זימוגן = אנזים לא פעיל, הנקרא טריפסינוגן, שהופך לצורה הפעילה שלו באמצעות האנזים אנטרוקינז בחלל המעי הדק - בתרסריון, וכך מתקבל הטריפסין הפעיל.
[http://proteopedia.org/wiki/images/e/ec/Trypsin_trypsin_and_trypsingen.doc בתמונה זו]
רואים מבנה של טריפסינוגן בהשוואה לטריפסין.
טריפסין בתרסריון בעל יכולת לשפעל מולקולות נוספות של טריפסינוגן ולהפוך אותם לצורה הפעילה. שפעול האנזים
נעשה ע"י תהליך חיתוך פרוטאוליטי שגורם לחשיפת האתר הפעיל של האנזים. שלב החלבון כזימוגן הכרחי על מנת שלא לפגוע בחלבונים שלא לצורך, כך יש אפשרות לבקר את היכולת של טריפסין לפרק חלבונים בתנאים מסוימים.
</p>
<b>
<H1 align="center">
אופן פעילותו ותנאים מיטביים
</H1>
</b>
<p dir='rtl'>
האנזים טריפסין מפרק חלבונים לפטטידים שונים או לחומצות אמינו ע"י פרוק קשרים פפטידיים : הפרוק נעשה ע"י חיתוך הצד הקרבוקיסלי

[http://www.google.co.il/imgres?q=%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%AA+%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%95&hl=iw&sa=X&rls=com.microsoft:en-us&tbm=isch&prmd=imvns&tbnid=g7N82V8o3CR9ZM:&imgrefurl=http://he.wikipedia.org/wiki/%25D7%2597%25D7%2595%25D7%259E%25D7%25A6%25D7%25AA_%25D7%2590%25D7%259E%25D7%2599%25D7%25A0%25D7%2595&docid=q7zmvEz6lBqU4M&imgurl=http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/c/ce/AminoAcidball.svg/300px-AminoAcidball.svg.png&w=300&h=214&ei=TDzXT82yD5GA0AXF-9GzBA&zoom=1&biw=1280&bih=853 c-terminal], של חומצות אמינו ליזין וארגינין (בתנאי שלא נמצאות בשרשרת לפני החומצה פרולין). המשיכה של חלבונים לאתר הפעיל של טריפסין נעשית ע"י משיכה חשמלית בין חומצות אמינו ליזין וארגינין הטעונות חיובית לבין חומצה אספרטית השלילית הנמצאת באתר הקטליטי של האנזים.
האנזים פעיל בתנאים אופטימליים PH-8 (בניגוד לאנזים פפפסין הפועל ב pH
חומצי ) ובטמפרטורה של 37 מעלות צלזיוס.

<scene name='Trypsin_(Hebrew)/Active2/3'> אתר פעיל </scene>
של האנזים מכיל שלוש חומצות הקרויות "השילוש הקטליטי"- סרין
, היסטדין וחומצה אספרטית (ניתן לעמוד על כל אחת מהחומצות בתמונה ולקבל אינפורמציה נוספת).
</p>

<b>
<H1 align="center">
יישומים</H1>
</b>
<p dir='rtl'>
נעשה מחקר יישומי רב עם אנזים זה כיוון שניתן להפיק כמויות גדולות ומטוהרות . מעצם היותו סרין פרוטאז, הוא משמש ליישומים רבים, בניהם: מחקר על עיכול חלבונים וזיהוי הפפטידים שמתקבלים, שימושים ברפואה כגון המסת קרישי דם וטיפול בדלקת, הכנת מזון תינוקות ועוד.
</p>
<b>
<H1 align="center">
מבנה</H1>
</b>
<p dir='rtl'>
לאינזים טריפסין 223 <scene name='Trypsin_(Hebrew)/Aminoacid/1'>
חומצות אמינו
</scene>

בתמונה, כל סוג של חומצה אמינית מסומנת בצבע אחר. רצף חומצות האמינו בחלבון מצורף
[http://proteopedia.org/wiki/images/3/3f/Trypsin_primary_structure.doc כאן]
. <scene <scene name='Trypsin_(Hebrew)/Helixsheet/2'>המבנה השניוני </scene>של החלבון מכיל helix (סגול) -ו β sheet (ירוק).
המבנה בתמונה גובש כקומלפקס עם הורמון
Vasopressin <scene name='Trypsin_(Hebrew)/Adh/4'>וזופרסין</scene>, הורמון זה מהווה מעכב לאנזימי סרין פרוטאז כדוגמת טריפסין.
טריפסין, אחראי לביקוע קשר פפטידי של חומצה אמינית בעלת מטען חיובי, מבקע אחרי חומצות אמיניות ארגינין וליזין.
[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=8342 וזופרסין]
נחשב למעכב חזק ויעיל, כוון שהוא נמשך ונכנס לאתר הפעיל של הטריפסין, בזכות <scene name='Trypsin_(Hebrew)/Elctrostat/1'>הקשר האלקטרוסטטי</scene> בין החומצה אספרטית בכיס הפעיל שהיא שלילית וארגינין החיובית הנמצאת בהורמון זה, בחלבון רגיל נעשה לאחר האריגינין חיתוך, אך בוזופרסין לפני הארגינין יש חומצה אמינית פרולין, דבר שמונע את החיתוך כאן. וגם ע"י יצירת קשרי מימן בין ציסטאין וארגינין בוזופרסין (בצבע ירוק) לסרין (214) לגליצין (216) בטריפסין (בצבע אדום) ,
<scene name='Trypsin_(Hebrew)/Activ_a/1'>קשרים אלו</scene>
גורמים לקשר חזק בין טריפסין לוזופרסין ובכך הוזופרסין מהווה מעכב יעיל לאינזים זה .
</p>

<b>
<H1 align="center">
נספחים</H1>
</b>
<p dir='rtl'>
[http://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/life_sci/%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%9D-%D7%90%D7%A0%D7%96%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D סרטון על פעילות ועיכוב אנזימים - מכון דוידסון]
</p>
<p dir='rtl'>
[http://proteopedia.org/wiki/images/2/21/Trypsin_work.doc דף עבודה לתלמיד]
</p>

Trypsin (Hebrew)

2012-06-19T11:51:57Z

Orna Dahan:

<Structure load='1yf4' size='400' frame='true' align='right' caption='Trypsin'scene name='Trypsin_(Hebrew)/open/1'/>

<p dir='rtl'>
טריפסין הוא אניזים הפועל בלבלב, מפרק חלבונים לשרשראות קצרות או פרוק סופי לחומצות אמינו.
המילה טריפסין מורכבת משתי מילים, המילה Tribo
שפירושה משולש והמילה
Trypsis
שפירושה בלייה או עיכול.
אנזים טריפסין הוא מסוג
[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%A8%D7%99%D7%9F_%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%96 סרין פרוטאז]
המפרק קשרים פפטידיים בחלבון. טריפסין התגלה לראשונה על ידי Kuhne, שחקר את הפעילות הפרוטאוליטית של האנזים בשנת 1876. בשנת 1931 האנזים
טוהר, ומאוחר יותר בשנת 1974 נקבע המבנה התלת מימדי של טריפסין.
האנזים מיוצר ומופרש על-ידי תאים אקסוקריניים (תאים המפרישים מיצי עיכול לחלל המעי) של
[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%91%D7%9C%D7%91 הלבלב]
בצורת זימוגן = אנזים לא פעיל, הנקרא טריפסינוגן, שהופך לצורה הפעילה שלו באמצעות האנזים אנטרוקינז בחלל המעי הדק - בתרסריון, וכך מתקבל הטריפסין הפעיל.
[http://proteopedia.org/wiki/images/e/ec/Trypsin_trypsin_and_trypsingen.doc בתמונה זו]
רואים מבנה של טריפסינוגן בהשוואה לטריפסין.
טריפסין בתרסריון בעל יכולת לשפעל מולקולות נוספות של טריפסינוגן ולהפוך אותם לצורה הפעילה. שפעול האנזים
נעשה ע"י תהליך חיתוך פרוטאוליטי שגורם לחשיפת האתר הפעיל של האנזים. שלב החלבון כזימוגן הכרחי על מנת שלא לפגוע בחלבונים שלא לצורך, כך יש אפשרות לבקר את היכולת של טריפסין לפרק חלבונים בתנאים מסוימים.
</p>
<b>
<H1 align="center">
אופן פעילותו ותנאים מיטביים
</H1>
</b>
<p dir='rtl'>
האנזים טריפסין מפרק חלבונים לפטטידים שונים או לחומצות אמינו ע"י פרוק קשרים פפטידיים : הפרוק נעשה ע"י חיתוך הצד הקרבוקיסלי

[http://www.google.co.il/imgres?q=%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%AA+%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%95&hl=iw&sa=X&rls=com.microsoft:en-us&tbm=isch&prmd=imvns&tbnid=g7N82V8o3CR9ZM:&imgrefurl=http://he.wikipedia.org/wiki/%25D7%2597%25D7%2595%25D7%259E%25D7%25A6%25D7%25AA_%25D7%2590%25D7%259E%25D7%2599%25D7%25A0%25D7%2595&docid=q7zmvEz6lBqU4M&imgurl=http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/c/ce/AminoAcidball.svg/300px-AminoAcidball.svg.png&w=300&h=214&ei=TDzXT82yD5GA0AXF-9GzBA&zoom=1&biw=1280&bih=853 c-terminal], של חומצות אמינו ליזין וארגינין (בתנאי שלא נמצאות בשרשרת לפני החומצה פרולין). המשיכה של חלבונים לאתר הפעיל של טריפסין נעשית ע"י משיכה חשמלית בין חומצות אמינו ליזין וארגינין הטעונות חיובית לבין חומצה אספרטית השלילית הנמצאת באתר הקטליטי של האנזים.
האנזים פעיל בתנאים אופטימליים PH-8 (בניגוד לאנזים פפפסין הפועל ב pH
חומצי ) ובטמפרטורה של 37 מעלות צלזיוס.

<scene name='Trypsin_(Hebrew)/Active2/3'> אתר פעיל </scene>
של האנזים מכיל שלוש חומצות הקרויות "השילוש הקטליטי"- סרין
, היסטדין וחומצה אספרטית (ניתן לעמוד על כל אחת מהחומצות בתמונה ולקבל אינפורמציה נוספת).
</p>

<b>
<H1 align="center">
יישומים</H1>
</b>
<p dir='rtl'>
נעשה מחקר יישומי רב עם אנזים זה כיוון שניתן להפיק כמויות גדולות ומטוהרות . מעצם היותו סרין פרוטאז, הוא משמש ליישומים רבים, בניהם: מחקר על עיכול חלבונים וזיהוי הפפטידים שמתקבלים, שימושים ברפואה כגון המסת קרישי דם וטיפול בדלקת, הכנת מזון תינוקות ועוד.
</p>
<b>
<H1 align="center">
מבנה</H1>
</b>
<p dir='rtl'>
לאינזים טריפסין 223 <scene name='Trypsin_(Hebrew)/Aminoacid/1'>
חומצות אמינו
</scene>

בתמונה, כל סוג של חומצה אמינית מסומנת בצבע אחר. רצף חומצות האמינו בחלבון מצורף
[http://proteopedia.org/wiki/images/3/3f/Trypsin_primary_structure.doc כאן]
. <scene <scene name='Trypsin_(Hebrew)/Helixsheet/2'>המבנה השניוני </scene>של החלבון מכיל helix (סגול) -ו β sheet (ירוק).
המבנה בתמונה גובש כקומלפקס עם הורמון
Vasopressin <scene name='Trypsin_(Hebrew)/Adh/4'>וזופרסין</scene>, הורמון זה מהווה מעכב לאנזימי סרין פרוטאז כדוגמת טריפסין.
טריפסין, אחראי לביקוע קשר פפטידי של חומצה אמינית בעלת מטען חיובי, מבקע אחרי חומצות אמיניות ארגינין וליזין.
[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=8342 וזופרסין]
נחשב למעכב חזק ויעיל, כוון שהוא נמשך ונכנס לאתר הפעיל של הטריפסין, בזכות <scene name='Trypsin_(Hebrew)/Elctrostat/1'>הקשר האלקטרוסטטי</scene> בין החומצה אספרטית בכיס הפעיל שהיא שלילית וארגינין החיובית הנמצאת בהורמון זה, בחלבון רגיל נעשה לאחר האריגינין חיתוך, אך בוזופרסין לפני הארגינין יש חומצה אמינית פרולין, דבר שמונע את החיתוך כאן. וגם ע"י יצירת קשרי מימן בין ציסטאין וארגינין בוזופרסין (בצבע ירוק) לסרין (214) לגליצין (216) בטריפסין(בצבע אדום) ,
<scene name='Trypsin_(Hebrew)/Activ_a/1'>קשרים אלו</scene>
גורמים לקשר חזק בין טריפסין לוזופרסין ובכך הוזופרסין מהווה מעכב יעיל לאינזים זה .
</p>

<b>
<H1 align="center">
נספחים</H1>
</b>
<p dir='rtl'>
[http://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/life_sci/%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%9D-%D7%90%D7%A0%D7%96%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D סרטון על פעילות ועיכוב אנזימים - מכון דוידסון]
</p>
<p dir='rtl'>
[http://proteopedia.org/wiki/images/2/21/Trypsin_work.doc דף עבודה לתלמיד]
</p>

Trypsin (Hebrew)

2012-06-19T11:48:23Z

Orna Dahan:

<Structure load='1yf4' size='400' frame='true' align='right' caption='Trypsin'scene name='Trypsin_(Hebrew)/open/1'/>

<p dir='rtl'>
טריפסין הוא אניזים הפועל בלבלב, מפרק חלבונים לשרשראות קצרות או פרוק סופי לחומצות אמינו.
המילה טריפסין מורכבת משתי מילים, המילה Tribo
שפירושה משולש והמילה
Trypsis
שפירושה בלייה או עיכול.
אנזים טריפסין הוא מסוג
[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%A8%D7%99%D7%9F_%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%96 סרין פרוטאז]
המפרק קשרים פפטידיים בחלבון. טריפסין התגלה לראשונה על ידי Kuhne, שחקר את הפעילות הפרוטאוליטית של האנזים בשנת 1876. בשנת 1931 האנזים
טוהר, ומאוחר יותר בשנת 1974 נקבע המבנה התלת מימדי של טריפסין.
האנזים מיוצר ומופרש על-ידי תאים אקסוקריניים (תאים המפרישים מיצי עיכול לחלל המעי) של
[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%91%D7%9C%D7%91 הלבלב]
בצורת זימוגן = אנזים לא פעיל, הנקרא טריפסינוגן, שהופך לצורה הפעילה שלו באמצעות האנזים אנטרוקינז בחלל המעי הדק - בתרסריון, וכך מתקבל הטריפסין הפעיל.
[http://proteopedia.org/wiki/images/e/ec/Trypsin_trypsin_and_trypsingen.doc בתמונה זו]
רואים מבנה של טריפסינוגן בהשוואה לטריפסין.
טריפסין בתרסריון בעל יכולת לשפעל מולקולות נוספות של טריפסינוגן ולהפוך אותם לצורה הפעילה. שפעול האנזים
נעשה ע"י תהליך חיתוך פרוטאוליטי שגורם לחשיפת האתר הפעיל של האנזים. שלב החלבון כזימוגן הכרחי על מנת שלא לפגוע בחלבונים שלא לצורך, כך יש אפשרות לבקר את היכולת של טריפסין לפרק חלבונים בתנאים מסוימים.
</p>
<b>
<H1 align="center">
אופן פעילותו ותנאים מיטביים
</H1>
</b>
<p dir='rtl'>
האנזים טריפסין מפרק חלבונים לפטטידים שונים או לחומצות אמינו ע"י פרוק קשרים פפטידיים : הפרוק נעשה ע"י חיתוך הצד הקרבוקיסלי

[http://www.google.co.il/imgres?q=%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%AA+%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%95&hl=iw&sa=X&rls=com.microsoft:en-us&tbm=isch&prmd=imvns&tbnid=g7N82V8o3CR9ZM:&imgrefurl=http://he.wikipedia.org/wiki/%25D7%2597%25D7%2595%25D7%259E%25D7%25A6%25D7%25AA_%25D7%2590%25D7%259E%25D7%2599%25D7%25A0%25D7%2595&docid=q7zmvEz6lBqU4M&imgurl=http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/c/ce/AminoAcidball.svg/300px-AminoAcidball.svg.png&w=300&h=214&ei=TDzXT82yD5GA0AXF-9GzBA&zoom=1&biw=1280&bih=853 c-terminal], של חומצות אמינו ליזין וארגינין (בתנאי שלא נמצאות בשרשרת לפני החומצה פרולין). המשיכה של חלבונים לאתר הפעיל של טריפסין נעשית ע"י משיכה חשמלית בין חומצות אמינו ליזין וארגינין הטעונות חיובית לבין חומצה אספרטית השלילית הנמצאת באתר הקטליטי של האנזים.
האנזים פעיל בתנאים אופטימליים PH-8 (בניגוד לאנזים פפפסין הפועל ב pH
חומצי ) ובטמפרטורה של 37 מעלות צלזיוס.

<scene name='Trypsin_(Hebrew)/Active2/3'> אתר פעיל </scene>
של האנזים מכיל שלוש חומצות הקרויות "השילוש הקטליטי"- סרין
, היסטדין וחומצה אספרטית (ניתן לעמוד על כל אחת מהחומצות בתמונה ולקבל אינפורמציה נוספת).
</p>

<b>
<H1 align="center">
יישומים</H1>
</b>
<p dir='rtl'>
נעשה מחקר יישומי רב עם אנזים זה כיוון שניתן להפיק כמויות גדולות ומטוהרות . מעצם היותו סרין פרוטאז, הוא משמש ליישומים רבים, בניהם: מחקר על עיכול חלבונים וזיהוי הפפטידים שמתקבלים, שימושים ברפואה כגון המסת קרישי דם וטיפול בדלקת, הכנת מזון תינוקות ועוד.
</p>
<b>
<H1 align="center">
מבנה</H1>
</b>
<p dir='rtl'>
לאינזים טריפסין 223 <scene name='Trypsin_(Hebrew)/Aminoacid/1'>
חומצות אמינו
</scene>

בתמונה, כל סוג של חומצה אמינית מסומנת בצבע אחר. רצף חומצות האמינו בחלבון מצורף
[http://proteopedia.org/wiki/images/3/3f/Trypsin_primary_structure.doc כאן]
. <scene <scene name='Trypsin_(Hebrew)/Helixsheet/2'>המבנה השניוני </scene>של החלבון מכיל helix (סגול) -ו β sheet (ירוק).
המבנה בתמונה גובש כקומלפקס עם הורמון
Vasopressin <scene name='Trypsin_(Hebrew)/Adh/4'>וזופרסין</scene>, הורמון זה מהווה מעכב לאנזימי סרין פרוטאז כדוגמת טריפסין.
טריפסין, אחראי לביקוע קשר פפטידי של חומצה אמינית בעלת מטען חיובי, מבקע אחרי חומצות אמיניות ארגינין וליזין.
[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=8342 וזופרסין]
נחשב למעכב חזק ויעיל, כוון שהוא נמשך ונכנס לאתר הפעיל של הטריפסין, בזכות <scene name='Trypsin_(Hebrew)/Elctrostat/1'>הקשר האלקטרוסטטי</scene> בין החומצה אספרטית בכיס הפעיל שהיא שלילית וארגינין החיובית הנמצאת בהורמון זה, בחלבון רגיל נעשה לאחר האריגינין חיתוך, אך בוזופרסין לפני הארגינין יש חומצה אמינית פרולין, דבר שמונע את החיתוך כאן. וגם ע"י יצירת קשרי מימן בין ציסטאין וארגינין בוזופרסין לסרין (214) לגליצין (216) בטריפסין,
<scene name='Trypsin_(Hebrew)/Activ_a/1'>קשרים אלו</scene>
גורמים לקשר חזק בין טריפסין לוזופרסין ובכך הוזופרסין מהווה מעכב יעיל לאינזים זה .
</p>

<b>
<H1 align="center">
נספחים</H1>
</b>
<p dir='rtl'>
[http://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/life_sci/%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%9D-%D7%90%D7%A0%D7%96%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D סרטון על פעילות ועיכוב אנזימים - מכון דוידסון]
</p>
<p dir='rtl'>
[http://proteopedia.org/wiki/images/2/21/Trypsin_work.doc דף עבודה לתלמיד]
</p>

File:Trypsin trypsin and trypsingen.doc

2012-06-19T11:47:23Z

Orna Dahan: uploaded a new version of "Image:Trypsin trypsin and trypsingen.doc"

File:Trypsin trypsin and trypsingen.doc

2012-06-19T11:46:33Z

Orna Dahan: uploaded a new version of "Image:Trypsin trypsin and trypsingen.doc"

File:Trypsin trypsin and trypsingen.doc

2012-06-19T11:45:24Z

Orna Dahan: uploaded a new version of "Image:Trypsin trypsin and trypsingen.doc"

2012-06-19T11:13:03Z

Orna Dahan:

File:Trypsin trypsin and trypsingen.doc

2012-06-19T11:12:56Z

Orna Dahan:

File:Trypsin primary structure.doc

2012-06-19T11:12:48Z

Orna Dahan:

File:Trypsin answers.doc

2012-06-19T11:11:54Z

Orna Dahan:

2012-06-12T11:22:16Z

Orna Dahan:

<Structure load='2pze' size='500' frame='true' align='right' caption='Minimal human CFTR first nucleotide binding domain as a head-to-tail dimer' scene='Insert optional scene name here' />

<scene name='CFTR_(Hebrew)/Deletion/2'>Deletion scene</scene>
<scene name='CFTR_(Hebrew)/Phenylalanine_included/3'>Phenylalanine included</scene>
<p dir='rtl'>
חלבון CFTR אנושי
</p>

<H1 align="center">
מבנה החלבון
</H1>
<p dir='rtl'>
המבנה של חלבון CFTR המלא טרם נקבע באופן ניסיוני. הסיבה לכך היא כי חלבונים בממברנה, כגון CFTR, עם האזורים הידרופוביים משמעותיים, קשה לגבש, ו-X-ray קריסטלוגרפיה יכולה להתבצע רק על גבישי חלבון.
על ידי השוואת רצף חלבון CFTR עם טרנספורטרים ABC ידועים אחרים, מודלים המתארים את המבנה של CFTR הוצעו.
CFTR הוא גליקופרוטאין המורכב מ- 1480 חומצות אמינו. בחלבון יש מחמישה אזורים פונקציאונליים: שני אזורים טרנסממברנליים, כל אחד עם שישה תוחלת של סלילים אלפא (MSD1 ו MSD2) ,היוצרים את ערוץ יון כלוריד; כל אלה מחוברים לאתר המקשר נוקלאוטידים (NBD) בציטופלסמה. NBD 1 מחובר לאזור הטרנסממברני 2 על ידי דומיין הרגולציה "R", וזוהי תכונה ייחודית של CFTR, שלא נוכחת במובילי-ABC אחרים . שני אתרי קישור נוקלאוטידים (NBD1 ו NBD2) מקשרים ל- ATP וגורמים להידרוליזה של מולקולת ATP.
הערוץ יוני נפתח רק כאשר דומיין R עובר פוספורילצייה על ידי PKA ו- ATP הקשור ל- NBD.
הקצה הקרבוקסילי של חלבון מחובר לשלד התא על ידי אתר קישורPDZ .

</p>

<H1 align="center">
פעילות ביולוגית של החלבון
</H1>
<p dir='rtl'>
חלבון CFTR נמצא בממברנה של תאי האפיתל המרפדים ראות ואיברים אחרים כגון הכבד, הלבלב, מערכת העיכול, מערכת הרבייה, ועור . CFTR הוא חלבון המסווג כטרנספורטר ABC (ATP-binding cassette). החלבונים האלו מעבירים מולקולות כמו סוכרים, פפטידים, פוספטים אנאורגניים, כלוריד, כטיוני מתכות, אניונים על פני קרום התא.
התפקיד העיקרי של חלבון CFTR הינו ערוץ יוני כלור, שעוברים יחד עם מולקולת מים, מפנים התא אל החוץ. שינויי הקונפורמציה בחלבון CFTR המווסתים על ידי ATP , פותחים או סוגרים את הערוץ למעבר האניונים לפי מפל הריכוזים, וזה בניגוד לטרנספורטרים ABC אחרים שבהם מעבר אניונים מתבצע נגד מפל ריכוזים.
יחד עם יוני כלור מהתא יוצאים גם יוני הנתרן, הדבר שגורם להגברת לחץ אוסמוטי מחוץ לתא וליציאת המים בתהליך האוסמוזה.
[[Image:pic1.jpg]]

</p>

<H1 align="center">
מוטציות בחלבון הגומות למחלות
</H1>
<p dir='rtl'>
אצל בני האדם גן המקודד חלבון CFTR נמצא בכרומוזום 7 בלוקוס q31.2.
במצב תקין גן מכיל כ- 250000 זוגות בסיסים (pb) ו- 27 אקסונים, כמות האנטרונים - 6129 pb.
עד כה התגלו במחקרים למעלה מ-1800 מוטציות שונות בגן ל-CFTR. המוטציה הנפוצה ביותר נקראת F508del. היא אופיינית על ידי הסרת שלושה זוגות נוקלאוטידים וזה גורם לאיבוד חומצת אמינו פנילאלנין (F) במיקום 508 בחלבון, וזהו המקור לשם של מוטציה.

התוצאה הישירה של מוטציה F508del היא פגיעה בתהליך קיפול החלבון. מנגנון בקרת איכות החלבון מזהה את החלבון מקופל בצורה לא נכונה ומסמן את החלבון הפגום המיועד לפירוק. כתוצאה מכך, F508del או לא מגיע לקרום התא, או מגיעה אך לא יכול להשתלב בקרום באופן תקין וגם לא יכול לתפקדת באופן תקין.

מחלה הנרגמת על ידי פגיעה במבנה החלבון CFTR נקראת CF (Cystic Fibrosis). היא מתבטאת בפגיעה בבלוטות אקזוקריניות. זוהי מחלה תורשתית המורשת באופן אוטוזומלי רצסיבי, כלומר היא לא קשורה לכרומוזומי מין ומתבטאת רק כאשר לאדם יש שני אללים רצסיביים וזה אומר שכל אחד מההורים חייב להיות מינימום נשאי לאלל רצסיבי.
באנשים בריאים תאי האפיתל מפרישים ריר מימי שתפקידו להגן על הדפנות הפנימיות של האיברים השונים מגורמי מחלות. בחולי CF התעלה המעורבת בהעברת יונים חסרה או איננה מתפקדת כראוי בגלל פגיעה החלבון ממברנלי CFTR, דבר הגורם להפרשה דלה של יוני כלור ונתרן מן התא אל מחוץ לתא. כתוצאה מכך חל שינוי בלחץ אוסמוטי בסביבה חוץ תאי ,הנוזלים נכנסים לתוך התאים (ולא החוצה) והפרשות הריר מתאי האפיתל נעשות צמיגות וסמיכות ובכמות גדולה. בבלוטות הזיעה, במערכות הנשימה, במערכת העיכול, בלבלב, בכבד ובמערכת הרבייה חסימת מעבר תקין של נוזלים מחד, ומאידך מהוות כר נוח ומזין להתרבות חיידקים ומכאן להיווצרות זיהומים ודלקות.

במערכת הנשימה התוצאה של הצטברות הריר גורמת להצטברות חיידקים ולירידת יכולת חילופי הגזים.
מוטציות נוספות של הגן, עלולות לגרום לפגמים בתהליך העיכול. בשנים האחרונות, קשרו מחקרים את המוטציה CFTR-T5, לאי ספיקת לבלב אקסוקרינית, היפרליפידמיה ומחלת קרוהן.

למחלת CF יש סימפטומים אופייניים:

 נשימה כבדה ושיעול כרוני

 זיהומים בסינוסים ובפוליפים

 זיהומים חוזרים בדרכי הנשימה ובמיוחד בדלקת ריאות

 ייצור עודף של ריר

 צמיחה ועטה

 צואה דלילה ושומנית

 עור שטעמו מלוח

ניתן לאבחן את המחלה CF על ידי בדיקת מעבדה מסוימת הבודקת ריכוז המלח בזיעה. רמות גבוהות במיוחד יכולות להצביע על CF.

</p>

קישור לדף עבודה לתלמיד
קישור של דף למורה

</div>

[http://www.ornl.gov/sci/techresources/Human_Genome/posters/chromosome/cftr.shtml The Gene Associated with Cystic Fibrosis]

[http://www.uniprot.org/uniprot/P13569 Swiss prot]