https://proteopedia.org/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=Revital+Ben+Dvash 2026-09-28T12:21:05Z User contributions MediaWiki 1.43.8 https://proteopedia.org/index.php?title=Thrombin_(hebrew)&diff=1272199 2011-07-17T14:56:44Z

<p>Revital Ben Dvash: </p> <hr /> <div>==&lt;center&gt;'''תרומבין'''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון תרומבין הוא אנזים בעל תפקיד חשוב במנגנון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%AA_%D7%93%D7%9D קרישת דם] אצל בעלי חיים ובני אדם. התרומבין הוא אנזים מסוג סרין פרוטאז, הוא חותך את חלבון הסובסטראט שלו באמצעות החומצה האמינית סרין שנמצאת באתר הפעיל שלו. <br /> בסוף שלב קרישת הדם, התרומבין מפרק את חלבון הפיברינוגן והופך אותו מחלבון מסיס לחלבון לא מסיס הנקרא פיברין. לאחר החיתוך נוצרים ברקמה הנגועה סיבי פיברין היוצרים מבנה של שתי וערב הסוגר על מקום הפגיעה וגורמים להפסקת אבדן הדם.<br /> <br /> התרומבין אינו מצוי בדם באופן תמידי אלא נוצר על פי הצורך מפרותרומבין. הפרותרומבין נוצר בכבד מויטמין K. בכדי שהפרותרומבין יהפוך לתרומבין יש צורך בנוכחות יוני סידן ואנזים המכונה תרומבופלסטין.<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''מבנה תרומבין'''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> <br /> &lt;Structure load='1ppb' size='500' frame='true' align='left' caption='מבנה תלת מימדי של תרומבין' scene='Insert optional scene name here' /&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון תרומבין הוא [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F גליקופרוטאיד] בעל מסה של 36000 גרם/מול. <br /> לחלבון &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Chains/1'&gt;שתי שרשראות&lt;/scene&gt; (שרשרת A צבועה ירוק ושרשרת B צבועה ורוד) פוליפפטידיות עם קשר גופרי ביניהן. <br /> החלבון בנוי מ&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Helix_sheet/1'&gt;סלילי אלפא ומשטחי בטא&lt;/scene&gt; (סלילי האלפא מיוצגים בצבע ורוד ומשטחי בטא בצבע תכלת). <br /> בשרשרת A נמצא האתר הפעיל של האנזים ורצף של חומצות אמינו הומולוגי למבנה של טריפסין וכימוטריפסין. תרומבין קיים בטבע בכמה צורות פעילות שנבדלות ביניהן במבנה שרשרת A.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> לתרומבין &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Hydrophobic_cage/1'&gt;כיס הידרופובי&lt;/scene&gt; (חומצות האמינו ההידרופוביות צבועות באדום), בתוכו ממוקם ה&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Ac1/6'&gt;אתר פעיל&lt;/scene&gt; (חומצות האמינו צבועות בכחול).<br /> <br /> חומצות האמינו &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Glu-lys/2'&gt;ליזין וגלוטמין&lt;/scene&gt; (צבועות באדום) הנמצאות באתר הקישור של החלבון מאפשרות את הקישור הספציפי של מקרומולקולות כגון הירודין ופיברינוגן. <br /> <br /> &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Hydro_lig/1'&gt;חומצות האמינו בכיס ההידרופובי&lt;/scene&gt; (צבועות בכחול) מאפשרות את הפעילות של החלבון באופן ספציפי לסובסטראט שלו (באדום ניתן לראות ליגנד מלאכותי דמוי סובסטראט עם המתיל שלו קשור באתר הפעיל)<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> הקריסטלוגרפיה (קביעת סידור אטומים מרחבי של חלבון) של חלבון התרומבין נעשתה כאשר הוא קשור לליגנד (סובסטראט) לא טבעי. לא היה ניתן לבצע קריסטלוגרפיה של התרומבין קשור לסובסטראט הטבעי מאחר והוא היה מפרק אותו וחוזר למבנה מרחבי אחר. <br /> ה&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Ligand/3'&gt;ליגנד&lt;/scene&gt; (צבוע בצבע אדום) נקשר אל החלבון באתר הפעיל שלו.<br /> <br /> חומצות האמינו &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/His_ser/3'&gt;סרין 57 והיסטדין 195&lt;/scene&gt; (צבועות בשחור) קושרות את המתיל CH2 (צבוע באפור) של הליגנד.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''מחלות הקשורות לקרישת דם'''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> ניתן לחלק את המחלות הקשורות לקרישת דם לשתי קבוצות עיקריות:<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> 1. '''העדר קרישת דם''' - יכול לנבוע מפגיעה בכל אחד מהחלבונים (פקטורים) במנגנון קרישת הדם. בחלק מהמחלות נפגע ייצור קרישי הדם, דבר הגורם לדממת (לדוגמא מחלת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%94 המופיליה]). גם מספר נמוך מדי של טסיות דם עלול להוביל למצב של בעיה בקרישת דם, הדבר עלול לגרום לדימומים פנימיים. בעיות בתפקוד הכבד כגון דלקת כבד עלולים להוביל למחסור ב [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%98%D7%9E%D7%99%D7%9F_K ויטמין K] ולחוסר פעילות תקינה של מנגנון הקרישה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> 2. '''עודף קרישת דם''' - כאשר נפגעת הבקרה על תהליך קרישת הדם, הקריש שנוצר עלול להתנתק עם הזמן ממקומו ולנוע בזרם הדם עד שיגיע לכלי דם צר. שם הוא עלול לחסום את מעבר הדם ולגרום לחסימה שתוביל לאוטם שריר הלב או לשבץ מוחי. קרישה מוגברת עלולה להיגרם גם מפגיעה בדופן כלי הדם, עקב [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7246&amp;kwd=5627 טרשת עורקים] או כוויות, דבר הגורם לשפעול טסיות הדם באזור הפגוע וליצירת קריש דם. גורמים נוספים העלולים להוביל לקרישת יתר הם שכיבה ממושכת, טיסה ארוכה ללא תנועה, ניתוח כירורגי, עישון ותרופות.<br /> &lt;/p&gt;</div>

Revital Ben Dvash https://proteopedia.org/index.php?title=Thrombin_(hebrew)&diff=1272198 2011-07-17T14:55:06Z

<p>Revital Ben Dvash: </p> <hr /> <div>==&lt;center&gt;'''תרומבין'''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון תרומבין הוא אנזים בעל תפקיד חשוב במנגנון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%AA_%D7%93%D7%9D קרישת דם] אצל בעלי חיים ובני אדם. התרומבין הוא אנזים מסוג סרין פרוטאז, הוא חותך את חלבון הסובסטראט שלו באמצעות החומצה האמינית סרין שנמצאת באתר הפעיל שלו. <br /> בסוף שלב קרישת הדם, התרומבין מפרק את חלבון הפיברינוגן והופך אותו מחלבון מסיס לחלבון לא מסיס הנקרא פיברין. לאחר החיתוך נוצרים ברקמה הנגועה סיבי פיברין היוצרים מבנה של שתי וערב הסוגר על מקום הפגיעה וגורמים להפסקת אבדן הדם.<br /> <br /> התרומבין אינו מצוי בדם באופן תמידי אלא נוצר על פי הצורך מפרותרומבין. הפרותרומבין נוצר בכבד מויטמין K. בכדי שהפרותרומבין יהפוך לתרומבין יש צורך בנוכחות יוני סידן ואנזים המכונה תרומבופלסטין.<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''מבנה תרומבין'''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> <br /> &lt;Structure load='1ppb' size='500' frame='true' align='left' caption='מבנה תלת מימדי של תרומבין' scene='Insert optional scene name here' /&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון תרומבין הוא [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F גליקופרוטאיד] בעל מסה של 36000 גרם/מול. <br /> לחלבון &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Chains/1'&gt;שתי שרשראות&lt;/scene&gt; (שרשרת A צבועה ירוק ושרשרת B צבועה ורוד) פוליפפטידיות עם קשר גופרי ביניהן. <br /> החלבון בנוי מ&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Helix_sheet/1'&gt;סלילי אלפא ומשטחי בטא&lt;/scene&gt; (סלילי האלפא מיוצגים בצבע ורוד ומשטחי בטא בצבע תכלת). <br /> בשרשרת A נמצא האתר הפעיל של האנזים ורצף של חומצות אמינו הומולוגי למבנה של טריפסין וכימוטריפסין. תרומבין קיים בטבע בכמה צורות פעילות שנבדלות ביניהן במבנה שרשרת A.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> לתרומבין &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Hydrophobic_cage/1'&gt;כיס ההידרופובי&lt;/scene&gt; (חומצות האמינו ההידרופוביות צבועות באדום), בתוכו ממוקם ה&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Ac1/6'&gt;אתר פעיל&lt;/scene&gt; (חומצות האמינו צבועות בכחול).<br /> <br /> חומצות האמינו &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Glu-lys/2'&gt;ליזין וגלוטמין&lt;/scene&gt; (צבועות באדום) הנמצאות באתר הקישור של החלבון מאפשרות את הקישור הספציפי של מקרומולקולות כגון הירודין ופיברינוגן. <br /> <br /> &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Hydro_lig/1'&gt;חומצות האמינו בכיס ההידרופובי&lt;/scene&gt; (צבועות בכחול) מאפשרות את הפעילות של החלבון באופן ספציפי לסובסטראט שלו (באדום ניתן לראות ליגנד מלאכותי דמוי סובסטראט עם המתיל שלו קשור באתר הפעיל)<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> הקריסטלוגרפיה (קביעת סידור אטומים מרחבי של חלבון) של חלבון התרומבין נעשתה כאשר הוא קשור לליגנד (סובסטראט) לא טבעי. לא היה ניתן לבצע קריסטלוגרפיה של התרומבין קשור לסובסטראט הטבעי מאחר והוא היה מפרק אותו וחוזר למבנה מרחבי אחר. <br /> ה&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Ligand/3'&gt;ליגנד&lt;/scene&gt; (צבוע בצבע אדום) נקשר אל החלבון באתר הפעיל שלו.<br /> <br /> חומצות האמינו &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/His_ser/3'&gt;סרין 57 והיסטדין 195&lt;/scene&gt; (צבועות בשחור) קושרות את המתיל CH2 (צבוע באפור) של הליגנד.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''מחלות הקשורות לקרישת דם'''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> ניתן לחלק את המחלות הקשורות לקרישת דם לשתי קבוצות עיקריות:<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> 1. '''העדר קרישת דם''' - יכול לנבוע מפגיעה בכל אחד מהחלבונים (פקטורים) במנגנון קרישת הדם. בחלק מהמחלות נפגע ייצור קרישי הדם, דבר הגורם לדממת (לדוגמא מחלת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%94 המופיליה]). גם מספר נמוך מדי של טסיות דם עלול להוביל למצב של בעיה בקרישת דם, הדבר עלול לגרום לדימומים פנימיים. בעיות בתפקוד הכבד כגון דלקת כבד עלולים להוביל למחסור ב [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%98%D7%9E%D7%99%D7%9F_K ויטמין K] ולחוסר פעילות תקינה של מנגנון הקרישה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> 2. '''עודף קרישת דם''' - כאשר נפגעת הבקרה על תהליך קרישת הדם, הקריש שנוצר עלול להתנתק עם הזמן ממקומו ולנוע בזרם הדם עד שיגיע לכלי דם צר. שם הוא עלול לחסום את מעבר הדם ולגרום לחסימה שתוביל לאוטם שריר הלב או לשבץ מוחי. קרישה מוגברת עלולה להיגרם גם מפגיעה בדופן כלי הדם, עקב [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7246&amp;kwd=5627 טרשת עורקים] או כוויות, דבר הגורם לשפעול טסיות הדם באזור הפגוע וליצירת קריש דם. גורמים נוספים העלולים להוביל לקרישת יתר הם שכיבה ממושכת, טיסה ארוכה ללא תנועה, ניתוח כירורגי, עישון ותרופות.<br /> &lt;/p&gt;</div>

Revital Ben Dvash https://proteopedia.org/index.php?title=Thrombin_(hebrew)&diff=1272197 2011-07-17T14:39:05Z

<p>Revital Ben Dvash: </p> <hr /> <div>==&lt;center&gt;'''תרומבין'''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון תרומבין הוא אנזים בעל תפקיד חשוב במנגנון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%AA_%D7%93%D7%9D קרישת דם] אצל בעלי חיים ובני אדם. התרומבין הוא אנזים מסוג סרין פרוטאז, הוא חותך את חלבון הסובסטראט שלו באמצעות החומצה האמינית סרין שנמצאת באתר הפעיל שלו. <br /> בסוף שלב קרישת הדם, התרומבין מפרק את חלבון הפיברינוגן והופך אותו מחלבון מסיס לחלבון לא מסיס הנקרא פיברין. לאחר החיתוך נוצרים ברקמה הנגועה סיבי פיברין היוצרים מבנה של שתי וערב הסוגר על מקום הפגיעה וגורמים להפסקת אבדן הדם.<br /> <br /> התרומבין אינו מצוי בדם באופן תמידי אלא נוצר על פי הצורך מפרותרומבין. הפרותרומבין נוצר בכבד מויטמין K. בכדי שהפרותרומבין יהפוך לתרומבין יש צורך בנוכחות יוני סידן ואנזים המכונה תרומבופלסטין.<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''מבנה תרומבין'''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> <br /> &lt;Structure load='1ppb' size='500' frame='true' align='left' caption='מבנה תלת מימדי של תרומבין' scene='Insert optional scene name here' /&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון תרומבין הוא [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F גליקופרוטאיד] בעל מסה של 36000 גרם/מול. <br /> לחלבון &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Chains/1'&gt;שתי שרשראות&lt;/scene&gt; (שרשרת A צבועה ירוק ושרשרת B צבועה ורוד) פוליפפטידיות עם קשר גופרי ביניהן. <br /> החלבון בנוי מ&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Helix_sheet/1'&gt;סלילי אלפא ומשטחי בטא&lt;/scene&gt; (סלילי האלפא מיוצגים בצבע ורוד ומשטחי בטא בצבע תכלת). <br /> בשרשרת A נמצא האתר הפעיל של האנזים ורצף של חומצות אמינו הומולוגי למבנה של טריפסין וכימוטריפסין. תרומבין קיים בטבע בכמה צורות פעילות שנבדלות ביניהן במבנה שרשרת A.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> לתרומבין &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Hydrophobic_cage/1'&gt;כיס ההידרופובי&lt;/scene&gt; המאפשר לו ספציפיות בקישור מקרומולקולות כמו הירודין ופיברינוגן.<br /> <br /> ה&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Ac1/6'&gt;אתר פעיל&lt;/scene&gt; (חומצות האמינו המצויות באתר הפעיל צבועות בצבע כחול) של התרומבין ממוקם בתוך הכיס ההידרופובי. <br /> <br /> לתרומבין יש אתר קישור, בו חומצות האמינו &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Glu-lys/2'&gt;ליזין וגלוטמין&lt;/scene&gt; (צבועות באדום) נקשרות אל ההירודין ופיברינוגן.<br /> חומצות האמינו ב&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Hydro_lig/1'&gt;כיס ההידרופובי&lt;/scene&gt; (צבועות בכחול) מאפשרות קישור ספציפי לסובסטראט שלו (צבוע באדום). <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> הקריסטלוגרפיה (קביעת סידור אטומים מרחבי של חלבון) של חלבון התרומבין נעשתה כאשר הוא קשור לליגנד (סובסטראט) לא טבעי. לא היה ניתן לבצע קריסטלוגרפיה של התרומבין קשור לסובסטראט הטבעי מאחר והוא היה מפרק אותו וחוזר למבנה מרחבי אחר. <br /> ה&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Ligand/3'&gt;ליגנד&lt;/scene&gt; (צבוע בצבע אדום) נקשר אל החלבון באתר הפעיל שלו.<br /> <br /> חומצות האמינו &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/His_ser/3'&gt;סרין 57 והיסטדין 195&lt;/scene&gt; (צבועות בשחור) קושרות את המתיל CH2 (צבוע באפור) של הליגנד.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''מחלות הקשורות לקרישת דם'''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> ניתן לחלק את המחלות הקשורות לקרישת דם לשתי קבוצות עיקריות:<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> 1. '''העדר קרישת דם''' - יכול לנבוע מפגיעה בכל אחד מהחלבונים (פקטורים) במנגנון קרישת הדם. בחלק מהמחלות נפגע ייצור קרישי הדם, דבר הגורם לדממת (לדוגמא מחלת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%94 המופיליה]). גם מספר נמוך מדי של טסיות דם עלול להוביל למצב של בעיה בקרישת דם, הדבר עלול לגרום לדימומים פנימיים. בעיות בתפקוד הכבד כגון דלקת כבד עלולים להוביל למחסור ב [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%98%D7%9E%D7%99%D7%9F_K ויטמין K] ולחוסר פעילות תקינה של מנגנון הקרישה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> 2. '''עודף קרישת דם''' - כאשר נפגעת הבקרה על תהליך קרישת הדם, הקריש שנוצר עלול להתנתק עם הזמן ממקומו ולנוע בזרם הדם עד שיגיע לכלי דם צר. שם הוא עלול לחסום את מעבר הדם ולגרום לחסימה שתוביל לאוטם שריר הלב או לשבץ מוחי. קרישה מוגברת עלולה להיגרם גם מפגיעה בדופן כלי הדם, עקב [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7246&amp;kwd=5627 טרשת עורקים] או כוויות, דבר הגורם לשפעול טסיות הדם באזור הפגוע וליצירת קריש דם. גורמים נוספים העלולים להוביל לקרישת יתר הם שכיבה ממושכת, טיסה ארוכה ללא תנועה, ניתוח כירורגי, עישון ותרופות.<br /> &lt;/p&gt;</div>

Revital Ben Dvash https://proteopedia.org/index.php?title=Thrombin_(hebrew)&diff=1265926 2011-07-05T15:40:13Z

<p>Revital Ben Dvash: </p> <hr /> <div>==&lt;center&gt;'''תרומבין'''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון תרומבין הוא אנזים בעל תפקיד חשוב במנגנון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%AA_%D7%93%D7%9D קרישת דם] אצל בעלי חיים ובני אדם. התרומבין הוא אנזים מסוג סרין פרוטאז, הוא חותך את חלבון הסובסטראט שלו באמצעות החומצה האמינית סרין שנמצאת באתר הפעיל שלו. <br /> בסוף שלב קרישת הדם, התרומבין מפרק את חלבון הפיברינוגן והופך אותו מחלבון מסיס לחלבון לא מסיס הנקרא פיברין. לאחר החיתוך נוצרים ברקמה הנגועה סיבי פיברין היוצרים מבנה של שתי וערב הסוגר על מקום הפגיעה וגורמים להפסקת אבדן הדם.<br /> <br /> התרומבין אינו מצוי בדם באופן תמידי אלא נוצר על פי הצורך מפרותרומבין. הפרותרומבין נוצר בכבד מויטמין K. בכדי שהפרותרומבין יהפוך לתרומבין יש צורך בנוכחות יוני סידן ואנזים המכונה תרומבופלסטין.<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''מבנה תרומבין'''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> <br /> &lt;Structure load='1ppb' size='500' frame='true' align='left' caption='מבנה תלת מימדי של תרומבין' scene='Insert optional scene name here' /&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון תרומבין הוא [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F גליקופרוטאיד]. המסה שלו היא 36000 גרם/מול. <br /> לחלבון &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Chains/1'&gt;שתי שרשראות&lt;/scene&gt; (שרשרת A צבועה ירוק ושרשרת B צבועה ורוד) פוליפפטידיות עם קשר גופרי ביניהן. <br /> החלבון בנוי מ&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Helix_sheet/1'&gt;סלילי אלפא ומשטחי בטא&lt;/scene&gt; (סלילי האלפא מיוצגים בצבע ורוד ומשטחי בטא בצבע תכלת). <br /> בשרשרת A נמצא האתר הפעיל של האנזים ורצף של חומצות אמינו הומולוגי למבנה של טריפסין וכימוטריפסין. תרומבין קיים בטבע בכמה צורות פעילות שנבדלות ביניהן במבנה שרשרת A.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> לתרומבין כיס הידרופובי המאפשר לו ספציפיות בקישור מקרומולקולות כמו הירודין ופיברינוגן.<br /> חומצה האמינית &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Leu/1'&gt;לאוצין (Leu)&lt;/scene&gt; (צבועה סגול) היא אחת מהחומצות אמינו ב&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Hydrophobic_cage/1'&gt;כיס ההידרופובי&lt;/scene&gt; של החלבון.<br /> ה&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Ac1/6'&gt;אתר פעיל&lt;/scene&gt; (חומצות האמינו המצויות באתר הפעיל צבועות בצבע כחול) של התרומבין ממוקם בתוך הכיס ההידרופובי. <br /> <br /> לתרומבין יש אתר קישור, בו חומצות האמינו &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Glu-lys/2'&gt;ליזין וגלוטמין&lt;/scene&gt; (צבועות באדום) נקשרות אל ההירודין ופיברינוגן.<br /> חומצות האמינו ב&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Hydro_lig/1'&gt;כיס ההידרופובי&lt;/scene&gt; (צבועות בכחול) מאפשרות קישור ספציפי לסובסטראט שלו (צבוע באדום). <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> הקריסטלוגרפיה (קביעת סידור אטומים מרחבי של חלבון) של חלבון התרומבין נעשתה כאשר הוא קשור לליגנד (סובסטראט) לא טבעי. לא היה ניתן לבצע קריסטלוגרפיה של התרומבין קשור לסובסטראט הטבעי מאחר והוא היה מפרק אותו וחוזר למבנה מרחבי אחר. <br /> ה&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Ligand/3'&gt;ליגנד&lt;/scene&gt; (צבוע בצבע אדום) נקשר אל החלבון באתר הפעיל שלו.<br /> <br /> חומצות האמינו &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/His_ser/3'&gt;סרין 57 והיסטדין 195&lt;/scene&gt; (צבועות בשחור) קושרות את המתיל CH2 (צבוע באפור) של הליגנד.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''מחלות הקשורות לקרישת דם'''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> ניתן לחלק את המחלות הקשורות לקרישת דם לשתי קבוצות עיקריות:<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> 1. '''העדר קרישת דם''' - יכול לנבוע מפגיעה בכל אחד מהחלבונים (פקטורים) במנגנון קרישת הדם. בחלק מהמחלות נפגע ייצור קרישי הדם, דבר הגורם לדממת (לדוגמא מחלת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%94 המופיליה]). גם מספר נמוך מדי של טסיות דם עלול להוביל למצב של בעיה בקרישת דם, הדבר עלול לגרום לדימומים פנימיים. בעיות בתפקוד הכבד כגון דלקת כבד עלולים להוביל למחסור ב [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%98%D7%9E%D7%99%D7%9F_K ויטמין K] ולחוסר פעילות תקינה של מנגנון הקרישה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> 2. '''עודף קרישת דם''' - כאשר נפגעת הבקרה על תהליך קרישת הדם, הקריש שנוצר עלול להתנתק עם הזמן ממקומו ולנוע בזרם הדם עד שיגיע לכלי דם צר. שם הוא עלול לחסום את מעבר הדם ולגרום לחסימה שתוביל לאוטם שריר הלב או לשבץ מוחי. קרישה מוגברת עלולה להיגרם גם מפגיעה בדופן כלי הדם, עקב [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7246&amp;kwd=5627 טרשת עורקים] או כוויות, דבר הגורם לשפעול טסיות הדם באזור הפגוע וליצירת קריש דם. גורמים נוספים העלולים להוביל לקרישת יתר הם שכיבה ממושכת, טיסה ארוכה ללא תנועה, ניתוח כירורגי, עישון ותרופות.<br /> &lt;/p&gt;</div>

Revital Ben Dvash https://proteopedia.org/index.php?title=Thrombin_(hebrew)&diff=1265925 2011-07-05T15:39:32Z

<p>Revital Ben Dvash: </p> <hr /> <div>==&lt;center&gt;'''תרומבין'''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון תרומבין הוא אנזים בעל תפקיד חשוב במנגנון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%AA_%D7%93%D7%9D קרישת דם] אצל בעלי חיים ובני אדם. התרומבין הוא אנזים מסוג סרין פרוטאז, הוא חותך את חלבון הסובסטראט שלו באמצעות החומצה האמינית סרין שנמצאת באתר הפעיל שלו. <br /> בסוף שלב קרישת הדם, התרומבין מפרק את חלבון הפיברינוגן והופך אותו מחלבון מסיס לחלבון לא מסיס הנקרא פיברין. לאחר החיתוך נוצרים ברקמה הנגועה סיבי פיברין היוצרים מבנה של שתי וערב הסוגר על מקום הפגיעה וגורמים להפסקת אבדן הדם.<br /> <br /> התרומבין אינו מצוי בדם באופן תמידי אלא נוצר על פי הצורך מפרותרומבין. הפרותרומבין נוצר בכבד מויטמין K. בכדי שהפרותרומבין יהפוך לתרומבין יש צורך בנוכחות יוני סידן ואנזים המכונה תרומבופלסטין.<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''מבנה תרומבין'''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> <br /> &lt;Structure load='1ppb' size='500' frame='true' align='left' caption='מבנה תלת מימדי של תרומבין' scene='Insert optional scene name here' /&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון תרומבין הוא [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F גליקופרוטאיד]. המסה שלו היא 36000 גרם/מול. <br /> לחלבון &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Chains/1'&gt;שתי שרשראות&lt;/scene&gt; (שרשרת A צבועה ירוק ושרשרת B צבועה ורוד) פוליפפטידיות עם קשר גופרי ביניהן. <br /> החלבון בנוי מ&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Helix_sheet/1'&gt;סלילי אלפא ומשטחי בטא&lt;/scene&gt; (סלילי האלפא מיוצגים בצבע ורוד ומשטחי בטא בצבע תכלת). <br /> בשרשרת A נמצא האתר הפעיל של האנזים ורצף של חומצות אמינו הומולוגי למבנה של טריפסין וכימוטריפסין. תרומבין קיים בטבע בכמה צורות פעילות שנבדלות ביניהן במבנה שרשרת A.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> לתרומבין כיס הידרופובי המאפשר לו ספציפיות בקישור מקרומולקולות כמו הירודין ופיברינוגן.<br /> חומצה האמינית &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Leu/1'&gt;לאוצין (Leu)&lt;/scene&gt; (צבועה סגול) היא אחת מהחומצות אמינו ב&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Hydrophobic_cage/1'&gt;כיס ההידרופובי&lt;/scene&gt; של החלבון.<br /> ה&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Ac1/6'&gt;אתר פעיל&lt;/scene&gt; (חומצות האמינו המצויות באתר הפעיל צבועות בצבע כחול) של התרומבין ממוקם בתוך הכיס ההידרופובי. <br /> <br /> לתרומבין יש אתר קישור, בו חומצות האמינו &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Glu-lys/2'&gt;ליזין וגלוטמין&lt;/scene&gt; (צבועות באדום) נקשרות אל ההירודין ופיברינוגן.<br /> חומצות האמינו ב&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Hydro_lig/1'&gt;כיס ההידרופובי&lt;/scene&gt; (צבועות בכחול) מאפשרות קישור ספציפי לסובסטראט שלו (צבוע באדום). <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> הקריסטלוגרפיה (קביעת סידור אטומים מרחבי של חלבון) של חלבון התרומבין נעשתה כאשר הוא קשור לליגנד (סובסטראט) לא טבעי. לא היה ניתן לבצע קריסטלוגרפיה של התרומבין קשור לסובסטראט הטבעי מאחר והוא היה מפרק אותו וחוזר למבנה מרחבי אחר. <br /> ה&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Ligand/3'&gt;ליגנד&lt;/scene&gt; (צבוע בצבע אדום) נקשר אל החלבון באתר הפעיל שלו.<br /> <br /> חומצות האמינו &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/His_ser/3'&gt;סרין 57 והיסטדין 195&lt;/scene&gt; (צבועות בשחור) קושרות את המתיל CH2 (המתיל צבוע באפור)של הליגנד.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''מחלות הקשורות לקרישת דם'''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> ניתן לחלק את המחלות הקשורות לקרישת דם לשתי קבוצות עיקריות:<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> 1. '''העדר קרישת דם''' - יכול לנבוע מפגיעה בכל אחד מהחלבונים (פקטורים) במנגנון קרישת הדם. בחלק מהמחלות נפגע ייצור קרישי הדם, דבר הגורם לדממת (לדוגמא מחלת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%94 המופיליה]). גם מספר נמוך מדי של טסיות דם עלול להוביל למצב של בעיה בקרישת דם, הדבר עלול לגרום לדימומים פנימיים. בעיות בתפקוד הכבד כגון דלקת כבד עלולים להוביל למחסור ב [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%98%D7%9E%D7%99%D7%9F_K ויטמין K] ולחוסר פעילות תקינה של מנגנון הקרישה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> 2. '''עודף קרישת דם''' - כאשר נפגעת הבקרה על תהליך קרישת הדם, הקריש שנוצר עלול להתנתק עם הזמן ממקומו ולנוע בזרם הדם עד שיגיע לכלי דם צר. שם הוא עלול לחסום את מעבר הדם ולגרום לחסימה שתוביל לאוטם שריר הלב או לשבץ מוחי. קרישה מוגברת עלולה להיגרם גם מפגיעה בדופן כלי הדם, עקב [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7246&amp;kwd=5627 טרשת עורקים] או כוויות, דבר הגורם לשפעול טסיות הדם באזור הפגוע וליצירת קריש דם. גורמים נוספים העלולים להוביל לקרישת יתר הם שכיבה ממושכת, טיסה ארוכה ללא תנועה, ניתוח כירורגי, עישון ותרופות.<br /> &lt;/p&gt;</div>

Revital Ben Dvash https://proteopedia.org/index.php?title=Albumin_(Hebrew)&diff=1265924 2011-07-05T15:26:31Z

<p>Revital Ben Dvash: </p> <hr /> <div>==&lt;center&gt; '''אלבומין''' &lt;/center&gt;==<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> האלבומין הוא החלבון '''הנפוץ''' ביותר בדם היונקים. הוא חלבון מסיס במים המצוי בדם ובכל הרקמות ונוצר בכבד. האלבומין בדם חשוב לשמירת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%97%D7%A5_%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99 לחץ אוסמוטי] תקין של הפלסמה ואיזון מערכתי של נוזלי הגוף.<br /> כמוכן הוא מוביל חומצות שומן, קושר יוני סידן ומתפקד כ[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%95%D7%A4%D7%A8 בופר] לשמירה על רמת חומציות בדם. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''מבנה האלבומין ''' &lt;/center&gt;==<br /> <br /> <br /> <br /> &lt;Structure load='1ao6' size='500' frame='true' align='left' caption='מבנה תלת מימדי של אלבומין' scene='Insert optional scene name here' /&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> האלבומין הוא חלבון הבנוי מ- 609 &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Aa/1'&gt;חומצות אמינו&lt;/scene&gt; (כל חומצה אמינית צבועה בצבע אחר). <br /> הוא חלבון דימר, חלבון הבנוי מ&lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Chains/1'&gt;שתי תתי יחידות&lt;/scene&gt;:<br /> בדגם המוצג<br /> שרשרת A צבועה בסגול ושרשרת B צבועה בירוק.<br /> <br /> הוא חלבון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99 גלובולרי] המורכב בעיקר &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Helix/3'&gt;סלילי אלפא&lt;/scene&gt; (סוג אחד של מבנה שניוני של חלבון המזכיר קפיץ, צבוע בכחול) , בעל מסה של 66 קילודלטון. האלבומין מכיל מספר כיסים הידרופוביים ([http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%91%D7%99 הידרופובי]) המאפשרים לו לקשור [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%93 ליפידים](שומנים) והורמונים שונים לצורך הובלתם בדם. נסו לזהות כמה &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Hydropgobic_2/2'&gt;כיסים&lt;/scene&gt; הידרופוביים יש בחלבון? כמה חומצות אמינו טעונות חיובית. התבוונו במיקום חומצות האמינו ה&lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Positive/2'&gt;חיוביות&lt;/scene&gt; ביחס לכיסים ההידרופובים . לאלבומין מטען שלילי המונע ממנו לעבור סינון בכליות ומעבר לשתן.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> לחלבון מספר אתרי קישור ליונים הנחוצים לפעילותו:<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> אתר לקישור יון &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Copper_binding/2'&gt;נחושת&lt;/scene&gt; (האתרים צבועים באפור).<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> אתרים לקישור יון &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Zinc_binding/2'&gt;אבץ&lt;/scene&gt; (האתרים צבועים באדום).<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> אתרים לקישור חלבון ה&lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Biliverdin_binding/2'&gt;ביליוורדין&lt;/scene&gt; (האתרים צבועים בתכלת), פיגמנט הנוצר לאחר פירוק המוגלובין.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''בדיקת כמות אלבומין ''' &lt;/center&gt;==<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> בבדיקות דם טווח הנורמה של האלבומין הוא 3.4-5.4 גרם לדציליטר. בדיקת אלבומין מתבקשת כאשר לאדם יש סימפטומים של הפרעה בכבד כגון: צהבת, עייפות או ירידה במשקל, או סימפטומים של תסמונת &quot;ניפרוטית&quot; כגון: נפיחות סביב העיניים, בבטן או ברגליים. רופאים יכולים להזמין בדיקת אלבומין גם כדי לבדוק את מצב התזונה של האדם. חשוב לדעת כי תרופות וסמים מסוימים כגון סטרואידים, הורמוני גדילה ואינסולין יכולים להעלות את התוצאה בבדיקת אלבומין. ערכים נמוכים של אלבומין בבדיקות דם עלולים להצביע על [http://www.infomed.co.il/disease-190/%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9F/# מחלת הכבד]. הימצאות של אלבומין בשתן יכולה להצביע על בעיה בתפקוד הכליות. <br /> ערכים נמוכים של אלבומין יכולים להתקבל גם במקרים הבאים: ספיגה נמוכה מדי של חומצות אמינו מהמעי עקב בעיה במנגנון הספיגה או עקב מצב של תת תזונה, אובדן של אלבומין בצואה ודרך העור במקרים של כוויות. גם בתהליך הביוסינתזה (תהליך אנאבוליזם, הבנייה) שיכול לנבוע עקב מחלה בכבד או עקב צריכה מעטה מהמקובל של חלבונים. תהליך קטאבוליזם (רצף של תהליכים מטאבולים אשר מפרקים מולקולות גדולות) רב מדי שמתרחש עקב הרס של רקמות או עקב דלקת. הצטברות נוזלים בבטן ([http://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/2/2f/Hunger.jpg מיימת]). <br /> &lt;/p&gt;</div>

Revital Ben Dvash https://proteopedia.org/index.php?title=Thrombin_(hebrew)&diff=1261368 2011-06-23T11:20:25Z

<p>Revital Ben Dvash: </p> <hr /> <div>==&lt;center&gt;'''תרומבין'''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון תרומבין הוא אנזים בעל תפקיד חשוב במנגנון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%AA_%D7%93%D7%9D קרישת דם] אצל בעלי חיים ובני אדם. התרומבין הוא אנזים מסוג סרין פרוטאז, הוא חותך את חלבון הסובסטראט שלו באמצעות החומצה האמינית סרין שנמצאת באתר הפעיל שלו. <br /> בסוף שלב קרישת הדם, התרומבין מפרק את חלבון הפיברינוגן והופך אותו מחלבון מסיס לחלבון לא מסיס הנקרא פיברין. לאחר החיתוך נוצרים ברקמה הנגועה סיבי פיברין היוצרים מבנה של שתי וערב הסוגר על מקום הפגיעה וגורמים להפסקת אבדן הדם.<br /> <br /> התרומבין אינו מצוי בדם באופן תמידי אלא נוצר על פי הצורך מפרותרומבין. הפרותרומבין נוצר בכבד מויטמין K. בכדי שהפרותרומבין יהפוך לתרומבין יש צורך בנוכחות יוני סידן ואנזים המכונה תרומבופלסטין.<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''מבנה תרומבין'''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> <br /> &lt;Structure load='1ppb' size='500' frame='true' align='left' caption='מבנה תלת מימדי של תרומבין' scene='Insert optional scene name here' /&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון תרומבין הוא [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F גליקופרוטאיד]. המסה שלו היא 36000 גרם/מול. <br /> לחלבון &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Chains/1'&gt;שתי שרשראות&lt;/scene&gt; (שרשרת A צבועה ירוק ושרשרת B צבועה ורוד) פוליפפטידיות עם קשר גופרי ביניהן. <br /> החלבון בנוי מ&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Helix_sheet/1'&gt;סלילי אלפא ומשטחי בטא&lt;/scene&gt; (סלילי האלפא מיוצגים בצבע ורוד ומשטחי בטא בצבע תכלת). <br /> בשרשרת A נמצא האתר הפעיל של האנזים ורצף של חומצות אמינו הומולוגי למבנה של טריפסין וכימוטריפסין. תרומבין קיים בטבע בכמה צורות פעילות שנבדלות ביניהן במבנה שרשרת A.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> לתרומבין כיס הידרופובי המאפשר לו ספציפיות בקישור מקרומולקולות כמו הירודין ופיברינוגן.<br /> חומצה האמינית &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Leu/1'&gt;לאוצין (Leu)&lt;/scene&gt; (צבועה סגול) היא אחת מהחומצות אמינו ב&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Hydrophobic_cage/1'&gt;כיס ההידרופובי&lt;/scene&gt; של החלבון.<br /> ה&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Ac1/6'&gt;אתר פעיל&lt;/scene&gt; (חומצות האמינו המצויות באתר הפעיל צבועות בצבע כחול) של התרומבין ממוקם בתוך הכיס ההידרופובי. <br /> <br /> לתרומבין יש אתר קישור, בו חומצות האמינו &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Glu-lys/2'&gt;ליזין וגלוטמין&lt;/scene&gt; (צבועות באדום) נקשרות אל ההירודין ופיברינוגן.<br /> חומצות האמינו ב&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Hydro_lig/1'&gt;כיס ההידרופובי&lt;/scene&gt; (צבועות בכחול) מאפשרות קישור ספציפי לסובסטראט שלו (צבוע באדום). <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> הקריסטלוגרפיה (קביעת סידור אטומים מרחבי של חלבון) של חלבון התרומבין נעשתה כאשר הוא קשור לליגנד (סובסטראט) לא טבעי. לא היה ניתן לבצע קריסטלוגרפיה של התרומבין קשור לסובסטראט הטבעי מאחר והוא היה מפרק אותו וחוזר למבנה מרחבי אחר. <br /> ה&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Ligand/3'&gt;ליגנד&lt;/scene&gt; (צבוע בצבע אדום) נקשר אל החלבון באתר הפעיל שלו.<br /> <br /> חומצות האמינו &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/His_ser/3'&gt;סרין 57 והיסטדין 195&lt;/scene&gt; (צבועות בשחור) קושרות את המתיל CH2 של הליגנד.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''מחלות הקשורות לקרישת דם'''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> ניתן לחלק את המחלות הקשורות לקרישת דם לשתי קבוצות עיקריות:<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> 1. '''העדר קרישת דם''' - יכול לנבוע מפגיעה בכל אחד מהחלבונים (פקטורים) במנגנון קרישת הדם. בחלק מהמחלות נפגע ייצור קרישי הדם, דבר הגורם לדממת (לדוגמא מחלת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%94 המופיליה]). גם מספר נמוך מדי של טסיות דם עלול להוביל למצב של בעיה בקרישת דם, הדבר עלול לגרום לדימומים פנימיים. בעיות בתפקוד הכבד כגון דלקת כבד עלולים להוביל למחסור ב [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%98%D7%9E%D7%99%D7%9F_K ויטמין K] ולחוסר פעילות תקינה של מנגנון הקרישה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> 2. '''עודף קרישת דם''' - כאשר נפגעת הבקרה על תהליך קרישת הדם, הקריש שנוצר עלול להתנתק עם הזמן ממקומו ולנוע בזרם הדם עד שיגיע לכלי דם צר. שם הוא עלול לחסום את מעבר הדם ולגרום לחסימה שתוביל לאוטם שריר הלב או לשבץ מוחי. קרישה מוגברת עלולה להיגרם גם מפגיעה בדופן כלי הדם, עקב [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7246&amp;kwd=5627 טרשת עורקים] או כוויות, דבר הגורם לשפעול טסיות הדם באזור הפגוע וליצירת קריש דם. גורמים נוספים העלולים להוביל לקרישת יתר הם שכיבה ממושכת, טיסה ארוכה ללא תנועה, ניתוח כירורגי, עישון ותרופות.<br /> &lt;/p&gt;</div>

Revital Ben Dvash https://proteopedia.org/index.php?title=Thrombin_(hebrew)&diff=1261365 2011-06-23T11:18:33Z

<p>Revital Ben Dvash: </p> <hr /> <div>==&lt;center&gt;'''תרומבין'''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון תרומבין הוא אנזים בעל תפקיד חשוב במנגנון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%AA_%D7%93%D7%9D קרישת דם] אצל בעלי חיים ובני אדם. התרומבין הוא אנזים מסוג סרין פרוטאז, הוא חותך את חלבון הסובסטראט שלו באמצעות החומצה האמינית סרין שנמצאת באתר הפעיל שלו. <br /> בסוף שלב קרישת הדם, התרומבין מפרק את חלבון הפיברינוגן והופך אותו מחלבון מסיס לחלבון לא מסיס הנקרא פיברין. לאחר החיתוך נוצרים ברקמה הנגועה סיבי פיברין היוצרים מבנה של שתי וערב הסוגר על מקום הפגיעה וגורמים להפסקת אבדן הדם.<br /> <br /> התרומבין אינו מצוי בדם באופן תמידי אלא נוצר על פי הצורך מפרותרומבין. הפרותרומבין נוצר בכבד מויטמין K. בכדי שהפרותרומבין יהפוך לתרומבין יש צורך בנוכחות יוני סידן ואנזים המכונה תרומבופלסטין.<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''מבנה תרומבין'''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> <br /> &lt;Structure load='1ppb' size='500' frame='true' align='left' caption='מבנה תלת מימדי של תרומבין' scene='Insert optional scene name here' /&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון תרומבין הוא [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F גליקופרוטאיד]. המסה שלו היא 36000 גרם/מול. <br /> לחלבון &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Chains/1'&gt;שתי שרשראות&lt;/scene&gt; (שרשרת A צבועה ירוק ושרשרת B צבועה ורוד) פוליפפטידיות עם קשר גופרי ביניהן. <br /> החלבון בנוי מ&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Helix_sheet/1'&gt;סלילי אלפא ומשטחי בטא&lt;/scene&gt; (סלילי האלפא מיוצגים בצבע ורוד ומשטחי בטא בצבע תכלת). <br /> בשרשרת A נמצא האתר הפעיל של האנזים ורצף של חומצות אמינו הומולוגי למבנה של טריפסין וכימוטריפסין. תרומבין קיים בטבע בכמה צורות פעילות שנבדלות ביניהן במבנה שרשרת A.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> לתרומבין כיס הידרופובי המאפשר לו ספציפיות בקישור מקרומולקולות כמו הירודין ופיברינוגן.<br /> חומצה האמינית &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Leu/1'&gt;לאוצין (Leu)&lt;/scene&gt; (צבועה סגול) היא אחת מהחומצות אמינו ב&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Hydrophobic_cage/1'&gt;כיס ההידרופובי&lt;/scene&gt; של החלבון.<br /> ה&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Ac1/6'&gt;אתר פעיל&lt;/scene&gt; (חומצות האמינו המצויות באתר הפעיל צבועות בצבע כחול) של התרומבין ממוקם בתוך הכיס ההידרופובי. <br /> <br /> לתרומבין יש אתר קישור, בו חומצות האמינו &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Glu-lys/2'&gt;ליזין וגלוטמין&lt;/scene&gt; (צבועות באדום) נקשרות אל ההירודין ופיברינוגן.<br /> חומצות האמינו ב&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Hydro_lig/1'&gt;כיס ההידרופובי&lt;/scene&gt; (צבועות בכחול) מאפשרות קישור ספציפי לסובסטראט שלו (צבוע באדום). <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> הקריסטלוגרפיה (יצירת גבישים) של חלבון התרומבין נעשתה כאשר הוא קשור לליגנד (סובסטראט) לא טבעי. לא היה ניתן לבצע קריסטלוגרפיה של התרומבין קשור לסובסטראט הטבעי מאחר והוא היה מפרק אותו וחוזר למבנה מרחבי אחר. <br /> ה&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Ligand/3'&gt;ליגנד&lt;/scene&gt; (צבוע בצבע אדום) נקשר אל החלבון באתר הפעיל שלו.<br /> <br /> חומצות האמינו &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/His_ser/3'&gt;סרין 57 והיסטדין 195&lt;/scene&gt; (צבועות בשחור) קושרות את המתיל CH2 של הליגנד.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''מחלות הקשורות לקרישת דם'''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> ניתן לחלק את המחלות הקשורות לקרישת דם לשתי קבוצות עיקריות:<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> 1. '''העדר קרישת דם''' - יכול לנבוע מפגיעה בכל אחד מהחלבונים (פקטורים) במנגנון קרישת הדם. בחלק מהמחלות נפגע ייצור קרישי הדם, דבר הגורם לדממת (לדוגמא מחלת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%94 המופיליה]). גם מספר נמוך מדי של טסיות דם עלול להוביל למצב של בעיה בקרישת דם, הדבר עלול לגרום לדימומים פנימיים. בעיות בתפקוד הכבד כגון דלקת כבד עלולים להוביל למחסור ב [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%98%D7%9E%D7%99%D7%9F_K ויטמין K] ולחוסר פעילות תקינה של מנגנון הקרישה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> 2. '''עודף קרישת דם''' - כאשר נפגעת הבקרה על תהליך קרישת הדם, הקריש שנוצר עלול להתנתק עם הזמן ממקומו ולנוע בזרם הדם עד שיגיע לכלי דם צר. שם הוא עלול לחסום את מעבר הדם ולגרום לחסימה שתוביל לאוטם שריר הלב או לשבץ מוחי. קרישה מוגברת עלולה להיגרם גם מפגיעה בדופן כלי הדם, עקב [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7246&amp;kwd=5627 טרשת עורקים] או כוויות, דבר הגורם לשפעול טסיות הדם באזור הפגוע וליצירת קריש דם. גורמים נוספים העלולים להוביל לקרישת יתר הם שכיבה ממושכת, טיסה ארוכה ללא תנועה, ניתוח כירורגי, עישון ותרופות.<br /> &lt;/p&gt;</div>

Revital Ben Dvash https://proteopedia.org/index.php?title=Thrombin_(hebrew)&diff=1261356 2011-06-23T11:14:01Z

<p>Revital Ben Dvash: </p> <hr /> <div>==&lt;center&gt;'''תרומבין'''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון תרומבין הוא אנזים בעל תפקיד חשוב במנגנון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%AA_%D7%93%D7%9D קרישת דם] אצל בעלי חיים ובני אדם. התרומבין הוא אנזים מסוג סרין פרוטאז, הוא חותך את חלבון הסובסטראט שלו באמצעות החומצה האמינית סרין שנמצאת באתר הפעיל שלו. <br /> בסוף שלב קרישת הדם, התרומבין מפרק את חלבון הפיברינוגן והופך אותו מחלבון מסיס לחלבון לא מסיס הנקרא פיברין. לאחר החיתוך נוצרים ברקמה הנגועה סיבי פיברין היוצרים מבנה של שתי וערב הסוגר על מקום הפגיעה וגורמים להפסקת אבדן הדם.<br /> <br /> התרומבין אינו מצוי בדם באופן תמידי אלא נוצר על פי הצורך מפרותרומבין. הפרותרומבין נוצר בכבד מויטמין K. בכדי שהפרותרומבין יהפוך לתרומבין יש צורך בנוכחות יוני סידן ואנזים המכונה תרומבופלסטין.<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''מבנה תרומבין'''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> <br /> &lt;Structure load='1ppb' size='500' frame='true' align='left' caption='מבנה תלת מימדי של תרומבין' scene='Insert optional scene name here' /&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון תרומבין הוא [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F גליקופרוטאיד]. המסה שלו היא 36000 גרם/מול. <br /> לחלבון &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Chains/1'&gt;שתי שרשראות&lt;/scene&gt; (שרשרת A צבועה ירוק ושרשרת B צבועה ורוד) פוליפפטידיות עם קשר גופרי ביניהן. <br /> החלבון בנוי מ&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Helix_sheet/1'&gt;סלילי אלפא ומשטחי בטא&lt;/scene&gt; (סלילי האלפא מיוצגים בצבע ורוד ומשטחי בטא בצבע תכלת). <br /> בשרשרת A נמצא האתר הפעיל של האנזים ורצף של חומצות אמינו הומולוגי למבנה של טריפסין וכימוטריפסין. תרומבין קיים בטבע בכמה צורות פעילות שנבדלות ביניהן במבנה שרשרת A.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> לתרומבין כיס הידרופובי המאפשר לו ספציפיות בקישור מקרומולקולות כמו הירודין ופיברינוגן.<br /> חומצה האמינית &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Leu/1'&gt;לאוצין (Leu)&lt;/scene&gt; (צבועה סגול) היא אחת מהחומצות אמינו ב&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Hydrophobic_cage/1'&gt;כיס ההידרופובי&lt;/scene&gt; של החלבון.<br /> ה&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Ac1/6'&gt;אתר פעיל&lt;/scene&gt; (חומצות האמינו המצויות באתר הפעיל צבועות בצבע כחול) של התרומבין ממוקם בתוך הכיס ההידרופובי. <br /> <br /> לתרומבין יש אתר קישור, בו חומצות האמינו &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Glu-lys/2'&gt;ליזין וגלוטמין&lt;/scene&gt; (צבועות באדום) נקשרות אל ההירודין ופיברינוגן.<br /> חומצות האמינו ב&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Hydro_lig/1'&gt;כיס ההידרופובי&lt;/scene&gt; (צבועות בכחול) מאפשרות קישור ספציפי לסובסטראט שלו (צבוע באדום). <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> הקריסטלוגרפיה של חלבון התרומבין נעשתה כאשר הוא קשור לליגנד (סובסטראט) לא טבעי. <br /> ה&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Ligand/3'&gt;ליגנד&lt;/scene&gt; (צבוע בצבע אדום) נקשר אל החלבון באתר הפעיל שלו.<br /> <br /> חומצות האמינו &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/His_ser/3'&gt;סרין 57 והיסטדין 195&lt;/scene&gt; (צבועות בשחור) קושרות את המתיל CH2 של הליגנד.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''מחלות הקשורות לקרישת דם'''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> ניתן לחלק את המחלות הקשורות לקרישת דם לשתי קבוצות עיקריות:<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> 1. '''העדר קרישת דם''' - יכול לנבוע מפגיעה בכל אחד מהחלבונים (פקטורים) במנגנון קרישת הדם. בחלק מהמחלות נפגע ייצור קרישי הדם, דבר הגורם לדממת (לדוגמא מחלת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%94 המופיליה]). גם מספר נמוך מדי של טסיות דם עלול להוביל למצב של בעיה בקרישת דם, הדבר עלול לגרום לדימומים פנימיים. בעיות בתפקוד הכבד כגון דלקת כבד עלולים להוביל למחסור ב [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%98%D7%9E%D7%99%D7%9F_K ויטמין K] ולחוסר פעילות תקינה של מנגנון הקרישה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> 2. '''עודף קרישת דם''' - כאשר נפגעת הבקרה על תהליך קרישת הדם, הקריש שנוצר עלול להתנתק עם הזמן ממקומו ולנוע בזרם הדם עד שיגיע לכלי דם צר. שם הוא עלול לחסום את מעבר הדם ולגרום לחסימה שתוביל לאוטם שריר הלב או לשבץ מוחי. קרישה מוגברת עלולה להיגרם גם מפגיעה בדופן כלי הדם, עקב [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7246&amp;kwd=5627 טרשת עורקים] או כוויות, דבר הגורם לשפעול טסיות הדם באזור הפגוע וליצירת קריש דם. גורמים נוספים העלולים להוביל לקרישת יתר הם שכיבה ממושכת, טיסה ארוכה ללא תנועה, ניתוח כירורגי, עישון ותרופות.<br /> &lt;/p&gt;</div>

Revital Ben Dvash https://proteopedia.org/index.php?title=Thrombin_(hebrew)&diff=1261349 2011-06-23T11:07:07Z

<p>Revital Ben Dvash: </p> <hr /> <div>==&lt;center&gt;'''תרומבין'''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון תרומבין הוא אנזים בעל תפקיד חשוב במנגנון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%AA_%D7%93%D7%9D קרישת דם] אצל בעלי חיים ובני אדם. התרומבין הוא אנזים מסוג סרין פרוטאז, הוא חותך את חלבון הסובסטראט שלו באמצעות החומצה האמינית סרין שנמצאת באתר הפעיל שלו. <br /> בסוף שלב קרישת הדם, התרומבין מפרק את חלבון הפיברינוגן והופך אותו מחלבון מסיס לחלבון לא מסיס הנקרא פיברין. לאחר החיתוך נוצרים ברקמה הנגועה סיבי פיברין היוצרים מבנה של שתי וערב הסוגר על מקום הפגיעה וגורמים להפסקת אבדן הדם.<br /> <br /> התרומבין אינו מצוי בדם באופן תמידי אלא נוצר על פי הצורך מפרותרומבין. הפרותרומבין נוצר בכבד מויטמין K. בכדי שהפרותרומבין יהפוך לתרומבין יש צורך בנוכחות יוני סידן ואנזים המכונה תרומבופלסטין.<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''מבנה תרומבין'''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> <br /> &lt;Structure load='1ppb' size='500' frame='true' align='left' caption='מבנה תלת מימדי של תרומבין' scene='Insert optional scene name here' /&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון תרומבין הוא [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F גליקופרוטאיד]. המסה שלו היא 36000 גרם/מול. <br /> לחלבון &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Chains/1'&gt;שתי שרשראות&lt;/scene&gt; (שרשרת A צבועה ירוק ושרשרת B צבועה ורוד) פוליפפטידיות עם קשר גופרי ביניהן. <br /> החלבון בנוי מ&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Helix_sheet/1'&gt;סלילי אלפא ומשטחי בטא&lt;/scene&gt; (סלילי האלפא מיוצגים בצבע ורוד ומשטחי בטא בצבע תכלת). <br /> בשרשרת A נמצא האתר הפעיל של האנזים ורצף של חומצות אמינו הומולוגי למבנה של טריפסין וכימוטריפסין. תרומבין קיים בטבע בכמה צורות פעילות שנבדלות ביניהן במבנה שרשרת A.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> לתרומבין כיס הידרופובי המאפשר לו ספציפיות בקישור מקרומולקולות כמו הירודין ופיברינוגן.<br /> חומצה האמינית &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Leu/1'&gt;לאוצין (Leu)&lt;/scene&gt; (צבועה סגול) היא אחת מהחומצות אמינו ב&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Hydrophobic_cage/1'&gt;כיס ההידרופובי&lt;/scene&gt; של החלבון.<br /> ה&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Ac1/6'&gt;אתר פעיל&lt;/scene&gt; (חומצות האמינו המצויות באתר הפעיל צבועות בצבע כחול) של התרומבין ממוקם בתוך הכיס ההידרופובי. <br /> <br /> לתרומבין יש אתר קישור, בו חומצות האמינו &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Glu-lys/2'&gt;ליזין וגלוטמין&lt;/scene&gt; (צבועות באדום) נקשרות אל ההירודין ופיברינוגן.<br /> חומצות האמינו ב&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Hydro_lig/1'&gt;כיס ההידרופובי&lt;/scene&gt; (צבועות בכחול) מאפשרות קישור ספציפי לליגנד (צבוע באדום). <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> הקריסטלוגרפיה של חלבון התרומבין נעשתה כאשר הוא קשור לליגנד לא טבעי. <br /> ה&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Ligand/3'&gt;ליגנד&lt;/scene&gt; (צבוע בצבע אדום) נקשר אל החלבון באתר הפעיל שלו.<br /> <br /> חומצות האמינו &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/His_ser/3'&gt;סרין 57 והיסטדין 195&lt;/scene&gt; (צבועות בשחור) קושרות את המתיל CH2 של הליגנד.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''מחלות הקשורות לקרישת דם'''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> ניתן לחלק את המחלות הקשורות לקרישת דם לשתי קבוצות עיקריות:<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> 1. '''העדר קרישת דם''' - יכול לנבוע מפגיעה בכל אחד מהחלבונים (פקטורים) במנגנון קרישת הדם. בחלק מהמחלות נפגע ייצור קרישי הדם, דבר הגורם לדממת (לדוגמא מחלת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%94 המופיליה]). גם מספר נמוך מדי של טסיות דם עלול להוביל למצב של בעיה בקרישת דם, הדבר עלול לגרום לדימומים פנימיים. בעיות בתפקוד הכבד כגון דלקת כבד עלולים להוביל למחסור ב [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%98%D7%9E%D7%99%D7%9F_K ויטמין K] ולחוסר פעילות תקינה של מנגנון הקרישה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> 2. '''עודף קרישת דם''' - כאשר נפגעת הבקרה על תהליך קרישת הדם, הקריש שנוצר עלול להתנתק עם הזמן ממקומו ולנוע בזרם הדם עד שיגיע לכלי דם צר. שם הוא עלול לחסום את מעבר הדם ולגרום לחסימה שתוביל לאוטם שריר הלב או לשבץ מוחי. קרישה מוגברת עלולה להיגרם גם מפגיעה בדופן כלי הדם, עקב [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7246&amp;kwd=5627 טרשת עורקים] או כוויות, דבר הגורם לשפעול טסיות הדם באזור הפגוע וליצירת קריש דם. גורמים נוספים העלולים להוביל לקרישת יתר הם שכיבה ממושכת, טיסה ארוכה ללא תנועה, ניתוח כירורגי, עישון ותרופות.<br /> &lt;/p&gt;</div>

Revital Ben Dvash https://proteopedia.org/index.php?title=Thrombin_(hebrew)&diff=1261348 2011-06-23T11:06:42Z

<p>Revital Ben Dvash: </p> <hr /> <div>==&lt;center&gt;'''תרומבין'''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון תרומבין הוא אנזים בעל תפקיד חשוב במנגנון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%AA_%D7%93%D7%9D קרישת דם] אצל בעלי חיים ובני אדם. התרומבין הוא אנזים מסוג סרין פרוטאז, הוא חותך את חלבון הסובסטראט שלו באמצעות החומצה האמינית סרין שנמצאת באתר הפעיל שלו. <br /> בסוף שלב קרישת הדם, התרומבין מפרק את חלבון הפיברינוגן והופך אותו מחלבון מסיס לחלבון לא מסיס הנקרא פיברין. לאחר החיתוך נוצרים ברקמה הנגועה סיבי פיברין היוצרים מבנה של שתי וערב הסוגר על מקום הפגיעה וגורמים להפסקת אבדן הדם.<br /> <br /> התרומבין אינו מצוי בדם באופן תמידי אלא נוצר על פי הצורך מפרותרומבין. הפרותרומבין נוצר בכבד מויטמין K. בכדי שהפרותרומבין יהפוך לתרומבין יש צורך בנוכחות יוני סידן ואנזים המכונה תרומבופלסטין.<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''מבנה תרומבין'''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> <br /> &lt;Structure load='1ppb' size='500' frame='true' align='left' caption='מבנה תלת מימדי של תרומבין' scene='Insert optional scene name here' /&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון תרומבין הוא [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F גליקופרוטאיד]. המסה שלו היא 36000 גרם/מול. <br /> לחלבון &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Chains/1'&gt;שתי שרשראות&lt;/scene&gt; (שרשרת A צבועה ירוק ושרשרת B צבועה ורוד) פוליפפטידיות עם קשר גופרי ביניהן. <br /> החלבון בנוי מ&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Helix_sheet/1'&gt;סלילי אלפא ומשטחי בטא&lt;/scene&gt; (סלילי האלפא מיוצגים בצבע ורוד ומשטחי בטא בצבע תכלת). <br /> בשרשרת A נמצא האתר הפעיל של האנזים ורצף של חומצות אמינו הומולוגי למבנה של טריפסין וכימוטריפסין. תרומבין קיים בטבע בכמה צורות פעילות שנבדלות ביניהן במבנה שרשרת A.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> לתרומבין כיס הידרופובי המאפשר לו ספציפיות בקישור מקרומולקולות כמו הירודין ופיברינוגן.<br /> חומצה האמינית &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Leu/1'&gt;לאוצין (Leu)&lt;/scene&gt; (צבועה כחול) היא אחת מהחומצות אמינו ב&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Hydrophobic_cage/1'&gt;כיס ההידרופובי&lt;/scene&gt; של החלבון.<br /> ה&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Ac1/6'&gt;אתר פעיל&lt;/scene&gt; (חומצות האמינו המצויות באתר הפעיל צבועות בצבע כחול) של התרומבין ממוקם בתוך הכיס ההידרופובי. <br /> <br /> לתרומבין יש אתר קישור, בו חומצות האמינו &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Glu-lys/2'&gt;ליזין וגלוטמין&lt;/scene&gt; (צבועות באדום) נקשרות אל ההירודין ופיברינוגן.<br /> חומצות האמינו ב&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Hydro_lig/1'&gt;כיס ההידרופובי&lt;/scene&gt; (צבועות בכחול) מאפשרות קישור ספציפי לליגנד (צבוע באדום). <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> הקריסטלוגרפיה של חלבון התרומבין נעשתה כאשר הוא קשור לליגנד לא טבעי. <br /> ה&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Ligand/3'&gt;ליגנד&lt;/scene&gt; (צבוע בצבע אדום) נקשר אל החלבון באתר הפעיל שלו.<br /> <br /> חומצות האמינו &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/His_ser/3'&gt;סרין 57 והיסטדין 195&lt;/scene&gt; (צבועות בשחור) קושרות את המתיל CH2 של הליגנד.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''מחלות הקשורות לקרישת דם'''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> ניתן לחלק את המחלות הקשורות לקרישת דם לשתי קבוצות עיקריות:<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> 1. '''העדר קרישת דם''' - יכול לנבוע מפגיעה בכל אחד מהחלבונים (פקטורים) במנגנון קרישת הדם. בחלק מהמחלות נפגע ייצור קרישי הדם, דבר הגורם לדממת (לדוגמא מחלת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%94 המופיליה]). גם מספר נמוך מדי של טסיות דם עלול להוביל למצב של בעיה בקרישת דם, הדבר עלול לגרום לדימומים פנימיים. בעיות בתפקוד הכבד כגון דלקת כבד עלולים להוביל למחסור ב [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%98%D7%9E%D7%99%D7%9F_K ויטמין K] ולחוסר פעילות תקינה של מנגנון הקרישה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> 2. '''עודף קרישת דם''' - כאשר נפגעת הבקרה על תהליך קרישת הדם, הקריש שנוצר עלול להתנתק עם הזמן ממקומו ולנוע בזרם הדם עד שיגיע לכלי דם צר. שם הוא עלול לחסום את מעבר הדם ולגרום לחסימה שתוביל לאוטם שריר הלב או לשבץ מוחי. קרישה מוגברת עלולה להיגרם גם מפגיעה בדופן כלי הדם, עקב [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7246&amp;kwd=5627 טרשת עורקים] או כוויות, דבר הגורם לשפעול טסיות הדם באזור הפגוע וליצירת קריש דם. גורמים נוספים העלולים להוביל לקרישת יתר הם שכיבה ממושכת, טיסה ארוכה ללא תנועה, ניתוח כירורגי, עישון ותרופות.<br /> &lt;/p&gt;</div>

Revital Ben Dvash https://proteopedia.org/index.php?title=Thrombin_(hebrew)&diff=1261317 2011-06-23T10:35:12Z

<p>Revital Ben Dvash: </p> <hr /> <div>==&lt;center&gt;'''תרומבין'''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון תרומבין הוא אנזים בעל תפקיד חשוב במנגנון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%AA_%D7%93%D7%9D קרישת דם] אצל בעלי חיים ובני אדם. התרומבין הוא אנזים מסוג סרין פרוטאז, הוא חותך את חלבון הסובסטראט שלו באמצעות החומצה האמינית סרין שנמצאת באתר הפעיל שלו. <br /> בסוף שלב קרישת הדם, התרומבין מפרק את חלבון הפיברינוגן והופך אותו מחלבון מסיס לחלבון לא מסיס הנקרא פיברין. לאחר החיתוך נוצרים ברקמה הנגועה סיבי פיברין היוצרים מבנה של שתי וערב הסוגר על מקום הפגיעה וגורמים להפסקת אבדן הדם.<br /> <br /> התרומבין אינו מצוי בדם באופן תמידי אלא נוצר על פי הצורך מפרותרומבין. הפרותרומבין נוצר בכבד מויטמין K. בכדי שהפרותרומבין יהפוך לתרומבין יש צורך בנוכחות יוני סידן ואנזים המכונה תרומבופלסטין.<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''מבנה תרומבין'''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> <br /> &lt;Structure load='1ppb' size='500' frame='true' align='left' caption='מבנה תלת מימדי של תרומבין' scene='Insert optional scene name here' /&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון תרומבין הוא [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F גליקופרוטאיד]. המסה שלו היא 36000 גרם/מול. <br /> לחלבון &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Chains/1'&gt;שתי שרשראות&lt;/scene&gt; (שרשרת A צבועה ירוק ושרשרת B צבועה ורוד) פוליפפטידיות עם קשר גופרי ביניהן. <br /> החלבון בנוי מ&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Helix_sheet/1'&gt;סלילי אלפא ומשטחי בטא&lt;/scene&gt; (סלילי האלפא מיוצגים בצבע ורוד ומשטחי בטא בצבע תכלת). <br /> בשרשרת A נמצא האתר הפעיל של האנזים ורצף של חומצות אמינו הומולוגי למבנה של טריפסין וכימוטריפסין. תרומבין קיים בטבע בכמה צורות פעילות שנבדלות ביניהן במבנה שרשרת A.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> לתרומבין כיס הידרופובי המאפשר לו ספציפיות בקישור מקרומולקולות כמו הירודין ופיברינוגן.<br /> חומצה האמינית &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Leu/3'&gt;לאוצין (Leu)&lt;/scene&gt; היא אחת מהחומצות אמינו ב&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Hydrophobic_cage/1'&gt;כיס ההידרופובי&lt;/scene&gt; של החלבון.<br /> ה&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Ac1/6'&gt;אתר פעיל&lt;/scene&gt; (חומצות האמינו המצויות באתר הפעיל צבועות בצבע כחול) של התרומבין ממוקם בתוך הכיס ההידרופובי. <br /> <br /> לתרומבין יש אתר קישור, בו חומצות האמינו &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Glu-lys/2'&gt;ליזין וגלוטמין&lt;/scene&gt; (צבועות באדום) נקשרות אל ההירודין ופיברינוגן.<br /> חומצות האמינו ב&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Hydro_lig/1'&gt;כיס ההידרופובי&lt;/scene&gt; (צבועות בכחול) מאפשרות קישור ספציפי לליגנד (צבוע באדום). <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> הקריסטלוגרפיה של חלבון התרומבין נעשתה כאשר הוא קשור לליגנד לא טבעי. <br /> ה&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Ligand/3'&gt;ליגנד&lt;/scene&gt; (צבוע בצבע אדום) נקשר אל החלבון באתר הפעיל שלו.<br /> <br /> חומצות האמינו &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/His_ser/3'&gt;סרין 57 והיסטדין 195&lt;/scene&gt; (צבועות בשחור) קושרות את המתיל CH2 של הליגנד.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''מחלות הקשורות לקרישת דם'''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> ניתן לחלק את המחלות הקשורות לקרישת דם לשתי קבוצות עיקריות:<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> 1. '''העדר קרישת דם''' - יכול לנבוע מפגיעה בכל אחד מהחלבונים (פקטורים) במנגנון קרישת הדם. בחלק מהמחלות נפגע ייצור קרישי הדם, דבר הגורם לדממת (לדוגמא מחלת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%94 המופיליה]). גם מספר נמוך מדי של טסיות דם עלול להוביל למצב של בעיה בקרישת דם, הדבר עלול לגרום לדימומים פנימיים. בעיות בתפקוד הכבד כגון דלקת כבד עלולים להוביל למחסור ב [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%98%D7%9E%D7%99%D7%9F_K ויטמין K] ולחוסר פעילות תקינה של מנגנון הקרישה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> 2. '''עודף קרישת דם''' - כאשר נפגעת הבקרה על תהליך קרישת הדם, הקריש שנוצר עלול להתנתק עם הזמן ממקומו ולנוע בזרם הדם עד שיגיע לכלי דם צר. שם הוא עלול לחסום את מעבר הדם ולגרום לחסימה שתוביל לאוטם שריר הלב או לשבץ מוחי. קרישה מוגברת עלולה להיגרם גם מפגיעה בדופן כלי הדם, עקב [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7246&amp;kwd=5627 טרשת עורקים] או כוויות, דבר הגורם לשפעול טסיות הדם באזור הפגוע וליצירת קריש דם. גורמים נוספים העלולים להוביל לקרישת יתר הם שכיבה ממושכת, טיסה ארוכה ללא תנועה, ניתוח כירורגי, עישון ותרופות.<br /> &lt;/p&gt;</div>

Revital Ben Dvash https://proteopedia.org/index.php?title=Thrombin_(hebrew)&diff=1261311 2011-06-23T10:30:48Z

<p>Revital Ben Dvash: </p> <hr /> <div>==&lt;center&gt;'''תרומבין'''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון תרומבין הוא אנזים בעל תפקיד חשוב במנגנון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%AA_%D7%93%D7%9D קרישת דם] אצל בעלי חיים ובני אדם. התרומבין הוא אנזים מסוג סרין פרוטאז, הוא חותך את חלבון הסובסטראט שלו באמצעות החומצה האמינית סרין שנמצאת באתר הפעיל שלו. <br /> בסוף שלב קרישת הדם, התרומבין מפרק את חלבון הפיברינוגן והופך אותו מחלבון מסיס לחלבון לא מסיס הנקרא פיברין. לאחר החיתוך נוצרים ברקמה הנגועה סיבי פיברין היוצרים מבנה של שתי וערב הסוגר על מקום הפגיעה וגורמים להפסקת אבדן הדם.<br /> <br /> התרומבין אינו מצוי בדם באופן תמידי אלא נוצר על פי הצורך מפרותרומבין. הפרותרומבין נוצר בכבד מויטמין K. בכדי שהפרותרומבין יהפוך לתרומבין יש צורך בנוכחות יוני סידן ואנזים המכונה תרומבופלסטין.<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''מבנה תרומבין'''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> <br /> &lt;Structure load='1ppb' size='500' frame='true' align='left' caption='מבנה תלת מימדי של תרומבין' scene='Insert optional scene name here' /&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון תרומבין הוא גליקופרוטאיד. המסה שלו היא 36000 גרם/מול. <br /> לחלבון &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Chains/1'&gt;שתי שרשראות&lt;/scene&gt; (שרשרת A צבועה ירוק ושרשרת B צבועה ורוד) פוליפפטידיות עם קשר גופרי ביניהן. <br /> החלבון בנוי מ&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Helix_sheet/1'&gt;סלילי אלפא ומשטחי בטא&lt;/scene&gt; (סלילי האלפא מיוצגים בצבע ורוד ומשטחי בטא בצבע תכלת). <br /> בשרשרת A נמצא האתר הפעיל של האנזים ורצף של חומצות אמינו הומולוגי למבנה של טריפסין וכימוטריפסין. תרומבין קיים בטבע בכמה צורות פעילות שנבדלות ביניהן במבנה שרשרת A.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> לתרומבין כיס הידרופובי המאפשר לו ספציפיות בקישור מקרומולקולות כמו הירודין ופיברינוגן.<br /> חומצה האמינית &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Leu/3'&gt;לאוצין (Leu)&lt;/scene&gt; היא אחת מהחומצות אמינו ב&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Hydrophobic_cage/1'&gt;כיס ההידרופובי&lt;/scene&gt; של החלבון.<br /> ה&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Ac1/6'&gt;אתר פעיל&lt;/scene&gt; (חומצות האמינו המצויות באתר הפעיל צבועות בצבע כחול) של התרומבין ממוקם בתוך הכיס ההידרופובי. <br /> <br /> לתרומבין יש אתר קישור, בו חומצות האמינו &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Glu-lys/2'&gt;ליזין וגלוטמין&lt;/scene&gt; (צבועות באדום) נקשרות אל ההירודין ופיברינוגן.<br /> חומצות האמינו ב&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Hydro_lig/1'&gt;כיס ההידרופובי&lt;/scene&gt; (צבועות בכחול) מאפשרות קישור ספציפי לליגנד (צבוע באדום). <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> הקריסטלוגרפיה של חלבון התרומבין נעשתה כאשר הוא קשור לליגנד לא טבעי. <br /> ה&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Ligand/3'&gt;ליגנד&lt;/scene&gt; (צבוע בצבע אדום) נקשר אל החלבון באתר הפעיל שלו.<br /> <br /> חומצות האמינו &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/His_ser/3'&gt;סרין 57 והיסטדין 195&lt;/scene&gt; (צבועות בשחור) קושרות את המתיל CH2 של הליגנד.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''מחלות הקשורות לקרישת דם'''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> ניתן לחלק את המחלות הקשורות לקרישת דם לשתי קבוצות עיקריות:<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> 1. '''העדר קרישת דם''' - יכול לנבוע מפגיעה בכל אחד מהחלבונים (פקטורים) במנגנון קרישת הדם. בחלק מהמחלות נפגע ייצור קרישי הדם, דבר הגורם לדממת (לדוגמא מחלת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%94 המופיליה]). גם מספר נמוך מדי של טסיות דם עלול להוביל למצב של בעיה בקרישת דם, הדבר עלול לגרום לדימומים פנימיים. בעיות בתפקוד הכבד כגון דלקת כבד עלולים להוביל למחסור ב [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%98%D7%9E%D7%99%D7%9F_K ויטמין K] ולחוסר פעילות תקינה של מנגנון הקרישה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> 2. '''עודף קרישת דם''' - כאשר נפגעת הבקרה על תהליך קרישת הדם, הקריש שנוצר עלול להתנתק עם הזמן ממקומו ולנוע בזרם הדם עד שיגיע לכלי דם צר. שם הוא עלול לחסום את מעבר הדם ולגרום לחסימה שתוביל לאוטם שריר הלב או לשבץ מוחי. קרישה מוגברת עלולה להיגרם גם מפגיעה בדופן כלי הדם, עקב [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7246&amp;kwd=5627 טרשת עורקים] או כוויות, דבר הגורם לשפעול טסיות הדם באזור הפגוע וליצירת קריש דם. גורמים נוספים העלולים להוביל לקרישת יתר הם שכיבה ממושכת, טיסה ארוכה ללא תנועה, ניתוח כירורגי, עישון ותרופות.<br /> &lt;/p&gt;</div>

Revital Ben Dvash https://proteopedia.org/index.php?title=Thrombin_(hebrew)&diff=1261310 2011-06-23T10:30:39Z

<p>Revital Ben Dvash: </p> <hr /> <div>==&lt;center&gt;'''תרומבין'''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון תרומבין הוא אנזים בעל תפקיד חשוב במנגנון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%AA_%D7%93%D7%9D קרישת דם] אצל בעלי חיים ובני אדם. התרומבין הוא אנזים מסוג סרין פרוטאז, הוא חותך את חלבון הסובסטראט שלו באמצעות החומצה האמינית סרין שנמצאת באתר הפעיל שלו. <br /> בסוף שלב קרישת הדם, התרומבין מפרק את חלבון הפיברינוגן והופך אותו מחלבון מסיס לחלבון לא מסיס הנקרא פיברין. לאחר החיתוך נוצרים ברקמה הנגועה סיבי פיברין היוצרים מבנה של שתי וערב הסוגר על מקום הפגיעה וגורמים להפסקת אבדן הדם.<br /> <br /> התרומבין אינו מצוי בדם באופן תמידי אלא נוצר על פי הצורך מפרותרומבין. הפרותרומבין נוצר בכבד מויטמין K. בכדי שהפרותרומבין יהפוך לתרומבין יש צורך בנוכחות יוני סידן ואנזים המכונה תרומבופלסטין.<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''מבנה תרומבין'''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> <br /> &lt;Structure load='1ppb' size='500' frame='true' align='left' caption='מבנה תלת מימדי של תרומבין' scene='Insert optional scene name here' /&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון תרומבין הוא גליקופרוטאיד. המסה שלו היא 36000 גרם/מול. <br /> לחלבון &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Chains/1'&gt;שתי שרשראות&lt;/scene&gt; (שרשרת A צבועה ירוק ושרשרת B צבועה ורוד) פוליפפטידיות עם קשר גופרי ביניהן. <br /> החלבון בנוי מ&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Helix_sheet/1'&gt;סלילי אלפא ומשטחי בטא&lt;/scene&gt; (סלילי האלפא מיוצגים בצבע ורוד ומשטחי בטא בצבע תכלת). <br /> בשרשרת A נמצא האתר הפעיל של האנזים ורצף של חומצות אמינו הומולוגי למבנה של טריפסין וכימוטריפסין. תרומבין קיים בטבע בכמה צורות פעילות שנבדלות ביניהן במבנה שרשרת A.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> לתרומבין כיס הידרופובי המאפשר לו ספציפיות בקישור מקרומולקולות כמו הירודין ופיברינוגן.<br /> חומצה האמינית &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Leu/3'&gt;לאוצין (Leu)&lt;/scene&gt; היא אחת מהחומצות אמינו ב&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Hydrophobic_cage/1'&gt;כיס ההידרופובי&lt;/scene&gt; של החלבון.<br /> ה&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Ac1/6'&gt;אתר פעיל&lt;/scene&gt; (חומצות האמינו המצויות באתר הפעיל צבועות בצבע כחול) של התרומבין ממוקם בתוך הכיס ההידרופובי. <br /> <br /> לתרומבין יש אתר קישור, בו חומצות האמינו &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Glu-lys/2'&gt;ליזין וגלוטמין&lt;/scene&gt; (צבועות באדום) נקשרות אל ההירודין ופיברינוגן.<br /> חומצות האמינו ב&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Hydro_lig/1'&gt;כיס ההידרופובי&lt;/scene&gt; (צבועות בכחול) מאפשרות קישור ספציפי לליגנד (צבוע באדום). <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> הקריסטלוגרפיה של חלבון התרומבין נעשתה כאשר הוא קשור לליגנד לא טבעי. <br /> ה&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Ligand/3'&gt;ליגנד&lt;/scene&gt; (צבוע בצבע אדום) נקשר אל החלבון באתר הפעיל שלו.<br /> <br /> חומצות האמינו &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/His_ser/3'&gt;סרין 57 והיסטדין 195&lt;/scene&gt; (צבועות בשחור) קושרות את המתיל CH2 של הליגנד.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''מחלות הקשורות לקרישת דם'''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> ניתן לחלק את המחלות הקשורות לקרישת דם לשתי קבוצות עיקריות:<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> 1. '''העדר קרישת דם''' - יכול לנבוע מפגיעה בכל אחד מהחלבונים (פקטורים) במנגנון קרישת הדם. בחלק מהמחלות נפגע ייצור קרישי הדם, דבר הגורם לדממת (לדוגמא מחלת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%94 המופיליה]). גם מספר נמוך מדי של טסיות דם עלול להוביל למצב של בעיה בקרישת דם, הדבר עלול לגרום לדימומים פנימיים. בעיות בתפקוד הכבד כגון דלקת כבד עלולים להוביל למחסור ב [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%98%D7%9E%D7%99%D7%9F_K ויטמין K] ולחוסר פעילות תקינה של מנגנון הקרישה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> 2. '''עודף קרישת דם''' - כאשר נפגעת הבקרה על תהליך קרישת הדם, הקריש שנוצר עלול להתנתק עם הזמן ממקומו ולנוע בזרם הדם עד שיגיע לכלי דם צר. שם הוא עלול לחסום את מעבר הדם ולגרום לחסימה שתוביל לאוטם שריר הלב או לשבץ מוחי. קרישה מוגברת עלולה להיגרם גם מפגיעה בדופן כלי הדם, עקב [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7246&amp;kwd=5627 טרשת עורקים] או כוויות, דבר הגורם לשפעול טסיות הדם באזור הפגוע וליצירת קריש דם. גורמים נוספים העלולים להוביל לקרישת יתר הם שכיבה ממושכת, טיסה ארוכה ללא תנועה, ניתוח כירורגי, עישון ותרופות.<br /> &lt;/p&gt;</div>

Revital Ben Dvash https://proteopedia.org/index.php?title=Thrombin_(hebrew)&diff=1261309 2011-06-23T10:30:31Z

<p>Revital Ben Dvash: </p> <hr /> <div><br /> ==&lt;center&gt;'''תרומבין'''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון תרומבין הוא אנזים בעל תפקיד חשוב במנגנון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%AA_%D7%93%D7%9D קרישת דם] אצל בעלי חיים ובני אדם. התרומבין הוא אנזים מסוג סרין פרוטאז, הוא חותך את חלבון הסובסטראט שלו באמצעות החומצה האמינית סרין שנמצאת באתר הפעיל שלו. <br /> בסוף שלב קרישת הדם, התרומבין מפרק את חלבון הפיברינוגן והופך אותו מחלבון מסיס לחלבון לא מסיס הנקרא פיברין. לאחר החיתוך נוצרים ברקמה הנגועה סיבי פיברין היוצרים מבנה של שתי וערב הסוגר על מקום הפגיעה וגורמים להפסקת אבדן הדם.<br /> <br /> התרומבין אינו מצוי בדם באופן תמידי אלא נוצר על פי הצורך מפרותרומבין. הפרותרומבין נוצר בכבד מויטמין K. בכדי שהפרותרומבין יהפוך לתרומבין יש צורך בנוכחות יוני סידן ואנזים המכונה תרומבופלסטין.<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''מבנה תרומבין'''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> <br /> &lt;Structure load='1ppb' size='500' frame='true' align='left' caption='מבנה תלת מימדי של תרומבין' scene='Insert optional scene name here' /&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון תרומבין הוא גליקופרוטאיד. המסה שלו היא 36000 גרם/מול. <br /> לחלבון &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Chains/1'&gt;שתי שרשראות&lt;/scene&gt; (שרשרת A צבועה ירוק ושרשרת B צבועה ורוד) פוליפפטידיות עם קשר גופרי ביניהן. <br /> החלבון בנוי מ&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Helix_sheet/1'&gt;סלילי אלפא ומשטחי בטא&lt;/scene&gt; (סלילי האלפא מיוצגים בצבע ורוד ומשטחי בטא בצבע תכלת). <br /> בשרשרת A נמצא האתר הפעיל של האנזים ורצף של חומצות אמינו הומולוגי למבנה של טריפסין וכימוטריפסין. תרומבין קיים בטבע בכמה צורות פעילות שנבדלות ביניהן במבנה שרשרת A.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> לתרומבין כיס הידרופובי המאפשר לו ספציפיות בקישור מקרומולקולות כמו הירודין ופיברינוגן.<br /> חומצה האמינית &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Leu/3'&gt;לאוצין (Leu)&lt;/scene&gt; היא אחת מהחומצות אמינו ב&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Hydrophobic_cage/1'&gt;כיס ההידרופובי&lt;/scene&gt; של החלבון.<br /> ה&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Ac1/6'&gt;אתר פעיל&lt;/scene&gt; (חומצות האמינו המצויות באתר הפעיל צבועות בצבע כחול) של התרומבין ממוקם בתוך הכיס ההידרופובי. <br /> <br /> לתרומבין יש אתר קישור, בו חומצות האמינו &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Glu-lys/2'&gt;ליזין וגלוטמין&lt;/scene&gt; (צבועות באדום) נקשרות אל ההירודין ופיברינוגן.<br /> חומצות האמינו ב&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Hydro_lig/1'&gt;כיס ההידרופובי&lt;/scene&gt; (צבועות בכחול) מאפשרות קישור ספציפי לליגנד (צבוע באדום). <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> הקריסטלוגרפיה של חלבון התרומבין נעשתה כאשר הוא קשור לליגנד לא טבעי. <br /> ה&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Ligand/3'&gt;ליגנד&lt;/scene&gt; (צבוע בצבע אדום) נקשר אל החלבון באתר הפעיל שלו.<br /> <br /> חומצות האמינו &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/His_ser/3'&gt;סרין 57 והיסטדין 195&lt;/scene&gt; (צבועות בשחור) קושרות את המתיל CH2 של הליגנד.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''מחלות הקשורות לקרישת דם'''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> ניתן לחלק את המחלות הקשורות לקרישת דם לשתי קבוצות עיקריות:<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> 1. '''העדר קרישת דם''' - יכול לנבוע מפגיעה בכל אחד מהחלבונים (פקטורים) במנגנון קרישת הדם. בחלק מהמחלות נפגע ייצור קרישי הדם, דבר הגורם לדממת (לדוגמא מחלת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%94 המופיליה]). גם מספר נמוך מדי של טסיות דם עלול להוביל למצב של בעיה בקרישת דם, הדבר עלול לגרום לדימומים פנימיים. בעיות בתפקוד הכבד כגון דלקת כבד עלולים להוביל למחסור ב [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%98%D7%9E%D7%99%D7%9F_K ויטמין K] ולחוסר פעילות תקינה של מנגנון הקרישה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> 2. '''עודף קרישת דם''' - כאשר נפגעת הבקרה על תהליך קרישת הדם, הקריש שנוצר עלול להתנתק עם הזמן ממקומו ולנוע בזרם הדם עד שיגיע לכלי דם צר. שם הוא עלול לחסום את מעבר הדם ולגרום לחסימה שתוביל לאוטם שריר הלב או לשבץ מוחי. קרישה מוגברת עלולה להיגרם גם מפגיעה בדופן כלי הדם, עקב [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7246&amp;kwd=5627 טרשת עורקים] או כוויות, דבר הגורם לשפעול טסיות הדם באזור הפגוע וליצירת קריש דם. גורמים נוספים העלולים להוביל לקרישת יתר הם שכיבה ממושכת, טיסה ארוכה ללא תנועה, ניתוח כירורגי, עישון ותרופות.<br /> &lt;/p&gt;</div>

Revital Ben Dvash https://proteopedia.org/index.php?title=Thrombin_(hebrew)&diff=1261308 2011-06-23T10:30:20Z

<p>Revital Ben Dvash: </p> <hr /> <div><br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''תרומבין'''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון תרומבין הוא אנזים בעל תפקיד חשוב במנגנון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%AA_%D7%93%D7%9D קרישת דם] אצל בעלי חיים ובני אדם. התרומבין הוא אנזים מסוג סרין פרוטאז, הוא חותך את חלבון הסובסטראט שלו באמצעות החומצה האמינית סרין שנמצאת באתר הפעיל שלו. <br /> בסוף שלב קרישת הדם, התרומבין מפרק את חלבון הפיברינוגן והופך אותו מחלבון מסיס לחלבון לא מסיס הנקרא פיברין. לאחר החיתוך נוצרים ברקמה הנגועה סיבי פיברין היוצרים מבנה של שתי וערב הסוגר על מקום הפגיעה וגורמים להפסקת אבדן הדם.<br /> <br /> התרומבין אינו מצוי בדם באופן תמידי אלא נוצר על פי הצורך מפרותרומבין. הפרותרומבין נוצר בכבד מויטמין K. בכדי שהפרותרומבין יהפוך לתרומבין יש צורך בנוכחות יוני סידן ואנזים המכונה תרומבופלסטין.<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''מבנה תרומבין'''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> <br /> &lt;Structure load='1ppb' size='500' frame='true' align='left' caption='מבנה תלת מימדי של תרומבין' scene='Insert optional scene name here' /&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון תרומבין הוא גליקופרוטאיד. המסה שלו היא 36000 גרם/מול. <br /> לחלבון &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Chains/1'&gt;שתי שרשראות&lt;/scene&gt; (שרשרת A צבועה ירוק ושרשרת B צבועה ורוד) פוליפפטידיות עם קשר גופרי ביניהן. <br /> החלבון בנוי מ&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Helix_sheet/1'&gt;סלילי אלפא ומשטחי בטא&lt;/scene&gt; (סלילי האלפא מיוצגים בצבע ורוד ומשטחי בטא בצבע תכלת). <br /> בשרשרת A נמצא האתר הפעיל של האנזים ורצף של חומצות אמינו הומולוגי למבנה של טריפסין וכימוטריפסין. תרומבין קיים בטבע בכמה צורות פעילות שנבדלות ביניהן במבנה שרשרת A.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> לתרומבין כיס הידרופובי המאפשר לו ספציפיות בקישור מקרומולקולות כמו הירודין ופיברינוגן.<br /> חומצה האמינית &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Leu/3'&gt;לאוצין (Leu)&lt;/scene&gt; היא אחת מהחומצות אמינו ב&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Hydrophobic_cage/1'&gt;כיס ההידרופובי&lt;/scene&gt; של החלבון.<br /> ה&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Ac1/6'&gt;אתר פעיל&lt;/scene&gt; (חומצות האמינו המצויות באתר הפעיל צבועות בצבע כחול) של התרומבין ממוקם בתוך הכיס ההידרופובי. <br /> <br /> לתרומבין יש אתר קישור, בו חומצות האמינו &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Glu-lys/2'&gt;ליזין וגלוטמין&lt;/scene&gt; (צבועות באדום) נקשרות אל ההירודין ופיברינוגן.<br /> חומצות האמינו ב&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Hydro_lig/1'&gt;כיס ההידרופובי&lt;/scene&gt; (צבועות בכחול) מאפשרות קישור ספציפי לליגנד (צבוע באדום). <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> הקריסטלוגרפיה של חלבון התרומבין נעשתה כאשר הוא קשור לליגנד לא טבעי. <br /> ה&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Ligand/3'&gt;ליגנד&lt;/scene&gt; (צבוע בצבע אדום) נקשר אל החלבון באתר הפעיל שלו.<br /> <br /> חומצות האמינו &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/His_ser/3'&gt;סרין 57 והיסטדין 195&lt;/scene&gt; (צבועות בשחור) קושרות את המתיל CH2 של הליגנד.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''מחלות הקשורות לקרישת דם'''&lt;/center&gt;==<br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> ניתן לחלק את המחלות הקשורות לקרישת דם לשתי קבוצות עיקריות:<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> 1. '''העדר קרישת דם''' - יכול לנבוע מפגיעה בכל אחד מהחלבונים (פקטורים) במנגנון קרישת הדם. בחלק מהמחלות נפגע ייצור קרישי הדם, דבר הגורם לדממת (לדוגמא מחלת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%94 המופיליה]). גם מספר נמוך מדי של טסיות דם עלול להוביל למצב של בעיה בקרישת דם, הדבר עלול לגרום לדימומים פנימיים. בעיות בתפקוד הכבד כגון דלקת כבד עלולים להוביל למחסור ב [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%98%D7%9E%D7%99%D7%9F_K ויטמין K] ולחוסר פעילות תקינה של מנגנון הקרישה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> 2. '''עודף קרישת דם''' - כאשר נפגעת הבקרה על תהליך קרישת הדם, הקריש שנוצר עלול להתנתק עם הזמן ממקומו ולנוע בזרם הדם עד שיגיע לכלי דם צר. שם הוא עלול לחסום את מעבר הדם ולגרום לחסימה שתוביל לאוטם שריר הלב או לשבץ מוחי. קרישה מוגברת עלולה להיגרם גם מפגיעה בדופן כלי הדם, עקב [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7246&amp;kwd=5627 טרשת עורקים] או כוויות, דבר הגורם לשפעול טסיות הדם באזור הפגוע וליצירת קריש דם. גורמים נוספים העלולים להוביל לקרישת יתר הם שכיבה ממושכת, טיסה ארוכה ללא תנועה, ניתוח כירורגי, עישון ותרופות.<br /> &lt;/p&gt;</div>

Revital Ben Dvash https://proteopedia.org/index.php?title=Albumin_(Hebrew)&diff=1261306 2011-06-23T10:29:17Z

<p>Revital Ben Dvash: </p> <hr /> <div><br /> <br /> ==&lt;center&gt; '''אלבומין''' &lt;/center&gt;==<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> האלבומין הוא החלבון '''הנפוץ''' ביותר בדם היונקים. הוא חלבון מסיס במים המצוי בדם ובכל הרקמות ונוצר בכבד. האלבומין בדם חשוב לשמירת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%97%D7%A5_%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99 לחץ אוסמוטי] תקין של הפלסמה ואיזון מערכתי של נוזלי הגוף.<br /> כמוכן הוא מוביל חומצות שומן, קושר יוני סידן ומתפקד כ[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%95%D7%A4%D7%A8 בופר] לשמירה על רמת חומציות בדם. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''מבנה האלבומין ''' &lt;/center&gt;==<br /> <br /> <br /> <br /> &lt;Structure load='1ao6' size='500' frame='true' align='left' caption='מבנה תלת מימדי של אלבומין' scene='Insert optional scene name here' /&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> האלבומין הוא חלבון הבנוי מ- 609 &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Aa/1'&gt;חומצות אמינו&lt;/scene&gt; (כל חומצה אמינית צבועה בצבע אחר). <br /> הוא חלבון דימר, חלבון הבנוי מ&lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Chains/1'&gt;שתי תתי יחידות&lt;/scene&gt;:<br /> בדגם המוצג<br /> שרשרת A צבועה בסגול ושרשרת B צבועה בירוק.<br /> <br /> הוא חלבון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99 גלובולרי] המורכב בעיקר &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Helix/3'&gt;סלילי אלפא&lt;/scene&gt; (סוג אחד של מבנה שניוני של חלבון המזכיר קפיץ, צבוע בכחול) , בעל מסה של 66 קילודלטון. האלבומין מכיל מספר כיסים הידרופוביים ([http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%91%D7%99 הידרופובי]) המאפשרים לו לקשור [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%93 ליפידים](שומנים) והורמונים שונים לצורך הובלתם בדם. נסו לזהות כמה &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Hydropgobic_2/2'&gt;כיסים&lt;/scene&gt; הידרופוביים יש בחלבון? בחלבון כמה חומצות אמינו טעונות חיובית. התבוונו במיקום חומצות האמינו ה&lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Positive/1'&gt;חיוביות&lt;/scene&gt; ביחס לכיסים ההידרופובים . לאלבומין מטען שלילי המונע ממנו לעבור סינון בכליות ומעבר לשתן.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> לחלבון מספר אתרי קישור ליונים הנחוצים לפעילותו:<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> אתר לקישור יון &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Copper_binding/2'&gt;נחושת&lt;/scene&gt; (האתרים צבועים באפור).<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> אתרים לקישור יון &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Zinc_binding/2'&gt;אבץ&lt;/scene&gt; (האתרים צבועים באדום).<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> אתרים לקישור חלבון ה&lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Biliverdin_binding/2'&gt;ביליוורדין&lt;/scene&gt; (האתרים צבועים בתכלת), פיגמנט הנוצר לאחר פירוק המוגלובין.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ==&lt;center&gt;'''בדיקת כמות אלבומין ''' &lt;/center&gt;==<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> בבדיקות דם טווח הנורמה של האלבומין הוא 3.4-5.4 גרם לדציליטר. בדיקת אלבומין מתבקשת כאשר לאדם יש סימפטומים של הפרעה בכבד כגון: צהבת, עייפות או ירידה במשקל, או סימפטומים של תסמונת &quot;ניפרוטית&quot; כגון: נפיחות סביב העיניים, בבטן או ברגליים. רופאים יכולים להזמין בדיקת אלבומין גם כדי לבדוק את מצב התזונה של האדם. חשוב לדעת כי תרופות וסמים מסוימים כגון סטרואידים, הורמוני גדילה ואינסולין יכולים להעלות את התוצאה בבדיקת אלבומין. ערכים נמוכים של אלבומין בבדיקות דם עלולים להצביע על [http://www.infomed.co.il/disease-190/%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9F/# מחלת הכבד]. הימצאות של אלבומין בשתן יכולה להצביע על בעיה בתפקוד הכליות. <br /> ערכים נמוכים של אלבומין יכולים להתקבל גם במקרים הבאים: ספיגה נמוכה מדי של חומצות אמינו מהמעי עקב בעיה במנגנון הספיגה או עקב מצב של תת תזונה, אובדן של אלבומין בצואה ודרך העור במקרים של כוויות. גם בתהליך הביוסינתזה (תהליך אנאבוליזם, הבנייה) שיכול לנבוע עקב מחלה בכבד או עקב צריכה מעטה מהמקובל של חלבונים. תהליך קטאבוליזם (רצף של תהליכים מטאבולים אשר מפרקים מולקולות גדולות) רב מדי שמתרחש עקב הרס של רקמות או עקב דלקת. הצטברות נוזלים בבטן ([http://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/2/2f/Hunger.jpg מיימת]). <br /> &lt;/p&gt;</div>

Revital Ben Dvash https://proteopedia.org/index.php?title=Albumin_(Hebrew)&diff=1261303 2011-06-23T10:28:36Z

<p>Revital Ben Dvash: </p> <hr /> <div>== אלבומין == <br /> <br /> ==&lt;center&gt; '''אלבומין''' &lt;/center&gt;==<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> האלבומין הוא החלבון '''הנפוץ''' ביותר בדם היונקים. הוא חלבון מסיס במים המצוי בדם ובכל הרקמות ונוצר בכבד. האלבומין בדם חשוב לשמירת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%97%D7%A5_%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99 לחץ אוסמוטי] תקין של הפלסמה ואיזון מערכתי של נוזלי הגוף.<br /> כמוכן הוא מוביל חומצות שומן, קושר יוני סידן ומתפקד כ[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%95%D7%A4%D7%A8 בופר] לשמירה על רמת חומציות בדם. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt;'''מבנה האלבומין ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> &lt;Structure load='1ao6' size='500' frame='true' align='left' caption='מבנה תלת מימדי של אלבומין' scene='Insert optional scene name here' /&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> האלבומין הוא חלבון הבנוי מ- 609 &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Aa/1'&gt;חומצות אמינו&lt;/scene&gt; (כל חומצה אמינית צבועה בצבע אחר). <br /> הוא חלבון דימר, חלבון הבנוי מ&lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Chains/1'&gt;שתי תתי יחידות&lt;/scene&gt;:<br /> בדגם המוצג<br /> שרשרת A צבועה בסגול ושרשרת B צבועה בירוק.<br /> <br /> הוא חלבון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99 גלובולרי] המורכב בעיקר &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Helix/3'&gt;סלילי אלפא&lt;/scene&gt; (סוג אחד של מבנה שניוני של חלבון המזכיר קפיץ, צבוע בכחול) , בעל מסה של 66 קילודלטון. האלבומין מכיל מספר כיסים הידרופוביים ([http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%91%D7%99 הידרופובי]) המאפשרים לו לקשור [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%93 ליפידים](שומנים) והורמונים שונים לצורך הובלתם בדם. נסו לזהות כמה &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Hydropgobic_2/2'&gt;כיסים&lt;/scene&gt; הידרופוביים יש בחלבון? בחלבון כמה חומצות אמינו טעונות חיובית. התבוונו במיקום חומצות האמינו ה&lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Positive/1'&gt;חיוביות&lt;/scene&gt; ביחס לכיסים ההידרופובים . לאלבומין מטען שלילי המונע ממנו לעבור סינון בכליות ומעבר לשתן.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> לחלבון מספר אתרי קישור ליונים הנחוצים לפעילותו:<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> אתר לקישור יון &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Copper_binding/2'&gt;נחושת&lt;/scene&gt; (האתרים צבועים באפור).<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> אתרים לקישור יון &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Zinc_binding/2'&gt;אבץ&lt;/scene&gt; (האתרים צבועים באדום).<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> אתרים לקישור חלבון ה&lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Biliverdin_binding/2'&gt;ביליוורדין&lt;/scene&gt; (האתרים צבועים בתכלת), פיגמנט הנוצר לאחר פירוק המוגלובין.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;center&gt;'''בדיקת כמות אלבומין ''' &lt;/center&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> בבדיקות דם טווח הנורמה של האלבומין הוא 3.4-5.4 גרם לדציליטר. בדיקת אלבומין מתבקשת כאשר לאדם יש סימפטומים של הפרעה בכבד כגון: צהבת, עייפות או ירידה במשקל, או סימפטומים של תסמונת &quot;ניפרוטית&quot; כגון: נפיחות סביב העיניים, בבטן או ברגליים. רופאים יכולים להזמין בדיקת אלבומין גם כדי לבדוק את מצב התזונה של האדם. חשוב לדעת כי תרופות וסמים מסוימים כגון סטרואידים, הורמוני גדילה ואינסולין יכולים להעלות את התוצאה בבדיקת אלבומין. ערכים נמוכים של אלבומין בבדיקות דם עלולים להצביע על [http://www.infomed.co.il/disease-190/%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9F/# מחלת הכבד]. הימצאות של אלבומין בשתן יכולה להצביע על בעיה בתפקוד הכליות. <br /> ערכים נמוכים של אלבומין יכולים להתקבל גם במקרים הבאים: ספיגה נמוכה מדי של חומצות אמינו מהמעי עקב בעיה במנגנון הספיגה או עקב מצב של תת תזונה, אובדן של אלבומין בצואה ודרך העור במקרים של כוויות. גם בתהליך הביוסינתזה (תהליך אנאבוליזם, הבנייה) שיכול לנבוע עקב מחלה בכבד או עקב צריכה מעטה מהמקובל של חלבונים. תהליך קטאבוליזם (רצף של תהליכים מטאבולים אשר מפרקים מולקולות גדולות) רב מדי שמתרחש עקב הרס של רקמות או עקב דלקת. הצטברות נוזלים בבטן ([http://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/2/2f/Hunger.jpg מיימת]). <br /> &lt;/p&gt;</div>

Revital Ben Dvash https://proteopedia.org/index.php?title=Albumin_(Hebrew)&diff=1261298 2011-06-23T10:25:37Z

<p>Revital Ben Dvash: </p> <hr /> <div>== אלבומין == <br /> <br /> &lt;center&gt; '''אלבומין''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> האלבומין הוא החלבון '''הנפוץ''' ביותר בדם היונקים. הוא חלבון מסיס במים המצוי בדם ובכל הרקמות ונוצר בכבד. האלבומין בדם חשוב לשמירת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%97%D7%A5_%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99 לחץ אוסמוטי] תקין של הפלסמה ואיזון מערכתי של נוזלי הגוף.<br /> כמוכן הוא מוביל חומצות שומן, קושר יוני סידן ומתפקד כ[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%95%D7%A4%D7%A8 בופר] לשמירה על רמת חומציות בדם. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt;'''מבנה האלבומין ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> &lt;Structure load='1ao6' size='500' frame='true' align='left' caption='מבנה תלת מימדי של אלבומין' scene='Insert optional scene name here' /&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> האלבומין הוא חלבון הבנוי מ- 609 &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Aa/1'&gt;חומצות אמינו&lt;/scene&gt; (כל חומצה אמינית צבועה בצבע אחר). <br /> הוא חלבון דימר, חלבון הבנוי מ&lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Chains/1'&gt;שתי תתי יחידות&lt;/scene&gt;:<br /> בדגם המוצג<br /> שרשרת A צבועה בסגול ושרשרת B צבועה בירוק.<br /> <br /> הוא חלבון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99 גלובולרי] המורכב בעיקר &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Helix/3'&gt;סלילי אלפא&lt;/scene&gt; (סוג אחד של מבנה שניוני של חלבון המזכיר קפיץ, צבוע בכחול) , בעל מסה של 66 קילודלטון. האלבומין מכיל מספר כיסים הידרופוביים ([http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%91%D7%99 הידרופובי]) המאפשרים לו לקשור [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%93 ליפידים](שומנים) והורמונים שונים לצורך הובלתם בדם. נסו לזהות כמה &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Hydropgobic_2/2'&gt;כיסים&lt;/scene&gt; הידרופוביים יש בחלבון? בחלבון כמה חומצות אמינו טעונות חיובית. התבוונו במיקום חומצות האמינו ה&lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Positive/1'&gt;חיוביות&lt;/scene&gt; ביחס לכיסים ההידרופובים . לאלבומין מטען שלילי המונע ממנו לעבור סינון בכליות ומעבר לשתן.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> לחלבון מספר אתרי קישור ליונים הנחוצים לפעילותו:<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> אתר לקישור יון &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Copper_binding/2'&gt;נחושת&lt;/scene&gt; (האתרים צבועים באפור).<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> אתרים לקישור יון &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Zinc_binding/2'&gt;אבץ&lt;/scene&gt; (האתרים צבועים באדום).<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> אתרים לקישור חלבון ה&lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Biliverdin_binding/2'&gt;ביליוורדין&lt;/scene&gt; (האתרים צבועים בתכלת), פיגמנט הנוצר לאחר פירוק המוגלובין.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;center&gt;'''בדיקת כמות אלבומין ''' &lt;/center&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> בבדיקות דם טווח הנורמה של האלבומין הוא 3.4-5.4 גרם לדציליטר. בדיקת אלבומין מתבקשת כאשר לאדם יש סימפטומים של הפרעה בכבד כגון: צהבת, עייפות או ירידה במשקל, או סימפטומים של תסמונת &quot;ניפרוטית&quot; כגון: נפיחות סביב העיניים, בבטן או ברגליים. רופאים יכולים להזמין בדיקת אלבומין גם כדי לבדוק את מצב התזונה של האדם. חשוב לדעת כי תרופות וסמים מסוימים כגון סטרואידים, הורמוני גדילה ואינסולין יכולים להעלות את התוצאה בבדיקת אלבומין. ערכים נמוכים של אלבומין בבדיקות דם עלולים להצביע על [http://www.infomed.co.il/disease-190/%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9F/# מחלת הכבד]. הימצאות של אלבומין בשתן יכולה להצביע על בעיה בתפקוד הכליות. <br /> ערכים נמוכים של אלבומין יכולים להתקבל גם במקרים הבאים: ספיגה נמוכה מדי של חומצות אמינו מהמעי עקב בעיה במנגנון הספיגה או עקב מצב של תת תזונה, אובדן של אלבומין בצואה ודרך העור במקרים של כוויות. גם בתהליך הביוסינתזה (תהליך אנאבוליזם, הבנייה) שיכול לנבוע עקב מחלה בכבד או עקב צריכה מעטה מהמקובל של חלבונים. תהליך קטאבוליזם (רצף של תהליכים מטאבולים אשר מפרקים מולקולות גדולות) רב מדי שמתרחש עקב הרס של רקמות או עקב דלקת. הצטברות נוזלים בבטן ([http://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/2/2f/Hunger.jpg מיימת]). <br /> &lt;/p&gt;</div>

Revital Ben Dvash https://proteopedia.org/index.php?title=Albumin_(Hebrew)&diff=1261294 2011-06-23T10:24:08Z

<p>Revital Ben Dvash: </p> <hr /> <div>== אלבומין == <br /> <br /> &lt;center&gt; '''אלבומין''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> האלבומין הוא החלבון '''הנפוץ''' ביותר בדם היונקים. הוא חלבון מסיס במים המצוי בדם ובכל הרקמות ונוצר בכבד. האלבומין בדם חשוב לשמירת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%97%D7%A5_%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99 לחץ אוסמוטי] תקין של הפלסמה ואיזון מערכתי של נוזלי הגוף.<br /> כמוכן הוא מוביל חומצות שומן, קושר יוני סידן ומתפקד כ[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%95%D7%A4%D7%A8 בופר] לשמירה על רמת חומציות בדם. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt;'''מבנה האלבומין ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> &lt;Structure load='1ao6' size='500' frame='true' align='left' caption='מבנה תלת מימדי של אלבומין' scene='Insert optional scene name here' /&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> האלבומין הוא חלבון הבנוי מ- 609 &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Aa/1'&gt;חומצות אמינו&lt;/scene&gt; (כל חומצה אמינית צבועה בצבע אחר). <br /> הוא חלבון דימר, חלבון הבנוי מ&lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Chains/1'&gt;שתי תתי יחידות&lt;/scene&gt;: שרשרת A צבועה בסגול ושרשרת B צבועה בירוק.<br /> <br /> הוא חלבון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99 גלובולרי] המורכב בעיקר &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Helix/3'&gt;סלילי אלפא&lt;/scene&gt; (סוג אחד של מבנה שניוני של חלבון המזכיר קפיץ, צבוע בכחול) , בעל מסה של 66 קילודלטון. האלבומין מכיל מספר כיסים הידרופוביים ([http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%91%D7%99 הידרופובי]) המאפשרים לו לקשור [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%93 ליפידים](שומנים) והורמונים שונים לצורך הובלתם בדם. נסו לזהות כמה &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Hydropgobic_2/2'&gt;כיסים&lt;/scene&gt; הידרופוביים יש בחלבון? בחלבון כמה חומצות אמינו טעונות חיובית. התבוונו במיקום חומצות האמינו ה&lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Positive/1'&gt;חיוביות&lt;/scene&gt; ביחס לכיסים ההידרופובים . לאלבומין מטען שלילי המונע ממנו לעבור סינון בכליות ומעבר לשתן.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> לחלבון מספר אתרי קישור ליונים הנחוצים לפעילותו:<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> אתר לקישור יון &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Copper_binding/2'&gt;נחושת&lt;/scene&gt; (האתרים צבועים באפור).<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> אתרים לקישור יון &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Zinc_binding/2'&gt;אבץ&lt;/scene&gt; (האתרים צבועים באדום).<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> אתרים לקישור חלבון ה&lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Biliverdin_binding/2'&gt;ביליוורדין&lt;/scene&gt; (האתרים צבועים בתכלת), פיגמנט הנוצר לאחר פירוק המוגלובין.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;center&gt;'''בדיקת כמות אלבומין ''' &lt;/center&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> בבדיקות דם טווח הנורמה של האלבומין הוא 3.4-5.4 גרם לדציליטר. בדיקת אלבומין מתבקשת כאשר לאדם יש סימפטומים של הפרעה בכבד כגון: צהבת, עייפות או ירידה במשקל, או סימפטומים של תסמונת &quot;ניפרוטית&quot; כגון: נפיחות סביב העיניים, בבטן או ברגליים. רופאים יכולים להזמין בדיקת אלבומין גם כדי לבדוק את מצב התזונה של האדם. חשוב לדעת כי תרופות וסמים מסוימים כגון סטרואידים, הורמוני גדילה ואינסולין יכולים להעלות את התוצאה בבדיקת אלבומין. ערכים נמוכים של אלבומין בבדיקות דם עלולים להצביע על [http://www.infomed.co.il/disease-190/%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9F/# מחלת הכבד]. הימצאות של אלבומין בשתן יכולה להצביע על בעיה בתפקוד הכליות. <br /> ערכים נמוכים של אלבומין יכולים להתקבל גם במקרים הבאים: ספיגה נמוכה מדי של חומצות אמינו מהמעי עקב בעיה במנגנון הספיגה או עקב מצב של תת תזונה, אובדן של אלבומין בצואה ודרך העור במקרים של כוויות. גם בתהליך הביוסינתזה (תהליך אנאבוליזם, הבנייה) שיכול לנבוע עקב מחלה בכבד או עקב צריכה מעטה מהמקובל של חלבונים. תהליך קטאבוליזם (רצף של תהליכים מטאבולים אשר מפרקים מולקולות גדולות) רב מדי שמתרחש עקב הרס של רקמות או עקב דלקת. הצטברות נוזלים בבטן ([http://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/2/2f/Hunger.jpg מיימת]). <br /> &lt;/p&gt;</div>

Revital Ben Dvash https://proteopedia.org/index.php?title=Albumin_(Hebrew)&diff=1261293 2011-06-23T10:23:54Z

<p>Revital Ben Dvash: </p> <hr /> <div> == אלבומין == <br /> <br /> &lt;center&gt; '''אלבומין''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> האלבומין הוא החלבון '''הנפוץ''' ביותר בדם היונקים. הוא חלבון מסיס במים המצוי בדם ובכל הרקמות ונוצר בכבד. האלבומין בדם חשוב לשמירת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%97%D7%A5_%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99 לחץ אוסמוטי] תקין של הפלסמה ואיזון מערכתי של נוזלי הגוף.<br /> כמוכן הוא מוביל חומצות שומן, קושר יוני סידן ומתפקד כ[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%95%D7%A4%D7%A8 בופר] לשמירה על רמת חומציות בדם. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt;'''מבנה האלבומין ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> &lt;Structure load='1ao6' size='500' frame='true' align='left' caption='מבנה תלת מימדי של אלבומין' scene='Insert optional scene name here' /&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> האלבומין הוא חלבון הבנוי מ- 609 &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Aa/1'&gt;חומצות אמינו&lt;/scene&gt; (כל חומצה אמינית צבועה בצבע אחר). <br /> הוא חלבון דימר, חלבון הבנוי מ&lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Chains/1'&gt;שתי תתי יחידות&lt;/scene&gt;: שרשרת A צבועה בסגול ושרשרת B צבועה בירוק.<br /> <br /> הוא חלבון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99 גלובולרי] המורכב בעיקר &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Helix/3'&gt;סלילי אלפא&lt;/scene&gt; (סוג אחד של מבנה שניוני של חלבון המזכיר קפיץ, צבוע בכחול) , בעל מסה של 66 קילודלטון. האלבומין מכיל מספר כיסים הידרופוביים ([http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%91%D7%99 הידרופובי]) המאפשרים לו לקשור [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%93 ליפידים](שומנים) והורמונים שונים לצורך הובלתם בדם. נסו לזהות כמה &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Hydropgobic_2/2'&gt;כיסים&lt;/scene&gt; הידרופוביים יש בחלבון? בחלבון כמה חומצות אמינו טעונות חיובית. התבוונו במיקום חומצות האמינו ה&lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Positive/1'&gt;חיוביות&lt;/scene&gt; ביחס לכיסים ההידרופובים . לאלבומין מטען שלילי המונע ממנו לעבור סינון בכליות ומעבר לשתן.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> לחלבון מספר אתרי קישור ליונים הנחוצים לפעילותו:<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> אתר לקישור יון &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Copper_binding/2'&gt;נחושת&lt;/scene&gt; (האתרים צבועים באפור).<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> אתרים לקישור יון &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Zinc_binding/2'&gt;אבץ&lt;/scene&gt; (האתרים צבועים באדום).<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> אתרים לקישור חלבון ה&lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Biliverdin_binding/2'&gt;ביליוורדין&lt;/scene&gt; (האתרים צבועים בתכלת), פיגמנט הנוצר לאחר פירוק המוגלובין.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;center&gt;'''בדיקת כמות אלבומין ''' &lt;/center&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> בבדיקות דם טווח הנורמה של האלבומין הוא 3.4-5.4 גרם לדציליטר. בדיקת אלבומין מתבקשת כאשר לאדם יש סימפטומים של הפרעה בכבד כגון: צהבת, עייפות או ירידה במשקל, או סימפטומים של תסמונת &quot;ניפרוטית&quot; כגון: נפיחות סביב העיניים, בבטן או ברגליים. רופאים יכולים להזמין בדיקת אלבומין גם כדי לבדוק את מצב התזונה של האדם. חשוב לדעת כי תרופות וסמים מסוימים כגון סטרואידים, הורמוני גדילה ואינסולין יכולים להעלות את התוצאה בבדיקת אלבומין. ערכים נמוכים של אלבומין בבדיקות דם עלולים להצביע על [http://www.infomed.co.il/disease-190/%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9F/# מחלת הכבד]. הימצאות של אלבומין בשתן יכולה להצביע על בעיה בתפקוד הכליות. <br /> ערכים נמוכים של אלבומין יכולים להתקבל גם במקרים הבאים: ספיגה נמוכה מדי של חומצות אמינו מהמעי עקב בעיה במנגנון הספיגה או עקב מצב של תת תזונה, אובדן של אלבומין בצואה ודרך העור במקרים של כוויות. גם בתהליך הביוסינתזה (תהליך אנאבוליזם, הבנייה) שיכול לנבוע עקב מחלה בכבד או עקב צריכה מעטה מהמקובל של חלבונים. תהליך קטאבוליזם (רצף של תהליכים מטאבולים אשר מפרקים מולקולות גדולות) רב מדי שמתרחש עקב הרס של רקמות או עקב דלקת. הצטברות נוזלים בבטן ([http://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/2/2f/Hunger.jpg מיימת]). <br /> &lt;/p&gt;</div>

Revital Ben Dvash https://proteopedia.org/index.php?title=Albumin_(Hebrew)&diff=1261291 2011-06-23T10:23:30Z

<p>Revital Ben Dvash: </p> <hr /> <div>&lt;center&gt; == אלבומין == &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;center&gt; '''אלבומין''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> האלבומין הוא החלבון '''הנפוץ''' ביותר בדם היונקים. הוא חלבון מסיס במים המצוי בדם ובכל הרקמות ונוצר בכבד. האלבומין בדם חשוב לשמירת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%97%D7%A5_%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99 לחץ אוסמוטי] תקין של הפלסמה ואיזון מערכתי של נוזלי הגוף.<br /> כמוכן הוא מוביל חומצות שומן, קושר יוני סידן ומתפקד כ[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%95%D7%A4%D7%A8 בופר] לשמירה על רמת חומציות בדם. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt;'''מבנה האלבומין ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> &lt;Structure load='1ao6' size='500' frame='true' align='left' caption='מבנה תלת מימדי של אלבומין' scene='Insert optional scene name here' /&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> האלבומין הוא חלבון הבנוי מ- 609 &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Aa/1'&gt;חומצות אמינו&lt;/scene&gt; (כל חומצה אמינית צבועה בצבע אחר). <br /> הוא חלבון דימר, חלבון הבנוי מ&lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Chains/1'&gt;שתי תתי יחידות&lt;/scene&gt;: שרשרת A צבועה בסגול ושרשרת B צבועה בירוק.<br /> <br /> הוא חלבון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99 גלובולרי] המורכב בעיקר &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Helix/3'&gt;סלילי אלפא&lt;/scene&gt; (סוג אחד של מבנה שניוני של חלבון המזכיר קפיץ, צבוע בכחול) , בעל מסה של 66 קילודלטון. האלבומין מכיל מספר כיסים הידרופוביים ([http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%91%D7%99 הידרופובי]) המאפשרים לו לקשור [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%93 ליפידים](שומנים) והורמונים שונים לצורך הובלתם בדם. נסו לזהות כמה &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Hydropgobic_2/2'&gt;כיסים&lt;/scene&gt; הידרופוביים יש בחלבון? בחלבון כמה חומצות אמינו טעונות חיובית. התבוונו במיקום חומצות האמינו ה&lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Positive/1'&gt;חיוביות&lt;/scene&gt; ביחס לכיסים ההידרופובים . לאלבומין מטען שלילי המונע ממנו לעבור סינון בכליות ומעבר לשתן.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> לחלבון מספר אתרי קישור ליונים הנחוצים לפעילותו:<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> אתר לקישור יון &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Copper_binding/2'&gt;נחושת&lt;/scene&gt; (האתרים צבועים באפור).<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> אתרים לקישור יון &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Zinc_binding/2'&gt;אבץ&lt;/scene&gt; (האתרים צבועים באדום).<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> אתרים לקישור חלבון ה&lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Biliverdin_binding/2'&gt;ביליוורדין&lt;/scene&gt; (האתרים צבועים בתכלת), פיגמנט הנוצר לאחר פירוק המוגלובין.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;center&gt;'''בדיקת כמות אלבומין ''' &lt;/center&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> בבדיקות דם טווח הנורמה של האלבומין הוא 3.4-5.4 גרם לדציליטר. בדיקת אלבומין מתבקשת כאשר לאדם יש סימפטומים של הפרעה בכבד כגון: צהבת, עייפות או ירידה במשקל, או סימפטומים של תסמונת &quot;ניפרוטית&quot; כגון: נפיחות סביב העיניים, בבטן או ברגליים. רופאים יכולים להזמין בדיקת אלבומין גם כדי לבדוק את מצב התזונה של האדם. חשוב לדעת כי תרופות וסמים מסוימים כגון סטרואידים, הורמוני גדילה ואינסולין יכולים להעלות את התוצאה בבדיקת אלבומין. ערכים נמוכים של אלבומין בבדיקות דם עלולים להצביע על [http://www.infomed.co.il/disease-190/%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9F/# מחלת הכבד]. הימצאות של אלבומין בשתן יכולה להצביע על בעיה בתפקוד הכליות. <br /> ערכים נמוכים של אלבומין יכולים להתקבל גם במקרים הבאים: ספיגה נמוכה מדי של חומצות אמינו מהמעי עקב בעיה במנגנון הספיגה או עקב מצב של תת תזונה, אובדן של אלבומין בצואה ודרך העור במקרים של כוויות. גם בתהליך הביוסינתזה (תהליך אנאבוליזם, הבנייה) שיכול לנבוע עקב מחלה בכבד או עקב צריכה מעטה מהמקובל של חלבונים. תהליך קטאבוליזם (רצף של תהליכים מטאבולים אשר מפרקים מולקולות גדולות) רב מדי שמתרחש עקב הרס של רקמות או עקב דלקת. הצטברות נוזלים בבטן ([http://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/2/2f/Hunger.jpg מיימת]). <br /> &lt;/p&gt;</div>

Revital Ben Dvash https://proteopedia.org/index.php?title=Albumin_(Hebrew)&diff=1261288 2011-06-23T10:22:51Z

<p>Revital Ben Dvash: </p> <hr /> <div>&lt;right&gt; == אלבומין == &lt;/right&gt;<br /> <br /> &lt;center&gt; '''אלבומין''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> האלבומין הוא החלבון '''הנפוץ''' ביותר בדם היונקים. הוא חלבון מסיס במים המצוי בדם ובכל הרקמות ונוצר בכבד. האלבומין בדם חשוב לשמירת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%97%D7%A5_%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99 לחץ אוסמוטי] תקין של הפלסמה ואיזון מערכתי של נוזלי הגוף.<br /> כמוכן הוא מוביל חומצות שומן, קושר יוני סידן ומתפקד כ[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%95%D7%A4%D7%A8 בופר] לשמירה על רמת חומציות בדם. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt;'''מבנה האלבומין ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> &lt;Structure load='1ao6' size='500' frame='true' align='left' caption='מבנה תלת מימדי של אלבומין' scene='Insert optional scene name here' /&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> האלבומין הוא חלבון הבנוי מ- 609 &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Aa/1'&gt;חומצות אמינו&lt;/scene&gt; (כל חומצה אמינית צבועה בצבע אחר). <br /> הוא חלבון דימר, חלבון הבנוי מ&lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Chains/1'&gt;שתי תתי יחידות&lt;/scene&gt;: שרשרת A צבועה בסגול ושרשרת B צבועה בירוק.<br /> <br /> הוא חלבון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99 גלובולרי] המורכב בעיקר &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Helix/3'&gt;סלילי אלפא&lt;/scene&gt; (סוג אחד של מבנה שניוני של חלבון המזכיר קפיץ, צבוע בכחול) , בעל מסה של 66 קילודלטון. האלבומין מכיל מספר כיסים הידרופוביים ([http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%91%D7%99 הידרופובי]) המאפשרים לו לקשור [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%93 ליפידים](שומנים) והורמונים שונים לצורך הובלתם בדם. נסו לזהות כמה &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Hydropgobic_2/2'&gt;כיסים&lt;/scene&gt; הידרופוביים יש בחלבון? בחלבון כמה חומצות אמינו טעונות חיובית. התבוונו במיקום חומצות האמינו ה&lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Positive/1'&gt;חיוביות&lt;/scene&gt; ביחס לכיסים ההידרופובים . לאלבומין מטען שלילי המונע ממנו לעבור סינון בכליות ומעבר לשתן.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> לחלבון מספר אתרי קישור ליונים הנחוצים לפעילותו:<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> אתר לקישור יון &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Copper_binding/2'&gt;נחושת&lt;/scene&gt; (האתרים צבועים באפור).<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> אתרים לקישור יון &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Zinc_binding/2'&gt;אבץ&lt;/scene&gt; (האתרים צבועים באדום).<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> אתרים לקישור חלבון ה&lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Biliverdin_binding/2'&gt;ביליוורדין&lt;/scene&gt; (האתרים צבועים בתכלת), פיגמנט הנוצר לאחר פירוק המוגלובין.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;center&gt;'''בדיקת כמות אלבומין ''' &lt;/center&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> בבדיקות דם טווח הנורמה של האלבומין הוא 3.4-5.4 גרם לדציליטר. בדיקת אלבומין מתבקשת כאשר לאדם יש סימפטומים של הפרעה בכבד כגון: צהבת, עייפות או ירידה במשקל, או סימפטומים של תסמונת &quot;ניפרוטית&quot; כגון: נפיחות סביב העיניים, בבטן או ברגליים. רופאים יכולים להזמין בדיקת אלבומין גם כדי לבדוק את מצב התזונה של האדם. חשוב לדעת כי תרופות וסמים מסוימים כגון סטרואידים, הורמוני גדילה ואינסולין יכולים להעלות את התוצאה בבדיקת אלבומין. ערכים נמוכים של אלבומין בבדיקות דם עלולים להצביע על [http://www.infomed.co.il/disease-190/%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9F/# מחלת הכבד]. הימצאות של אלבומין בשתן יכולה להצביע על בעיה בתפקוד הכליות. <br /> ערכים נמוכים של אלבומין יכולים להתקבל גם במקרים הבאים: ספיגה נמוכה מדי של חומצות אמינו מהמעי עקב בעיה במנגנון הספיגה או עקב מצב של תת תזונה, אובדן של אלבומין בצואה ודרך העור במקרים של כוויות. גם בתהליך הביוסינתזה (תהליך אנאבוליזם, הבנייה) שיכול לנבוע עקב מחלה בכבד או עקב צריכה מעטה מהמקובל של חלבונים. תהליך קטאבוליזם (רצף של תהליכים מטאבולים אשר מפרקים מולקולות גדולות) רב מדי שמתרחש עקב הרס של רקמות או עקב דלקת. הצטברות נוזלים בבטן ([http://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/2/2f/Hunger.jpg מיימת]). <br /> &lt;/p&gt;</div>

Revital Ben Dvash https://proteopedia.org/index.php?title=Thrombin_(hebrew)&diff=1258837 2011-06-20T12:36:57Z

<p>Revital Ben Dvash: </p> <hr /> <div>== תרומבין == <br /> <br /> &lt;center&gt;'''תרומבין'''&lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון תרומבין הוא אנזים בעל תפקיד חשוב במנגנון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%AA_%D7%93%D7%9D קרישת דם] אצל בעלי חיים ובני אדם. התרומבין הוא אנזים מסוג סרין פרוטאז, הוא חותך את חלבון הסובסטראט שלו באמצעות החומצה האמינית סרין שנמצאת באתר הפעיל שלו. <br /> בסוף שלב קרישת הדם, התרומבין מפרק את חלבון הפיברינוגן והופך אותו מחלבון מסיס לחלבון לא מסיס הנקרא פיברין. לאחר החיתוך נוצרים ברקמה הנגועה סיבי פיברין היוצרים מבנה של שתי וערב הסוגר על מקום הפגיעה וגורמים להפסקת אבדן הדם.<br /> <br /> התרומבין אינו מצוי בדם באופן תמידי אלא נוצר על פי הצורך מפרותרומבין. הפרותרומבין נוצר בכבד מויטמין K. בכדי שהפרותרומבין יהפוך לתרומבין יש צורך בנוכחות יוני סידן ואנזים המכונה תרומבופלסטין.<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt;'''מבנה תרומבין'''&lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;Structure load='1ppb' size='500' frame='true' align='left' caption='מבנה תלת מימדי של תרומבין' scene='Insert optional scene name here' /&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון תרומבין הוא גליקופרוטאיד. המסה שלו היא 36000 גרם/מול. <br /> לחלבון &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Chains/1'&gt;שתי שרשראות&lt;/scene&gt; (שרשרת A צבועה ירוק ושרשרת B צבועה ורוד) פוליפפטידיות עם קשר גופרי ביניהן. <br /> החלבון בנוי מ&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Helix_sheet/1'&gt;סלילי אלפא ומשטחי בטא&lt;/scene&gt; (סלילי האלפא מיוצגים בצבע ורוד ומשטחי בטא בצבע תכלת). <br /> בשרשרת A נמצא האתר הפעיל של האנזים ורצף של חומצות אמינו הומולוגי למבנה של טריפסין וכימוטריפסין. תרומבין קיים בטבע בכמה צורות פעילות שנבדלות ביניהן במבנה שרשרת A.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> לתרומבין כיס הידרופובי המאפשר לו ספציפיות בקישור מקרומולקולות כמו הירודין ופיברינוגן.<br /> חומצה האמינית &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Leu/3'&gt;לאוצין (Leu)&lt;/scene&gt; היא אחת מהחומצות אמינו ב&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Hydrophobic_cage/1'&gt;כיס ההידרופובי&lt;/scene&gt; של החלבון.<br /> ה&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Ac1/6'&gt;אתר פעיל&lt;/scene&gt; (חומצות האמינו המצויות באתר הפעיל צבועות בצבע כחול) של התרומבין ממוקם בתוך הכיס ההידרופובי. <br /> <br /> לתרומבין יש אתר קישור, בו חומצות האמינו &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Glu-lys/2'&gt;ליזין וגלוטמין&lt;/scene&gt; (צבועות באדום) נקשרות אל ההירודין ופיברינוגן.<br /> חומצות האמינו ב&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Hydro_lig/1'&gt;כיס ההידרופובי&lt;/scene&gt; (צבועות בכחול) מאפשרות קישור ספציפי לליגנד (צבוע באדום). <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> הקריסטלוגרפיה של חלבון התרומבין נעשתה כאשר הוא קשור לליגנד לא טבעי. <br /> ה&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Ligand/3'&gt;ליגנד&lt;/scene&gt; (צבוע בצבע אדום) נקשר אל החלבון באתר הפעיל שלו.<br /> <br /> חומצות האמינו &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/His_ser/3'&gt;סרין 57 והיסטדין 195&lt;/scene&gt; (צבועות בשחור) קושרות את המתיל CH2 של הליגנד.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;center&gt;'''מחלות הקשורות לקרישת דם'''&lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> ניתן לחלק את המחלות הקשורות לקרישת דם לשתי קבוצות עיקריות:<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> 1. '''העדר קרישת דם''' - יכול לנבוע מפגיעה בכל אחד מהחלבונים (פקטורים) במנגנון קרישת הדם. בחלק מהמחלות נפגע ייצור קרישי הדם, דבר הגורם לדממת (לדוגמא מחלת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%94 המופיליה]). גם מספר נמוך מדי של טסיות דם עלול להוביל למצב של בעיה בקרישת דם, הדבר עלול לגרום לדימומים פנימיים. בעיות בתפקוד הכבד כגון דלקת כבד עלולים להוביל למחסור ב [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%98%D7%9E%D7%99%D7%9F_K ויטמין K] ולחוסר פעילות תקינה של מנגנון הקרישה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> 2. '''עודף קרישת דם''' - כאשר נפגעת הבקרה על תהליך קרישת הדם, הקריש שנוצר עלול להתנתק עם הזמן ממקומו ולנוע בזרם הדם עד שיגיע לכלי דם צר. שם הוא עלול לחסום את מעבר הדם ולגרום לחסימה שתוביל לאוטם שריר הלב או לשבץ מוחי. קרישה מוגברת עלולה להיגרם גם מפגיעה בדופן כלי הדם, עקב [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7246&amp;kwd=5627 טרשת עורקים] או כוויות, דבר הגורם לשפעול טסיות הדם באזור הפגוע וליצירת קריש דם. גורמים נוספים העלולים להוביל לקרישת יתר הם שכיבה ממושכת, טיסה ארוכה ללא תנועה, ניתוח כירורגי, עישון ותרופות.<br /> &lt;/p&gt;</div>

Revital Ben Dvash https://proteopedia.org/index.php?title=Thrombin_(hebrew)&diff=1258836 2011-06-20T12:36:39Z

<p>Revital Ben Dvash: </p> <hr /> <div>== תרומבין == <br /> <br /> &lt;center&gt;'''תרומבין'''&lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון תרומבין הוא אנזים בעל תפקיד חשוב במנגנון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%AA_%D7%93%D7%9D קרישת דם] אצל בעלי חיים ובני אדם. התרומבין הוא אנזים מסוג סרין פרוטאז, הוא חותך את חלבון הסובסטראט שלו באמצעות החומצה האמינית סרין שנמצאת באתר הפעיל שלו. <br /> בסוף שלב קרישת הדם, התרומבין מפרק את חלבון הפיברינוגן והופך אותו מחלבון מסיס לחלבון לא מסיס הנקרא פיברין. לאחר החיתוך נוצרים ברקמה הנגועה סיבי פיברין היוצרים מבנה של שתי וערב הסוגר על מקום הפגיעה וגורמים להפסקת אבדן הדם.<br /> <br /> התרומבין אינו מצוי בדם באופן תמידי אלא נוצר על פי הצורך מפרותרומבין. הפרותרומבין נוצר בכבד מויטמין K. בכדי שהפרותרומבין יהפוך לתרומבין יש צורך בנוכחות יוני סידן ואנזים המכונה תרומבופלסטין.<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt;'''מבנה תרומבין'''&lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;Structure load='1ppb' size='500' frame='true' align='left' caption='מבנה תלת מימדי של תרומבין' scene='Insert optional scene name here' /&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון תרומבין הוא גליקופרוטאיד. המסה שלו היא 36000 גרם/מול. <br /> לחלבון &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Chains/1'&gt;שתי שרשראות&lt;/scene&gt; (שרשרת A צבועה ירוק ושרשרת B צבועה ורוד) פוליפפטידיות עם קשר גופרי ביניהן. <br /> החלבון בנוי מ&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Helix_sheet/1'&gt;סלילי אלפא ומשטחי בטא&lt;/scene&gt; (סלילי האלפא מיוצגים בצבע ורוד ומשטחי בטא בצבע תכלת). <br /> בשרשרת A נמצא האתר הפעיל של האנזים ורצף של חומצות אמינו הומולוגי למבנה של טריפסין וכימוטריפסין. תרומבין קיים בטבע בכמה צורות פעילות שנבדלות ביניהן במבנה שרשרת A.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> לתרומבין כיס הידרופובי המאפשר לו ספציפיות בקישור מקרומולקולות כמו הירודין ופיברינוגן.<br /> חומצה האמינית &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Leu/3'&gt;לאוצין (Leu)&lt;/scene&gt; היא אחת מהחומצות אמינו ב&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Hydrophobic_cage/1'&gt;כיס ההידרופובי&lt;/scene&gt; של החלבון.<br /> ה&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Ac1/6'&gt;אתר פעיל&lt;/scene&gt; (חומצות האמינו המצויות באתר הפעיל צבועות בצבע כחול) של התרומבין ממוקם בתוך הכיס ההידרופובי. <br /> <br /> לתרומבין יש אתר קישור, בו חומצות האמינו &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Glu-lys/2'&gt;ליזין וגלוטמין&lt;/scene&gt; (צבועות באדום) נקשרות אל ההירודין ופיברינוגן.<br /> חומצות האמינו ב&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Hydro_lig/1'&gt;כיס ההידרופובי&lt;/scene&gt; (צבועות בכחול) מאפשרות קישור ספציפי לליגנד (צבוע באדום). <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> הקריסטלוגרפיה של חלבון התרומבין נעשתה כאשר הוא קשור לליגנד לא טבעי. <br /> ה&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Ligand/3'&gt;ליגנד&lt;/scene&gt; (צבוע בצבע אדום) נקשר אל החלבון באתר הפעיל שלו.<br /> <br /> חומצות האמינו &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/His_ser/3'&gt;סרין 57 והיסטדין 195&lt;/scene&gt; (צבועות בשחור) קושרות את המתיל CH2 של הליגנד.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;center&gt;'''מחלות הקשורות לקרישת דם'''&lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> ניתן לחלק את המחלות הקשורות לקרישת דם לשתי קבוצות עיקריות:<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> 1. '''העדר קרישת דם''' - יכול לנבוע מפגיעה בכל אחד מהחלבונים (פקטורים) במנגנון קרישת הדם. בחלק מהמחלות נפגע ייצור קרישי הדם, דבר הגורם לדממת (לדוגמא מחלת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%94 המופיליה]). גם מספר נמוך מדי של טסיות דם עלול להוביל למצב של בעיה בקרישת דם, הדבר עלול לגרום לדימומים פנימיים. בעיות בתפקוד הכבד כגון דלקת כבד עלולים להוביל למחסור ב [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%98%D7%9E%D7%99%D7%9F_K ויטמין K] ולחוסר פעילות תקינה של מנגנון הקרישה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> 2. '''עודף קרישת דם''' - כאשר נפגעת הבקרה על תהליך קרישת הדם, הקריש שנוצר עלול להתנתק עם הזמן ממקומו ולנוע בזרם הדם עד שיגיע לכלי דם צר. שם הוא עלול לחסום את מעבר הדם ולגרום לחסימה שתוביל לאוטם שריר הלב או לשבץ מוחי. קרישה מוגברת עלולה להיגרם גם מפגיעה בדופן כלי הדם, עקב [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7246&amp;kwd=5627 טרשת עורקים] או כוויות, דבר הגורם לשפעול טסיות הדם באזור הפגוע וליצירת קריש דם. גורמים נוספים העלולים להוביל לקרישת יתר הם שכיבה ממושכת, טיסה ארוכה ללא תנועה, ניתוח כירורגי, עישון ותרופות.<br /> &lt;/p&gt;</div>

Revital Ben Dvash https://proteopedia.org/index.php?title=Thrombin_(hebrew)&diff=1258835 2011-06-20T12:35:22Z

<p>Revital Ben Dvash: </p> <hr /> <div>== תרומבין == <br /> <br /> &lt;center&gt;'''תרומבין'''&lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון תרומבין הוא אנזים בעל תפקיד חשוב במנגנון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%AA_%D7%93%D7%9D קרישת דם] אצל בעלי חיים ובני אדם. התרומבין הוא אנזים מסוג סרין פרוטאז, הוא חותך את חלבון הסובסטראט שלו באמצעות החומצה האמינית סרין שנמצאת באתר הפעיל שלו. <br /> בסוף שלב קרישת הדם, התרומבין מפרק את חלבון הפיברינוגן והופך אותו מחלבון מסיס לחלבון לא מסיס הנקרא פיברין. לאחר החיתוך נוצרים ברקמה הנגועה סיבי פיברין היוצרים מבנה של שתי וערב הסוגר על מקום הפגיעה וגורמים להפסקת אבדן הדם.<br /> <br /> התרומבין אינו מצוי בדם באופן תמידי אלא נוצר על פי הצורך מפרותרומבין. הפרותרומבין נוצר בכבד מויטמין K. בכדי שהפרותרומבין יהפוך לתרומבין יש צורך בנוכחות יוני סידן ואנזים המכונה תרומבופלסטין.<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt;'''מבנה תרומבין'''&lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;Structure load='1ppb' size='500' frame='true' align='left' caption='מבנה תלת מימדי של תרומבין' scene='Insert optional scene name here' /&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון תרומבין הוא גליקופרוטאיד. המסה שלו היא 36000 גרם/מול. <br /> לחלבון &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Chains/1'&gt;שתי שרשראות&lt;/scene&gt; (שרשרת A צבועה ירוק ושרשרת B צבועה ורוד) פוליפפטידיות עם קשר גופרי ביניהן. <br /> החלבון בנוי מ&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Helix_sheet/1'&gt;סלילי אלפא ומשטחי בטא&lt;/scene&gt; (סלילי האלפא מיוצגים בצבע ורוד ומשטחי בטא בצבע תכלת). <br /> בשרשרת A נמצא האתר הפעיל של האנזים ורצף של חומצות אמינו הומולוגי למבנה של טריפסין וכימוטריפסין. תרומבין קיים בטבע בכמה צורות פעילות שנבדלות ביניהן במבנה שרשרת A.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> לתרומבין כיס הידרופובי המאפשר לו ספציפיות בקישור מקרומולקולות כמו הירודין ופיברינוגן.<br /> חומצה האמינית &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Leu/3'&gt;לאוצין (Leu)&lt;/scene&gt; היא אחת מהחומצות אמינו ב&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Hydrophobic_cage/1'&gt;כיס ההידרופובי&lt;/scene&gt; של החלבון.<br /> ה&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Ac1/6'&gt;אתר פעיל&lt;/scene&gt; (חומצות האמינו המצויות באתר הפעיל צבועות בצבע כחול) של התרומבין ממוקם בתוך הכיס ההידרופובי. <br /> <br /> לתרומבין יש אתר קישור, בו חומצות האמינו &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Glu-lys/2'&gt;ליזין וגלוטמין&lt;/scene&gt; (צבועות באדום) נקשרות אל ההירודין ופיברינוגן.<br /> חומצות האמינו ב&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Hydro_lig/1'&gt;כיס ההידרופובי&lt;/scene&gt; (צבועות בכחול) מאפשרות קישור ספציפי לליגנד (צבוע באדום). <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> הקריסטלוגרפיה של חלבון התרומבין נעשתה כאשר הוא קשור לליגנד לא טבעי. <br /> ה&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Ligand/3'&gt;ליגנד&lt;/scene&gt; (צבוע בצבע אדום) נקשר אל החלבון באתר הפעיל שלו.<br /> <br /> חומצות האמינו &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/His_ser/3'&gt;סרין 57 והיסטדין 195&lt;/scene&gt; (צבועות בשחור) קושרות את המתיל CH2 של הליגנד.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;center&gt;'''מחלות הקשורות לקרישת דם'''&lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> ניתן לחלק את המחלות הקשורות לקרישת דם לשתי קבוצות עיקריות:<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> 1. '''העדר קרישת דם''' - יכול לנבוע מפגיעה בכל אחד מהחלבונים (פקטורים) במנגנון קרישת הדם. בחלק מהמחלות נפגע ייצור קרישי הדם, דבר הגורם לדממת (לדוגמא מחלת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%94 המופיליה]). גם מספר נמוך מדי של טסיות דם עלול להוביל למצב של בעיה בקרישת דם, הדבר עלול לגרום לדימומים פנימיים. בעיות בתפקוד הכבד כגון דלקת כבד עלולים להוביל למחסור ב [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%98%D7%9E%D7%99%D7%9F_K ויטמין K] ולחוסר פעילות תקינה של מנגנון הקרישה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> 2. '''עודף קרישת דם''' - כאשר נפגעת הבקרה על תהליך קרישת הדם, הקריש שנוצר עלול להתנתק עם הזמן ממקומו ולנוע בזרם הדם עד שיגיע לכלי דם צר. שם הוא עלול לחסום את מעבר הדם ולגרום לחסימה שתוביל לאוטם שריר הלב או לשבץ מוחי. קרישה מוגברת עלולה להיגרם גם מפגיעה בדופן כלי הדם, עקב [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7246&amp;kwd=5627 טרשת עורקים] או כוויות, דבר הגורם לשפעול טסיות הדם באזור הפגוע וליצירת קריש דם. גורמים נוספים העלולים להוביל לקרישת יתר הם שכיבה ממושכת, טיסה ארוכה ללא תנועה, ניתוח כירורגי, עישון ותרופות.<br /> &lt;/p&gt;</div>

Revital Ben Dvash https://proteopedia.org/index.php?title=Thrombin_(hebrew)&diff=1258834 2011-06-20T12:33:25Z

<p>Revital Ben Dvash: </p> <hr /> <div>== תרומבין == <br /> <br /> &lt;center&gt;'''תרומבין'''&lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון תרומבין הוא אנזים בעל תפקיד חשוב במנגנון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%AA_%D7%93%D7%9D קרישת דם] אצל בעלי חיים ובני אדם. התרומבין הוא אנזים מסוג סרין פרוטאז, הוא חותך את חלבון הסובסטראט שלו באמצעות החומצה האמינית סרין שנמצאת באתר הפעיל שלו. <br /> בסוף שלב קרישת הדם, התרומבין מפרק את חלבון הפיברינוגן והופך אותו מחלבון מסיס לחלבון לא מסיס הנקרא פיברין. לאחר החיתוך נוצרים ברקמה הנגועה סיבי פיברין היוצרים מבנה של שתי וערב הסוגר על מקום הפגיעה וגורמים להפסקת אבדן הדם.<br /> <br /> התרומבין אינו מצוי בדם באופן תמידי אלא נוצר על פי הצורך מפרותרומבין. הפרותרומבין נוצר בכבד מויטמין K. בכדי שהפרותרומבין יהפוך לתרומבין יש צורך בנוכחות יוני סידן ואנזים המכונה תרומבופלסטין.<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt;'''מבנה תרומבין'''&lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;Structure load='1ppb' size='500' frame='true' align='left' caption='מבנה תלת מימדי של תרומבין' scene='Insert optional scene name here' /&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון תרומבין הוא גליקופרוטאיד. המסה שלו היא 36000 גרם/מול. <br /> לחלבון &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Chains/1'&gt;שתי שרשראות&lt;/scene&gt; (שרשרת A צבועה ירוק ושרשרת B צבועה ורוד) פוליפפטידיות עם קשר גופרי ביניהן. <br /> החלבון בנוי מ&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Helix_sheet/1'&gt;סלילי אלפא ומשטחי בטא&lt;/scene&gt; (סלילי האלפא מיוצגים בצבע ורוד ומשטחי בטא בצבע תכלת). <br /> בשרשרת A נמצא האתר הפעיל של האנזים ורצף של חומצות אמינו הומולוגי למבנה של טריפסין וכימוטריפסין. תרומבין קיים בטבע בכמה צורות פעילות שנבדלות ביניהן במבנה שרשרת A.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> לתרומבין כיס הידרופובי המאפשר לו ספציפיות בקישור מקרומולקולות כמו הירודין ופיברינוגן.<br /> חומצה האמינית &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Leu/3'&gt;לאוצין (Leu)&lt;/scene&gt; היא אחת מהחומצות אמינו ב&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Hydrophobic_cage/1'&gt;כיס ההידרופובי&lt;/scene&gt; של החלבון.<br /> ה&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Ac1/6'&gt;אתר פעיל&lt;/scene&gt; (חומצות האמינו המצויות באתר הפעיל צבועות בצבע כחול) של התרומבין ממוקם בתוך כיס הידרובי. <br /> <br /> לתרומבין יש אתר קישור, בו חומצות האמינו &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Glu-lys/2'&gt;ליזין וגלוטמין&lt;/scene&gt; (צבועות באדום) נקשרות אל ההירודין ופיברינוגן.<br /> חומצות האמינו ב&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Hydro_lig/1'&gt;כיס ההידרופובי&lt;/scene&gt; (צבועות בכחול) מאפשרות קישור ספציפי לליגנד (צבוע באדום). <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> הקריסטלוגרפיה של חלבון התרומבין נעשתה כאשר הוא קשור לליגנד לא טבעי. <br /> ה&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Ligand/3'&gt;ליגנד&lt;/scene&gt; (צבוע בצבע אדום) נקשר אל החלבון באתר הפעיל שלו.<br /> <br /> חומצות האמינו &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/His_ser/3'&gt;סרין 57 והיסטדין 195&lt;/scene&gt; (צבועות בשחור) קושרות את המתיל CH2 של הליגנד.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;center&gt;'''מחלות הקשורות לקרישת דם'''&lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> ניתן לחלק את המחלות הקשורות לקרישת דם לשתי קבוצות עיקריות:<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> 1. '''העדר קרישת דם''' - יכול לנבוע מפגיעה בכל אחד מהחלבונים (פקטורים) במנגנון קרישת הדם. בחלק מהמחלות נפגע ייצור קרישי הדם, דבר הגורם לדממת (לדוגמא מחלת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%94 המופיליה]). גם מספר נמוך מדי של טסיות דם עלול להוביל למצב של בעיה בקרישת דם, הדבר עלול לגרום לדימומים פנימיים. בעיות בתפקוד הכבד כגון דלקת כבד עלולים להוביל למחסור ב [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%98%D7%9E%D7%99%D7%9F_K ויטמין K] ולחוסר פעילות תקינה של מנגנון הקרישה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> 2. '''עודף קרישת דם''' - כאשר נפגעת הבקרה על תהליך קרישת הדם, הקריש שנוצר עלול להתנתק עם הזמן ממקומו ולנוע בזרם הדם עד שיגיע לכלי דם צר. שם הוא עלול לחסום את מעבר הדם ולגרום לחסימה שתוביל לאוטם שריר הלב או לשבץ מוחי. קרישה מוגברת עלולה להיגרם גם מפגיעה בדופן כלי הדם, עקב [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7246&amp;kwd=5627 טרשת עורקים] או כוויות, דבר הגורם לשפעול טסיות הדם באזור הפגוע וליצירת קריש דם. גורמים נוספים העלולים להוביל לקרישת יתר הם שכיבה ממושכת, טיסה ארוכה ללא תנועה, ניתוח כירורגי, עישון ותרופות.<br /> &lt;/p&gt;</div>

Revital Ben Dvash https://proteopedia.org/index.php?title=Thrombin_(hebrew)&diff=1258833 2011-06-20T12:31:48Z

<p>Revital Ben Dvash: </p> <hr /> <div>== תרומבין == <br /> <br /> &lt;center&gt;'''תרומבין'''&lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון תרומבין הוא אנזים בעל תפקיד חשוב במנגנון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%AA_%D7%93%D7%9D קרישת דם] אצל בעלי חיים ובני אדם. התרומבין הוא אנזים מסוג סרין פרוטאז, הוא חותך את חלבון הסובסטראט שלו באמצעות החומצה האמינית סרין שנמצאת באתר הפעיל שלו. <br /> בסוף שלב קרישת הדם, התרומבין מפרק את חלבון הפיברינוגן והופך אותו מחלבון מסיס לחלבון לא מסיס הנקרא פיברין. לאחר החיתוך נוצרים ברקמה הנגועה סיבי פיברין היוצרים מבנה של שתי וערב הסוגר על מקום הפגיעה וגורמים להפסקת אבדן הדם.<br /> <br /> התרומבין אינו מצוי בדם באופן תמידי אלא נוצר על פי הצורך מפרותרומבין. הפרותרומבין נוצר בכבד מויטמין K. בכדי שהפרותרומבין יהפוך לתרומבין יש צורך בנוכחות יוני סידן ואנזים המכונה תרומבופלסטין.<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt;'''מבנה תרומבין'''&lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;Structure load='1ppb' size='500' frame='true' align='left' caption='מבנה תלת מימדי של תרומבין' scene='Insert optional scene name here' /&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> החלבון תרומבין הוא גליקופרוטאיד. המסה שלו היא 36000 גרם/מול. <br /> לחלבון &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Chains/1'&gt;שתי שרשראות&lt;/scene&gt; (שרשרת A צבועה ירוק ושרשרת B צבועה ורוד) פוליפפטידיות עם קשר גופרי ביניהן. <br /> החלבון בנוי מ&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Helix_sheet/1'&gt;סלילי אלפא ומשטחי בטא&lt;/scene&gt;. <br /> בשרשרת A נמצא האתר הפעיל של האנזים ורצף של חומצות אמינו הומולוגי למבנה של טריפסין וכימוטריפסין. תרומבין קיים בטבע בכמה צורות פעילות שנבדלות ביניהן במבנה שרשרת A.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> לתרומבין כיס הידרופובי המאפשר לו ספציפיות בקישור מקרומולקולות כמו הירודין ופיברינוגן.<br /> חומצה האמינית &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Leu/3'&gt;לאוצין (Leu)&lt;/scene&gt; היא אחת מהחומצות אמינו ב&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Hydrophobic_cage/1'&gt;כיס ההידרופובי&lt;/scene&gt; של החלבון.<br /> ה&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Ac1/6'&gt;אתר פעיל&lt;/scene&gt; (חומצות האמינו המצויות באתר הפעיל צבועות בצבע כחול) של התרומבין ממוקם בתוך כיס הידרובי. <br /> <br /> לתרומבין יש אתר קישור, בו חומצות האמינו &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Glu-lys/2'&gt;ליזין וגלוטמין&lt;/scene&gt; (צבועות באדום) נקשרות אל ההירודין ופיברינוגן.<br /> חומצות האמינו ב&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Hydro_lig/1'&gt;כיס ההידרופובי&lt;/scene&gt; (צבועות בכחול) מאפשרות קישור ספציפי לליגנד (צבוע באדום). <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> הקריסטלוגרפיה של חלבון התרומבין נעשתה כאשר הוא קשור לליגנד לא טבעי. <br /> ה&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Ligand/3'&gt;ליגנד&lt;/scene&gt; (צבוע בצבע אדום) נקשר אל החלבון באתר הפעיל שלו.<br /> <br /> חומצות האמינו &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/His_ser/3'&gt;סרין 57 והיסטדין 195&lt;/scene&gt; (צבועות בשחור) קושרות את המתיל CH2 של הליגנד.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;center&gt;'''מחלות הקשורות לקרישת דם'''&lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> ניתן לחלק את המחלות הקשורות לקרישת דם לשתי קבוצות עיקריות:<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> 1. '''העדר קרישת דם''' - יכול לנבוע מפגיעה בכל אחד מהחלבונים (פקטורים) במנגנון קרישת הדם. בחלק מהמחלות נפגע ייצור קרישי הדם, דבר הגורם לדממת (לדוגמא מחלת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%94 המופיליה]). גם מספר נמוך מדי של טסיות דם עלול להוביל למצב של בעיה בקרישת דם, הדבר עלול לגרום לדימומים פנימיים. בעיות בתפקוד הכבד כגון דלקת כבד עלולים להוביל למחסור ב [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%98%D7%9E%D7%99%D7%9F_K ויטמין K] ולחוסר פעילות תקינה של מנגנון הקרישה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> 2. '''עודף קרישת דם''' - כאשר נפגעת הבקרה על תהליך קרישת הדם, הקריש שנוצר עלול להתנתק עם הזמן ממקומו ולנוע בזרם הדם עד שיגיע לכלי דם צר. שם הוא עלול לחסום את מעבר הדם ולגרום לחסימה שתוביל לאוטם שריר הלב או לשבץ מוחי. קרישה מוגברת עלולה להיגרם גם מפגיעה בדופן כלי הדם, עקב [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7246&amp;kwd=5627 טרשת עורקים] או כוויות, דבר הגורם לשפעול טסיות הדם באזור הפגוע וליצירת קריש דם. גורמים נוספים העלולים להוביל לקרישת יתר הם שכיבה ממושכת, טיסה ארוכה ללא תנועה, ניתוח כירורגי, עישון ותרופות.<br /> &lt;/p&gt;</div>

Revital Ben Dvash https://proteopedia.org/index.php?title=Thrombin_(hebrew)&diff=1258520 2011-06-16T15:51:07Z

<p>Revital Ben Dvash: </p> <hr /> <div>== תרומבין == <br /> <br /> &lt;center&gt;'''תרומבין'''&lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> חלבון התרומבין הוא אנזים בעל תפקיד חשוב במנגנון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%AA_%D7%93%D7%9D קרישת דם] אצל בעלי חיים ובני אדם. התרומבין הוא אנזים מסוג סרין פרוטאז, הוא חותך את חלבון הסובסטראט שלו באמצעות החומצה האמינית סרין שנמצאת באתר הפעיל שלו. <br /> בסוף שלב קרישת הדם, התרומבין מפרק את חלבון הפיברינוגן והופך אותו מחלבון מסיס לחלבון לא מסיס הנקרא פיברין. לאחר החיתוך נוצרים ברקמה הנגועה סיבי פיברין היוצרים מבנה של שתי וערב הסוגר על מקום הפגיעה וגורמים להפסקת אבדן הדם.<br /> <br /> התרומבין אינו מצוי בדם באופן תמידי אלא נוצר על פי הצורך מפרותרומבין. הפרותרומבין נוצר בכבד מויטמין K. בכדי שהפרותרומבין יהפוך לתרומבין יש צורך בנוכחות יוני סידן ואנזים המכונה תרומבופלסטין.<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt;'''מבנה תרומבין'''&lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;Structure load='1ppb' size='500' frame='true' align='left' caption='מבנה תלת מימדי של תרומבין' scene='Insert optional scene name here' /&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> חלבון התרומבין הוא גליקופרוטאיד. המסה שלו היא 36000 גרם/מול. החלבון בנוי &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Helix/2'&gt;מסלילי אלפא&lt;/scene&gt; ו&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Sheet/2'&gt;משטחי בטא&lt;/scene&gt;. החלבון בנוי משתי שרשראות פוליפפטידיות עם קשר גופרי ביניהן. <br /> בשרשרת A נמצא האתר הפעיל של האנזים ורצף של חומצות אמינו הומולוגי למבנה של טריפסין וכימוטריפסין. תרומבין קיים בטבע בכמה צורות פעילות שנבדלות ביניהן במבנה שרשרת A.<br /> <br /> לחלבון &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Chains/1'&gt;שתי שרשראות&lt;/scene&gt; : (שרשרת A צבועה ירוק ושרשרת B צבועה ורוד).<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> לתרומבין כיס הידרופובי המאפשר לו ספציפיות בקישור מקרומולקולות כמו הירודין ופיברינוגן.<br /> חומצה האמינית &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Leu/3'&gt;לאוצין (Leu)&lt;/scene&gt; היא אחת מהחומצות אמינו ב&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Hydrophobic_cage/1'&gt;כיס ההידרופובי&lt;/scene&gt; של החלבון.<br /> ה&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Ac1/6'&gt;אתר פעיל&lt;/scene&gt; (חומצות האמינו המצויות באתר הפעיל צבועות בצבע כחול) של התרומבין ממוקם בתוך כיס הידרובי. <br /> <br /> לתרומבין יש אתר קישור, בו חומצות האמינו &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Glu-lys/2'&gt;ליזין וגלוטמין&lt;/scene&gt; (צבועות באדום) נקשרות אל ההירודין ופיברינוגן.<br /> חומצות האמינו ב&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Hydro_lig/1'&gt;כיס ההידרופובי&lt;/scene&gt; (צבועות בכחול) מאפשרות קישור ספציפי לליגנד (צבוע באדום). <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> הקריסטלוגרפיה של חלבון התרומבין נעשתה כאשר הוא קשור לליגנד לא טבעי. <br /> ה&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Ligand/3'&gt;ליגנד&lt;/scene&gt; (צבוע בצבע אדום) נקשר אל החלבון באתר הפעיל שלו.<br /> <br /> חומצות האמינו &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/His_ser/3'&gt;סרין 57 והיסטדין 195&lt;/scene&gt; (צבועות בשחור) קושרות את המתיל CH2 של הליגנד.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;center&gt;'''מחלות הקשורות לקרישת דם'''&lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> ניתן לחלק את המחלות הקשורות לקרישת דם לשתי קבוצות עיקריות:<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> 1. '''העדר קרישת דם''' - יכול לנבוע מפגיעה בכל אחד מהחלבונים (פקטורים) במנגנון קרישת הדם. בחלק מהמחלות נפגע ייצור קרישי הדם, דבר הגורם לדממת (לדוגמא מחלת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%94 המופיליה]). גם מספר נמוך מדי של טסיות דם עלול להוביל למצב של בעיה בקרישת דם, הדבר עלול לגרום לדימומים פנימיים. בעיות בתפקוד הכבד כגון דלקת כבד עלולים להוביל למחסור ב [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%98%D7%9E%D7%99%D7%9F_K ויטמין K] ולחוסר פעילות תקינה של מנגנון הקרישה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> 2. '''עודף קרישת דם''' - כאשר נפגעת הבקרה על תהליך קרישת הדם, הקריש שנוצר עלול להתנתק עם הזמן ממקומו ולזרום בזרם הדם עד שיגיע לכלי דם צר. שם הוא עלול לחסום את מעבר הדם ולגרום לחסימה שתוביל לאוטם שריר הלב או לשבץ מוחי. קרישה מוגברת עלולה להיגרם גם מפגיעה בדופן כלי הדם, עקב [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7246&amp;kwd=5627 טרשת עורקים] או כוויות, דבר הגורם לשפעול טסיות הדם באזור הפגוע וליצירת קריש דם. גורמים נוספים העלולים להוביל לקרישת יתר הם שכיבה ממושכת, טיסה ארוכה ללא תנועה, ניתוח כירורגי, עישון ותרופות.<br /> &lt;/p&gt;</div>

Revital Ben Dvash https://proteopedia.org/index.php?title=Thrombin_(hebrew)&diff=1258511 2011-06-16T15:28:01Z

<p>Revital Ben Dvash: </p> <hr /> <div>== תרומבין == <br /> <br /> &lt;center&gt;'''תרומבין'''&lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> חלבון התרומבין הוא אנזים בעל תפקיד חשוב במנגנון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%AA_%D7%93%D7%9D קרישת דם] אצל בעלי חיים ובני אדם. התרומבין הוא אנזים מסוג סרין פרוטאז, הוא חותך את חלבון הסובסטראט שלו באמצעות החומצה האמינית סרין שנמצאת באתר הפעיל שלו. <br /> בסוף שלב קרישת הדם, התרומבין מפרק את חלבון הפיברינוגן והופך אותו מחלבון מסיס לחלבון לא מסיס הנקרא פיברין. לאחר החיתוך נוצרים ברקמה הנגועה סיבי פיברין היוצרים מבנה של שתי וערב הסוגר על מקום הפגיעה וגורמים להפסקת אבדן הדם.<br /> <br /> התרומבין אינו מצוי בדם באופן תמידי אלא נוצר על פי הצורך מפרותרומבין. הפרותרומבין נוצר בכבד מויטמין K. בכדי שהפרותרומבין יהפוך לתרומבין יש צורך בנוכחות יוני סידן ואנזים המכונה תרומבופלסטין.<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt;'''מבנה תרומבין'''&lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;Structure load='1ppb' size='500' frame='true' align='left' caption='מבנה תלת מימדי של תרומבין' scene='Insert optional scene name here' /&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> חלבון התרומבין הוא גליקופרוטאיד. המסה שלו היא 36000 גרם/מול. החלבון בנוי &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Helix/2'&gt;מסלילי אלפא&lt;/scene&gt; ו&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Sheet/2'&gt;משטחי בטא&lt;/scene&gt;. החלבון בנוי משתי שרשראות פוליפפטידיות עם קשר גופרי ביניהן. <br /> בשרשרת A נמצא האתר הפעיל של האנזים ורצף של חומצות אמינו הומולוגי למבנה של טריפסין וכימוטריפסין. תרומבין קיים בטבע בכמה צורות פעילות שנבדלות ביניהן במבנה שרשרת A.<br /> <br /> לחלבון &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Chains/1'&gt;שתי שרשראות&lt;/scene&gt; : (שרשרת A צבועה ירוק ושרשרת B צבועה ורוד).<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> לתרומבין כיס הידרופובי המאפשר לו ספציפיות בקישור מקרומולקולות כמו הירודין ופיברינוגן.<br /> חומצה האמינית &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Leu/3'&gt;לאוצין (Leu)&lt;/scene&gt; היא אחת מהחומצות אמינו ב&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Hydrophobic_cage/1'&gt;כיס ההידרופובי&lt;/scene&gt; של החלבון.<br /> ה&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Ac1/6'&gt;אתר פעיל&lt;/scene&gt; (חומצות האמינו המצויות באתר הפעיל צבועות בצבע כחול) של התרומבין ממוקם בתוך כיס הידרובי. <br /> <br /> לתרומבין יש אתר קישור, בו חומצות האמינו &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Glu-lys/2'&gt;ליזין וגלוטמין&lt;/scene&gt; (צבועות באדום) נקשרות אל ההירודין ופיברינוגן.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> הקריסטלוגרפיה של חלבון התרומבין נעשתה כאשר הוא קשור לליגנד לא טבעי. <br /> ה&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Ligand/3'&gt;ליגנד&lt;/scene&gt; (צבוע בצבע אדום) נקשר אל החלבון באתר הפעיל שלו.<br /> <br /> חומצות האמינו &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/His_ser/3'&gt;סרין 57 והיסטדין 195&lt;/scene&gt; (צבועות בשחור) קושרות את המתיל CH2 של הליגנד.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;center&gt;'''מחלות הקשורות לקרישת דם'''&lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> ניתן לחלק את המחלות הקשורות לקרישת דם לשתי קבוצות עיקריות:<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> 1. '''העדר קרישת דם''' - יכול לנבוע מפגיעה בכל אחד מהחלבונים (פקטורים) במנגנון קרישת הדם. בחלק מהמחלות נפגע ייצור קרישי הדם, דבר הגורם לדממת (לדוגמא מחלת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%94 המופיליה]). גם מספר נמוך מדי של טסיות דם עלול להוביל למצב של בעיה בקרישת דם, הדבר עלול לגרום לדימומים פנימיים. בעיות בתפקוד הכבד כגון דלקת כבד עלולים להוביל למחסור ב [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%98%D7%9E%D7%99%D7%9F_K ויטמין K] ולחוסר פעילות תקינה של מנגנון הקרישה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> 2. '''עודף קרישת דם''' - כאשר נפגעת הבקרה על תהליך קרישת הדם, הקריש שנוצר עלול להתנתק עם הזמן ממקומו ולזרום בזרם הדם עד שיגיע לכלי דם צר. שם הוא עלול לחסום את מעבר הדם ולגרום לחסימה שתוביל לאוטם שריר הלב או לשבץ מוחי. קרישה מוגברת עלולה להיגרם גם מפגיעה בדופן כלי הדם, עקב [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7246&amp;kwd=5627 טרשת עורקים] או כוויות, דבר הגורם לשפעול טסיות הדם באזור הפגוע וליצירת קריש דם. גורמים נוספים העלולים להוביל לקרישת יתר הם שכיבה ממושכת, טיסה ארוכה ללא תנועה, ניתוח כירורגי, עישון ותרופות.<br /> &lt;/p&gt;</div>

Revital Ben Dvash https://proteopedia.org/index.php?title=Albumin_(Hebrew)&diff=1258457 2011-06-16T12:32:54Z

<p>Revital Ben Dvash: </p> <hr /> <div>== אלבומין ==<br /> <br /> &lt;center&gt; '''אלבומין''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> האלבומין הוא החלבון '''הנפוץ''' ביותר בדם היונקים. הוא חלבון מסיס במים המצוי בדם ובכל הרקמות ונוצר בכבד. האלבומין בדם חשוב לשמירת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%97%D7%A5_%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99 לחץ אוסמוטי] תקין של הפלסמה ואיזון מערכתי של נוזלי הגוף.<br /> כמוכן הוא מוביל חומצות שומן, קושר יוני סידן ומתפקד כ[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%95%D7%A4%D7%A8 בופר] לשמירה על רמת חומציות בדם. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt;'''מבנה האלבומין ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> &lt;Structure load='1ao6' size='500' frame='true' align='left' caption='מבנה תלת מימדי של אלבומין' scene='Insert optional scene name here' /&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> האלבומין הוא חלבון הבנוי מ- 609 &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Aa/1'&gt;חומצות אמינו&lt;/scene&gt; (כל חומצה אמינית צבועה בצבע אחר). <br /> הוא חלבון דימר, חלבון הבנוי מ&lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Chains/1'&gt;שתי תתי יחידות&lt;/scene&gt;: שרשרת A צבועה בסגול ושרשרת B צבועה בירוק.<br /> <br /> הוא חלבון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99 גלובולרי] המורכב בעיקר &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Helix/3'&gt;סלילי אלפא&lt;/scene&gt; (סוג אחד של מבנה שניוני של חלבון המזכיר קפיץ, צבוע בכחול) , בעל מסה של 66 קילודלטון. האלבומין מכיל מספר כיסים הידרופוביים ([http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%91%D7%99 הידרופובי]) המאפשרים לו לקשור [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%93 ליפידים](שומנים) והורמונים שונים לצורך הובלתם בדם. נסו לזהות כמה &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Hydropgobic_2/2'&gt;כיסים&lt;/scene&gt; הידרופוביים יש בחלבון? בחלבון כמה חומצות אמינו טעונות חיובית. התבוונו במיקום חומצות האמינו ה&lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Positive/1'&gt;חיוביות&lt;/scene&gt; ביחס לכיסים ההידרופובים . לאלבומין מטען שלילי המונע ממנו לעבור סינון בכליות ומעבר לשתן.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> לחלבון מספר אתרי קישור ליונים הנחוצים לפעילותו:<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> אתר לקישור יון &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Copper_binding/2'&gt;נחושת&lt;/scene&gt; (האתרים צבועים באפור).<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> אתרים לקישור יון &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Zinc_binding/2'&gt;אבץ&lt;/scene&gt; (האתרים צבועים באדום).<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> אתרים לקישור חלבון ה&lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Biliverdin_binding/2'&gt;ביליוורדין&lt;/scene&gt; (האתרים צבועים בתכלת), פיגמנט הנוצר לאחר פירוק המוגלובין.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;center&gt;'''בדיקת כמות אלבומין ''' &lt;/center&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> בבדיקות דם טווח הנורמה של האלבומין הוא 3.4-5.4 גרם לדציליטר. בדיקת אלבומין מתבקשת כאשר לאדם יש סימפטומים של הפרעה בכבד כגון: צהבת, עייפות או ירידה במשקל, או סימפטומים של תסמונת &quot;ניפרוטית&quot; כגון: נפיחות סביב העיניים, בבטן או ברגליים. רופאים יכולים להזמין בדיקת אלבומין גם כדי לבדוק את מצב התזונה של האדם. חשוב לדעת כי תרופות וסמים מסוימים כגון סטרואידים, הורמוני גדילה ואינסולין יכולים להעלות את התוצאה בבדיקת אלבומין. ערכים נמוכים של אלבומין בבדיקות דם עלולים להצביע על [http://www.infomed.co.il/disease-190/%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9F/# מחלת הכבד]. הימצאות של אלבומין בשתן יכולה להצביע על בעיה בתפקוד הכליות. <br /> ערכים נמוכים של אלבומין יכולים להתקבל גם במקרים הבאים: ספיגה נמוכה מדי של חומצות אמינו מהמעי עקב בעיה במנגנון הספיגה או עקב מצב של תת תזונה, אובדן של אלבומין בצואה ודרך העור במקרים של כוויות. גם בתהליך הביוסינתזה (תהליך אנאבוליזם, הבנייה) שיכול לנבוע עקב מחלה בכבד או עקב צריכה מעטה מהמקובל של חלבונים. תהליך קטאבוליזם (רצף של תהליכים מטאבולים אשר מפרקים מולקולות גדולות) רב מדי שמתרחש עקב הרס של רקמות או עקב דלקת. הצטברות נוזלים בבטן ([http://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/2/2f/Hunger.jpg מיימת]). <br /> &lt;/p&gt;</div>

Revital Ben Dvash https://proteopedia.org/index.php?title=Albumin_(Hebrew)&diff=1258455 2011-06-16T12:32:18Z

<p>Revital Ben Dvash: </p> <hr /> <div>== אלבומין ==<br /> <br /> &lt;center&gt; '''אלבומין''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> האלבומין הוא החלבון '''הנפוץ''' ביותר בדם היונקים. הוא חלבון מסיס במים המצוי בדם ובכל הרקמות ונוצר בכבד. האלבומין בדם חשוב לשמירת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%97%D7%A5_%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99 לחץ אוסמוטי] תקין של הפלסמה ואיזון מערכתי של נוזלי הגוף.<br /> כמוכן הוא מוביל חומצות שומן, קושר יוני סידן ומתפקד כ[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%95%D7%A4%D7%A8 בופר] לשמירה על רמת חומציות בדם. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt;'''מבנה האלבומין ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> &lt;Structure load='1ao6' size='500' frame='true' align='left' caption='מבנה תלת מימדי של אלבומין' scene='Insert optional scene name here' /&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> האלבומין הוא חלבון הבנוי מ- 609 &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Aa/1'&gt;חומצות אמינו&lt;/scene&gt; (כל חומצה אמינית צבועה בצבע אחר). <br /> הוא חלבון דימר, חלבון הבנוי מ&lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Chains/1'&gt;שתי תתי יחידות&lt;/scene&gt;: שרשרת A צבועה בסגול ושרשרת B צבועה בירוק.<br /> <br /> הוא חלבון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99 גלובולרי] המורכב בעיקר &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Helix/3'&gt;סלילי אלפא&lt;/scene&gt; (סוג אחד של מבנה שניוני של חלבון המזכיר קפיץ) , בעל מסה של 66 קילודלטון. האלבומין מכיל מספר כיסים הידרופוביים ([http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%91%D7%99 הידרופובי]) המאפשרים לו לקשור [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%93 ליפידים](שומנים) והורמונים שונים לצורך הובלתם בדם. נסו לזהות כמה &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Hydropgobic_2/2'&gt;כיסים&lt;/scene&gt; הידרופוביים יש בחלבון? בחלבון כמה חומצות אמינו טעונות חיובית. התבוונו במיקום חומצות האמינו ה&lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Positive/1'&gt;חיוביות&lt;/scene&gt; ביחס לכיסים ההידרופובים . לאלבומין מטען שלילי המונע ממנו לעבור סינון בכליות ומעבר לשתן.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> לחלבון מספר אתרי קישור ליונים הנחוצים לפעילותו:<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> אתר לקישור יון &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Copper_binding/2'&gt;נחושת&lt;/scene&gt; (האתרים צבועים באפור).<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> אתרים לקישור יון &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Zinc_binding/2'&gt;אבץ&lt;/scene&gt; (האתרים צבועים באדום).<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> אתרים לקישור חלבון ה&lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Biliverdin_binding/2'&gt;ביליוורדין&lt;/scene&gt; (האתרים צבועים בתכלת), פיגמנט הנוצר לאחר פירוק המוגלובין.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;center&gt;'''בדיקת כמות אלבומין ''' &lt;/center&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> בבדיקות דם טווח הנורמה של האלבומין הוא 3.4-5.4 גרם לדציליטר. בדיקת אלבומין מתבקשת כאשר לאדם יש סימפטומים של הפרעה בכבד כגון: צהבת, עייפות או ירידה במשקל, או סימפטומים של תסמונת &quot;ניפרוטית&quot; כגון: נפיחות סביב העיניים, בבטן או ברגליים. רופאים יכולים להזמין בדיקת אלבומין גם כדי לבדוק את מצב התזונה של האדם. חשוב לדעת כי תרופות וסמים מסוימים כגון סטרואידים, הורמוני גדילה ואינסולין יכולים להעלות את התוצאה בבדיקת אלבומין. ערכים נמוכים של אלבומין בבדיקות דם עלולים להצביע על [http://www.infomed.co.il/disease-190/%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9F/# מחלת הכבד]. הימצאות של אלבומין בשתן יכולה להצביע על בעיה בתפקוד הכליות. <br /> ערכים נמוכים של אלבומין יכולים להתקבל גם במקרים הבאים: ספיגה נמוכה מדי של חומצות אמינו מהמעי עקב בעיה במנגנון הספיגה או עקב מצב של תת תזונה, אובדן של אלבומין בצואה ודרך העור במקרים של כוויות. גם בתהליך הביוסינתזה (תהליך אנאבוליזם, הבנייה) שיכול לנבוע עקב מחלה בכבד או עקב צריכה מעטה מהמקובל של חלבונים. תהליך קטאבוליזם (רצף של תהליכים מטאבולים אשר מפרקים מולקולות גדולות) רב מדי שמתרחש עקב הרס של רקמות או עקב דלקת. הצטברות נוזלים בבטן ([http://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/2/2f/Hunger.jpg מיימת]). <br /> &lt;/p&gt;</div>

Revital Ben Dvash https://proteopedia.org/index.php?title=Albumin_(Hebrew)&diff=1258454 2011-06-16T12:31:25Z

<p>Revital Ben Dvash: </p> <hr /> <div>== אלבומין ==<br /> <br /> &lt;center&gt; '''אלבומין''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> האלבומין הוא החלבון '''הנפוץ''' ביותר בדם היונקים. הוא חלבון מסיס במים המצוי בדם ובכל הרקמות ונוצר בכבד. האלבומין בדם חשוב לשמירת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%97%D7%A5_%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99 לחץ אוסמוטי] תקין של הפלסמה ואיזון מערכתי של נוזלי הגוף.<br /> כמוכן הוא מוביל חומצות שומן, קושר יוני סידן ומתפקד כ[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%95%D7%A4%D7%A8 בופר] לשמירה על רמת חומציות בדם. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt;'''מבנה האלבומין ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> &lt;Structure load='1ao6' size='500' frame='true' align='left' caption='מבנה תלת מימדי של אלבומין' scene='Insert optional scene name here' /&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> האלבומין הוא חלבון הבנוי מ- 609 &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Aa/1'&gt;חומצות אמינו&lt;/scene&gt; (כל חומצה אמינית צבועה בצבע אחר). <br /> הוא חלבון דימר, חלבון הבנוי מ&lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Chains/1'&gt;שתי תתי יחידות&lt;/scene&gt;: שרשרת A צבועה בסגול ושרשרת B צבועה בירוק.<br /> <br /> . הוא חלבון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99 גלובולרי] המורכב בעיקר &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Helix/3'&gt;סלילי אלפא&lt;/scene&gt; (סוג אחד של מבנה שניוני של חלבון המזכיר קפיץ) , בעל מסה של 66 קילודלטון. האלבומין מכיל מספר כיסים הידרופוביים ([http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%91%D7%99 הידרופובי]) המאפשרים לו לקשור [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%93 ליפידים](שומנים) והורמונים שונים לצורך הובלתם בדם. נסו לזהות כמה &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Hydropgobic_2/2'&gt;כיסים&lt;/scene&gt; הידרופוביים יש בחלבון? בחלבון כמה חומצות אמינו טעונות חיובית. התבוונו במיקום חומצות האמינו ה&lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Positive/1'&gt;חיוביות&lt;/scene&gt; ביחס לכיסים ההידרופובים . לאלבומין מטען שלילי המונע ממנו לעבור סינון בכליות ומעבר לשתן.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> לחלבון מספר אתרי קישור ליונים הנחוצים לפעילותו:<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> אתר לקישור יון &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Copper_binding/2'&gt;נחושת&lt;/scene&gt; (האתרים צבועים באפור).<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> אתרים לקישור יון &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Zinc_binding/2'&gt;אבץ&lt;/scene&gt; (האתרים צבועים באדום).<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> אתרים לקישור חלבון ה&lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Biliverdin_binding/2'&gt;ביליוורדין&lt;/scene&gt; (האתרים צבועים בתכלת), פיגמנט הנוצר לאחר פירוק המוגלובין.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;center&gt;'''בדיקת כמות אלבומין ''' &lt;/center&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> בבדיקות דם טווח הנורמה של האלבומין הוא 3.4-5.4 גרם לדציליטר. בדיקת אלבומין מתבקשת כאשר לאדם יש סימפטומים של הפרעה בכבד כגון: צהבת, עייפות או ירידה במשקל, או סימפטומים של תסמונת &quot;ניפרוטית&quot; כגון: נפיחות סביב העיניים, בבטן או ברגליים. רופאים יכולים להזמין בדיקת אלבומין גם כדי לבדוק את מצב התזונה של האדם. חשוב לדעת כי תרופות וסמים מסוימים כגון סטרואידים, הורמוני גדילה ואינסולין יכולים להעלות את התוצאה בבדיקת אלבומין. ערכים נמוכים של אלבומין בבדיקות דם עלולים להצביע על [http://www.infomed.co.il/disease-190/%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9F/# מחלת הכבד]. הימצאות של אלבומין בשתן יכולה להצביע על בעיה בתפקוד הכליות. <br /> ערכים נמוכים של אלבומין יכולים להתקבל גם במקרים הבאים: ספיגה נמוכה מדי של חומצות אמינו מהמעי עקב בעיה במנגנון הספיגה או עקב מצב של תת תזונה, אובדן של אלבומין בצואה ודרך העור במקרים של כוויות. גם בתהליך הביוסינתזה (תהליך אנאבוליזם, הבנייה) שיכול לנבוע עקב מחלה בכבד או עקב צריכה מעטה מהמקובל של חלבונים. תהליך קטאבוליזם (רצף של תהליכים מטאבולים אשר מפרקים מולקולות גדולות) רב מדי שמתרחש עקב הרס של רקמות או עקב דלקת. הצטברות נוזלים בבטן ([http://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/2/2f/Hunger.jpg מיימת]). <br /> &lt;/p&gt;</div>

Revital Ben Dvash https://proteopedia.org/index.php?title=Albumin_(Hebrew)&diff=1258453 2011-06-16T12:26:28Z

<p>Revital Ben Dvash: </p> <hr /> <div>== אלבומין ==<br /> <br /> &lt;center&gt; '''אלבומין''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> האלבומין הוא החלבון '''הנפוץ''' ביותר בדם היונקים. הוא חלבון מסיס במים המצוי בדם ובכל הרקמות ונוצר בכבד. האלבומין בדם חשוב לשמירת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%97%D7%A5_%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99 לחץ אוסמוטי] תקין של הפלסמה ואיזון מערכתי של נוזלי הגוף.<br /> כמוכן הוא מוביל חומצות שומן, קושר יוני סידן ומתפקד כ[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%95%D7%A4%D7%A8 בופר] לשמירה על רמת חומציות בדם. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt;'''מבנה האלבומין ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> &lt;Structure load='1ao6' size='500' frame='true' align='left' caption='מבנה תלת מימדי של אלבומין' scene='Insert optional scene name here' /&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> האלבומין הוא חלבון הבנוי מ- 609 &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Aa/1'&gt;חומצות אמינו&lt;/scene&gt; (כל חומצה אמינית צבועה בצבע אחר). <br /> הוא חלבון דימר, חלבון הבנוי מ&lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Chains/1'&gt;שתי תתי יחידות&lt;/scene&gt;: שרשרת A צבועה בסגול ושרשרת B צבועה בירוק.<br /> <br /> . הוא חלבון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99 גלובולרי] המורכב בעיקר &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Helix/3'&gt;סלילי אלפא&lt;/scene&gt; (סוג אחד של מבנה שניוני של חלבון המזכיר קפיץ) , בעל מסה של 66 קילודלטון. האלבומין מכיל מספר כיסים הידרופוביים ([http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%91%D7%99 הידרופובי]) המאפשרים לו לקשור [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%93 ליפידים](שומנים) והורמונים שונים לצורך הובלתם בדם. נסו לזהות כמה &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Hydropgobic_2/2'&gt;כיסים&lt;/scene&gt; הידרופוביים יש בחלבון? בחלבון כמה חומצות אמינו טעונות חיובית. התבוונו במיקום חומצות האמינו ה&lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Positive/1'&gt;חיוביות&lt;/scene&gt; ביחס לכיסים ההידרופובים . לאלבומין מטען שלילי המונע ממנו לעבור סינון בכליות ומעבר לשתן.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> לחלבון מספר אתרי קישור ליונים הנחוצים לפעילותו:<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> אתר לקישור יון &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Copper_binding/1'&gt;נחושת&lt;/scene&gt;.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> אתרים לקישור יון &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Zinc_binding/1'&gt;אבץ&lt;/scene&gt;.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> אתר לקישור חלבון ה&lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Biliverdin_binding/1'&gt;ביליוורדין&lt;/scene&gt;, פיגמנט הנוצר לאחר פירוק המוגלובין.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;center&gt;'''בדיקת כמות אלבומין ''' &lt;/center&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> בבדיקות דם טווח הנורמה של האלבומין הוא 3.4-5.4 גרם לדציליטר. בדיקת אלבומין מתבקשת כאשר לאדם יש סימפטומים של הפרעה בכבד כגון: צהבת, עייפות או ירידה במשקל, או סימפטומים של תסמונת &quot;ניפרוטית&quot; כגון: נפיחות סביב העיניים, בבטן או ברגליים. רופאים יכולים להזמין בדיקת אלבומין גם כדי לבדוק את מצב התזונה של האדם. חשוב לדעת כי תרופות וסמים מסוימים כגון סטרואידים, הורמוני גדילה ואינסולין יכולים להעלות את התוצאה בבדיקת אלבומין. ערכים נמוכים של אלבומין בבדיקות דם עלולים להצביע על [http://www.infomed.co.il/disease-190/%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9F/# מחלת הכבד]. הימצאות של אלבומין בשתן יכולה להצביע על בעיה בתפקוד הכליות. <br /> ערכים נמוכים של אלבומין יכולים להתקבל גם במקרים הבאים: ספיגה נמוכה מדי של חומצות אמינו מהמעי עקב בעיה במנגנון הספיגה או עקב מצב של תת תזונה, אובדן של אלבומין בצואה ודרך העור במקרים של כוויות. גם בתהליך הביוסינתזה (תהליך אנאבוליזם, הבנייה) שיכול לנבוע עקב מחלה בכבד או עקב צריכה מעטה מהמקובל של חלבונים. תהליך קטאבוליזם (רצף של תהליכים מטאבולים אשר מפרקים מולקולות גדולות) רב מדי שמתרחש עקב הרס של רקמות או עקב דלקת. הצטברות נוזלים בבטן ([http://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/2/2f/Hunger.jpg מיימת]). <br /> &lt;/p&gt;</div>

Revital Ben Dvash https://proteopedia.org/index.php?title=Thrombin_(hebrew)&diff=1258452 2011-06-16T12:13:41Z

<p>Revital Ben Dvash: </p> <hr /> <div>== תרומבין == <br /> <br /> &lt;center&gt;'''תרומבין'''&lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> חלבון התרומבין הוא אנזים בעל תפקיד חשוב במנגנון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%AA_%D7%93%D7%9D קרישת דם] אצל בעלי חיים ובני אדם. התרומבין הוא אנזים מסוג סרין פרוטאז, הוא חותך את חלבון הסובסטראט שלו באמצעות החומצה האמינית סרין שנמצאת באתר הפעיל שלו. <br /> בסוף שלב קרישת הדם, התרומבין מפרק את חלבון הפיברינוגן והופך אותו מחלבון מסיס לחלבון לא מסיס הנקרא פיברין. לאחר החיתוך נוצרים ברקמה הנגועה סיבי פיברין היוצרים מבנה של שתי וערב הסוגר על מקום הפגיעה וגורמים להפסקת אבדן הדם.<br /> <br /> התרומבין אינו מצוי בדם באופן תמידי אלא נוצר על פי הצורך מפרותרומבין. הפרותרומבין נוצר בכבד מויטמין K. בכדי שהפרותרומבין יהפוך לתרומבין יש צורך בנוכחות יוני סידן ואנזים המכונה תרומבופלסטין.<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt;'''מבנה תרומבין'''&lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;Structure load='1ppb' size='500' frame='true' align='left' caption='מבנה תלת מימדי של תרומבין' scene='Insert optional scene name here' /&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> חלבון התרומבין הוא גליקופרוטאיד. המסה שלו היא 36000 גרם/מול. החלבון בנוי &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Helix/2'&gt;מסלילי אלפא&lt;/scene&gt; ו&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Sheet/2'&gt;משטחי בטא&lt;/scene&gt;. החלבון בנוי משתי שרשראות פוליפפטידיות עם קשר גופרי ביניהן. <br /> בשרשרת A נמצא האתר הפעיל של האנזים ורצף של חומצות אמינו הומולוגי למבנה של טריפסין וכימוטריפסין. תרומבין קיים בטבע בכמה צורות פעילות שנבדלות ביניהן במבנה שרשרת A.<br /> <br /> לחלבון &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Chains/1'&gt;שתי שרשראות&lt;/scene&gt; : (שרשרת A צבועה ירוק ושרשרת B צבועה ורוד).<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> לתרומבין כיס הידרופובי המאפשר לו ספציפיות בקישור מקרומולקולות כמו הירודין ופיברינוגן.<br /> חומצה האמינית &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Leu/3'&gt;לאוצין (Leu)&lt;/scene&gt; היא אחת מהחומצות אמינו ב&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Hydrophobic_cage/1'&gt;כיס ההידרופובי&lt;/scene&gt; של החלבון.<br /> ה&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Ac1/6'&gt;אתר פעיל&lt;/scene&gt; (חומצות האמינו המצויות באתר הפעיל צבועות בצבע כחול) של התרומבין ממוקם בתוך כיס הידרובי. <br /> <br /> לתרומבין יש לופ, בו חומצות האמינו &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Glu-lys/2'&gt;ליזין וגלוטמין&lt;/scene&gt; (צבועות באדום) נקשרות אל ההירודין ופיברינוגן.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> הקריסטלוגרפיה של חלבון התרומבין נעשתה כאשר הוא קשור לליגנד לא טבעי. <br /> ה&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Ligand/3'&gt;ליגנד&lt;/scene&gt; (צבוע בצבע אדום) נקשר אל החלבון באתר הפעיל שלו.<br /> <br /> חומצות האמינו &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/His_ser/3'&gt;סרין 57 והיסטדין 195&lt;/scene&gt; (צבועות בירוק) קושרות את המתיל CH2 של הליגנד.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;center&gt;'''מחלות הקשורות לקרישת דם'''&lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> ניתן לחלק את המחלות הקשורות לקרישת דם לשתי קבוצות עיקריות:<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> 1. '''העדר קרישת דם''' - יכול לנבוע מפגיעה בכל אחד מהחלבונים (פקטורים) במנגנון קרישת הדם. בחלק מהמחלות נפגע ייצור קרישי הדם, דבר הגורם לדממת (לדוגמא מחלת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%94 המופיליה]). גם מספר נמוך מדי של טסיות דם עלול להוביל למצב של בעיה בקרישת דם, הדבר עלול לגרום לדימומים פנימיים. בעיות בתפקוד הכבד כגון דלקת כבד עלולים להוביל למחסור ב [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%98%D7%9E%D7%99%D7%9F_K ויטמין K] ולחוסר פעילות תקינה של מנגנון הקרישה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> 2. '''עודף קרישת דם''' - כאשר נפגעת הבקרה על תהליך קרישת הדם, הקריש שנוצר עלול להתנתק עם הזמן ממקומו ולזרום בזרם הדם עד שיגיע לכלי דם צר. שם הוא עלול לחסום את מעבר הדם ולגרום לחסימה שתוביל לאוטם שריר הלב או לשבץ מוחי. קרישה מוגברת עלולה להיגרם גם מפגיעה בדופן כלי הדם, עקב [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7246&amp;kwd=5627 טרשת עורקים] או כוויות, דבר הגורם לשפעול טסיות הדם באזור הפגוע וליצירת קריש דם. גורמים נוספים העלולים להוביל לקרישת יתר הם שכיבה ממושכת, טיסה ארוכה ללא תנועה, ניתוח כירורגי, עישון ותרופות.<br /> &lt;/p&gt;</div>

Revital Ben Dvash https://proteopedia.org/index.php?title=Thrombin_(hebrew)&diff=1258451 2011-06-16T12:11:29Z

<p>Revital Ben Dvash: </p> <hr /> <div>== תרומבין == <br /> <br /> &lt;center&gt;'''תרומבין'''&lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> חלבון התרומבין הוא אנזים בעל תפקיד חשוב במנגנון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%AA_%D7%93%D7%9D קרישת דם] אצל בעלי חיים ובני אדם. התרומבין הוא אנזים מסוג סרין פרוטאז, הוא חותך את חלבון הסובסטראט שלו באמצעות החומצה האמינית סרין שנמצאת באתר הפעיל שלו. <br /> בסוף שלב קרישת הדם, התרומבין מפרק את חלבון הפיברינוגן והופך אותו מחלבון מסיס לחלבון לא מסיס הנקרא פיברין. לאחר החיתוך נוצרים ברקמה הנגועה סיבי פיברין היוצרים מבנה של שתי וערב הסוגר על מקום הפגיעה וגורמים להפסקת אבדן הדם.<br /> <br /> התרומבין אינו מצוי בדם באופן תמידי אלא נוצר על פי הצורך מפרותרומבין. הפרותרומבין נוצר בכבד מויטמין K. בכדי שהפרותרומבין יהפוך לתרומבין יש צורך בנוכחות יוני סידן ואנזים המכונה תרומבופלסטין.<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt;'''מבנה תרומבין'''&lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;Structure load='1ppb' size='500' frame='true' align='left' caption='מבנה תלת מימדי של תרומבין' scene='Insert optional scene name here' /&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> חלבון התרומבין הוא גליקופרוטאיד. המסה שלו היא 36000 גרם/מול. החלבון בנוי &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Helix/2'&gt;מסלילי אלפא&lt;/scene&gt; ו&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Sheet/2'&gt;משטחי בטא&lt;/scene&gt;. החלבון בנוי משתי שרשראות פוליפפטידיות עם קשר גופרי ביניהן. <br /> בשרשרת A נמצא האתר הפעיל של האנזים ורצף של חומצות אמינו הומולוגי למבנה של טריפסין וכימוטריפסין. תרומבין קיים בטבע בכמה צורות פעילות שנבדלות ביניהן במבנה שרשרת A.<br /> <br /> לחלבון &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Chains/1'&gt;שתי שרשראות&lt;/scene&gt; : (שרשרת A צבועה ירוק ושרשרת B צבועה ורוד).<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> לתרומבין כיס הידרופובי המאפשר לו ספציפיות בקישור מקרומולקולות כמו הירודין ופיברינוגן.<br /> חומצה האמינית &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Leu/3'&gt;לאוצין (Leu)&lt;/scene&gt; היא אחת מהחומצות אמינו ב&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Hydrophobic_cage/1'&gt;כיס ההידרופובי&lt;/scene&gt; של החלבון.<br /> ה&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Ac1/5'&gt;אתר פעיל&lt;/scene&gt; של התרומבין ממוקם בתוך כיס הידרובי. <br /> <br /> לתרומבין יש לופ, בו חומצות האמינו &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Glu-lys/2'&gt;ליזין וגלוטמין&lt;/scene&gt; (צבועות באדום) נקשרות אל ההירודין ופיברינוגן.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> הקריסטלוגרפיה של חלבון התרומבין נעשתה כאשר הוא קשור לליגנד לא טבעי. <br /> ה&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Ligand/3'&gt;ליגנד&lt;/scene&gt; (צבוע בצבע אדום) נקשר אל החלבון באתר הפעיל שלו.<br /> <br /> חומצות האמינו &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/His_ser/3'&gt;סרין 57 והיסטדין 195&lt;/scene&gt; (צבועות בירוק) קושרות את המתיל CH2 של הליגנד.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;center&gt;'''מחלות הקשורות לקרישת דם'''&lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> ניתן לחלק את המחלות הקשורות לקרישת דם לשתי קבוצות עיקריות:<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> 1. '''העדר קרישת דם''' - יכול לנבוע מפגיעה בכל אחד מהחלבונים (פקטורים) במנגנון קרישת הדם. בחלק מהמחלות נפגע ייצור קרישי הדם, דבר הגורם לדממת (לדוגמא מחלת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%94 המופיליה]). גם מספר נמוך מדי של טסיות דם עלול להוביל למצב של בעיה בקרישת דם, הדבר עלול לגרום לדימומים פנימיים. בעיות בתפקוד הכבד כגון דלקת כבד עלולים להוביל למחסור ב [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%98%D7%9E%D7%99%D7%9F_K ויטמין K] ולחוסר פעילות תקינה של מנגנון הקרישה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> 2. '''עודף קרישת דם''' - כאשר נפגעת הבקרה על תהליך קרישת הדם, הקריש שנוצר עלול להתנתק עם הזמן ממקומו ולזרום בזרם הדם עד שיגיע לכלי דם צר. שם הוא עלול לחסום את מעבר הדם ולגרום לחסימה שתוביל לאוטם שריר הלב או לשבץ מוחי. קרישה מוגברת עלולה להיגרם גם מפגיעה בדופן כלי הדם, עקב [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7246&amp;kwd=5627 טרשת עורקים] או כוויות, דבר הגורם לשפעול טסיות הדם באזור הפגוע וליצירת קריש דם. גורמים נוספים העלולים להוביל לקרישת יתר הם שכיבה ממושכת, טיסה ארוכה ללא תנועה, ניתוח כירורגי, עישון ותרופות.<br /> &lt;/p&gt;</div>

Revital Ben Dvash https://proteopedia.org/index.php?title=Thrombin_(hebrew)&diff=1258450 2011-06-16T12:09:00Z

<p>Revital Ben Dvash: </p> <hr /> <div>== תרומבין == <br /> <br /> &lt;center&gt;'''תרומבין'''&lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> חלבון התרומבין הוא אנזים בעל תפקיד חשוב במנגנון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%AA_%D7%93%D7%9D קרישת דם] אצל בעלי חיים ובני אדם. התרומבין הוא אנזים מסוג סרין פרוטאז, הוא חותך את חלבון הסובסטראט שלו באמצעות החומצה האמינית סרין שנמצאת באתר הפעיל שלו. <br /> בסוף שלב קרישת הדם, התרומבין מפרק את חלבון הפיברינוגן והופך אותו מחלבון מסיס לחלבון לא מסיס הנקרא פיברין. לאחר החיתוך נוצרים ברקמה הנגועה סיבי פיברין היוצרים מבנה של שתי וערב הסוגר על מקום הפגיעה וגורמים להפסקת אבדן הדם.<br /> <br /> התרומבין אינו מצוי בדם באופן תמידי אלא נוצר על פי הצורך מפרותרומבין. הפרותרומבין נוצר בכבד מויטמין K. בכדי שהפרותרומבין יהפוך לתרומבין יש צורך בנוכחות יוני סידן ואנזים המכונה תרומבופלסטין.<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt;'''מבנה תרומבין'''&lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;Structure load='1ppb' size='500' frame='true' align='left' caption='מבנה תלת מימדי של תרומבין' scene='Insert optional scene name here' /&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> חלבון התרומבין הוא גליקופרוטאיד. המסה שלו היא 36000 גרם/מול. החלבון בנוי &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Helix/2'&gt;מסלילי אלפא&lt;/scene&gt; ו&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Sheet/2'&gt;משטחי בטא&lt;/scene&gt;. החלבון בנוי משתי שרשראות פוליפפטידיות עם קשר גופרי ביניהן. <br /> בשרשרת A נמצא האתר הפעיל של האנזים ורצף של חומצות אמינו הומולוגי למבנה של טריפסין וכימוטריפסין. תרומבין קיים בטבע בכמה צורות פעילות שנבדלות ביניהן במבנה שרשרת A.<br /> <br /> לחלבון &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Chains/1'&gt;שתי שרשראות&lt;/scene&gt; : (שרשרת A צבועה ירוק ושרשרת B צבועה ורוד).<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> לתרומבין כיס הידרופובי המאפשר לו ספציפיות בקישור מקרומולקולות כמו הירודין ופיברינוגן.<br /> חומצה האמינית &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Leu/3'&gt;לאוצין (Leu)&lt;/scene&gt; היא אחת מהחומצות אמינו ב&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Hydrophobic_cage/1'&gt;כיס ההידרופובי&lt;/scene&gt; של החלבון.<br /> ה&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Ac1/5'&gt;אתר פעיל&lt;/scene&gt; של התרומבין ממוקם בתוך כיס הידרובי. <br /> <br /> לתרומבין יש לופ, בו חומצות האמינו &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Glu-lys/2'&gt;ליזין וגלוטמין&lt;/scene&gt; (צבועות באדום) נקשרות אל ההירודין ופיברינוגן.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> הקריסטלוגרפיה של חלבון התרומבין נעשתה כאשר הוא קשור לליגנד לא טבעי. <br /> ה&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Ligand/2'&gt;ליגנד&lt;/scene&gt; נקשר אל החלבון באתר הפעיל שלו.<br /> <br /> חומצות האמינו &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/His_ser/3'&gt;סרין 57 והיסטדין 195&lt;/scene&gt; (צבועות בירוק) קושרות את המתיל CH2 של הליגנד.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;center&gt;'''מחלות הקשורות לקרישת דם'''&lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> ניתן לחלק את המחלות הקשורות לקרישת דם לשתי קבוצות עיקריות:<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> 1. '''העדר קרישת דם''' - יכול לנבוע מפגיעה בכל אחד מהחלבונים (פקטורים) במנגנון קרישת הדם. בחלק מהמחלות נפגע ייצור קרישי הדם, דבר הגורם לדממת (לדוגמא מחלת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%94 המופיליה]). גם מספר נמוך מדי של טסיות דם עלול להוביל למצב של בעיה בקרישת דם, הדבר עלול לגרום לדימומים פנימיים. בעיות בתפקוד הכבד כגון דלקת כבד עלולים להוביל למחסור ב [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%98%D7%9E%D7%99%D7%9F_K ויטמין K] ולחוסר פעילות תקינה של מנגנון הקרישה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> 2. '''עודף קרישת דם''' - כאשר נפגעת הבקרה על תהליך קרישת הדם, הקריש שנוצר עלול להתנתק עם הזמן ממקומו ולזרום בזרם הדם עד שיגיע לכלי דם צר. שם הוא עלול לחסום את מעבר הדם ולגרום לחסימה שתוביל לאוטם שריר הלב או לשבץ מוחי. קרישה מוגברת עלולה להיגרם גם מפגיעה בדופן כלי הדם, עקב [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7246&amp;kwd=5627 טרשת עורקים] או כוויות, דבר הגורם לשפעול טסיות הדם באזור הפגוע וליצירת קריש דם. גורמים נוספים העלולים להוביל לקרישת יתר הם שכיבה ממושכת, טיסה ארוכה ללא תנועה, ניתוח כירורגי, עישון ותרופות.<br /> &lt;/p&gt;</div>

Revital Ben Dvash https://proteopedia.org/index.php?title=Thrombin_(hebrew)&diff=1258449 2011-06-16T12:03:48Z

<p>Revital Ben Dvash: </p> <hr /> <div>== תרומבין == <br /> <br /> &lt;center&gt;'''תרומבין'''&lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> חלבון התרומבין הוא אנזים בעל תפקיד חשוב במנגנון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%AA_%D7%93%D7%9D קרישת דם] אצל בעלי חיים ובני אדם. התרומבין הוא אנזים מסוג סרין פרוטאז, הוא חותך את חלבון הסובסטראט שלו באמצעות החומצה האמינית סרין שנמצאת באתר הפעיל שלו. <br /> בסוף שלב קרישת הדם, התרומבין מפרק את חלבון הפיברינוגן והופך אותו מחלבון מסיס לחלבון לא מסיס הנקרא פיברין. לאחר החיתוך נוצרים ברקמה הנגועה סיבי פיברין היוצרים מבנה של שתי וערב הסוגר על מקום הפגיעה וגורמים להפסקת אבדן הדם.<br /> <br /> התרומבין אינו מצוי בדם באופן תמידי אלא נוצר על פי הצורך מפרותרומבין. הפרותרומבין נוצר בכבד מויטמין K. בכדי שהפרותרומבין יהפוך לתרומבין יש צורך בנוכחות יוני סידן ואנזים המכונה תרומבופלסטין.<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt;'''מבנה תרומבין'''&lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;Structure load='1ppb' size='500' frame='true' align='left' caption='מבנה תלת מימדי של תרומבין' scene='Insert optional scene name here' /&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> חלבון התרומבין הוא גליקופרוטאיד. המסה שלו היא 36000 גרם/מול. החלבון בנוי &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Helix/2'&gt;מסלילי אלפא&lt;/scene&gt; ו&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Sheet/2'&gt;משטחי בטא&lt;/scene&gt;. החלבון בנוי משתי שרשראות פוליפפטידיות עם קשר גופרי ביניהן. <br /> בשרשרת A נמצא האתר הפעיל של האנזים ורצף של חומצות אמינו הומולוגי למבנה של טריפסין וכימוטריפסין. תרומבין קיים בטבע בכמה צורות פעילות שנבדלות ביניהן במבנה שרשרת A.<br /> <br /> לחלבון &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Chains/1'&gt;שתי שרשראות&lt;/scene&gt; : (שרשרת A צבועה ירוק ושרשרת B צבועה ורוד).<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> לתרומבין כיס הידרופובי המאפשר לו ספציפיות בקישור מקרומולקולות כמו הירודין ופיברינוגן.<br /> חומצה האמינית &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Leu/3'&gt;לאוצין (Leu)&lt;/scene&gt; היא אחת מהחומצות אמינו ב&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Hydrophobic_cage/1'&gt;כיס ההידרופובי&lt;/scene&gt; של החלבון.<br /> ה&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Ac1/5'&gt;אתר פעיל&lt;/scene&gt; של התרומבין ממוקם בתוך כיס הידרובי. <br /> <br /> לתרומבין יש לופ, בו חומצות האמינו &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Glu-lys/2'&gt;ליזין וגלוטמין&lt;/scene&gt; (צבועות באדום) נקשרות אל ההירודין ופיברינוגן.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> הקריסטלוגרפיה של חלבון התרומבין נעשתה כאשר הוא קשור לליגנד. <br /> ה&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Ligand/2'&gt;ליגנד&lt;/scene&gt; נקשר אל החלבון באתר הפעיל שלו.<br /> <br /> חומצות האמינו &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/His_ser/1'&gt;סרין 57 והיסטדין 195&lt;/scene&gt; קושרות את המתיל CH2 של הליגנד.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;center&gt;'''מחלות הקשורות לקרישת דם'''&lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> ניתן לחלק את המחלות הקשורות לקרישת דם לשתי קבוצות עיקריות:<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> 1. '''העדר קרישת דם''' - יכול לנבוע מפגיעה בכל אחד מהחלבונים (פקטורים) במנגנון קרישת הדם. בחלק מהמחלות נפגע ייצור קרישי הדם, דבר הגורם לדממת (לדוגמא מחלת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%94 המופיליה]). גם מספר נמוך מדי של טסיות דם עלול להוביל למצב של בעיה בקרישת דם, הדבר עלול לגרום לדימומים פנימיים. בעיות בתפקוד הכבד כגון דלקת כבד עלולים להוביל למחסור ב [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%98%D7%9E%D7%99%D7%9F_K ויטמין K] ולחוסר פעילות תקינה של מנגנון הקרישה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> 2. '''עודף קרישת דם''' - כאשר נפגעת הבקרה על תהליך קרישת הדם, הקריש שנוצר עלול להתנתק עם הזמן ממקומו ולזרום בזרם הדם עד שיגיע לכלי דם צר. שם הוא עלול לחסום את מעבר הדם ולגרום לחסימה שתוביל לאוטם שריר הלב או לשבץ מוחי. קרישה מוגברת עלולה להיגרם גם מפגיעה בדופן כלי הדם, עקב [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7246&amp;kwd=5627 טרשת עורקים] או כוויות, דבר הגורם לשפעול טסיות הדם באזור הפגוע וליצירת קריש דם. גורמים נוספים העלולים להוביל לקרישת יתר הם שכיבה ממושכת, טיסה ארוכה ללא תנועה, ניתוח כירורגי, עישון ותרופות.<br /> &lt;/p&gt;</div>

Revital Ben Dvash https://proteopedia.org/index.php?title=Thrombin_(hebrew)&diff=1258448 2011-06-16T12:02:27Z

<p>Revital Ben Dvash: </p> <hr /> <div>== תרומבין == <br /> <br /> &lt;center&gt;'''תרומבין'''&lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> חלבון התרומבין הוא אנזים בעל תפקיד חשוב במנגנון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%AA_%D7%93%D7%9D קרישת דם] אצל בעלי חיים ובני אדם. התרומבין הוא אנזים מסוג סרין פרוטאז, הוא חותך את חלבון הסובסטראט שלו באמצעות החומצה האמינית סרין שנמצאת באתר הפעיל שלו. <br /> בסוף שלב קרישת הדם, התרומבין מפרק את חלבון הפיברינוגן והופך אותו מחלבון מסיס לחלבון לא מסיס הנקרא פיברין. לאחר החיתוך נוצרים ברקמה הנגועה סיבי פיברין היוצרים מבנה של שתי וערב הסוגר על מקום הפגיעה וגורמים להפסקת אבדן הדם.<br /> <br /> התרומבין אינו מצוי בדם באופן תמידי אלא נוצר על פי הצורך מפרותרומבין. הפרותרומבין נוצר בכבד מויטמין K. בכדי שהפרותרומבין יהפוך לתרומבין יש צורך בנוכחות יוני סידן ואנזים המכונה תרומבופלסטין.<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt;'''מבנה תרומבין'''&lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;Structure load='1ppb' size='500' frame='true' align='left' caption='מבנה תלת מימדי של תרומבין' scene='Insert optional scene name here' /&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> חלבון התרומבין הוא גליקופרוטאיד. המסה שלו היא 36000 גרם/מול. החלבון בנוי &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Helix/2'&gt;מסלילי אלפא&lt;/scene&gt; ו&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Sheet/2'&gt;משטחי בטא&lt;/scene&gt;. החלבון בנוי משתי שרשראות פוליפפטידיות עם קשר גופרי ביניהן. <br /> בשרשרת A נמצא האתר הפעיל של האנזים ורצף של חומצות אמינו הומולוגי למבנה של טריפסין וכימוטריפסין. תרומבין קיים בטבע בכמה צורות פעילות שנבדלות ביניהן במבנה שרשרת A.<br /> <br /> לחלבון &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Chains/1'&gt;שתי שרשראות&lt;/scene&gt; : (שרשרת A צבועה ירוק ושרשרת B צבועה ורוד).<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> לתרומבין כיס הידרופובי המאפשר לו ספציפיות בקישור מקרומולקולות כמו הירודין ופיברינוגן.<br /> חומצה האמינית &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Leu/3'&gt;לאוצין (Leu)&lt;/scene&gt; היא אחת מהחומצות אמינו ב&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Hydrophobic_cage/1'&gt;כיס ההידרופובי&lt;/scene&gt; של החלבון.<br /> ה&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Ac1/5'&gt;אתר פעיל&lt;/scene&gt; של התרומבין ממוקם בתוך כיס הידרובי. <br /> <br /> לתרומבין יש לופ, בו חומצות האמינו &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Glu-lys/2'&gt;ליזין וגלוטמין&lt;/scene&gt; נקשרות אל ההירודין ופיברינוגן.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> הקריסטלוגרפיה של חלבון התרומבין נעשתה כאשר הוא קשור לליגנד. <br /> ה&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Ligand/2'&gt;ליגנד&lt;/scene&gt; נקשר אל החלבון באתר הפעיל שלו.<br /> <br /> חומצות האמינו &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/His_ser/1'&gt;סרין 57 והיסטדין 195&lt;/scene&gt; קושרות את המתיל CH2 של הליגנד.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;center&gt;'''מחלות הקשורות לקרישת דם'''&lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> ניתן לחלק את המחלות הקשורות לקרישת דם לשתי קבוצות עיקריות:<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> 1. '''העדר קרישת דם''' - יכול לנבוע מפגיעה בכל אחד מהחלבונים (פקטורים) במנגנון קרישת הדם. בחלק מהמחלות נפגע ייצור קרישי הדם, דבר הגורם לדממת (לדוגמא מחלת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%94 המופיליה]). גם מספר נמוך מדי של טסיות דם עלול להוביל למצב של בעיה בקרישת דם, הדבר עלול לגרום לדימומים פנימיים. בעיות בתפקוד הכבד כגון דלקת כבד עלולים להוביל למחסור ב [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%98%D7%9E%D7%99%D7%9F_K ויטמין K] ולחוסר פעילות תקינה של מנגנון הקרישה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> 2. '''עודף קרישת דם''' - כאשר נפגעת הבקרה על תהליך קרישת הדם, הקריש שנוצר עלול להתנתק עם הזמן ממקומו ולזרום בזרם הדם עד שיגיע לכלי דם צר. שם הוא עלול לחסום את מעבר הדם ולגרום לחסימה שתוביל לאוטם שריר הלב או לשבץ מוחי. קרישה מוגברת עלולה להיגרם גם מפגיעה בדופן כלי הדם, עקב [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7246&amp;kwd=5627 טרשת עורקים] או כוויות, דבר הגורם לשפעול טסיות הדם באזור הפגוע וליצירת קריש דם. גורמים נוספים העלולים להוביל לקרישת יתר הם שכיבה ממושכת, טיסה ארוכה ללא תנועה, ניתוח כירורגי, עישון ותרופות.<br /> &lt;/p&gt;</div>

Revital Ben Dvash https://proteopedia.org/index.php?title=Thrombin_(hebrew)&diff=1258433 2011-06-16T11:22:16Z

<p>Revital Ben Dvash: </p> <hr /> <div>== תרומבין == <br /> <br /> &lt;center&gt;'''תרומבין'''&lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> חלבון התרומבין הוא אנזים בעל תפקיד חשוב במנגנון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%AA_%D7%93%D7%9D קרישת דם] אצל בעלי חיים ובני אדם. התרומבין הוא אנזים מסוג סרין פרוטאז, הוא חותך את חלבון הסובסטראט שלו באמצעות החומצה האמינית סרין שנמצאת באתר הפעיל שלו. <br /> בסוף שלב קרישת הדם, התרומבין מפרק את חלבון הפיברינוגן והופך אותו מחלבון מסיס לחלבון לא מסיס הנקרא פיברין. לאחר החיתוך נוצרים ברקמה הנגועה סיבי פיברין היוצרים מבנה של שתי וערב הסוגר על מקום הפגיעה וגורמים להפסקת אבדן הדם.<br /> <br /> התרומבין אינו מצוי בדם באופן תמידי אלא נוצר על פי הצורך מפרותרומבין. הפרותרומבין נוצר בכבד מויטמין K. בכדי שהפרותרומבין יהפוך לתרומבין יש צורך בנוכחות יוני סידן ואנזים המכונה תרומבופלסטין.<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt;'''מבנה תרומבין'''&lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;Structure load='1ppb' size='500' frame='true' align='left' caption='מבנה תלת מימדי של תרומבין' scene='Insert optional scene name here' /&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> חלבון התרומבין הוא גליקופרוטאיד. המסה שלו היא 36000 גרם/מול. החלבון בנוי &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Helix/2'&gt;מסלילי אלפא&lt;/scene&gt; ו&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Sheet/2'&gt;משטחי בטא&lt;/scene&gt;. החלבון בנוי משתי שרשראות פוליפפטידיות עם קשר גופרי ביניהן. <br /> בשרשרת A נמצא האתר הפעיל של האנזים ורצף של חומצות אמינו הומולוגי למבנה של טריפסין וכימוטריפסין. תרומבין קיים בטבע בכמה צורות פעילות שנבדלות ביניהן במבנה שרשרת A.<br /> <br /> לחלבון &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Chains/1'&gt;שתי שרשראות&lt;/scene&gt; : (שרשרת A צבועה ירוק ושרשרת B צבועה ורוד).<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> לתרומבין כיס הידרופובי המאפשר לו ספציפיות בקישור מקרומולקולות כמו הירודין ופיברינוגן.<br /> חומצה האמינית &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Leu/3'&gt;לאוצין (Leu)&lt;/scene&gt; היא אחת מהחומצות אמינו ב&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Hydrophobic_cage/1'&gt;כיס ההידרופובי&lt;/scene&gt; של החלבון.<br /> ה&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Ac1/5'&gt;אתר פעיל&lt;/scene&gt; של התרומבין ממוקם בתוך כיס הידרובי. <br /> <br /> לתרומבין יש לופ, בו חומצות האמינו &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Glu-lys/1'&gt;ליזין וגלוטמין&lt;/scene&gt; נקשרות אל ההירודין ופיברינוגן.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> הקריסטלוגרפיה של חלבון התרומבין נעשתה כאשר הוא קשור לליגנד. <br /> ה&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Ligand/2'&gt;ליגנד&lt;/scene&gt; נקשר אל החלבון באתר הפעיל שלו.<br /> <br /> חומצות האמינו &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/His_ser/1'&gt;סרין 57 והיסטדין 195&lt;/scene&gt; קושרות את המתיל CH2 של הליגנד.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;center&gt;'''מחלות הקשורות לקרישת דם'''&lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> ניתן לחלק את המחלות הקשורות לקרישת דם לשתי קבוצות עיקריות:<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> 1. '''העדר קרישת דם''' - יכול לנבוע מפגיעה בכל אחד מהחלבונים (פקטורים) במנגנון קרישת הדם. בחלק מהמחלות נפגע ייצור קרישי הדם, דבר הגורם לדממת (לדוגמא מחלת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%94 המופיליה]). גם מספר נמוך מדי של טסיות דם עלול להוביל למצב של בעיה בקרישת דם, הדבר עלול לגרום לדימומים פנימיים. בעיות בתפקוד הכבד כגון דלקת כבד עלולים להוביל למחסור ב [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%98%D7%9E%D7%99%D7%9F_K ויטמין K] ולחוסר פעילות תקינה של מנגנון הקרישה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> 2. '''עודף קרישת דם''' - כאשר נפגעת הבקרה על תהליך קרישת הדם, הקריש שנוצר עלול להתנתק עם הזמן ממקומו ולזרום בזרם הדם עד שיגיע לכלי דם צר. שם הוא עלול לחסום את מעבר הדם ולגרום לחסימה שתוביל לאוטם שריר הלב או לשבץ מוחי. קרישה מוגברת עלולה להיגרם גם מפגיעה בדופן כלי הדם, עקב [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7246&amp;kwd=5627 טרשת עורקים] או כוויות, דבר הגורם לשפעול טסיות הדם באזור הפגוע וליצירת קריש דם. גורמים נוספים העלולים להוביל לקרישת יתר הם שכיבה ממושכת, טיסה ארוכה ללא תנועה, ניתוח כירורגי, עישון ותרופות.<br /> &lt;/p&gt;</div>

Revital Ben Dvash https://proteopedia.org/index.php?title=Albumin_(Hebrew)&diff=1258339 2011-06-16T10:38:22Z

<p>Revital Ben Dvash: </p> <hr /> <div>== אלבומין ==<br /> <br /> &lt;center&gt; '''אלבומין''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> האלבומין הוא החלבון '''הנפוץ''' ביותר בדם היונקים. הוא חלבון מסיס במים המצוי בדם ובכל הרקמות ונוצר בכבד. האלבומין בדם חשוב לשמירת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%97%D7%A5_%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99 לחץ אוסמוטי] תקין של הפלסמה ואיזון מערכתי של נוזלי הגוף.<br /> כמוכן הוא מוביל חומצות שומן, קושר יוני סידן ומתפקד כ[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%95%D7%A4%D7%A8 בופר] לשמירה על רמת חומציות בדם. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt;'''מבנה האלבומין ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> &lt;Structure load='1ao6' size='500' frame='true' align='left' caption='מבנה תלת מימדי של אלבומין' scene='Insert optional scene name here' /&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> האלבומין הוא חלבון הבנוי מ- 609 &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Aa/1'&gt;חומצות אמינו&lt;/scene&gt;. <br /> הוא חלבון דימר, חלבון הבנוי משתי תתי יחידות: &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Chain_a/1'&gt;שרשרת A&lt;/scene&gt; ו<br /> &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Chain_b/1'&gt;שרשרת B&lt;/scene&gt;. הוא חלבון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99 גלובולרי] המורכב בעיקר &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Helix/3'&gt;סלילי אלפא&lt;/scene&gt; (סוג אחד של מבנה שניוני של חלבון המזכיר קפיץ) , בעל מסה של 66 קילודלטון. האלבומין מכיל מספר כיסים הידרופוביים ([http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%91%D7%99 הידרופובי]) המאפשרים לו לקשור [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%93 ליפידים](שומנים) והורמונים שונים לצורך הובלתם בדם. נסו לזהות כמה &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Hydropgobic_2/2'&gt;כיסים&lt;/scene&gt; הידרופוביים יש בחלבון? בחלבון כמה חומצות אמינו טעונות חיובית. התבוונו במיקום חומצות האמינו ה&lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Positive/1'&gt;חיוביות&lt;/scene&gt; ביחס לכיסים ההידרופובים . לאלבומין מטען שלילי המונע ממנו לעבור סינון בכליות ומעבר לשתן.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> לחלבון מספר אתרי קישור ליונים הנחוצים לפעילותו:<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> אתר לקישור יון &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Copper_binding/1'&gt;נחושת&lt;/scene&gt;.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> אתרים לקישור יון &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Zinc_binding/1'&gt;אבץ&lt;/scene&gt;.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> אתר לקישור חלבון ה&lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Biliverdin_binding/1'&gt;ביליוורדין&lt;/scene&gt;, פיגמנט הנוצר לאחר פירוק המוגלובין.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;center&gt;'''בדיקת כמות אלבומין ''' &lt;/center&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> בבדיקות דם טווח הנורמה של האלבומין הוא 3.4-5.4 גרם לדציליטר. בדיקת אלבומין מתבקשת כאשר לאדם יש סימפטומים של הפרעה בכבד כגון: צהבת, עייפות או ירידה במשקל, או סימפטומים של תסמונת &quot;ניפרוטית&quot; כגון: נפיחות סביב העיניים, בבטן או ברגליים. רופאים יכולים להזמין בדיקת אלבומין גם כדי לבדוק את מצב התזונה של האדם. חשוב לדעת כי תרופות וסמים מסוימים כגון סטרואידים, הורמוני גדילה ואינסולין יכולים להעלות את התוצאה בבדיקת אלבומין. ערכים נמוכים של אלבומין בבדיקות דם עלולים להצביע על [http://www.infomed.co.il/disease-190/%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9F/# מחלת הכבד]. הימצאות של אלבומין בשתן יכולה להצביע על בעיה בתפקוד הכליות. <br /> ערכים נמוכים של אלבומין יכולים להתקבל גם במקרים הבאים: ספיגה נמוכה מדי של חומצות אמינו מהמעי עקב בעיה במנגנון הספיגה או עקב מצב של תת תזונה, אובדן של אלבומין בצואה ודרך העור במקרים של כוויות. גם בתהליך הביוסינתזה (תהליך אנאבוליזם, הבנייה) שיכול לנבוע עקב מחלה בכבד או עקב צריכה מעטה מהמקובל של חלבונים. תהליך קטאבוליזם (רצף של תהליכים מטאבולים אשר מפרקים מולקולות גדולות) רב מדי שמתרחש עקב הרס של רקמות או עקב דלקת. הצטברות נוזלים בבטן ([http://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/2/2f/Hunger.jpg מיימת]). <br /> &lt;/p&gt;</div>

Revital Ben Dvash https://proteopedia.org/index.php?title=Albumin_(Hebrew)&diff=1258322 2011-06-16T10:32:00Z

<p>Revital Ben Dvash: </p> <hr /> <div>== אלבומין ==<br /> <br /> &lt;center&gt; '''אלבומין''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> האלבומין הוא החלבון '''הנפוץ''' ביותר בדם היונקים. הוא חלבון מסיס במים המצוי בדם ובכל הרקמות ונוצר בכבד. האלבומין בדם חשוב לשמירת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%97%D7%A5_%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99 לחץ אוסמוטי] תקין של הפלסמה ואיזון מערכתי של נוזלי הגוף.<br /> כמוכן הוא מוביל חומצות שומן, קושר יוני סידן ומתפקד כ[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%95%D7%A4%D7%A8 בופר] לשמירה על רמת חומציות בדם. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt;'''מבנה האלבומין ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> &lt;Structure load='1ao6' size='500' frame='true' align='left' caption='מבנה תלת מימדי של אלבומין' scene='Insert optional scene name here' /&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> האלבומין הוא חלבון הבנוי מ- 609 &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Aa/1'&gt;חומצות אמינו&lt;/scene&gt;. <br /> הוא חלבון דימר, חלבון הבנוי משתי תתי יחידות: &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Chain_a/1'&gt;שרשרת A&lt;/scene&gt; ו<br /> &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Chain_b/1'&gt;שרשרת B&lt;/scene&gt;. הוא חלבון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99 גלובולרי] המורכב בעיקר &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Helix/3'&gt;סלילי אלפא&lt;/scene&gt; (סוג אחד של מבנה שניוני של חלבון המזכיר קפיץ) , בעל מסה של 66 קילודלטון. האלבומין מכיל מספר כיסים הידרופוביים ([http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%91%D7%99 הידרופובי]) המאפשרים לו לקשור [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%93 ליפידים](שומנים) והורמונים שונים לצורך הובלתם בדם. נסו לזהות כמה &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Hydropgobic_2/2'&gt;כיסים&lt;/scene&gt; הידרופוביים יש בחלבון? בחלבון כמה חומצות אמינו טעונות חיובית. התבוונו במיקום חומצות האמינו ה&lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Positive/1'&gt;חיוביות&lt;/scene&gt; ביחס לכיסים ההידרופובים. חומצות האמינו &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Hydrofobic/5'&gt;ההידרופוביות&lt;/scene&gt;. לאלבומין מטען שלילי המונע ממנו לעבור סינון בכליות ומעבר לשתן.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> לחלבון מספר אתרי קישור ליונים הנחוצים לפעילותו:<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> אתר לקישור יון &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Copper_binding/1'&gt;נחושת&lt;/scene&gt;.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> אתרים לקישור יון &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Zinc_binding/1'&gt;אבץ&lt;/scene&gt;.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> אתר לקישור חלבון ה&lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Biliverdin_binding/1'&gt;ביליוורדין&lt;/scene&gt;, פיגמנט הנוצר לאחר פירוק המוגלובין.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;center&gt;'''בדיקת כמות אלבומין ''' &lt;/center&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> בבדיקות דם טווח הנורמה של האלבומין הוא 3.4-5.4 גרם לדציליטר. בדיקת אלבומין מתבקשת כאשר לאדם יש סימפטומים של הפרעה בכבד כגון: צהבת, עייפות או ירידה במשקל, או סימפטומים של תסמונת &quot;ניפרוטית&quot; כגון: נפיחות סביב העיניים, בבטן או ברגליים. רופאים יכולים להזמין בדיקת אלבומין גם כדי לבדוק את מצב התזונה של האדם. חשוב לדעת כי תרופות וסמים מסוימים כגון סטרואידים, הורמוני גדילה ואינסולין יכולים להעלות את התוצאה בבדיקת אלבומין. ערכים נמוכים של אלבומין בבדיקות דם עלולים להצביע על [http://www.infomed.co.il/disease-190/%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9F/# מחלת הכבד]. הימצאות של אלבומין בשתן יכולה להצביע על בעיה בתפקוד הכליות. <br /> ערכים נמוכים של אלבומין יכולים להתקבל גם במקרים הבאים: ספיגה נמוכה מדי של חומצות אמינו מהמעי עקב בעיה במנגנון הספיגה או עקב מצב של תת תזונה, אובדן של אלבומין בצואה ודרך העור במקרים של כוויות. גם בתהליך הביוסינתזה (תהליך אנאבוליזם, הבנייה) שיכול לנבוע עקב מחלה בכבד או עקב צריכה מעטה מהמקובל של חלבונים. תהליך קטאבוליזם (רצף של תהליכים מטאבולים אשר מפרקים מולקולות גדולות) רב מדי שמתרחש עקב הרס של רקמות או עקב דלקת. הצטברות נוזלים בבטן ([http://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/2/2f/Hunger.jpg מיימת]). <br /> &lt;/p&gt;</div>

Revital Ben Dvash https://proteopedia.org/index.php?title=Thrombin_(hebrew)&diff=1255587 2011-06-13T18:10:55Z

<p>Revital Ben Dvash: </p> <hr /> <div>== תרומבין == <br /> <br /> &lt;center&gt;'''תרומבין'''&lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> חלבון התרומבין הוא אנזים בעל תפקיד חשוב במנגנון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%AA_%D7%93%D7%9D קרישת דם] אצל בעלי חיים ובני אדם. התרומבין הוא אנזים מסוג סרין פרוטאז, הוא חותך את חלבון הסובסטראט שלו באמצעות החומצה האמינית סרין שנמצאת באתר הפעיל שלו. <br /> בסוף שלב קרישת הדם, התרומבין מפרק את חלבון הפיברינוגן והופך אותו מחלבון מסיס לחלבון לא מסיס הנקרא פיברין. לאחר החיתוך נוצרים ברקמה הנגועה סיבי פיברין היוצרים מבנה של שתי וערב הסוגר על מקום הפגיעה וגורמים להפסקת אבדן הדם.<br /> <br /> התרומבין אינו מצוי בדם באופן תמידי אלא נוצר על פי הצורך מפרותרומבין. הפרותרומבין נוצר בכבד מויטמין K. בכדי שהפרותרומבין יהפוך לתרומבין יש צורך בנוכחות יוני סידן ואנזים המכונה תרומבופלסטין.<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt;'''מבנה תרומבין'''&lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;Structure load='1ppb' size='500' frame='true' align='left' caption='מבנה תלת מימדי של תרומבין' scene='Insert optional scene name here' /&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> חלבון התרומבין הוא גליקופרוטאיד. המסה שלו היא 36000 גרם/מול. החלבון בנוי &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Helix/2'&gt;מסלילי אלפא&lt;/scene&gt; ו&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Sheet/2'&gt;משטחי בטא&lt;/scene&gt;. החלבון בנוי משתי שרשראות פוליפפטידיות עם קשר גופרי ביניהן. <br /> בשרשרת A נמצא האתר הפעיל של האנזים ורצף של חומצות אמינו הומולוגי למבנה של טריפסין וכימוטריפסין. תרומבין קיים בטבע בכמה צורות פעילות שנבדלות ביניהן במבנה שרשרת A.<br /> <br /> לחלבון שתי שרשרות: &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Chains/1'&gt;שרשרת A ושרשרת B&lt;/scene&gt; (שרשרת A צבועה ירוק ושרשרת B צבועה ורוד).<br /> <br /> לתרומבין כיס הידרופובי המאפשר לו ספציפיות בקישור מקרומולקולות כמו הירודין ופיברינוגן.<br /> חומצה האמינית &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Leu/3'&gt;לאוצין (Leu)&lt;/scene&gt; היא אחת מהחומצות אמינו ב&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Hydrophobic_cage/1'&gt;כיס ההידרופובי&lt;/scene&gt; של החלבון.<br /> <br /> &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Ac1/5'&gt;אתר פעיל&lt;/scene&gt;<br /> <br /> לתרומבין יש לופ, בו חומצות האמינו &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Glu-lys/1'&gt;ליזין וגלוטמין&lt;/scene&gt; נקשרות אל ההירודין ופיברינוגן.<br /> <br /> ה&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Ligand/2'&gt;ליגנד&lt;/scene&gt; נקשר אל החלבון באתר הפעיל שלו.<br /> <br /> חומצות האמינו &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/His_ser/1'&gt;סרין 57 והיסטדין 195&lt;/scene&gt; קושרות את המתיל CH2 של הליגנד.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;center&gt;'''מחלות הקשורות לקרישת דם'''&lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> ניתן לחלק את המחלות הקשורות לקרישת דם לשתי קבוצות עיקריות:<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> 1. '''העדר קרישת דם''' - יכול לנבוע מפגיעה בכל אחד מהחלבונים (פקטורים) במנגנון קרישת הדם. בחלק מהמחלות נפגע ייצור קרישי הדם, דבר הגורם לדממת (לדוגמא מחלת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%94 המופיליה]). גם מספר נמוך מדי של טסיות דם עלול להוביל למצב של בעיה בקרישת דם, הדבר עלול לגרום לדימומים פנימיים. בעיות בתפקוד הכבד כגון דלקת כבד עלולים להוביל למחסור ב [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%98%D7%9E%D7%99%D7%9F_K ויטמין K] ולחוסר פעילות תקינה של מנגנון הקרישה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> 2. '''עודף קרישת דם''' - כאשר נפגעת הבקרה על תהליך קרישת הדם, הקריש שנוצר עלול להתנתק עם הזמן ממקומו ולזרום בזרם הדם עד שיגיע לכלי דם צר. שם הוא עלול לחסום את מעבר הדם ולגרום לחסימה שתוביל לאוטם שריר הלב או לשבץ מוחי. קרישה מוגברת עלולה להיגרם גם מפגיעה בדופן כלי הדם, עקב [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7246&amp;kwd=5627 טרשת עורקים] או כוויות, דבר הגורם לשפעול טסיות הדם באזור הפגוע וליצירת קריש דם. גורמים נוספים העלולים להוביל לקרישת יתר הם שכיבה ממושכת, טיסה ארוכה ללא תנועה, ניתוח כירורגי, עישון ותרופות.<br /> &lt;/p&gt;</div>

Revital Ben Dvash https://proteopedia.org/index.php?title=Thrombin_(hebrew)&diff=1255586 2011-06-13T18:06:28Z

<p>Revital Ben Dvash: </p> <hr /> <div>== תרומבין == <br /> <br /> &lt;center&gt;'''תרומבין'''&lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> חלבון התרומבין הוא אנזים בעל תפקיד חשוב במנגנון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%AA_%D7%93%D7%9D קרישת דם] אצל בעלי חיים ובני אדם. התרומבין הוא אנזים מסוג סרין פרוטאז, הוא חותך את חלבון הסובסטראט שלו באמצעות החומצה האמינית סרין שנמצאת באתר הפעיל שלו. <br /> בסוף שלב קרישת הדם, התרומבין מפרק את חלבון הפיברינוגן והופך אותו מחלבון מסיס לחלבון לא מסיס הנקרא פיברין. לאחר החיתוך נוצרים ברקמה הנגועה סיבי פיברין היוצרים מבנה של שתי וערב הסוגר על מקום הפגיעה וגורמים להפסקת אבדן הדם.<br /> <br /> התרומבין אינו מצוי בדם באופן תמידי אלא נוצר על פי הצורך מפרותרומבין. הפרותרומבין נוצר בכבד מויטמין K. בכדי שהפרותרומבין יהפוך לתרומבין יש צורך בנוכחות יוני סידן ואנזים המכונה תרומבופלסטין.<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt;'''מבנה תרומבין'''&lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;Structure load='1ppb' size='500' frame='true' align='left' caption='מבנה תלת מימדי של תרומבין' scene='Insert optional scene name here' /&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> חלבון התרומבין הוא גליקופרוטאיד. המסה שלו היא 36000 גרם/מול. החלבון בנוי &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Helix/2'&gt;מסלילי אלפא&lt;/scene&gt; ו&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Sheet/2'&gt;משטחי בטא&lt;/scene&gt;. החלבון בנוי משתי שרשראות פוליפפטידיות עם קשר גופרי ביניהן. <br /> בשרשרת A נמצא האתר הפעיל של האנזים ורצף של חומצות אמינו הומולוגי למבנה של טריפסין וכימוטריפסין. תרומבין קיים בטבע בכמה צורות פעילות שנבדלות ביניהן במבנה שרשרת A.<br /> <br /> לחלבון שתי שרשרות: &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Chains/1'&gt;שרשרת A ושרשרת B&lt;/scene&gt; (שרשרת A צבועה ירוק ושרשרת B צבועה ורוד).<br /> <br /> לתרומבין כיס הידרופובי המאפשר לו ספציפיות בקישור מקרומולקולות כמו הירודין ופיברינוגן.<br /> חומצה האמינית &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Leu/3'&gt;לאוצין (Leu)&lt;/scene&gt; היא אחת מהחומצות אמינו ב&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Hydrophobic_cage/1'&gt;כיס ההידרופובי&lt;/scene&gt; של החלבון.<br /> <br /> &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Ac1/4'&gt;אתר פעיל&lt;/scene&gt;<br /> <br /> לתרומבין יש לופ, בו חומצות האמינו &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Glu-lys/1'&gt;ליזין וגלוטמין&lt;/scene&gt; נקשרות אל ההירודין ופיברינוגן.<br /> <br /> ה&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Ligand/2'&gt;ליגנד&lt;/scene&gt; נקשר אל החלבון באתר הפעיל שלו.<br /> <br /> חומצות האמינו &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/His_ser/1'&gt;סרין 57 והיסטדין 195&lt;/scene&gt; קושרות את המתיל CH2 של הליגנד.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;center&gt;'''מחלות הקשורות לקרישת דם'''&lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> ניתן לחלק את המחלות הקשורות לקרישת דם לשתי קבוצות עיקריות:<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> 1. '''העדר קרישת דם''' - יכול לנבוע מפגיעה בכל אחד מהחלבונים (פקטורים) במנגנון קרישת הדם. בחלק מהמחלות נפגע ייצור קרישי הדם, דבר הגורם לדממת (לדוגמא מחלת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%94 המופיליה]). גם מספר נמוך מדי של טסיות דם עלול להוביל למצב של בעיה בקרישת דם, הדבר עלול לגרום לדימומים פנימיים. בעיות בתפקוד הכבד כגון דלקת כבד עלולים להוביל למחסור ב [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%98%D7%9E%D7%99%D7%9F_K ויטמין K] ולחוסר פעילות תקינה של מנגנון הקרישה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> 2. '''עודף קרישת דם''' - כאשר נפגעת הבקרה על תהליך קרישת הדם, הקריש שנוצר עלול להתנתק עם הזמן ממקומו ולזרום בזרם הדם עד שיגיע לכלי דם צר. שם הוא עלול לחסום את מעבר הדם ולגרום לחסימה שתוביל לאוטם שריר הלב או לשבץ מוחי. קרישה מוגברת עלולה להיגרם גם מפגיעה בדופן כלי הדם, עקב [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7246&amp;kwd=5627 טרשת עורקים] או כוויות, דבר הגורם לשפעול טסיות הדם באזור הפגוע וליצירת קריש דם. גורמים נוספים העלולים להוביל לקרישת יתר הם שכיבה ממושכת, טיסה ארוכה ללא תנועה, ניתוח כירורגי, עישון ותרופות.<br /> &lt;/p&gt;</div>

Revital Ben Dvash https://proteopedia.org/index.php?title=Albumin_(Hebrew)&diff=1255585 2011-06-13T17:59:17Z

<p>Revital Ben Dvash: </p> <hr /> <div>== אלבומין ==<br /> <br /> &lt;center&gt; '''אלבומין''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> האלבומין הוא החלבון '''הנפוץ''' ביותר בדם היונקים. הוא חלבון מסיס במים המצוי בדם ובכל הרקמות ונוצר בכבד. האלבומין בדם חשוב לשמירת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%97%D7%A5_%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99 לחץ אוסמוטי] תקין של הפלסמה ואיזון מערכתי של נוזלי הגוף.<br /> כמוכן הוא מוביל חומצות שומן, קושר יוני סידן ומתפקד כ[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%95%D7%A4%D7%A8 בופר] לשמירה על רמת חומציות בדם. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt;'''מבנה האלבומין ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> &lt;Structure load='1ao6' size='500' frame='true' align='left' caption='מבנה תלת מימדי של אלבומין' scene='Insert optional scene name here' /&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> האלבומין הוא חלבון הבנוי מ- 609 &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Aa/1'&gt;חומצות אמינו&lt;/scene&gt;. <br /> הוא חלבון דימר, חלבון הבנוי משתי תתי יחידות: &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Chain_a/1'&gt;שרשרת A&lt;/scene&gt; ו<br /> &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Chain_b/1'&gt;שרשרת B&lt;/scene&gt;. הוא חלבון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99 גלובולרי] המורכב בעיקר &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Helix/3'&gt;סלילי אלפא&lt;/scene&gt; (סוג אחד של מבנה שניוני של חלבון המזכיר קפיץ) , בעל מסה של 66 קילודלטון. האלבומין מכיל מספר כיסים הידרופוביים ([http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%91%D7%99 הידרופובי]) המאפשרים לו לקשור [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%93 ליפידים](שומנים) והורמונים שונים לצורך הובלתם בדם. נסו לזהות כמה &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Hydropgobic_2/2'&gt;כיסים&lt;/scene&gt; הידרופוביים יש בחלבון? בחלבון כמה חומצות אמינו טעונות חיובית. התבוונו במיקום חומצות האמינו ה&lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Positive/1'&gt;חיוביות&lt;/scene&gt; ביחס לכיסים ההידרופובים. חומצות האמינו &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Hydrofobic/5'&gt;ההידרופוביות&lt;/scene&gt;. לאלבומין מטען שלילי (&lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Charged/2'&gt;חומצות אמינו שליליות&lt;/scene&gt;) המונע ממנו לעבור סינון בכליות ומעבר לשתן.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> לחלבון מספר אתרי קישור ליונים הנחוצים לפעילותו:<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> אתר לקישור יון &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Copper_binding/1'&gt;נחושת&lt;/scene&gt;.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> אתרים לקישור יון &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Zinc_binding/1'&gt;אבץ&lt;/scene&gt;.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> אתר לקישור חלבון ה&lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Biliverdin_binding/1'&gt;ביליוורדין&lt;/scene&gt;, פיגמנט הנוצר לאחר פירוק המוגלובין.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;center&gt;'''בדיקת כמות אלבומין ''' &lt;/center&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> בבדיקות דם טווח הנורמה של האלבומין הוא 3.4-5.4 גרם לדציליטר. בדיקת אלבומין מתבקשת כאשר לאדם יש סימפטומים של הפרעה בכבד כגון: צהבת, עייפות או ירידה במשקל, או סימפטומים של תסמונת &quot;ניפרוטית&quot; כגון: נפיחות סביב העיניים, בבטן או ברגליים. רופאים יכולים להזמין בדיקת אלבומין גם כדי לבדוק את מצב התזונה של האדם. חשוב לדעת כי תרופות וסמים מסוימים כגון סטרואידים, הורמוני גדילה ואינסולין יכולים להעלות את התוצאה בבדיקת אלבומין. ערכים נמוכים של אלבומין בבדיקות דם עלולים להצביע על [http://www.infomed.co.il/disease-190/%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9F/# מחלת הכבד]. הימצאות של אלבומין בשתן יכולה להצביע על בעיה בתפקוד הכליות. <br /> ערכים נמוכים של אלבומין יכולים להתקבל גם במקרים הבאים: ספיגה נמוכה מדי של חומצות אמינו מהמעי עקב בעיה במנגנון הספיגה או עקב מצב של תת תזונה, אובדן של אלבומין בצואה ודרך העור במקרים של כוויות. גם בתהליך הביוסינתזה (תהליך אנאבוליזם, הבנייה) שיכול לנבוע עקב מחלה בכבד או עקב צריכה מעטה מהמקובל של חלבונים. תהליך קטאבוליזם (רצף של תהליכים מטאבולים אשר מפרקים מולקולות גדולות) רב מדי שמתרחש עקב הרס של רקמות או עקב דלקת. הצטברות נוזלים בבטן ([http://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/2/2f/Hunger.jpg מיימת]). <br /> &lt;/p&gt;</div>

Revital Ben Dvash https://proteopedia.org/index.php?title=Albumin_(Hebrew)&diff=1255581 2011-06-13T14:07:42Z

<p>Revital Ben Dvash: </p> <hr /> <div>== אלבומין ==<br /> <br /> &lt;center&gt; '''אלבומין''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> האלבומין הוא החלבון '''הנפוץ''' ביותר בדם היונקים. הוא חלבון מסיס במים המצוי בדם ובכל הרקמות ונוצר בכבד. האלבומין בדם חשוב לשמירת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%97%D7%A5_%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99 לחץ אוסמוטי] תקין של הפלסמה ואיזון מערכתי של נוזלי הגוף.<br /> כמוכן הוא מוביל חומצות שומן, קושר יוני סידן ומתפקד כ[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%95%D7%A4%D7%A8 בופר] לשמירה על רמת חומציות בדם. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt;'''מבנה האלבומין ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> &lt;Structure load='1ao6' size='500' frame='true' align='left' caption='מבנה תלת מימדי של אלבומין' scene='Insert optional scene name here' /&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> האלבומין הוא חלבון הבנוי מ- 609 &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Aa/1'&gt;חומצות אמינו&lt;/scene&gt;. <br /> הוא חלבון דימר, חלבון הבנוי משתי תתי יחידות: &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Chain_a/1'&gt;שרשרת A&lt;/scene&gt; ו<br /> &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Chain_b/1'&gt;שרשרת B&lt;/scene&gt;. הוא חלבון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99 גלובולרי] המורכב בעיקר &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Helix/3'&gt;סלילי אלפא&lt;/scene&gt; (סוג אחד של מבנה שניוני של חלבון המזכיר קפיץ) , בעל מסה של 66 קילודלטון. האלבומין מכיל מספר כיסים הידרופוביים ([http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%91%D7%99 הידרופובי]) המאפשרים לו לקשור [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%93 ליפידים](שומנים) והורמונים שונים לצורך הובלתם בדם. נסו לזהות כמה &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Hydropgobic_2/2'&gt;כיסים&lt;/scene&gt; הידרופוביים יש בחלבון? בחלבון כמה חומצות אמינו טעונות חיובית. התבוונו במיקום חומצות האמינו ה&lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Positive/1'&gt;חיוביות&lt;/scene&gt; ביחס לכיסים ההידרופובים. חומצות האמינו &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Hydrofobic/5'&gt;ההידרופוביות&lt;/scene&gt;. לאלבומין מטען שלילי (&lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Charged/2'&gt;חומצות אמינו שליליות&lt;/scene&gt;) המונע ממנו לעבור סינון בכליות ומעבר לשתן.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> לחלבון מספר אתרי קישור ליונים הנחוצים לפעילותו:<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> אתר לקישור יון &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Copper_binding/1'&gt;נחושת&lt;/scene&gt;.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> אתרים לקישור יון אבץ.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> אתר לקישור חלבון ה&lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Biliverdin_binding/1'&gt;ביליוורדין&lt;/scene&gt;, פיגמנט הנוצר לאחר פירוק המוגלובין.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;center&gt;'''בדיקת כמות אלבומין ''' &lt;/center&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> בבדיקות דם טווח הנורמה של האלבומין הוא 3.4-5.4 גרם לדציליטר. בדיקת אלבומין מתבקשת כאשר לאדם יש סימפטומים של הפרעה בכבד כגון: צהבת, עייפות או ירידה במשקל, או סימפטומים של תסמונת &quot;ניפרוטית&quot; כגון: נפיחות סביב העיניים, בבטן או ברגליים. רופאים יכולים להזמין בדיקת אלבומין גם כדי לבדוק את מצב התזונה של האדם. חשוב לדעת כי תרופות וסמים מסוימים כגון סטרואידים, הורמוני גדילה ואינסולין יכולים להעלות את התוצאה בבדיקת אלבומין. ערכים נמוכים של אלבומין בבדיקות דם עלולים להצביע על [http://www.infomed.co.il/disease-190/%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9F/# מחלת הכבד]. הימצאות של אלבומין בשתן יכולה להצביע על בעיה בתפקוד הכליות. <br /> ערכים נמוכים של אלבומין יכולים להתקבל גם במקרים הבאים: ספיגה נמוכה מדי של חומצות אמינו מהמעי עקב בעיה במנגנון הספיגה או עקב מצב של תת תזונה, אובדן של אלבומין בצואה ודרך העור במקרים של כוויות. גם בתהליך הביוסינתזה (תהליך אנאבוליזם, הבנייה) שיכול לנבוע עקב מחלה בכבד או עקב צריכה מעטה מהמקובל של חלבונים. תהליך קטאבוליזם (רצף של תהליכים מטאבולים אשר מפרקים מולקולות גדולות) רב מדי שמתרחש עקב הרס של רקמות או עקב דלקת. הצטברות נוזלים בבטן ([http://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/2/2f/Hunger.jpg מיימת]). <br /> &lt;/p&gt;</div>

Revital Ben Dvash https://proteopedia.org/index.php?title=Thrombin_(hebrew)&diff=1255580 2011-06-13T14:01:57Z

<p>Revital Ben Dvash: </p> <hr /> <div>== תרומבין == <br /> <br /> &lt;center&gt;'''תרומבין'''&lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> חלבון התרומבין הוא אנזים בעל תפקיד חשוב במנגנון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%AA_%D7%93%D7%9D קרישת דם] אצל בעלי חיים ובני אדם. התרומבין הוא אנזים מסוג סרין פרוטאז, הוא חותך את חלבון הסובסטראט שלו באמצעות החומצה האמינית סרין שנמצאת באתר הפעיל שלו. <br /> בסוף שלב קרישת הדם, התרומבין מפרק את חלבון הפיברינוגן והופך אותו מחלבון מסיס לחלבון לא מסיס הנקרא פיברין. לאחר החיתוך נוצרים ברקמה הנגועה סיבי פיברין היוצרים מבנה של שתי וערב הסוגר על מקום הפגיעה וגורמים להפסקת אבדן הדם.<br /> <br /> התרומבין אינו מצוי בדם באופן תמידי אלא נוצר על פי הצורך מפרותרומבין. הפרותרומבין נוצר בכבד מויטמין K. בכדי שהפרותרומבין יהפוך לתרומבין יש צורך בנוכחות יוני סידן ואנזים המכונה תרומבופלסטין.<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt;'''מבנה תרומבין'''&lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;Structure load='1ppb' size='500' frame='true' align='left' caption='מבנה תלת מימדי של תרומבין' scene='Insert optional scene name here' /&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> חלבון התרומבין הוא גליקופרוטאיד. המסה שלו היא 36000 גרם/מול. החלבון בנוי &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Helix/1'&gt;מסלילי אלפא&lt;/scene&gt; ו&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Sheet/1'&gt;משטחי בטא&lt;/scene&gt;. החלבון בנוי משתי שרשראות פוליפפטידיות עם קשר גופרי ביניהן. <br /> בשרשרת A נמצא האתר הפעיל של האנזים ורצף של חומצות אמינו הומולוגי למבנה של טריפסין וכימוטריפסין. תרומבין קיים בטבע בכמה צורות פעילות שנבדלות ביניהן במבנה שרשרת A.<br /> <br /> לחלבון שתי שרשרות: &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Chains/1'&gt;שרשרת A ושרשרת B&lt;/scene&gt; (שרשרת A צבועה סירוק ושרשרת B צבועה ורוד).<br /> <br /> לתרומבין כיס הידרופובי המאפשר לו ספציפיות בקישור מקרומולקולות כמו הירודין ופיברינוגן.<br /> חומצה האמינית &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Leu/3'&gt;לאוצין (Leu)&lt;/scene&gt; היא אחת מהחומצות אמינו ב&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Hydrophobic_cage/1'&gt;כיס ההידרופובי&lt;/scene&gt; של החלבון.<br /> <br /> &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Ac1/4'&gt;אתר פעיל&lt;/scene&gt;<br /> <br /> לתרומבין יש לופ, בו חומצות האמינו &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Glu-lys/1'&gt;ליזין וגלוטמין&lt;/scene&gt; נקשרות אל ההירודין ופיברינוגן.<br /> <br /> ה&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Ligand/2'&gt;ליגנד&lt;/scene&gt; נקשר אל החלבון באתר הפעיל שלו.<br /> <br /> חומצות האמינו &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/His_ser/1'&gt;סרין 57 והיסטדין 195&lt;/scene&gt; קושרות את המתיל CH2 של הליגנד.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;center&gt;'''מחלות הקשורות לקרישת דם'''&lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> ניתן לחלק את המחלות הקשורות לקרישת דם לשתי קבוצות עיקריות:<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> 1. '''העדר קרישת דם''' - יכול לנבוע מפגיעה בכל אחד מהחלבונים (פקטורים) במנגנון קרישת הדם. בחלק מהמחלות נפגע ייצור קרישי הדם, דבר הגורם לדממת (לדוגמא מחלת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%94 המופיליה]). גם מספר נמוך מדי של טסיות דם עלול להוביל למצב של בעיה בקרישת דם, הדבר עלול לגרום לדימומים פנימיים. בעיות בתפקוד הכבד כגון דלקת כבד עלולים להוביל למחסור ב [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%98%D7%9E%D7%99%D7%9F_K ויטמין K] ולחוסר פעילות תקינה של מנגנון הקרישה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> 2. '''עודף קרישת דם''' - כאשר נפגעת הבקרה על תהליך קרישת הדם, הקריש שנוצר עלול להתנתק עם הזמן ממקומו ולזרום בזרם הדם עד שיגיע לכלי דם צר. שם הוא עלול לחסום את מעבר הדם ולגרום לחסימה שתוביל לאוטם שריר הלב או לשבץ מוחי. קרישה מוגברת עלולה להיגרם גם מפגיעה בדופן כלי הדם, עקב [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7246&amp;kwd=5627 טרשת עורקים] או כוויות, דבר הגורם לשפעול טסיות הדם באזור הפגוע וליצירת קריש דם. גורמים נוספים העלולים להוביל לקרישת יתר הם שכיבה ממושכת, טיסה ארוכה ללא תנועה, ניתוח כירורגי, עישון ותרופות.<br /> &lt;/p&gt;</div>

Revital Ben Dvash https://proteopedia.org/index.php?title=Thrombin_(hebrew)&diff=1255579 2011-06-13T14:01:30Z

<p>Revital Ben Dvash: </p> <hr /> <div>== תרומבין == <br /> <br /> &lt;center&gt;'''תרומבין'''&lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> חלבון התרומבין הוא אנזים בעל תפקיד חשוב במנגנון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%AA_%D7%93%D7%9D קרישת דם] אצל בעלי חיים ובני אדם. התרומבין הוא אנזים מסוג סרין פרוטאז, הוא חותך את חלבון הסובסטראט שלו באמצעות החומצה האמינית סרין שנמצאת באתר הפעיל שלו. <br /> בסוף שלב קרישת הדם, התרומבין מפרק את חלבון הפיברינוגן והופך אותו מחלבון מסיס לחלבון לא מסיס הנקרא פיברין. לאחר החיתוך נוצרים ברקמה הנגועה סיבי פיברין היוצרים מבנה של שתי וערב הסוגר על מקום הפגיעה וגורמים להפסקת אבדן הדם.<br /> <br /> התרומבין אינו מצוי בדם באופן תמידי אלא נוצר על פי הצורך מפרותרומבין. הפרותרומבין נוצר בכבד מויטמין K. בכדי שהפרותרומבין יהפוך לתרומבין יש צורך בנוכחות יוני סידן ואנזים המכונה תרומבופלסטין.<br /> <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt;'''מבנה תרומבין'''&lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;Structure load='1ppb' size='500' frame='true' align='left' caption='מבנה תלת מימדי של תרומבין' scene='Insert optional scene name here' /&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> חלבון התרומבין הוא גליקופרוטאיד. המסה שלו היא 36000 גרם/מול. החלבון בנוי &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Helix/1'&gt;מסלילי אלפא&lt;/scene&gt; ו&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Sheet/1'&gt;משטחי בטא&lt;/scene&gt;. החלבון בנוי משתי שרשראות פוליפפטידיות עם קשר גופרי ביניהן. <br /> בשרשרת A נמצא האתר הפעיל של האנזים ורצף של חומצות אמינו הומולוגי למבנה של טריפסין וכימוטריפסין. תרומבין קיים בטבע בכמה צורות פעילות שנבדלות ביניהן במבנה שרשרת A.<br /> <br /> לחלבון שתי שרשרות: &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Chains/1'&gt;שרשרת A ושרשרת B&lt;/scene&gt; (שרשרת A צבועה סירוק ושרשרת B צבועה ורוד).<br /> <br /> לתרומבין כיס הידרופובי המאפשר לו ספציפיות בקישור מקרומולקולות כמו הירודין ופיברינוגן.<br /> חומצה האמינית &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Leu/3'&gt;לאוצין (Leu)&lt;/scene&gt; היא אחת מהחומצות אמינו ב&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Hydrophobic_cage/1'&gt;כיס ההידרופובי&lt;/scene&gt; של החלבון.<br /> <br /> &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Ac1/4'&gt;אתר פעיל&lt;/scene&gt;<br /> <br /> לתרומבין יש לופ, בו חומצות האמינו &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Glu-lys/1'&gt;ליזין וגלוטמין&lt;/scene&gt; נקשרות אל ההירודין ופיברינוגן.<br /> <br /> ה&lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/Ligand/2'&gt;ליגנד&lt;/scene&gt; נקשר אל החלבון באתר הפעיל שלו.<br /> <br /> חומצות האמינו &lt;scene name='Thrombin_(hebrew)/His_ser/1'&gt;סרין 57 והיסטדין 195&lt;/scene&gt; קושרות את המתיל CH2 של הליגנד.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;center&gt;'''מחלות הקשורות לקרישת דם'''&lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> ניתן לחלק את המחלות הקשורות לקרישת דם לשתי קבוצות עיקריות:<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> 1. '''העדר קרישת דם''' - יכול לנבוע מפגיעה בכל אחד מהחלבונים (פקטורים) במנגנון קרישת הדם. בחלק מהמחלות נפגע ייצור קרישי הדם, דבר הגורם לדממת (לדוגמא מחלת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%94 המופיליה]). גם מספר נמוך מדי של טסיות דם עלול להוביל למצב של בעיה בקרישת דם, הדבר עלול לגרום לדימומים פנימיים. בעיות בתפקוד הכבד כגון דלקת כבד עלולים להוביל למחסור ב [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%98%D7%9E%D7%99%D7%9F_K ויטמין K] ולחוסר פעילות תקינה של מנגנון הקרישה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> 2. '''עודף קרישת דם''' - כאשר נפגעת הבקרה על תהליך קרישת הדם, הקריש שנוצר עלול להתנתק עם הזמן ממקומו ולזרום בזרם הדם עד שיגיע לכלי דם צר. שם הוא עלול לחסום את מעבר הדם ולגרום לחסימה שתוביל לאוטם שריר הלב או לשבץ מוחי. קרישה מוגברת עלולה להיגרם גם מפגיעה בדופן כלי הדם, עקב [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7246&amp;kwd=5627 טרשת עורקים] או כוויות, דבר הגורם לשפעול טסיות הדם באזור הפגוע וליצירת קריש דם. גורמים נוספים העלולים להוביל לקרישת יתר הם שכיבה ממושכת, טיסה ארוכה ללא תנועה, ניתוח כירורגי, עישון ותרופות.<br /> &lt;/p&gt;</div>

Revital Ben Dvash https://proteopedia.org/index.php?title=Albumin_(Hebrew)&diff=1255578 2011-06-13T14:00:53Z

<p>Revital Ben Dvash: </p> <hr /> <div>== אלבומין ==<br /> <br /> &lt;center&gt; '''אלבומין''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> האלבומין הוא החלבון '''הנפוץ''' ביותר בדם היונקים. הוא חלבון מסיס במים המצוי בדם ובכל הרקמות ונוצר בכבד. האלבומין בדם חשוב לשמירת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%97%D7%A5_%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99 לחץ אוסמוטי] תקין של הפלסמה ואיזון מערכתי של נוזלי הגוף.<br /> כמוכן הוא מוביל חומצות שומן, קושר יוני סידן ומתפקד כ[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%95%D7%A4%D7%A8 בופר] לשמירה על רמת חומציות בדם. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt;'''מבנה האלבומין ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> &lt;Structure load='1ao6' size='500' frame='true' align='left' caption='מבנה תלת מימדי של אלבומין' scene='Insert optional scene name here' /&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> האלבומין הוא חלבון הבנוי מ- 609 &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Aa/1'&gt;חומצות אמינו&lt;/scene&gt;. <br /> הוא חלבון דימר, חלבון הבנוי משתי תתי יחידות: &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Chain_a/1'&gt;שרשרת A&lt;/scene&gt; ו<br /> &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Chain_b/1'&gt;שרשרת B&lt;/scene&gt;. הוא חלבון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99 גלובולרי] המורכב בעיקר &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Helix/3'&gt;סלילי אלפא&lt;/scene&gt; (סוג אחד של מבנה שניוני של חלבון המזכיר קפיץ) , בעל מסה של 66 קילודלטון. האלבומין מכיל מספר כיסים הידרופוביים ([http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%91%D7%99 הידרופובי]) המאפשרים לו לקשור [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%93 ליפידים](שומנים) והורמונים שונים לצורך הובלתם בדם. נסו לזהות כמה &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Hydropgobic_2/2'&gt;כיסים&lt;/scene&gt; הידרופוביים יש בחלבון? בחלבון כמה חומצות אמינו טעונות חיובית. התבוונו במיקום חומצות האמינו ה&lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Positive/1'&gt;חיוביות&lt;/scene&gt; ביחס לכיסים ההידרופובים. חומצות האמינו &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Hydrofobic/5'&gt;ההידרופוביות&lt;/scene&gt;. לאלבומין מטען שלילי (&lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Charged/2'&gt;חומצות אמינו שליליות&lt;/scene&gt;) המונע ממנו לעבור סינון בכליות ומעבר לשתן.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> לחלבון מספר אתרי קישור ליונים הנחוצים לפעילותו:<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> אתר לקישור יון &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Copper_binding/1'&gt;נחושת&lt;/scene&gt;.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> אתרים לקישור יון אבץ.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> אתר לקישור חלבון ה&lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Biliverdin_binding/1'&gt;ביליוורדין&lt;/scene&gt;, חלבון זה .....<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;center&gt;'''בדיקת כמות אלבומין ''' &lt;/center&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> בבדיקות דם טווח הנורמה של האלבומין הוא 3.4-5.4 גרם לדציליטר. בדיקת אלבומין מתבקשת כאשר לאדם יש סימפטומים של הפרעה בכבד כגון: צהבת, עייפות או ירידה במשקל, או סימפטומים של תסמונת &quot;ניפרוטית&quot; כגון: נפיחות סביב העיניים, בבטן או ברגליים. רופאים יכולים להזמין בדיקת אלבומין גם כדי לבדוק את מצב התזונה של האדם. חשוב לדעת כי תרופות וסמים מסוימים כגון סטרואידים, הורמוני גדילה ואינסולין יכולים להעלות את התוצאה בבדיקת אלבומין. ערכים נמוכים של אלבומין בבדיקות דם עלולים להצביע על [http://www.infomed.co.il/disease-190/%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9F/# מחלת הכבד]. הימצאות של אלבומין בשתן יכולה להצביע על בעיה בתפקוד הכליות. <br /> ערכים נמוכים של אלבומין יכולים להתקבל גם במקרים הבאים: ספיגה נמוכה מדי של חומצות אמינו מהמעי עקב בעיה במנגנון הספיגה או עקב מצב של תת תזונה, אובדן של אלבומין בצואה ודרך העור במקרים של כוויות. גם בתהליך הביוסינתזה (תהליך אנאבוליזם, הבנייה) שיכול לנבוע עקב מחלה בכבד או עקב צריכה מעטה מהמקובל של חלבונים. תהליך קטאבוליזם (רצף של תהליכים מטאבולים אשר מפרקים מולקולות גדולות) רב מדי שמתרחש עקב הרס של רקמות או עקב דלקת. הצטברות נוזלים בבטן ([http://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/2/2f/Hunger.jpg מיימת]). <br /> &lt;/p&gt;</div>

Revital Ben Dvash https://proteopedia.org/index.php?title=Albumin_(Hebrew)&diff=1255577 2011-06-13T14:00:29Z

<p>Revital Ben Dvash: </p> <hr /> <div>== אלבומין ==<br /> <br /> &lt;center&gt; '''אלבומין''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> האלבומין הוא החלבון '''הנפוץ''' ביותר בדם היונקים. הוא חלבון מסיס במים המצוי בדם ובכל הרקמות ונוצר בכבד. האלבומין בדם חשוב לשמירת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%97%D7%A5_%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99 לחץ אוסמוטי] תקין של הפלסמה ואיזון מערכתי של נוזלי הגוף.<br /> כמוכן הוא מוביל חומצות שומן, קושר יוני סידן ומתפקד כ[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%95%D7%A4%D7%A8 בופר] לשמירה על רמת חומציות בדם. <br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;center&gt;'''מבנה האלבומין ''' &lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> &lt;Structure load='1ao6' size='500' frame='true' align='left' caption='מבנה תלת מימדי של אלבומין' scene='Insert optional scene name here' /&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> האלבומין הוא חלבון הבנוי מ- 609 &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Aa/1'&gt;חומצות אמינו&lt;/scene&gt;. <br /> הוא חלבון דימר, חלבון הבנוי משתי תתי יחידות: &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Chain_a/1'&gt;שרשרת A&lt;/scene&gt; ו<br /> &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Chain_b/1'&gt;שרשרת B&lt;/scene&gt;. הוא חלבון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99 גלובולרי] המורכב בעיקר &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Helix/3'&gt;סלילי אלפא&lt;/scene&gt; (סוג אחד של מבנה שניוני של חלבון המזכיר קפיץ) , בעל מסה של 66 קילודלטון. האלבומין מכיל מספר כיסים הידרופוביים ([http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%91%D7%99 הידרופובי]) המאפשרים לו לקשור [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%93 ליפידים](שומנים) והורמונים שונים לצורך הובלתם בדם. נסו לזהות כמה &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Hydropgobic_2/2'&gt;כיסים&lt;/scene&gt; הידרופוביים יש בחלבון? בחלבון כמה חומצות אמינו טעונות חיובית. התבוונו במיקום חומצות האמינו ה&lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Positive/1'&gt;חיוביות&lt;/scene&gt; ביחס לכיסים ההידרופובים. חומצות האמינו &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Hydrofobic/5'&gt;ההידרופוביות&lt;/scene&gt;. לאלבומין מטען שלילי (&lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Charged/2'&gt;חומצות אמינו שליליות&lt;/scene&gt;) המונע ממנו לעבור סינון בכליות ומעבר לשתן.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> לחלבון מספר אתרי קישור ליונים הנחוצים לפעילותו:<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> אתר לקישור יון &lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Copper_binding/1'&gt;נחושת&lt;/scene&gt;.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> אתרים לקישור יון אבץ.<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> אתר לקישור חלבון ה&lt;scene name='Albumin_(Hebrew)/Biliverdin_binding/1'&gt;ביליוורדין&lt;/scene&gt;, חלבון זה .....<br /> &lt;/p&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;center&gt;'''בדיקת כמות אלבומין ''' &lt;/center&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;<br /> בבדיקות דם טווח הנורמה של האלבומין הוא 3.4-5.4 גרם לדציליטר. בדיקת אלבומין מתבקשת כאשר לאדם יש סימפטומים של הפרעה בכבד כגון: צהבת, עייפות או ירידה במשקל, או סימפטומים של תסמונת &quot;ניפרוטית&quot; כגון: נפיחות סביב העיניים, בבטן או ברגליים. רופאים יכולים להזמין בדיקת אלבומין גם כדי לבדוק את מצב התזונה של האדם. חשוב לדעת כי תרופות וסמים מסוימים כגון סטרואידים, הורמוני גדילה ואינסולין יכולים להעלות את התוצאה בבדיקת אלבומין. ערכים נמוכים של אלבומין בבדיקות דם עלולים להצביע על [http://www.infomed.co.il/disease-190/%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9F/# מחלת הכבד]. הימצאות של אלבומין בשתן יכולה להצביע על בעיה בתפקוד הכליות. <br /> ערכים נמוכים של אלבומין יכולים להתקבל גם במקרים הבאים: ספיגה נמוכה מדי של חומצות אמינו מהמעי עקב בעיה במנגנון הספיגה או עקב מצב של תת תזונה, אובדן של אלבומין בצואה ודרך העור במקרים של כוויות. גם בתהליך הביוסינתזה (תהליך אנאבוליזם, הבנייה) שיכול לנבוע עקב מחלה בכבד או עקב צריכה מעטה מהמקובל של חלבונים. תהליך קטאבוליזם (רצף של תהליכים מטאבולים אשר מפרקים מולקולות גדולות) רב מדי שמתרחש עקב הרס של רקמות או עקב דלקת. הצטברות נוזלים בבטן ([http://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/2/2f/Hunger.jpg מיימת]). <br /> &lt;/p&gt;</div>

Revital Ben Dvash