https://proteopedia.org/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=Reut+Alon 2026-09-15T22:03:16Z User contributions MediaWiki 1.43.8 https://proteopedia.org/index.php?title=H_RAS_protein_(hebrew)&diff=3267737 2020-07-22T08:28:52Z

<p>Reut Alon: </p> <hr /> <div> &lt;center&gt;'''<br /> == '''HRAS''' ==<br /> '''&lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;StructureSection load='4EFL' size='340' side='right' caption='Caption for this structure'&gt; <br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון HRAS מורכב מ 189 חומצות אמינו. בתהליך הגיבוש, לא גובש חלקו הסופי של החלבון בשל השונות הרבה המאפיינת אזור זה, לכן החלבון המגובש מורכב מ171 חומצות אמינו. <br /> בסצנה מימין מוצג החלבון כשהוא באינטראקציה עם ליגנד. <br /> <br /> &lt;/p&gt; <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''מבוא''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון HRAS בעל תפקיד חשוב במסלול הולכת אותות בתא. תהליך ביטוי גנים בתא מבוקר על מנת לבטא גנים הנחוצים לתא בזמן ספציפי ובפעילות מסוימת. תהליך הבקרה מתרחש באמצעות פקטורים שונים המפעילים או מעכבים ביטוי גנים. הפעלת פקטורים אלו נעשית בשרשרת הולכת אותות אשר מתחילה בין היתר עם קשירה של ליגנד המגיע מחוץ לתא, לקולטן. קשירת הליגנד לקולטן משפיעה על אקטיבציה של HRAS ומאפשרת לו לזרחן פקטורים שונים אשר במסלול הולכת אותות מפעילים פקטורי שעתוק הנכנסים לגרעין ומשפיעים על ביטוי גנים. &lt;br&gt; החלבון HRAS משתייך למשפחת חלבוני G שהם בעלי תפקיד של GTPases, המבצעים הידרוליזה- פירוק של מולקולת GTP (Guanosine triphosphate) בעלת 3 קבוצות פוספט למולקולת GDP (Guanosine diphosphate) בעלת 2 מולקולות פוספט. החלבון RAS מופעל בעקבות סיגנל המגיע לתא, בעקבותיו הוא מפעיל מספר מסלולי הולכת אותות בתא אשר בסופו של דבר גורמים לשעתוק גנים הקשורים בוויסות תהליכי גדילת תאים. &lt;br&gt;<br /> התמונה הבאה ממחישה חלק ממסלול הולכת האותות המפעיל את החלבון HRAS<br /> &lt;br&gt;<br /> [[Image:RAS_מסלול_הולכת_אותות_המפעיל_את.png]]<br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''היסטוריה''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון HRAS משתייך למשפחת חלבוני RAS, שמה של משפחת חלבונים זו רומז לאופן גילוי החלבונים. בשנות השישים התגלו נגיפים מחוללי סרטן שגרמו לסרקומות- גידולים ברקמות חיבור בחולדות. חלבונים אלו נקראו Sarcoma virus Rat. שני האונקוגנים – גנים מחוללי סרטן, הראשונים שזוהו נקראו KRAS, ו HRAS, על שם החוקרים שגילו אותם Harvey&amp; Kirsten. גן ras נוסף התגלה לאחר כ 20 שנה ונקרא NRAS כיון שהתגלה בתאים שנלקחו מגידול נוירובלסטומה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''מבנה החלבון''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/Amino_acids/1'&gt; החלבון שגובש מורכב מ-171 חומצות אמינו&lt;/scene&gt;. המוצגות כאן כל אחת בצבע אחר. רצף חומצות האמינו יוצרות &lt;scene name='84/846756/2/1'&gt;מבנה שניוני &lt;/scene&gt; המכיל 6 משטחי β ו 5 סלילי α. בסצנה משטחי β בחלבון מוצגים בצהוב וסלילי α מוצגים בורוד. בחלבון ישנם 12 &lt;scene name='84/846756/New_residue_of_posporilation/1'&gt;אזורים שעוברים זרחון&lt;/scene&gt;. <br /> [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%99%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%9F זרחון] מתבצע על חומצות אמינו מסוג סרין, תריאונין וטירוזין היכולות לקבל קבוצת זרחה. <br /> &lt;scene name='84/846756/Binding_mg/2'&gt;עמדה 27 בחלבון קושרת יון מגנזיום&lt;/scene&gt;. יון המגנזיום מוצג בסצנה ככדור ירוק, נחוץ למבנה החלבון ולפעילותו כ- [https://www.hamichlol.org.il/%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9F_G GTPase]. אתרים &lt;scene name='84/846756/Gnp_binding/2'&gt;22-28&lt;/scene&gt; בחלבון אחראיים על קשירת הליגנד GNP. <br /> האזור בחלבון &lt;scene name='84/846756/Gtp_binding/1'&gt;שקושר GTP,&lt;/scene&gt; ומאופיין בפעילות של GTPase נמצא בציטופלסמה ומשפיע באמצעות זירחון על חלבונים שונים, האחראיים במסלול הולכת אותות, על ביטוי גנים הקשורים בחלוקת התא.<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''פעילות החלבון''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> <br /> HRAS מתפקד כמתג איתות בתוך התא, אשר משתתף במסלול הולכת אותות בתא המביא לגדילה וחלוקה של תאים. [https://www.youtube.com/watch?v=RqdlfZP26BI בסרטון הבא] ניתן לראות את החלבון HRAS במצב &quot;כבוי&quot; &quot;ומופעל&quot;. במצב כבוי החלבון HRAS קשור ל- GDP ואילו במצב &quot;מופעל&quot; הוא קושר GTP. החלבון HRAS עובר אקטיבציה בעקבות סיגנל המגיע אל התא. בעקבות קשירת ליגנד לרצפטור מסוג טירוזין קינאז, טירוזין פנימי בקולטן עובר זרחון אשר בעקבותיו, מבנה הקולטן משתנה. כעת הקולטן מגייס חלבונים אשר עוברים גם הם שינוי קונפורמציה ויכולים לקשר בין הקולטן לחלבון HRAS. אחד משני חלבונים אלו מאקטב את HRAS, הוא משמש כ- GEF-(guanine nucleotide exchange factor), אשר מזרחן את HRAS דבר המוביל לשינוי קונפורמציית החלבון ובעקבות כך לשחרור מולקולת ה GDP מ HRAS. כתוצאה מכך, מתאפשרת קשירה מחדש של מולקולת GTP. כאשר החלבון HRAS קושר GTP הוא מגייס ומזרחן חלבון נוסף אשר מזרחן בתורו חלבונים אחרים, חלבונים אלו מפעילים פקטורי שעתוק המשפיעים על ביטוי גנים הקשורים לתהליכי גדילה והתמיינות של התא.<br /> &lt;br&gt;<br /> סוג אחר של חלבונים המשתתפים בתהליך הבקרה על HRAS אלו חלבוני GAP-(GTPase activating protein) המזרזים את הדה-אקטיבציה של HRAS, באמצעות זירוז שחרור קבוצת הזרחה הנוספת שבמולקולת GTP, כך שHRAS נותר קשור ל GDP. <br /> <br /> [[Image:RAS.jpg|thumb|300px|left|&lt;ref&gt;PMID:31213978&lt;/ref&gt; GAP\GEF מווסתת באמצעות הפקטורים HRAS בחלבון GDP או GTP קשירת <br /> ]] <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''מודפיקציות לאחר תרגום וחשיבותן''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> חלבונים עוברים שינויים לאחר תהליך התרגום, שינויים אלו מכונים מודפיקציות. מודיפיקציות על החלבון יכולת להיות תוספת של מולקולות אצטיל , מתיל, יוביקוויטין קבוצות זרחה ועוד. מודפיקציות אלו משפיעות על מבנה החלבון ומימלא גם על תפקודו בנוסף משמשות גם לתפקידי בקרה על פעילות החלבון. החלבון RAS עובר כמה מודפיקציות, בניהן תוספת קבוצות זרחה על חומצות אמינו סרין, תירוזין וטריאונין. בחלבון HRAS יש &lt;scene name='84/846756/New_residue_of_posporilation/1'&gt;12 עמדות&lt;/scene&gt; שעוברות פסופורילציה. עמדות אלו בעלות חשיבות בבקרת פעילות החלבון HRAS. זרחון חומצה אמינית &lt;scene name='84/846756/32/1'&gt;טירוזין בעמדה 32&lt;/scene&gt; &lt;ref&gt;PMID:25157176&lt;/ref&gt; משפיע על מבנה החלבון באופן המאפשר קישור חלבונים שמגבירים את פעילות ה GTPase של החלבון HRAS ובכך מאיצים את קצב ההידרוליזה של GTP. &lt;br&gt; <br /> מודפיקציה נוספת בחלבון היא אצטילציה. לדוגמה, תוספת מולקולת אצטיל על חומצה אמינית &lt;scene name='84/846756/104/1'&gt;ליזין 104&lt;/scene&gt; משפיעה על עיכוב הפעילות של HRAS. תוספת מולקולת האצטיל משנה את מבנה החלבון כך שנמנעת האינטראקציה עם GEF שגורם לחלבון לשחרר את מולקולת GDP ובמקומה לקשור GTP. &lt;br&gt;<br /> החלבון HRAS עובר מודפיקציה נוספת המבקרת את פעילותו, והיא מסוג יוביקוויטינציה. תוספת מולקולת יוביקוויטין (חלבון קטן בעל 76 חומצות אמינו) לחומצה אמינית מסוג ליזין במיקומים שונים בחלבון, משפיעה על מבנה החלבון באופן המשפיע על תפקודו. בחלבון ישנם &lt;scene name='84/846756/Ub/1'&gt;בחלבון שגובש ניתן לראות 3 מתוך 4 אתרי יוביקוויטינציה בחלבון&lt;/scene&gt; בהם מתווספת מולקולת יוביקוויטין. הוספת יוביקוויטין על חומצה אמינית &lt;scene name='84/846756/Lys/2'&gt;ליזין 117&lt;/scene&gt; &lt;ref&gt;PMID:24247240&lt;/ref&gt; משפעלת את החלבון HRAS .סימון במונויוביקוויטין על חומצה אמינית זו משפיע על מבנה החלבון HRAS באופן שמקדם שיחרור של מולקולת GDP דבר המאפשר קשירה מחודשת של GTP.<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''כאונקוגן HRAS פעילות''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> HRAS הוא אחד [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%92%D7%9F האונקוגנים]<br /> הבולטים ביותר במחלות סרטן אנושיות. מוטציות מסוימות בגן HRAS גורמות לפעילות תמידית של חלבוני HRAS ומביאות לביטוי יתר של מסלולי הולכת אותות בתא, המשפיעים על ביטוי גנים הקשורים בגדילה ובהתחלקות של התא. כתוצאה מכך מוטציות אלו עלולות לגרום למחלת הסרטן.<br /> &lt;br&gt; שתי המוטציות האונקוגניות הנפוצות ביותר ב HRAS הן מוטציות בחומצה אמינית גליצין, בעמדה 12 וחומצה אמינית גלוטמין, בעמדה 61. &lt;scene name='84/846756/Motetion/2'&gt;מוטציות אלו&lt;/scene&gt; מעכבות במידה ניכרת את פעילות האנזים GTP ase דבר הגורם לחלבון להישאר במצב פעיל (&quot;on&quot;) -שהוא קשור ל GTP באופן קבוע. במצב פעיל HRAS משתתף במסלול הולכת אותות בתא, אשר בסופם באים לידי ביטוי גנים הקשורים לחלוקת התא. &lt;br&gt; HRAS הוא חלבון &quot;טראנס ממברנאלי&quot;, חלקו נמצא מחוץ לממברנה ומשמש כרצפטור הקושר ליגנד. עם קשירת הליגנד, HRAS עובר שינוי קונפורמציה- שינוי מבנה המשפיע על שינוי בתפקוד החלבון, וכעת החלבון מסוגל לקשור GTP ולהשתתף במסלול הולכת האותות בתא. ללא בקרה על פעילות החלבון HRAS הוא משתתף במסלול הולכת אותות בתא באופן תמידי ומביא לביטוי קבוע של גנים הקשורים לחלוקת התא. כתוצאה מכך עלול להופיע ביטוי של גידול סרטני באורגניזם. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''תסמונת קוסטלו''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> תסמונת קוסטלו נגרמת כתוצאה מאחת מחמש מוטציות דומיננטיות אוטוזומליות שונות בגן HRAS הממוקם על כרומוזום 11. הווראציה הנפוצה ביותר, הקיימת בכ- 80% מהחולים, היא החלפה של חומצה אמינית גליצן בעמדה 12 בחומצה אמינית סרין. מוטציות בגן זה גורמות לייצור של חלבון HRAS לא תקין. החלבון המוטנטי אינו מעורר גדילת תאים בתגובה לאותות מסוימים מחוץ לתא, אלא פעיל <br /> באופן מתמשך ומשפיע על ביטוי גנים הקשורים לגדילה התמיינות וחלוקה של התאים בצורה בלתי מבוקרת, דבר העלול לעורר גידולים שפירים וגם סרטניים בגוף.<br /> [https://www.youtube.com/watch?v=mwXJbbJfmlM הסרטון הבא] מציג כיצד מתבטאת מוטציה בגן HRAS באדם. <br /> התסמונת משפיעה על מערכות מרובות בגוף, ובעלת תסמינים רבים. ביניהם, עיכובי גדילה לאחר הלידה, נמיכות קומה, עור רופף נוסף בצוואר, באצבעות, בכפות הידיים והרגליים, גידולים לא סרטניים (פפילומה) סביב הפנים ופי הטבעת, עיכוב התפתחותי, נכות שכלית, ומראה פנים אופייני.<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> == References ==<br /> &lt;ref&gt;PMID:22584058&lt;/ref&gt; <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;references/&gt;</div>

Reut Alon https://proteopedia.org/index.php?title=H_RAS_protein_(hebrew)&diff=3267625 2020-07-22T08:22:00Z

<p>Reut Alon: </p> <hr /> <div> &lt;center&gt;'''<br /> == '''HRAS''' ==<br /> '''&lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;StructureSection load='4EFL' size='340' side='right' caption='Caption for this structure'&gt; <br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון HRAS מורכב מ 189 חומצות אמינו. בתהליך הגיבוש, לא גובש חלקו הסופי של החלבון בשל השונות הרבה המאפיינת אזור זה, לכן החלבון המגובש מורכב מ171 חומצות אמינו. <br /> בסצנה מימין מוצג החלבון כשהוא באינטראקציה עם ליגנד. <br /> <br /> &lt;/p&gt; <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''מבוא''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון HRAS בעל תפקיד חשוב במסלול הולכת אותות בתא. תהליך ביטוי גנים בתא מבוקר על מנת לבטא גנים הנחוצים לתא בזמן ספציפי ובפעילות מסוימת. תהליך הבקרה מתרחש באמצעות פקטורים שונים המפעילים או מעכבים ביטוי גנים. הפעלת פקטורים אלו נעשית בשרשרת הולכת אותות אשר מתחילה בין היתר עם קשירה של ליגנד המגיע מחוץ לתא, לקולטן. קשירת הליגנד לקולטן משפיעה על אקטיבציה של HRAS ומאפשרת לו לזרחן פקטורים שונים אשר במסלול הולכת אותות מפעילים פקטורי שעתוק הנכנסים לגרעין ומשפיעים על ביטוי גנים. &lt;br&gt; החלבון HRAS משתייך למשפחת חלבוני G שהם בעלי תפקיד של GTPases, המבצעים הידרוליזה- פירוק של מולקולת GTP (Guanosine triphosphate) בעלת 3 קבוצות פוספט למולקולת GDP (Guanosine diphosphate) בעלת 2 מולקולות פוספט. החלבון RAS מופעל בעקבות סיגנל המגיע לתא, בעקבותיו הוא מפעיל מספר מסלולי הולכת אותות בתא אשר בסופו של דבר גורמים לשעתוק גנים הקשורים בוויסות תהליכי גדילת תאים. &lt;br&gt;<br /> התמונה הבאה ממחישה חלק ממסלול הולכת האותות המפעיל את החלבון HRAS<br /> &lt;br&gt;<br /> [[Image:RAS_מסלול_הולכת_אותות_המפעיל_את.png]]<br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''היסטוריה''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון HRAS משתייך למשפחת חלבוני RAS, שמה של משפחת חלבונים זו רומז לאופן גילוי החלבונים. בשנות השישים התגלו נגיפים מחוללי סרטן שגרמו לסרקומות- גידולים ברקמות חיבור בחולדות. חלבונים אלו נקראו Sarcoma virus Rat. שני האונקוגנים – גנים מחוללי סרטן, הראשונים שזוהו נקראו KRAS, ו HRAS, על שם החוקרים שגילו אותם Harvey&amp; Kirsten. גן ras נוסף התגלה לאחר כ 20 שנה ונקרא NRAS כיון שהתגלה בתאים שנלקחו מגידול נוירובלסטומה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''מבנה החלבון''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/Amino_acids/1'&gt; החלבון שגובש מורכב מ-171 חומצות אמינו&lt;/scene&gt;. המוצגות כאן כל אחת בצבע אחר. רצף חומצות האמינו יוצרות &lt;scene name='84/846756/2/1'&gt;מבנה שניוני &lt;/scene&gt; המכיל 6 משטחי β ו 5 סלילי α. בסצנה משטחי β בחלבון מוצגים בצהוב וסלילי α מוצגים בורוד. בחלבון ישנם 12 &lt;scene name='84/846756/New_residue_of_posporilation/1'&gt;אזורים שעוברים זרחון&lt;/scene&gt;. <br /> [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%99%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%9F זרחון] מתבצע על חומצות אמינו מסוג סרין, תריאונין וטירוזין היכולות לקבל קבוצת זרחה. <br /> &lt;scene name='84/846756/Binding_mg/2'&gt;עמדה 27 בחלבון קושרת יון מגנזיום&lt;/scene&gt;. יון המגנזיום מוצג בסצנה ככדור ירוק, נחוץ למבנה החלבון ולפעילותו כ- [https://www.hamichlol.org.il/%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9F_G GTPase]. אתרים &lt;scene name='84/846756/Gnp_binding/2'&gt;22-28&lt;/scene&gt; בחלבון אחראיים על קשירת הליגנד GNP. <br /> האזור בחלבון &lt;scene name='84/846756/Gtp_binding/1'&gt;שקושר GTP,&lt;/scene&gt; ומאופיין בפעילות של GTPase נמצא בציטופלסמה ומשפיע באמצעות זירחון על חלבונים שונים, האחראיים במסלול הולכת אותות, על ביטוי גנים הקשורים בחלוקת התא.<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''פעילות החלבון''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> <br /> HRAS מתפקד כמתג איתות בתוך התא, אשר משתתף במסלול הולכת אותות בתא המביא לגדילה וחלוקה של תאים. [https://www.youtube.com/watch?v=RqdlfZP26BI בסרטון הבא] ניתן לראות את החלבון HRAS במצב &quot;כבוי&quot; &quot;ומופעל&quot;. במצב כבוי החלבון HRAS קשור ל- GDP ואילו במצב &quot;מופעל&quot; הוא קושר GTP. החלבון HRAS עובר אקטיבציה בעקבות סיגנל המגיע אל התא. בעקבות קשירת ליגנד לרצפטור מסוג טירוזין קינאז, טירוזין פנימי בקולטן עובר זרחון אשר בעקבותיו, מבנה הקולטן משתנה. כעת הקולטן מגייס חלבונים אשר עוברים גם הם שינוי קונפורמציה ויכולים לקשר בין הקולטן לחלבון HRAS. אחד משני חלבונים אלו מאקטב את HRAS, הוא משמש כ- GEF-(guanine nucleotide exchange factor), אשר מזרחן את HRAS דבר המוביל לשינוי קונפורמציית החלבון ובעקבות כך לשחרור מולקולת ה GDP מ HRAS. כתוצאה מכך, מתאפשרת קשירה מחדש של מולקולת GTP. כאשר החלבון HRAS קושר GTP הוא מגייס ומזרחן חלבון נוסף אשר מזרחן בתורו חלבונים אחרים, חלבונים אלו מפעילים פקטורי שעתוק המשפיעים על ביטוי גנים הקשורים לתהליכי גדילה והתמיינות של התא.<br /> &lt;br&gt;<br /> סוג אחר של חלבונים המשתתפים בתהליך הבקרה על HRAS אלו חלבוני GAP-(GTPase activating protein) המזרזים את הדה-אקטיבציה של HRAS, באמצעות זירוז שחרור קבוצת הזרחה הנוספת שבמולקולת GTP, כך שHRAS נותר קשור ל GDP. <br /> <br /> [[Image:RAS.jpg|thumb|300px|left|&lt;ref&gt;PMID:31213978&lt;/ref&gt; GAP\GEF מווסתת באמצעות הפקטורים HRAS בחלבון GDP או GTP קשירת <br /> ]] <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''מודפיקציות לאחר תרגום וחשיבותן''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> חלבונים עוברים שינויים לאחר תהליך התרגום, שינויים אלו מכונים מודפיקציות. מודיפיקציות על החלבון יכולת להיות תוספת של מולקולות אצטיל , מתיל, יוביקוויטין קבוצות זרחה ועוד. מודפיקציות אלו משפיעות על מבנה החלבון ומימלא גם על תפקודו בנוסף משמשות גם לתפקידי בקרה על פעילות החלבון. החלבון RAS עובר כמה מודפיקציות, בניהן תוספת קבוצות זרחה על חומצות אמינו סרין, תירוזין וטריאונין. בחלבון HRAS יש &lt;scene name='84/846756/New_residue_of_posporilation/1'&gt;12 עמדות&lt;/scene&gt; שעוברות פסופורילציה. עמדות אלו בעלות חשיבות בבקרת פעילות החלבון HRAS. זרחון חומצה אמינית &lt;scene name='84/846756/32/1'&gt;טירוזין בעמדה 32&lt;/scene&gt; &lt;ref&gt;PMID:25157176&lt;/ref&gt; משפיע על מבנה החלבון באופן המאפשר קישור חלבונים שמגבירים את פעילות ה GTPase של החלבון HRAS ובכך מאיצים את קצב ההידרוליזה של GTP. &lt;br&gt; <br /> מודפיקציה נוספת בחלבון היא אצטילציה. לדוגמה, תוספת מולקולת אצטיל על חומצה אמינית &lt;scene name='84/846756/104/1'&gt;ליזין 104&lt;/scene&gt; משפיעה על עיכוב הפעילות של HRAS. תוספת מולקולת האצטיל משנה את מבנה החלבון כך שנמנעת האינטראקציה עם GEF שגורם לחלבון לשחרר את מולקולת GDP ובמקומה לקשור GTP. &lt;br&gt;<br /> החלבון HRAS עובר מודפיקציה נוספת המבקרת את פעילותו, והיא מסוג יוביקוויטינציה. תוספת מולקולת יוביקוויטין (חלבון קטן בעל 76 חומצות אמינו) לחומצה אמינית מסוג ליזין במיקומים שונים בחלבון, משפיעה על מבנה החלבון באופן המשפיע על תפקודו. בחלבון ישנם &lt;scene name='84/846756/Ub/1'&gt;בחלבון שגובש ניתן לראות 3 מתוך 4 אתרי יוביקוויטינציה בחלבון&lt;/scene&gt; בהם מתווספת מולקולת יוביקוויטין. הוספת יוביקוויטין על חומצה אמינית &lt;scene name='84/846756/Lys/2'&gt;ליזין 117&lt;/scene&gt; &lt;ref&gt;PMID:24247240&lt;/ref&gt; משפעלת את החלבון HRAS .סימון במונויוביקוויטין על חומצה אמינית זו משפיע על מבנה החלבון HRAS באופן שמקדם שיחרור של מולקולת GDP דבר המאפשר קשירה מחודשת של GTP.<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''כאונקוגן HRAS פעילות''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> HRAS הוא אחד [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%92%D7%9F האונקוגנים]<br /> הבולטים ביותר במחלות סרטן אנושיות. מוטציות מסוימות בגן HRAS גורמות לפעילות תמידית של חלבוני HRAS ומביאות לביטוי יתר של מסלולי הולכת אותות בתא, המשפיעים על ביטוי גנים הקשורים בגדילה ובהתחלקות של התא. כתוצאה מכך מוטציות אלו עלולות לגרום למחלת הסרטן.<br /> &lt;br&gt; שתי המוטציות האונקוגניות הנפוצות ביותר ב HRAS הן מוטציות בחומצה אמינית גליצין, בעמדה 12 וחומצה אמינית גלוטמין, בעמדה 61. &lt;scene name='84/846756/Motetion/2'&gt;מוטציות אלו&lt;/scene&gt; מעכבות במידה ניכרת את פעילות האנזים GTP ase דבר הגורם לחלבון להישאר במצב פעיל (&quot;on&quot;) -שהוא קשור ל GTP באופן קבוע. במצב פעיל HRAS משתתף במסלול הולכת אותות בתא, אשר בסופם באים לידי ביטוי גנים הקשורים לחלוקת התא ולהישרדותו. &lt;br&gt; HRAS הוא חלבון &quot;טראנס ממברנאלי&quot;, חלקו נמצא מחוץ לממברנה ומשמש כרצפטור הקושר ליגנד. עם קשירת הליגנד, HRAS עובר שינוי קונפורמציה- שינוי מבנה המשפיע על שינוי בתפקוד החלבון, וכעת החלבון מסוגל לקשור GTP ולהשתתף במסלול הולכת האותות בתא. ללא בקרה על פעילות החלבון HRAS הוא משתתף במסלול הולכת אותות בתא באופן תמידי ומביא לביטוי קבוע של גנים הקשורים לחלוקת התא. כתוצאה מכך עלול להופיע ביטוי של גידול סרטני באורגניזם. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''תסמונת קוסטלו''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> תסמונת קוסטלו נגרמת כתוצאה מאחת מחמש מוטציות דומיננטיות אוטוזומליות שונות בגן HRAS הממוקם על כרומוזום 11. הווראציה הנפוצה ביותר, הקיימת בכ- 80% מהחולים, היא החלפה של חומצה אמינית גליצן בעמדה 12 בחומצה אמינית סרין. מוטציות בגן זה גורמות לייצור של חלבון HRAS לא תקין. החלבון המוטנטי אינו מעורר גדילת תאים בתגובה לאותות מסוימים מחוץ לתא, אלא פעיל <br /> באופן מתמשך ומשפיע על ביטוי גנים הקשורים לגדילה התמיינות וחלוקה של התאים בצורה בלתי מבוקרת, דבר העלול לעורר גידולים שפירים וגם סרטניים בגוף.<br /> [https://www.youtube.com/watch?v=mwXJbbJfmlM הסרטון הבא] מציג כיצד מתבטאת מוטציה בגן HRAS באדם. <br /> התסמונת משפיעה על מערכות מרובות בגוף, ובעלת תסמינים רבים. ביניהם, עיכובי גדילה לאחר הלידה, נמיכות קומה, עור רופף נוסף בצוואר, באצבעות, בכפות הידיים והרגליים, גידולים לא סרטניים (פפילומה) סביב הפנים ופי הטבעת, עיכוב התפתחותי, נכות שכלית, ומראה פנים אופייני.<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> == References ==<br /> &lt;ref&gt;PMID:22584058&lt;/ref&gt; <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;references/&gt;</div>

Reut Alon https://proteopedia.org/index.php?title=H_RAS_protein_(hebrew)&diff=3267596 2020-07-22T08:20:53Z

<p>Reut Alon: </p> <hr /> <div> &lt;center&gt;'''<br /> == '''HRAS''' ==<br /> '''&lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;StructureSection load='4EFL' size='340' side='right' caption='Caption for this structure'&gt; <br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון HRAS מורכב מ 189 חומצות אמינו. בתהליך הגיבוש, לא גובש חלקו הסופי של החלבון בשל השונות הרבה המאפיינת אזור זה, לכן החלבון המגובש מורכב מ171 חומצות אמינו. <br /> בסצנה מימין מוצג החלבון כשהוא באינטראקציה עם ליגנד. <br /> <br /> &lt;/p&gt; <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''מבוא''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון HRAS בעל תפקיד חשוב במסלול הולכת אותות בתא. תהליך ביטוי גנים בתא מבוקר על מנת לבטא גנים הנחוצים לתא בזמן ספציפי ובפעילות מסוימת. תהליך הבקרה מתרחש באמצעות פקטורים שונים המפעילים או מעכבים ביטוי גנים. הפעלת פקטורים אלו נעשית בשרשרת הולכת אותות אשר מתחילה בין היתר עם קשירה של ליגנד המגיע מחוץ לתא, לקולטן. קשירת הליגנד לקולטן משפיעה על אקטיבציה של HRAS ומאפשרת לו לזרחן פקטורים שונים אשר במסלול הולכת אותות מפעילים פקטורי שעתוק הנכנסים לגרעין ומשפיעים על ביטוי גנים. &lt;br&gt; החלבון HRAS משתייך למשפחת חלבוני G שהם בעלי תפקיד של GTPases, המבצעים הידרוליזה- פירוק של מולקולת GTP (Guanosine triphosphate) בעלת 3 קבוצות פוספט למולקולת GDP (Guanosine diphosphate) בעלת 2 מולקולות פוספט. החלבון RAS מופעל בעקבות סיגנל המגיע לתא, בעקבותיו הוא מפעיל מספר מסלולי הולכת אותות בתא אשר בסופו של דבר גורמים לשעתוק גנים הקשורים בוויסות תהליכי גדילת תאים. &lt;br&gt;<br /> התמונה הבאה ממחישה חלק ממסלול הולכת האותות המפעיל את החלבון HRAS<br /> &lt;br&gt;<br /> [[Image:RAS_מסלול_הולכת_אותות_המפעיל_את.png]]<br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''היסטוריה''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון HRAS משתייך למשפחת חלבוני RAS, שמה של משפחת חלבונים זו רומז לאופן גילוי החלבונים. בשנות השישים התגלו נגיפים מחוללי סרטן שגרמו לסרקומות- גידולים ברקמות חיבור בחולדות. חלבונים אלו נקראו Sarcoma virus Rat. שני האונקוגנים – גנים מחוללי סרטן, הראשונים שזוהו נקראו KRAS, ו HRAS, על שם החוקרים שגילו אותם Harvey&amp; Kirsten. גן ras נוסף התגלה לאחר כ 20 שנה ונקרא NRAS כיון שהתגלה בתאים שנלקחו מגידול נוירובלסטומה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''מבנה החלבון''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/Amino_acids/1'&gt; החלבון שגובש מורכב מ-171 חומצות אמינו&lt;/scene&gt;. המוצגות כאן כל אחת בצבע אחר. רצף חומצות האמינו יוצרות &lt;scene name='84/846756/2/1'&gt;מבנה שניוני &lt;/scene&gt; המכיל 6 משטחי β ו 5 סלילי α. בסצנה משטחי β בחלבון מוצגים בצהוב וסלילי α מוצגים בורוד. בחלבון ישנם 12 &lt;scene name='84/846756/New_residue_of_posporilation/1'&gt;אזורים שעוברים זרחון&lt;/scene&gt;. <br /> [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%99%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%9F זרחון] מתבצע על חומצות אמינו מסוג סרין, תריאונין וטירוזין היכולות לקבל קבוצת זרחה. <br /> &lt;scene name='84/846756/Binding_mg/2'&gt;עמדה 27 בחלבון קושרת יון מגנזיום&lt;/scene&gt;. יון המגנזיום מוצג בסצנה ככדור ירוק, נחוץ למבנה החלבון ולפעילותו כ- [https://www.hamichlol.org.il/%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9F_G GTPase]. אתרים &lt;scene name='84/846756/Gnp_binding/2'&gt;22-28&lt;/scene&gt; בחלבון אחראיים על קשירת הליגנד GNP. <br /> האזור בחלבון &lt;scene name='84/846756/Gtp_binding/1'&gt;שקושר GTP,&lt;/scene&gt; ומאופיין בפעילות של GTPase נמצא בציטופלסמה ומשפיע באמצעות זירחון על חלבונים שונים, האחראיים במסלול הולכת אותות, על ביטוי גנים הקשורים בחלוקת התא.<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''פעילות החלבון''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> <br /> HRAS מתפקד כמתג איתות בתוך התא, אשר משתתף במסלול הולכת אותות בתא המביא לגדילה וחלוקה של תאים. [https://www.youtube.com/watch?v=RqdlfZP26BI בסרטון הבא] ניתן לראות את החלבון HRAS במצב &quot;כבוי&quot; &quot;ומופעל&quot;. במצב כבוי החלבון HRAS קשור ל- GDP ואילו במצב &quot;מופעל&quot; הוא קושר GTP. החלבון HRAS עובר אקטיבציה בעקבות סיגנל המגיע אל התא. בעקבות קשירת ליגנד לרצפטור מסוג טירוזין קינאז, טירוזין פנימי בקולטן עובר זרחון אשר בעקבותיו, מבנה הקולטן משתנה. כעת הקולטן מגייס חלבונים אשר עוברים גם הם שינוי קונפורמציה ויכולים לקשר בין הקולטן לחלבון HRAS. אחד משני חלבונים אלו מאקטב את HRAS, הוא משמש כ- GEF-(guanine nucleotide exchange factor), אשר מזרחן את HRAS דבר המוביל לשינוי קונפורמציית החלבון ובעקבות כך לשחרור מולקולת ה GDP מ HRAS. כתוצאה מכך, מתאפשרת קשירה מחדש של מולקולת GTP. כאשר החלבון HRAS קושר GTP הוא מגייס ומזרחן חלבון נוסף אשר מזרחן בתורו חלבונים אחרים, חלבונים אלו מפעילים פקטורי שעתוק המשפיעים על ביטוי גנים הקשורים לתהליכי גדילה והתמיינות של התא.<br /> &lt;br&gt;<br /> סוג אחר של חלבונים המשתתפים בתהליך הבקרה על HRAS אלו חלבוני GAP-(GTPase activating protein) המזרזים את הדה-אקטיבציה של HRAS, באמצעות זירוז שחרור קבוצת הזרחה הנוספת שבמולקולת GTP, כך שHRAS נותר קשור ל GDP. <br /> <br /> [[Image:RAS.jpg|thumb|300px|left|&lt;ref&gt;PMID:31213978&lt;/ref&gt; GAP\GEF מווסתת באמצעות הפקטורים HRAS בחלבון GDP או GTP קשירת <br /> ]] <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''מודפיקציות לאחר תרגום וחשיבותן''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> חלבונים עוברים שינויים לאחר תהליך התרגום, שינויים אלו מכונים מודפיקציות . מודיפיקציות על החלבון יכולת להיות תוספת של מולקולות אצטיל , מתיל, יוביקוויטין קבוצות זרחה ועוד. מודפיקציות אלו משפיעות על מבנה החלבון ומימלא גם על תפקודו בנוסף משמשות גם לתפקידי בקרה על פעילות החלבון. החלבון RAS עובר כמה מודפיקציות, בניהן תוספת קבוצות זרחה על חומצות אמינו סרין, תירוזין וטריאונין. בחלבון HRAS יש &lt;scene name='84/846756/New_residue_of_posporilation/1'&gt;12 עמדות&lt;/scene&gt; שעוברות פסופורילציה. עמדות אלו בעלות חשיבות בבקרת פעילות החלבון HRAS. זרחון חומצה אמינית &lt;scene name='84/846756/32/1'&gt;טירוזין בעמדה 32&lt;/scene&gt; &lt;ref&gt;PMID:25157176&lt;/ref&gt; משפיע על מבנה החלבון באופן המאפשר קישור חלבונים שמגבירים את פעילות ה GTPase של החלבון HRAS ובכך מאיצים את קצב ההידרוליזה של GTP. &lt;br&gt; <br /> מודפיקציה נוספת בחלבון היא אצטילציה. לדוגמה, תוספת מולקולת אצטיל על חומצה אמינית &lt;scene name='84/846756/104/1'&gt;ליזין 104&lt;/scene&gt; משפיעה על עיכוב הפעילות של HRAS. תוספת מולקולת האצטיל משנה את מבנה החלבון כך שנמנעת האינטראקציה עם GEF שגורם לחלבון לשחרר את מולקולת GDP ובמקומה לקשור GTP. &lt;br&gt;<br /> החלבון HRAS עובר מודפיקציה נוספת המבקרת את פעילותו, והיא מסוג יוביקוויטינציה. תוספת מולקולת יוביקוויטין (חלבון קטן בעל 76 חומצות אמינו) לחומצה אמינית מסוג ליזין במיקומים שונים בחלבון, משפיעה על מבנה החלבון באופן המשפיע על תפקודו. בחלבון ישנם &lt;scene name='84/846756/Ub/1'&gt;בחלבון שגובש ניתן לראות 3 מתוך 4 אתרי יוביקוויטינציה בחלבון&lt;/scene&gt; בהם מתווספת מולקולת יוביקוויטין. הוספת יוביקוויטין על חומצה אמינית &lt;scene name='84/846756/Lys/2'&gt;ליזין 117&lt;/scene&gt; &lt;ref&gt;PMID:24247240&lt;/ref&gt; משפעלת את החלבון HRAS .סימון במונויוביקוויטין על חומצה אמינית זו משפיע על מבנה החלבון HRAS באופן שמקדם שיחרור של מולקולת GDP דבר המאפשר קשירה מחודשת של GTP.<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''כאונקוגן HRAS פעילות''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> HRAS הוא אחד [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%92%D7%9F האונקוגנים]<br /> הבולטים ביותר במחלות סרטן אנושיות. מוטציות מסוימות בגן HRAS גורמות לפעילות תמידית של חלבוני HRAS ומביאות לביטוי יתר של מסלולי הולכת אותות בתא, המשפיעים על ביטוי גנים הקשורים בגדילה ובהתחלקות של התא. כתוצאה מכך מוטציות אלו עלולות לגרום למחלת הסרטן.<br /> &lt;br&gt; שתי המוטציות האונקוגניות הנפוצות ביותר ב HRAS הן מוטציות בחומצה אמינית גליצין, בעמדה 12 וחומצה אמינית גלוטמין, בעמדה 61. &lt;scene name='84/846756/Motetion/2'&gt;מוטציות אלו&lt;/scene&gt; מעכבות במידה ניכרת את פעילות האנזים GTP ase דבר הגורם לחלבון להישאר במצב פעיל (&quot;on&quot;) -שהוא קשור ל GTP באופן קבוע. במצב פעיל HRAS משתתף במסלול הולכת אותות בתא, אשר בסופם באים לידי ביטוי גנים הקשורים לחלוקת התא ולהישרדותו. &lt;br&gt; HRAS הוא חלבון &quot;טראנס ממברנאלי&quot;, חלקו נמצא מחוץ לממברנה ומשמש כרצפטור הקושר ליגנד. עם קשירת הליגנד, HRAS עובר שינוי קונפורמציה- שינוי מבנה המשפיע על שינוי בתפקוד החלבון, וכעת החלבון מסוגל לקשור GTP ולהשתתף במסלול הולכת האותות בתא. ללא בקרה על פעילות החלבון HRAS הוא משתתף במסלול הולכת אותות בתא באופן תמידי ומביא לביטוי קבוע של גנים הקשורים לחלוקת התא. כתוצאה מכך עלול להופיע ביטוי של גידול סרטני באורגניזם. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''תסמונת קוסטלו''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> תסמונת קוסטלו נגרמת כתוצאה מאחת מחמש מוטציות דומיננטיות אוטוזומליות שונות בגן HRAS הממוקם על כרומוזום 11. הווראציה הנפוצה ביותר, הקיימת בכ- 80% מהחולים, היא החלפה של חומצה אמינית גליצן בעמדה 12 בחומצה אמינית סרין. מוטציות בגן זה גורמות לייצור של חלבון HRAS לא תקין. החלבון המוטנטי אינו מעורר גדילת תאים בתגובה לאותות מסוימים מחוץ לתא, אלא פעיל <br /> באופן מתמשך ומשפיע על ביטוי גנים הקשורים לגדילה התמיינות וחלוקה של התאים בצורה בלתי מבוקרת, דבר העלול לעורר גידולים שפירים וגם סרטניים בגוף.<br /> [https://www.youtube.com/watch?v=mwXJbbJfmlM הסרטון הבא] מציג כיצד מתבטאת מוטציה בגן HRAS באדם. <br /> התסמונת משפיעה על מערכות מרובות בגוף, ובעלת תסמינים רבים. ביניהם, עיכובי גדילה לאחר הלידה, נמיכות קומה, עור רופף נוסף בצוואר, באצבעות, בכפות הידיים והרגליים, גידולים לא סרטניים (פפילומה) סביב הפנים ופי הטבעת, עיכוב התפתחותי, נכות שכלית, ומראה פנים אופייני.<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> == References ==<br /> &lt;ref&gt;PMID:22584058&lt;/ref&gt; <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;references/&gt;</div>

Reut Alon https://proteopedia.org/index.php?title=H_RAS_protein_(hebrew)&diff=3267469 2020-07-22T08:16:05Z

<p>Reut Alon: </p> <hr /> <div> &lt;center&gt;'''<br /> == '''HRAS''' ==<br /> '''&lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;StructureSection load='4EFL' size='340' side='right' caption='Caption for this structure'&gt; <br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון HRAS מורכב מ 189 חומצות אמינו. בתהליך הגיבוש, לא גובש חלקו הסופי של החלבון בשל השונות הרבה המאפיינת אזור זה, לכן החלבון המגובש מורכב מ171 חומצות אמינו. <br /> בסצנה מימין מוצג החלבון כשהוא באינטראקציה עם ליגנד. <br /> <br /> &lt;/p&gt; <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''מבוא''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון HRAS בעל תפקיד חשוב במסלול הולכת אותות בתא. תהליך ביטוי גנים בתא מבוקר על מנת לבטא גנים הנחוצים לתא בזמן ספציפי ובפעילות מסוימת. תהליך הבקרה מתרחש באמצעות פקטורים שונים המפעילים או מעכבים ביטוי גנים. הפעלת פקטורים אלו נעשית בשרשרת הולכת אותות אשר מתחילה בין היתר עם קשירה של ליגנד המגיע מחוץ לתא, לקולטן. קשירת הליגנד לקולטן משפיעה על אקטיבציה של HRAS ומאפשרת לו לזרחן פקטורים שונים אשר במסלול הולכת אותות מפעילים פקטורי שעתוק הנכנסים לגרעין ומשפיעים על ביטוי גנים. &lt;br&gt; החלבון HRAS משתייך למשפחת חלבוני G שהם בעלי תפקיד של GTPases, המבצעים הידרוליזה- פירוק של מולקולת GTP (Guanosine triphosphate) בעלת 3 קבוצות פוספט למולקולת GDP (Guanosine diphosphate) בעלת 2 מולקולות פוספט. החלבון ראס מופעל בעקבות סיגנל המגיע לתא, בעקבותיו הוא מפעיל מספר מסלולי הולכת אותות בתא אשר בסופו של דבר גורמים לשעתוק גנים הקשורים בוויסות תהליכי גדילת תאים. &lt;br&gt;<br /> התמונה הבאה ממחישה חלק ממסלול הולכת האותות המפעיל את החלבון HRAS<br /> &lt;br&gt;<br /> [[Image:RAS_מסלול_הולכת_אותות_המפעיל_את.png]]<br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''היסטוריה''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון HRAS משתייך למשפחת חלבוני RAS, שמה של משפחת חלבונים זו רומז לאופן גילוי החלבונים. בשנות השישים התגלו נגיפים מחוללי סרטן שגרמו לסרקומות- גידולים ברקמות חיבור בחולדות. חלבונים אלו נקראו Sarcoma virus Rat. שני האונקוגנים – גנים מחוללי סרטן, הראשונים שזוהו נקראו KRAS, ו HRAS, על שם החוקרים שגילו אותם Harvey&amp; Kirsten. גן ras נוסף התגלה לאחר כ 20 שנה ונקרא NRAS כיון שהתגלה בתאים שנלקחו מגידול נוירובלסטומה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''מבנה החלבון''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/Amino_acids/1'&gt; החלבון שגובש מורכב מ-171 חומצות אמינו&lt;/scene&gt;. המוצגות כאן כל אחת בצבע אחר. רצף חומצות האמינו יוצרות &lt;scene name='84/846756/2/1'&gt;מבנה שניוני &lt;/scene&gt; המכיל 6 משטחי β ו 5 סלילי α. בסצנה משטחי β בחלבון מוצגים בצהוב וסלילי α מוצגים בורוד. בחלבון ישנם 12 &lt;scene name='84/846756/New_residue_of_posporilation/1'&gt;אזורים שעוברים זרחון&lt;/scene&gt;. <br /> [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%99%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%9F זרחון] מתבצע על חומצות אמינו מסוג סרין, תריאונין וטירוזין היכולות לקבל קבוצת זרחה. <br /> &lt;scene name='84/846756/Binding_mg/2'&gt;עמדה 27 בחלבון קושרת יון מגנזיום&lt;/scene&gt;. יון המגנזיום מוצג בסצנה ככדור ירוק, נחוץ למבנה החלבון ולפעילותו כ- [https://www.hamichlol.org.il/%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9F_G GTPase]. אתרים &lt;scene name='84/846756/Gnp_binding/2'&gt;22-28&lt;/scene&gt; בחלבון אחראיים על קשירת הליגנד GNP. <br /> האזור בחלבון &lt;scene name='84/846756/Gtp_binding/1'&gt;שקושר GTP,&lt;/scene&gt; ומאופיין בפעילות של GTPase נמצא בציטופלסמה ומשפיע באמצעות זירחון על חלבונים שונים, האחראיים במסלול הולכת אותות, על ביטוי גנים הקשורים בחלוקת התא.<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''פעילות החלבון''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> <br /> HRAS מתפקד כמתג איתות בתוך התא, אשר משתתף במסלול הולכת אותות בתא המביא לגדילה וחלוקה של תאים. [https://www.youtube.com/watch?v=RqdlfZP26BI בסרטון הבא] ניתן לראות את החלבון HRAS במצב &quot;כבוי&quot; &quot;ומופעל&quot;. במצב כבוי החלבון HRAS קשור ל- GDP ואילו במצב &quot;מופעל&quot; הוא קושר GTP. החלבון HRAS עובר אקטיבציה בעקבות סיגנל המגיע אל התא. בעקבות קשירת ליגנד לרצפטור מסוג טירוזין קינאז, טירוזין פנימי בקולטן עובר זרחון אשר בעקבותיו, מבנה הקולטן משתנה. כעת הקולטן מגייס חלבונים אשר עוברים גם הם שינוי קונפורמציה ויכולים לקשר בין הקולטן לחלבון HRAS. אחד משני חלבונים אלו מאקטב את HRAS, הוא משמש כ- GEF-(guanine nucleotide exchange factor), אשר מזרחן את HRAS דבר המוביל לשינוי קונפורמציית החלבון ובעקבות כך לשחרור מולקולת ה GDP מ HRAS. כתוצאה מכך, מתאפשרת קשירה מחדש של מולקולת GTP. כאשר החלבון HRAS קושר GTP הוא מגייס ומזרחן חלבון נוסף אשר מזרחן בתורו חלבונים אחרים, חלבונים אלו מפעילים פקטורי שעתוק המשפיעים על ביטוי גנים הקשורים לתהליכי גדילה והתמיינות של התא.<br /> &lt;br&gt;<br /> סוג אחר של חלבונים המשתתפים בתהליך הבקרה על HRAS אלו חלבוני GAP-(GTPase activating protein) המזרזים את הדה-אקטיבציה של HRAS, באמצעות זירוז שחרור קבוצת הזרחה הנוספת שבמולקולת GTP, כך שHRAS נותר קשור ל GDP. <br /> <br /> [[Image:RAS.jpg|thumb|300px|left|&lt;ref&gt;PMID:31213978&lt;/ref&gt; GAP\GEF מווסתת באמצעות הפקטורים HRAS בחלבון GDP או GTP קשירת <br /> ]] <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''מודפיקציות לאחר תרגום וחשיבותן''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> חלבונים עוברים שינויים לאחר תהליך התרגום, שינויים אלו מכונים מודפיקציות . מודיפיקציות על החלבון יכולת להיות תוספת של מולקולות אצטיל , מתיל, יוביקוויטין קבוצות זרחה ועוד. מודפיקציות אלו משפיעות על מבנה החלבון ומימלא גם על תפקודו בנוסף משמשות גם לתפקידי בקרה על פעילות החלבון. החלבון RAS עובר כמה מודפיקציות, בניהן תוספת קבוצות זרחה על חומצות אמינו סרין, תירוזין וטריאונין. בחלבון HRAS יש &lt;scene name='84/846756/New_residue_of_posporilation/1'&gt;12 עמדות&lt;/scene&gt; שעוברות פסופורילציה. עמדות אלו בעלות חשיבות בבקרת פעילות החלבון HRAS. זרחון חומצה אמינית &lt;scene name='84/846756/32/1'&gt;טירוזין בעמדה 32&lt;/scene&gt; &lt;ref&gt;PMID:25157176&lt;/ref&gt; משפיע על מבנה החלבון באופן המאפשר קישור חלבונים שמגבירים את פעילות ה GTPase של החלבון HRAS ובכך מאיצים את קצב ההידרוליזה של GTP. &lt;br&gt; <br /> מודפיקציה נוספת בחלבון היא אצטילציה. לדוגמה, תוספת מולקולת אצטיל על חומצה אמינית &lt;scene name='84/846756/104/1'&gt;ליזין 104&lt;/scene&gt; משפיעה על עיכוב הפעילות של HRAS. תוספת מולקולת האצטיל משנה את מבנה החלבון כך שנמנעת האינטראקציה עם GEF שגורם לחלבון לשחרר את מולקולת GDP ובמקומה לקשור GTP. &lt;br&gt;<br /> החלבון HRAS עובר מודפיקציה נוספת המבקרת את פעילותו, והיא מסוג יוביקוויטינציה. תוספת מולקולת יוביקוויטין (חלבון קטן בעל 76 חומצות אמינו) לחומצה אמינית מסוג ליזין במיקומים שונים בחלבון, משפיעה על מבנה החלבון באופן המשפיע על תפקודו. בחלבון ישנם &lt;scene name='84/846756/Ub/1'&gt;בחלבון שגובש ניתן לראות 3 מתוך 4 אתרי יוביקוויטינציה בחלבון&lt;/scene&gt; בהם מתווספת מולקולת יוביקוויטין. הוספת יוביקוויטין על חומצה אמינית &lt;scene name='84/846756/Lys/2'&gt;ליזין 117&lt;/scene&gt; &lt;ref&gt;PMID:24247240&lt;/ref&gt; משפעלת את החלבון HRAS .סימון במונויוביקוויטין על חומצה אמינית זו משפיע על מבנה החלבון HRAS באופן שמקדם שיחרור של מולקולת GDP דבר המאפשר קשירה מחודשת של GTP.<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''כאונקוגן HRAS פעילות''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> HRAS הוא אחד [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%92%D7%9F האונקוגנים]<br /> הבולטים ביותר במחלות סרטן אנושיות. מוטציות מסוימות בגן HRAS גורמות לפעילות תמידית של חלבוני HRAS ומביאות לביטוי יתר של מסלולי הולכת אותות בתא, המשפיעים על ביטוי גנים הקשורים בגדילה ובהתחלקות של התא. כתוצאה מכך מוטציות אלו עלולות לגרום למחלת הסרטן.<br /> &lt;br&gt; שתי המוטציות האונקוגניות הנפוצות ביותר ב HRAS הן מוטציות בחומצה אמינית גליצין, בעמדה 12 וחומצה אמינית גלוטמין, בעמדה 61. &lt;scene name='84/846756/Motetion/2'&gt;מוטציות אלו&lt;/scene&gt; מעכבות במידה ניכרת את פעילות האנזים GTP ase דבר הגורם לחלבון להישאר במצב פעיל (&quot;on&quot;) -שהוא קשור ל GTP באופן קבוע. במצב פעיל HRAS משתתף במסלול הולכת אותות בתא, אשר בסופם באים לידי ביטוי גנים הקשורים לחלוקת התא ולהישרדותו. &lt;br&gt; HRAS הוא חלבון &quot;טראנס ממברנאלי&quot;, חלקו נמצא מחוץ לממברנה ומשמש כרצפטור הקושר ליגנד. עם קשירת הליגנד, HRAS עובר שינוי קונפורמציה- שינוי מבנה המשפיע על שינוי בתפקוד החלבון, וכעת החלבון מסוגל לקשור GTP ולהשתתף במסלול הולכת האותות בתא. ללא בקרה על פעילות החלבון HRAS הוא משתתף במסלול הולכת אותות בתא באופן תמידי ומביא לביטוי קבוע של גנים הקשורים לחלוקת התא. כתוצאה מכך עלול להופיע ביטוי של גידול סרטני באורגניזם. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''תסמונת קוסטלו''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> תסמונת קוסטלו נגרמת כתוצאה מאחת מחמש מוטציות דומיננטיות אוטוזומליות שונות בגן HRAS הממוקם על כרומוזום 11. הווראציה הנפוצה ביותר, הקיימת בכ- 80% מהחולים, היא החלפה של חומצה אמינית גליצן בעמדה 12 בחומצה אמינית סרין. מוטציות בגן זה גורמות לייצור של חלבון HRAS לא תקין. החלבון המוטנטי אינו מעורר גדילת תאים בתגובה לאותות מסוימים מחוץ לתא, אלא פעיל <br /> באופן מתמשך ומשפיע על ביטוי גנים הקשורים לגדילה התמיינות וחלוקה של התאים בצורה בלתי מבוקרת, דבר העלול לעורר גידולים שפירים וגם סרטניים בגוף.<br /> [https://www.youtube.com/watch?v=mwXJbbJfmlM הסרטון הבא] מציג כיצד מתבטאת מוטציה בגן HRAS באדם. <br /> התסמונת משפיעה על מערכות מרובות בגוף, ובעלת תסמינים רבים. ביניהם, עיכובי גדילה לאחר הלידה, נמיכות קומה, עור רופף נוסף בצוואר, באצבעות, בכפות הידיים והרגליים, גידולים לא סרטניים (פפילומה) סביב הפנים ופי הטבעת, עיכוב התפתחותי, נכות שכלית, ומראה פנים אופייני.<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> == References ==<br /> &lt;ref&gt;PMID:22584058&lt;/ref&gt; <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;references/&gt;</div>

Reut Alon https://proteopedia.org/index.php?title=H_RAS_protein_(hebrew)&diff=3267426 2020-07-22T08:14:27Z

<p>Reut Alon: </p> <hr /> <div> &lt;center&gt;'''<br /> == '''HRAS''' ==<br /> '''&lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;StructureSection load='4EFL' size='340' side='right' caption='Caption for this structure'&gt; <br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון HRAS מורכב מ 189 חומצות אמינו. בתהליך הגיבוש, לא גובש חלקו הסופי של החלבון בשל השונות הרבה המאפיינת אזור זה, לכן החלבון המגובש מורכב מ171 חומצות אמינו. <br /> בסצנה מימין מוצג החלבון כשהוא באינטראקציה עם ליגנד. <br /> <br /> &lt;/p&gt; <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''מבוא''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון HRAS בעל תפקיד חשוב במסלול הולכת אותות בתא. תהליך ביטוי גנים בתא מבוקר על מנת לבטא גנים הנחוצים לתא בזמן ספציפי ובפעילות מסוימת. תהליך הבקרה מתרחש באמצעות פקטורים שונים המפעילים או מעכבים ביטוי גנים. הפעלת פקטורים אלו נעשית בשרשרת הולכת אותות אשר מתחילה בין היתר עם קשירה של ליגנד המגיע מחוץ לתא, לקולטן. קשירת הליגנד לקולטן משפיעה על אקטיבציה של HRAS ומאפשרת לו לזרחן פקטורים שונים אשר במסלול הולכת אותות מפעילים פקטורי שעתוק הנכנסים לגרעין ומשפיעים על ביטוי גנים. &lt;br&gt; החלבון HRAS משתייך למשפחת חלבוני G שהם בעלי תפקיד של GTPases, המבצעים הידרוליזה- פירוק של מולקולת GTP (Guanosine triphosphate) בעל 3 קבוצות פוספט למולקולת GDP (Guanosine diphosphate) בעלת 2 מולקולות פוספט. החלבון ראס מופעל בעקבות סיגנל המגיע לתא, בעקבותיו הוא מפעיל מספר מסלולי הולכת אותות בתא אשר בסופו של דבר גורמים לשעתוק גנים הקשורים בוויסות תהליכי גדילת תאים. &lt;br&gt;<br /> התמונה הבאה ממחישה חלק ממסלול הולכת האותות המפעיל את החלבון HRAS<br /> &lt;br&gt;<br /> [[Image:RAS_מסלול_הולכת_אותות_המפעיל_את.png]]<br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''היסטוריה''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון HRAS משתייך למשפחת חלבוני RAS, שמה של משפחת חלבונים זו רומז לאופן גילוי החלבונים. בשנות השישים התגלו נגיפים מחוללי סרטן שגרמו לסרקומות- גידולים ברקמות חיבור בחולדות. חלבונים אלו נקראו Sarcoma virus Rat. שני האונקוגנים – גנים מחוללי סרטן, הראשונים שזוהו נקראו KRAS, ו HRAS, על שם החוקרים שגילו אותם Harvey&amp; Kirsten. גן ras נוסף התגלה לאחר כ 20 שנה ונקרא NRAS כיון שהתגלה בתאים שנלקחו מגידול נוירובלסטומה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''מבנה החלבון''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/Amino_acids/1'&gt; החלבון שגובש מורכב מ-171 חומצות אמינו&lt;/scene&gt;. המוצגות כאן כל אחת בצבע אחר. רצף חומצות האמינו יוצרות &lt;scene name='84/846756/2/1'&gt;מבנה שניוני &lt;/scene&gt; המכיל 6 משטחי β ו 5 סלילי α. בסצנה משטחי β בחלבון מוצגים בצהוב וסלילי α מוצגים בורוד. בחלבון ישנם 12 &lt;scene name='84/846756/New_residue_of_posporilation/1'&gt;אזורים שעוברים זרחון&lt;/scene&gt;. <br /> [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%99%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%9F זרחון] מתבצע על חומצות אמינו מסוג סרין, תריאונין וטירוזין היכולות לקבל קבוצת זרחה. <br /> &lt;scene name='84/846756/Binding_mg/2'&gt;עמדה 27 בחלבון קושרת יון מגנזיום&lt;/scene&gt;. יון המגנזיום מוצג בסצנה ככדור ירוק, נחוץ למבנה החלבון ולפעילותו כ- [https://www.hamichlol.org.il/%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9F_G GTPase]. אתרים &lt;scene name='84/846756/Gnp_binding/2'&gt;22-28&lt;/scene&gt; בחלבון אחראיים על קשירת הליגנד GNP. <br /> האזור בחלבון &lt;scene name='84/846756/Gtp_binding/1'&gt;שקושר GTP,&lt;/scene&gt; ומאופיין בפעילות של GTPase נמצא בציטופלסמה ומשפיע באמצעות זירחון על חלבונים שונים, האחראיים במסלול הולכת אותות, על ביטוי גנים הקשורים בחלוקת התא.<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''פעילות החלבון''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> <br /> HRAS מתפקד כמתג איתות בתוך התא, אשר משתתף במסלול הולכת אותות בתא המביא לגדילה וחלוקה של תאים. [https://www.youtube.com/watch?v=RqdlfZP26BI בסרטון הבא] ניתן לראות את החלבון HRAS במצב &quot;כבוי&quot; &quot;ומופעל&quot;. במצב כבוי החלבון HRAS קשור ל- GDP ואילו במצב &quot;מופעל&quot; הוא קושר GTP. החלבון HRAS עובר אקטיבציה בעקבות סיגנל המגיע אל התא. בעקבות קשירת ליגנד לרצפטור מסוג טירוזין קינאז, טירוזין פנימי בקולטן עובר זרחון אשר בעקבותיו, מבנה הקולטן משתנה. כעת הקולטן מגייס חלבונים אשר עוברים גם הם שינוי קונפורמציה ויכולים לקשר בין הקולטן לחלבון HRAS. אחד משני חלבונים אלו מאקטב את HRAS, הוא משמש כ- GEF-(guanine nucleotide exchange factor), אשר מזרחן את HRAS דבר המוביל לשינוי קונפורמציית החלבון ובעקבות כך לשחרור מולקולת ה GDP מ HRAS. כתוצאה מכך, מתאפשרת קשירה מחדש של מולקולת GTP. כאשר החלבון HRAS קושר GTP הוא מגייס ומזרחן חלבון נוסף אשר מזרחן בתורו חלבונים אחרים, חלבונים אלו מפעילים פקטורי שעתוק המשפיעים על ביטוי גנים הקשורים לתהליכי גדילה והתמיינות של התא.<br /> &lt;br&gt;<br /> סוג אחר של חלבונים המשתתפים בתהליך הבקרה על HRAS אלו חלבוני GAP-(GTPase activating protein) המזרזים את הדה-אקטיבציה של HRAS, באמצעות זירוז שחרור קבוצת הזרחה הנוספת שבמולקולת GTP, כך שHRAS נותר קשור ל GDP. <br /> <br /> [[Image:RAS.jpg|thumb|300px|left|&lt;ref&gt;PMID:31213978&lt;/ref&gt; GAP\GEF מווסתת באמצעות הפקטורים HRAS בחלבון GDP או GTP קשירת <br /> ]] <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''מודפיקציות לאחר תרגום וחשיבותן''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> חלבונים עוברים שינויים לאחר תהליך התרגום, שינויים אלו מכונים מודפיקציות . מודיפיקציות על החלבון יכולת להיות תוספת של מולקולות אצטיל , מתיל, יוביקוויטין קבוצות זרחה ועוד. מודפיקציות אלו משפיעות על מבנה החלבון ומימלא גם על תפקודו בנוסף משמשות גם לתפקידי בקרה על פעילות החלבון. החלבון RAS עובר כמה מודפיקציות, בניהן תוספת קבוצות זרחה על חומצות אמינו סרין, תירוזין וטריאונין. בחלבון HRAS יש &lt;scene name='84/846756/New_residue_of_posporilation/1'&gt;12 עמדות&lt;/scene&gt; שעוברות פסופורילציה. עמדות אלו בעלות חשיבות בבקרת פעילות החלבון HRAS. זרחון חומצה אמינית &lt;scene name='84/846756/32/1'&gt;טירוזין בעמדה 32&lt;/scene&gt; &lt;ref&gt;PMID:25157176&lt;/ref&gt; משפיע על מבנה החלבון באופן המאפשר קישור חלבונים שמגבירים את פעילות ה GTPase של החלבון HRAS ובכך מאיצים את קצב ההידרוליזה של GTP. &lt;br&gt; <br /> מודפיקציה נוספת בחלבון היא אצטילציה. לדוגמה, תוספת מולקולת אצטיל על חומצה אמינית &lt;scene name='84/846756/104/1'&gt;ליזין 104&lt;/scene&gt; משפיעה על עיכוב הפעילות של HRAS. תוספת מולקולת האצטיל משנה את מבנה החלבון כך שנמנעת האינטראקציה עם GEF שגורם לחלבון לשחרר את מולקולת GDP ובמקומה לקשור GTP. &lt;br&gt;<br /> החלבון HRAS עובר מודפיקציה נוספת המבקרת את פעילותו, והיא מסוג יוביקוויטינציה. תוספת מולקולת יוביקוויטין (חלבון קטן בעל 76 חומצות אמינו) לחומצה אמינית מסוג ליזין במיקומים שונים בחלבון, משפיעה על מבנה החלבון באופן המשפיע על תפקודו. בחלבון ישנם &lt;scene name='84/846756/Ub/1'&gt;בחלבון שגובש ניתן לראות 3 מתוך 4 אתרי יוביקוויטינציה בחלבון&lt;/scene&gt; בהם מתווספת מולקולת יוביקוויטין. הוספת יוביקוויטין על חומצה אמינית &lt;scene name='84/846756/Lys/2'&gt;ליזין 117&lt;/scene&gt; &lt;ref&gt;PMID:24247240&lt;/ref&gt; משפעלת את החלבון HRAS .סימון במונויוביקוויטין על חומצה אמינית זו משפיע על מבנה החלבון HRAS באופן שמקדם שיחרור של מולקולת GDP דבר המאפשר קשירה מחודשת של GTP.<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''כאונקוגן HRAS פעילות''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> HRAS הוא אחד [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%92%D7%9F האונקוגנים]<br /> הבולטים ביותר במחלות סרטן אנושיות. מוטציות מסוימות בגן HRAS גורמות לפעילות תמידית של חלבוני HRAS ומביאות לביטוי יתר של מסלולי הולכת אותות בתא, המשפיעים על ביטוי גנים הקשורים בגדילה ובהתחלקות של התא. כתוצאה מכך מוטציות אלו עלולות לגרום למחלת הסרטן.<br /> &lt;br&gt; שתי המוטציות האונקוגניות הנפוצות ביותר ב HRAS הן מוטציות בחומצה אמינית גליצין, בעמדה 12 וחומצה אמינית גלוטמין, בעמדה 61. &lt;scene name='84/846756/Motetion/2'&gt;מוטציות אלו&lt;/scene&gt; מעכבות במידה ניכרת את פעילות האנזים GTP ase דבר הגורם לחלבון להישאר במצב פעיל (&quot;on&quot;) -שהוא קשור ל GTP באופן קבוע. במצב פעיל HRAS משתתף במסלול הולכת אותות בתא, אשר בסופם באים לידי ביטוי גנים הקשורים לחלוקת התא ולהישרדותו. &lt;br&gt; HRAS הוא חלבון &quot;טראנס ממברנאלי&quot;, חלקו נמצא מחוץ לממברנה ומשמש כרצפטור הקושר ליגנד. עם קשירת הליגנד, HRAS עובר שינוי קונפורמציה- שינוי מבנה המשפיע על שינוי בתפקוד החלבון, וכעת החלבון מסוגל לקשור GTP ולהשתתף במסלול הולכת האותות בתא. ללא בקרה על פעילות החלבון HRAS הוא משתתף במסלול הולכת אותות בתא באופן תמידי ומביא לביטוי קבוע של גנים הקשורים לחלוקת התא. כתוצאה מכך עלול להופיע ביטוי של גידול סרטני באורגניזם. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''תסמונת קוסטלו''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> תסמונת קוסטלו נגרמת כתוצאה מאחת מחמש מוטציות דומיננטיות אוטוזומליות שונות בגן HRAS הממוקם על כרומוזום 11. הווראציה הנפוצה ביותר, הקיימת בכ- 80% מהחולים, היא החלפה של חומצה אמינית גליצן בעמדה 12 בחומצה אמינית סרין. מוטציות בגן זה גורמות לייצור של חלבון HRAS לא תקין. החלבון המוטנטי אינו מעורר גדילת תאים בתגובה לאותות מסוימים מחוץ לתא, אלא פעיל <br /> באופן מתמשך ומשפיע על ביטוי גנים הקשורים לגדילה התמיינות וחלוקה של התאים בצורה בלתי מבוקרת, דבר העלול לעורר גידולים שפירים וגם סרטניים בגוף.<br /> [https://www.youtube.com/watch?v=mwXJbbJfmlM הסרטון הבא] מציג כיצד מתבטאת מוטציה בגן HRAS באדם. <br /> התסמונת משפיעה על מערכות מרובות בגוף, ובעלת תסמינים רבים. ביניהם, עיכובי גדילה לאחר הלידה, נמיכות קומה, עור רופף נוסף בצוואר, באצבעות, בכפות הידיים והרגליים, גידולים לא סרטניים (פפילומה) סביב הפנים ופי הטבעת, עיכוב התפתחותי, נכות שכלית, ומראה פנים אופייני.<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> == References ==<br /> &lt;ref&gt;PMID:22584058&lt;/ref&gt; <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;references/&gt;</div>

Reut Alon https://proteopedia.org/index.php?title=H_RAS_protein_(hebrew)&diff=3264655 2020-07-14T15:19:14Z

<p>Reut Alon: </p> <hr /> <div> &lt;center&gt;'''<br /> == '''HRAS''' ==<br /> '''&lt;/center&gt;<br /> &lt;StructureSection load='4EFL' size='340' side='right' caption='Caption for this structure'&gt;<br /> <br /> <br /> החלבון הינו בעל 189 חומצות אמינות. אך לאחר תהליך הגיבוש הוא מכיל 171 חומצות אמינו, חלקו הסופי של החלבון לא גובש כיוון שאזור זה מאופיין בשונות רבה.<br /> PHOSPHOAMINOPHOSPHONIC ACID-GUANYLATE ESTER -בסצנה מימין מוצג החלבון כשהוא באינטרקציה עם ליגנד. <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''מבוא''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון HRAS בעל תפקיד חשוב במסלול הולכת אותות בתא. תהליך ביטוי גנים בתא מבוקר על מנת לבטא גנים הנחוצים לתא בזמן ספציפי ובפעילות מסוימת. תהליך הבקרה מתרחש באמצעות פקטורים שונים המפעילים או מעכבים ביטוי גנים. הפעלת פקטורים אלו נעשית בשרשרת הולכת אותות אשר מתחילה בין היתר עם קשירה של ליגנד המגיע מחוץ לתא לקולטן מסוג G. קשירת הליגנד לקולטן משפיעה על מבנה הקולטן ועל תפקודו ומאפשרת לו לזרחן פקטורים שונים אשר במסלול הולכת אותות מפעילים פקטורי שעתוק הנכנסים לגרעין ומשפיעים על ביטוי גנים. &lt;br&gt; החלבון HRAS משתייך למשפחת חלבוני G שהם בעלי תפקיד של GTPases, המבצעים הידרוליזה- פירוק של מולקולת GTP (Guanosine triphosphate) בעל 3 קבוצות פוספט למולקולת GDP (Guanosine diphosphate) בעלת 2 מולקולות פוספט. החלבון ראס מופעל בעקבות סיגנל המגיע לתא, בעקבותיו הוא מפעיל מספר מסלולי הולכת אותות בתא אשר בסופו של דבר גורמים לשעתוק גנים הקשורים בוויסות תהליכי גדילת תאים. &lt;br&gt;<br /> התמונה הבאה ממחישה חלק ממסלול הולכת האותות המפעיל את החלבון HRAS<br /> &lt;br&gt;<br /> [[Image:RAS_מסלול_הולכת_אותות_המפעיל_את.png]]<br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''היסטוריה''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון HRAS משתייך למשפחת חלבוני RAS, שמה של משפחת חלבונים זו רומז לאופן גילוי החלבונים. בשנות השישים התגלו נגיפים מחוללי סרטן שגרמו לסרקומות- גידולים ברקמות חיבור בחולדות. חלבונים אלו נקראו Sarcoma virus Rat. שני האונקוגנים – גנים מחוללי סרטן, הראשונים שזוהו נקראו KRAS, ו HRAS, על שם החוקרים שגילו אותם Harvey&amp; Kirsten. גן ras נוסף התגלה לאחר כ 20 שנה ונקרא NRAS כיון שהתגלה בתאים שנלקחו מגידול נוירובלסטומה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''מבנה החלבון''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/Amino_acids/1'&gt; החלבון שגובש מורכב מ-171 חומצות אמינו&lt;/scene&gt;. המוצגות כאן כל אחת בצבע אחר. רצף חומצות האמינו יוצרות &lt;scene name='84/846756/2/1'&gt;מבנה שניוני &lt;/scene&gt; המכיל 6 משטחי β ו 5 סלילי α. בסצנה משטחי β בחלבון מוצגים בצהוב וסלילי α מוצגים בורוד. בחלבון ישנן &lt;scene name='84/846756/Pospat/1'&gt;13 אזורים שעוברים פוספורילציה&lt;/scene&gt;. <br /> [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%99%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%9F .הפוספורילציה] מתבצעת על חומצות אמינו מסוג סרין, תריאונין וטירוזין היכולות לקבל קבוצת זרחה <br /> &lt;scene name='84/846756/Mag/1'&gt; בחלבון קיימות 8 עמדות בעלות תפקיד בקשירת יון מגנזיום &lt;/scene&gt;. יון המגנזיום מוצג בסצנה ככדור ירוק. <br /> לעמדות אלו יש תפקיד בהידרוליזה של GTP. <br /> החלבון קשור בקצה C שלו לממברנת התא, כך שליגנד המגיע מהסביבה החוץ תאית יכול להיקשר אל החלבון. חלקו האחר של החלבון נמצא בציטופלסמה ומשפיע על גורמים שונים האחראיים במסלול הולכת אותות, על ביטוי גנים הקשורים בחלוקת התא.<br /> &lt;br&gt;<br /> [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%99%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%9F פוספורילציה]<br /> &lt;br&gt;<br /> ישן <br /> &lt;scene name='84/846756/Amino_acids/1'&gt;החלבון מורכב מ- 189 חומצות אמינו&lt;/scene&gt;, היוצרות &lt;scene name='84/846756/Scondary_structure/1'&gt;מבנה שניוני&lt;/scene&gt; המכיל 6 משטחי β ו5 סלילי α. בחלבון ישנן &lt;scene name='84/846756/Pospat/1'&gt;עמדות שעוברות פוספורילציה&lt;/scene&gt; &lt;scene name='84/846756/Mag/1'&gt;ועמדות לקשירת יון מגנזיום&lt;/scene&gt;. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''פעילות החלבון''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> <br /> HRAS מתפקד &quot;כמתג איתות&quot; בתוך התא, הוא מצוי במצב &quot;מופעל&quot; או &quot;כבוי&quot;. בסרטון הבא ניתן לראות את החלבון HRAS במצב &quot;כבוי&quot; &quot;ומופעל&quot;. במצב כבוי החלבון HRAS קשור ל GDP ואילו במצב &quot;מופעל&quot; הוא קושר GTP . HRAS הוא חלבון &quot;טראנס ממברנאלי&quot;, חלקו נמצא מחוץ לממברנה ומשמש כרצפטור אליו נקשר ליגנד. עם קשירת הליגנד HRAS עובר שינוי קונפורמציה- שינוי מבנה של החלק התוך תאי המשפיע על שינוי בתפקוד החלבון, וכעת החלבון מסוגל לקשור GTP ולהשתתף במסלול הולכת האותות בתא. כאשר החלבון קושר GTP הוא מגייס חלבונים נוספים ומזרחן אותם והם מזרחנים ומפעילים פקטורי שעתוק המשפיעים על ביטוי גנים הקשורים לתהליכי גדילה והתמיינות של התא. <br /> ישנם כמה חלבונים המשתתפים בתהליך האקטיבציה ודה-אקטיבציה של HRAS.&lt;br&gt;[https://www.youtube.com/watch?v=RqdlfZP26BI הסרטון הבא ממחיש את התהליך]. <br /> <br /> חלבוני GAP -(GTPase activating protein) מזרזים את הדה-אקטיבציה של HRAS, באמצעות זירוז שחרור קבוצת הזרחה הנוספת שבמולקולת GTP, כך ש HRAS נותר קשור ל GDP. לעומת חלבוני GAP, חלבוני GEF-( guanine nucleotide exchange factor) מאקטבים את HRAS. תהליך קשירת GTP במקום GDP בחלבון HRAS מזורז על ידי חלבוני GEF אשר מזרזים את שחרור מולקולת ה GDP מHRAS ומאפשרים קשירה מחדש של מולקולת GTP.<br /> <br /> <br /> <br /> [[Image:RAS.jpg|thumb|300px|left| &lt;ref&gt;PMID:31213978&lt;/ref&gt; GAP\GEF מווסתת באמצעות הפקטורים HRAS בחלבון GDP או GTP קשירת <br /> ]] <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''כאונקוגן HRAS פעילות''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> HRAS הוא אחד [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%92%D7%9F האונקוגנים]<br /> הבולטים ביותר במחלות סרטן אנושיות. מוטציות מסוימות בגן HRAS גורמות לפעילות תמידית של חלבוני HRAS ומביאות לביטוי יתר של מסלולי הולכת אותות בתא, המשפיעים על ביטוי גנים הקשורים בגדילה ובהתחלקות של התא. כתוצאה מכך מוטציות אלו עלולות לגרום למחלת הסרטן.<br /> &lt;br&gt; שתי המוטציות האונקוגניות הנפוצות ביותר ב HRAS הן מוטציות בחומצה אמינית גליצין, בעמדה 12 וחומצה אמינית גלוטמין, בעמדה 61. מוטציות אלו מעכבות במידה ניכרת את פעילות האנזים GTP ase דבר הגורם לחלבון להישאר במצב פעיל (&quot;on&quot;) -שהוא קשור ל GTP באופן קבוע. במצב פעיל HRAS משתתף במסלול הולכת אותות בתא, אשר בסופם באים לידי ביטוי גנים הקשורים לחלוקת התא ולהישרדותו. &lt;br&gt; HRAS הוא חלבון &quot;טראנס ממברנאלי&quot;, חלקו נמצא מחוץ לממברנה ומשמש כרצפטור הקושר ליגנד. עם קשירת הליגנד, HRAS עובר שינוי קונפורמציה- שינוי מבנה המשפיע על שינוי בתפקוד החלבון, וכעת החלבון מסוגל לקשור GTP ולהשתתף במסלול הולכת האותות בתא. ללא בקרה על פעילות החלבון HRAS הוא משתתף במסלול הולכת אותות בתא באופן תמידי ומביא לביטוי קבוע של גנים הקשורים לחלוקת התא. כתוצאה מכך עלול להופיע ביטוי של גידול סרטני באורגניזם. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''תסמונת קוסטלו''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> תסמונת קוסטלו נגרמת כתוצאה מאחת מחמש מוטציות דומיננטיות אוטוזומליות שונות בגן HRAS הממוקם על כרומוזום 11. הווראציה הנפוצה ביותר, הקיימת בכ- 80% מהחולים, היא החלפה של חומצה אמינית גליצן בעמדה 12 בחומצה אמינית סרין. מוטציות בגן זה גורמות לייצור של חלבון HRAS לא תקין. החלבון המוטנטי אינו מעורר גדילת תאים בתגובה לאותות מסוימים מחוץ לתא, אלא פעיל <br /> באופן מתמשך ומשפיע על ביטוי גנים הקשורים לגדילה התמיינות וחלוקה של התאים בצורה בלתי מבוקרת, דבר העלול לעורר גידולים שפירים וגם סרטניים בגוף.<br /> [https://www.youtube.com/watch?v=mwXJbbJfmlM הסרטון הבא] מציג כיצד מתבטאת מוטציה בגן HRAS באדם. <br /> התסמונת משפיעה על מערכות מרובות בגוף, ובעלת תסמינים רבים. ביניהם, עיכובי גדילה לאחר הלידה, נמיכות קומה, עור רופף נוסף בצוואר, באצבעות, בכפות הידיים והרגליים, גידולים לא סרטניים (פפילומה) סביב הפנים ופי הטבעת, עיכוב התפתחותי, נכות שכלית, ומראה פנים אופייני.<br /> &lt;br&gt;<br /> [https://www.youtube.com/watch?v=mwXJbbJfmlM הסרטון הבא]<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/Pospat/1'&gt;עמדות שעוברות פוספורילציה&lt;/scene&gt;<br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/Mag/1'&gt;ועמדות לקשירת יון מגנזיום&lt;/scene&gt;<br /> <br /> חדש:<br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;scene name='84/846756/2/1'&gt;מבנה שניוני &lt;/scene&gt;<br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/3/1'&gt;עמדות קושרות יון מגנזיום&lt;/scene&gt;<br /> == References ==<br /> &lt;ref&gt;PMID:22584058&lt;/ref&gt; <br /> <br /> &lt;references/&gt;</div>

Reut Alon https://proteopedia.org/index.php?title=H_RAS_protein_(hebrew)&diff=3264653 2020-07-14T15:18:50Z

<p>Reut Alon: </p> <hr /> <div> &lt;center&gt;'''<br /> == '''HRAS''' ==<br /> '''&lt;/center&gt;<br /> &lt;StructureSection load='4EFL' size='340' side='right' caption='Caption for this structure'&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון הינו בעל 189 חומצות אמינות. אך לאחר תהליך הגיבוש הוא מכיל 171 חומצות אמינו, חלקו הסופי של החלבון לא גובש כיוון שאזור זה מאופיין בשונות רבה.<br /> PHOSPHOAMINOPHOSPHONIC ACID-GUANYLATE ESTER -בסצנה מימין מוצג החלבון כשהוא באינטרקציה עם ליגנד. <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''מבוא''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון HRAS בעל תפקיד חשוב במסלול הולכת אותות בתא. תהליך ביטוי גנים בתא מבוקר על מנת לבטא גנים הנחוצים לתא בזמן ספציפי ובפעילות מסוימת. תהליך הבקרה מתרחש באמצעות פקטורים שונים המפעילים או מעכבים ביטוי גנים. הפעלת פקטורים אלו נעשית בשרשרת הולכת אותות אשר מתחילה בין היתר עם קשירה של ליגנד המגיע מחוץ לתא לקולטן מסוג G. קשירת הליגנד לקולטן משפיעה על מבנה הקולטן ועל תפקודו ומאפשרת לו לזרחן פקטורים שונים אשר במסלול הולכת אותות מפעילים פקטורי שעתוק הנכנסים לגרעין ומשפיעים על ביטוי גנים. &lt;br&gt; החלבון HRAS משתייך למשפחת חלבוני G שהם בעלי תפקיד של GTPases, המבצעים הידרוליזה- פירוק של מולקולת GTP (Guanosine triphosphate) בעל 3 קבוצות פוספט למולקולת GDP (Guanosine diphosphate) בעלת 2 מולקולות פוספט. החלבון ראס מופעל בעקבות סיגנל המגיע לתא, בעקבותיו הוא מפעיל מספר מסלולי הולכת אותות בתא אשר בסופו של דבר גורמים לשעתוק גנים הקשורים בוויסות תהליכי גדילת תאים. &lt;br&gt;<br /> התמונה הבאה ממחישה חלק ממסלול הולכת האותות המפעיל את החלבון HRAS<br /> &lt;br&gt;<br /> [[Image:RAS_מסלול_הולכת_אותות_המפעיל_את.png]]<br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''היסטוריה''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון HRAS משתייך למשפחת חלבוני RAS, שמה של משפחת חלבונים זו רומז לאופן גילוי החלבונים. בשנות השישים התגלו נגיפים מחוללי סרטן שגרמו לסרקומות- גידולים ברקמות חיבור בחולדות. חלבונים אלו נקראו Sarcoma virus Rat. שני האונקוגנים – גנים מחוללי סרטן, הראשונים שזוהו נקראו KRAS, ו HRAS, על שם החוקרים שגילו אותם Harvey&amp; Kirsten. גן ras נוסף התגלה לאחר כ 20 שנה ונקרא NRAS כיון שהתגלה בתאים שנלקחו מגידול נוירובלסטומה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''מבנה החלבון''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/Amino_acids/1'&gt; החלבון שגובש מורכב מ-171 חומצות אמינו&lt;/scene&gt;. המוצגות כאן כל אחת בצבע אחר. רצף חומצות האמינו יוצרות &lt;scene name='84/846756/2/1'&gt;מבנה שניוני &lt;/scene&gt; המכיל 6 משטחי β ו 5 סלילי α. בסצנה משטחי β בחלבון מוצגים בצהוב וסלילי α מוצגים בורוד. בחלבון ישנן &lt;scene name='84/846756/Pospat/1'&gt;13 אזורים שעוברים פוספורילציה&lt;/scene&gt;. <br /> [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%99%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%9F .הפוספורילציה] מתבצעת על חומצות אמינו מסוג סרין, תריאונין וטירוזין היכולות לקבל קבוצת זרחה <br /> &lt;scene name='84/846756/Mag/1'&gt; בחלבון קיימות 8 עמדות בעלות תפקיד בקשירת יון מגנזיום &lt;/scene&gt;. יון המגנזיום מוצג בסצנה ככדור ירוק. <br /> לעמדות אלו יש תפקיד בהידרוליזה של GTP. <br /> החלבון קשור בקצה C שלו לממברנת התא, כך שליגנד המגיע מהסביבה החוץ תאית יכול להיקשר אל החלבון. חלקו האחר של החלבון נמצא בציטופלסמה ומשפיע על גורמים שונים האחראיים במסלול הולכת אותות, על ביטוי גנים הקשורים בחלוקת התא.<br /> &lt;br&gt;<br /> [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%99%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%9F פוספורילציה]<br /> &lt;br&gt;<br /> ישן <br /> &lt;scene name='84/846756/Amino_acids/1'&gt;החלבון מורכב מ- 189 חומצות אמינו&lt;/scene&gt;, היוצרות &lt;scene name='84/846756/Scondary_structure/1'&gt;מבנה שניוני&lt;/scene&gt; המכיל 6 משטחי β ו5 סלילי α. בחלבון ישנן &lt;scene name='84/846756/Pospat/1'&gt;עמדות שעוברות פוספורילציה&lt;/scene&gt; &lt;scene name='84/846756/Mag/1'&gt;ועמדות לקשירת יון מגנזיום&lt;/scene&gt;. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''פעילות החלבון''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> <br /> HRAS מתפקד &quot;כמתג איתות&quot; בתוך התא, הוא מצוי במצב &quot;מופעל&quot; או &quot;כבוי&quot;. בסרטון הבא ניתן לראות את החלבון HRAS במצב &quot;כבוי&quot; &quot;ומופעל&quot;. במצב כבוי החלבון HRAS קשור ל GDP ואילו במצב &quot;מופעל&quot; הוא קושר GTP . HRAS הוא חלבון &quot;טראנס ממברנאלי&quot;, חלקו נמצא מחוץ לממברנה ומשמש כרצפטור אליו נקשר ליגנד. עם קשירת הליגנד HRAS עובר שינוי קונפורמציה- שינוי מבנה של החלק התוך תאי המשפיע על שינוי בתפקוד החלבון, וכעת החלבון מסוגל לקשור GTP ולהשתתף במסלול הולכת האותות בתא. כאשר החלבון קושר GTP הוא מגייס חלבונים נוספים ומזרחן אותם והם מזרחנים ומפעילים פקטורי שעתוק המשפיעים על ביטוי גנים הקשורים לתהליכי גדילה והתמיינות של התא. <br /> ישנם כמה חלבונים המשתתפים בתהליך האקטיבציה ודה-אקטיבציה של HRAS.&lt;br&gt;[https://www.youtube.com/watch?v=RqdlfZP26BI הסרטון הבא ממחיש את התהליך]. <br /> <br /> חלבוני GAP -(GTPase activating protein) מזרזים את הדה-אקטיבציה של HRAS, באמצעות זירוז שחרור קבוצת הזרחה הנוספת שבמולקולת GTP, כך ש HRAS נותר קשור ל GDP. לעומת חלבוני GAP, חלבוני GEF-( guanine nucleotide exchange factor) מאקטבים את HRAS. תהליך קשירת GTP במקום GDP בחלבון HRAS מזורז על ידי חלבוני GEF אשר מזרזים את שחרור מולקולת ה GDP מHRAS ומאפשרים קשירה מחדש של מולקולת GTP.<br /> <br /> <br /> <br /> [[Image:RAS.jpg|thumb|300px|left| &lt;ref&gt;PMID:31213978&lt;/ref&gt; GAP\GEF מווסתת באמצעות הפקטורים HRAS בחלבון GDP או GTP קשירת <br /> ]] <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''כאונקוגן HRAS פעילות''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> HRAS הוא אחד [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%92%D7%9F האונקוגנים]<br /> הבולטים ביותר במחלות סרטן אנושיות. מוטציות מסוימות בגן HRAS גורמות לפעילות תמידית של חלבוני HRAS ומביאות לביטוי יתר של מסלולי הולכת אותות בתא, המשפיעים על ביטוי גנים הקשורים בגדילה ובהתחלקות של התא. כתוצאה מכך מוטציות אלו עלולות לגרום למחלת הסרטן.<br /> &lt;br&gt; שתי המוטציות האונקוגניות הנפוצות ביותר ב HRAS הן מוטציות בחומצה אמינית גליצין, בעמדה 12 וחומצה אמינית גלוטמין, בעמדה 61. מוטציות אלו מעכבות במידה ניכרת את פעילות האנזים GTP ase דבר הגורם לחלבון להישאר במצב פעיל (&quot;on&quot;) -שהוא קשור ל GTP באופן קבוע. במצב פעיל HRAS משתתף במסלול הולכת אותות בתא, אשר בסופם באים לידי ביטוי גנים הקשורים לחלוקת התא ולהישרדותו. &lt;br&gt; HRAS הוא חלבון &quot;טראנס ממברנאלי&quot;, חלקו נמצא מחוץ לממברנה ומשמש כרצפטור הקושר ליגנד. עם קשירת הליגנד, HRAS עובר שינוי קונפורמציה- שינוי מבנה המשפיע על שינוי בתפקוד החלבון, וכעת החלבון מסוגל לקשור GTP ולהשתתף במסלול הולכת האותות בתא. ללא בקרה על פעילות החלבון HRAS הוא משתתף במסלול הולכת אותות בתא באופן תמידי ומביא לביטוי קבוע של גנים הקשורים לחלוקת התא. כתוצאה מכך עלול להופיע ביטוי של גידול סרטני באורגניזם. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''תסמונת קוסטלו''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> תסמונת קוסטלו נגרמת כתוצאה מאחת מחמש מוטציות דומיננטיות אוטוזומליות שונות בגן HRAS הממוקם על כרומוזום 11. הווראציה הנפוצה ביותר, הקיימת בכ- 80% מהחולים, היא החלפה של חומצה אמינית גליצן בעמדה 12 בחומצה אמינית סרין. מוטציות בגן זה גורמות לייצור של חלבון HRAS לא תקין. החלבון המוטנטי אינו מעורר גדילת תאים בתגובה לאותות מסוימים מחוץ לתא, אלא פעיל <br /> באופן מתמשך ומשפיע על ביטוי גנים הקשורים לגדילה התמיינות וחלוקה של התאים בצורה בלתי מבוקרת, דבר העלול לעורר גידולים שפירים וגם סרטניים בגוף.<br /> [https://www.youtube.com/watch?v=mwXJbbJfmlM הסרטון הבא] מציג כיצד מתבטאת מוטציה בגן HRAS באדם. <br /> התסמונת משפיעה על מערכות מרובות בגוף, ובעלת תסמינים רבים. ביניהם, עיכובי גדילה לאחר הלידה, נמיכות קומה, עור רופף נוסף בצוואר, באצבעות, בכפות הידיים והרגליים, גידולים לא סרטניים (פפילומה) סביב הפנים ופי הטבעת, עיכוב התפתחותי, נכות שכלית, ומראה פנים אופייני.<br /> &lt;br&gt;<br /> [https://www.youtube.com/watch?v=mwXJbbJfmlM הסרטון הבא]<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/Pospat/1'&gt;עמדות שעוברות פוספורילציה&lt;/scene&gt;<br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/Mag/1'&gt;ועמדות לקשירת יון מגנזיום&lt;/scene&gt;<br /> <br /> חדש:<br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;scene name='84/846756/2/1'&gt;מבנה שניוני &lt;/scene&gt;<br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/3/1'&gt;עמדות קושרות יון מגנזיום&lt;/scene&gt;<br /> == References ==<br /> &lt;ref&gt;PMID:22584058&lt;/ref&gt; <br /> <br /> &lt;references/&gt;</div>

Reut Alon https://proteopedia.org/index.php?title=H_RAS_protein_(hebrew)&diff=3264652 2020-07-14T15:18:03Z

<p>Reut Alon: </p> <hr /> <div> &lt;center&gt;'''<br /> == '''HRAS''' ==<br /> '''&lt;/center&gt;<br /> &lt;StructureSection load='4EFL' size='340' side='right' caption='Caption for this structure'&gt;<br /> <br /> <br /> החלבון הינו בעל 189 חומצות אמינות. אך לאחר תהליך הגיבוש הוא מכיל 171 חומצות אמינו, חלקו הסופי של החלבון לא גובש כיוון שאזור זה מאופיין בשונות רבה.<br /> PHOSPHOAMINOPHOSPHONIC ACID-GUANYLATE ESTER -בסצנה מימין מוצג החלבון כשהוא באינטרקציה עם ליגנד. <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''מבוא''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון HRAS בעל תפקיד חשוב במסלול הולכת אותות בתא. תהליך ביטוי גנים בתא מבוקר על מנת לבטא גנים הנחוצים לתא בזמן ספציפי ובפעילות מסוימת. תהליך הבקרה מתרחש באמצעות פקטורים שונים המפעילים או מעכבים ביטוי גנים. הפעלת פקטורים אלו נעשית בשרשרת הולכת אותות אשר מתחילה בין היתר עם קשירה של ליגנד המגיע מחוץ לתא לקולטן מסוג G. קשירת הליגנד לקולטן משפיעה על מבנה הקולטן ועל תפקודו ומאפשרת לו לזרחן פקטורים שונים אשר במסלול הולכת אותות מפעילים פקטורי שעתוק הנכנסים לגרעין ומשפיעים על ביטוי גנים. &lt;br&gt; החלבון HRAS משתייך למשפחת חלבוני G שהם בעלי תפקיד של GTPases, המבצעים הידרוליזה- פירוק של מולקולת GTP (Guanosine triphosphate) בעל 3 קבוצות פוספט למולקולת GDP (Guanosine diphosphate) בעלת 2 מולקולות פוספט. החלבון ראס מופעל בעקבות סיגנל המגיע לתא, בעקבותיו הוא מפעיל מספר מסלולי הולכת אותות בתא אשר בסופו של דבר גורמים לשעתוק גנים הקשורים בוויסות תהליכי גדילת תאים. &lt;br&gt;<br /> התמונה הבאה ממחישה חלק ממסלול הולכת האותות המפעיל את החלבון HRAS<br /> &lt;br&gt;<br /> [[Image:RAS_מסלול_הולכת_אותות_המפעיל_את.png]]<br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''היסטוריה''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון HRAS משתייך למשפחת חלבוני RAS, שמה של משפחת חלבונים זו רומז לאופן גילוי החלבונים. בשנות השישים התגלו נגיפים מחוללי סרטן שגרמו לסרקומות- גידולים ברקמות חיבור בחולדות. חלבונים אלו נקראו Sarcoma virus Rat. שני האונקוגנים – גנים מחוללי סרטן, הראשונים שזוהו נקראו KRAS, ו HRAS, על שם החוקרים שגילו אותם Harvey&amp; Kirsten. גן ras נוסף התגלה לאחר כ 20 שנה ונקרא NRAS כיון שהתגלה בתאים שנלקחו מגידול נוירובלסטומה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''מבנה החלבון''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/Amino_acids/1'&gt; החלבון שגובש מורכב מ-171 חומצות אמינו&lt;/scene&gt;. המוצגות כאן כל אחת בצבע אחר. רצף חומצות האמינו יוצרות &lt;scene name='84/846756/2/1'&gt;מבנה שניוני &lt;/scene&gt; המכיל 6 משטחי β ו 5 סלילי α. בסצנה משטחי β בחלבון מוצגים בצהוב וסלילי α מוצגים בורוד. בחלבון ישנן &lt;scene name='84/846756/Pospat/1'&gt;13 אזורים שעוברים פוספורילציה&lt;/scene&gt;. <br /> [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%99%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%9F .הפוספורילציה] מתבצעת על חומצות אמינו מסוג סרין, תריאונין וטירוזין היכולות לקבל קבוצת זרחה <br /> &lt;scene name='84/846756/Mag/1'&gt; בחלבון קיימות 8 עמדות בעלות תפקיד בקשירת יון מגנזיום &lt;/scene&gt;. יון המגנזיום מוצג בסצנה ככדור ירוק. <br /> לעמדות אלו יש תפקיד בהידרוליזה של GTP. <br /> החלבון קשור בקצה C שלו לממברנת התא, כך שליגנד המגיע מהסביבה החוץ תאית יכול להיקשר אל החלבון. חלקו האחר של החלבון נמצא בציטופלסמה ומשפיע על גורמים שונים האחראיים במסלול הולכת אותות, על ביטוי גנים הקשורים בחלוקת התא.<br /> &lt;br&gt;<br /> [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%99%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%9F פוספורילציה]<br /> &lt;br&gt;<br /> ישן <br /> &lt;scene name='84/846756/Amino_acids/1'&gt;החלבון מורכב מ- 189 חומצות אמינו&lt;/scene&gt;, היוצרות &lt;scene name='84/846756/Scondary_structure/1'&gt;מבנה שניוני&lt;/scene&gt; המכיל 6 משטחי β ו5 סלילי α. בחלבון ישנן &lt;scene name='84/846756/Pospat/1'&gt;עמדות שעוברות פוספורילציה&lt;/scene&gt; &lt;scene name='84/846756/Mag/1'&gt;ועמדות לקשירת יון מגנזיום&lt;/scene&gt;. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''פעילות החלבון''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> <br /> HRAS מתפקד &quot;כמתג איתות&quot; בתוך התא, הוא מצוי במצב &quot;מופעל&quot; או &quot;כבוי&quot;. בסרטון הבא ניתן לראות את החלבון HRAS במצב &quot;כבוי&quot; &quot;ומופעל&quot;. במצב כבוי החלבון HRAS קשור ל GDP ואילו במצב &quot;מופעל&quot; הוא קושר GTP . HRAS הוא חלבון &quot;טראנס ממברנאלי&quot;, חלקו נמצא מחוץ לממברנה ומשמש כרצפטור אליו נקשר ליגנד. עם קשירת הליגנד HRAS עובר שינוי קונפורמציה- שינוי מבנה של החלק התוך תאי המשפיע על שינוי בתפקוד החלבון, וכעת החלבון מסוגל לקשור GTP ולהשתתף במסלול הולכת האותות בתא. כאשר החלבון קושר GTP הוא מגייס חלבונים נוספים ומזרחן אותם והם מזרחנים ומפעילים פקטורי שעתוק המשפיעים על ביטוי גנים הקשורים לתהליכי גדילה והתמיינות של התא. <br /> ישנם כמה חלבונים המשתתפים בתהליך האקטיבציה ודה-אקטיבציה של HRAS.&lt;br&gt;[https://www.youtube.com/watch?v=RqdlfZP26BI הסרטון הבא ממחיש את התהליך]. <br /> <br /> חלבוני GAP -(GTPase activating protein) מזרזים את הדה-אקטיבציה של HRAS, באמצעות זירוז שחרור קבוצת הזרחה הנוספת שבמולקולת GTP, כך ש HRAS נותר קשור ל GDP. לעומת חלבוני GAP, חלבוני GEF-( guanine nucleotide exchange factor) מאקטבים את HRAS. תהליך קשירת GTP במקום GDP בחלבון HRAS מזורז על ידי חלבוני GEF אשר מזרזים את שחרור מולקולת ה GDP מHRAS ומאפשרים קשירה מחדש של מולקולת GTP.<br /> <br /> <br /> <br /> [[Image:RAS.jpg|thumb|300px|left| &lt;ref&gt;PMID:31213978&lt;/ref&gt; GAP\GEF מווסתת באמצעות הפקטורים HRAS בחלבון GDP או GTP קשירת <br /> ]] <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''כאונקוגן HRAS פעילות''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> HRAS הוא אחד [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%92%D7%9F האונקוגנים]<br /> הבולטים ביותר במחלות סרטן אנושיות. מוטציות מסוימות בגן HRAS גורמות לפעילות תמידית של חלבוני HRAS ומביאות לביטוי יתר של מסלולי הולכת אותות בתא, המשפיעים על ביטוי גנים הקשורים בגדילה ובהתחלקות של התא. כתוצאה מכך מוטציות אלו עלולות לגרום למחלת הסרטן.<br /> &lt;br&gt; שתי המוטציות האונקוגניות הנפוצות ביותר ב HRAS הן מוטציות בחומצה אמינית גליצין, בעמדה 12 וחומצה אמינית גלוטמין, בעמדה 61. מוטציות אלו מעכבות במידה ניכרת את פעילות האנזים GTP ase דבר הגורם לחלבון להישאר במצב פעיל (&quot;on&quot;) -שהוא קשור ל GTP באופן קבוע. במצב פעיל HRAS משתתף במסלול הולכת אותות בתא, אשר בסופם באים לידי ביטוי גנים הקשורים לחלוקת התא ולהישרדותו. &lt;br&gt; HRAS הוא חלבון &quot;טראנס ממברנאלי&quot;, חלקו נמצא מחוץ לממברנה ומשמש כרצפטור הקושר ליגנד. עם קשירת הליגנד, HRAS עובר שינוי קונפורמציה- שינוי מבנה המשפיע על שינוי בתפקוד החלבון, וכעת החלבון מסוגל לקשור GTP ולהשתתף במסלול הולכת האותות בתא. ללא בקרה על פעילות החלבון HRAS הוא משתתף במסלול הולכת אותות בתא באופן תמידי ומביא לביטוי קבוע של גנים הקשורים לחלוקת התא. כתוצאה מכך עלול להופיע ביטוי של גידול סרטני באורגניזם. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''תסמונת קוסטלו''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> תסמונת קוסטלו נגרמת כתוצאה מאחת מחמש מוטציות דומיננטיות אוטוזומליות שונות בגן HRAS הממוקם על כרומוזום 11. הווראציה הנפוצה ביותר, הקיימת בכ- 80% מהחולים, היא החלפה של חומצה אמינית גליצן בעמדה 12 בחומצה אמינית סרין. מוטציות בגן זה גורמות לייצור של חלבון HRAS לא תקין. החלבון המוטנטי אינו מעורר גדילת תאים בתגובה לאותות מסוימים מחוץ לתא, אלא פעיל <br /> באופן מתמשך ומשפיע על ביטוי גנים הקשורים לגדילה התמיינות וחלוקה של התאים בצורה בלתי מבוקרת, דבר העלול לעורר גידולים שפירים וגם סרטניים בגוף.<br /> [https://www.youtube.com/watch?v=mwXJbbJfmlM הסרטון הבא] מציג כיצד מתבטאת מוטציה בגן HRAS באדם. <br /> התסמונת משפיעה על מערכות מרובות בגוף, ובעלת תסמינים רבים. ביניהם, עיכובי גדילה לאחר הלידה, נמיכות קומה, עור רופף נוסף בצוואר, באצבעות, בכפות הידיים והרגליים, גידולים לא סרטניים (פפילומה) סביב הפנים ופי הטבעת, עיכוב התפתחותי, נכות שכלית, ומראה פנים אופייני.<br /> &lt;br&gt;<br /> [https://www.youtube.com/watch?v=mwXJbbJfmlM הסרטון הבא]<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/Pospat/1'&gt;עמדות שעוברות פוספורילציה&lt;/scene&gt;<br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/Mag/1'&gt;ועמדות לקשירת יון מגנזיום&lt;/scene&gt;<br /> <br /> חדש:<br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;scene name='84/846756/2/1'&gt;מבנה שניוני &lt;/scene&gt;<br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/3/1'&gt;עמדות קושרות יון מגנזיום&lt;/scene&gt;<br /> == References ==<br /> &lt;ref&gt;PMID:22584058&lt;/ref&gt; <br /> <br /> &lt;references/&gt;</div>

Reut Alon https://proteopedia.org/index.php?title=H_RAS_protein_(hebrew)&diff=3264649 2020-07-14T15:09:45Z

<p>Reut Alon: </p> <hr /> <div> &lt;center&gt;'''<br /> == '''HRAS''' ==<br /> '''&lt;/center&gt;<br /> &lt;StructureSection load='4EFL' size='340' side='right' caption='Caption for this structure'&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt; &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון הינו בעל 189 חומצות אמינות. אך לאחר תהליך הגיבוש הוא מכיל 171 חומצות אמינו, חלקו הסופי של החלבון לא גובש כיוון שאזור זה מאופיין בשונות רבה.<br /> PHOSPHOAMINOPHOSPHONIC ACID-GUANYLATE ESTER -בסצנה מימין מוצג החלבון כשהוא באינטרקציה עם ליגנד. <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''מבוא''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון HRAS בעל תפקיד חשוב במסלול הולכת אותות בתא. תהליך ביטוי גנים בתא מבוקר על מנת לבטא גנים הנחוצים לתא בזמן ספציפי ובפעילות מסוימת. תהליך הבקרה מתרחש באמצעות פקטורים שונים המפעילים או מעכבים ביטוי גנים. הפעלת פקטורים אלו נעשית בשרשרת הולכת אותות אשר מתחילה בין היתר עם קשירה של ליגנד המגיע מחוץ לתא לקולטן מסוג G. קשירת הליגנד לקולטן משפיעה על מבנה הקולטן ועל תפקודו ומאפשרת לו לזרחן פקטורים שונים אשר במסלול הולכת אותות מפעילים פקטורי שעתוק הנכנסים לגרעין ומשפיעים על ביטוי גנים. &lt;br&gt; החלבון HRAS משתייך למשפחת חלבוני G שהם בעלי תפקיד של GTPases, המבצעים הידרוליזה- פירוק של מולקולת GTP (Guanosine triphosphate) בעל 3 קבוצות פוספט למולקולת GDP (Guanosine diphosphate) בעלת 2 מולקולות פוספט. החלבון ראס מופעל בעקבות סיגנל המגיע לתא, בעקבותיו הוא מפעיל מספר מסלולי הולכת אותות בתא אשר בסופו של דבר גורמים לשעתוק גנים הקשורים בוויסות תהליכי גדילת תאים. &lt;br&gt;<br /> התמונה הבאה ממחישה חלק ממסלול הולכת האותות המפעיל את החלבון HRAS<br /> &lt;br&gt;<br /> [[Image:RAS_מסלול_הולכת_אותות_המפעיל_את.png]]<br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''היסטוריה''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון HRAS משתייך למשפחת חלבוני RAS, שמה של משפחת חלבונים זו רומז לאופן גילוי החלבונים. בשנות השישים התגלו נגיפים מחוללי סרטן שגרמו לסרקומות- גידולים ברקמות חיבור בחולדות. חלבונים אלו נקראו Sarcoma virus Rat. שני האונקוגנים – גנים מחוללי סרטן, הראשונים שזוהו נקראו KRAS, ו HRAS, על שם החוקרים שגילו אותם Harvey&amp; Kirsten. גן ras נוסף התגלה לאחר כ 20 שנה ונקרא NRAS כיון שהתגלה בתאים שנלקחו מגידול נוירובלסטומה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''מבנה החלבון''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/Amino_acids/1'&gt; החלבון שגובש מורכב מ-171 חומצות אמינו&lt;/scene&gt;. המוצגות כאן כל אחת בצבע אחר. רצף חומצות האמינו יוצרות &lt;scene name='84/846756/2/1'&gt;מבנה שניוני &lt;/scene&gt; המכיל 6 משטחי β ו 5 סלילי α. בסצנה משטחי β בחלבון מוצגים בצהוב וסלילי α מוצגים בורוד. בחלבון ישנן &lt;scene name='84/846756/Pospat/1'&gt;13 אזורים שעוברים פוספורילציה&lt;/scene&gt;. <br /> [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%99%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%9F .הפוספורילציה] מתבצעת על חומצות אמינו מסוג סרין, תריאונין וטירוזין היכולות לקבל קבוצת זרחה <br /> &lt;scene name='84/846756/Mag/1'&gt; בחלבון קיימות 8 עמדות בעלות תפקיד בקשירת יון מגנזיום &lt;/scene&gt;. יון המגנזיום מוצג בסצנה ככדור ירוק. <br /> לעמדות אלו יש תפקיד בהידרוליזה של GTP. <br /> החלבון קשור בקצה C שלו לממברנת התא, כך שליגנד המגיע מהסביבה החוץ תאית יכול להיקשר אל החלבון. חלקו האחר של החלבון נמצא בציטופלסמה ומשפיע על גורמים שונים האחראיים במסלול הולכת אותות, על ביטוי גנים הקשורים בחלוקת התא.<br /> &lt;br&gt;<br /> [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%99%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%9F פוספורילציה]<br /> &lt;br&gt;<br /> ישן <br /> &lt;scene name='84/846756/Amino_acids/1'&gt;החלבון מורכב מ- 189 חומצות אמינו&lt;/scene&gt;, היוצרות &lt;scene name='84/846756/Scondary_structure/1'&gt;מבנה שניוני&lt;/scene&gt; המכיל 6 משטחי β ו5 סלילי α. בחלבון ישנן &lt;scene name='84/846756/Pospat/1'&gt;עמדות שעוברות פוספורילציה&lt;/scene&gt; &lt;scene name='84/846756/Mag/1'&gt;ועמדות לקשירת יון מגנזיום&lt;/scene&gt;. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''פעילות החלבון''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> <br /> HRAS מתפקד &quot;כמתג איתות&quot; בתוך התא, הוא מצוי במצב &quot;מופעל&quot; או &quot;כבוי&quot;. בסרטון הבא ניתן לראות את החלבון HRAS במצב &quot;כבוי&quot; &quot;ומופעל&quot;. במצב כבוי החלבון HRAS קשור ל GDP ואילו במצב &quot;מופעל&quot; הוא קושר GTP . HRAS הוא חלבון &quot;טראנס ממברנאלי&quot;, חלקו נמצא מחוץ לממברנה ומשמש כרצפטור אליו נקשר ליגנד. עם קשירת הליגנד HRAS עובר שינוי קונפורמציה- שינוי מבנה של החלק התוך תאי המשפיע על שינוי בתפקוד החלבון, וכעת החלבון מסוגל לקשור GTP ולהשתתף במסלול הולכת האותות בתא. כאשר החלבון קושר GTP הוא מגייס חלבונים נוספים ומזרחן אותם והם מזרחנים ומפעילים פקטורי שעתוק המשפיעים על ביטוי גנים הקשורים לתהליכי גדילה והתמיינות של התא. <br /> ישנם כמה חלבונים המשתתפים בתהליך האקטיבציה ודה-אקטיבציה של HRAS.&lt;br&gt;[https://www.youtube.com/watch?v=RqdlfZP26BI הסרטון הבא ממחיש את התהליך]. <br /> <br /> חלבוני GAP -(GTPase activating protein) מזרזים את הדה-אקטיבציה של HRAS, באמצעות זירוז שחרור קבוצת הזרחה הנוספת שבמולקולת GTP, כך ש HRAS נותר קשור ל GDP. לעומת חלבוני GAP, חלבוני GEF-( guanine nucleotide exchange factor) מאקטבים את HRAS. תהליך קשירת GTP במקום GDP בחלבון HRAS מזורז על ידי חלבוני GEF אשר מזרזים את שחרור מולקולת ה GDP מHRAS ומאפשרים קשירה מחדש של מולקולת GTP.<br /> <br /> <br /> <br /> [[Image:RAS.jpg|thumb|300px|left| &lt;ref&gt;PMID:31213978&lt;/ref&gt; GAP\GEF מווסתת באמצעות הפקטורים HRAS בחלבון GDP או GTP קשירת <br /> ]] <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''כאונקוגן HRAS פעילות''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> HRAS הוא אחד [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%92%D7%9F האונקוגנים]<br /> הבולטים ביותר במחלות סרטן אנושיות. מוטציות מסוימות בגן HRAS גורמות לפעילות תמידית של חלבוני HRAS ומביאות לביטוי יתר של מסלולי הולכת אותות בתא, המשפיעים על ביטוי גנים הקשורים בגדילה ובהתחלקות של התא. כתוצאה מכך מוטציות אלו עלולות לגרום למחלת הסרטן.<br /> &lt;br&gt; שתי המוטציות האונקוגניות הנפוצות ביותר ב HRAS הן מוטציות בחומצה אמינית גליצין, בעמדה 12 וחומצה אמינית גלוטמין, בעמדה 61. מוטציות אלו מעכבות במידה ניכרת את פעילות האנזים GTP ase דבר הגורם לחלבון להישאר במצב פעיל (&quot;on&quot;) -שהוא קשור ל GTP באופן קבוע. במצב פעיל HRAS משתתף במסלול הולכת אותות בתא, אשר בסופם באים לידי ביטוי גנים הקשורים לחלוקת התא ולהישרדותו. &lt;br&gt; HRAS הוא חלבון &quot;טראנס ממברנאלי&quot;, חלקו נמצא מחוץ לממברנה ומשמש כרצפטור הקושר ליגנד. עם קשירת הליגנד, HRAS עובר שינוי קונפורמציה- שינוי מבנה המשפיע על שינוי בתפקוד החלבון, וכעת החלבון מסוגל לקשור GTP ולהשתתף במסלול הולכת האותות בתא. ללא בקרה על פעילות החלבון HRAS הוא משתתף במסלול הולכת אותות בתא באופן תמידי ומביא לביטוי קבוע של גנים הקשורים לחלוקת התא. כתוצאה מכך עלול להופיע ביטוי של גידול סרטני באורגניזם. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''תסמונת קוסטלו''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> תסמונת קוסטלו נגרמת כתוצאה מאחת מחמש מוטציות דומיננטיות אוטוזומליות שונות בגן HRAS הממוקם על כרומוזום 11. הווראציה הנפוצה ביותר, הקיימת בכ- 80% מהחולים, היא החלפה של חומצה אמינית גליצן בעמדה 12 בחומצה אמינית סרין. מוטציות בגן זה גורמות לייצור של חלבון HRAS לא תקין. החלבון המוטנטי אינו מעורר גדילת תאים בתגובה לאותות מסוימים מחוץ לתא, אלא פעיל <br /> באופן מתמשך ומשפיע על ביטוי גנים הקשורים לגדילה התמיינות וחלוקה של התאים בצורה בלתי מבוקרת, דבר העלול לעורר גידולים שפירים וגם סרטניים בגוף.<br /> [https://www.youtube.com/watch?v=mwXJbbJfmlM הסרטון הבא] מציג כיצד מתבטאת מוטציה בגן HRAS באדם. <br /> התסמונת משפיעה על מערכות מרובות בגוף, ובעלת תסמינים רבים. ביניהם, עיכובי גדילה לאחר הלידה, נמיכות קומה, עור רופף נוסף בצוואר, באצבעות, בכפות הידיים והרגליים, גידולים לא סרטניים (פפילומה) סביב הפנים ופי הטבעת, עיכוב התפתחותי, נכות שכלית, ומראה פנים אופייני.<br /> &lt;br&gt;<br /> [https://www.youtube.com/watch?v=mwXJbbJfmlM הסרטון הבא]<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/Pospat/1'&gt;עמדות שעוברות פוספורילציה&lt;/scene&gt;<br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/Mag/1'&gt;ועמדות לקשירת יון מגנזיום&lt;/scene&gt;<br /> <br /> חדש:<br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;scene name='84/846756/2/1'&gt;מבנה שניוני &lt;/scene&gt;<br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/3/1'&gt;עמדות קושרות יון מגנזיום&lt;/scene&gt;<br /> == References ==<br /> &lt;ref&gt;PMID:22584058&lt;/ref&gt; <br /> <br /> &lt;references/&gt;</div>

Reut Alon https://proteopedia.org/index.php?title=H_RAS_protein_(hebrew)&diff=3264647 2020-07-14T15:09:10Z

<p>Reut Alon: </p> <hr /> <div> &lt;center&gt;'''<br /> == '''HRAS''' ==<br /> '''&lt;/center&gt;<br /> &lt;StructureSection load='4EFL' size='340' side='right' caption='Caption for this structure'&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt; &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> .החלבון הינו בעל 189 חומצות אמינות. אך לאחר תהליך הגיבוש הוא מכיל 171 חומצות אמינו, חלקו הסופי של החלבון לא גובש כיוון שאזור זה מאופיין בשונות רבה<br /> PHOSPHOAMINOPHOSPHONIC ACID-GUANYLATE ESTER-בסצנה מימין מוצג החלבון כשהוא באינטרקציה עם ליגנד <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''מבוא''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון HRAS בעל תפקיד חשוב במסלול הולכת אותות בתא. תהליך ביטוי גנים בתא מבוקר על מנת לבטא גנים הנחוצים לתא בזמן ספציפי ובפעילות מסוימת. תהליך הבקרה מתרחש באמצעות פקטורים שונים המפעילים או מעכבים ביטוי גנים. הפעלת פקטורים אלו נעשית בשרשרת הולכת אותות אשר מתחילה בין היתר עם קשירה של ליגנד המגיע מחוץ לתא לקולטן מסוג G. קשירת הליגנד לקולטן משפיעה על מבנה הקולטן ועל תפקודו ומאפשרת לו לזרחן פקטורים שונים אשר במסלול הולכת אותות מפעילים פקטורי שעתוק הנכנסים לגרעין ומשפיעים על ביטוי גנים. &lt;br&gt; החלבון HRAS משתייך למשפחת חלבוני G שהם בעלי תפקיד של GTPases, המבצעים הידרוליזה- פירוק של מולקולת GTP (Guanosine triphosphate) בעל 3 קבוצות פוספט למולקולת GDP (Guanosine diphosphate) בעלת 2 מולקולות פוספט. החלבון ראס מופעל בעקבות סיגנל המגיע לתא, בעקבותיו הוא מפעיל מספר מסלולי הולכת אותות בתא אשר בסופו של דבר גורמים לשעתוק גנים הקשורים בוויסות תהליכי גדילת תאים. &lt;br&gt;<br /> התמונה הבאה ממחישה חלק ממסלול הולכת האותות המפעיל את החלבון HRAS<br /> &lt;br&gt;<br /> [[Image:RAS_מסלול_הולכת_אותות_המפעיל_את.png]]<br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''היסטוריה''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון HRAS משתייך למשפחת חלבוני RAS, שמה של משפחת חלבונים זו רומז לאופן גילוי החלבונים. בשנות השישים התגלו נגיפים מחוללי סרטן שגרמו לסרקומות- גידולים ברקמות חיבור בחולדות. חלבונים אלו נקראו Sarcoma virus Rat. שני האונקוגנים – גנים מחוללי סרטן, הראשונים שזוהו נקראו KRAS, ו HRAS, על שם החוקרים שגילו אותם Harvey&amp; Kirsten. גן ras נוסף התגלה לאחר כ 20 שנה ונקרא NRAS כיון שהתגלה בתאים שנלקחו מגידול נוירובלסטומה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''מבנה החלבון''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/Amino_acids/1'&gt; החלבון שגובש מורכב מ-171 חומצות אמינו&lt;/scene&gt;. המוצגות כאן כל אחת בצבע אחר. רצף חומצות האמינו יוצרות &lt;scene name='84/846756/2/1'&gt;מבנה שניוני &lt;/scene&gt; המכיל 6 משטחי β ו 5 סלילי α. בסצנה משטחי β בחלבון מוצגים בצהוב וסלילי α מוצגים בורוד. בחלבון ישנן &lt;scene name='84/846756/Pospat/1'&gt;13 אזורים שעוברים פוספורילציה&lt;/scene&gt;. <br /> [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%99%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%9F .הפוספורילציה] מתבצעת על חומצות אמינו מסוג סרין, תריאונין וטירוזין היכולות לקבל קבוצת זרחה <br /> &lt;scene name='84/846756/Mag/1'&gt; בחלבון קיימות 8 עמדות בעלות תפקיד בקשירת יון מגנזיום &lt;/scene&gt;. יון המגנזיום מוצג בסצנה ככדור ירוק. <br /> לעמדות אלו יש תפקיד בהידרוליזה של GTP. <br /> החלבון קשור בקצה C שלו לממברנת התא, כך שליגנד המגיע מהסביבה החוץ תאית יכול להיקשר אל החלבון. חלקו האחר של החלבון נמצא בציטופלסמה ומשפיע על גורמים שונים האחראיים במסלול הולכת אותות, על ביטוי גנים הקשורים בחלוקת התא.<br /> &lt;br&gt;<br /> [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%99%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%9F פוספורילציה]<br /> &lt;br&gt;<br /> ישן <br /> &lt;scene name='84/846756/Amino_acids/1'&gt;החלבון מורכב מ- 189 חומצות אמינו&lt;/scene&gt;, היוצרות &lt;scene name='84/846756/Scondary_structure/1'&gt;מבנה שניוני&lt;/scene&gt; המכיל 6 משטחי β ו5 סלילי α. בחלבון ישנן &lt;scene name='84/846756/Pospat/1'&gt;עמדות שעוברות פוספורילציה&lt;/scene&gt; &lt;scene name='84/846756/Mag/1'&gt;ועמדות לקשירת יון מגנזיום&lt;/scene&gt;. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''פעילות החלבון''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> <br /> HRAS מתפקד &quot;כמתג איתות&quot; בתוך התא, הוא מצוי במצב &quot;מופעל&quot; או &quot;כבוי&quot;. בסרטון הבא ניתן לראות את החלבון HRAS במצב &quot;כבוי&quot; &quot;ומופעל&quot;. במצב כבוי החלבון HRAS קשור ל GDP ואילו במצב &quot;מופעל&quot; הוא קושר GTP . HRAS הוא חלבון &quot;טראנס ממברנאלי&quot;, חלקו נמצא מחוץ לממברנה ומשמש כרצפטור אליו נקשר ליגנד. עם קשירת הליגנד HRAS עובר שינוי קונפורמציה- שינוי מבנה של החלק התוך תאי המשפיע על שינוי בתפקוד החלבון, וכעת החלבון מסוגל לקשור GTP ולהשתתף במסלול הולכת האותות בתא. כאשר החלבון קושר GTP הוא מגייס חלבונים נוספים ומזרחן אותם והם מזרחנים ומפעילים פקטורי שעתוק המשפיעים על ביטוי גנים הקשורים לתהליכי גדילה והתמיינות של התא. <br /> ישנם כמה חלבונים המשתתפים בתהליך האקטיבציה ודה-אקטיבציה של HRAS.&lt;br&gt;[https://www.youtube.com/watch?v=RqdlfZP26BI הסרטון הבא ממחיש את התהליך]. <br /> <br /> חלבוני GAP -(GTPase activating protein) מזרזים את הדה-אקטיבציה של HRAS, באמצעות זירוז שחרור קבוצת הזרחה הנוספת שבמולקולת GTP, כך ש HRAS נותר קשור ל GDP. לעומת חלבוני GAP, חלבוני GEF-( guanine nucleotide exchange factor) מאקטבים את HRAS. תהליך קשירת GTP במקום GDP בחלבון HRAS מזורז על ידי חלבוני GEF אשר מזרזים את שחרור מולקולת ה GDP מHRAS ומאפשרים קשירה מחדש של מולקולת GTP.<br /> <br /> <br /> <br /> [[Image:RAS.jpg|thumb|300px|left| &lt;ref&gt;PMID:31213978&lt;/ref&gt; GAP\GEF מווסתת באמצעות הפקטורים HRAS בחלבון GDP או GTP קשירת <br /> ]] <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''כאונקוגן HRAS פעילות''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> HRAS הוא אחד [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%92%D7%9F האונקוגנים]<br /> הבולטים ביותר במחלות סרטן אנושיות. מוטציות מסוימות בגן HRAS גורמות לפעילות תמידית של חלבוני HRAS ומביאות לביטוי יתר של מסלולי הולכת אותות בתא, המשפיעים על ביטוי גנים הקשורים בגדילה ובהתחלקות של התא. כתוצאה מכך מוטציות אלו עלולות לגרום למחלת הסרטן.<br /> &lt;br&gt; שתי המוטציות האונקוגניות הנפוצות ביותר ב HRAS הן מוטציות בחומצה אמינית גליצין, בעמדה 12 וחומצה אמינית גלוטמין, בעמדה 61. מוטציות אלו מעכבות במידה ניכרת את פעילות האנזים GTP ase דבר הגורם לחלבון להישאר במצב פעיל (&quot;on&quot;) -שהוא קשור ל GTP באופן קבוע. במצב פעיל HRAS משתתף במסלול הולכת אותות בתא, אשר בסופם באים לידי ביטוי גנים הקשורים לחלוקת התא ולהישרדותו. &lt;br&gt; HRAS הוא חלבון &quot;טראנס ממברנאלי&quot;, חלקו נמצא מחוץ לממברנה ומשמש כרצפטור הקושר ליגנד. עם קשירת הליגנד, HRAS עובר שינוי קונפורמציה- שינוי מבנה המשפיע על שינוי בתפקוד החלבון, וכעת החלבון מסוגל לקשור GTP ולהשתתף במסלול הולכת האותות בתא. ללא בקרה על פעילות החלבון HRAS הוא משתתף במסלול הולכת אותות בתא באופן תמידי ומביא לביטוי קבוע של גנים הקשורים לחלוקת התא. כתוצאה מכך עלול להופיע ביטוי של גידול סרטני באורגניזם. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''תסמונת קוסטלו''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> תסמונת קוסטלו נגרמת כתוצאה מאחת מחמש מוטציות דומיננטיות אוטוזומליות שונות בגן HRAS הממוקם על כרומוזום 11. הווראציה הנפוצה ביותר, הקיימת בכ- 80% מהחולים, היא החלפה של חומצה אמינית גליצן בעמדה 12 בחומצה אמינית סרין. מוטציות בגן זה גורמות לייצור של חלבון HRAS לא תקין. החלבון המוטנטי אינו מעורר גדילת תאים בתגובה לאותות מסוימים מחוץ לתא, אלא פעיל <br /> באופן מתמשך ומשפיע על ביטוי גנים הקשורים לגדילה התמיינות וחלוקה של התאים בצורה בלתי מבוקרת, דבר העלול לעורר גידולים שפירים וגם סרטניים בגוף.<br /> [https://www.youtube.com/watch?v=mwXJbbJfmlM הסרטון הבא] מציג כיצד מתבטאת מוטציה בגן HRAS באדם. <br /> התסמונת משפיעה על מערכות מרובות בגוף, ובעלת תסמינים רבים. ביניהם, עיכובי גדילה לאחר הלידה, נמיכות קומה, עור רופף נוסף בצוואר, באצבעות, בכפות הידיים והרגליים, גידולים לא סרטניים (פפילומה) סביב הפנים ופי הטבעת, עיכוב התפתחותי, נכות שכלית, ומראה פנים אופייני.<br /> &lt;br&gt;<br /> [https://www.youtube.com/watch?v=mwXJbbJfmlM הסרטון הבא]<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/Pospat/1'&gt;עמדות שעוברות פוספורילציה&lt;/scene&gt;<br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/Mag/1'&gt;ועמדות לקשירת יון מגנזיום&lt;/scene&gt;<br /> <br /> חדש:<br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;scene name='84/846756/2/1'&gt;מבנה שניוני &lt;/scene&gt;<br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/3/1'&gt;עמדות קושרות יון מגנזיום&lt;/scene&gt;<br /> == References ==<br /> &lt;ref&gt;PMID:22584058&lt;/ref&gt; <br /> <br /> &lt;references/&gt;</div>

Reut Alon https://proteopedia.org/index.php?title=H_RAS_protein_(hebrew)&diff=3264646 2020-07-14T15:06:46Z

<p>Reut Alon: </p> <hr /> <div> &lt;center&gt;'''<br /> == '''HRAS''' ==<br /> '''&lt;/center&gt;<br /> &lt;StructureSection load='4EFL' size='340' side='right' caption='Caption for this structure'&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt; <br /> .החלבון הינו בעל 189 חומצות אמינות. אך לאחר תהליך הגיבוש הוא מכיל 171 חומצות אמינו, חלקו הסופי של החלבון לא גובש כיוון שאזור זה מאופיין בשונות רבה<br /> PHOSPHOAMINOPHOSPHONIC ACID-GUANYLATE ESTER-בסצנה מימין מוצג החלבון כשהוא באינטרקציה עם ליגנד <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''מבוא''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון HRAS בעל תפקיד חשוב במסלול הולכת אותות בתא. תהליך ביטוי גנים בתא מבוקר על מנת לבטא גנים הנחוצים לתא בזמן ספציפי ובפעילות מסוימת. תהליך הבקרה מתרחש באמצעות פקטורים שונים המפעילים או מעכבים ביטוי גנים. הפעלת פקטורים אלו נעשית בשרשרת הולכת אותות אשר מתחילה בין היתר עם קשירה של ליגנד המגיע מחוץ לתא לקולטן מסוג G. קשירת הליגנד לקולטן משפיעה על מבנה הקולטן ועל תפקודו ומאפשרת לו לזרחן פקטורים שונים אשר במסלול הולכת אותות מפעילים פקטורי שעתוק הנכנסים לגרעין ומשפיעים על ביטוי גנים. &lt;br&gt; החלבון HRAS משתייך למשפחת חלבוני G שהם בעלי תפקיד של GTPases, המבצעים הידרוליזה- פירוק של מולקולת GTP (Guanosine triphosphate) בעל 3 קבוצות פוספט למולקולת GDP (Guanosine diphosphate) בעלת 2 מולקולות פוספט. החלבון ראס מופעל בעקבות סיגנל המגיע לתא, בעקבותיו הוא מפעיל מספר מסלולי הולכת אותות בתא אשר בסופו של דבר גורמים לשעתוק גנים הקשורים בוויסות תהליכי גדילת תאים. &lt;br&gt;<br /> התמונה הבאה ממחישה חלק ממסלול הולכת האותות המפעיל את החלבון HRAS<br /> &lt;br&gt;<br /> [[Image:RAS_מסלול_הולכת_אותות_המפעיל_את.png]]<br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''היסטוריה''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון HRAS משתייך למשפחת חלבוני RAS, שמה של משפחת חלבונים זו רומז לאופן גילוי החלבונים. בשנות השישים התגלו נגיפים מחוללי סרטן שגרמו לסרקומות- גידולים ברקמות חיבור בחולדות. חלבונים אלו נקראו Sarcoma virus Rat. שני האונקוגנים – גנים מחוללי סרטן, הראשונים שזוהו נקראו KRAS, ו HRAS, על שם החוקרים שגילו אותם Harvey&amp; Kirsten. גן ras נוסף התגלה לאחר כ 20 שנה ונקרא NRAS כיון שהתגלה בתאים שנלקחו מגידול נוירובלסטומה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''מבנה החלבון''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/Amino_acids/1'&gt; החלבון שגובש מורכב מ-171 חומצות אמינו&lt;/scene&gt;. המוצגות כאן כל אחת בצבע אחר. רצף חומצות האמינו יוצרות &lt;scene name='84/846756/2/1'&gt;מבנה שניוני &lt;/scene&gt; המכיל 6 משטחי β ו 5 סלילי α. בסצנה משטחי β בחלבון מוצגים בצהוב וסלילי α מוצגים בורוד. בחלבון ישנן &lt;scene name='84/846756/Pospat/1'&gt;13 אזורים שעוברים פוספורילציה&lt;/scene&gt;. <br /> [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%99%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%9F .הפוספורילציה] מתבצעת על חומצות אמינו מסוג סרין, תריאונין וטירוזין היכולות לקבל קבוצת זרחה <br /> &lt;scene name='84/846756/Mag/1'&gt; בחלבון קיימות 8 עמדות בעלות תפקיד בקשירת יון מגנזיום &lt;/scene&gt;. יון המגנזיום מוצג בסצנה ככדור ירוק. <br /> לעמדות אלו יש תפקיד בהידרוליזה של GTP. <br /> החלבון קשור בקצה C שלו לממברנת התא, כך שליגנד המגיע מהסביבה החוץ תאית יכול להיקשר אל החלבון. חלקו האחר של החלבון נמצא בציטופלסמה ומשפיע על גורמים שונים האחראיים במסלול הולכת אותות, על ביטוי גנים הקשורים בחלוקת התא.<br /> &lt;br&gt;<br /> [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%99%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%9F פוספורילציה]<br /> &lt;br&gt;<br /> ישן <br /> &lt;scene name='84/846756/Amino_acids/1'&gt;החלבון מורכב מ- 189 חומצות אמינו&lt;/scene&gt;, היוצרות &lt;scene name='84/846756/Scondary_structure/1'&gt;מבנה שניוני&lt;/scene&gt; המכיל 6 משטחי β ו5 סלילי α. בחלבון ישנן &lt;scene name='84/846756/Pospat/1'&gt;עמדות שעוברות פוספורילציה&lt;/scene&gt; &lt;scene name='84/846756/Mag/1'&gt;ועמדות לקשירת יון מגנזיום&lt;/scene&gt;. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''פעילות החלבון''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> <br /> HRAS מתפקד &quot;כמתג איתות&quot; בתוך התא, הוא מצוי במצב &quot;מופעל&quot; או &quot;כבוי&quot;. בסרטון הבא ניתן לראות את החלבון HRAS במצב &quot;כבוי&quot; &quot;ומופעל&quot;. במצב כבוי החלבון HRAS קשור ל GDP ואילו במצב &quot;מופעל&quot; הוא קושר GTP . HRAS הוא חלבון &quot;טראנס ממברנאלי&quot;, חלקו נמצא מחוץ לממברנה ומשמש כרצפטור אליו נקשר ליגנד. עם קשירת הליגנד HRAS עובר שינוי קונפורמציה- שינוי מבנה של החלק התוך תאי המשפיע על שינוי בתפקוד החלבון, וכעת החלבון מסוגל לקשור GTP ולהשתתף במסלול הולכת האותות בתא. כאשר החלבון קושר GTP הוא מגייס חלבונים נוספים ומזרחן אותם והם מזרחנים ומפעילים פקטורי שעתוק המשפיעים על ביטוי גנים הקשורים לתהליכי גדילה והתמיינות של התא. <br /> ישנם כמה חלבונים המשתתפים בתהליך האקטיבציה ודה-אקטיבציה של HRAS.&lt;br&gt;[https://www.youtube.com/watch?v=RqdlfZP26BI הסרטון הבא ממחיש את התהליך]. <br /> <br /> חלבוני GAP -(GTPase activating protein) מזרזים את הדה-אקטיבציה של HRAS, באמצעות זירוז שחרור קבוצת הזרחה הנוספת שבמולקולת GTP, כך ש HRAS נותר קשור ל GDP. לעומת חלבוני GAP, חלבוני GEF-( guanine nucleotide exchange factor) מאקטבים את HRAS. תהליך קשירת GTP במקום GDP בחלבון HRAS מזורז על ידי חלבוני GEF אשר מזרזים את שחרור מולקולת ה GDP מHRAS ומאפשרים קשירה מחדש של מולקולת GTP.<br /> <br /> <br /> <br /> [[Image:RAS.jpg|thumb|300px|left| &lt;ref&gt;PMID:31213978&lt;/ref&gt; GAP\GEF מווסתת באמצעות הפקטורים HRAS בחלבון GDP או GTP קשירת <br /> ]] <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''כאונקוגן HRAS פעילות''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> HRAS הוא אחד [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%92%D7%9F האונקוגנים]<br /> הבולטים ביותר במחלות סרטן אנושיות. מוטציות מסוימות בגן HRAS גורמות לפעילות תמידית של חלבוני HRAS ומביאות לביטוי יתר של מסלולי הולכת אותות בתא, המשפיעים על ביטוי גנים הקשורים בגדילה ובהתחלקות של התא. כתוצאה מכך מוטציות אלו עלולות לגרום למחלת הסרטן.<br /> &lt;br&gt; שתי המוטציות האונקוגניות הנפוצות ביותר ב HRAS הן מוטציות בחומצה אמינית גליצין, בעמדה 12 וחומצה אמינית גלוטמין, בעמדה 61. מוטציות אלו מעכבות במידה ניכרת את פעילות האנזים GTP ase דבר הגורם לחלבון להישאר במצב פעיל (&quot;on&quot;) -שהוא קשור ל GTP באופן קבוע. במצב פעיל HRAS משתתף במסלול הולכת אותות בתא, אשר בסופם באים לידי ביטוי גנים הקשורים לחלוקת התא ולהישרדותו. &lt;br&gt; HRAS הוא חלבון &quot;טראנס ממברנאלי&quot;, חלקו נמצא מחוץ לממברנה ומשמש כרצפטור הקושר ליגנד. עם קשירת הליגנד, HRAS עובר שינוי קונפורמציה- שינוי מבנה המשפיע על שינוי בתפקוד החלבון, וכעת החלבון מסוגל לקשור GTP ולהשתתף במסלול הולכת האותות בתא. ללא בקרה על פעילות החלבון HRAS הוא משתתף במסלול הולכת אותות בתא באופן תמידי ומביא לביטוי קבוע של גנים הקשורים לחלוקת התא. כתוצאה מכך עלול להופיע ביטוי של גידול סרטני באורגניזם. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''תסמונת קוסטלו''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> תסמונת קוסטלו נגרמת כתוצאה מאחת מחמש מוטציות דומיננטיות אוטוזומליות שונות בגן HRAS הממוקם על כרומוזום 11. הווראציה הנפוצה ביותר, הקיימת בכ- 80% מהחולים, היא החלפה של חומצה אמינית גליצן בעמדה 12 בחומצה אמינית סרין. מוטציות בגן זה גורמות לייצור של חלבון HRAS לא תקין. החלבון המוטנטי אינו מעורר גדילת תאים בתגובה לאותות מסוימים מחוץ לתא, אלא פעיל <br /> באופן מתמשך ומשפיע על ביטוי גנים הקשורים לגדילה התמיינות וחלוקה של התאים בצורה בלתי מבוקרת, דבר העלול לעורר גידולים שפירים וגם סרטניים בגוף.<br /> [https://www.youtube.com/watch?v=mwXJbbJfmlM הסרטון הבא] מציג כיצד מתבטאת מוטציה בגן HRAS באדם. <br /> התסמונת משפיעה על מערכות מרובות בגוף, ובעלת תסמינים רבים. ביניהם, עיכובי גדילה לאחר הלידה, נמיכות קומה, עור רופף נוסף בצוואר, באצבעות, בכפות הידיים והרגליים, גידולים לא סרטניים (פפילומה) סביב הפנים ופי הטבעת, עיכוב התפתחותי, נכות שכלית, ומראה פנים אופייני.<br /> &lt;br&gt;<br /> [https://www.youtube.com/watch?v=mwXJbbJfmlM הסרטון הבא]<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/Pospat/1'&gt;עמדות שעוברות פוספורילציה&lt;/scene&gt;<br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/Mag/1'&gt;ועמדות לקשירת יון מגנזיום&lt;/scene&gt;<br /> <br /> חדש:<br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;scene name='84/846756/2/1'&gt;מבנה שניוני &lt;/scene&gt;<br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/3/1'&gt;עמדות קושרות יון מגנזיום&lt;/scene&gt;<br /> == References ==<br /> &lt;ref&gt;PMID:22584058&lt;/ref&gt; <br /> <br /> &lt;references/&gt;</div>

Reut Alon https://proteopedia.org/index.php?title=H_RAS_protein_(hebrew)&diff=3264644 2020-07-14T14:56:33Z

<p>Reut Alon: </p> <hr /> <div> &lt;center&gt;'''<br /> == '''HRAS''' ==<br /> '''&lt;/center&gt;<br /> &lt;StructureSection load='4EFL' size='340' side='right' caption='Caption for this structure'&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt; <br /> .החלבון הינו בעל 189 חומצות אמינות. אך לאחר תהליך הגיבוש הוא מכיל 171 חומצות אמינו, חלקו הסופי של החלבון לא גובש כיוון שאזור זה מאופיין בשונות רבה<br /> PHOSPHOAMINOPHOSPHONIC ACID-GUANYLATE ESTER-בסצנה מימין מוצג החלבון כשהוא באינטרקציה עם ליגנד <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''מבוא''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון HRAS בעל תפקיד חשוב במסלול הולכת אותות בתא. תהליך ביטוי גנים בתא מבוקר על מנת לבטא גנים הנחוצים לתא בזמן ספציפי ובפעילות מסוימת. תהליך הבקרה מתרחש באמצעות פקטורים שונים המפעילים או מעכבים ביטוי גנים. הפעלת פקטורים אלו נעשית בשרשרת הולכת אותות אשר מתחילה בין היתר עם קשירה של ליגנד המגיע מחוץ לתא לקולטן מסוג G. קשירת הליגנד לקולטן משפיעה על מבנה הקולטן ועל תפקודו ומאפשרת לו לזרחן פקטורים שונים אשר במסלול הולכת אותות מפעילים פקטורי שעתוק הנכנסים לגרעין ומשפיעים על ביטוי גנים. &lt;br&gt; החלבון HRAS משתייך למשפחת חלבוני G שהם בעלי תפקיד של GTPases, המבצעים הידרוליזה- פירוק של מולקולת GTP (Guanosine triphosphate) בעל 3 קבוצות פוספט למולקולת GDP (Guanosine diphosphate) בעלת 2 מולקולות פוספט. החלבון ראס מופעל בעקבות סיגנל המגיע לתא, בעקבותיו הוא מפעיל מספר מסלולי הולכת אותות בתא אשר בסופו של דבר גורמים לשעתוק גנים הקשורים בוויסות תהליכי גדילת תאים. &lt;br&gt;<br /> התמונה הבאה ממחישה חלק ממסלול הולכת האותות המפעיל את החלבון HRAS<br /> &lt;br&gt;<br /> [[Image:RAS_מסלול_הולכת_אותות_המפעיל_את.png]]<br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''היסטוריה''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון HRAS משתייך למשפחת חלבוני RAS, שמה של משפחת חלבונים זו רומז לאופן גילוי החלבונים. בשנות השישים התגלו נגיפים מחוללי סרטן שגרמו לסרקומות- גידולים ברקמות חיבור בחולדות. חלבונים אלו נקראו Sarcoma virus Rat. שני האונקוגנים – גנים מחוללי סרטן, הראשונים שזוהו נקראו KRAS, ו HRAS, על שם החוקרים שגילו אותם Harvey&amp; Kirsten. גן ras נוסף התגלה לאחר כ 20 שנה ונקרא NRAS כיון שהתגלה בתאים שנלקחו מגידול נוירובלסטומה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''מבנה החלבון''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/Amino_acids/1'&gt; החלבון שגובש מורכב מ-171 חומצות אמינו&lt;/scene&gt;. המוצגות כאן כל אחת בצבע אחר. רצף חומצות האמינו יוצרות &lt;scene name='84/846756/2/1'&gt;מבנה שניוני &lt;/scene&gt; המכיל 6 משטחי β ו 5 סלילי α. בסצנה משטחי β בחלבון מוצגים בצהוב וסלילי α מוצגים בורוד. בחלבון ישנן &lt;scene name='84/846756/Pospat/1'&gt;16 אזורים שעוברים פוספורילציה&lt;/scene&gt;. <br /> [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%99%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%9F .הפוספורילציה] מתבצעת על חומצות אמינו מסוג סרין, תריאונין וטירוזין היכולות לקבל קבוצת זרחה <br /> &lt;scene name='84/846756/Mag/1'&gt; בחלבון קיימות 8 עמדות בעלות תפקיד בקשירת יון מגנזיום &lt;/scene&gt;. יון המגנזיום מוצג בסצנה ככדור ירוק. <br /> לעמדות אלו יש תפקיד בהידרוליזה של GTP. <br /> החלבון קשור בקצה C שלו לממברנת התא, כך שליגנד המגיע מהסביבה החוץ תאית יכול להיקשר אל החלבון. חלקו האחר של החלבון נמצא בציטופלסמה ומשפיע על גורמים שונים האחראיים במסלול הולכת אותות, על ביטוי גנים הקשורים בחלוקת התא.<br /> &lt;br&gt;<br /> [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%99%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%9F פוספורילציה]<br /> &lt;br&gt;<br /> ישן <br /> &lt;scene name='84/846756/Amino_acids/1'&gt;החלבון מורכב מ- 189 חומצות אמינו&lt;/scene&gt;, היוצרות &lt;scene name='84/846756/Scondary_structure/1'&gt;מבנה שניוני&lt;/scene&gt; המכיל 6 משטחי β ו5 סלילי α. בחלבון ישנן &lt;scene name='84/846756/Pospat/1'&gt;עמדות שעוברות פוספורילציה&lt;/scene&gt; &lt;scene name='84/846756/Mag/1'&gt;ועמדות לקשירת יון מגנזיום&lt;/scene&gt;. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''פעילות החלבון''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> <br /> HRAS מתפקד &quot;כמתג איתות&quot; בתוך התא, הוא מצוי במצב &quot;מופעל&quot; או &quot;כבוי&quot;. בסרטון הבא ניתן לראות את החלבון HRAS במצב &quot;כבוי&quot; &quot;ומופעל&quot;. במצב כבוי החלבון HRAS קשור ל GDP ואילו במצב &quot;מופעל&quot; הוא קושר GTP . HRAS הוא חלבון &quot;טראנס ממברנאלי&quot;, חלקו נמצא מחוץ לממברנה ומשמש כרצפטור אליו נקשר ליגנד. עם קשירת הליגנד HRAS עובר שינוי קונפורמציה- שינוי מבנה של החלק התוך תאי המשפיע על שינוי בתפקוד החלבון, וכעת החלבון מסוגל לקשור GTP ולהשתתף במסלול הולכת האותות בתא. כאשר החלבון קושר GTP הוא מגייס חלבונים נוספים ומזרחן אותם והם מזרחנים ומפעילים פקטורי שעתוק המשפיעים על ביטוי גנים הקשורים לתהליכי גדילה והתמיינות של התא. <br /> ישנם כמה חלבונים המשתתפים בתהליך האקטיבציה ודה-אקטיבציה של HRAS.&lt;br&gt;[https://www.youtube.com/watch?v=RqdlfZP26BI הסרטון הבא ממחיש את התהליך]. <br /> <br /> חלבוני GAP -(GTPase activating protein) מזרזים את הדה-אקטיבציה של HRAS, באמצעות זירוז שחרור קבוצת הזרחה הנוספת שבמולקולת GTP, כך ש HRAS נותר קשור ל GDP. לעומת חלבוני GAP, חלבוני GEF-( guanine nucleotide exchange factor) מאקטבים את HRAS. תהליך קשירת GTP במקום GDP בחלבון HRAS מזורז על ידי חלבוני GEF אשר מזרזים את שחרור מולקולת ה GDP מHRAS ומאפשרים קשירה מחדש של מולקולת GTP.<br /> <br /> <br /> <br /> [[Image:RAS.jpg|thumb|300px|left| &lt;ref&gt;PMID:31213978&lt;/ref&gt; GAP\GEF מווסתת באמצעות הפקטורים HRAS בחלבון GDP או GTP קשירת <br /> ]] <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''כאונקוגן HRAS פעילות''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> HRAS הוא אחד [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%92%D7%9F האונקוגנים]<br /> הבולטים ביותר במחלות סרטן אנושיות. מוטציות מסוימות בגן HRAS גורמות לפעילות תמידית של חלבוני HRAS ומביאות לביטוי יתר של מסלולי הולכת אותות בתא, המשפיעים על ביטוי גנים הקשורים בגדילה ובהתחלקות של התא. כתוצאה מכך מוטציות אלו עלולות לגרום למחלת הסרטן.<br /> &lt;br&gt; שתי המוטציות האונקוגניות הנפוצות ביותר ב HRAS הן מוטציות בחומצה אמינית גליצין, בעמדה 12 וחומצה אמינית גלוטמין, בעמדה 61. מוטציות אלו מעכבות במידה ניכרת את פעילות האנזים GTP ase דבר הגורם לחלבון להישאר במצב פעיל (&quot;on&quot;) -שהוא קשור ל GTP באופן קבוע. במצב פעיל HRAS משתתף במסלול הולכת אותות בתא, אשר בסופם באים לידי ביטוי גנים הקשורים לחלוקת התא ולהישרדותו. &lt;br&gt; HRAS הוא חלבון &quot;טראנס ממברנאלי&quot;, חלקו נמצא מחוץ לממברנה ומשמש כרצפטור הקושר ליגנד. עם קשירת הליגנד, HRAS עובר שינוי קונפורמציה- שינוי מבנה המשפיע על שינוי בתפקוד החלבון, וכעת החלבון מסוגל לקשור GTP ולהשתתף במסלול הולכת האותות בתא. ללא בקרה על פעילות החלבון HRAS הוא משתתף במסלול הולכת אותות בתא באופן תמידי ומביא לביטוי קבוע של גנים הקשורים לחלוקת התא. כתוצאה מכך עלול להופיע ביטוי של גידול סרטני באורגניזם. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''תסמונת קוסטלו''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> תסמונת קוסטלו נגרמת כתוצאה מאחת מחמש מוטציות דומיננטיות אוטוזומליות שונות בגן HRAS הממוקם על כרומוזום 11. הווראציה הנפוצה ביותר, הקיימת בכ- 80% מהחולים, היא החלפה של חומצה אמינית גליצן בעמדה 12 בחומצה אמינית סרין. מוטציות בגן זה גורמות לייצור של חלבון HRAS לא תקין. החלבון המוטנטי אינו מעורר גדילת תאים בתגובה לאותות מסוימים מחוץ לתא, אלא פעיל <br /> באופן מתמשך ומשפיע על ביטוי גנים הקשורים לגדילה התמיינות וחלוקה של התאים בצורה בלתי מבוקרת, דבר העלול לעורר גידולים שפירים וגם סרטניים בגוף.<br /> [https://www.youtube.com/watch?v=mwXJbbJfmlM הסרטון הבא] מציג כיצד מתבטאת מוטציה בגן HRAS באדם. <br /> התסמונת משפיעה על מערכות מרובות בגוף, ובעלת תסמינים רבים. ביניהם, עיכובי גדילה לאחר הלידה, נמיכות קומה, עור רופף נוסף בצוואר, באצבעות, בכפות הידיים והרגליים, גידולים לא סרטניים (פפילומה) סביב הפנים ופי הטבעת, עיכוב התפתחותי, נכות שכלית, ומראה פנים אופייני.<br /> &lt;br&gt;<br /> [https://www.youtube.com/watch?v=mwXJbbJfmlM הסרטון הבא]<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/Pospat/1'&gt;עמדות שעוברות פוספורילציה&lt;/scene&gt;<br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/Mag/1'&gt;ועמדות לקשירת יון מגנזיום&lt;/scene&gt;<br /> <br /> חדש:<br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;scene name='84/846756/2/1'&gt;מבנה שניוני &lt;/scene&gt;<br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/3/1'&gt;עמדות קושרות יון מגנזיום&lt;/scene&gt;<br /> == References ==<br /> &lt;ref&gt;PMID:22584058&lt;/ref&gt; <br /> <br /> &lt;references/&gt;</div>

Reut Alon https://proteopedia.org/index.php?title=H_RAS_protein_(hebrew)&diff=3264643 2020-07-14T14:56:17Z

<p>Reut Alon: </p> <hr /> <div> &lt;center&gt;'''<br /> == '''HRAS''' ==<br /> '''&lt;/center&gt;<br /> &lt;StructureSection load='4EFL' size='340' side='right' caption='Caption for this structure'&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt; <br /> החלבון הינו בעל 189 חומצות אמינות. אך לאחר תהליך הגיבוש הוא מכיל 171 חומצות אמינו, חלקו הסופי של החלבון לא גובש כיוון שאזור זה מאופיין בשונות רבה.<br /> PHOSPHOAMINOPHOSPHONIC ACID-GUANYLATE ESTER-בסצנה מימין מוצג החלבון כשהוא באינטרקציה עם ליגנד <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''מבוא''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון HRAS בעל תפקיד חשוב במסלול הולכת אותות בתא. תהליך ביטוי גנים בתא מבוקר על מנת לבטא גנים הנחוצים לתא בזמן ספציפי ובפעילות מסוימת. תהליך הבקרה מתרחש באמצעות פקטורים שונים המפעילים או מעכבים ביטוי גנים. הפעלת פקטורים אלו נעשית בשרשרת הולכת אותות אשר מתחילה בין היתר עם קשירה של ליגנד המגיע מחוץ לתא לקולטן מסוג G. קשירת הליגנד לקולטן משפיעה על מבנה הקולטן ועל תפקודו ומאפשרת לו לזרחן פקטורים שונים אשר במסלול הולכת אותות מפעילים פקטורי שעתוק הנכנסים לגרעין ומשפיעים על ביטוי גנים. &lt;br&gt; החלבון HRAS משתייך למשפחת חלבוני G שהם בעלי תפקיד של GTPases, המבצעים הידרוליזה- פירוק של מולקולת GTP (Guanosine triphosphate) בעל 3 קבוצות פוספט למולקולת GDP (Guanosine diphosphate) בעלת 2 מולקולות פוספט. החלבון ראס מופעל בעקבות סיגנל המגיע לתא, בעקבותיו הוא מפעיל מספר מסלולי הולכת אותות בתא אשר בסופו של דבר גורמים לשעתוק גנים הקשורים בוויסות תהליכי גדילת תאים. &lt;br&gt;<br /> התמונה הבאה ממחישה חלק ממסלול הולכת האותות המפעיל את החלבון HRAS<br /> &lt;br&gt;<br /> [[Image:RAS_מסלול_הולכת_אותות_המפעיל_את.png]]<br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''היסטוריה''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון HRAS משתייך למשפחת חלבוני RAS, שמה של משפחת חלבונים זו רומז לאופן גילוי החלבונים. בשנות השישים התגלו נגיפים מחוללי סרטן שגרמו לסרקומות- גידולים ברקמות חיבור בחולדות. חלבונים אלו נקראו Sarcoma virus Rat. שני האונקוגנים – גנים מחוללי סרטן, הראשונים שזוהו נקראו KRAS, ו HRAS, על שם החוקרים שגילו אותם Harvey&amp; Kirsten. גן ras נוסף התגלה לאחר כ 20 שנה ונקרא NRAS כיון שהתגלה בתאים שנלקחו מגידול נוירובלסטומה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''מבנה החלבון''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/Amino_acids/1'&gt; החלבון שגובש מורכב מ-171 חומצות אמינו&lt;/scene&gt;. המוצגות כאן כל אחת בצבע אחר. רצף חומצות האמינו יוצרות &lt;scene name='84/846756/2/1'&gt;מבנה שניוני &lt;/scene&gt; המכיל 6 משטחי β ו 5 סלילי α. בסצנה משטחי β בחלבון מוצגים בצהוב וסלילי α מוצגים בורוד. בחלבון ישנן &lt;scene name='84/846756/Pospat/1'&gt;16 אזורים שעוברים פוספורילציה&lt;/scene&gt;. <br /> [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%99%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%9F .הפוספורילציה] מתבצעת על חומצות אמינו מסוג סרין, תריאונין וטירוזין היכולות לקבל קבוצת זרחה <br /> &lt;scene name='84/846756/Mag/1'&gt; בחלבון קיימות 8 עמדות בעלות תפקיד בקשירת יון מגנזיום &lt;/scene&gt;. יון המגנזיום מוצג בסצנה ככדור ירוק. <br /> לעמדות אלו יש תפקיד בהידרוליזה של GTP. <br /> החלבון קשור בקצה C שלו לממברנת התא, כך שליגנד המגיע מהסביבה החוץ תאית יכול להיקשר אל החלבון. חלקו האחר של החלבון נמצא בציטופלסמה ומשפיע על גורמים שונים האחראיים במסלול הולכת אותות, על ביטוי גנים הקשורים בחלוקת התא.<br /> &lt;br&gt;<br /> [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%99%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%9F פוספורילציה]<br /> &lt;br&gt;<br /> ישן <br /> &lt;scene name='84/846756/Amino_acids/1'&gt;החלבון מורכב מ- 189 חומצות אמינו&lt;/scene&gt;, היוצרות &lt;scene name='84/846756/Scondary_structure/1'&gt;מבנה שניוני&lt;/scene&gt; המכיל 6 משטחי β ו5 סלילי α. בחלבון ישנן &lt;scene name='84/846756/Pospat/1'&gt;עמדות שעוברות פוספורילציה&lt;/scene&gt; &lt;scene name='84/846756/Mag/1'&gt;ועמדות לקשירת יון מגנזיום&lt;/scene&gt;. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''פעילות החלבון''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> <br /> HRAS מתפקד &quot;כמתג איתות&quot; בתוך התא, הוא מצוי במצב &quot;מופעל&quot; או &quot;כבוי&quot;. בסרטון הבא ניתן לראות את החלבון HRAS במצב &quot;כבוי&quot; &quot;ומופעל&quot;. במצב כבוי החלבון HRAS קשור ל GDP ואילו במצב &quot;מופעל&quot; הוא קושר GTP . HRAS הוא חלבון &quot;טראנס ממברנאלי&quot;, חלקו נמצא מחוץ לממברנה ומשמש כרצפטור אליו נקשר ליגנד. עם קשירת הליגנד HRAS עובר שינוי קונפורמציה- שינוי מבנה של החלק התוך תאי המשפיע על שינוי בתפקוד החלבון, וכעת החלבון מסוגל לקשור GTP ולהשתתף במסלול הולכת האותות בתא. כאשר החלבון קושר GTP הוא מגייס חלבונים נוספים ומזרחן אותם והם מזרחנים ומפעילים פקטורי שעתוק המשפיעים על ביטוי גנים הקשורים לתהליכי גדילה והתמיינות של התא. <br /> ישנם כמה חלבונים המשתתפים בתהליך האקטיבציה ודה-אקטיבציה של HRAS.&lt;br&gt;[https://www.youtube.com/watch?v=RqdlfZP26BI הסרטון הבא ממחיש את התהליך]. <br /> <br /> חלבוני GAP -(GTPase activating protein) מזרזים את הדה-אקטיבציה של HRAS, באמצעות זירוז שחרור קבוצת הזרחה הנוספת שבמולקולת GTP, כך ש HRAS נותר קשור ל GDP. לעומת חלבוני GAP, חלבוני GEF-( guanine nucleotide exchange factor) מאקטבים את HRAS. תהליך קשירת GTP במקום GDP בחלבון HRAS מזורז על ידי חלבוני GEF אשר מזרזים את שחרור מולקולת ה GDP מHRAS ומאפשרים קשירה מחדש של מולקולת GTP.<br /> <br /> <br /> <br /> [[Image:RAS.jpg|thumb|300px|left| &lt;ref&gt;PMID:31213978&lt;/ref&gt; GAP\GEF מווסתת באמצעות הפקטורים HRAS בחלבון GDP או GTP קשירת <br /> ]] <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''כאונקוגן HRAS פעילות''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> HRAS הוא אחד [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%92%D7%9F האונקוגנים]<br /> הבולטים ביותר במחלות סרטן אנושיות. מוטציות מסוימות בגן HRAS גורמות לפעילות תמידית של חלבוני HRAS ומביאות לביטוי יתר של מסלולי הולכת אותות בתא, המשפיעים על ביטוי גנים הקשורים בגדילה ובהתחלקות של התא. כתוצאה מכך מוטציות אלו עלולות לגרום למחלת הסרטן.<br /> &lt;br&gt; שתי המוטציות האונקוגניות הנפוצות ביותר ב HRAS הן מוטציות בחומצה אמינית גליצין, בעמדה 12 וחומצה אמינית גלוטמין, בעמדה 61. מוטציות אלו מעכבות במידה ניכרת את פעילות האנזים GTP ase דבר הגורם לחלבון להישאר במצב פעיל (&quot;on&quot;) -שהוא קשור ל GTP באופן קבוע. במצב פעיל HRAS משתתף במסלול הולכת אותות בתא, אשר בסופם באים לידי ביטוי גנים הקשורים לחלוקת התא ולהישרדותו. &lt;br&gt; HRAS הוא חלבון &quot;טראנס ממברנאלי&quot;, חלקו נמצא מחוץ לממברנה ומשמש כרצפטור הקושר ליגנד. עם קשירת הליגנד, HRAS עובר שינוי קונפורמציה- שינוי מבנה המשפיע על שינוי בתפקוד החלבון, וכעת החלבון מסוגל לקשור GTP ולהשתתף במסלול הולכת האותות בתא. ללא בקרה על פעילות החלבון HRAS הוא משתתף במסלול הולכת אותות בתא באופן תמידי ומביא לביטוי קבוע של גנים הקשורים לחלוקת התא. כתוצאה מכך עלול להופיע ביטוי של גידול סרטני באורגניזם. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''תסמונת קוסטלו''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> תסמונת קוסטלו נגרמת כתוצאה מאחת מחמש מוטציות דומיננטיות אוטוזומליות שונות בגן HRAS הממוקם על כרומוזום 11. הווראציה הנפוצה ביותר, הקיימת בכ- 80% מהחולים, היא החלפה של חומצה אמינית גליצן בעמדה 12 בחומצה אמינית סרין. מוטציות בגן זה גורמות לייצור של חלבון HRAS לא תקין. החלבון המוטנטי אינו מעורר גדילת תאים בתגובה לאותות מסוימים מחוץ לתא, אלא פעיל <br /> באופן מתמשך ומשפיע על ביטוי גנים הקשורים לגדילה התמיינות וחלוקה של התאים בצורה בלתי מבוקרת, דבר העלול לעורר גידולים שפירים וגם סרטניים בגוף.<br /> [https://www.youtube.com/watch?v=mwXJbbJfmlM הסרטון הבא] מציג כיצד מתבטאת מוטציה בגן HRAS באדם. <br /> התסמונת משפיעה על מערכות מרובות בגוף, ובעלת תסמינים רבים. ביניהם, עיכובי גדילה לאחר הלידה, נמיכות קומה, עור רופף נוסף בצוואר, באצבעות, בכפות הידיים והרגליים, גידולים לא סרטניים (פפילומה) סביב הפנים ופי הטבעת, עיכוב התפתחותי, נכות שכלית, ומראה פנים אופייני.<br /> &lt;br&gt;<br /> [https://www.youtube.com/watch?v=mwXJbbJfmlM הסרטון הבא]<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/Pospat/1'&gt;עמדות שעוברות פוספורילציה&lt;/scene&gt;<br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/Mag/1'&gt;ועמדות לקשירת יון מגנזיום&lt;/scene&gt;<br /> <br /> חדש:<br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;scene name='84/846756/2/1'&gt;מבנה שניוני &lt;/scene&gt;<br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/3/1'&gt;עמדות קושרות יון מגנזיום&lt;/scene&gt;<br /> == References ==<br /> &lt;ref&gt;PMID:22584058&lt;/ref&gt; <br /> <br /> &lt;references/&gt;</div>

Reut Alon https://proteopedia.org/index.php?title=H_RAS_protein_(hebrew)&diff=3264642 2020-07-14T14:54:04Z

<p>Reut Alon: </p> <hr /> <div> &lt;center&gt;'''<br /> == '''HRAS''' ==<br /> '''&lt;/center&gt;<br /> &lt;StructureSection load='4EFL' size='340' side='right' caption='Caption for this structure'&gt;<br /> החלבון הינו בעל 189 חומצות אמינות. אך לאחר תהליך הגיבוש הוא מכיל 171 חומצות אמינו, חלקו הסופי של החלבון לא גובש כיוון שאזור זה מאופיין בשונות רבה <br /> &lt;br&gt; <br /> PHOSPHOAMINOPHOSPHONIC ACID-GUANYLATE ESTER-בסצנה מימין מוצג החלבון כשהוא באינטרקציה עם ליגנד <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''מבוא''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון HRAS בעל תפקיד חשוב במסלול הולכת אותות בתא. תהליך ביטוי גנים בתא מבוקר על מנת לבטא גנים הנחוצים לתא בזמן ספציפי ובפעילות מסוימת. תהליך הבקרה מתרחש באמצעות פקטורים שונים המפעילים או מעכבים ביטוי גנים. הפעלת פקטורים אלו נעשית בשרשרת הולכת אותות אשר מתחילה בין היתר עם קשירה של ליגנד המגיע מחוץ לתא לקולטן מסוג G. קשירת הליגנד לקולטן משפיעה על מבנה הקולטן ועל תפקודו ומאפשרת לו לזרחן פקטורים שונים אשר במסלול הולכת אותות מפעילים פקטורי שעתוק הנכנסים לגרעין ומשפיעים על ביטוי גנים. &lt;br&gt; החלבון HRAS משתייך למשפחת חלבוני G שהם בעלי תפקיד של GTPases, המבצעים הידרוליזה- פירוק של מולקולת GTP (Guanosine triphosphate) בעל 3 קבוצות פוספט למולקולת GDP (Guanosine diphosphate) בעלת 2 מולקולות פוספט. החלבון ראס מופעל בעקבות סיגנל המגיע לתא, בעקבותיו הוא מפעיל מספר מסלולי הולכת אותות בתא אשר בסופו של דבר גורמים לשעתוק גנים הקשורים בוויסות תהליכי גדילת תאים. &lt;br&gt;<br /> התמונה הבאה ממחישה חלק ממסלול הולכת האותות המפעיל את החלבון HRAS<br /> &lt;br&gt;<br /> [[Image:RAS_מסלול_הולכת_אותות_המפעיל_את.png]]<br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''היסטוריה''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון HRAS משתייך למשפחת חלבוני RAS, שמה של משפחת חלבונים זו רומז לאופן גילוי החלבונים. בשנות השישים התגלו נגיפים מחוללי סרטן שגרמו לסרקומות- גידולים ברקמות חיבור בחולדות. חלבונים אלו נקראו Sarcoma virus Rat. שני האונקוגנים – גנים מחוללי סרטן, הראשונים שזוהו נקראו KRAS, ו HRAS, על שם החוקרים שגילו אותם Harvey&amp; Kirsten. גן ras נוסף התגלה לאחר כ 20 שנה ונקרא NRAS כיון שהתגלה בתאים שנלקחו מגידול נוירובלסטומה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''מבנה החלבון''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/Amino_acids/1'&gt; החלבון שגובש מורכב מ-171 חומצות אמינו&lt;/scene&gt;. המוצגות כאן כל אחת בצבע אחר. רצף חומצות האמינו יוצרות &lt;scene name='84/846756/2/1'&gt;מבנה שניוני &lt;/scene&gt; המכיל 6 משטחי β ו 5 סלילי α. בסצנה משטחי β בחלבון מוצגים בצהוב וסלילי α מוצגים בורוד. בחלבון ישנן &lt;scene name='84/846756/Pospat/1'&gt;16 אזורים שעוברים פוספורילציה&lt;/scene&gt;. <br /> [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%99%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%9F .הפוספורילציה] מתבצעת על חומצות אמינו מסוג סרין, תריאונין וטירוזין היכולות לקבל קבוצת זרחה <br /> &lt;scene name='84/846756/Mag/1'&gt; בחלבון קיימות 8 עמדות בעלות תפקיד בקשירת יון מגנזיום &lt;/scene&gt;. יון המגנזיום מוצג בסצנה ככדור ירוק. <br /> לעמדות אלו יש תפקיד בהידרוליזה של GTP. <br /> החלבון קשור בקצה C שלו לממברנת התא, כך שליגנד המגיע מהסביבה החוץ תאית יכול להיקשר אל החלבון. חלקו האחר של החלבון נמצא בציטופלסמה ומשפיע על גורמים שונים האחראיים במסלול הולכת אותות, על ביטוי גנים הקשורים בחלוקת התא.<br /> &lt;br&gt;<br /> [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%99%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%9F פוספורילציה]<br /> &lt;br&gt;<br /> ישן <br /> &lt;scene name='84/846756/Amino_acids/1'&gt;החלבון מורכב מ- 189 חומצות אמינו&lt;/scene&gt;, היוצרות &lt;scene name='84/846756/Scondary_structure/1'&gt;מבנה שניוני&lt;/scene&gt; המכיל 6 משטחי β ו5 סלילי α. בחלבון ישנן &lt;scene name='84/846756/Pospat/1'&gt;עמדות שעוברות פוספורילציה&lt;/scene&gt; &lt;scene name='84/846756/Mag/1'&gt;ועמדות לקשירת יון מגנזיום&lt;/scene&gt;. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''פעילות החלבון''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> <br /> HRAS מתפקד &quot;כמתג איתות&quot; בתוך התא, הוא מצוי במצב &quot;מופעל&quot; או &quot;כבוי&quot;. בסרטון הבא ניתן לראות את החלבון HRAS במצב &quot;כבוי&quot; &quot;ומופעל&quot;. במצב כבוי החלבון HRAS קשור ל GDP ואילו במצב &quot;מופעל&quot; הוא קושר GTP . HRAS הוא חלבון &quot;טראנס ממברנאלי&quot;, חלקו נמצא מחוץ לממברנה ומשמש כרצפטור אליו נקשר ליגנד. עם קשירת הליגנד HRAS עובר שינוי קונפורמציה- שינוי מבנה של החלק התוך תאי המשפיע על שינוי בתפקוד החלבון, וכעת החלבון מסוגל לקשור GTP ולהשתתף במסלול הולכת האותות בתא. כאשר החלבון קושר GTP הוא מגייס חלבונים נוספים ומזרחן אותם והם מזרחנים ומפעילים פקטורי שעתוק המשפיעים על ביטוי גנים הקשורים לתהליכי גדילה והתמיינות של התא. <br /> ישנם כמה חלבונים המשתתפים בתהליך האקטיבציה ודה-אקטיבציה של HRAS.&lt;br&gt;[https://www.youtube.com/watch?v=RqdlfZP26BI הסרטון הבא ממחיש את התהליך]. <br /> <br /> חלבוני GAP -(GTPase activating protein) מזרזים את הדה-אקטיבציה של HRAS, באמצעות זירוז שחרור קבוצת הזרחה הנוספת שבמולקולת GTP, כך ש HRAS נותר קשור ל GDP. לעומת חלבוני GAP, חלבוני GEF-( guanine nucleotide exchange factor) מאקטבים את HRAS. תהליך קשירת GTP במקום GDP בחלבון HRAS מזורז על ידי חלבוני GEF אשר מזרזים את שחרור מולקולת ה GDP מHRAS ומאפשרים קשירה מחדש של מולקולת GTP.<br /> <br /> <br /> <br /> [[Image:RAS.jpg|thumb|300px|left| &lt;ref&gt;PMID:31213978&lt;/ref&gt; GAP\GEF מווסתת באמצעות הפקטורים HRAS בחלבון GDP או GTP קשירת <br /> ]] <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''כאונקוגן HRAS פעילות''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> HRAS הוא אחד [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%92%D7%9F האונקוגנים]<br /> הבולטים ביותר במחלות סרטן אנושיות. מוטציות מסוימות בגן HRAS גורמות לפעילות תמידית של חלבוני HRAS ומביאות לביטוי יתר של מסלולי הולכת אותות בתא, המשפיעים על ביטוי גנים הקשורים בגדילה ובהתחלקות של התא. כתוצאה מכך מוטציות אלו עלולות לגרום למחלת הסרטן.<br /> &lt;br&gt; שתי המוטציות האונקוגניות הנפוצות ביותר ב HRAS הן מוטציות בחומצה אמינית גליצין, בעמדה 12 וחומצה אמינית גלוטמין, בעמדה 61. מוטציות אלו מעכבות במידה ניכרת את פעילות האנזים GTP ase דבר הגורם לחלבון להישאר במצב פעיל (&quot;on&quot;) -שהוא קשור ל GTP באופן קבוע. במצב פעיל HRAS משתתף במסלול הולכת אותות בתא, אשר בסופם באים לידי ביטוי גנים הקשורים לחלוקת התא ולהישרדותו. &lt;br&gt; HRAS הוא חלבון &quot;טראנס ממברנאלי&quot;, חלקו נמצא מחוץ לממברנה ומשמש כרצפטור הקושר ליגנד. עם קשירת הליגנד, HRAS עובר שינוי קונפורמציה- שינוי מבנה המשפיע על שינוי בתפקוד החלבון, וכעת החלבון מסוגל לקשור GTP ולהשתתף במסלול הולכת האותות בתא. ללא בקרה על פעילות החלבון HRAS הוא משתתף במסלול הולכת אותות בתא באופן תמידי ומביא לביטוי קבוע של גנים הקשורים לחלוקת התא. כתוצאה מכך עלול להופיע ביטוי של גידול סרטני באורגניזם. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''תסמונת קוסטלו''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> תסמונת קוסטלו נגרמת כתוצאה מאחת מחמש מוטציות דומיננטיות אוטוזומליות שונות בגן HRAS הממוקם על כרומוזום 11. הווראציה הנפוצה ביותר, הקיימת בכ- 80% מהחולים, היא החלפה של חומצה אמינית גליצן בעמדה 12 בחומצה אמינית סרין. מוטציות בגן זה גורמות לייצור של חלבון HRAS לא תקין. החלבון המוטנטי אינו מעורר גדילת תאים בתגובה לאותות מסוימים מחוץ לתא, אלא פעיל <br /> באופן מתמשך ומשפיע על ביטוי גנים הקשורים לגדילה התמיינות וחלוקה של התאים בצורה בלתי מבוקרת, דבר העלול לעורר גידולים שפירים וגם סרטניים בגוף.<br /> [https://www.youtube.com/watch?v=mwXJbbJfmlM הסרטון הבא] מציג כיצד מתבטאת מוטציה בגן HRAS באדם. <br /> התסמונת משפיעה על מערכות מרובות בגוף, ובעלת תסמינים רבים. ביניהם, עיכובי גדילה לאחר הלידה, נמיכות קומה, עור רופף נוסף בצוואר, באצבעות, בכפות הידיים והרגליים, גידולים לא סרטניים (פפילומה) סביב הפנים ופי הטבעת, עיכוב התפתחותי, נכות שכלית, ומראה פנים אופייני.<br /> &lt;br&gt;<br /> [https://www.youtube.com/watch?v=mwXJbbJfmlM הסרטון הבא]<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/Pospat/1'&gt;עמדות שעוברות פוספורילציה&lt;/scene&gt;<br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/Mag/1'&gt;ועמדות לקשירת יון מגנזיום&lt;/scene&gt;<br /> <br /> חדש:<br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;scene name='84/846756/2/1'&gt;מבנה שניוני &lt;/scene&gt;<br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/3/1'&gt;עמדות קושרות יון מגנזיום&lt;/scene&gt;<br /> == References ==<br /> &lt;ref&gt;PMID:22584058&lt;/ref&gt; <br /> <br /> &lt;references/&gt;</div>

Reut Alon https://proteopedia.org/index.php?title=H_RAS_protein_(hebrew)&diff=3264641 2020-07-14T14:49:00Z

<p>Reut Alon: </p> <hr /> <div> &lt;center&gt;'''<br /> == '''HRAS''' ==<br /> '''&lt;/center&gt;<br /> &lt;StructureSection load='4EFL' size='340' side='right' caption='Caption for this structure'&gt;<br /> <br /> החלבון HRAS הינו בעל 189 חומצות אמינות. החלבון כפי שגובש, הוא בעל 171 חומצות אמינו חלקו הסופי של החלבון לא גובש מכיוון שאזור זה מאופיין בשונות רבה<br /> &lt;br&gt; <br /> PHOSPHOAMINOPHOSPHONIC ACID-GUANYLATE ESTER-בסצנה מימין מוצג החלבון כשהוא באינטרקציה עם ליגנד <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''מבוא''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון HRAS בעל תפקיד חשוב במסלול הולכת אותות בתא. תהליך ביטוי גנים בתא מבוקר על מנת לבטא גנים הנחוצים לתא בזמן ספציפי ובפעילות מסוימת. תהליך הבקרה מתרחש באמצעות פקטורים שונים המפעילים או מעכבים ביטוי גנים. הפעלת פקטורים אלו נעשית בשרשרת הולכת אותות אשר מתחילה בין היתר עם קשירה של ליגנד המגיע מחוץ לתא לקולטן מסוג G. קשירת הליגנד לקולטן משפיעה על מבנה הקולטן ועל תפקודו ומאפשרת לו לזרחן פקטורים שונים אשר במסלול הולכת אותות מפעילים פקטורי שעתוק הנכנסים לגרעין ומשפיעים על ביטוי גנים. &lt;br&gt; החלבון HRAS משתייך למשפחת חלבוני G שהם בעלי תפקיד של GTPases, המבצעים הידרוליזה- פירוק של מולקולת GTP (Guanosine triphosphate) בעל 3 קבוצות פוספט למולקולת GDP (Guanosine diphosphate) בעלת 2 מולקולות פוספט. החלבון ראס מופעל בעקבות סיגנל המגיע לתא, בעקבותיו הוא מפעיל מספר מסלולי הולכת אותות בתא אשר בסופו של דבר גורמים לשעתוק גנים הקשורים בוויסות תהליכי גדילת תאים. &lt;br&gt;<br /> התמונה הבאה ממחישה חלק ממסלול הולכת האותות המפעיל את החלבון HRAS<br /> &lt;br&gt;<br /> [[Image:RAS_מסלול_הולכת_אותות_המפעיל_את.png]]<br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''היסטוריה''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון HRAS משתייך למשפחת חלבוני RAS, שמה של משפחת חלבונים זו רומז לאופן גילוי החלבונים. בשנות השישים התגלו נגיפים מחוללי סרטן שגרמו לסרקומות- גידולים ברקמות חיבור בחולדות. חלבונים אלו נקראו Sarcoma virus Rat. שני האונקוגנים – גנים מחוללי סרטן, הראשונים שזוהו נקראו KRAS, ו HRAS, על שם החוקרים שגילו אותם Harvey&amp; Kirsten. גן ras נוסף התגלה לאחר כ 20 שנה ונקרא NRAS כיון שהתגלה בתאים שנלקחו מגידול נוירובלסטומה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''מבנה החלבון''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/Amino_acids/1'&gt; החלבון שגובש מורכב מ-171 חומצות אמינו&lt;/scene&gt;. המוצגות כאן כל אחת בצבע אחר. רצף חומצות האמינו יוצרות &lt;scene name='84/846756/2/1'&gt;מבנה שניוני &lt;/scene&gt; המכיל 6 משטחי β ו 5 סלילי α. בסצנה משטחי β בחלבון מוצגים בצהוב וסלילי α מוצגים בורוד. בחלבון ישנן &lt;scene name='84/846756/Pospat/1'&gt;16 אזורים שעוברים פוספורילציה&lt;/scene&gt;. <br /> [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%99%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%9F .הפוספורילציה] מתבצעת על חומצות אמינו מסוג סרין, תריאונין וטירוזין היכולות לקבל קבוצת זרחה <br /> &lt;scene name='84/846756/Mag/1'&gt; בחלבון קיימות 8 עמדות בעלות תפקיד בקשירת יון מגנזיום &lt;/scene&gt;. יון המגנזיום מוצג בסצנה ככדור ירוק. <br /> לעמדות אלו יש תפקיד בהידרוליזה של GTP. <br /> החלבון קשור בקצה C שלו לממברנת התא, כך שליגנד המגיע מהסביבה החוץ תאית יכול להיקשר אל החלבון. חלקו האחר של החלבון נמצא בציטופלסמה ומשפיע על גורמים שונים האחראיים במסלול הולכת אותות, על ביטוי גנים הקשורים בחלוקת התא.<br /> &lt;br&gt;<br /> [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%99%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%9F פוספורילציה]<br /> &lt;br&gt;<br /> ישן <br /> &lt;scene name='84/846756/Amino_acids/1'&gt;החלבון מורכב מ- 189 חומצות אמינו&lt;/scene&gt;, היוצרות &lt;scene name='84/846756/Scondary_structure/1'&gt;מבנה שניוני&lt;/scene&gt; המכיל 6 משטחי β ו5 סלילי α. בחלבון ישנן &lt;scene name='84/846756/Pospat/1'&gt;עמדות שעוברות פוספורילציה&lt;/scene&gt; &lt;scene name='84/846756/Mag/1'&gt;ועמדות לקשירת יון מגנזיום&lt;/scene&gt;. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''פעילות החלבון''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> <br /> HRAS מתפקד &quot;כמתג איתות&quot; בתוך התא, הוא מצוי במצב &quot;מופעל&quot; או &quot;כבוי&quot;. בסרטון הבא ניתן לראות את החלבון HRAS במצב &quot;כבוי&quot; &quot;ומופעל&quot;. במצב כבוי החלבון HRAS קשור ל GDP ואילו במצב &quot;מופעל&quot; הוא קושר GTP . HRAS הוא חלבון &quot;טראנס ממברנאלי&quot;, חלקו נמצא מחוץ לממברנה ומשמש כרצפטור אליו נקשר ליגנד. עם קשירת הליגנד HRAS עובר שינוי קונפורמציה- שינוי מבנה של החלק התוך תאי המשפיע על שינוי בתפקוד החלבון, וכעת החלבון מסוגל לקשור GTP ולהשתתף במסלול הולכת האותות בתא. כאשר החלבון קושר GTP הוא מגייס חלבונים נוספים ומזרחן אותם והם מזרחנים ומפעילים פקטורי שעתוק המשפיעים על ביטוי גנים הקשורים לתהליכי גדילה והתמיינות של התא. <br /> ישנם כמה חלבונים המשתתפים בתהליך האקטיבציה ודה-אקטיבציה של HRAS.&lt;br&gt;[https://www.youtube.com/watch?v=RqdlfZP26BI הסרטון הבא ממחיש את התהליך]. <br /> <br /> חלבוני GAP -(GTPase activating protein) מזרזים את הדה-אקטיבציה של HRAS, באמצעות זירוז שחרור קבוצת הזרחה הנוספת שבמולקולת GTP, כך ש HRAS נותר קשור ל GDP. לעומת חלבוני GAP, חלבוני GEF-( guanine nucleotide exchange factor) מאקטבים את HRAS. תהליך קשירת GTP במקום GDP בחלבון HRAS מזורז על ידי חלבוני GEF אשר מזרזים את שחרור מולקולת ה GDP מHRAS ומאפשרים קשירה מחדש של מולקולת GTP.<br /> <br /> <br /> <br /> [[Image:RAS.jpg|thumb|300px|left| &lt;ref&gt;PMID:31213978&lt;/ref&gt; GAP\GEF מווסתת באמצעות הפקטורים HRAS בחלבון GDP או GTP קשירת <br /> ]] <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''כאונקוגן HRAS פעילות''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> HRAS הוא אחד [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%92%D7%9F האונקוגנים]<br /> הבולטים ביותר במחלות סרטן אנושיות. מוטציות מסוימות בגן HRAS גורמות לפעילות תמידית של חלבוני HRAS ומביאות לביטוי יתר של מסלולי הולכת אותות בתא, המשפיעים על ביטוי גנים הקשורים בגדילה ובהתחלקות של התא. כתוצאה מכך מוטציות אלו עלולות לגרום למחלת הסרטן.<br /> &lt;br&gt; שתי המוטציות האונקוגניות הנפוצות ביותר ב HRAS הן מוטציות בחומצה אמינית גליצין, בעמדה 12 וחומצה אמינית גלוטמין, בעמדה 61. מוטציות אלו מעכבות במידה ניכרת את פעילות האנזים GTP ase דבר הגורם לחלבון להישאר במצב פעיל (&quot;on&quot;) -שהוא קשור ל GTP באופן קבוע. במצב פעיל HRAS משתתף במסלול הולכת אותות בתא, אשר בסופם באים לידי ביטוי גנים הקשורים לחלוקת התא ולהישרדותו. &lt;br&gt; HRAS הוא חלבון &quot;טראנס ממברנאלי&quot;, חלקו נמצא מחוץ לממברנה ומשמש כרצפטור הקושר ליגנד. עם קשירת הליגנד, HRAS עובר שינוי קונפורמציה- שינוי מבנה המשפיע על שינוי בתפקוד החלבון, וכעת החלבון מסוגל לקשור GTP ולהשתתף במסלול הולכת האותות בתא. ללא בקרה על פעילות החלבון HRAS הוא משתתף במסלול הולכת אותות בתא באופן תמידי ומביא לביטוי קבוע של גנים הקשורים לחלוקת התא. כתוצאה מכך עלול להופיע ביטוי של גידול סרטני באורגניזם. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''תסמונת קוסטלו''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> תסמונת קוסטלו נגרמת כתוצאה מאחת מחמש מוטציות דומיננטיות אוטוזומליות שונות בגן HRAS הממוקם על כרומוזום 11. הווראציה הנפוצה ביותר, הקיימת בכ- 80% מהחולים, היא החלפה של חומצה אמינית גליצן בעמדה 12 בחומצה אמינית סרין. מוטציות בגן זה גורמות לייצור של חלבון HRAS לא תקין. החלבון המוטנטי אינו מעורר גדילת תאים בתגובה לאותות מסוימים מחוץ לתא, אלא פעיל <br /> באופן מתמשך ומשפיע על ביטוי גנים הקשורים לגדילה התמיינות וחלוקה של התאים בצורה בלתי מבוקרת, דבר העלול לעורר גידולים שפירים וגם סרטניים בגוף.<br /> [https://www.youtube.com/watch?v=mwXJbbJfmlM הסרטון הבא] מציג כיצד מתבטאת מוטציה בגן HRAS באדם. <br /> התסמונת משפיעה על מערכות מרובות בגוף, ובעלת תסמינים רבים. ביניהם, עיכובי גדילה לאחר הלידה, נמיכות קומה, עור רופף נוסף בצוואר, באצבעות, בכפות הידיים והרגליים, גידולים לא סרטניים (פפילומה) סביב הפנים ופי הטבעת, עיכוב התפתחותי, נכות שכלית, ומראה פנים אופייני.<br /> &lt;br&gt;<br /> [https://www.youtube.com/watch?v=mwXJbbJfmlM הסרטון הבא]<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/Pospat/1'&gt;עמדות שעוברות פוספורילציה&lt;/scene&gt;<br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/Mag/1'&gt;ועמדות לקשירת יון מגנזיום&lt;/scene&gt;<br /> <br /> חדש:<br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;scene name='84/846756/2/1'&gt;מבנה שניוני &lt;/scene&gt;<br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/3/1'&gt;עמדות קושרות יון מגנזיום&lt;/scene&gt;<br /> == References ==<br /> &lt;ref&gt;PMID:22584058&lt;/ref&gt; <br /> <br /> &lt;references/&gt;</div>

Reut Alon https://proteopedia.org/index.php?title=H_RAS_protein_(hebrew)&diff=3264640 2020-07-14T14:46:55Z

<p>Reut Alon: </p> <hr /> <div> &lt;center&gt;'''<br /> == '''HRAS''' ==<br /> '''&lt;/center&gt;<br /> &lt;StructureSection load='4EFL' size='340' side='right' caption='Caption for this structure'&gt;<br /> <br /> .החלבון כפי שגובש, הוא בעל 171 חומצות אמינו חלקו הסופי של החלבון לא גובש מכיוון שאזור זה מאופיין בשונות רבה<br /> &lt;br&gt; <br /> PHOSPHOAMINOPHOSPHONIC ACID-GUANYLATE ESTER-בסצנה מימין מוצג החלבון כשהוא באינטרקציה עם ליגנד <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''מבוא''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון HRAS בעל תפקיד חשוב במסלול הולכת אותות בתא. תהליך ביטוי גנים בתא מבוקר על מנת לבטא גנים הנחוצים לתא בזמן ספציפי ובפעילות מסוימת. תהליך הבקרה מתרחש באמצעות פקטורים שונים המפעילים או מעכבים ביטוי גנים. הפעלת פקטורים אלו נעשית בשרשרת הולכת אותות אשר מתחילה בין היתר עם קשירה של ליגנד המגיע מחוץ לתא לקולטן מסוג G. קשירת הליגנד לקולטן משפיעה על מבנה הקולטן ועל תפקודו ומאפשרת לו לזרחן פקטורים שונים אשר במסלול הולכת אותות מפעילים פקטורי שעתוק הנכנסים לגרעין ומשפיעים על ביטוי גנים. &lt;br&gt; החלבון HRAS משתייך למשפחת חלבוני G שהם בעלי תפקיד של GTPases, המבצעים הידרוליזה- פירוק של מולקולת GTP (Guanosine triphosphate) בעל 3 קבוצות פוספט למולקולת GDP (Guanosine diphosphate) בעלת 2 מולקולות פוספט. החלבון ראס מופעל בעקבות סיגנל המגיע לתא, בעקבותיו הוא מפעיל מספר מסלולי הולכת אותות בתא אשר בסופו של דבר גורמים לשעתוק גנים הקשורים בוויסות תהליכי גדילת תאים. &lt;br&gt;<br /> התמונה הבאה ממחישה חלק ממסלול הולכת האותות המפעיל את החלבון HRAS<br /> &lt;br&gt;<br /> [[Image:RAS_מסלול_הולכת_אותות_המפעיל_את.png]]<br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''היסטוריה''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון HRAS משתייך למשפחת חלבוני RAS, שמה של משפחת חלבונים זו רומז לאופן גילוי החלבונים. בשנות השישים התגלו נגיפים מחוללי סרטן שגרמו לסרקומות- גידולים ברקמות חיבור בחולדות. חלבונים אלו נקראו Sarcoma virus Rat. שני האונקוגנים – גנים מחוללי סרטן, הראשונים שזוהו נקראו KRAS, ו HRAS, על שם החוקרים שגילו אותם Harvey&amp; Kirsten. גן ras נוסף התגלה לאחר כ 20 שנה ונקרא NRAS כיון שהתגלה בתאים שנלקחו מגידול נוירובלסטומה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''מבנה החלבון''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/Amino_acids/1'&gt; החלבון שגובש מורכב מ-171 חומצות אמינו&lt;/scene&gt;. המוצגות כאן כל אחת בצבע אחר. רצף חומצות האמינו יוצרות &lt;scene name='84/846756/2/1'&gt;מבנה שניוני &lt;/scene&gt; המכיל 6 משטחי β ו 5 סלילי α. בסצנה משטחי β בחלבון מוצגים בצהוב וסלילי α מוצגים בורוד. בחלבון ישנן &lt;scene name='84/846756/Pospat/1'&gt;16 אזורים שעוברים פוספורילציה&lt;/scene&gt;. <br /> [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%99%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%9F .הפוספורילציה] מתבצעת על חומצות אמינו מסוג סרין, תריאונין וטירוזין היכולות לקבל קבוצת זרחה <br /> &lt;scene name='84/846756/Mag/1'&gt; בחלבון קיימות 8 עמדות בעלות תפקיד בקשירת יון מגנזיום &lt;/scene&gt;. יון המגנזיום מוצג בסצנה ככדור ירוק. <br /> לעמדות אלו יש תפקיד בהידרוליזה של GTP. <br /> החלבון קשור בקצה C שלו לממברנת התא, כך שליגנד המגיע מהסביבה החוץ תאית יכול להיקשר אל החלבון. חלקו האחר של החלבון נמצא בציטופלסמה ומשפיע על גורמים שונים האחראיים במסלול הולכת אותות, על ביטוי גנים הקשורים בחלוקת התא.<br /> &lt;br&gt;<br /> [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%99%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%9F פוספורילציה]<br /> &lt;br&gt;<br /> ישן <br /> &lt;scene name='84/846756/Amino_acids/1'&gt;החלבון מורכב מ- 189 חומצות אמינו&lt;/scene&gt;, היוצרות &lt;scene name='84/846756/Scondary_structure/1'&gt;מבנה שניוני&lt;/scene&gt; המכיל 6 משטחי β ו5 סלילי α. בחלבון ישנן &lt;scene name='84/846756/Pospat/1'&gt;עמדות שעוברות פוספורילציה&lt;/scene&gt; &lt;scene name='84/846756/Mag/1'&gt;ועמדות לקשירת יון מגנזיום&lt;/scene&gt;. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''פעילות החלבון''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> <br /> HRAS מתפקד &quot;כמתג איתות&quot; בתוך התא, הוא מצוי במצב &quot;מופעל&quot; או &quot;כבוי&quot;. בסרטון הבא ניתן לראות את החלבון HRAS במצב &quot;כבוי&quot; &quot;ומופעל&quot;. במצב כבוי החלבון HRAS קשור ל GDP ואילו במצב &quot;מופעל&quot; הוא קושר GTP . HRAS הוא חלבון &quot;טראנס ממברנאלי&quot;, חלקו נמצא מחוץ לממברנה ומשמש כרצפטור אליו נקשר ליגנד. עם קשירת הליגנד HRAS עובר שינוי קונפורמציה- שינוי מבנה של החלק התוך תאי המשפיע על שינוי בתפקוד החלבון, וכעת החלבון מסוגל לקשור GTP ולהשתתף במסלול הולכת האותות בתא. כאשר החלבון קושר GTP הוא מגייס חלבונים נוספים ומזרחן אותם והם מזרחנים ומפעילים פקטורי שעתוק המשפיעים על ביטוי גנים הקשורים לתהליכי גדילה והתמיינות של התא. <br /> ישנם כמה חלבונים המשתתפים בתהליך האקטיבציה ודה-אקטיבציה של HRAS.&lt;br&gt;[https://www.youtube.com/watch?v=RqdlfZP26BI הסרטון הבא ממחיש את התהליך]. <br /> <br /> חלבוני GAP -(GTPase activating protein) מזרזים את הדה-אקטיבציה של HRAS, באמצעות זירוז שחרור קבוצת הזרחה הנוספת שבמולקולת GTP, כך ש HRAS נותר קשור ל GDP. לעומת חלבוני GAP, חלבוני GEF-( guanine nucleotide exchange factor) מאקטבים את HRAS. תהליך קשירת GTP במקום GDP בחלבון HRAS מזורז על ידי חלבוני GEF אשר מזרזים את שחרור מולקולת ה GDP מHRAS ומאפשרים קשירה מחדש של מולקולת GTP.<br /> <br /> <br /> <br /> [[Image:RAS.jpg|thumb|300px|left| &lt;ref&gt;PMID:31213978&lt;/ref&gt; GAP\GEF מווסתת באמצעות הפקטורים HRAS בחלבון GDP או GTP קשירת <br /> ]] <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''כאונקוגן HRAS פעילות''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> HRAS הוא אחד [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%92%D7%9F האונקוגנים]<br /> הבולטים ביותר במחלות סרטן אנושיות. מוטציות מסוימות בגן HRAS גורמות לפעילות תמידית של חלבוני HRAS ומביאות לביטוי יתר של מסלולי הולכת אותות בתא, המשפיעים על ביטוי גנים הקשורים בגדילה ובהתחלקות של התא. כתוצאה מכך מוטציות אלו עלולות לגרום למחלת הסרטן.<br /> &lt;br&gt; שתי המוטציות האונקוגניות הנפוצות ביותר ב HRAS הן מוטציות בחומצה אמינית גליצין, בעמדה 12 וחומצה אמינית גלוטמין, בעמדה 61. מוטציות אלו מעכבות במידה ניכרת את פעילות האנזים GTP ase דבר הגורם לחלבון להישאר במצב פעיל (&quot;on&quot;) -שהוא קשור ל GTP באופן קבוע. במצב פעיל HRAS משתתף במסלול הולכת אותות בתא, אשר בסופם באים לידי ביטוי גנים הקשורים לחלוקת התא ולהישרדותו. &lt;br&gt; HRAS הוא חלבון &quot;טראנס ממברנאלי&quot;, חלקו נמצא מחוץ לממברנה ומשמש כרצפטור הקושר ליגנד. עם קשירת הליגנד, HRAS עובר שינוי קונפורמציה- שינוי מבנה המשפיע על שינוי בתפקוד החלבון, וכעת החלבון מסוגל לקשור GTP ולהשתתף במסלול הולכת האותות בתא. ללא בקרה על פעילות החלבון HRAS הוא משתתף במסלול הולכת אותות בתא באופן תמידי ומביא לביטוי קבוע של גנים הקשורים לחלוקת התא. כתוצאה מכך עלול להופיע ביטוי של גידול סרטני באורגניזם. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''תסמונת קוסטלו''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> תסמונת קוסטלו נגרמת כתוצאה מאחת מחמש מוטציות דומיננטיות אוטוזומליות שונות בגן HRAS הממוקם על כרומוזום 11. הווראציה הנפוצה ביותר, הקיימת בכ- 80% מהחולים, היא החלפה של חומצה אמינית גליצן בעמדה 12 בחומצה אמינית סרין. מוטציות בגן זה גורמות לייצור של חלבון HRAS לא תקין. החלבון המוטנטי אינו מעורר גדילת תאים בתגובה לאותות מסוימים מחוץ לתא, אלא פעיל <br /> באופן מתמשך ומשפיע על ביטוי גנים הקשורים לגדילה התמיינות וחלוקה של התאים בצורה בלתי מבוקרת, דבר העלול לעורר גידולים שפירים וגם סרטניים בגוף.<br /> [https://www.youtube.com/watch?v=mwXJbbJfmlM הסרטון הבא] מציג כיצד מתבטאת מוטציה בגן HRAS באדם. <br /> התסמונת משפיעה על מערכות מרובות בגוף, ובעלת תסמינים רבים. ביניהם, עיכובי גדילה לאחר הלידה, נמיכות קומה, עור רופף נוסף בצוואר, באצבעות, בכפות הידיים והרגליים, גידולים לא סרטניים (פפילומה) סביב הפנים ופי הטבעת, עיכוב התפתחותי, נכות שכלית, ומראה פנים אופייני.<br /> &lt;br&gt;<br /> [https://www.youtube.com/watch?v=mwXJbbJfmlM הסרטון הבא]<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/Pospat/1'&gt;עמדות שעוברות פוספורילציה&lt;/scene&gt;<br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/Mag/1'&gt;ועמדות לקשירת יון מגנזיום&lt;/scene&gt;<br /> <br /> חדש:<br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;scene name='84/846756/2/1'&gt;מבנה שניוני &lt;/scene&gt;<br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/3/1'&gt;עמדות קושרות יון מגנזיום&lt;/scene&gt;<br /> == References ==<br /> &lt;ref&gt;PMID:22584058&lt;/ref&gt; <br /> <br /> &lt;references/&gt;</div>

Reut Alon https://proteopedia.org/index.php?title=H_RAS_protein_(hebrew)&diff=3264639 2020-07-14T14:45:31Z

<p>Reut Alon: </p> <hr /> <div> &lt;center&gt;'''<br /> == '''HRAS''' ==<br /> '''&lt;/center&gt;<br /> &lt;StructureSection load='4EFL' size='340' side='right' caption='Caption for this structure'&gt;<br /> <br /> .החלבון כפי שגובש, הוא בעל 171 חומצות אמינו חלקו הסופי של החלבון לא גובש מכיוון שאזור זה מאופיין בשונות רבה.<br /> &lt;br&gt; <br /> PHOSPHOAMINOPHOSPHONIC ACID-GUANYLATE ESTER-בסצנה מימין מוצג החלבון כשהוא באינטרקציה עם ליגנד <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''מבוא''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון HRAS בעל תפקיד חשוב במסלול הולכת אותות בתא. תהליך ביטוי גנים בתא מבוקר על מנת לבטא גנים הנחוצים לתא בזמן ספציפי ובפעילות מסוימת. תהליך הבקרה מתרחש באמצעות פקטורים שונים המפעילים או מעכבים ביטוי גנים. הפעלת פקטורים אלו נעשית בשרשרת הולכת אותות אשר מתחילה בין היתר עם קשירה של ליגנד המגיע מחוץ לתא לקולטן מסוג G. קשירת הליגנד לקולטן משפיעה על מבנה הקולטן ועל תפקודו ומאפשרת לו לזרחן פקטורים שונים אשר במסלול הולכת אותות מפעילים פקטורי שעתוק הנכנסים לגרעין ומשפיעים על ביטוי גנים. &lt;br&gt; החלבון HRAS משתייך למשפחת חלבוני G שהם בעלי תפקיד של GTPases, המבצעים הידרוליזה- פירוק של מולקולת GTP (Guanosine triphosphate) בעל 3 קבוצות פוספט למולקולת GDP (Guanosine diphosphate) בעלת 2 מולקולות פוספט. החלבון ראס מופעל בעקבות סיגנל המגיע לתא, בעקבותיו הוא מפעיל מספר מסלולי הולכת אותות בתא אשר בסופו של דבר גורמים לשעתוק גנים הקשורים בוויסות תהליכי גדילת תאים. &lt;br&gt;<br /> התמונה הבאה ממחישה חלק ממסלול הולכת האותות המפעיל את החלבון HRAS<br /> &lt;br&gt;<br /> [[Image:RAS_מסלול_הולכת_אותות_המפעיל_את.png]]<br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''היסטוריה''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון HRAS משתייך למשפחת חלבוני RAS, שמה של משפחת חלבונים זו רומז לאופן גילוי החלבונים. בשנות השישים התגלו נגיפים מחוללי סרטן שגרמו לסרקומות- גידולים ברקמות חיבור בחולדות. חלבונים אלו נקראו Sarcoma virus Rat. שני האונקוגנים – גנים מחוללי סרטן, הראשונים שזוהו נקראו KRAS, ו HRAS, על שם החוקרים שגילו אותם Harvey&amp; Kirsten. גן ras נוסף התגלה לאחר כ 20 שנה ונקרא NRAS כיון שהתגלה בתאים שנלקחו מגידול נוירובלסטומה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''מבנה החלבון''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/Amino_acids/1'&gt; החלבון שגובש מורכב מ-171 חומצות אמינו&lt;/scene&gt;. המוצגות כאן כל אחת בצבע אחר. רצף חומצות האמינו יוצרות &lt;scene name='84/846756/2/1'&gt;מבנה שניוני &lt;/scene&gt; המכיל 6 משטחי β ו 5 סלילי α. בסצנה משטחי β בחלבון מוצגים בצהוב וסלילי α מוצגים בורוד. בחלבון ישנן &lt;scene name='84/846756/Pospat/1'&gt;16 אזורים שעוברים פוספורילציה&lt;/scene&gt;. <br /> [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%99%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%9F .הפוספורילציה] מתבצעת על חומצות אמינו מסוג סרין, תריאונין וטירוזין היכולות לקבל קבוצת זרחה <br /> &lt;scene name='84/846756/Mag/1'&gt; בחלבון קיימות 8 עמדות בעלות תפקיד בקשירת יון מגנזיום &lt;/scene&gt;. יון המגנזיום מוצג בסצנה ככדור ירוק. <br /> לעמדות אלו יש תפקיד בהידרוליזה של GTP. <br /> החלבון קשור בקצה C שלו לממברנת התא, כך שליגנד המגיע מהסביבה החוץ תאית יכול להיקשר אל החלבון. חלקו האחר של החלבון נמצא בציטופלסמה ומשפיע על גורמים שונים האחראיים במסלול הולכת אותות, על ביטוי גנים הקשורים בחלוקת התא.<br /> &lt;br&gt;<br /> [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%99%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%9F פוספורילציה]<br /> &lt;br&gt;<br /> ישן <br /> &lt;scene name='84/846756/Amino_acids/1'&gt;החלבון מורכב מ- 189 חומצות אמינו&lt;/scene&gt;, היוצרות &lt;scene name='84/846756/Scondary_structure/1'&gt;מבנה שניוני&lt;/scene&gt; המכיל 6 משטחי β ו5 סלילי α. בחלבון ישנן &lt;scene name='84/846756/Pospat/1'&gt;עמדות שעוברות פוספורילציה&lt;/scene&gt; &lt;scene name='84/846756/Mag/1'&gt;ועמדות לקשירת יון מגנזיום&lt;/scene&gt;. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''פעילות החלבון''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> <br /> HRAS מתפקד &quot;כמתג איתות&quot; בתוך התא, הוא מצוי במצב &quot;מופעל&quot; או &quot;כבוי&quot;. בסרטון הבא ניתן לראות את החלבון HRAS במצב &quot;כבוי&quot; &quot;ומופעל&quot;. במצב כבוי החלבון HRAS קשור ל GDP ואילו במצב &quot;מופעל&quot; הוא קושר GTP . HRAS הוא חלבון &quot;טראנס ממברנאלי&quot;, חלקו נמצא מחוץ לממברנה ומשמש כרצפטור אליו נקשר ליגנד. עם קשירת הליגנד HRAS עובר שינוי קונפורמציה- שינוי מבנה של החלק התוך תאי המשפיע על שינוי בתפקוד החלבון, וכעת החלבון מסוגל לקשור GTP ולהשתתף במסלול הולכת האותות בתא. כאשר החלבון קושר GTP הוא מגייס חלבונים נוספים ומזרחן אותם והם מזרחנים ומפעילים פקטורי שעתוק המשפיעים על ביטוי גנים הקשורים לתהליכי גדילה והתמיינות של התא. <br /> ישנם כמה חלבונים המשתתפים בתהליך האקטיבציה ודה-אקטיבציה של HRAS.&lt;br&gt;[https://www.youtube.com/watch?v=RqdlfZP26BI הסרטון הבא ממחיש את התהליך]. <br /> <br /> חלבוני GAP -(GTPase activating protein) מזרזים את הדה-אקטיבציה של HRAS, באמצעות זירוז שחרור קבוצת הזרחה הנוספת שבמולקולת GTP, כך ש HRAS נותר קשור ל GDP. לעומת חלבוני GAP, חלבוני GEF-( guanine nucleotide exchange factor) מאקטבים את HRAS. תהליך קשירת GTP במקום GDP בחלבון HRAS מזורז על ידי חלבוני GEF אשר מזרזים את שחרור מולקולת ה GDP מHRAS ומאפשרים קשירה מחדש של מולקולת GTP.<br /> <br /> <br /> <br /> [[Image:RAS.jpg|thumb|300px|left| &lt;ref&gt;PMID:31213978&lt;/ref&gt; GAP\GEF מווסתת באמצעות הפקטורים HRAS בחלבון GDP או GTP קשירת <br /> ]] <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''כאונקוגן HRAS פעילות''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> HRAS הוא אחד [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%92%D7%9F האונקוגנים]<br /> הבולטים ביותר במחלות סרטן אנושיות. מוטציות מסוימות בגן HRAS גורמות לפעילות תמידית של חלבוני HRAS ומביאות לביטוי יתר של מסלולי הולכת אותות בתא, המשפיעים על ביטוי גנים הקשורים בגדילה ובהתחלקות של התא. כתוצאה מכך מוטציות אלו עלולות לגרום למחלת הסרטן.<br /> &lt;br&gt; שתי המוטציות האונקוגניות הנפוצות ביותר ב HRAS הן מוטציות בחומצה אמינית גליצין, בעמדה 12 וחומצה אמינית גלוטמין, בעמדה 61. מוטציות אלו מעכבות במידה ניכרת את פעילות האנזים GTP ase דבר הגורם לחלבון להישאר במצב פעיל (&quot;on&quot;) -שהוא קשור ל GTP באופן קבוע. במצב פעיל HRAS משתתף במסלול הולכת אותות בתא, אשר בסופם באים לידי ביטוי גנים הקשורים לחלוקת התא ולהישרדותו. &lt;br&gt; HRAS הוא חלבון &quot;טראנס ממברנאלי&quot;, חלקו נמצא מחוץ לממברנה ומשמש כרצפטור הקושר ליגנד. עם קשירת הליגנד, HRAS עובר שינוי קונפורמציה- שינוי מבנה המשפיע על שינוי בתפקוד החלבון, וכעת החלבון מסוגל לקשור GTP ולהשתתף במסלול הולכת האותות בתא. ללא בקרה על פעילות החלבון HRAS הוא משתתף במסלול הולכת אותות בתא באופן תמידי ומביא לביטוי קבוע של גנים הקשורים לחלוקת התא. כתוצאה מכך עלול להופיע ביטוי של גידול סרטני באורגניזם. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''תסמונת קוסטלו''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> תסמונת קוסטלו נגרמת כתוצאה מאחת מחמש מוטציות דומיננטיות אוטוזומליות שונות בגן HRAS הממוקם על כרומוזום 11. הווראציה הנפוצה ביותר, הקיימת בכ- 80% מהחולים, היא החלפה של חומצה אמינית גליצן בעמדה 12 בחומצה אמינית סרין. מוטציות בגן זה גורמות לייצור של חלבון HRAS לא תקין. החלבון המוטנטי אינו מעורר גדילת תאים בתגובה לאותות מסוימים מחוץ לתא, אלא פעיל <br /> באופן מתמשך ומשפיע על ביטוי גנים הקשורים לגדילה התמיינות וחלוקה של התאים בצורה בלתי מבוקרת, דבר העלול לעורר גידולים שפירים וגם סרטניים בגוף.<br /> [https://www.youtube.com/watch?v=mwXJbbJfmlM הסרטון הבא] מציג כיצד מתבטאת מוטציה בגן HRAS באדם. <br /> התסמונת משפיעה על מערכות מרובות בגוף, ובעלת תסמינים רבים. ביניהם, עיכובי גדילה לאחר הלידה, נמיכות קומה, עור רופף נוסף בצוואר, באצבעות, בכפות הידיים והרגליים, גידולים לא סרטניים (פפילומה) סביב הפנים ופי הטבעת, עיכוב התפתחותי, נכות שכלית, ומראה פנים אופייני.<br /> &lt;br&gt;<br /> [https://www.youtube.com/watch?v=mwXJbbJfmlM הסרטון הבא]<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/Pospat/1'&gt;עמדות שעוברות פוספורילציה&lt;/scene&gt;<br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/Mag/1'&gt;ועמדות לקשירת יון מגנזיום&lt;/scene&gt;<br /> <br /> חדש:<br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;scene name='84/846756/2/1'&gt;מבנה שניוני &lt;/scene&gt;<br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/3/1'&gt;עמדות קושרות יון מגנזיום&lt;/scene&gt;<br /> == References ==<br /> &lt;ref&gt;PMID:22584058&lt;/ref&gt; <br /> <br /> &lt;references/&gt;</div>

Reut Alon https://proteopedia.org/index.php?title=H_RAS_protein_(hebrew)&diff=3264638 2020-07-14T14:44:28Z

<p>Reut Alon: </p> <hr /> <div> &lt;center&gt;'''<br /> == '''HRAS''' ==<br /> '''&lt;/center&gt;<br /> &lt;StructureSection load='4EFL' size='340' side='right' caption='Caption for this structure'&gt;<br /> <br /> .החלבון כפי שגובש, הוא בעל 171 חומצות אמינו חלקו הסופי של החלבון לא גובש מכיוון שאזור זה מאופיין בשונות רבה.<br /> &lt;br&gt; <br /> PHOSPHOAMINOPHOSPHONIC ACID-GUANYLATE ESTER-בסצנה משמאל מוצג החלבון כשהוא באינטרקציה עם ליגנד <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''מבוא''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון HRAS בעל תפקיד חשוב במסלול הולכת אותות בתא. תהליך ביטוי גנים בתא מבוקר על מנת לבטא גנים הנחוצים לתא בזמן ספציפי ובפעילות מסוימת. תהליך הבקרה מתרחש באמצעות פקטורים שונים המפעילים או מעכבים ביטוי גנים. הפעלת פקטורים אלו נעשית בשרשרת הולכת אותות אשר מתחילה בין היתר עם קשירה של ליגנד המגיע מחוץ לתא לקולטן מסוג G. קשירת הליגנד לקולטן משפיעה על מבנה הקולטן ועל תפקודו ומאפשרת לו לזרחן פקטורים שונים אשר במסלול הולכת אותות מפעילים פקטורי שעתוק הנכנסים לגרעין ומשפיעים על ביטוי גנים. &lt;br&gt; החלבון HRAS משתייך למשפחת חלבוני G שהם בעלי תפקיד של GTPases, המבצעים הידרוליזה- פירוק של מולקולת GTP (Guanosine triphosphate) בעל 3 קבוצות פוספט למולקולת GDP (Guanosine diphosphate) בעלת 2 מולקולות פוספט. החלבון ראס מופעל בעקבות סיגנל המגיע לתא, בעקבותיו הוא מפעיל מספר מסלולי הולכת אותות בתא אשר בסופו של דבר גורמים לשעתוק גנים הקשורים בוויסות תהליכי גדילת תאים. &lt;br&gt;<br /> התמונה הבאה ממחישה חלק ממסלול הולכת האותות המפעיל את החלבון HRAS<br /> &lt;br&gt;<br /> [[Image:RAS_מסלול_הולכת_אותות_המפעיל_את.png]]<br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''היסטוריה''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון HRAS משתייך למשפחת חלבוני RAS, שמה של משפחת חלבונים זו רומז לאופן גילוי החלבונים. בשנות השישים התגלו נגיפים מחוללי סרטן שגרמו לסרקומות- גידולים ברקמות חיבור בחולדות. חלבונים אלו נקראו Sarcoma virus Rat. שני האונקוגנים – גנים מחוללי סרטן, הראשונים שזוהו נקראו KRAS, ו HRAS, על שם החוקרים שגילו אותם Harvey&amp; Kirsten. גן ras נוסף התגלה לאחר כ 20 שנה ונקרא NRAS כיון שהתגלה בתאים שנלקחו מגידול נוירובלסטומה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''מבנה החלבון''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/Amino_acids/1'&gt; החלבון שגובש מורכב מ-171 חומצות אמינו&lt;/scene&gt;. המוצגות כאן כל אחת בצבע אחר. רצף חומצות האמינו יוצרות &lt;scene name='84/846756/2/1'&gt;מבנה שניוני &lt;/scene&gt; המכיל 6 משטחי β ו 5 סלילי α. בסצנה משטחי β בחלבון מוצגים בצהוב וסלילי α מוצגים בורוד. בחלבון ישנן &lt;scene name='84/846756/Pospat/1'&gt;16 אזורים שעוברים פוספורילציה&lt;/scene&gt;. <br /> [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%99%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%9F .הפוספורילציה] מתבצעת על חומצות אמינו מסוג סרין, תריאונין וטירוזין היכולות לקבל קבוצת זרחה <br /> &lt;scene name='84/846756/Mag/1'&gt; בחלבון קיימות 8 עמדות בעלות תפקיד בקשירת יון מגנזיום &lt;/scene&gt;. יון המגנזיום מוצג בסצנה ככדור ירוק. <br /> לעמדות אלו יש תפקיד בהידרוליזה של GTP. <br /> החלבון קשור בקצה C שלו לממברנת התא, כך שליגנד המגיע מהסביבה החוץ תאית יכול להיקשר אל החלבון. חלקו האחר של החלבון נמצא בציטופלסמה ומשפיע על גורמים שונים האחראיים במסלול הולכת אותות, על ביטוי גנים הקשורים בחלוקת התא.<br /> &lt;br&gt;<br /> [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%99%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%9F פוספורילציה]<br /> &lt;br&gt;<br /> ישן <br /> &lt;scene name='84/846756/Amino_acids/1'&gt;החלבון מורכב מ- 189 חומצות אמינו&lt;/scene&gt;, היוצרות &lt;scene name='84/846756/Scondary_structure/1'&gt;מבנה שניוני&lt;/scene&gt; המכיל 6 משטחי β ו5 סלילי α. בחלבון ישנן &lt;scene name='84/846756/Pospat/1'&gt;עמדות שעוברות פוספורילציה&lt;/scene&gt; &lt;scene name='84/846756/Mag/1'&gt;ועמדות לקשירת יון מגנזיום&lt;/scene&gt;. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''פעילות החלבון''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> <br /> HRAS מתפקד &quot;כמתג איתות&quot; בתוך התא, הוא מצוי במצב &quot;מופעל&quot; או &quot;כבוי&quot;. בסרטון הבא ניתן לראות את החלבון HRAS במצב &quot;כבוי&quot; &quot;ומופעל&quot;. במצב כבוי החלבון HRAS קשור ל GDP ואילו במצב &quot;מופעל&quot; הוא קושר GTP . HRAS הוא חלבון &quot;טראנס ממברנאלי&quot;, חלקו נמצא מחוץ לממברנה ומשמש כרצפטור אליו נקשר ליגנד. עם קשירת הליגנד HRAS עובר שינוי קונפורמציה- שינוי מבנה של החלק התוך תאי המשפיע על שינוי בתפקוד החלבון, וכעת החלבון מסוגל לקשור GTP ולהשתתף במסלול הולכת האותות בתא. כאשר החלבון קושר GTP הוא מגייס חלבונים נוספים ומזרחן אותם והם מזרחנים ומפעילים פקטורי שעתוק המשפיעים על ביטוי גנים הקשורים לתהליכי גדילה והתמיינות של התא. <br /> ישנם כמה חלבונים המשתתפים בתהליך האקטיבציה ודה-אקטיבציה של HRAS.&lt;br&gt;[https://www.youtube.com/watch?v=RqdlfZP26BI הסרטון הבא ממחיש את התהליך]. <br /> <br /> חלבוני GAP -(GTPase activating protein) מזרזים את הדה-אקטיבציה של HRAS, באמצעות זירוז שחרור קבוצת הזרחה הנוספת שבמולקולת GTP, כך ש HRAS נותר קשור ל GDP. לעומת חלבוני GAP, חלבוני GEF-( guanine nucleotide exchange factor) מאקטבים את HRAS. תהליך קשירת GTP במקום GDP בחלבון HRAS מזורז על ידי חלבוני GEF אשר מזרזים את שחרור מולקולת ה GDP מHRAS ומאפשרים קשירה מחדש של מולקולת GTP.<br /> <br /> <br /> <br /> [[Image:RAS.jpg|thumb|300px|left| &lt;ref&gt;PMID:31213978&lt;/ref&gt; GAP\GEF מווסתת באמצעות הפקטורים HRAS בחלבון GDP או GTP קשירת <br /> ]] <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''כאונקוגן HRAS פעילות''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> HRAS הוא אחד [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%92%D7%9F האונקוגנים]<br /> הבולטים ביותר במחלות סרטן אנושיות. מוטציות מסוימות בגן HRAS גורמות לפעילות תמידית של חלבוני HRAS ומביאות לביטוי יתר של מסלולי הולכת אותות בתא, המשפיעים על ביטוי גנים הקשורים בגדילה ובהתחלקות של התא. כתוצאה מכך מוטציות אלו עלולות לגרום למחלת הסרטן.<br /> &lt;br&gt; שתי המוטציות האונקוגניות הנפוצות ביותר ב HRAS הן מוטציות בחומצה אמינית גליצין, בעמדה 12 וחומצה אמינית גלוטמין, בעמדה 61. מוטציות אלו מעכבות במידה ניכרת את פעילות האנזים GTP ase דבר הגורם לחלבון להישאר במצב פעיל (&quot;on&quot;) -שהוא קשור ל GTP באופן קבוע. במצב פעיל HRAS משתתף במסלול הולכת אותות בתא, אשר בסופם באים לידי ביטוי גנים הקשורים לחלוקת התא ולהישרדותו. &lt;br&gt; HRAS הוא חלבון &quot;טראנס ממברנאלי&quot;, חלקו נמצא מחוץ לממברנה ומשמש כרצפטור הקושר ליגנד. עם קשירת הליגנד, HRAS עובר שינוי קונפורמציה- שינוי מבנה המשפיע על שינוי בתפקוד החלבון, וכעת החלבון מסוגל לקשור GTP ולהשתתף במסלול הולכת האותות בתא. ללא בקרה על פעילות החלבון HRAS הוא משתתף במסלול הולכת אותות בתא באופן תמידי ומביא לביטוי קבוע של גנים הקשורים לחלוקת התא. כתוצאה מכך עלול להופיע ביטוי של גידול סרטני באורגניזם. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''תסמונת קוסטלו''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> תסמונת קוסטלו נגרמת כתוצאה מאחת מחמש מוטציות דומיננטיות אוטוזומליות שונות בגן HRAS הממוקם על כרומוזום 11. הווראציה הנפוצה ביותר, הקיימת בכ- 80% מהחולים, היא החלפה של חומצה אמינית גליצן בעמדה 12 בחומצה אמינית סרין. מוטציות בגן זה גורמות לייצור של חלבון HRAS לא תקין. החלבון המוטנטי אינו מעורר גדילת תאים בתגובה לאותות מסוימים מחוץ לתא, אלא פעיל <br /> באופן מתמשך ומשפיע על ביטוי גנים הקשורים לגדילה התמיינות וחלוקה של התאים בצורה בלתי מבוקרת, דבר העלול לעורר גידולים שפירים וגם סרטניים בגוף.<br /> [https://www.youtube.com/watch?v=mwXJbbJfmlM הסרטון הבא] מציג כיצד מתבטאת מוטציה בגן HRAS באדם. <br /> התסמונת משפיעה על מערכות מרובות בגוף, ובעלת תסמינים רבים. ביניהם, עיכובי גדילה לאחר הלידה, נמיכות קומה, עור רופף נוסף בצוואר, באצבעות, בכפות הידיים והרגליים, גידולים לא סרטניים (פפילומה) סביב הפנים ופי הטבעת, עיכוב התפתחותי, נכות שכלית, ומראה פנים אופייני.<br /> &lt;br&gt;<br /> [https://www.youtube.com/watch?v=mwXJbbJfmlM הסרטון הבא]<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/Pospat/1'&gt;עמדות שעוברות פוספורילציה&lt;/scene&gt;<br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/Mag/1'&gt;ועמדות לקשירת יון מגנזיום&lt;/scene&gt;<br /> <br /> חדש:<br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;scene name='84/846756/2/1'&gt;מבנה שניוני &lt;/scene&gt;<br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/3/1'&gt;עמדות קושרות יון מגנזיום&lt;/scene&gt;<br /> == References ==<br /> &lt;ref&gt;PMID:22584058&lt;/ref&gt; <br /> <br /> &lt;references/&gt;</div>

Reut Alon https://proteopedia.org/index.php?title=H_RAS_protein_(hebrew)&diff=3264457 2020-07-13T19:45:48Z

<p>Reut Alon: </p> <hr /> <div> &lt;center&gt;'''<br /> == '''H-RAS''' ==<br /> '''&lt;/center&gt;<br /> &lt;StructureSection load='4EFL' size='340' side='right' caption='Caption for this structure'&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''מבוא''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון HRAS בעל תפקיד חשוב במסלול הולכת אותות בתא. תהליך ביטוי גנים בתא מבוקר על מנת לבטא גנים הנחוצים לתא בזמן ספציפי ובפעילות מסוימת. תהליך הבקרה מתרחש באמצעות פקטורים שונים המפעילים או מעכבים ביטוי גנים. הפעלת פקטורים אלו נעשית בשרשרת הולכת אותות אשר מתחילה בין היתר עם קשירה של ליגנד המגיע מחוץ לתא לקולטן מסוג G. קשירת הליגנד לקולטן משפיעה על מבנה הקולטן ועל תפקודו ומאפשרת לו לזרחן פקטורים שונים אשר במסלול הולכת אותות מפעילים פקטורי שעתוק הנכנסים לגרעין ומשפיעים על ביטוי גנים. &lt;br&gt; החלבון HRAS משתייך למשפחת חלבוני G שהם בעלי תפקיד של GTPases, המבצעים הידרוליזה- פירוק של מולקולת GTP (Guanosine triphosphate) בעל 3 קבוצות פוספט למולקולת GDP (Guanosine diphosphate) בעלת 2 מולקולות פוספט. החלבון ראס מופעל בעקבות סיגנל המגיע לתא, בעקבותיו הוא מפעיל מספר מסלולי הולכת אותות בתא אשר בסופו של דבר גורמים לשעתוק גנים הקשורים בוויסות תהליכי גדילת תאים. &lt;br&gt;<br /> התמונה הבאה ממחישה חלק ממסלול הולכת האותות המפעיל את החלבון HRAS<br /> &lt;br&gt;<br /> [[Image:RAS מסלול הולכת אותות המפעיל את.jpg]]<br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''היסטוריה''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון HRAS משתייך למשפחת חלבוני RAS, שמה של משפחת חלבונים זו רומז לאופן גילוי החלבונים. בשנות השישים התגלו נגיפים מחוללי סרטן שגרמו לסרקומות- גידולים ברקמות חיבור בחולדות. חלבונים אלו נקראו Sarcoma virus Rat. שני האונקוגנים – גנים מחוללי סרטן, הראשונים שזוהו נקראו KRAS, ו HRAS, על שם החוקרים שגילו אותם Harvey&amp; Kirsten. גן ras נוסף התגלה לאחר כ 20 שנה ונקרא NRAS כיון שהתגלה בתאים שנלקחו מגידול נוירובלסטומה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''מבנה החלבון''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/Amino_acids/1'&gt; החלבון שגובש מורכב מ-171 חומצות אמינו&lt;/scene&gt;. המוצגות כאן כל אחת בצבע אחר. רצף חומצות האמינו יוצרות &lt;scene name='84/846756/Scondary_structure/1'&gt;מבנה שניוני&lt;/scene&gt; המכיל 6 משטחי β ו 5 סלילי α. בסצנה משטחי β בחלבון מוצגים בצהוב וסלילי α מוצגים בורוד. בחלבון ישנן &lt;scene name='84/846756/Pospat/1'&gt;עמדות שעוברות פוספורילציה.&lt;/scene&gt; בעמדות אלו נמצאות חומצות אמינו מסוג סרין, תריאונין וטירוזין היכולות לקבל קבוצת זרחה &lt;scene name='84/846756/Mag/1'&gt; ו- 8 עמדות לקשירת יון מגנזיום.&lt;/scene&gt; יון המגנזיום מוצג בסצנה ככדור ירוק. <br /> לעמדות אלו יש תפקיד בהידרוליזה של GTP. <br /> החלבון קשור בקצה C שלו לממברנת התא, כך שליגנד המגיע מהסביבה החוץ תאית יכול להיקשר אל החלבון. חלקו האחר של החלבון נמצא בציטופלסמה ומשפיע על גורמים שונים האחראיים במסלול הולכת אותות, על ביטוי גנים הקשורים בחלוקת התא.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> ישן <br /> &lt;scene name='84/846756/Amino_acids/1'&gt;החלבון מורכב מ- 189 חומצות אמינו&lt;/scene&gt;, היוצרות &lt;scene name='84/846756/Scondary_structure/1'&gt;מבנה שניוני&lt;/scene&gt; המכיל 6 משטחי β ו5 סלילי α. בחלבון ישנן &lt;scene name='84/846756/Pospat/1'&gt;עמדות שעוברות פוספורילציה&lt;/scene&gt; &lt;scene name='84/846756/Mag/1'&gt;ועמדות לקשירת יון מגנזיום&lt;/scene&gt;. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''פעילות החלבון''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> <br /> HRAS מתפקד &quot;כמתג איתות&quot; בתוך התא, הוא מצוי במצב &quot;מופעל&quot; או &quot;כבוי&quot;. בסרטון הבא ניתן לראות את החלבון HRAS במצב &quot;כבוי&quot; &quot;ומופעל&quot;. במצב כבוי החלבון HRAS קשור ל GDP ואילו במצב &quot;מופעל&quot; הוא קושר GTP . Ras הוא חלבון &quot;טראנס ממברנאלי&quot;, חלקו נמצא מחוץ לממברנה ומשמש כרצפטור אליו נקשר ליגנד. עם קשירת הליגנד Ras עובר שינוי קונפורמציה- שינוי מבנה המשפיע על שינוי בתפקוד החלבון, וכעת החלבון מסוגל לקשור GTP ולהשתתף במסלול הולכת האותות בתא. כאשר החלבון קושר GTP הוא מגייס חלבונים נוספים ומזרחן אותם והם מזרחנים ומפעילים פקטורי שעתוק המשפיעים על ביטוי גנים הקשורים לתהליכי גדילה והתמיינות של התא. <br /> ישנם כמה חלבונים המשתתפים בתהליך האקטיבציה ודה-אקטיבציה של HRAS.&lt;br&gt;[https://www.youtube.com/watch?v=RqdlfZP26BI הסרטון הבא ממחיש את התהליך]. <br /> <br /> חלבוני GAP -(GTPase activating protein) מזרזים את הדה-אקטיבציה של HRAS, באמצעות זירוז שחרור קבוצת הזרחה הנוספת שבמולקולת GTP, כך ש HRAS נותר קשור ל GDP. לעומת חלבוני GAP, חלבוני GEF-( guanine nucleotide exchange factor) מאקטבים את HRAS. תהליך קשירת GTP במקום GDP בחלבון HRAS מזורז על ידי חלבוני GEF אשר מזרזים את שחרור מולקולת ה GDP מHRAS ומאפשרים קשירה מחדש של מולקולת GTP.<br /> <br /> <br /> <br /> [[Image:RAS.jpg|thumb|300px|left| &lt;ref&gt;PMID:31213978&lt;/ref&gt; GAP\GEF מווסתת באמצעות הפקטורים RAS בחלבון GDP או GTP קשירת <br /> ]] <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''כאונקוגן RAS פעילות''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> Ras הוא אחד [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%92%D7%9F האונקוגנים]<br /> הבולטים ביותר במחלות סרטן אנושיות. מוטציות מסוימות בגן Ras גורמות לפעילות תמידית של חלבוני Ras ומביאות לביטוי יתר של מסלולי הולכת אותות בתא, המשפיעים על ביטוי גנים הקשורים בגדילה ובהתחלקות של התא. כתוצאה מכך מוטציות אלו עלולות לגרום למחלת הסרטן.<br /> &lt;br&gt; שתי המוטציות האונקוגניות הנפוצות ביותר ב RAS הן מוטציות בחומצה אמינית גליצין, בעמדה 12 וחומצה אמינית גלוטמין, בעמדה 61. מוטציות אלו מעכבות במידה ניכרת את פעילות האנזים GTP ase דבר הגורם לחלבון להישאר במצב פעיל (&quot;on&quot;) שהוא קשור ל GTP באופן קבוע. במצב פעיל RAS משתתף במסלול הולכת אותות בתא, אשר בסופם באים לידי ביטוי גנים הקשורים לחלוקת התא ולהישרדותו. &lt;br&gt; Ras הוא חלבון &quot;טראנס ממברנאלי&quot;, חלקו נמצא מחוץ לממברנה ומשמש כרצפטור הקושר ליגנד. עם קשירת הליגנד, Ras עובר שינוי קונפורמציה- שינוי מבנה המשפיע על שינוי בתפקוד החלבון, וכעת החלבון מסוגל לקשור GTP ולהשתתף במסלול הולכת האותות בתא. ללא בקרה על פעילות החלבון RAS הוא משתתף במסלול הולכת אותות בתא באופן תמידי ומביא לביטוי קבוע של גנים הקשורים לחלוקת התא. כתוצאה מכך עלול להופיע ביטוי של גידול סרטני באורגניזם. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''תסמונת קוסטלו''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> <br /> [https://www.youtube.com/watch?v=mwXJbbJfmlM תסמונת קוסטלו]<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/Pospat/1'&gt;עמדות שעוברות פוספורילציה&lt;/scene&gt;<br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/Mag/1'&gt;ועמדות לקשירת יון מגנזיום&lt;/scene&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> == References ==<br /> &lt;ref&gt;PMID:22584058&lt;/ref&gt; <br /> <br /> &lt;references/&gt;</div>

Reut Alon https://proteopedia.org/index.php?title=H_RAS_protein_(hebrew)&diff=3264455 2020-07-13T19:44:05Z

<p>Reut Alon: </p> <hr /> <div> &lt;center&gt;'''<br /> == '''H-RAS''' ==<br /> '''&lt;/center&gt;<br /> &lt;StructureSection load='4EFL' size='340' side='right' caption='Caption for this structure'&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''מבוא''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון HRAS בעל תפקיד חשוב במסלול הולכת אותות בתא. תהליך ביטוי גנים בתא מבוקר על מנת לבטא גנים הנחוצים לתא בזמן ספציפי ובפעילות מסוימת. תהליך הבקרה מתרחש באמצעות פקטורים שונים המפעילים או מעכבים ביטוי גנים. הפעלת פקטורים אלו נעשית בשרשרת הולכת אותות אשר מתחילה בין היתר עם קשירה של ליגנד המגיע מחוץ לתא לקולטן מסוג G. קשירת הליגנד לקולטן משפיעה על מבנה הקולטן ועל תפקודו ומאפשרת לו לזרחן פקטורים שונים אשר במסלול הולכת אותות מפעילים פקטורי שעתוק הנכנסים לגרעין ומשפיעים על ביטוי גנים. &lt;br&gt; החלבון HRAS משתייך למשפחת חלבוני G שהם בעלי תפקיד של GTPases, המבצעים הידרוליזה- פירוק של מולקולת GTP (Guanosine triphosphate) בעל 3 קבוצות פוספט למולקולת GDP (Guanosine diphosphate) בעלת 2 מולקולות פוספט. החלבון ראס מופעל בעקבות סיגנל המגיע לתא, בעקבותיו הוא מפעיל מספר מסלולי הולכת אותות בתא אשר בסופו של דבר גורמים לשעתוק גנים הקשורים בוויסות תהליכי גדילת תאים. &lt;br&gt;<br /> התמונה הבאה ממחישה חלק ממסלול הולכת האותות המפעיל את החלבון HRAS<br /> &lt;br&gt;<br /> [[Image:RAS מסלול הולכת אותות המפעיל את.jpg]]<br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''היסטוריה''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון HRAS משתייך למשפחת חלבוני RAS, שמה של משפחת חלבונים זו רומז לאופן גילוי החלבונים. בשנות השישים התגלו נגיפים מחוללי סרטן שגרמו לסרקומות- גידולים ברקמות חיבור בחולדות. חלבונים אלו נקראו Sarcoma virus Rat. שני האונקוגנים – גנים מחוללי סרטן, הראשונים שזוהו נקראו KRAS, ו HRAS, על שם החוקרים שגילו אותם Harvey&amp; Kirsten. גן ras נוסף התגלה לאחר כ 20 שנה ונקרא NRAS כיון שהתגלה בתאים שנלקחו מגידול נוירובלסטומה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''מבנה החלבון''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/Amino_acids/1'&gt; החלבון שגובש מורכב מ-171 חומצות אמינו&lt;/scene&gt;. המוצגות כאן כל אחת בצבע אחר. רצף חומצות האמינו יוצרות &lt;scene name='84/846756/Scondary_structure/1'&gt;מבנה שניוני&lt;/scene&gt; המכיל 6 משטחי β ו 5 סלילי α. בסצנה משטחי β בחלבון מוצגים בצהוב וסלילי α מוצגים בורוד. בחלבון ישנן &lt;scene name='84/846756/Pospat/1'&gt;עמדות שעוברות פוספורילציה.&lt;/scene&gt; בעמדות אלו נמצאות חומצות אמינו מסוג סרין, תריאונין וטירוזין היכולות לקבל קבוצת זרחה &lt;scene name='84/846756/Mag/1'&gt; ו- 8 עמדות לקשירת יון מגנזיום.&lt;/scene&gt; יון המגנזיום מוצג בסצנה ככדור ירוק. <br /> לעמדות אלו יש תפקיד בהידרוליזה של GTP. <br /> החלבון קשור בקצה C שלו לממברנת התא, כך שליגנד המגיע מהסביבה החוץ תאית יכול להיקשר אל החלבון. חלקו האחר של החלבון נמצא בציטופלסמה ומשפיע על גורמים שונים האחראיים במסלול הולכת אותות, על ביטוי גנים הקשורים בחלוקת התא.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> ישן <br /> &lt;scene name='84/846756/Amino_acids/1'&gt;החלבון מורכב מ- 189 חומצות אמינו&lt;/scene&gt;, היוצרות &lt;scene name='84/846756/Scondary_structure/1'&gt;מבנה שניוני&lt;/scene&gt; המכיל 6 משטחי β ו5 סלילי α. בחלבון ישנן &lt;scene name='84/846756/Pospat/1'&gt;עמדות שעוברות פוספורילציה&lt;/scene&gt; &lt;scene name='84/846756/Mag/1'&gt;ועמדות לקשירת יון מגנזיום&lt;/scene&gt;. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''פעילות החלבון''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> <br /> HRAS מתפקד &quot;כמתג איתות&quot; בתוך התא, הוא מצוי במצב &quot;מופעל&quot; או &quot;כבוי&quot;. בסרטון הבא ניתן לראות את החלבון HRAS במצב &quot;כבוי&quot; &quot;ומופעל&quot;. במצב כבוי החלבון HRAS קשור ל GDP ואילו במצב &quot;מופעל&quot; הוא קושר GTP. Ras הוא חלבון &quot;טראנס ממברנאלי&quot;, חלקו נמצא מחוץ לממברנה ומשמש כרצפטור אליו נקשר ליגנד. עם קשירת הליגנד Ras עובר שינוי קונפורמציה- שינוי מבנה המשפיע על שינוי בתפקוד החלבון, וכעת החלבון מסוגל לקשור GTP ולהשתתף במסלול הולכת האותות בתא. כאשר החלבון קושר GTP הוא מגייס חלבונים נוספים ומזרחן אותם והם מזרחנים ומפעילים פקטורי שעתוק המשפיעים על ביטוי גנים הקשורים לתהליכי גדילה והתמיינות של התא. <br /> ישנם כמה חלבונים המשתתפים בתהליך האקטיבציה ודה-אקטיבציה של HRAS.&lt;br&gt;[https://www.youtube.com/watch?v=RqdlfZP26BI הסרטון הבא ממחיש את התהליך]. <br /> <br /> חלבוני GAP -(GTPase activating protein) מזרזים את הדה-אקטיבציה של HRAS, באמצעות זירוז שחרור קבוצת הזרחה הנוספת שבמולקולת GTP, כך ש HRAS נותר קשור ל .GDP לעומת חלבוני GAP, חלבוני GEF-( guanine nucleotide exchange factor) מאקטבים את HRAS. תהליך קשירת GTP במקום GDP בחלבון HRAS מזורז על ידי חלבוני GEF אשר מזרזים את שחרור מולקולת ה GDP מHRAS ומאפשרים קשירה מחדש של מולקולת GTP.<br /> <br /> <br /> <br /> [[Image:RAS.jpg|thumb|300px|left| &lt;ref&gt;PMID:31213978&lt;/ref&gt; GAP\GEF מווסתת באמצעות הפקטורים RAS בחלבון GDP או GTP קשירת <br /> ]] <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''כאונקוגן RAS פעילות''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> Ras הוא אחד [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%92%D7%9F האונקוגנים]<br /> הבולטים ביותר במחלות סרטן אנושיות. מוטציות מסוימות בגן Ras גורמות לפעילות תמידית של חלבוני Ras ומביאות לביטוי יתר של מסלולי הולכת אותות בתא, המשפיעים על ביטוי גנים הקשורים בגדילה ובהתחלקות של התא. כתוצאה מכך מוטציות אלו עלולות לגרום למחלת הסרטן.<br /> &lt;br&gt; שתי המוטציות האונקוגניות הנפוצות ביותר ב RAS הן מוטציות בחומצה אמינית גליצין, בעמדה 12 וחומצה אמינית גלוטמין, בעמדה 61. מוטציות אלו מעכבות במידה ניכרת את פעילות האנזים GTP ase דבר הגורם לחלבון להישאר במצב פעיל (&quot;on&quot;) שהוא קשור ל GTP באופן קבוע. במצב פעיל RAS משתתף במסלול הולכת אותות בתא, אשר בסופם באים לידי ביטוי גנים הקשורים לחלוקת התא ולהישרדותו. &lt;br&gt; Ras הוא חלבון &quot;טראנס ממברנאלי&quot;, חלקו נמצא מחוץ לממברנה ומשמש כרצפטור הקושר ליגנד. עם קשירת הליגנד, Ras עובר שינוי קונפורמציה- שינוי מבנה המשפיע על שינוי בתפקוד החלבון, וכעת החלבון מסוגל לקשור GTP ולהשתתף במסלול הולכת האותות בתא. ללא בקרה על פעילות החלבון RAS הוא משתתף במסלול הולכת אותות בתא באופן תמידי ומביא לביטוי קבוע של גנים הקשורים לחלוקת התא. כתוצאה מכך עלול להופיע ביטוי של גידול סרטני באורגניזם. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''תסמונת קוסטלו''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> <br /> [https://www.youtube.com/watch?v=mwXJbbJfmlM תסמונת קוסטלו]<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/Pospat/1'&gt;עמדות שעוברות פוספורילציה&lt;/scene&gt;<br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/Mag/1'&gt;ועמדות לקשירת יון מגנזיום&lt;/scene&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> == References ==<br /> &lt;ref&gt;PMID:22584058&lt;/ref&gt; <br /> <br /> &lt;references/&gt;</div>

Reut Alon https://proteopedia.org/index.php?title=H_RAS_protein_(hebrew)&diff=3264453 2020-07-13T19:40:19Z

<p>Reut Alon: </p> <hr /> <div> &lt;center&gt;'''<br /> == '''H-RAS''' ==<br /> '''&lt;/center&gt;<br /> &lt;StructureSection load='4EFL' size='340' side='right' caption='Caption for this structure'&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''מבוא''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון HRAS בעל תפקיד חשוב במסלול הולכת אותות בתא. תהליך ביטוי גנים בתא מבוקר על מנת לבטא גנים הנחוצים לתא בזמן ספציפי ובפעילות מסוימת. תהליך הבקרה מתרחש באמצעות פקטורים שונים המפעילים או מעכבים ביטוי גנים. הפעלת פקטורים אלו נעשית בשרשרת הולכת אותות אשר מתחילה בין היתר עם קשירה של ליגנד המגיע מחוץ לתא לקולטן מסוג G. קשירת הליגנד לקולטן משפיעה על מבנה הקולטן ועל תפקודו ומאפשרת לו לזרחן פקטורים שונים אשר במסלול הולכת אותות מפעילים פקטורי שעתוק הנכנסים לגרעין ומשפיעים על ביטוי גנים. &lt;br&gt; החלבון HRAS משתייך למשפחת חלבוני G שהם בעלי תפקיד של GTPases, המבצעים הידרוליזה- פירוק של מולקולת GTP (Guanosine triphosphate) בעל 3 קבוצות פוספט למולקולת GDP (Guanosine diphosphate) בעלת 2 מולקולות פוספט. החלבון ראס מופעל בעקבות סיגנל המגיע לתא, בעקבותיו הוא מפעיל מספר מסלולי הולכת אותות בתא אשר בסופו של דבר גורמים לשעתוק גנים הקשורים בוויסות תהליכי גדילת תאים. &lt;br&gt;<br /> התמונה הבאה ממחישה חלק ממסלול הולכת האותות המפעיל את החלבון HRAS<br /> &lt;br&gt;<br /> [[Image:RAS מסלול הולכת אותות המפעיל את.jpg]]<br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''היסטוריה''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון HRAS משתייך למשפחת חלבוני RAS, שמה של משפחת חלבונים זו רומז לאופן גילוי החלבונים. בשנות השישים התגלו נגיפים מחוללי סרטן שגרמו לסרקומות- גידולים ברקמות חיבור בחולדות. חלבונים אלו נקראו Sarcoma virus Rat. שני האונקוגנים – גנים מחוללי סרטן, הראשונים שזוהו נקראו KRAS, ו HRAS, על שם החוקרים שגילו אותם Harvey&amp; Kirsten. גן ras נוסף התגלה לאחר כ 20 שנה ונקרא NRAS כיון שהתגלה בתאים שנלקחו מגידול נוירובלסטומה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''מבנה החלבון''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/Amino_acids/1'&gt; החלבון שגובש מורכב מ-171 חומצות אמינו&lt;/scene&gt;. המוצגות כאן כל אחת בצבע אחר. רצף חומצות האמינו יוצרות &lt;scene name='84/846756/Scondary_structure/1'&gt;מבנה שניוני&lt;/scene&gt; המכיל 6 משטחי β ו 5 סלילי α. בסצנה משטחי β בחלבון מוצגים בצהוב וסלילי α מוצגים בורוד. בחלבון ישנן &lt;scene name='84/846756/Pospat/1'&gt;עמדות שעוברות פוספורילציה.&lt;/scene&gt; בעמדות אלו נמצאות חומצות אמינו מסוג סרין, תריאונין וטירוזין היכולות לקבל קבוצת זרחה &lt;scene name='84/846756/Mag/1'&gt; ו- 8 עמדות לקשירת יון מגנזיום.&lt;/scene&gt; יון המגנזיום מוצג בסצנה ככדור ירוק. <br /> לעמדות אלו יש תפקיד בהידרוליזה של GTP. <br /> החלבון קשור בקצה C שלו לממברנת התא, כך שליגנד המגיע מהסביבה החוץ תאית יכול להיקשר אל החלבון. חלקו האחר של החלבון נמצא בציטופלסמה ומשפיע על גורמים שונים האחראיים במסלול הולכת אותות, על ביטוי גנים הקשורים בחלוקת התא.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> ישן <br /> &lt;scene name='84/846756/Amino_acids/1'&gt;החלבון מורכב מ- 189 חומצות אמינו&lt;/scene&gt;, היוצרות &lt;scene name='84/846756/Scondary_structure/1'&gt;מבנה שניוני&lt;/scene&gt; המכיל 6 משטחי β ו5 סלילי α. בחלבון ישנן &lt;scene name='84/846756/Pospat/1'&gt;עמדות שעוברות פוספורילציה&lt;/scene&gt; &lt;scene name='84/846756/Mag/1'&gt;ועמדות לקשירת יון מגנזיום&lt;/scene&gt;. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''פעילות החלבון''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> <br /> HRAS מתפקד &quot;כמתג איתות&quot; בתוך התא, הוא מצוי במצב &quot;מופעל&quot; או &quot;כבוי&quot;. בסרטון הבא ניתן לראות את החלבון HRAS במצב &quot;כבוי&quot; &quot;ומופעל&quot;. במצב כבוי החלבון HRAS קשור ל GDP ואילו במצב &quot;מופעל&quot; הוא קושר GTP. Ras הוא חלבון &quot;טראנס ממברנאלי&quot;, חלקו נמצא מחוץ לממברנה ומשמש כרצפטור אליו נקשר ליגנד. עם קשירת הליגנד Ras עובר שינוי קונפורמציה- שינוי מבנה המשפיע על שינוי בתפקוד החלבון, וכעת החלבון מסוגל לקשור GTP ולהשתתף במסלול הולכת האותות בתא. כאשר החלבון קושר GTPהוא מגייס חלבונים נוספים ומזרחן אותם והם מזרחנים ומפעילים פקטורי שעתוק המשפיעים על ביטוי גנים הקשורים לתהליכי גדילה והתמיינות של התא. <br /> ישנם כמה חלבונים המשתתפים בתהליך האקטיבציה ודה-אקטיבציה של HRAS.&lt;br&gt;[https://www.youtube.com/watch?v=RqdlfZP26BI הסרטון הבא ממחיש את התהליך]. <br /> <br /> חלבוני GAP -(GTPase activating protein) מזרזים את הדה-אקטיבציה של HRAS, באמצעות זירוז שחרור קבוצת הזרחה הנוספת שבמולקולת GTP, כך ש HRAS נותר קשור ל .GDP לעומת חלבוני GAP, חלבוני GEF-( guanine nucleotide exchange factor) מאקטבים את HRAS. תהליך קשירת GTP במקום GDP בחלבון HRAS מזורז על ידי חלבוני GEF אשר מזרזים את שחרור מולקולת ה GDP מHRAS ומאפשרים קשירה מחדש של מולקולת GTP.<br /> <br /> <br /> <br /> [[Image:RAS.jpg|thumb|300px|left| &lt;ref&gt;PMID:31213978&lt;/ref&gt; GAP\GEF מווסתת באמצעות הפקטורים RAS בחלבון GDP או GTP קשירת <br /> ]] <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''כאונקוגן RAS פעילות''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> Ras הוא אחד [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%92%D7%9F האונקוגנים]<br /> הבולטים ביותר במחלות סרטן אנושיות. מוטציות מסוימות בגן Ras גורמות לפעילות תמידית של חלבוני Ras ומביאות לביטוי יתר של מסלולי הולכת אותות בתא, המשפיעים על ביטוי גנים הקשורים בגדילה ובהתחלקות של התא. כתוצאה מכך מוטציות אלו עלולות לגרום למחלת הסרטן.<br /> &lt;br&gt; שתי המוטציות האונקוגניות הנפוצות ביותר ב RAS הן מוטציות בחומצה אמינית גליצין, בעמדה 12 וחומצה אמינית גלוטמין, בעמדה 61. מוטציות אלו מעכבות במידה ניכרת את פעילות האנזים GTP ase דבר הגורם לחלבון להישאר במצב פעיל (&quot;on&quot;) שהוא קשור ל GTP באופן קבוע. במצב פעיל RAS משתתף במסלול הולכת אותות בתא, אשר בסופם באים לידי ביטוי גנים הקשורים לחלוקת התא ולהישרדותו. &lt;br&gt; Ras הוא חלבון &quot;טראנס ממברנאלי&quot;, חלקו נמצא מחוץ לממברנה ומשמש כרצפטור הקושר ליגנד. עם קשירת הליגנד, Ras עובר שינוי קונפורמציה- שינוי מבנה המשפיע על שינוי בתפקוד החלבון, וכעת החלבון מסוגל לקשור GTP ולהשתתף במסלול הולכת האותות בתא. ללא בקרה על פעילות החלבון RAS הוא משתתף במסלול הולכת אותות בתא באופן תמידי ומביא לביטוי קבוע של גנים הקשורים לחלוקת התא. כתוצאה מכך עלול להופיע ביטוי של גידול סרטני באורגניזם. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''תסמונת קוסטלו''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> <br /> [https://www.youtube.com/watch?v=mwXJbbJfmlM תסמונת קוסטלו]<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/Pospat/1'&gt;עמדות שעוברות פוספורילציה&lt;/scene&gt;<br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/Mag/1'&gt;ועמדות לקשירת יון מגנזיום&lt;/scene&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> == References ==<br /> &lt;ref&gt;PMID:22584058&lt;/ref&gt; <br /> <br /> &lt;references/&gt;</div>

Reut Alon https://proteopedia.org/index.php?title=H_RAS_protein_(hebrew)&diff=3264451 2020-07-13T19:38:01Z

<p>Reut Alon: </p> <hr /> <div> &lt;center&gt;'''<br /> == '''H-RAS''' ==<br /> '''&lt;/center&gt;<br /> &lt;StructureSection load='4EFL' size='340' side='right' caption='Caption for this structure'&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''מבוא''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון HRAS בעל תפקיד חשוב במסלול הולכת אותות בתא. תהליך ביטוי גנים בתא מבוקר על מנת לבטא גנים הנחוצים לתא בזמן ספציפי ובפעילות מסוימת. תהליך הבקרה מתרחש באמצעות פקטורים שונים המפעילים או מעכבים ביטוי גנים. הפעלת פקטורים אלו נעשית בשרשרת הולכת אותות אשר מתחילה בין היתר עם קשירה של ליגנד המגיע מחוץ לתא לקולטן מסוג G. קשירת הליגנד לקולטן משפיעה על מבנה הקולטן ועל תפקודו ומאפשרת לו לזרחן פקטורים שונים אשר במסלול הולכת אותות מפעילים פקטורי שעתוק הנכנסים לגרעין ומשפיעים על ביטוי גנים. &lt;br&gt; החלבון HRAS משתייך למשפחת חלבוני G שהם בעלי תפקיד של GTPases, המבצעים הידרוליזה- פירוק של מולקולת GTP (Guanosine triphosphate) בעל 3 קבוצות פוספט למולקולת GDP (Guanosine diphosphate) בעלת 2 מולקולות פוספט. החלבון ראס מופעל בעקבות סיגנל המגיע לתא, בעקבותיו הוא מפעיל מספר מסלולי הולכת אותות בתא אשר בסופו של דבר גורמים לשעתוק גנים הקשורים בוויסות תהליכי גדילת תאים. &lt;br&gt;<br /> התמונה הבאה ממחישה חלק ממסלול הולכת האותות המפעיל את החלבון HRAS<br /> &lt;br&gt;<br /> [[Image:RAS מסלול הולכת אותות המפעיל את.jpg]]<br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''היסטוריה''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון HRAS משתייך למשפחת חלבוני RAS, שמה של משפחת חלבונים זו רומז לאופן גילוי החלבונים. בשנות השישים התגלו נגיפים מחוללי סרטן שגרמו לסרקומות- גידולים ברקמות חיבור בחולדות. חלבונים אלו נקראו Sarcoma virus Rat. שני האונקוגנים – גנים מחוללי סרטן, הראשונים שזוהו נקראו KRAS, ו HRAS, על שם החוקרים שגילו אותם Harvey&amp; Kirsten. גן ras נוסף התגלה לאחר כ 20 שנה ונקרא NRAS כיון שהתגלה בתאים שנלקחו מגידול נוירובלסטומה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''מבנה החלבון''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/Amino_acids/1'&gt; החלבון שגובש מורכב מ-171 חומצות אמינו&lt;/scene&gt;. המוצגות כאן כל אחת בצבע אחר. רצף חומצות האמינו יוצרות &lt;scene name='84/846756/Scondary_structure/1'&gt;מבנה שניוני&lt;/scene&gt; המכיל 6 משטחי β ו 5 סלילי α. בסצנה משטחי β בחלבון מוצגים בצהוב וסלילי α מוצגים בורוד. בחלבון ישנן &lt;scene name='84/846756/Pospat/1'&gt;עמדות שעוברות פוספורילציה.&lt;/scene&gt; בעמדות אלו נמצאות חומצות אמינו מסוג סרין, תריאונין וטירוזין היכולות לקבל קבוצת זרחה &lt;scene name='84/846756/Mag/1'&gt; ו- 8 עמדות לקשירת יון מגנזיום.&lt;/scene&gt; יון המגנזיום מוצג בסצנה ככדור ירוק. <br /> לעמדות אלו יש תפקיד בהידרוליזה של GTP. <br /> החלבון קשור בקצה C שלו לממברנת התא, כך שליגנד המגיע מהסביבה החוץ תאית יכול להיקשר אל החלבון. חלקו האחר של החלבון נמצא בציטופלסמה ומשפיע על גורמים שונים האחראיים במסלול הולכת אותות, על ביטוי גנים הקשורים בחלוקת התא.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> ישן <br /> &lt;scene name='84/846756/Amino_acids/1'&gt;החלבון מורכב מ- 189 חומצות אמינו&lt;/scene&gt;, היוצרות &lt;scene name='84/846756/Scondary_structure/1'&gt;מבנה שניוני&lt;/scene&gt; המכיל 6 משטחי β ו5 סלילי α. בחלבון ישנן &lt;scene name='84/846756/Pospat/1'&gt;עמדות שעוברות פוספורילציה&lt;/scene&gt; &lt;scene name='84/846756/Mag/1'&gt;ועמדות לקשירת יון מגנזיום&lt;/scene&gt;. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''פעילות החלבון''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> <br /> HRAS מתפקד כמתג איתות בתוך התא, הוא מצוי במצב &quot;מופעל&quot; או &quot;כבוי&quot;. בסרטון הבא ניתן לראות את החלבון HRAS במצב &quot;כבוי&quot; &quot;ומופעל&quot;. במצב כבוי החלבון HRAS קשור ל GDP ואילו במצב &quot;מופעל&quot; הוא קושר GTP. Ras הוא חלבון &quot;טראנס ממברנאלי&quot;, חלקו נמצא מחוץ לממברנה ומשמש כרצפטור אליו נקשר ליגנד. עם קשירת הליגנד Ras עובר שינוי קונפורמציה- שינוי מבנה המשפיע על שינוי בתפקוד החלבון, וכעת החלבון מסוגל לקשור GTP ולהשתתף במסלול הולכת האותות בתא. כאשר החלבון קושר GTPהוא מגייס חלבונים נוספים ומזרחן אותם והם מזרחנים ומפעילים פקטורי שעתוק המשפיעים על ביטוי גנים הקשורים לתהליכי גדילה והתמיינות של התא. <br /> ישנם כמה חלבונים המשתתפים בתהליך האקטיבציה ודה-אקטיבציה של HRAS.&lt;br&gt;[https://www.youtube.com/watch?v=RqdlfZP26BI הסרטון הבא ממחיש את התהליך]. <br /> <br /> חלבוני GAP -(GTPase activating protein) מזרזים את הדה-אקטיבציה של HRAS, באמצעות זירוז שחרור קבוצת הזרחה הנוספת שבמולקולת GTP, כך ש HRAS נותר קשור ל .GDP לעומת חלבוני GAP, חלבוני GEF-( guanine nucleotide exchange factor) מאקטבים את HRAS. תהליך קשירת GTP במקום GDP בחלבון HRAS מזורז על ידי חלבוני GEF אשר מזרזים את שחרור מולקולת ה GDP מHRAS ומאפשרים קשירה מחדש של מולקולת GTP.<br /> <br /> <br /> <br /> [[Image:RAS.jpg|thumb|300px|left| &lt;ref&gt;PMID:31213978&lt;/ref&gt; GAP\GEF מווסתת באמצעות הפקטורים RAS בחלבון GDP או GTP קשירת <br /> ]] <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''כאונקוגן RAS פעילות''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> Ras הוא אחד [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%92%D7%9F האונקוגנים]<br /> הבולטים ביותר במחלות סרטן אנושיות. מוטציות מסוימות בגן Ras גורמות לפעילות תמידית של חלבוני Ras ומביאות לביטוי יתר של מסלולי הולכת אותות בתא, המשפיעים על ביטוי גנים הקשורים בגדילה ובהתחלקות של התא. כתוצאה מכך מוטציות אלו עלולות לגרום למחלת הסרטן.<br /> &lt;br&gt; שתי המוטציות האונקוגניות הנפוצות ביותר ב RAS הן מוטציות בחומצה אמינית גליצין, בעמדה 12 וחומצה אמינית גלוטמין, בעמדה 61. מוטציות אלו מעכבות במידה ניכרת את פעילות האנזים GTP ase דבר הגורם לחלבון להישאר במצב פעיל (&quot;on&quot;) שהוא קשור ל GTP באופן קבוע. במצב פעיל RAS משתתף במסלול הולכת אותות בתא, אשר בסופם באים לידי ביטוי גנים הקשורים לחלוקת התא ולהישרדותו. &lt;br&gt; Ras הוא חלבון &quot;טראנס ממברנאלי&quot;, חלקו נמצא מחוץ לממברנה ומשמש כרצפטור הקושר ליגנד. עם קשירת הליגנד, Ras עובר שינוי קונפורמציה- שינוי מבנה המשפיע על שינוי בתפקוד החלבון, וכעת החלבון מסוגל לקשור GTP ולהשתתף במסלול הולכת האותות בתא. ללא בקרה על פעילות החלבון RAS הוא משתתף במסלול הולכת אותות בתא באופן תמידי ומביא לביטוי קבוע של גנים הקשורים לחלוקת התא. כתוצאה מכך עלול להופיע ביטוי של גידול סרטני באורגניזם. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''תסמונת קוסטלו''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> <br /> [https://www.youtube.com/watch?v=mwXJbbJfmlM תסמונת קוסטלו]<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/Pospat/1'&gt;עמדות שעוברות פוספורילציה&lt;/scene&gt;<br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/Mag/1'&gt;ועמדות לקשירת יון מגנזיום&lt;/scene&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> == References ==<br /> &lt;ref&gt;PMID:22584058&lt;/ref&gt; <br /> <br /> &lt;references/&gt;</div>

Reut Alon https://proteopedia.org/index.php?title=H_RAS_protein_(hebrew)&diff=3264450 2020-07-13T19:33:43Z

<p>Reut Alon: </p> <hr /> <div> &lt;center&gt;'''<br /> == '''H-RAS''' ==<br /> '''&lt;/center&gt;<br /> &lt;StructureSection load='4EFL' size='340' side='right' caption='Caption for this structure'&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''מבוא''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון HRAS משמש תפקיד חשוב במסלול הולכת אותות בתא. תהליך ביטוי גנים בתא מבוקר על מנת לבטא גנים הנחוצים לתא בזמן ספציפי ובפעילות מסוימת. תהליך הבקרה מתרחש באמצעות פקטורים שונים המפעילים או מעכבים ביטוי גנים. הפעלת פקטורים אלו נעשית בשרשרת הולכת אותות אשר מתחילה בין היתר עם קשירה של ליגנד המגיע מחוץ לתא לקולטן מסוג G. קשירת הליגנד לקולטן משפיעה על מבנה הקולטן ועל תפקודו ומאפשרת לו לזרחן פקטורים שונים אשר במסלול הולכת אותות מפעילים פקטורי שעתוק הנכנסים לגרעין ומשפיעים על ביטוי גנים. &lt;br&gt; החלבון HRAS משתייך למשפחת חלבוני G שהם בעלי תפקיד של GTPases , המבצעים הידרוליזה- פירוק של מולקולת GTP (Guanosine triphosphate) בעל 3 קבוצות פוספט למולקולת GDP (Guanosine diphosphate) בעלת 2 מולקולות פוספט. החלבון ראס מופעל בעקבות סיגנל המגיע לתא, בעקבותיו הוא מפעיל מספר מסלולי הולכת אותות בתא אשר בסופו של דבר גורמים לשעתוק גנים הקשורים בוויסות תהליכי גדילת תאים. &lt;br&gt;<br /> התמונה הבאה ממחישה חלק ממסלול הולכת האותות המפעיל את החלבון HRAS<br /> &lt;br&gt;<br /> [[Image:RAS מסלול הולכת אותות המפעיל את.jpg]]<br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''היסטוריה''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון HRAS משתייך למשפחת חלבוני RAS, שמה של משפחת חלבונים זו רומז לאופן גילוי החלבונים. בשנות השישים התגלו נגיפים מחוללי סרטן שגרמו לסרקומות- גידולים ברקמות חיבור בחולדות. חלבונים אלו נקראו Sarcoma virus Rat. שני האונקוגנים – גנים מחוללי סרטן, הראשונים שזוהו נקראו KRAS, ו HRAS, על שם החוקרים שגילו אותם Harvey&amp; Kirsten. גן ras נוסף התגלה לאחר כ 20 שנה ונקרא NRAS כיון שהתגלה בתאים שנלקחו מגידול נוירובלסטומה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''מבנה החלבון''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/Amino_acids/1'&gt; החלבון שגובש מורכב מ-171 חומצות אמינו&lt;/scene&gt;. המוצגות כאן כל אחת בצבע אחר. רצף חומצות האמינו יוצרות &lt;scene name='84/846756/Scondary_structure/1'&gt;מבנה שניוני&lt;/scene&gt; המכיל 6 משטחי β ו 5 סלילי α. בסצנה משטחי β בחלבון מוצגים בצהוב וסלילי α מוצגים בורוד. בחלבון ישנן &lt;scene name='84/846756/Pospat/1'&gt;עמדות שעוברות פוספורילציה.&lt;/scene&gt; בעמדות אלו נמצאות חומצות אמינו מסוג סרין, תריאונין וטירוזין היכולות לקבל קבוצת זרחה &lt;scene name='84/846756/Mag/1'&gt; ו- 8 עמדות לקשירת יון מגנזיום.&lt;/scene&gt; יון המגנזיום מוצג בסצנה ככדור ירוק. <br /> לעמדות אלו יש תפקיד בהידרוליזה של GTP. <br /> החלבון קשור בקצה C שלו לממברנת התא, כך שליגנד המגיע מהסביבה החוץ תאית יכול להיקשר אל החלבון. חלקו האחר של החלבון נמצא בציטופלסמה ומשפיע על גורמים שונים האחראיים במסלול הולכת אותות, על ביטוי גנים הקשורים בחלוקת התא.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> ישן <br /> &lt;scene name='84/846756/Amino_acids/1'&gt;החלבון מורכב מ- 189 חומצות אמינו&lt;/scene&gt;, היוצרות &lt;scene name='84/846756/Scondary_structure/1'&gt;מבנה שניוני&lt;/scene&gt; המכיל 6 משטחי β ו5 סלילי α. בחלבון ישנן &lt;scene name='84/846756/Pospat/1'&gt;עמדות שעוברות פוספורילציה&lt;/scene&gt; &lt;scene name='84/846756/Mag/1'&gt;ועמדות לקשירת יון מגנזיום&lt;/scene&gt;. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''פעילות החלבון''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> <br /> HRAS מתפקד כמתג איתות בתוך התא, הוא מצוי במצב &quot;מופעל&quot; או &quot;כבוי&quot;. בסרטון הבא ניתן לראות את החלבון HRAS במצב &quot;כבוי&quot; &quot;ומופעל&quot;. במצב כבוי החלבון HRAS קשור ל GDP ואילו במצב &quot;מופעל&quot; הוא קושר GTP. Ras הוא חלבון &quot;טראנס ממברנאלי&quot;, חלקו נמצא מחוץ לממברנה ומשמש כרצפטור אליו נקשר ליגנד. עם קשירת הליגנד Ras עובר שינוי קונפורמציה- שינוי מבנה המשפיע על שינוי בתפקוד החלבון, וכעת החלבון מסוגל לקשור GTP ולהשתתף במסלול הולכת האותות בתא. כאשר החלבון קושר GTPהוא מגייס חלבונים נוספים ומזרחן אותם והם מזרחנים ומפעילים פקטורי שעתוק המשפיעים על ביטוי גנים הקשורים לתהליכי גדילה והתמיינות של התא. <br /> ישנם כמה חלבונים המשתתפים בתהליך האקטיבציה ודה-אקטיבציה של HRAS.&lt;br&gt;[https://www.youtube.com/watch?v=RqdlfZP26BI הסרטון הבא ממחיש את התהליך]. <br /> <br /> חלבוני GAP -(GTPase activating protein) מזרזים את הדה-אקטיבציה של HRAS, באמצעות זירוז שחרור קבוצת הזרחה הנוספת שבמולקולת GTP, כך ש HRAS נותר קשור ל .GDP לעומת חלבוני GAP, חלבוני GEF-( guanine nucleotide exchange factor) מאקטבים את HRAS. תהליך קשירת GTP במקום GDP בחלבון HRAS מזורז על ידי חלבוני GEF אשר מזרזים את שחרור מולקולת ה GDP מHRAS ומאפשרים קשירה מחדש של מולקולת GTP.<br /> <br /> <br /> <br /> [[Image:RAS.jpg|thumb|300px|left| &lt;ref&gt;PMID:31213978&lt;/ref&gt; GAP\GEF מווסתת באמצעות הפקטורים RAS בחלבון GDP או GTP קשירת <br /> ]] <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''כאונקוגן RAS פעילות''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> Ras הוא אחד [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%92%D7%9F האונקוגנים]<br /> הבולטים ביותר במחלות סרטן אנושיות. מוטציות מסוימות בגן Ras גורמות לפעילות תמידית של חלבוני Ras ומביאות לביטוי יתר של מסלולי הולכת אותות בתא, המשפיעים על ביטוי גנים הקשורים בגדילה ובהתחלקות של התא. כתוצאה מכך מוטציות אלו עלולות לגרום למחלת הסרטן.<br /> &lt;br&gt; שתי המוטציות האונקוגניות הנפוצות ביותר ב RAS הן מוטציות בחומצה אמינית גליצין, בעמדה 12 וחומצה אמינית גלוטמין, בעמדה 61. מוטציות אלו מעכבות במידה ניכרת את פעילות האנזים GTP ase דבר הגורם לחלבון להישאר במצב פעיל (&quot;on&quot;) שהוא קשור ל GTP באופן קבוע. במצב פעיל RAS משתתף במסלול הולכת אותות בתא, אשר בסופם באים לידי ביטוי גנים הקשורים לחלוקת התא ולהישרדותו. &lt;br&gt; Ras הוא חלבון &quot;טראנס ממברנאלי&quot;, חלקו נמצא מחוץ לממברנה ומשמש כרצפטור הקושר ליגנד. עם קשירת הליגנד, Ras עובר שינוי קונפורמציה- שינוי מבנה המשפיע על שינוי בתפקוד החלבון, וכעת החלבון מסוגל לקשור GTP ולהשתתף במסלול הולכת האותות בתא. ללא בקרה על פעילות החלבון RAS הוא משתתף במסלול הולכת אותות בתא באופן תמידי ומביא לביטוי קבוע של גנים הקשורים לחלוקת התא. כתוצאה מכך עלול להופיע ביטוי של גידול סרטני באורגניזם. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''תסמונת קוסטלו''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> <br /> [https://www.youtube.com/watch?v=mwXJbbJfmlM תסמונת קוסטלו]<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/Pospat/1'&gt;עמדות שעוברות פוספורילציה&lt;/scene&gt;<br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/Mag/1'&gt;ועמדות לקשירת יון מגנזיום&lt;/scene&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> == References ==<br /> &lt;ref&gt;PMID:22584058&lt;/ref&gt; <br /> <br /> &lt;references/&gt;</div>

Reut Alon https://proteopedia.org/index.php?title=H_RAS_protein_(hebrew)&diff=3264448 2020-07-13T19:29:46Z

<p>Reut Alon: </p> <hr /> <div> &lt;center&gt;'''<br /> == '''H-RAS''' ==<br /> '''&lt;/center&gt;<br /> &lt;StructureSection load='4EFL' size='340' side='right' caption='Caption for this structure'&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''מבוא''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון HRAS משמש תפקיד חשוב במסלול הולכת אותות בתא. תהליך ביטוי גנים בתא מבוקר על מנת לבטא גנים הנחוצים לתא בזמן ספציפי ובפעילות מסוימת. תהליך הבקרה מתרחש באמצעות פקטורים שונים המפעילים או מעכבים ביטוי גנים. הפעלת פקטורים אלו נעשית בשרשרת הולכת אותות אשר מתחילה בין היתר עם קשירה של ליגנד המגיע מחוץ לתא לקולטן מסוג G. קשירת הליגנד לקולטן משפיעה על מבנה הקולטן ועל תפקודו ומאפשרת לו לזרחן פקטורים שונים אשר במסלול הולכת אותות מפעילים פקטורי שעתוק הנכנסים לגרעין ומשפיעים על ביטוי גנים. &lt;br&gt; החלבון HRAS משתייך למשפחת חלבוני G שהם בעלי תפקיד של GTPases , המבצעים הידרוליזה- פירוק של מולקולת GTP (Guanosine triphosphate) בעל 3 קבוצות פוספט למולקולת GDP (Guanosine diphosphate) בעלת 2 מולקולות פוספט. החלבון ראס מופעל בעקבות סיגנל המגיע לתא, בעקבותיו הוא מפעיל מספר מסלולי הולכת אותות בתא אשר בסופו של דבר גורמים לשעתוק גנים הקשורים בוויסות תהליכי גדילת תאים. &lt;br&gt;<br /> התמונה הבאה ממחישה חלק ממסלול הולכת האותות המפעיל את החלבון HRAS<br /> &lt;br&gt;<br /> [[Image:RAS מסלול הולכת אותות המפעיל את.jpg]]<br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''היסטוריה''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון HRAS משתייך למשפחת חלבוני RAS, שמה של משפחת חלבונים זו רומז לאופן גילוי החלבונים בשנות השישים. התגלו נגיפים מחוללי סרטן שגרמו לסרקומות- גידולים ברקמות חיבור בחולדות. חלבונים אלו נקראו Sarcoma virus Rat. שני האונקוגנים – גנים מחוללי סרטן, הראשונים שזוהו נקראו KRAS, ו HRAS, על שם החוקרים שגילו אותם Harvey&amp; Kirsten. גן ras נוסף התגלה לאחר כ 20 שנה ונקרא NRAS כיון שהתגלה בתאים שנלקחו מגידול נוירובלסטומה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''מבנה החלבון''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/Amino_acids/1'&gt; החלבון שגובש מורכב מ-171 חומצות אמינו&lt;/scene&gt;. המוצגות כאן כל אחת בצבע אחר. רצף חומצות האמינו יוצרות &lt;scene name='84/846756/Scondary_structure/1'&gt;מבנה שניוני&lt;/scene&gt; המכיל 6 משטחי β ו 5 סלילי α. בסצנה משטחי β בחלבון מוצגים בצהוב וסלילי α מוצגים בורוד. בחלבון ישנן &lt;scene name='84/846756/Pospat/1'&gt;עמדות שעוברות פוספורילציה.&lt;/scene&gt; בעמדות אלו נמצאות חומצות אמינו מסוג סרין, תריאונין וטירוזין היכולות לקבל קבוצת זרחה &lt;scene name='84/846756/Mag/1'&gt; ו- 8 עמדות לקשירת יון מגנזיום.&lt;/scene&gt; יון המגנזיום מוצג בסצנה ככדור ירוק. <br /> לעמדות אלו יש תפקיד בהידרוליזה של GTP. <br /> החלבון קשור בקצה C שלו לממברנת התא, כך שליגנד המגיע מהסביבה החוץ תאית יכול להיקשר אל החלבון. חלקו האחר של החלבון נמצא בציטופלסמה ומשפיע על גורמים שונים האחראיים במסלול הולכת אותות, על ביטוי גנים הקשורים בחלוקת התא.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> ישן <br /> &lt;scene name='84/846756/Amino_acids/1'&gt;החלבון מורכב מ- 189 חומצות אמינו&lt;/scene&gt;, היוצרות &lt;scene name='84/846756/Scondary_structure/1'&gt;מבנה שניוני&lt;/scene&gt; המכיל 6 משטחי β ו5 סלילי α. בחלבון ישנן &lt;scene name='84/846756/Pospat/1'&gt;עמדות שעוברות פוספורילציה&lt;/scene&gt; &lt;scene name='84/846756/Mag/1'&gt;ועמדות לקשירת יון מגנזיום&lt;/scene&gt;. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''פעילות החלבון''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> <br /> HRAS מתפקד כמתג איתות בתוך התא, הוא מצוי במצב &quot;מופעל&quot; או &quot;כבוי&quot;. בסרטון הבא ניתן לראות את החלבון HRAS במצב &quot;כבוי&quot; &quot;ומופעל&quot;. במצב כבוי החלבון HRAS קשור ל GDP ואילו במצב &quot;מופעל&quot; הוא קושר GTP. Ras הוא חלבון &quot;טראנס ממברנאלי&quot;, חלקו נמצא מחוץ לממברנה ומשמש כרצפטור אליו נקשר ליגנד. עם קשירת הליגנד Ras עובר שינוי קונפורמציה- שינוי מבנה המשפיע על שינוי בתפקוד החלבון, וכעת החלבון מסוגל לקשור GTP ולהשתתף במסלול הולכת האותות בתא. כאשר החלבון קושר GTPהוא מגייס חלבונים נוספים ומזרחן אותם והם מזרחנים ומפעילים פקטורי שעתוק המשפיעים על ביטוי גנים הקשורים לתהליכי גדילה והתמיינות של התא. <br /> ישנם כמה חלבונים המשתתפים בתהליך האקטיבציה ודה-אקטיבציה של HRAS.&lt;br&gt;[https://www.youtube.com/watch?v=RqdlfZP26PI הסרטון הבא ממחיש את התהליך]<br /> חלבוני GAP -(GTPase activating protein) מזרזים את הדה-אקטיבציה של HRAS, באמצעות זירוז שחרור קבוצת הזרחה הנוספת שבמולקולת GTP, כך ש HRAS נותר קשור ל .GDP לעומת חלבוני GAP, חלבוני GEF-( guanine nucleotide exchange factor) מאקטבים את HRAS. תהליך קשירת GTP במקום GDP בחלבון HRAS מזורז על ידי חלבוני GEF אשר מזרזים את שחרור מולקולת ה GDP מHRAS ומאפשרים קשירה מחדש של מולקולת GTP.<br /> <br /> <br /> <br /> [[Image:RAS.jpg|thumb|300px|left| &lt;ref&gt;PMID:31213978&lt;/ref&gt; GAP\GEF מווסתת באמצעות הפקטורים RAS בחלבון GDP או GTP קשירת <br /> ]] <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''כאונקוגן RAS פעילות''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> Ras הוא אחד [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%92%D7%9F האונקוגנים]<br /> הבולטים ביותר במחלות סרטן אנושיות. מוטציות מסוימות בגן Ras גורמות לפעילות תמידית של חלבוני Ras ומביאות לביטוי יתר של מסלולי הולכת אותות בתא, המשפיעים על ביטוי גנים הקשורים בגדילה ובהתחלקות של התא. כתוצאה מכך מוטציות אלו עלולות לגרום למחלת הסרטן.<br /> &lt;br&gt; שתי המוטציות האונקוגניות הנפוצות ביותר ב RAS הן מוטציות בחומצה אמינית גליצין, בעמדה 12 וחומצה אמינית גלוטמין, בעמדה 61. מוטציות אלו מעכבות במידה ניכרת את פעילות האנזים GTP ase דבר הגורם לחלבון להישאר במצב פעיל (&quot;on&quot;) שהוא קשור ל GTP באופן קבוע. במצב פעיל RAS משתתף במסלול הולכת אותות בתא, אשר בסופם באים לידי ביטוי גנים הקשורים לחלוקת התא ולהישרדותו. &lt;br&gt; Ras הוא חלבון &quot;טראנס ממברנאלי&quot;, חלקו נמצא מחוץ לממברנה ומשמש כרצפטור הקושר ליגנד. עם קשירת הליגנד, Ras עובר שינוי קונפורמציה- שינוי מבנה המשפיע על שינוי בתפקוד החלבון, וכעת החלבון מסוגל לקשור GTP ולהשתתף במסלול הולכת האותות בתא. ללא בקרה על פעילות החלבון RAS הוא משתתף במסלול הולכת אותות בתא באופן תמידי ומביא לביטוי קבוע של גנים הקשורים לחלוקת התא. כתוצאה מכך עלול להופיע ביטוי של גידול סרטני באורגניזם. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''תסמונת קוסטלו''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> <br /> [https://www.youtube.com/watch?v=mwXJbbJfmlM תסמונת קוסטלו]<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/Pospat/1'&gt;עמדות שעוברות פוספורילציה&lt;/scene&gt;<br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/Mag/1'&gt;ועמדות לקשירת יון מגנזיום&lt;/scene&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> == References ==<br /> &lt;ref&gt;PMID:22584058&lt;/ref&gt; <br /> <br /> &lt;references/&gt;</div>

Reut Alon https://proteopedia.org/index.php?title=H_RAS_protein_(hebrew)&diff=3264447 2020-07-13T19:28:48Z

<p>Reut Alon: </p> <hr /> <div> &lt;center&gt;'''<br /> == '''H-RAS''' ==<br /> '''&lt;/center&gt;<br /> &lt;StructureSection load='4EFL' size='340' side='right' caption='Caption for this structure'&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''מבוא''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון HRAS משמש תפקיד חשוב במסלול הולכת אותות בתא. תהליך ביטוי גנים בתא מבוקר על מנת לבטא גנים הנחוצים לתא בזמן ספציפי ובפעילות מסוימת. תהליך הבקרה מתרחש באמצעות פקטורים שונים המפעילים או מעכבים ביטוי גנים. הפעלת פקטורים אלו נעשית בשרשרת הולכת אותות אשר מתחילה בין היתר עם קשירה של ליגנד המגיע מחוץ לתא לקולטן מסוג G. קשירת הליגנד לקולטן משפיעה על מבנה הקולטן ועל תפקודו ומאפשרת לו לזרחן פקטורים שונים אשר במסלול הולכת אותות מפעילים פקטורי שעתוק הנכנסים לגרעין ומשפיעים על ביטוי גנים. &lt;br&gt; החלבון HRAS משתייך למשפחת חלבוני G שהם בעלי תפקיד של GTPases , המבצעים הידרוליזה- פירוק של מולקולת GTP (Guanosine triphosphate) בעל 3 קבוצות פוספט למולקולת GDP (Guanosine diphosphate) בעלת 2 מולקולות פוספט. החלבון ראס מופעל בעקבות סיגנל המגיע לתא, בעקבותיו הוא מפעיל מספר מסלולי הולכת אותות בתא אשר בסופו של דבר גורמים לשעתוק גנים הקשורים בוויסות תהליכי גדילת תאים. &lt;br&gt;<br /> התמונה הבאה ממחישה חלק ממסלול הולכת האותות המפעיל את החלבון HRAS<br /> &lt;br&gt;<br /> [[Image:RAS מסלול הולכת אותות המפעיל את.jpg]]<br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''היסטוריה''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון HRAS משתייך למשפחת חלבוני RAS, שמה של משפחת חלבונים זו רומז לאופן גילוי החלבונים בשנות השישים. התגלו נגיפים מחוללי סרטן שגרמו לסרקומות- גידולים ברקמות חיבור בחולדות. חלבונים אלו נקראו Sarcoma virus Rat. שני האונקוגנים – גנים מחוללי סרטן, הראשונים שזוהו נקראו KRAS, ו HRAS, על שם החוקרים שגילו אותם Harvey&amp; Kirsten. גן ras נוסף התגלה לאחר כ 20 שנה ונקרא NRAS כיון שהתגלה בתאים שנלקחו מגידול נוירובלסטומה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''מבנה החלבון''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/Amino_acids/1'&gt; החלבון שגובש מורכב מ-171 חומצות אמינו&lt;/scene&gt;. המוצגות כאן כל אחת בצבע אחר. רצף חומצות האמינו יוצרות &lt;scene name='84/846756/Scondary_structure/1'&gt;מבנה שניוני&lt;/scene&gt; המכיל 6 משטחי β ו 5 סלילי α. בסצנה משטחי β בחלבון מוצגים בצהוב וסלילי α מוצגים בורוד. בחלבון ישנן &lt;scene name='84/846756/Pospat/1'&gt;עמדות שעוברות פוספורילציה.&lt;/scene&gt; בעמדות אלו נמצאות חומצות אמינו מסוג סרין, תריאונין וטירוזין היכולות לקבל קבוצת זרחה &lt;scene name='84/846756/Mag/1'&gt; ו- 8 עמדות לקשירת יון מגנזיום.&lt;/scene&gt; .יון המגנזיום מוצג בסצנה ככדור ירוק <br /> לעמדות אלו יש תפקיד בהידרוליזה של GTP. <br /> החלבון קשור בקצה C שלו לממברנת התא, כך שליגנד המגיע מהסביבה החוץ תאית יכול להיקשר אל החלבון. חלקו האחר של החלבון נמצא בציטופלסמה ומשפיע על גורמים שונים האחראיים במסלול הולכת אותות, על ביטוי גנים הקשורים בחלוקת התא.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> ישן <br /> &lt;scene name='84/846756/Amino_acids/1'&gt;החלבון מורכב מ- 189 חומצות אמינו&lt;/scene&gt;, היוצרות &lt;scene name='84/846756/Scondary_structure/1'&gt;מבנה שניוני&lt;/scene&gt; המכיל 6 משטחי β ו5 סלילי α. בחלבון ישנן &lt;scene name='84/846756/Pospat/1'&gt;עמדות שעוברות פוספורילציה&lt;/scene&gt; &lt;scene name='84/846756/Mag/1'&gt;ועמדות לקשירת יון מגנזיום&lt;/scene&gt;. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''פעילות החלבון''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> <br /> HRAS מתפקד כמתג איתות בתוך התא, הוא מצוי במצב &quot;מופעל&quot; או &quot;כבוי&quot;. בסרטון הבא ניתן לראות את החלבון HRAS במצב &quot;כבוי&quot; &quot;ומופעל&quot;. במצב כבוי החלבון HRAS קשור ל GDP ואילו במצב &quot;מופעל&quot; הוא קושר GTP. Ras הוא חלבון &quot;טראנס ממברנאלי&quot;, חלקו נמצא מחוץ לממברנה ומשמש כרצפטור אליו נקשר ליגנד. עם קשירת הליגנד Ras עובר שינוי קונפורמציה- שינוי מבנה המשפיע על שינוי בתפקוד החלבון, וכעת החלבון מסוגל לקשור GTP ולהשתתף במסלול הולכת האותות בתא. כאשר החלבון קושר GTPהוא מגייס חלבונים נוספים ומזרחן אותם והם מזרחנים ומפעילים פקטורי שעתוק המשפיעים על ביטוי גנים הקשורים לתהליכי גדילה והתמיינות של התא. <br /> ישנם כמה חלבונים המשתתפים בתהליך האקטיבציה ודה-אקטיבציה של HRAS.&lt;br&gt;[https://www.youtube.com/watch?v=RqdlfZP26PI הסרטון הבא ממחיש את התהליך]<br /> חלבוני GAP -(GTPase activating protein) מזרזים את הדה-אקטיבציה של HRAS, באמצעות זירוז שחרור קבוצת הזרחה הנוספת שבמולקולת GTP, כך ש HRAS נותר קשור ל .GDP לעומת חלבוני GAP, חלבוני GEF-( guanine nucleotide exchange factor) מאקטבים את HRAS. תהליך קשירת GTP במקום GDP בחלבון HRAS מזורז על ידי חלבוני GEF אשר מזרזים את שחרור מולקולת ה GDP מHRAS ומאפשרים קשירה מחדש של מולקולת GTP.<br /> <br /> <br /> <br /> [[Image:RAS.jpg|thumb|300px|left| &lt;ref&gt;PMID:31213978&lt;/ref&gt; GAP\GEF מווסתת באמצעות הפקטורים RAS בחלבון GDP או GTP קשירת <br /> ]] <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''כאונקוגן RAS פעילות''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> Ras הוא אחד [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%92%D7%9F האונקוגנים]<br /> הבולטים ביותר במחלות סרטן אנושיות. מוטציות מסוימות בגן Ras גורמות לפעילות תמידית של חלבוני Ras ומביאות לביטוי יתר של מסלולי הולכת אותות בתא, המשפיעים על ביטוי גנים הקשורים בגדילה ובהתחלקות של התא. כתוצאה מכך מוטציות אלו עלולות לגרום למחלת הסרטן.<br /> &lt;br&gt; שתי המוטציות האונקוגניות הנפוצות ביותר ב RAS הן מוטציות בחומצה אמינית גליצין, בעמדה 12 וחומצה אמינית גלוטמין, בעמדה 61. מוטציות אלו מעכבות במידה ניכרת את פעילות האנזים GTP ase דבר הגורם לחלבון להישאר במצב פעיל (&quot;on&quot;) שהוא קשור ל GTP באופן קבוע. במצב פעיל RAS משתתף במסלול הולכת אותות בתא, אשר בסופם באים לידי ביטוי גנים הקשורים לחלוקת התא ולהישרדותו. &lt;br&gt; Ras הוא חלבון &quot;טראנס ממברנאלי&quot;, חלקו נמצא מחוץ לממברנה ומשמש כרצפטור הקושר ליגנד. עם קשירת הליגנד, Ras עובר שינוי קונפורמציה- שינוי מבנה המשפיע על שינוי בתפקוד החלבון, וכעת החלבון מסוגל לקשור GTP ולהשתתף במסלול הולכת האותות בתא. ללא בקרה על פעילות החלבון RAS הוא משתתף במסלול הולכת אותות בתא באופן תמידי ומביא לביטוי קבוע של גנים הקשורים לחלוקת התא. כתוצאה מכך עלול להופיע ביטוי של גידול סרטני באורגניזם. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''תסמונת קוסטלו''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> <br /> [https://www.youtube.com/watch?v=mwXJbbJfmlM תסמונת קוסטלו]<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/Pospat/1'&gt;עמדות שעוברות פוספורילציה&lt;/scene&gt;<br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/Mag/1'&gt;ועמדות לקשירת יון מגנזיום&lt;/scene&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> == References ==<br /> &lt;ref&gt;PMID:22584058&lt;/ref&gt; <br /> <br /> &lt;references/&gt;</div>

Reut Alon https://proteopedia.org/index.php?title=H_RAS_protein_(hebrew)&diff=3264445 2020-07-13T19:26:46Z

<p>Reut Alon: </p> <hr /> <div> &lt;center&gt;'''<br /> == '''H-RAS''' ==<br /> '''&lt;/center&gt;<br /> &lt;StructureSection load='4EFL' size='340' side='right' caption='Caption for this structure'&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''מבוא''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון HRAS משמש תפקיד חשוב במסלול הולכת אותות בתא. תהליך ביטוי גנים בתא מבוקר על מנת לבטא גנים הנחוצים לתא בזמן ספציפי ובפעילות מסוימת. תהליך הבקרה מתרחש באמצעות פקטורים שונים המפעילים או מעכבים ביטוי גנים. הפעלת פקטורים אלו נעשית בשרשרת הולכת אותות אשר מתחילה בין היתר עם קשירה של ליגנד המגיע מחוץ לתא לקולטן מסוג G. קשירת הליגנד לקולטן משפיעה על מבנה הקולטן ועל תפקודו ומאפשרת לו לזרחן פקטורים שונים אשר במסלול הולכת אותות מפעילים פקטורי שעתוק הנכנסים לגרעין ומשפיעים על ביטוי גנים. &lt;br&gt; החלבון HRAS משתייך למשפחת חלבוני G שהם בעלי תפקיד של GTPases , המבצעים הידרוליזה- פירוק של מולקולת GTP (Guanosine triphosphate) בעל 3 קבוצות פוספט למולקולת GDP (Guanosine diphosphate) בעלת 2 מולקולות פוספט. החלבון ראס מופעל בעקבות סיגנל המגיע לתא, בעקבותיו הוא מפעיל מספר מסלולי הולכת אותות בתא אשר בסופו של דבר גורמים לשעתוק גנים הקשורים בוויסות תהליכי גדילת תאים. &lt;br&gt;<br /> התמונה הבאה ממחישה חלק ממסלול הולכת האותות המפעיל את החלבון HRAS<br /> &lt;br&gt;<br /> [[Image:RAS מסלול הולכת אותות המפעיל את.jpg]]<br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''היסטוריה''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון HRAS משתייך למשפחת חלבוני RAS, שמה של משפחת חלבונים זו רומז לאופן גילוי החלבונים בשנות השישים. התגלו נגיפים מחוללי סרטן שגרמו לסרקומות- גידולים ברקמות חיבור בחולדות. חלבונים אלו נקראו Sarcoma virus Rat. שני האונקוגנים – גנים מחוללי סרטן, הראשונים שזוהו נקראו KRAS, ו HRAS, על שם החוקרים שגילו אותם Harvey&amp; Kirsten. גן ras נוסף התגלה לאחר כ 20 שנה ונקרא NRAS כיון שהתגלה בתאים שנלקחו מגידול נוירובלסטומה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''מבנה החלבון''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/Amino_acids/1'&gt; החלבון שגובש מורכב מ-171 חומצות אמינו&lt;/scene&gt;. המוצגות כאן כל אחת בצבע אחר. רצף חומצות האמינו יוצרות &lt;scene name='84/846756/Scondary_structure/1'&gt;מבנה שניוני&lt;/scene&gt; המכיל 6 משטחי β ו 5 סלילי α. בסצנה משטחי β בחלבון מוצגים בצהוב וסלילי α מוצגים בורוד. בחלבון ישנן &lt;scene name='84/846756/Pospat/1'&gt;עמדות שעוברות פוספורילציה.&lt;/scene&gt; בעמדות אלו נמצאות חומצות אמינו מסוג סרין, תריאונין וטירוזין היכולות לקבל קבוצת זרחה &lt;scene name='84/846756/Mag/1'&gt; ו- 8 עמדות לקשירת יון מגנזיום&lt;/scene&gt;.יון המגנזיום מוצג בסצנה ככדור ירוק.<br /> לעמדות אלו יש תפקיד בהידרוליזה של GTP. <br /> החלבון קשור בקצה C שלו לממברנת התא, כך שליגנד המגיע מהסביבה החוץ תאית יכול להיקשר אל החלבון. חלקו האחר של החלבון נמצא בציטופלסמה ומשפיע על גורמים שונים האחראיים במסלול הולכת אותות, על ביטוי גנים הקשורים בחלוקת התא.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> ישן <br /> &lt;scene name='84/846756/Amino_acids/1'&gt;החלבון מורכב מ- 189 חומצות אמינו&lt;/scene&gt;, היוצרות &lt;scene name='84/846756/Scondary_structure/1'&gt;מבנה שניוני&lt;/scene&gt; המכיל 6 משטחי β ו5 סלילי α. בחלבון ישנן &lt;scene name='84/846756/Pospat/1'&gt;עמדות שעוברות פוספורילציה&lt;/scene&gt; &lt;scene name='84/846756/Mag/1'&gt;ועמדות לקשירת יון מגנזיום&lt;/scene&gt;. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''פעילות החלבון''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> <br /> HRAS מתפקד כמתג איתות בתוך התא, הוא מצוי במצב &quot;מופעל&quot; או &quot;כבוי&quot;. בסרטון הבא ניתן לראות את החלבון HRAS במצב &quot;כבוי&quot; &quot;ומופעל&quot;. במצב כבוי החלבון HRAS קשור ל GDP ואילו במצב &quot;מופעל&quot; הוא קושר GTP. Ras הוא חלבון &quot;טראנס ממברנאלי&quot;, חלקו נמצא מחוץ לממברנה ומשמש כרצפטור אליו נקשר ליגנד. עם קשירת הליגנד Ras עובר שינוי קונפורמציה- שינוי מבנה המשפיע על שינוי בתפקוד החלבון, וכעת החלבון מסוגל לקשור GTP ולהשתתף במסלול הולכת האותות בתא. כאשר החלבון קושר GTPהוא מגייס חלבונים נוספים ומזרחן אותם והם מזרחנים ומפעילים פקטורי שעתוק המשפיעים על ביטוי גנים הקשורים לתהליכי גדילה והתמיינות של התא. <br /> ישנם כמה חלבונים המשתתפים בתהליך האקטיבציה ודה-אקטיבציה של HRAS. חלבוני GAP -(GTPase activating protein) מזרזים את הדה-אקטיבציה של HRAS, באמצעות זירוז שחרור קבוצת הזרחה הנוספת שבמולקולת GTP, כך שHRAS נותר קשור ל .GDP לעומת חלבוני GAP, חלבוני GEF-( guanine nucleotide exchange factor) מאקטבים את HRAS. תהליך קשירת GTP במקום GDP בחלבון HRAS מזורז על ידי חלבוני GEF אשר מזרזים את שחרור מולקולת הGDP מHRAS ומאפשרים קשירה מחדש של מולקולת GTP.<br /> <br /> <br /> <br /> [[Image:RAS.jpg|thumb|300px|left| &lt;ref&gt;PMID:31213978&lt;/ref&gt; GAP\GEF מווסתת באמצעות הפקטורים RAS בחלבון GDP או GTP קשירת <br /> ]] <br /> <br /> <br /> <br /> [https://www.youtube.com/watch?v=RqdlfZP26BI RAS המחשה של תהליך האקטיבציה ודאקטיבציה של]<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''כאונקוגן RAS פעילות''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> Ras הוא אחד [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%92%D7%9F האונקוגנים]<br /> הבולטים ביותר במחלות סרטן אנושיות. מוטציות מסוימות בגן Ras גורמות לפעילות תמידית של חלבוני Ras ומביאות לביטוי יתר של מסלולי הולכת אותות בתא, המשפיעים על ביטוי גנים הקשורים בגדילה ובהתחלקות של התא. כתוצאה מכך מוטציות אלו עלולות לגרום למחלת הסרטן.<br /> &lt;br&gt; שתי המוטציות האונקוגניות הנפוצות ביותר ב RAS הן מוטציות בחומצה אמינית גליצין, בעמדה 12 וחומצה אמינית גלוטמין, בעמדה 61. מוטציות אלו מעכבות במידה ניכרת את פעילות האנזים GTP ase דבר הגורם לחלבון להישאר במצב פעיל (&quot;on&quot;) שהוא קשור ל GTP באופן קבוע. במצב פעיל RAS משתתף במסלול הולכת אותות בתא, אשר בסופם באים לידי ביטוי גנים הקשורים לחלוקת התא ולהישרדותו. &lt;br&gt; Ras הוא חלבון &quot;טראנס ממברנאלי&quot;, חלקו נמצא מחוץ לממברנה ומשמש כרצפטור הקושר ליגנד. עם קשירת הליגנד, Ras עובר שינוי קונפורמציה- שינוי מבנה המשפיע על שינוי בתפקוד החלבון, וכעת החלבון מסוגל לקשור GTP ולהשתתף במסלול הולכת האותות בתא. ללא בקרה על פעילות החלבון RAS הוא משתתף במסלול הולכת אותות בתא באופן תמידי ומביא לביטוי קבוע של גנים הקשורים לחלוקת התא. כתוצאה מכך עלול להופיע ביטוי של גידול סרטני באורגניזם. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''תסמונת קוסטלו''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> <br /> [https://www.youtube.com/watch?v=mwXJbbJfmlM תסמונת קוסטלו]<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/Pospat/1'&gt;עמדות שעוברות פוספורילציה&lt;/scene&gt;<br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/Mag/1'&gt;ועמדות לקשירת יון מגנזיום&lt;/scene&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> == References ==<br /> &lt;ref&gt;PMID:22584058&lt;/ref&gt; <br /> <br /> &lt;references/&gt;</div>

Reut Alon https://proteopedia.org/index.php?title=H_RAS_protein_(hebrew)&diff=3264444 2020-07-13T19:24:00Z

<p>Reut Alon: </p> <hr /> <div> &lt;center&gt;'''<br /> == '''H-RAS''' ==<br /> '''&lt;/center&gt;<br /> &lt;StructureSection load='4EFL' size='340' side='right' caption='Caption for this structure'&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''מבוא''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון HRAS משמש תפקיד חשוב במסלול הולכת אותות בתא. תהליך ביטוי גנים בתא מבוקר על מנת לבטא גנים הנחוצים לתא בזמן ספציפי ובפעילות מסוימת. תהליך הבקרה מתרחש באמצעות פקטורים שונים המפעילים או מעכבים ביטוי גנים. הפעלת פקטורים אלו נעשית בשרשרת הולכת אותות אשר מתחילה בין היתר עם קשירה של ליגנד המגיע מחוץ לתא לקולטן מסוג G. קשירת הליגנד לקולטן משפיעה על מבנה הקולטן ועל תפקודו ומאפשרת לו לזרחן פקטורים שונים אשר במסלול הולכת אותות מפעילים פקטורי שעתוק הנכנסים לגרעין ומשפיעים על ביטוי גנים. &lt;br&gt; החלבון HRAS משתייך למשפחת חלבוני G שהם בעלי תפקיד של GTPases , המבצעים הידרוליזה- פירוק של מולקולת GTP (Guanosine triphosphate) בעל 3 קבוצות פוספט למולקולת GDP (Guanosine diphosphate) בעלת 2 מולקולות פוספט. החלבון ראס מופעל בעקבות סיגנל המגיע לתא, בעקבותיו הוא מפעיל מספר מסלולי הולכת אותות בתא אשר בסופו של דבר גורמים לשעתוק גנים הקשורים בוויסות תהליכי גדילת תאים. &lt;br&gt;<br /> התמונה הבאה ממחישה חלק ממסלול הולכת האותות המפעיל את החלבון HRAS<br /> &lt;br&gt;<br /> [[Image:RAS מסלול הולכת אותות המפעיל את.jpg]]<br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''היסטוריה''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון HRAS משתייך למשפחת חלבוני RAS, שמה של משפחת חלבונים זו רומז לאופן גילוי החלבונים בשנות השישים. התגלו נגיפים מחוללי סרטן שגרמו לסרקומות- גידולים ברקמות חיבור בחולדות. חלבונים אלו נקראו Sarcoma virus Rat. שני האונקוגנים – גנים מחוללי סרטן, הראשונים שזוהו נקראו KRAS, ו HRAS, על שם החוקרים שגילו אותם Harvey&amp; Kirsten. גן ras נוסף התגלה לאחר כ 20 שנה ונקרא NRAS כיון שהתגלה בתאים שנלקחו מגידול נוירובלסטומה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''מבנה החלבון''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/Amino_acids/1'&gt; החלבון שגובש מורכב מ-171 חומצות אמינו&lt;/scene&gt;. המוצגות כאן כל אחת בצבע אחר. רצף חומצות האמינו יוצרות &lt;scene name='84/846756/Scondary_structure/1'&gt;מבנה שניוני&lt;/scene&gt; המכיל 6 משטחי β ו 5 סלילי α. בסצנה משטחי β בחלבון מוצגים בצהוב וסלילי α מוצגים בורוד. בחלבון ישנן &lt;scene name='84/846756/Pospat/1'&gt;עמדות שעוברות פוספורילציה&lt;/scene&gt; .בעמדות אלו נמצאות חומצות אמינו מסוג סרין, תריאונין וטירוזין היכולות לקבל קבוצת זרחה &lt;scene name='84/846756/Mag/1'&gt; ו- 8 עמדות לקשירת יון מגנזיום&lt;/scene&gt;.יון המגנזיום מוצג בסצנה ככדור ירוק.<br /> לעמדות אלו יש תפקיד בהידרוליזה של GTP. <br /> החלבון קשור בקצה C שלו לממברנת התא, כך שליגנד המגיע מהסביבה החוץ תאית יכול להיקשר אל החלבון. חלקו האחר של החלבון נמצא בציטופלסמה ומשפיע על גורמים שונים האחראיים במסלול הולכת אותות, על ביטוי גנים הקשורים בחלוקת התא.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> ישן <br /> &lt;scene name='84/846756/Amino_acids/1'&gt;החלבון מורכב מ- 189 חומצות אמינו&lt;/scene&gt;, היוצרות &lt;scene name='84/846756/Scondary_structure/1'&gt;מבנה שניוני&lt;/scene&gt; המכיל 6 משטחי β ו5 סלילי α. בחלבון ישנן &lt;scene name='84/846756/Pospat/1'&gt;עמדות שעוברות פוספורילציה&lt;/scene&gt; &lt;scene name='84/846756/Mag/1'&gt;ועמדות לקשירת יון מגנזיום&lt;/scene&gt;. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''פעילות החלבון''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> <br /> HRAS מתפקד כמתג איתות בתוך התא, הוא מצוי במצב &quot;מופעל&quot; או &quot;כבוי&quot;. בסרטון הבא ניתן לראות את החלבון HRAS במצב &quot;כבוי&quot; &quot;ומופעל&quot;. במצב כבוי החלבון HRAS קשור ל GDP ואילו במצב &quot;מופעל&quot; הוא קושר GTP. Ras הוא חלבון &quot;טראנס ממברנאלי&quot;, חלקו נמצא מחוץ לממברנה ומשמש כרצפטור אליו נקשר ליגנד. עם קשירת הליגנד Ras עובר שינוי קונפורמציה- שינוי מבנה המשפיע על שינוי בתפקוד החלבון, וכעת החלבון מסוגל לקשור GTP ולהשתתף במסלול הולכת האותות בתא. כאשר החלבון קושר GTPהוא מגייס חלבונים נוספים ומזרחן אותם והם מזרחנים ומפעילים פקטורי שעתוק המשפיעים על ביטוי גנים הקשורים לתהליכי גדילה והתמיינות של התא. <br /> ישנם כמה חלבונים המשתתפים בתהליך האקטיבציה ודה-אקטיבציה של HRAS. חלבוני GAP -(GTPase activating protein) מזרזים את הדה-אקטיבציה של HRAS, באמצעות זירוז שחרור קבוצת הזרחה הנוספת שבמולקולת GTP, כך שHRAS נותר קשור ל .GDP לעומת חלבוני GAP, חלבוני GEF-( guanine nucleotide exchange factor) מאקטבים את HRAS. תהליך קשירת GTP במקום GDP בחלבון HRAS מזורז על ידי חלבוני GEF אשר מזרזים את שחרור מולקולת הGDP מHRAS ומאפשרים קשירה מחדש של מולקולת GTP.<br /> <br /> <br /> <br /> [[Image:RAS.jpg|thumb|300px|left| &lt;ref&gt;PMID:31213978&lt;/ref&gt; GAP\GEF מווסתת באמצעות הפקטורים RAS בחלבון GDP או GTP קשירת <br /> ]] <br /> <br /> <br /> <br /> [https://www.youtube.com/watch?v=RqdlfZP26BI RAS המחשה של תהליך האקטיבציה ודאקטיבציה של]<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''כאונקוגן RAS פעילות''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> Ras הוא אחד [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%92%D7%9F האונקוגנים]<br /> הבולטים ביותר במחלות סרטן אנושיות. מוטציות מסוימות בגן Ras גורמות לפעילות תמידית של חלבוני Ras ומביאות לביטוי יתר של מסלולי הולכת אותות בתא, המשפיעים על ביטוי גנים הקשורים בגדילה ובהתחלקות של התא. כתוצאה מכך מוטציות אלו עלולות לגרום למחלת הסרטן.<br /> &lt;br&gt; שתי המוטציות האונקוגניות הנפוצות ביותר ב RAS הן מוטציות בחומצה אמינית גליצין, בעמדה 12 וחומצה אמינית גלוטמין, בעמדה 61. מוטציות אלו מעכבות במידה ניכרת את פעילות האנזים GTP ase דבר הגורם לחלבון להישאר במצב פעיל (&quot;on&quot;) שהוא קשור ל GTP באופן קבוע. במצב פעיל RAS משתתף במסלול הולכת אותות בתא, אשר בסופם באים לידי ביטוי גנים הקשורים לחלוקת התא ולהישרדותו. &lt;br&gt; Ras הוא חלבון &quot;טראנס ממברנאלי&quot;, חלקו נמצא מחוץ לממברנה ומשמש כרצפטור הקושר ליגנד. עם קשירת הליגנד, Ras עובר שינוי קונפורמציה- שינוי מבנה המשפיע על שינוי בתפקוד החלבון, וכעת החלבון מסוגל לקשור GTP ולהשתתף במסלול הולכת האותות בתא. ללא בקרה על פעילות החלבון RAS הוא משתתף במסלול הולכת אותות בתא באופן תמידי ומביא לביטוי קבוע של גנים הקשורים לחלוקת התא. כתוצאה מכך עלול להופיע ביטוי של גידול סרטני באורגניזם. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''תסמונת קוסטלו''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> <br /> [https://www.youtube.com/watch?v=mwXJbbJfmlM תסמונת קוסטלו]<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/Pospat/1'&gt;עמדות שעוברות פוספורילציה&lt;/scene&gt;<br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/Mag/1'&gt;ועמדות לקשירת יון מגנזיום&lt;/scene&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> == References ==<br /> &lt;ref&gt;PMID:22584058&lt;/ref&gt; <br /> <br /> &lt;references/&gt;</div>

Reut Alon https://proteopedia.org/index.php?title=H_RAS_protein_(hebrew)&diff=3264443 2020-07-13T19:22:32Z

<p>Reut Alon: </p> <hr /> <div> &lt;center&gt;'''<br /> == '''H-RAS''' ==<br /> '''&lt;/center&gt;<br /> &lt;StructureSection load='4EFL' size='340' side='right' caption='Caption for this structure'&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''מבוא''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון HRAS משמש תפקיד חשוב במסלול הולכת אותות בתא. תהליך ביטוי גנים בתא מבוקר על מנת לבטא גנים הנחוצים לתא בזמן ספציפי ובפעילות מסוימת. תהליך הבקרה מתרחש באמצעות פקטורים שונים המפעילים או מעכבים ביטוי גנים. הפעלת פקטורים אלו נעשית בשרשרת הולכת אותות אשר מתחילה בין היתר עם קשירה של ליגנד המגיע מחוץ לתא לקולטן מסוג G. קשירת הליגנד לקולטן משפיעה על מבנה הקולטן ועל תפקודו ומאפשרת לו לזרחן פקטורים שונים אשר במסלול הולכת אותות מפעילים פקטורי שעתוק הנכנסים לגרעין ומשפיעים על ביטוי גנים. &lt;br&gt; החלבון HRAS משתייך למשפחת חלבוני G שהם בעלי תפקיד של GTPases , המבצעים הידרוליזה- פירוק של מולקולת GTP (Guanosine triphosphate) בעל 3 קבוצות פוספט למולקולת GDP (Guanosine diphosphate) בעלת 2 מולקולות פוספט. החלבון ראס מופעל בעקבות סיגנל המגיע לתא, בעקבותיו הוא מפעיל מספר מסלולי הולכת אותות בתא אשר בסופו של דבר גורמים לשעתוק גנים הקשורים בוויסות תהליכי גדילת תאים. &lt;br&gt;<br /> התמונה הבאה ממחישה חלק ממסלול הולכת האותות המפעיל את החלבון HRAS<br /> &lt;br&gt;<br /> [[Image:RAS מסלול הולכת אותות המפעיל את.jpg]]<br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''היסטוריה''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון HRAS משתייך למשפחת חלבוני RAS, שמה של משפחת חלבונים זו רומז לאופן גילוי החלבונים בשנות השישים. התגלו נגיפים מחוללי סרטן שגרמו לסרקומות- גידולים ברקמות חיבור בחולדות. חלבונים אלו נקראו Sarcoma virus Rat. שני האונקוגנים – גנים מחוללי סרטן, הראשונים שזוהו נקראו KRAS, ו HRAS, על שם החוקרים שגילו אותם Harvey&amp; Kirsten. גן ras נוסף התגלה לאחר כ 20 שנה ונקרא NRAS כיון שהתגלה בתאים שנלקחו מגידול נוירובלסטומה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''מבנה החלבון''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/Amino_acids/1'&gt; החלבון שגובש מורכב מ-171 חומצות אמינו&lt;/scene&gt;. המוצגות כאן כל אחת בצבע אחר. רצף חומצות האמינו יוצרות &lt;scene name='84/846756/Scondary_structure/1'&gt;מבנה שניוני&lt;/scene&gt; המכיל 6 משטחי β ו5 סלילי α. בסצנה משטחי β בחלבון מוצגים בצהוב וסלילי α מוצגים בורוד. בחלבון ישנן &lt;scene name='84/846756/Pospat/1'&gt;עמדות שעוברות פוספורילציה&lt;/scene&gt; .בעמדות אלו נמצאות חומצות אמינו מסוג סרין, תריאונין וטירוזין היכולות לקבל קבוצת זרחה &lt;scene name='84/846756/Mag/1'&gt; ו- 8 עמדות לקשירת יון מגנזיום&lt;/scene&gt;.יון המגנזיום מוצג בסצנה ככדור ירוק.<br /> לעמדות אלו יש תפקיד בהידרוליזה של GTP. <br /> החלבון קשור בקצה C שלו לממברנת התא, כך שליגנד המגיע מהסביבה החוץ תאית יכול להיקשר אל החלבון. חלקו האחר של החלבון נמצא בציטופלסמה ומשפיע על גורמים שונים האחראיים במסלול הולכת אותות, על ביטוי גנים הקשורים בחלוקת התא.<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> ישן <br /> &lt;scene name='84/846756/Amino_acids/1'&gt;החלבון מורכב מ- 189 חומצות אמינו&lt;/scene&gt;, היוצרות &lt;scene name='84/846756/Scondary_structure/1'&gt;מבנה שניוני&lt;/scene&gt; המכיל 6 משטחי β ו5 סלילי α. בחלבון ישנן &lt;scene name='84/846756/Pospat/1'&gt;עמדות שעוברות פוספורילציה&lt;/scene&gt; &lt;scene name='84/846756/Mag/1'&gt;ועמדות לקשירת יון מגנזיום&lt;/scene&gt;. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''פעילות החלבון''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> <br /> HRAS מתפקד כמתג איתות בתוך התא, הוא מצוי במצב &quot;מופעל&quot; או &quot;כבוי&quot;. בסרטון הבא ניתן לראות את החלבון HRAS במצב &quot;כבוי&quot; &quot;ומופעל&quot;. במצב כבוי החלבון HRAS קשור ל GDP ואילו במצב &quot;מופעל&quot; הוא קושר GTP. Ras הוא חלבון &quot;טראנס ממברנאלי&quot;, חלקו נמצא מחוץ לממברנה ומשמש כרצפטור אליו נקשר ליגנד. עם קשירת הליגנד Ras עובר שינוי קונפורמציה- שינוי מבנה המשפיע על שינוי בתפקוד החלבון, וכעת החלבון מסוגל לקשור GTP ולהשתתף במסלול הולכת האותות בתא. כאשר החלבון קושר GTPהוא מגייס חלבונים נוספים ומזרחן אותם והם מזרחנים ומפעילים פקטורי שעתוק המשפיעים על ביטוי גנים הקשורים לתהליכי גדילה והתמיינות של התא. <br /> ישנם כמה חלבונים המשתתפים בתהליך האקטיבציה ודה-אקטיבציה של HRAS. חלבוני GAP -(GTPase activating protein) מזרזים את הדה-אקטיבציה של HRAS, באמצעות זירוז שחרור קבוצת הזרחה הנוספת שבמולקולת GTP, כך שHRAS נותר קשור ל .GDP לעומת חלבוני GAP, חלבוני GEF-( guanine nucleotide exchange factor) מאקטבים את HRAS. תהליך קשירת GTP במקום GDP בחלבון HRAS מזורז על ידי חלבוני GEF אשר מזרזים את שחרור מולקולת הGDP מHRAS ומאפשרים קשירה מחדש של מולקולת GTP.<br /> <br /> <br /> <br /> [[Image:RAS.jpg|thumb|300px|left| &lt;ref&gt;PMID:31213978&lt;/ref&gt; GAP\GEF מווסתת באמצעות הפקטורים RAS בחלבון GDP או GTP קשירת <br /> ]] <br /> <br /> <br /> <br /> [https://www.youtube.com/watch?v=RqdlfZP26BI RAS המחשה של תהליך האקטיבציה ודאקטיבציה של]<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''כאונקוגן RAS פעילות''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> Ras הוא אחד [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%92%D7%9F האונקוגנים]<br /> הבולטים ביותר במחלות סרטן אנושיות. מוטציות מסוימות בגן Ras גורמות לפעילות תמידית של חלבוני Ras ומביאות לביטוי יתר של מסלולי הולכת אותות בתא, המשפיעים על ביטוי גנים הקשורים בגדילה ובהתחלקות של התא. כתוצאה מכך מוטציות אלו עלולות לגרום למחלת הסרטן.<br /> &lt;br&gt; שתי המוטציות האונקוגניות הנפוצות ביותר ב RAS הן מוטציות בחומצה אמינית גליצין, בעמדה 12 וחומצה אמינית גלוטמין, בעמדה 61. מוטציות אלו מעכבות במידה ניכרת את פעילות האנזים GTP ase דבר הגורם לחלבון להישאר במצב פעיל (&quot;on&quot;) שהוא קשור ל GTP באופן קבוע. במצב פעיל RAS משתתף במסלול הולכת אותות בתא, אשר בסופם באים לידי ביטוי גנים הקשורים לחלוקת התא ולהישרדותו. &lt;br&gt; Ras הוא חלבון &quot;טראנס ממברנאלי&quot;, חלקו נמצא מחוץ לממברנה ומשמש כרצפטור הקושר ליגנד. עם קשירת הליגנד, Ras עובר שינוי קונפורמציה- שינוי מבנה המשפיע על שינוי בתפקוד החלבון, וכעת החלבון מסוגל לקשור GTP ולהשתתף במסלול הולכת האותות בתא. ללא בקרה על פעילות החלבון RAS הוא משתתף במסלול הולכת אותות בתא באופן תמידי ומביא לביטוי קבוע של גנים הקשורים לחלוקת התא. כתוצאה מכך עלול להופיע ביטוי של גידול סרטני באורגניזם. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt; ''' <br /> == '''תסמונת קוסטלו''' ==<br /> ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> <br /> <br /> [https://www.youtube.com/watch?v=mwXJbbJfmlM תסמונת קוסטלו]<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/Pospat/1'&gt;עמדות שעוברות פוספורילציה&lt;/scene&gt;<br /> <br /> &lt;scene name='84/846756/Mag/1'&gt;ועמדות לקשירת יון מגנזיום&lt;/scene&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> == References ==<br /> &lt;ref&gt;PMID:22584058&lt;/ref&gt; <br /> <br /> &lt;references/&gt;</div>

Reut Alon