https://proteopedia.org/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=Rivka+Cohen 2026-09-22T00:19:15Z User contributions MediaWiki 1.43.8 https://proteopedia.org/index.php?title=Phenol_hydroxylase_(hebrew)&diff=4085572 2024-03-11T15:37:56Z

<p>Rivka Cohen: </p> <hr /> <div>=&lt;center&gt;פנול הידרוקסילאז&lt;/center&gt;=<br /> &lt;StructureSection load='1stp' size='340' side='left' caption='Caption for this structure' scene='10/1025413/Open_scene/1'&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מידע כללי'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מקור האנזים הינו מתאי שמר בשם cutaneotrichosporon cutaneum.&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;האנזים פנול הידרוקסילאז שייך למשפחת האנזימים פלווין (flavin enzymes), המכונים בדרך כלל הידרוקסילאזות ארומטיות. ידוע גם בשם, פנול 2-מונואוקסיגנאז.<br /> פעילותו של אנזים זה נחקרת, בין היתר, כיוון שנעשה בו שימוש נרחב בתעשיה בתהליכי טיהור סביבתים ביולוגיים לפירוק וניטרול של מולקולות פנול, תרכובות אורגניות בעלות מבנה פשוט של טבעת בנזן הקשורה לקבוצת הידרוקסיל OH. האנזים פועל על מגוון רחב של מולקולות פנול ותרכובות ארומטיות אחרות, ומופק בעיקר ממיקרואורגניזמים, כולל חיידקים ופטריות. היכולת של מיקרואורגניזמים אלה לפרק מולקולות פנול הופכת אותם לכלים חשובים בתהליכי טיהור מים, כאשר מנסים להסיר מזהמים אורגניים מהסביבה ([https://www.youtube.com/watch?v=uAyVcR17COs הביורמידציה]). המקור הבלעדי של מולקולות פנול כמזהמים במים ובקרקע הוא זיהום תעשייתי או זיהום מדלקים. פנול הינו חומר שעלול לגרום לסרטן, בנוסף לכך גורם לבעיות אסתטיות, לטעם ולריח חזקים.&lt;/p&gt; <br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''פעילות אנזימתית'''&lt;/p&gt;==<br /> <br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;האנזים מזרז תגובת אוקסידציה, חמצון, של פנולים, בה נוספת קבוצת הידרוקסיל-OH למולקולת הפנול, ובכך ממיר אותה לקטכול (cathecol), תהליך שמהווה צעד ראשון חשוב במסלול[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A7_%D7%91%D7%99%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99_%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99 הביודגרדציה] של פנולים. האנזים מבצע תגובת חימצון/חיזור עם חמצן וקו אנזים NADPH. בעזרת שתי מולקולות אלה נוצרת קבוצת הידרוקסיל המתחברת לטבעת הפנול וכך הופכת אותו לקטכול.&lt;/p&gt;<br /> <br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt; תרכובות הקטכול הנוצרות בעקבות האוקסידציה נוטות להיות פחות רעילות ממולקולת הפנול המקורית ויותר מסיסות במים, דבר המקל על הסרתן מהסביבה. בפעילות האנזים מעורב FAD, קו-פקטור הדרוש לאנזים על מנת לזרז את התגובה . &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;:הראקציה הכימית המזורזת על ידי האנזים פנול הידרוקסילז מופיעה באיור מטה&lt;/p&gt;<br /> [[Image:צילום מסך 2024-03-06 222131.png|center|מהלך התגובה]]<br /> : &lt;br&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;שמרים החיים בקרקע משתמשים באנזימים המכילים פלבין אדנין דינוקלאוטיד (FAD) להידרוקסילציה של מולקולות פנול. פנול הוא הסובסטרט הטוב ביותר, לפעילות הפנול הידרוקסילאז, אך האנזים מקבל גם מולקולות פנול פשוטות עם הידרוקסי-, אמינו-, הלוגן- או מתיל.<br /> תגובת ההידרוקסלציה מתחילה רצף מטבולי המאפשר את השימוש בתרכובת המתקבלות כמקור פחמן ואנרגיה. מולקולות הקטכול המתקבלות מומרות בתהליכים כימיים לתרכובות אורגניות שונות כגון אצטיל-CoA המשתלבות[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%9C_%D7%A7%D7%A8%D7%91%D7%A1 במעגל קרבס] &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מעגל קרבס מהווה ביצורים אווירניים את השלב השני מתוך שלושה בתהליך הנשימה התאית. לפני המעגל מתרחשת הגליקוליזה, התוצר שלה, פירובט, הופך לאצטיל קואנזים A, שמהווה את תחילתו של מעגל קרבס. התוצרים של המעגל הם שתי מולקולות ATP ושני נושאי אלקטרונים - NADH ו-FADH2 העוברים לשלב השלישי והאחרון של ([https://www.youtube.com/watch?v=JVAVL2mADig הנשימה התאית]), בו הם תורמים את האלקטרונים שלהם לחמצן. &lt;/p&gt; <br /> : &lt;br&gt; <br /> <br /> <br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''גיבוש החלבון'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;האנזים פנול הידרוקסילאז, המוצג בערך זה, גובש באופן מלא. בנוסף האנזים גובש יחד עם הקו-פקטור FAD ועם הסובסטרט פנול. מבנה הקריסטל שגובש מספק ראיות לשינוי מבני מתואם באנזים ובקואנזים שלו במהלך הפעילות האנזימתית. החלבון גובש כארבע יחידות. .&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מבנה החלבון'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;&lt;scene name='10/1025413/The_protein/1'&gt;החלבון השלם של פנול הידרוקסילאז&lt;/scene&gt; מורכב משני &lt;scene name='10/1025413/Phnol_hidroksilas_homodimer/1'&gt;הומודימרים&lt;/scene&gt; כל הומודימר מורכב משתי תתי יחידות זהות, כל תת יחידה מכילה 665 חומצות אמינו. המבנה [https://he.wikibooks.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94/%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9F השניוני] של החלבון מכיל &lt;scene name='10/1025413/Alpha_helix_and_beta_sheets_1/1'&gt;מבני משטחי בטא גדולים ומבני אלפא הליקס.&lt;/scene&gt; &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;תת-היחידה של פנול הידרוקסילאז מורכבת משלושה מתחמים. שני המתחמים הראשונים מהווים את האתר הפעיל וקושרים את הקו-פקטור ,&lt;scene name='10/1025413/Fad_1/1'&gt;FAD&lt;/scene&gt; ואת &lt;scene name='10/1025413/Fnol_1/1'&gt;הסובסטראט- הפנול&lt;/scene&gt;, בעוד המתחם הנוסף (השלישי) בעל תפקיד לא ידוע. &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> [[Image:צילום מסך 2024-03-06 224352.png|center|מתחמים של תת היחידה]]<br /> : &lt;br&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מיקום האתרים הפעילים לקישור פנול: ח.אמינו 55, 290<br /> מיקום האתרים הפעילים לקישור FAD: ח. אמינו 18-19, 43-45, 51-56, 118, 290,358, 368-376<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt; בנוסף, ניתן לראות במבנה החלבון&lt;scene name='10/1025417/Hydrophobic_and_hydrophilic/2'&gt; אזורים הידרופוביים באדום ואזורים הידרופיליים בכחול.&lt;/scene&gt;&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מניתוח מבנה החלבון נמצא כי לאחר קישור הקו-פקטור FAD, חל שינוי משמעותי במבנה החלבון בלולאה הקרובה לאתר הפעיל , ממצב ״פתוח״ למצב ״סגור״. שינוי מבני זה גורם לחשיפת האתר הפעיל ומאפשר גישה לשלושת הסובסטרטים - פנול, NADPH וחמצן, ולחסימת האתר כלפי הממס ובכך מתאפשרת תגובת ההידרוקסילציה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מקורות מידע'''&lt;/p&gt;==<br /> Enroth, C., Neujahr, H., Schneider, G., &amp; Lindqvist, Y. (1998). The crystal structure of phenol hydroxylase in complex with FAD and phenol provides evidence for a concerted conformational change in the enzyme and its cofactor during catalysis. Structure, 6(5), 605-617.‏<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''שאלות'''&lt;/p&gt;==<br /> <br /> &lt;div style=&quot;text-align: right; direction: rtl; margin-left: 1em;&quot;&gt;<br /> <br /> <br /> &lt;quiz display=simple&gt;<br /> { בכל שאלה בחרו בתשובה הנכונה.<br /> נתון כי מבנה החלבון הינו שני הומודימרים. מה ניתן ללמוד ממידע זה?<br /> |type=&quot;()&quot;}<br /> - החלבון מורכב משתי תתי-יחידות שונות.<br /> + החלבון מורכב משתי תתי-יחידות זהות, כל אחת מהן מורכבת משתי שרשראות זהות.<br /> - החלבון מורכב משתי תתי-יחידות זהות, כל אחת מהן מורכבת משתי שרשראות שונות.<br /> - החלבון מורכב מארבע שרשראות שונות.<br /> <br /> <br /> {האנזים מזרז תגובה של:<br /> |type=&quot;()&quot;}<br /> - אוקסידציה של קטכול.<br /> + אוקסידציה של פנול.<br /> - אוקסידציה של הידרוקסיל.<br /> - אוקסידציה של קופקטור FAD.<br /> <br /> {התבוננו בסצנה המציגה את הסובסטרט- מולקולת הפנול, כמה אתרי קישור יש למולקולת הפנול בחלבון השלם?<br /> |type=&quot;()&quot;}<br /> -1<br /> -2<br /> -3<br /> +4<br /> <br /> {אילו שימושים נעשים בתעשייה באנזים פנול הידרוקסילאז?<br /> |type=&quot;()&quot;}<br /> - יצירת פנולים המשמשים כדלקים בתעשיה.<br /> - זירוז הבשלת פירות.<br /> + פירוק מזהמים סביבתיים על בסיס פנול.<br /> - זירוז פירוק מזהמים סביבתיים על בסיס מתכות.<br /> &lt;/quizz&gt;<br /> <br /> <br /> ===&lt;&gt;===<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;<br /> &lt;references/&gt;</div>

Rivka Cohen https://proteopedia.org/index.php?title=Phenol_hydroxylase_(hebrew)&diff=4077945 2024-03-05T09:29:25Z

<p>Rivka Cohen: </p> <hr /> <div>=&lt;center&gt;פנול הידרוקסילאז&lt;/center&gt;=<br /> &lt;StructureSection load='1stp' size='340' side='left' caption='Caption for this structure' scene='10/1025413/Open_scene/1'&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מידע כללי'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מקור האנזים הינו מתאי שמר בשם cutaneotrichosporon cutaneum.&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;האנזים פנול הידרוקסילאז שייך למשפחת האנזימים פלווין (flavin enzymes), המכונים בדרך כלל הידרוקסילאזות ארומטיות. ידוע גם בשם, פנול 2-מונואוקסיגנאז.<br /> פעילותו של אנזים זה נחקרת, בין היתר, כיוון שנעשה בו שימוש נרחב בתעשיה בתהליכי טיהור סיבתיים ביולוגיים לפירוק וניטרול של פנולים. האנזים פועל על מגוון רחב של פנולים ותרכובות ארומטיות אחרות, ומופק בעיקר על ידי מיקרואורגניזמים, כולל חיידקים ופטריות. היכולת של מיקרואורגניזמים אלה לפרק פנולים הופכת אותם לכלים חשובים בתהליכי טיהור מים, כאשר מנסים להסיר מזהמים אורגניים מהסביבה. המקור הבלעדי של פנולים כמזהמים במים ובקרקע הוא זיהום תעשייתי או זיהום מדלקים. פנול הינו חומר שעלול לגרום לסרטן, בנוסף לכך גורם לבעיות אסתטיות, לטעם וריח חזקים.&lt;/p&gt; <br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''פעילות אנזימתית'''&lt;/p&gt;==<br /> <br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;האנזים מזרז תגובת אוקסידציה של פנולים, הוספת קבוצת הידרוקסיל ל (OH-) למולקולת הפנול, ובכך ממיר אותה לקטכול (cathecol), תהליך שמהווה צעד ראשון חשוב במסלול[https://www.youtube.com/watch?v=uAyVcR17COs הביודגרדציה] של פנולים. האנזים מבצע תגובת חימצון/חיזור עם חמצן ומולקולת NADPH. בעזרת שתי מולקולות אלה נוצרת קבוצת הידרוקסיל המתחברת לטבעת הפנול וכך הופכת אותו לקטקול.&lt;/p&gt;<br /> <br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;תרכובות הקטכול הנוצרות בעקבות האוקסידציה נוטות להיות פחות רעילות מהפנול המקורי ויותר מסיסות במים, דבר המקל על הסרתן מהסביבה. בפעילות האנזים מעורב הקו-פקטור FAD בתגובת החיזור (רדוקציה) של מולקולת חמצן. &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt;<br /> [[Image:PHENOL HYDROXYLASE act.png|center]]&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;שמרים החיים בקרקע משתמשים באנזימים המכילים פלבין אדנין דינוקלאוטיד (FAD) להידרוקסילציה של פנולים. פנול הוא הסובסטרט הטוב ביותר, לפעילות הפנול הידרוקסילאז, אך האנזים מקבל גם פנולים פשוטים עם הידרוקסי-, אמינו-, הלוגן- או מתיל.<br /> תגובת ההידרוקסלציה מתחילה רצף מטבולי המאפשר את השימוש בתרכובת המתקבלות כמקור פחמן ואנרגיה. מולקולות הקטכול המתקבלות מומרות בתהליכים כימיים לתרכובות אורגניות שונות כגון אצטיל-CoA המשתלבות[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%9C_%D7%A7%D7%A8%D7%91%D7%A1 במעגל קרבס] &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מעגל קרבס מהווה ביצורים אווירניים את השלב השני מתוך שלושה בתהליך הנשימה התאית. לפני המעגל מתרחשת הגליקוליזה, התוצר שלה, פירובט, הופך לאצטיל קואנזים A, שמהווה את תחילתו של מעגל קרבס. התוצרים של המעגל הם שתי מולקולות ATP ושני נושאי אלקטרונים - NADH ו-FADH2 העוברים לשלב השלישי והאחרון של הנשימה התאית, בו הם תורמים את האלקטרונים שלהם לחמצן. &lt;/p&gt; <br /> : &lt;br&gt; <br /> <br /> <br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''גיבוש החלבון'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;האנזים פנול הידרוקסילאז גובש באופן מלא. בנוסף האנזים גובש יחד עם הקו-פקטור FAD ועם הסובסטרט פנול. מבנה הקריסטל שגובש מספק ראיות לשינוי מבני מתואם באנזים ובקואנזים שלו במהלך הפעילות האנזימתית. החלבון גובש כארבע יחידות. .&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מבנה החלבון'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;החלבון מורכב משני &lt;scene name='10/1025413/Phnol_hidroksilas_homodimer/1'&gt;הומודימרים&lt;/scene&gt; כל הומודימר מורכב משתי תתי יחידות זהות, כל תת יחידה מכילה 665 חומצות אמינו. המבנה [https://he.wikibooks.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94/%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9F השניוני] של החלבון מכיל מבני b sheet גדולים ומבני helix a. &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;&lt;scene name='10/1025413/The_protein/1'&gt;פנול הידרוקסילאז- מבנה החלבון השלם&lt;/scene&gt;&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> [[Image:PHENOL HYDROXYLASE stra.png|center]]<br /> : &lt;br&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;&lt;scene name='10/1026475/Alphahelix/3'&gt;איזורי האלפא הליקס בחלבון&lt;/scene&gt;&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;&lt;scene name='10/1025413/Sheets/1'&gt;איזורי משטחי בטא בחלבון&lt;/scene&gt;&lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;תת-היחידה של פנול הידרוקסילאז מורכבת משלושה דומיינים. שני הדומיינים הראשונים מהווים את האתר הפעיל וקושרים את הקו-פקטור ,FAD ואת הסובסטרט הפנולי, בעוד הדומיין הנוסף (השלישי) בעל תפקיד לא ידוע. &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> [[Image:PHENOL_HYDROXYLASE_dimer.png|center]]<br /> : &lt;br&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;&lt;scene name='10/1026475/Fad/3'&gt;האתרים עם הקישור לקופקטור FAD&lt;/scene&gt;&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;&lt;scene name='10/1026475/Fnol/1'&gt;האתרים הפעילים עם הקישור לסובטרט- פנול&lt;/scene&gt;&lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מיקום אתרים פעילים לקישור פנול: ח.אמינו 55, 290<br /> אתרים פעילים קישור FAD: ח. אמינו 18-19, 43-45, 51-56, 118, 290,358, 368-376<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;&lt;scene name='10/1025417/Hydrophobic_and_hydrophilic/2'&gt; איזורים הידרופוביים באדום ובכחול הידרופיליים&lt;/scene&gt;&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מניתוח מבנה החלבון נמצא כי לאחר קישור הקו-פקטור FAD, חל שינוי משמעותי במבנה החלבון בלולאה הקרובה לאתר הפעיל , ממצב ״פתוח״ למצב ״סגור״. שינוי מבני זה גורם לחשיפת האתר הפעיל ומאפשר גישה לשלושת הסובסטרטים - פנול, NADPH וחמצן, ולחסימת האתר כלפי הממס ובכך מתאפשרת תגובת ההידרוקסילציה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מקורות מידע'''&lt;/p&gt;==<br /> Enroth, C., Neujahr, H., Schneider, G., &amp; Lindqvist, Y. (1998). The crystal structure of phenol hydroxylase in complex with FAD and phenol provides evidence for a concerted conformational change in the enzyme and its cofactor during catalysis. Structure, 6(5), 605-617.‏<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''שאלות'''&lt;/p&gt;==<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ===&lt;&gt;===<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;<br /> &lt;references/&gt;</div>

Rivka Cohen https://proteopedia.org/index.php?title=File:PHENOL_HYDROXYLASE_dimer.png&diff=4077943 2024-03-05T09:27:42Z

<p>Rivka Cohen: </p> <hr /> <div></div>

Rivka Cohen https://proteopedia.org/index.php?title=File:PHENOL_HYDROXYLASE_stra.png&diff=4077941 2024-03-05T09:26:17Z

<p>Rivka Cohen: </p> <hr /> <div></div>

Rivka Cohen https://proteopedia.org/index.php?title=Phenol_hydroxylase_(hebrew)&diff=4077940 2024-03-05T09:25:43Z

<p>Rivka Cohen: </p> <hr /> <div>=&lt;center&gt;פנול הידרוקסילאז&lt;/center&gt;=<br /> &lt;StructureSection load='1stp' size='340' side='left' caption='Caption for this structure' scene='10/1025413/Open_scene/1'&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מידע כללי'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מקור האנזים הינו מתאי שמר בשם cutaneotrichosporon cutaneum.&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;האנזים פנול הידרוקסילאז שייך למשפחת האנזימים פלווין (flavin enzymes), המכונים בדרך כלל הידרוקסילאזות ארומטיות. ידוע גם בשם, פנול 2-מונואוקסיגנאז.<br /> פעילותו של אנזים זה נחקרת, בין היתר, כיוון שנעשה בו שימוש נרחב בתעשיה בתהליכי טיהור סיבתיים ביולוגיים לפירוק וניטרול של פנולים. האנזים פועל על מגוון רחב של פנולים ותרכובות ארומטיות אחרות, ומופק בעיקר על ידי מיקרואורגניזמים, כולל חיידקים ופטריות. היכולת של מיקרואורגניזמים אלה לפרק פנולים הופכת אותם לכלים חשובים בתהליכי טיהור מים, כאשר מנסים להסיר מזהמים אורגניים מהסביבה. המקור הבלעדי של פנולים כמזהמים במים ובקרקע הוא זיהום תעשייתי או זיהום מדלקים. פנול הינו חומר שעלול לגרום לסרטן, בנוסף לכך גורם לבעיות אסתטיות, לטעם וריח חזקים.&lt;/p&gt; <br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''פעילות אנזימתית'''&lt;/p&gt;==<br /> <br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;האנזים מזרז תגובת אוקסידציה של פנולים, הוספת קבוצת הידרוקסיל ל (OH-) למולקולת הפנול, ובכך ממיר אותה לקטכול (cathecol), תהליך שמהווה צעד ראשון חשוב במסלול[https://www.youtube.com/watch?v=uAyVcR17COs הביודגרדציה] של פנולים. האנזים מבצע תגובת חימצון/חיזור עם חמצן ומולקולת NADPH. בעזרת שתי מולקולות אלה נוצרת קבוצת הידרוקסיל המתחברת לטבעת הפנול וכך הופכת אותו לקטקול.&lt;/p&gt;<br /> <br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;תרכובות הקטכול הנוצרות בעקבות האוקסידציה נוטות להיות פחות רעילות מהפנול המקורי ויותר מסיסות במים, דבר המקל על הסרתן מהסביבה. בפעילות האנזים מעורב הקו-פקטור FAD בתגובת החיזור (רדוקציה) של מולקולת חמצן. &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt;<br /> [[Image:PHENOL HYDROXYLASE act.png|center]]&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;שמרים החיים בקרקע משתמשים באנזימים המכילים פלבין אדנין דינוקלאוטיד (FAD) להידרוקסילציה של פנולים. פנול הוא הסובסטרט הטוב ביותר, לפעילות הפנול הידרוקסילאז, אך האנזים מקבל גם פנולים פשוטים עם הידרוקסי-, אמינו-, הלוגן- או מתיל.<br /> תגובת ההידרוקסלציה מתחילה רצף מטבולי המאפשר את השימוש בתרכובת המתקבלות כמקור פחמן ואנרגיה. מולקולות הקטכול המתקבלות מומרות בתהליכים כימיים לתרכובות אורגניות שונות כגון אצטיל-CoA המשתלבות[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%9C_%D7%A7%D7%A8%D7%91%D7%A1 במעגל קרבס] &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מעגל קרבס מהווה ביצורים אווירניים את השלב השני מתוך שלושה בתהליך הנשימה התאית. לפני המעגל מתרחשת הגליקוליזה, התוצר שלה, פירובט, הופך לאצטיל קואנזים A, שמהווה את תחילתו של מעגל קרבס. התוצרים של המעגל הם שתי מולקולות ATP ושני נושאי אלקטרונים - NADH ו-FADH2 העוברים לשלב השלישי והאחרון של הנשימה התאית, בו הם תורמים את האלקטרונים שלהם לחמצן. &lt;/p&gt; <br /> : &lt;br&gt; <br /> <br /> <br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''גיבוש החלבון'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;האנזים פנול הידרוקסילאז גובש באופן מלא. בנוסף האנזים גובש יחד עם הקו-פקטור FAD ועם הסובסטרט פנול. מבנה הקריסטל שגובש מספק ראיות לשינוי מבני מתואם באנזים ובקואנזים שלו במהלך הפעילות האנזימתית. החלבון גובש כארבע יחידות. .&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מבנה החלבון'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;החלבון מורכב משני &lt;scene name='10/1025413/Phnol_hidroksilas_homodimer/1'&gt;הומודימרים&lt;/scene&gt; כל הומודימר מורכב משתי תתי יחידות זהות, כל תת יחידה מכילה 665 חומצות אמינו. המבנה [https://he.wikibooks.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94/%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9F השניוני] של החלבון מכיל מבני b sheet גדולים ומבני helix a. &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;&lt;scene name='10/1025413/The_protein/1'&gt;פנול הידרוקסילאז- מבנה החלבון השלם&lt;/scene&gt;&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> [[Image:pic2.png|center]]<br /> : &lt;br&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;&lt;scene name='10/1026475/Alphahelix/3'&gt;איזורי האלפא הליקס בחלבון&lt;/scene&gt;&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;&lt;scene name='10/1025413/Sheets/1'&gt;איזורי משטחי בטא בחלבון&lt;/scene&gt;&lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;תת-היחידה של פנול הידרוקסילאז מורכבת משלושה דומיינים. שני הדומיינים הראשונים מהווים את האתר הפעיל וקושרים את הקו-פקטור ,FAD ואת הסובסטרט הפנולי, בעוד הדומיין הנוסף (השלישי) בעל תפקיד לא ידוע. &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> [[Image:Pic3.png|center]]<br /> : &lt;br&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;&lt;scene name='10/1026475/Fad/3'&gt;האתרים עם הקישור לקופקטור FAD&lt;/scene&gt;&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;&lt;scene name='10/1026475/Fnol/1'&gt;האתרים הפעילים עם הקישור לסובטרט- פנול&lt;/scene&gt;&lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מיקום אתרים פעילים לקישור פנול: ח.אמינו 55, 290<br /> אתרים פעילים קישור FAD: ח. אמינו 18-19, 43-45, 51-56, 118, 290,358, 368-376<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;&lt;scene name='10/1025417/Hydrophobic_and_hydrophilic/2'&gt; איזורים הידרופוביים באדום ובכחול הידרופיליים&lt;/scene&gt;&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מניתוח מבנה החלבון נמצא כי לאחר קישור הקו-פקטור FAD, חל שינוי משמעותי במבנה החלבון בלולאה הקרובה לאתר הפעיל , ממצב ״פתוח״ למצב ״סגור״. שינוי מבני זה גורם לחשיפת האתר הפעיל ומאפשר גישה לשלושת הסובסטרטים - פנול, NADPH וחמצן, ולחסימת האתר כלפי הממס ובכך מתאפשרת תגובת ההידרוקסילציה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מקורות מידע'''&lt;/p&gt;==<br /> Enroth, C., Neujahr, H., Schneider, G., &amp; Lindqvist, Y. (1998). The crystal structure of phenol hydroxylase in complex with FAD and phenol provides evidence for a concerted conformational change in the enzyme and its cofactor during catalysis. Structure, 6(5), 605-617.‏<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''שאלות'''&lt;/p&gt;==<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ===&lt;&gt;===<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;<br /> &lt;references/&gt;</div>

Rivka Cohen https://proteopedia.org/index.php?title=File:PHENOL_HYDROXYLASE_act.png&diff=4077939 2024-03-05T09:24:11Z

<p>Rivka Cohen: </p> <hr /> <div></div>

Rivka Cohen https://proteopedia.org/index.php?title=Phenol_hydroxylase_(hebrew)&diff=4077925 2024-03-05T09:12:35Z

<p>Rivka Cohen: </p> <hr /> <div>=&lt;center&gt;פנול הידרוקסילאז&lt;/center&gt;=<br /> &lt;StructureSection load='1stp' size='340' side='left' caption='Caption for this structure' scene='10/1025413/Open_scene/1'&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מידע כללי'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מקור האנזים הינו מתאי שמר בשם cutaneotrichosporon cutaneum.&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;האנזים פנול הידרוקסילאז שייך למשפחת האנזימים פלווין (flavin enzymes), המכונים בדרך כלל הידרוקסילאזות ארומטיות. ידוע גם בשם, פנול 2-מונואוקסיגנאז.<br /> פעילותו של אנזים זה נחקרת, בין היתר, כיוון שנעשה בו שימוש נרחב בתעשיה בתהליכי טיהור סיבתיים ביולוגיים לפירוק וניטרול של פנולים. האנזים פועל על מגוון רחב של פנולים ותרכובות ארומטיות אחרות, ומופק בעיקר על ידי מיקרואורגניזמים, כולל חיידקים ופטריות. היכולת של מיקרואורגניזמים אלה לפרק פנולים הופכת אותם לכלים חשובים בתהליכי טיהור מים, כאשר מנסים להסיר מזהמים אורגניים מהסביבה. המקור הבלעדי של פנולים כמזהמים במים ובקרקע הוא זיהום תעשייתי או זיהום מדלקים. פנול הינו חומר שעלול לגרום לסרטן, בנוסף לכך גורם לבעיות אסתטיות, לטעם וריח חזקים.&lt;/p&gt; <br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''פעילות אנזימתית'''&lt;/p&gt;==<br /> <br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;האנזים מזרז תגובת אוקסידציה של פנולים, הוספת קבוצת הידרוקסיל ל (OH-) למולקולת הפנול, ובכך ממיר אותה לקטכול (cathecol), תהליך שמהווה צעד ראשון חשוב במסלול[https://www.youtube.com/watch?v=uAyVcR17COs הביודגרדציה] של פנולים. האנזים מבצע תגובת חימצון/חיזור עם חמצן ומולקולת NADPH. בעזרת שתי מולקולות אלה נוצרת קבוצת הידרוקסיל המתחברת לטבעת הפנול וכך הופכת אותו לקטקול.&lt;/p&gt;<br /> <br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;תרכובות הקטכול הנוצרות בעקבות האוקסידציה נוטות להיות פחות רעילות מהפנול המקורי ויותר מסיסות במים, דבר המקל על הסרתן מהסביבה. בפעילות האנזים מעורב הקו-פקטור FAD בתגובת החיזור (רדוקציה) של מולקולת חמצן. &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt;<br /> [[Image:Pic1.png|center]]&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;שמרים החיים בקרקע משתמשים באנזימים המכילים פלבין אדנין דינוקלאוטיד (FAD) להידרוקסילציה של פנולים. פנול הוא הסובסטרט הטוב ביותר, לפעילות הפנול הידרוקסילאז, אך האנזים מקבל גם פנולים פשוטים עם הידרוקסי-, אמינו-, הלוגן- או מתיל.<br /> תגובת ההידרוקסלציה מתחילה רצף מטבולי המאפשר את השימוש בתרכובת המתקבלות כמקור פחמן ואנרגיה. מולקולות הקטכול המתקבלות מומרות בתהליכים כימיים לתרכובות אורגניות שונות כגון אצטיל-CoA המשתלבות[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%9C_%D7%A7%D7%A8%D7%91%D7%A1 במעגל קרבס] &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מעגל קרבס מהווה ביצורים אווירניים את השלב השני מתוך שלושה בתהליך הנשימה התאית. לפני המעגל מתרחשת הגליקוליזה, התוצר שלה, פירובט, הופך לאצטיל קואנזים A, שמהווה את תחילתו של מעגל קרבס. התוצרים של המעגל הם שתי מולקולות ATP ושני נושאי אלקטרונים - NADH ו-FADH2 העוברים לשלב השלישי והאחרון של הנשימה התאית, בו הם תורמים את האלקטרונים שלהם לחמצן. &lt;/p&gt; <br /> : &lt;br&gt; <br /> <br /> <br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''גיבוש החלבון'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;האנזים פנול הידרוקסילאז גובש באופן מלא. בנוסף האנזים גובש יחד עם הקו-פקטור FAD ועם הסובסטרט פנול. מבנה הקריסטל שגובש מספק ראיות לשינוי מבני מתואם באנזים ובקואנזים שלו במהלך הפעילות האנזימתית. החלבון גובש כארבע יחידות. .&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מבנה החלבון'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;החלבון מורכב משני &lt;scene name='10/1025413/Phnol_hidroksilas_homodimer/1'&gt;הומודימרים&lt;/scene&gt; כל הומודימר מורכב משתי תתי יחידות זהות, כל תת יחידה מכילה 665 חומצות אמינו. המבנה [https://he.wikibooks.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94/%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9F השניוני] של החלבון מכיל מבני b sheet גדולים ומבני helix a. &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;&lt;scene name='10/1025413/The_protein/1'&gt;פנול הידרוקסילאז- מבנה החלבון השלם&lt;/scene&gt;&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> [[Image:pic2.png|center]]<br /> : &lt;br&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;&lt;scene name='10/1026475/Alphahelix/3'&gt;איזורי האלפא הליקס בחלבון&lt;/scene&gt;&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;&lt;scene name='10/1025413/Sheets/1'&gt;איזורי משטחי בטא בחלבון&lt;/scene&gt;&lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;תת-היחידה של פנול הידרוקסילאז מורכבת משלושה דומיינים. שני הדומיינים הראשונים מהווים את האתר הפעיל וקושרים את הקו-פקטור ,FAD ואת הסובסטרט הפנולי, בעוד הדומיין הנוסף (השלישי) בעל תפקיד לא ידוע. &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> [[Image:Pic3.png|center]]<br /> : &lt;br&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;&lt;scene name='10/1026475/Fad/3'&gt;האתרים עם הקישור לקופקטור FAD&lt;/scene&gt;&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;&lt;scene name='10/1026475/Fnol/1'&gt;האתרים הפעילים עם הקישור לסובטרט- פנול&lt;/scene&gt;&lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מיקום אתרים פעילים לקישור פנול: ח.אמינו 55, 290<br /> אתרים פעילים קישור FAD: ח. אמינו 18-19, 43-45, 51-56, 118, 290,358, 368-376<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;&lt;scene name='10/1025417/Hydrophobic_and_hydrophilic/2'&gt; איזורים הידרופוביים באדום ובכחול הידרופיליים&lt;/scene&gt;&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מניתוח מבנה החלבון נמצא כי לאחר קישור הקו-פקטור FAD, חל שינוי משמעותי במבנה החלבון בלולאה הקרובה לאתר הפעיל , ממצב ״פתוח״ למצב ״סגור״. שינוי מבני זה גורם לחשיפת האתר הפעיל ומאפשר גישה לשלושת הסובסטרטים - פנול, NADPH וחמצן, ולחסימת האתר כלפי הממס ובכך מתאפשרת תגובת ההידרוקסילציה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מקורות מידע'''&lt;/p&gt;==<br /> Enroth, C., Neujahr, H., Schneider, G., &amp; Lindqvist, Y. (1998). The crystal structure of phenol hydroxylase in complex with FAD and phenol provides evidence for a concerted conformational change in the enzyme and its cofactor during catalysis. Structure, 6(5), 605-617.‏<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''שאלות'''&lt;/p&gt;==<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ===&lt;&gt;===<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;&lt;p== References ==<br /> &lt;references/&gt;</div>

Rivka Cohen https://proteopedia.org/index.php?title=Phenol_hydroxylase_(hebrew)&diff=4077907 2024-03-05T08:31:06Z

<p>Rivka Cohen: </p> <hr /> <div>=&lt;center&gt;פנול הידרוקסילאז&lt;/center&gt;=<br /> &lt;StructureSection load='1stp' size='340' side='left' caption='Caption for this structure' scene='10/1025413/Open_scene/1'&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מידע כללי'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מקור האנזים הינו מתאי שמר בשם cutaneotrichosporon cutaneum.&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;האנזים פנול הידרוקסילאז שייך למשפחת האנזימים פלווין (flavin enzymes), המכונים בדרך כלל הידרוקסילאזות ארומטיות. ידוע גם בשם, פנול 2-מונואוקסיגנאז.<br /> פעילותו של אנזים זה נחקרת, בין היתר, כיוון שנעשה בו שימוש נרחב בתעשיה בתהליכי טיהור סיבתיים ביולוגיים לפירוק וניטרול של פנולים. האנזים פועל על מגוון רחב של פנולים ותרכובות ארומטיות אחרות, ומופק בעיקר על ידי מיקרואורגניזמים, כולל חיידקים ופטריות. היכולת של מיקרואורגניזמים אלה לפרק פנולים הופכת אותם לכלים חשובים בתהליכי טיהור מים, כאשר מנסים להסיר מזהמים אורגניים מהסביבה. המקור הבלעדי של פנולים כמזהמים במים ובקרקע הוא זיהום תעשייתי או זיהום מדלקים. פנול הינו חומר שעלול לגרום לסרטן, בנוסף לכך גורם לבעיות אסתטיות, לטעם וריח חזקים.&lt;/p&gt; <br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''פעילות אנזימתית'''&lt;/p&gt;==<br /> <br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;האנזים מזרז תגובת אוקסידציה של פנולים, הוספת קבוצת הידרוקסיל ל (OH-) למולקולת הפנול, ובכך ממיר אותה לקטכול (cathecol), תהליך שמהווה צעד ראשון חשוב במסלול[https://www.youtube.com/watch?v=uAyVcR17COs הביודגרדציה] של פנולים. האנזים מבצע תגובת חימצון/חיזור עם חמצן ומולקולת NADPH. בעזרת שתי מולקולות אלה נוצרת קבוצת הידרוקסיל המתחברת לטבעת הפנול וכך הופכת אותו לקטקול.&lt;/p&gt;<br /> <br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;תרכובות הקטכול הנוצרות בעקבות האוקסידציה נוטות להיות פחות רעילות מהפנול המקורי ויותר מסיסות במים, דבר המקל על הסרתן מהסביבה. בפעילות האנזים מעורב הקו-פקטור FAD בתגובת החיזור (רדוקציה) של מולקולת חמצן. &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt;<br /> [[Image:Pic1.png|center]]&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;שמרים החיים בקרקע משתמשים באנזימים המכילים פלבין אדנין דינוקלאוטיד (FAD) להידרוקסילציה של פנולים. פנול הוא הסובסטרט הטוב ביותר, לפעילות הפנול הידרוקסילאז, אך האנזים מקבל גם פנולים פשוטים עם הידרוקסי-, אמינו-, הלוגן- או מתיל.<br /> תגובת ההידרוקסלציה מתחילה רצף מטבולי המאפשר את השימוש בתרכובת המתקבלות כמקור פחמן ואנרגיה. מולקולות הקטכול המתקבלות מומרות בתהליכים כימיים לתרכובות אורגניות שונות כגון אצטיל-CoA המשתלבות[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%9C_%D7%A7%D7%A8%D7%91%D7%A1 במעגל קרבס] &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מעגל קרבס מהווה ביצורים אווירניים את השלב השני מתוך שלושה בתהליך הנשימה התאית. לפני המעגל מתרחשת הגליקוליזה, התוצר שלה, פירובט, הופך לאצטיל קואנזים A, שמהווה את תחילתו של מעגל קרבס. התוצרים של המעגל הם שתי מולקולות ATP ושני נושאי אלקטרונים - NADH ו-FADH2 העוברים לשלב השלישי והאחרון של הנשימה התאית, בו הם תורמים את האלקטרונים שלהם לחמצן. &lt;/p&gt; <br /> : &lt;br&gt; <br /> <br /> <br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''גיבוש החלבון'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;האנזים פנול הידרוקסילאז גובש באופן מלא. בנוסף האנזים גובש יחד עם הקו-פקטור FAD ועם הסובסטרט פנול. מבנה הקריסטל שגובש מספק ראיות לשינוי מבני מתואם באנזים ובקואנזים שלו במהלך הפעילות האנזימתית. החלבון גובש כארבע יחידות. .&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מבנה החלבון'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;החלבון מורכב משני &lt;scene name='10/1025413/The_protein/1'&gt;הומודימרים&lt;/scene&gt; כל הומודימר מורכב משתי תתי יחידות זהות, כל תת יחידה מכילה 665 חומצות אמינו. המבנה [https://he.wikibooks.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94/%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9F השניוני] של החלבון מכיל מבני b sheet גדולים ומבני helix a. &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;&lt;scene name='10/1025413/The_protein/1'&gt;פנול הידרוקסילאז- מבנה החלבון השלם&lt;/scene&gt;&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> [[Image:pic2.png|center]]<br /> : &lt;br&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;&lt;scene name='10/1026475/Alphahelix/3'&gt;איזורי האלפא הליקס בחלבון&lt;/scene&gt;&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;&lt;scene name='10/1025413/Sheets/1'&gt;איזורי משטחי בטא בחלבון&lt;/scene&gt;&lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;תת-היחידה של פנול הידרוקסילאז מורכבת משלושה דומיינים. שני הדומיינים הראשונים מהווים את האתר הפעיל וקושרים את הקו-פקטור ,FAD ואת הסובסטרט הפנולי, בעוד הדומיין הנוסף (השלישי) בעל תפקיד לא ידוע. &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> [[Image:Pic3.png|center]]<br /> : &lt;br&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;&lt;scene name='10/1026475/Fad/3'&gt;האתרים עם הקישור לקופקטור FAD&lt;/scene&gt;&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;&lt;scene name='10/1026475/Fnol/1'&gt;האתרים הפעילים עם הקישור לסובטרט- פנול&lt;/scene&gt;&lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מיקום אתרים פעילים לקישור פנול: ח.אמינו 55, 290<br /> אתרים פעילים קישור FAD: ח. אמינו 18-19, 43-45, 51-56, 118, 290,358, 368-376<br /> &lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;&lt;scene name='10/1025417/Hydrophobic_and_hydrophilic/2'&gt; איזורים הידרופוביים באדום ובכחול הידרופיליים&lt;/scene&gt;&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מניתוח מבנה החלבון נמצא כי לאחר קישור הקו-פקטור FAD, חל שינוי משמעותי במבנה החלבון בלולאה הקרובה לאתר הפעיל , ממצב ״פתוח״ למצב ״סגור״. שינוי מבני זה גורם לחשיפת האתר הפעיל ומאפשר גישה לשלושת הסובסטרטים - פנול, NADPH וחמצן, ולחסימת האתר כלפי הממס ובכך מתאפשרת תגובת ההידרוקסילציה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מקורות מידע'''&lt;/p&gt;==<br /> Enroth, C., Neujahr, H., Schneider, G., &amp; Lindqvist, Y. (1998). The crystal structure of phenol hydroxylase in complex with FAD and phenol provides evidence for a concerted conformational change in the enzyme and its cofactor during catalysis. Structure, 6(5), 605-617.‏<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''שאלות'''&lt;/p&gt;==<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ===&lt;&gt;===<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;&lt;p== References ==<br /> &lt;references/&gt;</div>

Rivka Cohen https://proteopedia.org/index.php?title=Phenol_hydroxylase_(hebrew)&diff=4060342 2024-02-20T09:41:47Z

<p>Rivka Cohen: </p> <hr /> <div>=&lt;center&gt;פנול הידרוקסילאז&lt;/center&gt;=<br /> &lt;StructureSection load='1stp' size='340' side='left' caption='Caption for this structure' scene=''&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מידע כללי'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מקור האנזים הינו מתאי שמר בשם cutaneotrichosporon cutaneum.&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;האנזים פנול הידרוקסילאז שייך למשפחת האנזימים פלווין (flavin enzymes), המכונים בדרך כלל הידרוקסילאזות ארומטיות. ידוע גם בשם, פנול 2-מונואוקסיגנאז.<br /> פעילותו של אנזים זה נחקרת, בין היתר, כיוון שנעשה בו שימוש נרחב בתעשיה בתהליכי טיהור סיבתיים ביולוגיים לפירוק וניטרול של פנולים. האנזים פועל על מגוון רחב של פנולים ותרכובות ארומטיות אחרות, ומופק בעיקר על ידי מיקרואורגניזמים, כולל חיידקים ופטריות. היכולת של מיקרואורגניזמים אלה לפרק פנולים הופכת אותם לכלים חשובים בתהליכי טיהור מים, כאשר מנסים להסיר מזהמים אורגניים מהסביבה. המקור הבלעדי של פנולים כמזהמים במים ובקרקע הוא זיהום תעשייתי או זיהום מדלקים. פנול הינו חומר שעלול לגרום לסרטן, בנוסף לכך גורם לבעיות אסתטיות, לטעם וריח חזקים.&lt;/p&gt; <br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''פעילות אנזימתית'''&lt;/p&gt;==<br /> <br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;האנזים מזרז תגובת אוקסידציה של פנולים, הוספת קבוצת הידרוקסיל ל (OH-) למולקולת הפנול, ובכך ממיר אותה לקטכול (cathecol), תהליך שמהווה צעד ראשון חשוב במסלול[https://www.youtube.com/watch?v=uAyVcR17COs הביודגרדציה] של פנולים. האנזים מבצע תגובת חימצון/חיזור עם חמצן ומולקולת NADPH. בעזרת שתי מולקולות אלה נוצרת קבוצת הידרוקסיל המתחברת לטבעת הפנול וכך הופכת אותו לקטקול.&lt;/p&gt;<br /> <br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;תרכובות הקטכול הנוצרות בעקבות האוקסידציה נוטות להיות פחות רעילות מהפנול המקורי ויותר מסיסות במים, דבר המקל על הסרתן מהסביבה. בפעילות האנזים מעורב הקו-פקטור FAD בתגובת החיזור (רדוקציה) של מולקולת חמצן. &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;שמרים החיים בקרקע משתמשים באנזימים המכילים פלבין אדנין דינוקלאוטיד (FAD) להידרוקסילציה של פנולים. פנול הוא הסובסטרט הטוב ביותר, לפעילות הפנול הידרוקסילאז, אך האנזים מקבל גם פנולים פשוטים עם הידרוקסי-, אמינו-, הלוגן- או מתיל.<br /> תגובת ההידרוקסלציה מתחילה רצף מטבולי המאפשר את השימוש בתרכובת המתקבלות כמקור פחמן ואנרגיה. מולקולות הקטכול המתקבלות מומרות בתהליכים כימיים לתרכובות אורגניות שונות כגון אצטיל-CoA המשתלבות[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%9C_%D7%A7%D7%A8%D7%91%D7%A1 במעגל קרבס] &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מעגל קרבס מהווה ביצורים אווירניים את השלב השני מתוך שלושה בתהליך הנשימה התאית. לפני המעגל מתרחשת הגליקוליזה, התוצר שלה, פירובט, הופך לאצטיל קואנזים A, שמהווה את תחילתו של מעגל קרבס. התוצרים של המעגל הם שתי מולקולות ATP ושני נושאי אלקטרונים - NADH ו-FADH2 העוברים לשלב השלישי והאחרון של הנשימה התאית, בו הם תורמים את האלקטרונים שלהם לחמצן. &lt;/p&gt; <br /> : &lt;br&gt; <br /> [[Image:Pic1.png|center]]&lt;/p&gt;<br /> <br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''גיבוש החלבון'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;האנזים פנול הידרוקסילאז גובש באופן מלא. בנוסף האנזים גובש יחד עם הקו-פקטור FAD ועם הסובסטרט פנול. מבנה הקריסטל שגובש מספק ראיות לשינוי מבני מתואם באנזים ובקואנזים שלו במהלך הפעילות האנזימתית. החלבון גובש כארבע יחידות. .&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מבנה החלבון'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;החלבון הינו הומודימר, כלומר מורכב משתי תתי יחידות זהות, כל תת יחידה מכילה 665 חומצות אמינו. המבנה השניוני של החלבון מכיל מבני b sheet גדולים ומבני helix a. &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;&lt;scene name='10/1025413/The_protein/1'&gt;פנול הידרוקסילאז- מבנה החלבון השלם&lt;/scene&gt;&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> [[Image:pic2.png|center]]<br /> : &lt;br&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;&lt;scene name='10/1026475/Alphahelix/3'&gt;איזורי האלפא הליקס בחלבון&lt;/scene&gt;&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;&lt;scene name='10/1025413/Sheets/1'&gt;איזורי משטחי בטא בחלבון&lt;/scene&gt;&lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;תת-היחידה של פנול הידרוקסילאז מורכבת משלושה דומיינים. שני הדומיינים הראשונים מהווים את האתר הפעיל וקושרים את הקו-פקטור ,FAD ואת הסובסטרט הפנולי, בעוד הדומיין הנוסף (השלישי) בעל תפקיד לא ידוע. &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> [[Image:Pic3.png|center]]<br /> : &lt;br&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;&lt;scene name='10/1026475/Fad/3'&gt;האתרים עם הקישור לקופקטור FAD&lt;/scene&gt;&lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מיקום אתרים פעילים לקישור פנול: ח.אמינו 55, 290<br /> אתרים פעילים קישור FAD: ח. אמינו 18-19, 43-45, 51-56, 118, 290,358, 368-376<br /> &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מניתוח מבנה החלבון נמצא כי לאחר קישור הקו-פקטור FAD, חל שינוי משמעותי במבנה החלבון בלולאה הקרובה לאתר הפעיל , ממצב ״פתוח״ למצב ״סגור״. שינוי מבני זה גורם לחשיפת האתר הפעיל ומאפשר גישה לשלושת הסובסטרטים - פנול, NADPH וחמצן, ולחסימת האתר כלפי הממס ובכך מתאפשרת תגובת ההידרוקסילציה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מקורות מידע'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''שאלות'''&lt;/p&gt;==<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ===&lt;&gt;===<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;&lt;p== References ==<br /> &lt;references/&gt;</div>

Rivka Cohen https://proteopedia.org/index.php?title=Phenol_hydroxylase_(hebrew)&diff=4060338 2024-02-20T09:40:27Z

<p>Rivka Cohen: </p> <hr /> <div>=&lt;center&gt;פנול הידרוקסילאז&lt;/center&gt;=<br /> &lt;StructureSection load='1stp' size='340' side='left' caption='Caption for this structure' scene=''&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מידע כללי'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מקור האנזים הינו מתאי שמר בשם cutaneotrichosporon cutaneum.&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;האנזים פנול הידרוקסילאז שייך למשפחת האנזימים פלווין (flavin enzymes), המכונים בדרך כלל הידרוקסילאזות ארומטיות. ידוע גם בשם, פנול 2-מונואוקסיגנאז.<br /> פעילותו של אנזים זה נחקרת, בין היתר, כיוון שנעשה בו שימוש נרחב בתעשיה בתהליכי טיהור סיבתיים ביולוגיים לפירוק וניטרול של פנולים. האנזים פועל על מגוון רחב של פנולים ותרכובות ארומטיות אחרות, ומופק בעיקר על ידי מיקרואורגניזמים, כולל חיידקים ופטריות. היכולת של מיקרואורגניזמים אלה לפרק פנולים הופכת אותם לכלים חשובים בתהליכי טיהור מים, כאשר מנסים להסיר מזהמים אורגניים מהסביבה. המקור הבלעדי של פנולים כמזהמים במים ובקרקע הוא זיהום תעשייתי או זיהום מדלקים. פנול הינו חומר שעלול לגרום לסרטן, בנוסף לכך גורם לבעיות אסתטיות, לטעם וריח חזקים.&lt;/p&gt; <br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''פעילות אנזימתית'''&lt;/p&gt;==<br /> <br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;האנזים מזרז תגובת אוקסידציה של פנולים, הוספת קבוצת הידרוקסיל ל (OH-) למולקולת הפנול, ובכך ממיר אותה לקטכול (cathecol), תהליך שמהווה צעד ראשון חשוב במסלול[https://www.youtube.com/watch?v=uAyVcR17COs הביודגרדציה] של פנולים. האנזים מבצע תגובת חימצון/חיזור עם חמצן ומולקולת NADPH. בעזרת שתי מולקולות אלה נוצרת קבוצת הידרוקסיל המתחברת לטבעת הפנול וכך הופכת אותו לקטקול.&lt;/p&gt;<br /> <br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;תרכובות הקטכול הנוצרות בעקבות האוקסידציה נוטות להיות פחות רעילות מהפנול המקורי ויותר מסיסות במים, דבר המקל על הסרתן מהסביבה. בפעילות האנזים מעורב הקו-פקטור FAD בתגובת החיזור (רדוקציה) של מולקולת חמצן. &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;שמרים החיים בקרקע משתמשים באנזימים המכילים פלבין אדנין דינוקלאוטיד (FAD) להידרוקסילציה של פנולים. פנול הוא הסובסטרט הטוב ביותר, לפעילות הפנול הידרוקסילאז, אך האנזים מקבל גם פנולים פשוטים עם הידרוקסי-, אמינו-, הלוגן- או מתיל.<br /> תגובת ההידרוקסלציה מתחילה רצף מטבולי המאפשר את השימוש בתרכובת המתקבלות כמקור פחמן ואנרגיה. מולקולות הקטכול המתקבלות מומרות בתהליכים כימיים לתרכובות אורגניות שונות כגון אצטיל-CoA המשתלבות[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%9C_%D7%A7%D7%A8%D7%91%D7%A1 במעגל קרבס] &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מעגל קרבס מהווה ביצורים אווירניים את השלב השני מתוך שלושה בתהליך הנשימה התאית. לפני המעגל מתרחשת הגליקוליזה, התוצר שלה, פירובט, הופך לאצטיל קואנזים A, שמהווה את תחילתו של מעגל קרבס. התוצרים של המעגל הם שתי מולקולות ATP ושני נושאי אלקטרונים - NADH ו-FADH2 העוברים לשלב השלישי והאחרון של הנשימה התאית, בו הם תורמים את האלקטרונים שלהם לחמצן. &lt;/p&gt; <br /> : &lt;br&gt; <br /> [[Image:Pic1.png|center]]&lt;/p&gt;<br /> <br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''גיבוש החלבון'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;האנזים פנול הידרוקסילאז גובש באופן מלא. בנוסף האנזים גובש יחד עם הקו-פקטור FAD ועם הסובסטרט פנול. מבנה הקריסטל שגובש מספק ראיות לשינוי מבני מתואם באנזים ובקואנזים שלו במהלך הפעילות האנזימתית. החלבון גובש כארבע יחידות. .&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מבנה החלבון'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;החלבון הינו הומודימר, כלומר מורכב משתי תתי יחידות זהות, כל תת יחידה מכילה 665 חומצות אמינו. המבנה השניוני של החלבון מכיל מבני b sheet גדולים ומבני helix a. &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;&lt;scene name='10/1025413/The_protein/1'&gt;פנול הידרוקסילאז- מבנה החלבון השלם&lt;/scene&gt;&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> [[Image:pic2.png|center]]<br /> : &lt;br&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;&lt;scene name='10/1026475/Alphahelix/3'&gt;איזורי האלפא הליקס בחלבון&lt;/scene&gt;&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;&lt;scene name='10/1025413/Sheets/1'&gt;איזורי משטחי בטא בחלבון&lt;/scene&gt;&lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;תת-היחידה של פנול הידרוקסילאז מורכבת משלושה דומיינים. שני הדומיינים הראשונים מהווים את האתר הפעיל וקושרים את הקו-פקטור ,FAD ואת הסובסטרט הפנולי, בעוד הדומיין הנוסף (השלישי) בעל תפקיד לא ידוע. &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> [[Image:Pic3.png|center]]<br /> : &lt;br&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;&lt;scene name='10/1026475/Fad/3'&gt;FADהאתרים עם הקישור ל&lt;/scene&gt;&lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מיקום אתרים פעילים לקישור פנול: ח.אמינו 55, 290<br /> אתרים פעילים קישור FAD: ח. אמינו 18-19, 43-45, 51-56, 118, 290,358, 368-376<br /> &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מניתוח מבנה החלבון נמצא כי לאחר קישור הקו-פקטור FAD, חל שינוי משמעותי במבנה החלבון בלולאה הקרובה לאתר הפעיל , ממצב ״פתוח״ למצב ״סגור״. שינוי מבני זה גורם לחשיפת האתר הפעיל ומאפשר גישה לשלושת הסובסטרטים - פנול, NADPH וחמצן, ולחסימת האתר כלפי הממס ובכך מתאפשרת תגובת ההידרוקסילציה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מקורות מידע'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''שאלות'''&lt;/p&gt;==<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ===&lt;&gt;===<br /> <br /> <br /> This is a sample scene created with SAT to &lt;scene name=&quot;/12/3456/Sample/1&quot;&gt;color&lt;/scene&gt; by Group, and another to make &lt;scene name=&quot;/12/3456/Sample/2&quot;&gt;a transparent representation&lt;/scene&gt; of the protein. You can make your own scenes on SAT starting from scratch or loading and editing one of these sample scenes.<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;&lt;p== References ==<br /> &lt;references/&gt;</div>

Rivka Cohen https://proteopedia.org/index.php?title=Phenol_hydroxylase_(hebrew)&diff=4060335 2024-02-20T09:39:29Z

<p>Rivka Cohen: </p> <hr /> <div>=&lt;center&gt;פנול הידרוקסילאז&lt;/center&gt;=<br /> &lt;StructureSection load='1stp' size='340' side='left' caption='Caption for this structure' scene=''&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מידע כללי'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מקור האנזים הינו מתאי שמר בשם cutaneotrichosporon cutaneum.&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;האנזים פנול הידרוקסילאז שייך למשפחת האנזימים פלווין (flavin enzymes), המכונים בדרך כלל הידרוקסילאזות ארומטיות. ידוע גם בשם, פנול 2-מונואוקסיגנאז.<br /> פעילותו של אנזים זה נחקרת, בין היתר, כיוון שנעשה בו שימוש נרחב בתעשיה בתהליכי טיהור סיבתיים ביולוגיים לפירוק וניטרול של פנולים. האנזים פועל על מגוון רחב של פנולים ותרכובות ארומטיות אחרות, ומופק בעיקר על ידי מיקרואורגניזמים, כולל חיידקים ופטריות. היכולת של מיקרואורגניזמים אלה לפרק פנולים הופכת אותם לכלים חשובים בתהליכי טיהור מים, כאשר מנסים להסיר מזהמים אורגניים מהסביבה. המקור הבלעדי של פנולים כמזהמים במים ובקרקע הוא זיהום תעשייתי או זיהום מדלקים. פנול הינו חומר שעלול לגרום לסרטן, בנוסף לכך גורם לבעיות אסתטיות, לטעם וריח חזקים.&lt;/p&gt; <br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''פעילות אנזימתית'''&lt;/p&gt;==<br /> <br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;האנזים מזרז תגובת אוקסידציה של פנולים, הוספת קבוצת הידרוקסיל ל (OH-) למולקולת הפנול, ובכך ממיר אותה לקטכול (cathecol), תהליך שמהווה צעד ראשון חשוב במסלול[https://www.youtube.com/watch?v=uAyVcR17COs הביודגרדציה] של פנולים. האנזים מבצע תגובת חימצון/חיזור עם חמצן ומולקולת NADPH. בעזרת שתי מולקולות אלה נוצרת קבוצת הידרוקסיל המתחברת לטבעת הפנול וכך הופכת אותו לקטקול.&lt;/p&gt;<br /> <br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;תרכובות הקטכול הנוצרות בעקבות האוקסידציה נוטות להיות פחות רעילות מהפנול המקורי ויותר מסיסות במים, דבר המקל על הסרתן מהסביבה. בפעילות האנזים מעורב הקו-פקטור FAD בתגובת החיזור (רדוקציה) של מולקולת חמצן. &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;שמרים החיים בקרקע משתמשים באנזימים המכילים פלבין אדנין דינוקלאוטיד (FAD) להידרוקסילציה של פנולים. פנול הוא הסובסטרט הטוב ביותר, לפעילות הפנול הידרוקסילאז, אך האנזים מקבל גם פנולים פשוטים עם הידרוקסי-, אמינו-, הלוגן- או מתיל.<br /> תגובת ההידרוקסלציה מתחילה רצף מטבולי המאפשר את השימוש בתרכובת המתקבלות כמקור פחמן ואנרגיה. מולקולות הקטכול המתקבלות מומרות בתהליכים כימיים לתרכובות אורגניות שונות כגון אצטיל-CoA המשתלבות[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%9C_%D7%A7%D7%A8%D7%91%D7%A1 במעגל קרבס] &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מעגל קרבס מהווה ביצורים אווירניים את השלב השני מתוך שלושה בתהליך הנשימה התאית. לפני המעגל מתרחשת הגליקוליזה, התוצר שלה, פירובט, הופך לאצטיל קואנזים A, שמהווה את תחילתו של מעגל קרבס. התוצרים של המעגל הם שתי מולקולות ATP ושני נושאי אלקטרונים - NADH ו-FADH2 העוברים לשלב השלישי והאחרון של הנשימה התאית, בו הם תורמים את האלקטרונים שלהם לחמצן. &lt;/p&gt; <br /> : &lt;br&gt; <br /> [[Image:Pic1.png|center]]&lt;/p&gt;<br /> <br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''גיבוש החלבון'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;האנזים פנול הידרוקסילאז גובש באופן מלא. בנוסף האנזים גובש יחד עם הקו-פקטור FAD ועם הסובסטרט פנול. מבנה הקריסטל שגובש מספק ראיות לשינוי מבני מתואם באנזים ובקואנזים שלו במהלך הפעילות האנזימתית. החלבון גובש כארבע יחידות. .&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מבנה החלבון'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;החלבון הינו הומודימר, כלומר מורכב משתי תתי יחידות זהות, כל תת יחידה מכילה 665 חומצות אמינו. המבנה השניוני של החלבון מכיל מבני b sheet גדולים ומבני helix a. &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;&lt;scene name='10/1025413/The_protein/1'&gt;פנול הידרוקסילאז- מבנה החלבון השלם&lt;/scene&gt;&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> [[Image:pic2.png|center]]<br /> : &lt;br&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;&lt;scene name='10/1026475/Alphahelix/3'&gt;איזורי האלפא הליקס בחלבון&lt;/scene&gt;&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;&lt;scene name='10/1025413/Sheets/1'&gt;איזורי משטחי בטא בחלבון&lt;/scene&gt;&lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;תת-היחידה של פנול הידרוקסילאז מורכבת משלושה דומיינים. שני הדומיינים הראשונים מהווים את האתר הפעיל וקושרים את הקו-פקטור ,FAD ואת הסובסטרט הפנולי, בעוד הדומיין הנוסף (השלישי) בעל תפקיד לא ידוע. &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> [[Image:Pic3.png|center]]<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מיקום אתרים פעילים לקישור פנול: ח.אמינו 55, 290<br /> אתרים פעילים קישור FAD: ח. אמינו 18-19, 43-45, 51-56, 118, 290,358, 368-376<br /> &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מניתוח מבנה החלבון נמצא כי לאחר קישור הקו-פקטור FAD, חל שינוי משמעותי במבנה החלבון בלולאה הקרובה לאתר הפעיל , ממצב ״פתוח״ למצב ״סגור״. שינוי מבני זה גורם לחשיפת האתר הפעיל ומאפשר גישה לשלושת הסובסטרטים - פנול, NADPH וחמצן, ולחסימת האתר כלפי הממס ובכך מתאפשרת תגובת ההידרוקסילציה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מקורות מידע'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''שאלות'''&lt;/p&gt;==<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ===&lt;&gt;===<br /> This is a default text for your page '''Phenol hydroxylase (hebrew)'''. Click above on '''edit this page''' to modify. Be careful with the &amp;lt; and &amp;gt; signs.<br /> You may include any references to papers as in: the use of JSmol in Proteopedia &lt;ref&gt;DOI 10.1002/ijch.201300024&lt;/ref&gt; or to the article describing Jmol &lt;ref&gt;PMID:21638687&lt;/ref&gt; to the rescue.<br /> <br /> == מבנה החלבון ==<br /> &lt;scene name='10/1026475/Alphahelix/3'&gt;אלפא הליקס&lt;/scene&gt;== Disease ==<br /> &lt;scene name='10/1025417/Beta_sheets/1'&gt;בטא שיט&lt;/scene&gt;== Relevance ==<br /> &lt;scene name='10/1025417/Active_domain/2'&gt; צבע כחול כהה: אתר פעיל&lt;/scene&gt;== Structural highlights ==<br /> [[Image:Aerobicpathway.png|thumb|&lt;p dir='rtl'&gt; סכמה של מסלול ארובי של פירוק הפנול]]<br /> This is a sample scene created with SAT to &lt;scene name=&quot;/12/3456/Sample/1&quot;&gt;color&lt;/scene&gt; by Group, and another to make &lt;scene name=&quot;/12/3456/Sample/2&quot;&gt;a transparent representation&lt;/scene&gt; of the protein. You can make your own scenes on SAT starting from scratch or loading and editing one of these sample scenes.<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;&lt;p== References ==<br /> &lt;references/&gt;</div>

Rivka Cohen https://proteopedia.org/index.php?title=Phenol_hydroxylase_(hebrew)&diff=4060333 2024-02-20T09:37:29Z

<p>Rivka Cohen: </p> <hr /> <div>=&lt;center&gt;פנול הידרוקסילאז&lt;/center&gt;=<br /> &lt;StructureSection load='1stp' size='340' side='left' caption='Caption for this structure' scene=''&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מידע כללי'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מקור האנזים הינו מתאי שמר בשם cutaneotrichosporon cutaneum.&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;האנזים פנול הידרוקסילאז שייך למשפחת האנזימים פלווין (flavin enzymes), המכונים בדרך כלל הידרוקסילאזות ארומטיות. ידוע גם בשם, פנול 2-מונואוקסיגנאז.<br /> פעילותו של אנזים זה נחקרת, בין היתר, כיוון שנעשה בו שימוש נרחב בתעשיה בתהליכי טיהור סיבתיים ביולוגיים לפירוק וניטרול של פנולים. האנזים פועל על מגוון רחב של פנולים ותרכובות ארומטיות אחרות, ומופק בעיקר על ידי מיקרואורגניזמים, כולל חיידקים ופטריות. היכולת של מיקרואורגניזמים אלה לפרק פנולים הופכת אותם לכלים חשובים בתהליכי טיהור מים, כאשר מנסים להסיר מזהמים אורגניים מהסביבה. המקור הבלעדי של פנולים כמזהמים במים ובקרקע הוא זיהום תעשייתי או זיהום מדלקים. פנול הינו חומר שעלול לגרום לסרטן, בנוסף לכך גורם לבעיות אסתטיות, לטעם וריח חזקים.&lt;/p&gt; <br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''פעילות אנזימתית'''&lt;/p&gt;==<br /> <br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;האנזים מזרז תגובת אוקסידציה של פנולים, הוספת קבוצת הידרוקסיל ל (OH-) למולקולת הפנול, ובכך ממיר אותה לקטכול (cathecol), תהליך שמהווה צעד ראשון חשוב במסלול[https://www.youtube.com/watch?v=uAyVcR17COs הביודגרדציה] של פנולים. האנזים מבצע תגובת חימצון/חיזור עם חמצן ומולקולת NADPH. בעזרת שתי מולקולות אלה נוצרת קבוצת הידרוקסיל המתחברת לטבעת הפנול וכך הופכת אותו לקטקול.&lt;/p&gt;<br /> <br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;תרכובות הקטכול הנוצרות בעקבות האוקסידציה נוטות להיות פחות רעילות מהפנול המקורי ויותר מסיסות במים, דבר המקל על הסרתן מהסביבה. בפעילות האנזים מעורב הקו-פקטור FAD בתגובת החיזור (רדוקציה) של מולקולת חמצן. &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;שמרים החיים בקרקע משתמשים באנזימים המכילים פלבין אדנין דינוקלאוטיד (FAD) להידרוקסילציה של פנולים. פנול הוא הסובסטרט הטוב ביותר, לפעילות הפנול הידרוקסילאז, אך האנזים מקבל גם פנולים פשוטים עם הידרוקסי-, אמינו-, הלוגן- או מתיל.<br /> תגובת ההידרוקסלציה מתחילה רצף מטבולי המאפשר את השימוש בתרכובת המתקבלות כמקור פחמן ואנרגיה. מולקולות הקטכול המתקבלות מומרות בתהליכים כימיים לתרכובות אורגניות שונות כגון אצטיל-CoA המשתלבות[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%9C_%D7%A7%D7%A8%D7%91%D7%A1 במעגל קרבס] &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מעגל קרבס מהווה ביצורים אווירניים את השלב השני מתוך שלושה בתהליך הנשימה התאית. לפני המעגל מתרחשת הגליקוליזה, התוצר שלה, פירובט, הופך לאצטיל קואנזים A, שמהווה את תחילתו של מעגל קרבס. התוצרים של המעגל הם שתי מולקולות ATP ושני נושאי אלקטרונים - NADH ו-FADH2 העוברים לשלב השלישי והאחרון של הנשימה התאית, בו הם תורמים את האלקטרונים שלהם לחמצן. &lt;/p&gt; <br /> : &lt;br&gt; <br /> [[Image:Pic1.png|center]]&lt;/p&gt;<br /> <br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''גיבוש החלבון'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;האנזים פנול הידרוקסילאז גובש באופן מלא. בנוסף האנזים גובש יחד עם הקו-פקטור FAD ועם הסובסטרט פנול. מבנה הקריסטל שגובש מספק ראיות לשינוי מבני מתואם באנזים ובקואנזים שלו במהלך הפעילות האנזימתית. החלבון גובש כארבע יחידות. .&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מבנה החלבון'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;החלבון הינו הומודימר, כלומר מורכב משתי תתי יחידות זהות, כל תת יחידה מכילה 665 חומצות אמינו. המבנה השניוני של החלבון מכיל מבני b sheet גדולים ומבני helix a. &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;&lt;scene name='10/1025413/The_protein/1'&gt;פנול הידרוקסילאז- מבנה החלבון השלם&lt;/scene&gt;&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> [[Image:pic2.png|center]]<br /> : &lt;br&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;&lt;scene name='10/1026475/Alphahelix/3'&gt;איזורי האלפא הליקס בחלבון&lt;/scene&gt;&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;&lt;scene name='10/1025413/Sheets/1'&gt;איזורי משטחי בטא בחלבון&lt;/scene&gt;&lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;תת-היחידה של פנול הידרוקסילאז מורכבת משלושה דומיינים. שני הדומיינים הראשונים מהווים את האתר הפעיל וקושרים את הקו-פקטור ,FAD ואת הסובסטרט הפנולי, בעוד הדומיין הנוסף (השלישי) בעל תפקיד לא ידוע. &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> [[Image:Pic3.png|center]]<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מיקום אתרים פעילים לקישור פנול: ח.אמינו 55, 290<br /> אתרים פעילים קישור FAD: ח. אמינו 18-19, 43-45, 51-56, 118, 290,358, 368-376<br /> &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מניתוח מבנה החלבון נמצא כי לאחר קישור הקו-פקטור FAD, חל שינוי משמעותי במבנה החלבון בלולאה הקרובה לאתר הפעיל , ממצב ״פתוח״ למצב ״סגור״. שינוי מבני זה גורם לחשיפת האתר הפעיל ומאפשר גישה לשלושת הסובסטרטים - פנול, NADPH וחמצן, ולחסימת האתר כלפי הממס ובכך מתאפשרת תגובת ההידרוקסילציה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מקורות מידע'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''שאלות'''&lt;/p&gt;==<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ===&lt;&gt;===<br /> &lt;StructureSection load='1stp' size='340' side='left' caption='Caption for this structure' scene=''&gt;<br /> This is a default text for your page '''Phenol hydroxylase (hebrew)'''. Click above on '''edit this page''' to modify. Be careful with the &amp;lt; and &amp;gt; signs.<br /> You may include any references to papers as in: the use of JSmol in Proteopedia &lt;ref&gt;DOI 10.1002/ijch.201300024&lt;/ref&gt; or to the article describing Jmol &lt;ref&gt;PMID:21638687&lt;/ref&gt; to the rescue.<br /> <br /> == מבנה החלבון ==<br /> &lt;scene name='10/1026475/Alphahelix/3'&gt;אלפא הליקס&lt;/scene&gt;== Disease ==<br /> &lt;scene name='10/1025417/Beta_sheets/1'&gt;בטא שיט&lt;/scene&gt;== Relevance ==<br /> &lt;scene name='10/1025417/Active_domain/2'&gt; צבע כחול כהה: אתר פעיל&lt;/scene&gt;== Structural highlights ==<br /> [[Image:Aerobicpathway.png|thumb|&lt;p dir='rtl'&gt; סכמה של מסלול ארובי של פירוק הפנול]]<br /> This is a sample scene created with SAT to &lt;scene name=&quot;/12/3456/Sample/1&quot;&gt;color&lt;/scene&gt; by Group, and another to make &lt;scene name=&quot;/12/3456/Sample/2&quot;&gt;a transparent representation&lt;/scene&gt; of the protein. You can make your own scenes on SAT starting from scratch or loading and editing one of these sample scenes.<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;&lt;p== References ==<br /> &lt;references/&gt;</div>

Rivka Cohen https://proteopedia.org/index.php?title=Phenol_hydroxylase_(hebrew)&diff=4060325 2024-02-20T09:34:01Z

<p>Rivka Cohen: </p> <hr /> <div>=&lt;center&gt;פנול הידרוקסילאז&lt;/center&gt;=<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מידע כללי'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מקור האנזים הינו מתאי שמר בשם cutaneotrichosporon cutaneum.&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;האנזים פנול הידרוקסילאז שייך למשפחת האנזימים פלווין (flavin enzymes), המכונים בדרך כלל הידרוקסילאזות ארומטיות. ידוע גם בשם, פנול 2-מונואוקסיגנאז.<br /> פעילותו של אנזים זה נחקרת, בין היתר, כיוון שנעשה בו שימוש נרחב בתעשיה בתהליכי טיהור סיבתיים ביולוגיים לפירוק וניטרול של פנולים. האנזים פועל על מגוון רחב של פנולים ותרכובות ארומטיות אחרות, ומופק בעיקר על ידי מיקרואורגניזמים, כולל חיידקים ופטריות. היכולת של מיקרואורגניזמים אלה לפרק פנולים הופכת אותם לכלים חשובים בתהליכי טיהור מים, כאשר מנסים להסיר מזהמים אורגניים מהסביבה. המקור הבלעדי של פנולים כמזהמים במים ובקרקע הוא זיהום תעשייתי או זיהום מדלקים. פנול הינו חומר שעלול לגרום לסרטן, בנוסף לכך גורם לבעיות אסתטיות, לטעם וריח חזקים.&lt;/p&gt; <br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''פעילות אנזימתית'''&lt;/p&gt;==<br /> <br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;האנזים מזרז תגובת אוקסידציה של פנולים, הוספת קבוצת הידרוקסיל ל (OH-) למולקולת הפנול, ובכך ממיר אותה לקטכול (cathecol), תהליך שמהווה צעד ראשון חשוב במסלול[https://www.youtube.com/watch?v=uAyVcR17COs הביודגרדציה]של פנולים. האנזים מבצע תגובת חימצון/חיזור עם חמצן ומולקולת NADPH. בעזרת שתי מולקולות אלה נוצרת קבוצת הידרוקסיל המתחברת לטבעת הפנול וכך הופכת אותו לקטקול.&lt;/p&gt;<br /> <br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;תרכובות הקטכול הנוצרות בעקבות האוקסידציה נוטות להיות פחות רעילות מהפנול המקורי ויותר מסיסות במים, דבר המקל על הסרתן מהסביבה. בפעילות האנזים מעורב הקו-פקטור FAD בתגובת החיזור (רדוקציה) של מולקולת חמצן. &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;שמרים החיים בקרקע משתמשים באנזימים המכילים פלבין אדנין דינוקלאוטיד (FAD) להידרוקסילציה של פנולים. פנול הוא הסובסטרט הטוב ביותר, לפעילות הפנול הידרוקסילאז, אך האנזים מקבל גם פנולים פשוטים עם הידרוקסי-, אמינו-, הלוגן- או מתיל.<br /> תגובת ההידרוקסלציה מתחילה רצף מטבולי המאפשר את השימוש בתרכובת המתקבלות כמקור פחמן ואנרגיה. מולקולות הקטכול המתקבלות מומרות בתהליכים כימיים לתרכובות אורגניות שונות כגון אצטיל-CoA המשתלבות[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%9C_%D7%A7%D7%A8%D7%91%D7%A1 במעגל קרבס] &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מעגל קרבס מהווה ביצורים אווירניים את השלב השני מתוך שלושה בתהליך הנשימה התאית. לפני המעגל מתרחשת הגליקוליזה, התוצר שלה, פירובט, הופך לאצטיל קואנזים A, שמהווה את תחילתו של מעגל קרבס. התוצרים של המעגל הם שתי מולקולות ATP ושני נושאי אלקטרונים - NADH ו-FADH2 העוברים לשלב השלישי והאחרון של הנשימה התאית, בו הם תורמים את האלקטרונים שלהם לחמצן. &lt;/p&gt; <br /> : &lt;br&gt; <br /> [[Image:Pic1.png|center]]&lt;/p&gt;<br /> <br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''גיבוש החלבון'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;האנזים פנול הידרוקסילאז גובש באופן מלא. בנוסף האנזים גובש יחד עם הקו-פקטור FAD ועם הסובסטרט פנול. מבנה הקריסטל שגובש מספק ראיות לשינוי מבני מתואם באנזים ובקואנזים שלו במהלך הפעילות האנזימתית. החלבון גובש כארבע יחידות. .&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מבנה החלבון'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;החלבון הינו הומודימר, כלומר מורכב משתי תתי יחידות זהות, כל תת יחידה מכילה 665 חומצות אמינו. המבנה השניוני של החלבון מכיל מבני b sheet גדולים ומבני helix a. &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;&lt;scene name='10/1025413/The_protein/1'&gt;פנול הידרוקסילאז- מבנה החלבון השלם&lt;/scene&gt;&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> [[Image:pic2.png|center]]<br /> : &lt;br&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;&lt;scene name='10/1026475/Alphahelix/3'&gt;איזורי האלפא הליקס בחלבון&lt;/scene&gt;&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;&lt;scene name='10/1025413/Sheets/1'&gt;איזורי משטחי בטא בחלבון&lt;/scene&gt;&lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;תת-היחידה של פנול הידרוקסילאז מורכבת משלושה דומיינים. שני הדומיינים הראשונים מהווים את האתר הפעיל וקושרים את הקו-פקטור ,FAD ואת הסובסטרט הפנולי, בעוד הדומיין הנוסף (השלישי) בעל תפקיד לא ידוע. &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מיקום אתרים פעילים לקישור פנול: ח.אמינו 55, 290<br /> אתרים פעילים קישור FAD: ח. אמינו 18-19, 43-45, 51-56, 118, 290,358, 368-376<br /> &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מניתוח מבנה החלבון נמצא כי לאחר קישור הקו-פקטור FAD, חל שינוי משמעותי במבנה החלבון בלולאה הקרובה לאתר הפעיל , ממצב ״פתוח״ למצב ״סגור״. שינוי מבני זה גורם לחשיפת האתר הפעיל ומאפשר גישה לשלושת הסובסטרטים - פנול, NADPH וחמצן, ולחסימת האתר כלפי הממס ובכך מתאפשרת תגובת ההידרוקסילציה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מקורות מידע'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''שאלות'''&lt;/p&gt;==<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ===&lt;&gt;===<br /> &lt;StructureSection load='1stp' size='340' side='left' caption='Caption for this structure' scene=''&gt;<br /> This is a default text for your page '''Phenol hydroxylase (hebrew)'''. Click above on '''edit this page''' to modify. Be careful with the &amp;lt; and &amp;gt; signs.<br /> You may include any references to papers as in: the use of JSmol in Proteopedia &lt;ref&gt;DOI 10.1002/ijch.201300024&lt;/ref&gt; or to the article describing Jmol &lt;ref&gt;PMID:21638687&lt;/ref&gt; to the rescue.<br /> <br /> == מבנה החלבון ==<br /> &lt;scene name='10/1026475/Alphahelix/3'&gt;אלפא הליקס&lt;/scene&gt;== Disease ==<br /> &lt;scene name='10/1025417/Beta_sheets/1'&gt;בטא שיט&lt;/scene&gt;== Relevance ==<br /> &lt;scene name='10/1025417/Active_domain/2'&gt; צבע כחול כהה: אתר פעיל&lt;/scene&gt;== Structural highlights ==<br /> [[Image:Aerobicpathway.png|thumb|&lt;p dir='rtl'&gt; סכמה של מסלול ארובי של פירוק הפנול]]<br /> This is a sample scene created with SAT to &lt;scene name=&quot;/12/3456/Sample/1&quot;&gt;color&lt;/scene&gt; by Group, and another to make &lt;scene name=&quot;/12/3456/Sample/2&quot;&gt;a transparent representation&lt;/scene&gt; of the protein. You can make your own scenes on SAT starting from scratch or loading and editing one of these sample scenes.<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;&lt;p== References ==<br /> &lt;references/&gt;</div>

Rivka Cohen https://proteopedia.org/index.php?title=Phenol_hydroxylase_(hebrew)&diff=4060317 2024-02-20T09:27:16Z

<p>Rivka Cohen: </p> <hr /> <div>=&lt;center&gt;פנול הידרוקסילאז&lt;/center&gt;=<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מידע כללי'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מקור האנזים הינו מתאי שמר בשם cutaneotrichosporon cutaneum.&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;האנזים פנול הידרוקסילאז שייך למשפחת האנזימים פלווין (flavin enzymes), המכונים בדרך כלל הידרוקסילאזות ארומטיות. ידוע גם בשם, פנול 2-מונואוקסיגנאז.<br /> פעילותו של אנזים זה נחקרת, בין היתר, כיוון שנעשה בו שימוש נרחב בתעשיה בתהליכי טיהור סיבתיים ביולוגיים לפירוק וניטרול של פנולים. האנזים פועל על מגוון רחב של פנולים ותרכובות ארומטיות אחרות, ומופק בעיקר על ידי מיקרואורגניזמים, כולל חיידקים ופטריות. היכולת של מיקרואורגניזמים אלה לפרק פנולים הופכת אותם לכלים חשובים בתהליכי טיהור מים, כאשר מנסים להסיר מזהמים אורגניים מהסביבה. המקור הבלעדי של פנולים כמזהמים במים ובקרקע הוא זיהום תעשייתי או זיהום מדלקים. פנול הינו חומר שעלול לגרום לסרטן, בנוסף לכך גורם לבעיות אסתטיות, לטעם וריח חזקים.&lt;/p&gt; <br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''פעילות אנזימתית'''&lt;/p&gt;==<br /> <br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;האנזים מזרז תגובת אוקסידציה של פנולים, הוספת קבוצת הידרוקסיל ל (OH-) למולקולת הפנול, ובכך ממיר אותה לקטכול (cathecol), תהליך שמהווה צעד ראשון חשוב במסלול הביודגרדציה של פנולים. האנזים מבצע תגובת חימצון/חיזור עם חמצן ומולקולת NADPH. בעזרת שתי מולקולות אלה נוצרת קבוצת הידרוקסיל המתחברת לטבעת הפנול וכך הופכת אותו לקטקול.&lt;/p&gt;<br /> <br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;תרכובות הקטכול הנוצרות בעקבות האוקסידציה נוטות להיות פחות רעילות מהפנול המקורי ויותר מסיסות במים, דבר המקל על הסרתן מהסביבה. בפעילות האנזים מעורב הקו-פקטור FAD בתגובת החיזור (רדוקציה) של מולקולת חמצן. &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;שמרים החיים בקרקע משתמשים באנזימים המכילים פלבין אדנין דינוקלאוטיד (FAD) להידרוקסילציה של פנולים. פנול הוא הסובסטרט הטוב ביותר, לפעילות הפנול הידרוקסילאז, אך האנזים מקבל גם פנולים פשוטים עם הידרוקסי-, אמינו-, הלוגן- או מתיל.<br /> תגובת ההידרוקסלציה מתחילה רצף מטבולי המאפשר את השימוש בתרכובת המתקבלות כמקור פחמן ואנרגיה. מולקולות הקטכול המתקבלות מומרות בתהליכים כימיים לתרכובות אורגניות שונות כגון אצטיל-CoA המשתלבות[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%9C_%D7%A7%D7%A8%D7%91%D7%A1 במעגל קרבס] &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מעגל קרבס מהווה ביצורים אווירניים את השלב השני מתוך שלושה בתהליך הנשימה התאית. לפני המעגל מתרחשת הגליקוליזה, התוצר שלה, פירובט, הופך לאצטיל קואנזים A, שמהווה את תחילתו של מעגל קרבס. התוצרים של המעגל הם שתי מולקולות ATP ושני נושאי אלקטרונים - NADH ו-FADH2 העוברים לשלב השלישי והאחרון של הנשימה התאית, בו הם תורמים את האלקטרונים שלהם לחמצן. &lt;/p&gt; <br /> : &lt;br&gt; <br /> [[Image:Pic1.png|center]]&lt;/p&gt;<br /> <br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''גיבוש החלבון'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;האנזים פנול הידרוקסילאז גובש באופן מלא. בנוסף האנזים גובש יחד עם הקו-פקטור FAD ועם הסובסטרט פנול. מבנה הקריסטל שגובש מספק ראיות לשינוי מבני מתואם באנזים ובקואנזים שלו במהלך הקטליזה. החלבון גובש כארבע יחידות. .&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מבנה החלבון'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;החלבון הינו הומודימר, כלומר מורכב משתי תתי יחידות זהות, כל תת יחידה מכילה 665 חומצות אמינו. המבנה השניוני של החלבון מכיל מבני b sheet גדולים ומבני helix a. &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;&lt;scene name='10/1025413/The_protein/1'&gt;פנול הידרוקסילאז- מבנה החלבון השלם&lt;/scene&gt;&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> [[Image:pic2.png|center]]<br /> : &lt;br&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;&lt;scene name='10/1026475/Alphahelix/3'&gt;איזורי האלפא הליקס בחלבון&lt;/scene&gt;&lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;תת-היחידה של פנול הידרוקסילאז מורכבת משלושה דומיינים. שני הדומיינים הראשונים מהווים את האתר הפעיל וקושרים את הקו-פקטור ,FAD ואת הסובסטרט הפנולי, בעוד הדומיין הנוסף (השלישי) בעל תפקיד לא ידוע. &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מיקום אתרים פעילים לקישור פנול: ח.אמינו 55, 290<br /> אתרים פעילים קישור FAD: ח. אמינו 18-19, 43-45, 51-56, 118, 290,358, 368-376<br /> &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מניתוח מבנה החלבון נמצא כי לאחר קישור הקו-פקטור FAD, חל שינוי משמעותי במבנה החלבון בלולאה הקרובה לאתר הפעיל , ממצב ״פתוח״ למצב ״סגור״. שינוי מבני זה גורם לחשיפת האתר הפעיל ומאפשר גישה לשלושת הסובסטרטים - פנול, NADPH וחמצן, ולחסימת האתר כלפי הממס ובכך מתאפשרת תגובת ההידרוקסילציה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מקורות מידע'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''שאלות'''&lt;/p&gt;==<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ===&lt;&gt;===<br /> &lt;StructureSection load='1stp' size='340' side='left' caption='Caption for this structure' scene=''&gt;<br /> This is a default text for your page '''Phenol hydroxylase (hebrew)'''. Click above on '''edit this page''' to modify. Be careful with the &amp;lt; and &amp;gt; signs.<br /> You may include any references to papers as in: the use of JSmol in Proteopedia &lt;ref&gt;DOI 10.1002/ijch.201300024&lt;/ref&gt; or to the article describing Jmol &lt;ref&gt;PMID:21638687&lt;/ref&gt; to the rescue.<br /> <br /> == מבנה החלבון ==<br /> &lt;scene name='10/1026475/Alphahelix/3'&gt;אלפא הליקס&lt;/scene&gt;== Disease ==<br /> &lt;scene name='10/1025417/Beta_sheets/1'&gt;בטא שיט&lt;/scene&gt;== Relevance ==<br /> &lt;scene name='10/1025417/Active_domain/2'&gt; צבע כחול כהה: אתר פעיל&lt;/scene&gt;== Structural highlights ==<br /> [[Image:Aerobicpathway.png|thumb|&lt;p dir='rtl'&gt; סכמה של מסלול ארובי של פירוק הפנול]]<br /> This is a sample scene created with SAT to &lt;scene name=&quot;/12/3456/Sample/1&quot;&gt;color&lt;/scene&gt; by Group, and another to make &lt;scene name=&quot;/12/3456/Sample/2&quot;&gt;a transparent representation&lt;/scene&gt; of the protein. You can make your own scenes on SAT starting from scratch or loading and editing one of these sample scenes.<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;&lt;p== References ==<br /> &lt;references/&gt;</div>

Rivka Cohen https://proteopedia.org/index.php?title=Phenol_hydroxylase_(hebrew)&diff=4060315 2024-02-20T09:26:52Z

<p>Rivka Cohen: </p> <hr /> <div>=&lt;center&gt;פנול הידרוקסילאז&lt;/center&gt;=<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מידע כללי'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מקור האנזים הינו מתאי שמר בשם cutaneotrichosporon cutaneum.&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;האנזים פנול הידרוקסילאז שייך למשפחת האנזימים פלווין (flavin enzymes), המכונים בדרך כלל הידרוקסילאזות ארומטיות. ידוע גם בשם, פנול 2-מונואוקסיגנאז.<br /> פעילותו של אנזים זה נחקרת, בין היתר, כיוון שנעשה בו שימוש נרחב בתעשיה בתהליכי טיהור סיבתיים ביולוגיים לפירוק וניטרול של פנולים. האנזים פועל על מגוון רחב של פנולים ותרכובות ארומטיות אחרות, ומופק בעיקר על ידי מיקרואורגניזמים, כולל חיידקים ופטריות. היכולת של מיקרואורגניזמים אלה לפרק פנולים הופכת אותם לכלים חשובים בתהליכי טיהור מים, כאשר מנסים להסיר מזהמים אורגניים מהסביבה. המקור הבלעדי של פנולים כמזהמים במים ובקרקע הוא זיהום תעשייתי או זיהום מדלקים. פנול הינו חומר שעלול לגרום לסרטן, בנוסף לכך גורם לבעיות אסתטיות, לטעם וריח חזקים.&lt;/p&gt; <br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''פעילות אנזימתית'''&lt;/p&gt;==<br /> <br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;האנזים מזרז תגובת אוקסידציה של פנולים, הוספת קבוצת הידרוקסיל ל (OH-) למולקולת הפנול, ובכך ממיר אותה לקטכול (cathecol), תהליך שמהווה צעד ראשון חשוב במסלול הביודגרדציה של פנולים. האנזים מבצע תגובת חימצון/חיזור עם חמצן ומולקולת NADPH. בעזרת שתי מולקולות אלה נוצרת קבוצת הידרוקסיל המתחברת לטבעת הפנול וכך הופכת אותו לקטקול.&lt;/p&gt;<br /> <br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;תרכובות הקטכול הנוצרות בעקבות האוקסידציה נוטות להיות פחות רעילות מהפנול המקורי ויותר מסיסות במים, דבר המקל על הסרתן מהסביבה. בפעילות האנזים מעורב הקו-פקטור FAD בתגובת החיזור (רדוקציה) של מולקולת חמצן. &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;שמרים החיים בקרקע משתמשים באנזימים המכילים פלבין אדנין דינוקלאוטיד (FAD) להידרוקסילציה של פנולים. פנול הוא הסובסטרט הטוב ביותר, לפעילות הפנול הידרוקסילאז, אך האנזים מקבל גם פנולים פשוטים עם הידרוקסי-, אמינו-, הלוגן- או מתיל.<br /> תגובת ההידרוקסלציה מתחילה רצף מטבולי המאפשר את השימוש בתרכובת המתקבלות כמקור פחמן ואנרגיה. מולקולות הקטכול המתקבלות מומרות בתהליכים כימיים לתרכובות אורגניות שונות כגון אצטיל-CoA המשתלבות[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%9C_%D7%A7%D7%A8%D7%91%D7%A1 במעגל קרבס] &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מעגל קרבס מהווה ביצורים אווירניים את השלב השני מתוך שלושה בתהליך הנשימה התאית. לפני המעגל מתרחשת הגליקוליזה, התוצר שלה, פירובט, הופך לאצטיל קואנזים A, שמהווה את תחילתו של מעגל קרבס. התוצרים של המעגל הם שתי מולקולות ATP ושני נושאי אלקטרונים - NADH ו-FADH2 העוברים לשלב השלישי והאחרון של הנשימה התאית, בו הם תורמים את האלקטרונים שלהם לחמצן. &lt;/p&gt; <br /> : &lt;br&gt; <br /> [[Image:Pic1.png|center]]&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''פעילות אנזימתית'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''גיבוש החלבון'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;האנזים פנול הידרוקסילאז גובש באופן מלא. בנוסף האנזים גובש יחד עם הקו-פקטור FAD ועם הסובסטרט פנול. מבנה הקריסטל שגובש מספק ראיות לשינוי מבני מתואם באנזים ובקואנזים שלו במהלך הקטליזה. החלבון גובש כארבע יחידות. .&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מבנה החלבון'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;החלבון הינו הומודימר, כלומר מורכב משתי תתי יחידות זהות, כל תת יחידה מכילה 665 חומצות אמינו. המבנה השניוני של החלבון מכיל מבני b sheet גדולים ומבני helix a. &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;&lt;scene name='10/1025413/The_protein/1'&gt;פנול הידרוקסילאז- מבנה החלבון השלם&lt;/scene&gt;&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> [[Image:pic2.png|center]]<br /> : &lt;br&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;&lt;scene name='10/1026475/Alphahelix/3'&gt;איזורי האלפא הליקס בחלבון&lt;/scene&gt;&lt;/p&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;תת-היחידה של פנול הידרוקסילאז מורכבת משלושה דומיינים. שני הדומיינים הראשונים מהווים את האתר הפעיל וקושרים את הקו-פקטור ,FAD ואת הסובסטרט הפנולי, בעוד הדומיין הנוסף (השלישי) בעל תפקיד לא ידוע. &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מיקום אתרים פעילים לקישור פנול: ח.אמינו 55, 290<br /> אתרים פעילים קישור FAD: ח. אמינו 18-19, 43-45, 51-56, 118, 290,358, 368-376<br /> &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מניתוח מבנה החלבון נמצא כי לאחר קישור הקו-פקטור FAD, חל שינוי משמעותי במבנה החלבון בלולאה הקרובה לאתר הפעיל , ממצב ״פתוח״ למצב ״סגור״. שינוי מבני זה גורם לחשיפת האתר הפעיל ומאפשר גישה לשלושת הסובסטרטים - פנול, NADPH וחמצן, ולחסימת האתר כלפי הממס ובכך מתאפשרת תגובת ההידרוקסילציה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מקורות מידע'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''שאלות'''&lt;/p&gt;==<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ===&lt;&gt;===<br /> &lt;StructureSection load='1stp' size='340' side='left' caption='Caption for this structure' scene=''&gt;<br /> This is a default text for your page '''Phenol hydroxylase (hebrew)'''. Click above on '''edit this page''' to modify. Be careful with the &amp;lt; and &amp;gt; signs.<br /> You may include any references to papers as in: the use of JSmol in Proteopedia &lt;ref&gt;DOI 10.1002/ijch.201300024&lt;/ref&gt; or to the article describing Jmol &lt;ref&gt;PMID:21638687&lt;/ref&gt; to the rescue.<br /> <br /> == מבנה החלבון ==<br /> &lt;scene name='10/1026475/Alphahelix/3'&gt;אלפא הליקס&lt;/scene&gt;== Disease ==<br /> &lt;scene name='10/1025417/Beta_sheets/1'&gt;בטא שיט&lt;/scene&gt;== Relevance ==<br /> &lt;scene name='10/1025417/Active_domain/2'&gt; צבע כחול כהה: אתר פעיל&lt;/scene&gt;== Structural highlights ==<br /> [[Image:Aerobicpathway.png|thumb|&lt;p dir='rtl'&gt; סכמה של מסלול ארובי של פירוק הפנול]]<br /> This is a sample scene created with SAT to &lt;scene name=&quot;/12/3456/Sample/1&quot;&gt;color&lt;/scene&gt; by Group, and another to make &lt;scene name=&quot;/12/3456/Sample/2&quot;&gt;a transparent representation&lt;/scene&gt; of the protein. You can make your own scenes on SAT starting from scratch or loading and editing one of these sample scenes.<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;&lt;p== References ==<br /> &lt;references/&gt;</div>

Rivka Cohen https://proteopedia.org/index.php?title=Phenol_hydroxylase_(hebrew)&diff=4060311 2024-02-20T09:25:38Z

<p>Rivka Cohen: </p> <hr /> <div>=&lt;center&gt;פנול הידרוקסילאז&lt;/center&gt;=<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מידע כללי'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מקור האנזים הינו מתאי שמר בשם cutaneotrichosporon cutaneum.&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;האנזים פנול הידרוקסילאז שייך למשפחת האנזימים פלווין (flavin enzymes), המכונים בדרך כלל הידרוקסילאזות ארומטיות. ידוע גם בשם, פנול 2-מונואוקסיגנאז.<br /> פעילותו של אנזים זה נחקרת, בין היתר, כיוון שנעשה בו שימוש נרחב בתעשיה בתהליכי טיהור סיבתיים ביולוגיים לפירוק וניטרול של פנולים. האנזים פועל על מגוון רחב של פנולים ותרכובות ארומטיות אחרות, ומופק בעיקר על ידי מיקרואורגניזמים, כולל חיידקים ופטריות. היכולת של מיקרואורגניזמים אלה לפרק פנולים הופכת אותם לכלים חשובים בתהליכי טיהור מים, כאשר מנסים להסיר מזהמים אורגניים מהסביבה. המקור הבלעדי של פנולים כמזהמים במים ובקרקע הוא זיהום תעשייתי או זיהום מדלקים. פנול הינו חומר שעלול לגרום לסרטן, בנוסף לכך גורם לבעיות אסתטיות, לטעם וריח חזקים.&lt;/p&gt; <br /> <br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;האנזים מזרז תגובת אוקסידציה של פנולים, הוספת קבוצת הידרוקסיל ל (OH-) למולקולת הפנול, ובכך ממיר אותה לקטכול (cathecol), תהליך שמהווה צעד ראשון חשוב במסלול הביודגרדציה של פנולים. האנזים מבצע תגובת חימצון/חיזור עם חמצן ומולקולת NADPH. בעזרת שתי מולקולות אלה נוצרת קבוצת הידרוקסיל המתחברת לטבעת הפנול וכך הופכת אותו לקטקול.&lt;/p&gt;<br /> <br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;תרכובות הקטכול הנוצרות בעקבות האוקסידציה נוטות להיות פחות רעילות מהפנול המקורי ויותר מסיסות במים, דבר המקל על הסרתן מהסביבה. בפעילות האנזים מעורב הקו-פקטור FAD בתגובת החיזור (רדוקציה) של מולקולת חמצן. &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;שמרים החיים בקרקע משתמשים באנזימים המכילים פלבין אדנין דינוקלאוטיד (FAD) להידרוקסילציה של פנולים. פנול הוא הסובסטרט הטוב ביותר, לפעילות הפנול הידרוקסילאז, אך האנזים מקבל גם פנולים פשוטים עם הידרוקסי-, אמינו-, הלוגן- או מתיל.<br /> תגובת ההידרוקסלציה מתחילה רצף מטבולי המאפשר את השימוש בתרכובת המתקבלות כמקור פחמן ואנרגיה. מולקולות הקטכול המתקבלות מומרות בתהליכים כימיים לתרכובות אורגניות שונות כגון אצטיל-CoA המשתלבות[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%9C_%D7%A7%D7%A8%D7%91%D7%A1 במעגל קרבס] &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מעגל קרבס מהווה ביצורים אווירניים את השלב השני מתוך שלושה בתהליך הנשימה התאית. לפני המעגל מתרחשת הגליקוליזה, התוצר שלה, פירובט, הופך לאצטיל קואנזים A, שמהווה את תחילתו של מעגל קרבס. התוצרים של המעגל הם שתי מולקולות ATP ושני נושאי אלקטרונים - NADH ו-FADH2 העוברים לשלב השלישי והאחרון של הנשימה התאית, בו הם תורמים את האלקטרונים שלהם לחמצן. &lt;/p&gt; <br /> : &lt;br&gt; <br /> [[Image:Pic1.png|center]]&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''פעילות אנזימתית'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''גיבוש החלבון'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;האנזים פנול הידרוקסילאז גובש באופן מלא. בנוסף האנזים גובש יחד עם הקו-פקטור FAD ועם הסובסטרט פנול. מבנה הקריסטל שגובש מספק ראיות לשינוי מבני מתואם באנזים ובקואנזים שלו במהלך הקטליזה. החלבון גובש כארבע יחידות. .&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מבנה החלבון'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;החלבון הינו הומודימר, כלומר מורכב משתי תתי יחידות זהות, כל תת יחידה מכילה 665 חומצות אמינו. המבנה השניוני של החלבון מכיל מבני b sheet גדולים ומבני helix a. &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;&lt;scene name='10/1025413/The_protein/1'&gt;פנול הידרוקסילאז- מבנה החלבון השלם&lt;/scene&gt;&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> [[Image:pic2.png|center]]<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;תת-היחידה של פנול הידרוקסילאז מורכבת משלושה דומיינים. שני הדומיינים הראשונים מהווים את האתר הפעיל וקושרים את הקו-פקטור ,FAD ואת הסובסטרט הפנולי, בעוד הדומיין הנוסף (השלישי) בעל תפקיד לא ידוע. &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מיקום אתרים פעילים לקישור פנול: ח.אמינו 55, 290<br /> אתרים פעילים קישור FAD: ח. אמינו 18-19, 43-45, 51-56, 118, 290,358, 368-376<br /> &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מניתוח מבנה החלבון נמצא כי לאחר קישור הקו-פקטור FAD, חל שינוי משמעותי במבנה החלבון בלולאה הקרובה לאתר הפעיל , ממצב ״פתוח״ למצב ״סגור״. שינוי מבני זה גורם לחשיפת האתר הפעיל ומאפשר גישה לשלושת הסובסטרטים - פנול, NADPH וחמצן, ולחסימת האתר כלפי הממס ובכך מתאפשרת תגובת ההידרוקסילציה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מקורות מידע'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''שאלות'''&lt;/p&gt;==<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ===&lt;&gt;===<br /> &lt;StructureSection load='1stp' size='340' side='left' caption='Caption for this structure' scene=''&gt;<br /> This is a default text for your page '''Phenol hydroxylase (hebrew)'''. Click above on '''edit this page''' to modify. Be careful with the &amp;lt; and &amp;gt; signs.<br /> You may include any references to papers as in: the use of JSmol in Proteopedia &lt;ref&gt;DOI 10.1002/ijch.201300024&lt;/ref&gt; or to the article describing Jmol &lt;ref&gt;PMID:21638687&lt;/ref&gt; to the rescue.<br /> <br /> == מבנה החלבון ==<br /> &lt;scene name='10/1026475/Alphahelix/3'&gt;אלפא הליקס&lt;/scene&gt;== Disease ==<br /> &lt;scene name='10/1025417/Beta_sheets/1'&gt;בטא שיט&lt;/scene&gt;== Relevance ==<br /> &lt;scene name='10/1025417/Active_domain/2'&gt; צבע כחול כהה: אתר פעיל&lt;/scene&gt;== Structural highlights ==<br /> [[Image:Aerobicpathway.png|thumb|&lt;p dir='rtl'&gt; סכמה של מסלול ארובי של פירוק הפנול]]<br /> This is a sample scene created with SAT to &lt;scene name=&quot;/12/3456/Sample/1&quot;&gt;color&lt;/scene&gt; by Group, and another to make &lt;scene name=&quot;/12/3456/Sample/2&quot;&gt;a transparent representation&lt;/scene&gt; of the protein. You can make your own scenes on SAT starting from scratch or loading and editing one of these sample scenes.<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;&lt;p== References ==<br /> &lt;references/&gt;</div>

Rivka Cohen https://proteopedia.org/index.php?title=Phenol_hydroxylase_(hebrew)&diff=4060310 2024-02-20T09:25:07Z

<p>Rivka Cohen: </p> <hr /> <div>=&lt;center&gt;פנול הידרוקסילאז&lt;/center&gt;=<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מידע כללי'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מקור האנזים הינו מתאי שמר בשם cutaneotrichosporon cutaneum.&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;האנזים פנול הידרוקסילאז שייך למשפחת האנזימים פלווין (flavin enzymes), המכונים בדרך כלל הידרוקסילאזות ארומטיות. ידוע גם בשם, פנול 2-מונואוקסיגנאז.<br /> פעילותו של אנזים זה נחקרת, בין היתר, כיוון שנעשה בו שימוש נרחב בתעשיה בתהליכי טיהור סיבתיים ביולוגיים לפירוק וניטרול של פנולים. האנזים פועל על מגוון רחב של פנולים ותרכובות ארומטיות אחרות, ומופק בעיקר על ידי מיקרואורגניזמים, כולל חיידקים ופטריות. היכולת של מיקרואורגניזמים אלה לפרק פנולים הופכת אותם לכלים חשובים בתהליכי טיהור מים, כאשר מנסים להסיר מזהמים אורגניים מהסביבה. המקור הבלעדי של פנולים כמזהמים במים ובקרקע הוא זיהום תעשייתי או זיהום מדלקים. פנול הינו חומר שעלול לגרום לסרטן, בנוסף לכך גורם לבעיות אסתטיות, לטעם וריח חזקים.&lt;/p&gt; <br /> <br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;האנזים מזרז תגובת אוקסידציה של פנולים, הוספת קבוצת הידרוקסיל ל (OH-) למולקולת הפנול, ובכך ממיר אותה לקטכול (cathecol), תהליך שמהווה צעד ראשון חשוב במסלול הביודגרדציה של פנולים. האנזים מבצע תגובת חימצון/חיזור עם חמצן ומולקולת NADPH. בעזרת שתי מולקולות אלה נוצרת קבוצת הידרוקסיל המתחברת לטבעת הפנול וכך הופכת אותו לקטקול.&lt;/p&gt;<br /> <br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;תרכובות הקטכול הנוצרות בעקבות האוקסידציה נוטות להיות פחות רעילות מהפנול המקורי ויותר מסיסות במים, דבר המקל על הסרתן מהסביבה. בפעילות האנזים מעורב הקו-פקטור FAD בתגובת החיזור (רדוקציה) של מולקולת חמצן. &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;שמרים החיים בקרקע משתמשים באנזימים המכילים פלבין אדנין דינוקלאוטיד (FAD) להידרוקסילציה של פנולים. פנול הוא הסובסטרט הטוב ביותר, לפעילות הפנול הידרוקסילאז, אך האנזים מקבל גם פנולים פשוטים עם הידרוקסי-, אמינו-, הלוגן- או מתיל.<br /> תגובת ההידרוקסלציה מתחילה רצף מטבולי המאפשר את השימוש בתרכובת המתקבלות כמקור פחמן ואנרגיה. מולקולות הקטכול המתקבלות מומרות בתהליכים כימיים לתרכובות אורגניות שונות כגון אצטיל-CoA המשתלבות[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%9C_%D7%A7%D7%A8%D7%91%D7%A1 במעגל קרבס] <br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מעגל קרבס מהווה ביצורים אווירניים את השלב השני מתוך שלושה בתהליך הנשימה התאית. לפני המעגל מתרחשת הגליקוליזה, התוצר שלה, פירובט, הופך לאצטיל קואנזים A, שמהווה את תחילתו של מעגל קרבס. התוצרים של המעגל הם שתי מולקולות ATP ושני נושאי אלקטרונים - NADH ו-FADH2 העוברים לשלב השלישי והאחרון של הנשימה התאית, בו הם תורמים את האלקטרונים שלהם לחמצן. &lt;/p&gt; <br /> : &lt;br&gt; <br /> [[Image:Pic1.png|center]]&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''פעילות אנזימתית'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''גיבוש החלבון'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;האנזים פנול הידרוקסילאז גובש באופן מלא. בנוסף האנזים גובש יחד עם הקו-פקטור FAD ועם הסובסטרט פנול. מבנה הקריסטל שגובש מספק ראיות לשינוי מבני מתואם באנזים ובקואנזים שלו במהלך הקטליזה. החלבון גובש כארבע יחידות. .&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מבנה החלבון'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;החלבון הינו הומודימר, כלומר מורכב משתי תתי יחידות זהות, כל תת יחידה מכילה 665 חומצות אמינו. המבנה השניוני של החלבון מכיל מבני b sheet גדולים ומבני helix a. &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;&lt;scene name='10/1025413/The_protein/1'&gt;פנול הידרוקסילאז- מבנה החלבון השלם&lt;/scene&gt;&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> [[Image:pic2.png|center]]<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;תת-היחידה של פנול הידרוקסילאז מורכבת משלושה דומיינים. שני הדומיינים הראשונים מהווים את האתר הפעיל וקושרים את הקו-פקטור ,FAD ואת הסובסטרט הפנולי, בעוד הדומיין הנוסף (השלישי) בעל תפקיד לא ידוע. &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מיקום אתרים פעילים לקישור פנול: ח.אמינו 55, 290<br /> אתרים פעילים קישור FAD: ח. אמינו 18-19, 43-45, 51-56, 118, 290,358, 368-376<br /> &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מניתוח מבנה החלבון נמצא כי לאחר קישור הקו-פקטור FAD, חל שינוי משמעותי במבנה החלבון בלולאה הקרובה לאתר הפעיל , ממצב ״פתוח״ למצב ״סגור״. שינוי מבני זה גורם לחשיפת האתר הפעיל ומאפשר גישה לשלושת הסובסטרטים - פנול, NADPH וחמצן, ולחסימת האתר כלפי הממס ובכך מתאפשרת תגובת ההידרוקסילציה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מקורות מידע'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''שאלות'''&lt;/p&gt;==<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ===&lt;&gt;===<br /> &lt;StructureSection load='1stp' size='340' side='left' caption='Caption for this structure' scene=''&gt;<br /> This is a default text for your page '''Phenol hydroxylase (hebrew)'''. Click above on '''edit this page''' to modify. Be careful with the &amp;lt; and &amp;gt; signs.<br /> You may include any references to papers as in: the use of JSmol in Proteopedia &lt;ref&gt;DOI 10.1002/ijch.201300024&lt;/ref&gt; or to the article describing Jmol &lt;ref&gt;PMID:21638687&lt;/ref&gt; to the rescue.<br /> <br /> == מבנה החלבון ==<br /> &lt;scene name='10/1026475/Alphahelix/3'&gt;אלפא הליקס&lt;/scene&gt;== Disease ==<br /> &lt;scene name='10/1025417/Beta_sheets/1'&gt;בטא שיט&lt;/scene&gt;== Relevance ==<br /> &lt;scene name='10/1025417/Active_domain/2'&gt; צבע כחול כהה: אתר פעיל&lt;/scene&gt;== Structural highlights ==<br /> [[Image:Aerobicpathway.png|thumb|&lt;p dir='rtl'&gt; סכמה של מסלול ארובי של פירוק הפנול]]<br /> This is a sample scene created with SAT to &lt;scene name=&quot;/12/3456/Sample/1&quot;&gt;color&lt;/scene&gt; by Group, and another to make &lt;scene name=&quot;/12/3456/Sample/2&quot;&gt;a transparent representation&lt;/scene&gt; of the protein. You can make your own scenes on SAT starting from scratch or loading and editing one of these sample scenes.<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;&lt;p== References ==<br /> &lt;references/&gt;</div>

Rivka Cohen https://proteopedia.org/index.php?title=Phenol_hydroxylase_(hebrew)&diff=4060309 2024-02-20T09:22:43Z

<p>Rivka Cohen: </p> <hr /> <div>=&lt;center&gt;פנול הידרוקסילאז&lt;/center&gt;=<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מידע כללי'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מקור האנזים הינו מתאי שמר בשם cutaneotrichosporon cutaneum.&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;האנזים פנול הידרוקסילאז שייך למשפחת האנזימים פלווין (flavin enzymes), המכונים בדרך כלל הידרוקסילאזות ארומטיות. ידוע גם בשם, פנול 2-מונואוקסיגנאז.<br /> פעילותו של אנזים זה נחקרת, בין היתר, כיוון שנעשה בו שימוש נרחב בתעשיה בתהליכי טיהור סיבתיים ביולוגיים לפירוק וניטרול של פנולים. האנזים פועל על מגוון רחב של פנולים ותרכובות ארומטיות אחרות, ומופק בעיקר על ידי מיקרואורגניזמים, כולל חיידקים ופטריות. היכולת של מיקרואורגניזמים אלה לפרק פנולים הופכת אותם לכלים חשובים בתהליכי טיהור מים, כאשר מנסים להסיר מזהמים אורגניים מהסביבה. המקור הבלעדי של פנולים כמזהמים במים ובקרקע הוא זיהום תעשייתי או זיהום מדלקים. פנול הינו חומר שעלול לגרום לסרטן, בנוסף לכך גורם לבעיות אסתטיות, לטעם וריח חזקים.&lt;/p&gt; <br /> <br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;האנזים מזרז תגובת אוקסידציה של פנולים, הוספת קבוצת הידרוקסיל ל (OH-) למולקולת הפנול, ובכך ממיר אותה לקטכול (cathecol), תהליך שמהווה צעד ראשון חשוב במסלול הביודגרדציה של פנולים. האנזים מבצע תגובת חימצון/חיזור עם חמצן ומולקולת NADPH. בעזרת שתי מולקולות אלה נוצרת קבוצת הידרוקסיל המתחברת לטבעת הפנול וכך הופכת אותו לקטקול.&lt;/p&gt;<br /> <br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;תרכובות הקטכול הנוצרות בעקבות האוקסידציה נוטות להיות פחות רעילות מהפנול המקורי ויותר מסיסות במים, דבר המקל על הסרתן מהסביבה. בפעילות האנזים מעורב הקו-פקטור FAD בתגובת החיזור (רדוקציה) של מולקולת חמצן. &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;שמרים החיים בקרקע משתמשים באנזימים המכילים פלבין אדנין דינוקלאוטיד (FAD) להידרוקסילציה של פנולים. פנול הוא הסובסטרט הטוב ביותר, לפעילות הפנול הידרוקסילאז, אך האנזים מקבל גם פנולים פשוטים עם הידרוקסי-, אמינו-, הלוגן- או מתיל.<br /> תגובת ההידרוקסלציה מתחילה רצף מטבולי המאפשר את השימוש בתרכובת המתקבלות כמקור פחמן ואנרגיה. מולקולות הקטכול המתקבלות מומרות בתהליכים כימיים לתרכובות אורגניות שונות כגון אצטיל-CoA המשתלבות[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%9C_%D7%A7%D7%A8%D7%91%D7%A1 במעגל קרבס] <br /> : &lt;br&gt; <br /> [[Image:Pic1.png|center]]&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''פעילות אנזימתית'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''גיבוש החלבון'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;האנזים פנול הידרוקסילאז גובש באופן מלא. בנוסף האנזים גובש יחד עם הקו-פקטור FAD ועם הסובסטרט פנול. מבנה הקריסטל שגובש מספק ראיות לשינוי מבני מתואם באנזים ובקואנזים שלו במהלך הקטליזה. החלבון גובש כארבע יחידות. .&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מבנה החלבון'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;החלבון הינו הומודימר, כלומר מורכב משתי תתי יחידות זהות, כל תת יחידה מכילה 665 חומצות אמינו. המבנה השניוני של החלבון מכיל מבני b sheet גדולים ומבני helix a. &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;&lt;scene name='10/1025413/The_protein/1'&gt;פנול הידרוקסילאז- מבנה החלבון השלם&lt;/scene&gt;&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> [[Image:pic2.png|center]]<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;תת-היחידה של פנול הידרוקסילאז מורכבת משלושה דומיינים. שני הדומיינים הראשונים מהווים את האתר הפעיל וקושרים את הקו-פקטור ,FAD ואת הסובסטרט הפנולי, בעוד הדומיין הנוסף (השלישי) בעל תפקיד לא ידוע. &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מיקום אתרים פעילים לקישור פנול: ח.אמינו 55, 290<br /> אתרים פעילים קישור FAD: ח. אמינו 18-19, 43-45, 51-56, 118, 290,358, 368-376<br /> &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מניתוח מבנה החלבון נמצא כי לאחר קישור הקו-פקטור FAD, חל שינוי משמעותי במבנה החלבון בלולאה הקרובה לאתר הפעיל , ממצב ״פתוח״ למצב ״סגור״. שינוי מבני זה גורם לחשיפת האתר הפעיל ומאפשר גישה לשלושת הסובסטרטים - פנול, NADPH וחמצן, ולחסימת האתר כלפי הממס ובכך מתאפשרת תגובת ההידרוקסילציה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מקורות מידע'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''שאלות'''&lt;/p&gt;==<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ===&lt;&gt;===<br /> &lt;StructureSection load='1stp' size='340' side='left' caption='Caption for this structure' scene=''&gt;<br /> This is a default text for your page '''Phenol hydroxylase (hebrew)'''. Click above on '''edit this page''' to modify. Be careful with the &amp;lt; and &amp;gt; signs.<br /> You may include any references to papers as in: the use of JSmol in Proteopedia &lt;ref&gt;DOI 10.1002/ijch.201300024&lt;/ref&gt; or to the article describing Jmol &lt;ref&gt;PMID:21638687&lt;/ref&gt; to the rescue.<br /> <br /> == מבנה החלבון ==<br /> &lt;scene name='10/1026475/Alphahelix/3'&gt;אלפא הליקס&lt;/scene&gt;== Disease ==<br /> &lt;scene name='10/1025417/Beta_sheets/1'&gt;בטא שיט&lt;/scene&gt;== Relevance ==<br /> &lt;scene name='10/1025417/Active_domain/2'&gt; צבע כחול כהה: אתר פעיל&lt;/scene&gt;== Structural highlights ==<br /> [[Image:Aerobicpathway.png|thumb|&lt;p dir='rtl'&gt; סכמה של מסלול ארובי של פירוק הפנול]]<br /> This is a sample scene created with SAT to &lt;scene name=&quot;/12/3456/Sample/1&quot;&gt;color&lt;/scene&gt; by Group, and another to make &lt;scene name=&quot;/12/3456/Sample/2&quot;&gt;a transparent representation&lt;/scene&gt; of the protein. You can make your own scenes on SAT starting from scratch or loading and editing one of these sample scenes.<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;&lt;p== References ==<br /> &lt;references/&gt;</div>

Rivka Cohen https://proteopedia.org/index.php?title=Phenol_hydroxylase_(hebrew)&diff=4060308 2024-02-20T09:22:18Z

<p>Rivka Cohen: </p> <hr /> <div>=&lt;center&gt;פנול הידרוקסילאז&lt;/center&gt;=<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מידע כללי'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מקור האנזים הינו מתאי שמר בשם cutaneotrichosporon cutaneum.&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;האנזים פנול הידרוקסילאז שייך למשפחת האנזימים פלווין (flavin enzymes), המכונים בדרך כלל הידרוקסילאזות ארומטיות. ידוע גם בשם, פנול 2-מונואוקסיגנאז.<br /> פעילותו של אנזים זה נחקרת, בין היתר, כיוון שנעשה בו שימוש נרחב בתעשיה בתהליכי טיהור סיבתיים ביולוגיים לפירוק וניטרול של פנולים. האנזים פועל על מגוון רחב של פנולים ותרכובות ארומטיות אחרות, ומופק בעיקר על ידי מיקרואורגניזמים, כולל חיידקים ופטריות. היכולת של מיקרואורגניזמים אלה לפרק פנולים הופכת אותם לכלים חשובים בתהליכי טיהור מים, כאשר מנסים להסיר מזהמים אורגניים מהסביבה. המקור הבלעדי של פנולים כמזהמים במים ובקרקע הוא זיהום תעשייתי או זיהום מדלקים. פנול הינו חומר שעלול לגרום לסרטן, בנוסף לכך גורם לבעיות אסתטיות, לטעם וריח חזקים.&lt;/p&gt; <br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''פעילות אנזימתית'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;האנזים מזרז תגובת אוקסידציה של פנולים, הוספת קבוצת הידרוקסיל ל (OH-) למולקולת הפנול, ובכך ממיר אותה לקטכול (cathecol), תהליך שמהווה צעד ראשון חשוב במסלול הביודגרדציה של פנולים. האנזים מבצע תגובת חימצון/חיזור עם חמצן ומולקולת NADPH. בעזרת שתי מולקולות אלה נוצרת קבוצת הידרוקסיל המתחברת לטבעת הפנול וכך הופכת אותו לקטקול.&lt;/p&gt;<br /> <br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;תרכובות הקטכול הנוצרות בעקבות האוקסידציה נוטות להיות פחות רעילות מהפנול המקורי ויותר מסיסות במים, דבר המקל על הסרתן מהסביבה. בפעילות האנזים מעורב הקו-פקטור FAD בתגובת החיזור (רדוקציה) של מולקולת חמצן. &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;שמרים החיים בקרקע משתמשים באנזימים המכילים פלבין אדנין דינוקלאוטיד (FAD) להידרוקסילציה של פנולים. פנול הוא הסובסטרט הטוב ביותר, לפעילות הפנול הידרוקסילאז, אך האנזים מקבל גם פנולים פשוטים עם הידרוקסי-, אמינו-, הלוגן- או מתיל.<br /> תגובת ההידרוקסלציה מתחילה רצף מטבולי המאפשר את השימוש בתרכובת המתקבלות כמקור פחמן ואנרגיה. מולקולות הקטכול המתקבלות מומרות בתהליכים כימיים לתרכובות אורגניות שונות כגון אצטיל-CoA המשתלבות[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%9C_%D7%A7%D7%A8%D7%91%D7%A1 במעגל קרבס] <br /> : &lt;br&gt; <br /> [[Image:Pic1.png|center]]&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''פעילות אנזימתית'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''גיבוש החלבון'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;האנזים פנול הידרוקסילאז גובש באופן מלא. בנוסף האנזים גובש יחד עם הקו-פקטור FAD ועם הסובסטרט פנול. מבנה הקריסטל שגובש מספק ראיות לשינוי מבני מתואם באנזים ובקואנזים שלו במהלך הקטליזה. החלבון גובש כארבע יחידות. .&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מבנה החלבון'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;החלבון הינו הומודימר, כלומר מורכב משתי תתי יחידות זהות, כל תת יחידה מכילה 665 חומצות אמינו. המבנה השניוני של החלבון מכיל מבני b sheet גדולים ומבני helix a. &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;&lt;scene name='10/1025413/The_protein/1'&gt;פנול הידרוקסילאז- מבנה החלבון השלם&lt;/scene&gt;&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> [[Image:pic2.png|center]]<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;תת-היחידה של פנול הידרוקסילאז מורכבת משלושה דומיינים. שני הדומיינים הראשונים מהווים את האתר הפעיל וקושרים את הקו-פקטור ,FAD ואת הסובסטרט הפנולי, בעוד הדומיין הנוסף (השלישי) בעל תפקיד לא ידוע. &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מיקום אתרים פעילים לקישור פנול: ח.אמינו 55, 290<br /> אתרים פעילים קישור FAD: ח. אמינו 18-19, 43-45, 51-56, 118, 290,358, 368-376<br /> &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מניתוח מבנה החלבון נמצא כי לאחר קישור הקו-פקטור FAD, חל שינוי משמעותי במבנה החלבון בלולאה הקרובה לאתר הפעיל , ממצב ״פתוח״ למצב ״סגור״. שינוי מבני זה גורם לחשיפת האתר הפעיל ומאפשר גישה לשלושת הסובסטרטים - פנול, NADPH וחמצן, ולחסימת האתר כלפי הממס ובכך מתאפשרת תגובת ההידרוקסילציה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מקורות מידע'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''שאלות'''&lt;/p&gt;==<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ===&lt;&gt;===<br /> &lt;StructureSection load='1stp' size='340' side='left' caption='Caption for this structure' scene=''&gt;<br /> This is a default text for your page '''Phenol hydroxylase (hebrew)'''. Click above on '''edit this page''' to modify. Be careful with the &amp;lt; and &amp;gt; signs.<br /> You may include any references to papers as in: the use of JSmol in Proteopedia &lt;ref&gt;DOI 10.1002/ijch.201300024&lt;/ref&gt; or to the article describing Jmol &lt;ref&gt;PMID:21638687&lt;/ref&gt; to the rescue.<br /> <br /> == מבנה החלבון ==<br /> &lt;scene name='10/1026475/Alphahelix/3'&gt;אלפא הליקס&lt;/scene&gt;== Disease ==<br /> &lt;scene name='10/1025417/Beta_sheets/1'&gt;בטא שיט&lt;/scene&gt;== Relevance ==<br /> &lt;scene name='10/1025417/Active_domain/2'&gt; צבע כחול כהה: אתר פעיל&lt;/scene&gt;== Structural highlights ==<br /> [[Image:Aerobicpathway.png|thumb|&lt;p dir='rtl'&gt; סכמה של מסלול ארובי של פירוק הפנול]]<br /> This is a sample scene created with SAT to &lt;scene name=&quot;/12/3456/Sample/1&quot;&gt;color&lt;/scene&gt; by Group, and another to make &lt;scene name=&quot;/12/3456/Sample/2&quot;&gt;a transparent representation&lt;/scene&gt; of the protein. You can make your own scenes on SAT starting from scratch or loading and editing one of these sample scenes.<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;&lt;p== References ==<br /> &lt;references/&gt;</div>

Rivka Cohen https://proteopedia.org/index.php?title=Phenol_hydroxylase_(hebrew)&diff=4060305 2024-02-20T09:21:26Z

<p>Rivka Cohen: </p> <hr /> <div>=&lt;center&gt;Phenol hydroxylase&lt;/center&gt;=<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מידע כללי'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מקור האנזים הינו מתאי שמר בשם cutaneotrichosporon cutaneum.&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;האנזים פנול הידרוקסילאז שייך למשפחת האנזימים פלווין (flavin enzymes), המכונים בדרך כלל הידרוקסילאזות ארומטיות. ידוע גם בשם, פנול 2-מונואוקסיגנאז.<br /> פעילותו של אנזים זה נחקרת, בין היתר, כיוון שנעשה בו שימוש נרחב בתעשיה בתהליכי טיהור סיבתיים ביולוגיים לפירוק וניטרול של פנולים. האנזים פועל על מגוון רחב של פנולים ותרכובות ארומטיות אחרות, ומופק בעיקר על ידי מיקרואורגניזמים, כולל חיידקים ופטריות. היכולת של מיקרואורגניזמים אלה לפרק פנולים הופכת אותם לכלים חשובים בתהליכי טיהור מים, כאשר מנסים להסיר מזהמים אורגניים מהסביבה. המקור הבלעדי של פנולים כמזהמים במים ובקרקע הוא זיהום תעשייתי או זיהום מדלקים. פנול הינו חומר שעלול לגרום לסרטן, בנוסף לכך גורם לבעיות אסתטיות, לטעם וריח חזקים.&lt;/p&gt; <br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''פעילות אנזימתית'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;האנזים מזרז תגובת אוקסידציה של פנולים, הוספת קבוצת הידרוקסיל ל (OH-) למולקולת הפנול, ובכך ממיר אותה לקטכול (cathecol), תהליך שמהווה צעד ראשון חשוב במסלול הביודגרדציה של פנולים. האנזים מבצע תגובת חימצון/חיזור עם חמצן ומולקולת NADPH. בעזרת שתי מולקולות אלה נוצרת קבוצת הידרוקסיל המתחברת לטבעת הפנול וכך הופכת אותו לקטקול.&lt;/p&gt;<br /> <br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;תרכובות הקטכול הנוצרות בעקבות האוקסידציה נוטות להיות פחות רעילות מהפנול המקורי ויותר מסיסות במים, דבר המקל על הסרתן מהסביבה. בפעילות האנזים מעורב הקו-פקטור FAD בתגובת החיזור (רדוקציה) של מולקולת חמצן. &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;שמרים החיים בקרקע משתמשים באנזימים המכילים פלבין אדנין דינוקלאוטיד (FAD) להידרוקסילציה של פנולים. פנול הוא הסובסטרט הטוב ביותר, לפעילות הפנול הידרוקסילאז, אך האנזים מקבל גם פנולים פשוטים עם הידרוקסי-, אמינו-, הלוגן- או מתיל.<br /> תגובת ההידרוקסלציה מתחילה רצף מטבולי המאפשר את השימוש בתרכובת המתקבלות כמקור פחמן ואנרגיה. מולקולות הקטכול המתקבלות מומרות בתהליכים כימיים לתרכובות אורגניות שונות כגון אצטיל-CoA המשתלבות[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%9C_%D7%A7%D7%A8%D7%91%D7%A1 במעגל קרבס] <br /> : &lt;br&gt; <br /> [[Image:Pic1.png|center]]<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''פעילות אנזימתית'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''גיבוש החלבון'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;האנזים פנול הידרוקסילאז גובש באופן מלא. בנוסף האנזים גובש יחד עם הקו-פקטור FAD ועם הסובסטרט פנול. מבנה הקריסטל שגובש מספק ראיות לשינוי מבני מתואם באנזים ובקואנזים שלו במהלך הקטליזה. החלבון גובש כארבע יחידות. .&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מבנה החלבון'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;החלבון הינו הומודימר, כלומר מורכב משתי תתי יחידות זהות, כל תת יחידה מכילה 665 חומצות אמינו. המבנה השניוני של החלבון מכיל מבני b sheet גדולים ומבני helix a. &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;&lt;scene name='10/1025413/The_protein/1'&gt;פנול הידרוקסילאז- מבנה החלבון השלם&lt;/scene&gt;&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> [[Image:pic2.png|center]]<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;תת-היחידה של פנול הידרוקסילאז מורכבת משלושה דומיינים. שני הדומיינים הראשונים מהווים את האתר הפעיל וקושרים את הקו-פקטור ,FAD ואת הסובסטרט הפנולי, בעוד הדומיין הנוסף (השלישי) בעל תפקיד לא ידוע. &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מיקום אתרים פעילים לקישור פנול: ח.אמינו 55, 290<br /> אתרים פעילים קישור FAD: ח. אמינו 18-19, 43-45, 51-56, 118, 290,358, 368-376<br /> &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מניתוח מבנה החלבון נמצא כי לאחר קישור הקו-פקטור FAD, חל שינוי משמעותי במבנה החלבון בלולאה הקרובה לאתר הפעיל , ממצב ״פתוח״ למצב ״סגור״. שינוי מבני זה גורם לחשיפת האתר הפעיל ומאפשר גישה לשלושת הסובסטרטים - פנול, NADPH וחמצן, ולחסימת האתר כלפי הממס ובכך מתאפשרת תגובת ההידרוקסילציה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מקורות מידע'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''שאלות'''&lt;/p&gt;==<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ===&lt;&gt;===<br /> &lt;StructureSection load='1stp' size='340' side='left' caption='Caption for this structure' scene=''&gt;<br /> This is a default text for your page '''Phenol hydroxylase (hebrew)'''. Click above on '''edit this page''' to modify. Be careful with the &amp;lt; and &amp;gt; signs.<br /> You may include any references to papers as in: the use of JSmol in Proteopedia &lt;ref&gt;DOI 10.1002/ijch.201300024&lt;/ref&gt; or to the article describing Jmol &lt;ref&gt;PMID:21638687&lt;/ref&gt; to the rescue.<br /> <br /> == מבנה החלבון ==<br /> &lt;scene name='10/1026475/Alphahelix/3'&gt;אלפא הליקס&lt;/scene&gt;== Disease ==<br /> &lt;scene name='10/1025417/Beta_sheets/1'&gt;בטא שיט&lt;/scene&gt;== Relevance ==<br /> &lt;scene name='10/1025417/Active_domain/2'&gt; צבע כחול כהה: אתר פעיל&lt;/scene&gt;== Structural highlights ==<br /> [[Image:Aerobicpathway.png|thumb|&lt;p dir='rtl'&gt; סכמה של מסלול ארובי של פירוק הפנול]]<br /> This is a sample scene created with SAT to &lt;scene name=&quot;/12/3456/Sample/1&quot;&gt;color&lt;/scene&gt; by Group, and another to make &lt;scene name=&quot;/12/3456/Sample/2&quot;&gt;a transparent representation&lt;/scene&gt; of the protein. You can make your own scenes on SAT starting from scratch or loading and editing one of these sample scenes.<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;&lt;p== References ==<br /> &lt;references/&gt;</div>

Rivka Cohen https://proteopedia.org/index.php?title=Phenol_hydroxylase_(hebrew)&diff=4060304 2024-02-20T09:20:51Z

<p>Rivka Cohen: </p> <hr /> <div>=&lt;center&gt;Phenol hydroxylase&lt;/center&gt;=<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מידע כללי'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מקור האנזים הינו מתאי שמר בשם cutaneotrichosporon cutaneum.&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;האנזים פנול הידרוקסילאז שייך למשפחת האנזימים פלווין (flavin enzymes), המכונים בדרך כלל הידרוקסילאזות ארומטיות. ידוע גם בשם, פנול 2-מונואוקסיגנאז.<br /> פעילותו של אנזים זה נחקרת, בין היתר, כיוון שנעשה בו שימוש נרחב בתעשיה בתהליכי טיהור סיבתיים ביולוגיים לפירוק וניטרול של פנולים. האנזים פועל על מגוון רחב של פנולים ותרכובות ארומטיות אחרות, ומופק בעיקר על ידי מיקרואורגניזמים, כולל חיידקים ופטריות. היכולת של מיקרואורגניזמים אלה לפרק פנולים הופכת אותם לכלים חשובים בתהליכי טיהור מים, כאשר מנסים להסיר מזהמים אורגניים מהסביבה. המקור הבלעדי של פנולים כמזהמים במים ובקרקע הוא זיהום תעשייתי או זיהום מדלקים. פנול הינו חומר שעלול לגרום לסרטן, בנוסף לכך גורם לבעיות אסתטיות, לטעם וריח חזקים.&lt;/p&gt; <br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''פעילות אנזימתית'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;האנזים מזרז תגובת אוקסידציה של פנולים, הוספת קבוצת הידרוקסיל ל (OH-) למולקולת הפנול, ובכך ממיר אותה לקטכול (cathecol), תהליך שמהווה צעד ראשון חשוב במסלול הביודגרדציה של פנולים. האנזים מבצע תגובת חימצון/חיזור עם חמצן ומולקולת NADPH. בעזרת שתי מולקולות אלה נוצרת קבוצת הידרוקסיל המתחברת לטבעת הפנול וכך הופכת אותו לקטקול.&lt;/p&gt;<br /> <br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;תרכובות הקטכול הנוצרות בעקבות האוקסידציה נוטות להיות פחות רעילות מהפנול המקורי ויותר מסיסות במים, דבר המקל על הסרתן מהסביבה. בפעילות האנזים מעורב הקו-פקטור FAD בתגובת החיזור (רדוקציה) של מולקולת חמצן. &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;שמרים החיים בקרקע משתמשים באנזימים המכילים פלבין אדנין דינוקלאוטיד (FAD) להידרוקסילציה של פנולים. פנול הוא הסובסטרט הטוב ביותר, לפעילות הפנול הידרוקסילאז, אך האנזים מקבל גם פנולים פשוטים עם הידרוקסי-, אמינו-, הלוגן- או מתיל.<br /> תגובת ההידרוקסלציה מתחילה רצף מטבולי המאפשר את השימוש בתרכובת המתקבלות כמקור פחמן ואנרגיה. מולקולות הקטכול המתקבלות מומרות בתהליכים כימיים לתרכובות אורגניות שונות כגון אצטיל-CoA המשתלבות[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%9C_%D7%A7%D7%A8%D7%91%D7%A1 במעגל קרבס] <br /> : &lt;br&gt; <br /> [[Image:Pic1.png|center]]<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''גיבוש החלבון'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;האנזים פנול הידרוקסילאז גובש באופן מלא. בנוסף האנזים גובש יחד עם הקו-פקטור FAD ועם הסובסטרט פנול. מבנה הקריסטל שגובש מספק ראיות לשינוי מבני מתואם באנזים ובקואנזים שלו במהלך הקטליזה. החלבון גובש כארבע יחידות. .&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מבנה החלבון'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;החלבון הינו הומודימר, כלומר מורכב משתי תתי יחידות זהות, כל תת יחידה מכילה 665 חומצות אמינו. המבנה השניוני של החלבון מכיל מבני b sheet גדולים ומבני helix a. &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;&lt;scene name='10/1025413/The_protein/1'&gt;פנול הידרוקסילאז- מבנה החלבון השלם&lt;/scene&gt;&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> [[Image:pic2.png|center]]<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;תת-היחידה של פנול הידרוקסילאז מורכבת משלושה דומיינים. שני הדומיינים הראשונים מהווים את האתר הפעיל וקושרים את הקו-פקטור ,FAD ואת הסובסטרט הפנולי, בעוד הדומיין הנוסף (השלישי) בעל תפקיד לא ידוע. &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מיקום אתרים פעילים לקישור פנול: ח.אמינו 55, 290<br /> אתרים פעילים קישור FAD: ח. אמינו 18-19, 43-45, 51-56, 118, 290,358, 368-376<br /> &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מניתוח מבנה החלבון נמצא כי לאחר קישור הקו-פקטור FAD, חל שינוי משמעותי במבנה החלבון בלולאה הקרובה לאתר הפעיל , ממצב ״פתוח״ למצב ״סגור״. שינוי מבני זה גורם לחשיפת האתר הפעיל ומאפשר גישה לשלושת הסובסטרטים - פנול, NADPH וחמצן, ולחסימת האתר כלפי הממס ובכך מתאפשרת תגובת ההידרוקסילציה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מקורות מידע'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''שאלות'''&lt;/p&gt;==<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ===&lt;&gt;===<br /> &lt;StructureSection load='1stp' size='340' side='left' caption='Caption for this structure' scene=''&gt;<br /> This is a default text for your page '''Phenol hydroxylase (hebrew)'''. Click above on '''edit this page''' to modify. Be careful with the &amp;lt; and &amp;gt; signs.<br /> You may include any references to papers as in: the use of JSmol in Proteopedia &lt;ref&gt;DOI 10.1002/ijch.201300024&lt;/ref&gt; or to the article describing Jmol &lt;ref&gt;PMID:21638687&lt;/ref&gt; to the rescue.<br /> <br /> == מבנה החלבון ==<br /> &lt;scene name='10/1026475/Alphahelix/3'&gt;אלפא הליקס&lt;/scene&gt;== Disease ==<br /> &lt;scene name='10/1025417/Beta_sheets/1'&gt;בטא שיט&lt;/scene&gt;== Relevance ==<br /> &lt;scene name='10/1025417/Active_domain/2'&gt; צבע כחול כהה: אתר פעיל&lt;/scene&gt;== Structural highlights ==<br /> [[Image:Aerobicpathway.png|thumb|&lt;p dir='rtl'&gt; סכמה של מסלול ארובי של פירוק הפנול]]<br /> This is a sample scene created with SAT to &lt;scene name=&quot;/12/3456/Sample/1&quot;&gt;color&lt;/scene&gt; by Group, and another to make &lt;scene name=&quot;/12/3456/Sample/2&quot;&gt;a transparent representation&lt;/scene&gt; of the protein. You can make your own scenes on SAT starting from scratch or loading and editing one of these sample scenes.<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;&lt;p== References ==<br /> &lt;references/&gt;</div>

Rivka Cohen https://proteopedia.org/index.php?title=Phenol_hydroxylase_(hebrew)&diff=4060302 2024-02-20T09:20:25Z

<p>Rivka Cohen: </p> <hr /> <div>=&lt;center&gt;Phenol hydroxylase&lt;/center&gt;=<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מידע כללי'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מקור האנזים הינו מתאי שמר בשם cutaneotrichosporon cutaneum.&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;האנזים פנול הידרוקסילאז שייך למשפחת האנזימים פלווין (flavin enzymes), המכונים בדרך כלל הידרוקסילאזות ארומטיות. ידוע גם בשם, פנול 2-מונואוקסיגנאז.<br /> פעילותו של אנזים זה נחקרת, בין היתר, כיוון שנעשה בו שימוש נרחב בתעשיה בתהליכי טיהור סיבתיים ביולוגיים לפירוק וניטרול של פנולים. האנזים פועל על מגוון רחב של פנולים ותרכובות ארומטיות אחרות, ומופק בעיקר על ידי מיקרואורגניזמים, כולל חיידקים ופטריות. היכולת של מיקרואורגניזמים אלה לפרק פנולים הופכת אותם לכלים חשובים בתהליכי טיהור מים, כאשר מנסים להסיר מזהמים אורגניים מהסביבה. המקור הבלעדי של פנולים כמזהמים במים ובקרקע הוא זיהום תעשייתי או זיהום מדלקים. פנול הינו חומר שעלול לגרום לסרטן, בנוסף לכך גורם לבעיות אסתטיות, לטעם וריח חזקים.&lt;/p&gt; <br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''פעילות אנזימתית'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;האנזים מזרז תגובת אוקסידציה של פנולים, הוספת קבוצת הידרוקסיל ל (OH-) למולקולת הפנול, ובכך ממיר אותה לקטכול (cathecol), תהליך שמהווה צעד ראשון חשוב במסלול הביודגרדציה של פנולים. האנזים מבצע תגובת חימצון/חיזור עם חמצן ומולקולת NADPH. בעזרת שתי מולקולות אלה נוצרת קבוצת הידרוקסיל המתחברת לטבעת הפנול וכך הופכת אותו לקטקול.&lt;/p&gt;<br /> <br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;תרכובות הקטכול הנוצרות בעקבות האוקסידציה נוטות להיות פחות רעילות מהפנול המקורי ויותר מסיסות במים, דבר המקל על הסרתן מהסביבה. בפעילות האנזים מעורב הקו-פקטור FAD בתגובת החיזור (רדוקציה) של מולקולת חמצן. &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;שמרים החיים בקרקע משתמשים באנזימים המכילים פלבין אדנין דינוקלאוטיד (FAD) להידרוקסילציה של פנולים. פנול הוא הסובסטרט הטוב ביותר, לפעילות הפנול הידרוקסילאז, אך האנזים מקבל גם פנולים פשוטים עם הידרוקסי-, אמינו-, הלוגן- או מתיל.<br /> תגובת ההידרוקסלציה מתחילה רצף מטבולי המאפשר את השימוש בתרכובת המתקבלות כמקור פחמן ואנרגיה. מולקולות הקטכול המתקבלות מומרות בתהליכים כימיים לתרכובות אורגניות שונות כגון אצטיל-CoA המשתלבות[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%9C_%D7%A7%D7%A8%D7%91%D7%A1 במעגל קרבס] <br /> : &lt;br&gt; <br /> [[Image:Pic1.png|center]]<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''גיבוש החלבון'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''גיבוש החלבון'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;האנזים פנול הידרוקסילאז גובש באופן מלא. בנוסף האנזים גובש יחד עם הקו-פקטור FAD ועם הסובסטרט פנול. מבנה הקריסטל שגובש מספק ראיות לשינוי מבני מתואם באנזים ובקואנזים שלו במהלך הקטליזה. החלבון גובש כארבע יחידות. .&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מבנה החלבון'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;החלבון הינו הומודימר, כלומר מורכב משתי תתי יחידות זהות, כל תת יחידה מכילה 665 חומצות אמינו. המבנה השניוני של החלבון מכיל מבני b sheet גדולים ומבני helix a. &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;&lt;scene name='10/1025413/The_protein/1'&gt;פנול הידרוקסילאז- מבנה החלבון השלם&lt;/scene&gt;&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> [[Image:pic2.png|center]]<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;תת-היחידה של פנול הידרוקסילאז מורכבת משלושה דומיינים. שני הדומיינים הראשונים מהווים את האתר הפעיל וקושרים את הקו-פקטור ,FAD ואת הסובסטרט הפנולי, בעוד הדומיין הנוסף (השלישי) בעל תפקיד לא ידוע. &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מיקום אתרים פעילים לקישור פנול: ח.אמינו 55, 290<br /> אתרים פעילים קישור FAD: ח. אמינו 18-19, 43-45, 51-56, 118, 290,358, 368-376<br /> &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מניתוח מבנה החלבון נמצא כי לאחר קישור הקו-פקטור FAD, חל שינוי משמעותי במבנה החלבון בלולאה הקרובה לאתר הפעיל , ממצב ״פתוח״ למצב ״סגור״. שינוי מבני זה גורם לחשיפת האתר הפעיל ומאפשר גישה לשלושת הסובסטרטים - פנול, NADPH וחמצן, ולחסימת האתר כלפי הממס ובכך מתאפשרת תגובת ההידרוקסילציה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מקורות מידע'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''שאלות'''&lt;/p&gt;==<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ===&lt;&gt;===<br /> &lt;StructureSection load='1stp' size='340' side='left' caption='Caption for this structure' scene=''&gt;<br /> This is a default text for your page '''Phenol hydroxylase (hebrew)'''. Click above on '''edit this page''' to modify. Be careful with the &amp;lt; and &amp;gt; signs.<br /> You may include any references to papers as in: the use of JSmol in Proteopedia &lt;ref&gt;DOI 10.1002/ijch.201300024&lt;/ref&gt; or to the article describing Jmol &lt;ref&gt;PMID:21638687&lt;/ref&gt; to the rescue.<br /> <br /> == מבנה החלבון ==<br /> &lt;scene name='10/1026475/Alphahelix/3'&gt;אלפא הליקס&lt;/scene&gt;== Disease ==<br /> &lt;scene name='10/1025417/Beta_sheets/1'&gt;בטא שיט&lt;/scene&gt;== Relevance ==<br /> &lt;scene name='10/1025417/Active_domain/2'&gt; צבע כחול כהה: אתר פעיל&lt;/scene&gt;== Structural highlights ==<br /> [[Image:Aerobicpathway.png|thumb|&lt;p dir='rtl'&gt; סכמה של מסלול ארובי של פירוק הפנול]]<br /> This is a sample scene created with SAT to &lt;scene name=&quot;/12/3456/Sample/1&quot;&gt;color&lt;/scene&gt; by Group, and another to make &lt;scene name=&quot;/12/3456/Sample/2&quot;&gt;a transparent representation&lt;/scene&gt; of the protein. You can make your own scenes on SAT starting from scratch or loading and editing one of these sample scenes.<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;&lt;p== References ==<br /> &lt;references/&gt;</div>

Rivka Cohen https://proteopedia.org/index.php?title=Phenol_hydroxylase_(hebrew)&diff=4060300 2024-02-20T09:19:39Z

<p>Rivka Cohen: </p> <hr /> <div>=&lt;center&gt;Phenol hydroxylase&lt;/center&gt;=<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מידע כללי'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מקור האנזים הינו מתאי שמר בשם cutaneotrichosporon cutaneum.&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;האנזים פנול הידרוקסילאז שייך למשפחת האנזימים פלווין (flavin enzymes), המכונים בדרך כלל הידרוקסילאזות ארומטיות. ידוע גם בשם, פנול 2-מונואוקסיגנאז.<br /> פעילותו של אנזים זה נחקרת, בין היתר, כיוון שנעשה בו שימוש נרחב בתעשיה בתהליכי טיהור סיבתיים ביולוגיים לפירוק וניטרול של פנולים. האנזים פועל על מגוון רחב של פנולים ותרכובות ארומטיות אחרות, ומופק בעיקר על ידי מיקרואורגניזמים, כולל חיידקים ופטריות. היכולת של מיקרואורגניזמים אלה לפרק פנולים הופכת אותם לכלים חשובים בתהליכי טיהור מים, כאשר מנסים להסיר מזהמים אורגניים מהסביבה. המקור הבלעדי של פנולים כמזהמים במים ובקרקע הוא זיהום תעשייתי או זיהום מדלקים. פנול הינו חומר שעלול לגרום לסרטן, בנוסף לכך גורם לבעיות אסתטיות, לטעם וריח חזקים.&lt;/p&gt; <br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''פעילות אנזימתית'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;האנזים מזרז תגובת אוקסידציה של פנולים, הוספת קבוצת הידרוקסיל ל (OH-) למולקולת הפנול, ובכך ממיר אותה לקטכול (cathecol), תהליך שמהווה צעד ראשון חשוב במסלול הביודגרדציה של פנולים. האנזים מבצע תגובת חימצון/חיזור עם חמצן ומולקולת NADPH. בעזרת שתי מולקולות אלה נוצרת קבוצת הידרוקסיל המתחברת לטבעת הפנול וכך הופכת אותו לקטקול.&lt;/p&gt;<br /> <br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;תרכובות הקטכול הנוצרות בעקבות האוקסידציה נוטות להיות פחות רעילות מהפנול המקורי ויותר מסיסות במים, דבר המקל על הסרתן מהסביבה. בפעילות האנזים מעורב הקו-פקטור FAD בתגובת החיזור (רדוקציה) של מולקולת חמצן. &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;שמרים החיים בקרקע משתמשים באנזימים המכילים פלבין אדנין דינוקלאוטיד (FAD) להידרוקסילציה של פנולים. פנול הוא הסובסטרט הטוב ביותר, לפעילות הפנול הידרוקסילאז, אך האנזים מקבל גם פנולים פשוטים עם הידרוקסי-, אמינו-, הלוגן- או מתיל.<br /> תגובת ההידרוקסלציה מתחילה רצף מטבולי המאפשר את השימוש בתרכובת המתקבלות כמקור פחמן ואנרגיה. מולקולות הקטכול המתקבלות מומרות בתהליכים כימיים לתרכובות אורגניות שונות כגון אצטיל-CoA המשתלבות[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%9C_%D7%A7%D7%A8%D7%91%D7%A1 במעגל קרבס] <br /> : &lt;br&gt; <br /> [[Image:Pic1.png|center]]<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''גיבוש החלבון'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;האנזים פנול הידרוקסילאז גובש באופן מלא. בנוסף האנזים גובש יחד עם הקו-פקטור FAD ועם הסובסטרט פנול. מבנה הקריסטל שגובש מספק ראיות לשינוי מבני מתואם באנזים ובקואנזים שלו במהלך הקטליזה. החלבון גובש כארבע יחידות. .&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מבנה החלבון'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;החלבון הינו הומודימר, כלומר מורכב משתי תתי יחידות זהות, כל תת יחידה מכילה 665 חומצות אמינו. המבנה השניוני של החלבון מכיל מבני b sheet גדולים ומבני helix a. &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt;<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;&lt;scene name='10/1025413/The_protein/1'&gt;TextToBeDisplayed&lt;/scene&gt;&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> [[Image:pic2.png|center]]<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;תת-היחידה של פנול הידרוקסילאז מורכבת משלושה דומיינים. שני הדומיינים הראשונים מהווים את האתר הפעיל וקושרים את הקו-פקטור ,FAD ואת הסובסטרט הפנולי, בעוד הדומיין הנוסף (השלישי) בעל תפקיד לא ידוע. &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מיקום אתרים פעילים לקישור פנול: ח.אמינו 55, 290<br /> אתרים פעילים קישור FAD: ח. אמינו 18-19, 43-45, 51-56, 118, 290,358, 368-376<br /> &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מניתוח מבנה החלבון נמצא כי לאחר קישור הקו-פקטור FAD, חל שינוי משמעותי במבנה החלבון בלולאה הקרובה לאתר הפעיל , ממצב ״פתוח״ למצב ״סגור״. שינוי מבני זה גורם לחשיפת האתר הפעיל ומאפשר גישה לשלושת הסובסטרטים - פנול, NADPH וחמצן, ולחסימת האתר כלפי הממס ובכך מתאפשרת תגובת ההידרוקסילציה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מקורות מידע'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''שאלות'''&lt;/p&gt;==<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ===&lt;&gt;===<br /> &lt;StructureSection load='1stp' size='340' side='left' caption='Caption for this structure' scene=''&gt;<br /> This is a default text for your page '''Phenol hydroxylase (hebrew)'''. Click above on '''edit this page''' to modify. Be careful with the &amp;lt; and &amp;gt; signs.<br /> You may include any references to papers as in: the use of JSmol in Proteopedia &lt;ref&gt;DOI 10.1002/ijch.201300024&lt;/ref&gt; or to the article describing Jmol &lt;ref&gt;PMID:21638687&lt;/ref&gt; to the rescue.<br /> <br /> == מבנה החלבון ==<br /> &lt;scene name='10/1026475/Alphahelix/3'&gt;אלפא הליקס&lt;/scene&gt;== Disease ==<br /> &lt;scene name='10/1025417/Beta_sheets/1'&gt;בטא שיט&lt;/scene&gt;== Relevance ==<br /> &lt;scene name='10/1025417/Active_domain/2'&gt; צבע כחול כהה: אתר פעיל&lt;/scene&gt;== Structural highlights ==<br /> [[Image:Aerobicpathway.png|thumb|&lt;p dir='rtl'&gt; סכמה של מסלול ארובי של פירוק הפנול]]<br /> This is a sample scene created with SAT to &lt;scene name=&quot;/12/3456/Sample/1&quot;&gt;color&lt;/scene&gt; by Group, and another to make &lt;scene name=&quot;/12/3456/Sample/2&quot;&gt;a transparent representation&lt;/scene&gt; of the protein. You can make your own scenes on SAT starting from scratch or loading and editing one of these sample scenes.<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;&lt;p== References ==<br /> &lt;references/&gt;</div>

Rivka Cohen https://proteopedia.org/index.php?title=Phenol_hydroxylase_(hebrew)&diff=4060284 2024-02-20T09:06:11Z

<p>Rivka Cohen: </p> <hr /> <div>=&lt;center&gt;Phenol hydroxylase&lt;/center&gt;=<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מידע כללי'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מקור האנזים הינו מתאי שמר בשם cutaneotrichosporon cutaneum.&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;האנזים פנול הידרוקסילאז שייך למשפחת האנזימים פלווין (flavin enzymes), המכונים בדרך כלל הידרוקסילאזות ארומטיות. ידוע גם בשם, פנול 2-מונואוקסיגנאז.<br /> פעילותו של אנזים זה נחקרת, בין היתר, כיוון שנעשה בו שימוש נרחב בתעשיה בתהליכי טיהור סיבתיים ביולוגיים לפירוק וניטרול של פנולים. האנזים פועל על מגוון רחב של פנולים ותרכובות ארומטיות אחרות, ומופק בעיקר על ידי מיקרואורגניזמים, כולל חיידקים ופטריות. היכולת של מיקרואורגניזמים אלה לפרק פנולים הופכת אותם לכלים חשובים בתהליכי טיהור מים, כאשר מנסים להסיר מזהמים אורגניים מהסביבה. המקור הבלעדי של פנולים כמזהמים במים ובקרקע הוא זיהום תעשייתי או זיהום מדלקים. פנול הינו חומר שעלול לגרום לסרטן, בנוסף לכך גורם לבעיות אסתטיות, לטעם וריח חזקים.&lt;/p&gt; <br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''פעילות אנזימתית'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;האנזים מזרז תגובת אוקסידציה של פנולים, הוספת קבוצת הידרוקסיל ל (OH-) למולקולת הפנול, ובכך ממיר אותה לקטכול (cathecol), תהליך שמהווה צעד ראשון חשוב במסלול הביודגרדציה של פנולים. האנזים מבצע תגובת חימצון/חיזור עם חמצן ומולקולת NADPH. בעזרת שתי מולקולות אלה נוצרת קבוצת הידרוקסיל המתחברת לטבעת הפנול וכך הופכת אותו לקטקול.&lt;/p&gt;<br /> <br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;תרכובות הקטכול הנוצרות בעקבות האוקסידציה נוטות להיות פחות רעילות מהפנול המקורי ויותר מסיסות במים, דבר המקל על הסרתן מהסביבה. בפעילות האנזים מעורב הקו-פקטור FAD בתגובת החיזור (רדוקציה) של מולקולת חמצן. &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;שמרים החיים בקרקע משתמשים באנזימים המכילים פלבין אדנין דינוקלאוטיד (FAD) להידרוקסילציה של פנולים. פנול הוא הסובסטרט הטוב ביותר, לפעילות הפנול הידרוקסילאז, אך האנזים מקבל גם פנולים פשוטים עם הידרוקסי-, אמינו-, הלוגן- או מתיל.<br /> תגובת ההידרוקסלציה מתחילה רצף מטבולי המאפשר את השימוש בתרכובת המתקבלות כמקור פחמן ואנרגיה. מולקולות הקטכול המתקבלות מומרות בתהליכים כימיים לתרכובות אורגניות שונות כגון אצטיל-CoA המשתלבות במעגל קרבס [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%9C_%D7%A7%D7%A8%D7%91%D7%A1קרבס], H&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;O&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;. &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> [[Image:Pic1.png|center]]<br /> : &lt;br&gt; <br /> <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''גיבוש החלבון'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;האנזים פנול הידרוקסילאז גובש באופן מלא. בנוסף האנזים גובש יחד עם הקו-פקטור FAD ועם הסובסטרט פנול. מבנה הקריסטל שגובש מספק ראיות לשינוי מבני מתואם באנזים ובקואנזים שלו במהלך הקטליזה. החלבון גובש כארבע יחידות. .&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מבנה החלבון'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;החלבון הינו הומודימר, כלומר מורכב משתי תתי יחידות זהות, כל תת יחידה מכילה 665 חומצות אמינו. המבנה השניוני של החלבון מכיל מבני b sheet גדולים ומבני helix a. &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> [[Image:pic2.png|center]]<br /> &lt;p dir='rtl'&gt;תת-היחידה של פנול הידרוקסילאז מורכבת משלושה דומיינים. שני הדומיינים הראשונים מהווים את האתר הפעיל וקושרים את הקו-פקטור ,FAD ואת הסובסטרט הפנולי, בעוד הדומיין הנוסף (השלישי) בעל תפקיד לא ידוע. &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מיקום אתרים פעילים לקישור פנול: ח.אמינו 55, 290<br /> אתרים פעילים קישור FAD: ח. אמינו 18-19, 43-45, 51-56, 118, 290,358, 368-376<br /> &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מניתוח מבנה החלבון נמצא כי לאחר קישור הקו-פקטור FAD, חל שינוי משמעותי במבנה החלבון בלולאה הקרובה לאתר הפעיל , ממצב ״פתוח״ למצב ״סגור״. שינוי מבני זה גורם לחשיפת האתר הפעיל ומאפשר גישה לשלושת הסובסטרטים - פנול, NADPH וחמצן, ולחסימת האתר כלפי הממס ובכך מתאפשרת תגובת ההידרוקסילציה.<br /> &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מקורות מידע'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''שאלות'''&lt;/p&gt;==<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ===&lt;&gt;===<br /> &lt;StructureSection load='1stp' size='340' side='left' caption='Caption for this structure' scene=''&gt;<br /> This is a default text for your page '''Phenol hydroxylase (hebrew)'''. Click above on '''edit this page''' to modify. Be careful with the &amp;lt; and &amp;gt; signs.<br /> You may include any references to papers as in: the use of JSmol in Proteopedia &lt;ref&gt;DOI 10.1002/ijch.201300024&lt;/ref&gt; or to the article describing Jmol &lt;ref&gt;PMID:21638687&lt;/ref&gt; to the rescue.<br /> <br /> == מבנה החלבון ==<br /> &lt;scene name='10/1026475/Alphahelix/3'&gt;אלפא הליקס&lt;/scene&gt;== Disease ==<br /> &lt;scene name='10/1025417/Beta_sheets/1'&gt;בטא שיט&lt;/scene&gt;== Relevance ==<br /> &lt;scene name='10/1025417/Active_domain/2'&gt; צבע כחול כהה: אתר פעיל&lt;/scene&gt;== Structural highlights ==<br /> [[Image:Aerobicpathway.png|thumb|&lt;p dir='rtl'&gt; סכמה של מסלול ארובי של פירוק הפנול]]<br /> This is a sample scene created with SAT to &lt;scene name=&quot;/12/3456/Sample/1&quot;&gt;color&lt;/scene&gt; by Group, and another to make &lt;scene name=&quot;/12/3456/Sample/2&quot;&gt;a transparent representation&lt;/scene&gt; of the protein. You can make your own scenes on SAT starting from scratch or loading and editing one of these sample scenes.<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;&lt;p== References ==<br /> &lt;references/&gt;</div>

Rivka Cohen https://proteopedia.org/index.php?title=Phenol_hydroxylase_(hebrew)&diff=4060252 2024-02-20T08:45:56Z

<p>Rivka Cohen: </p> <hr /> <div>=&lt;center&gt;Phenol hydroxylase&lt;/center&gt;=<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מידע כללי'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מקור האנזים הינו מתאי שמר בשם cutaneotrichosporon cutaneum.&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;האנזים פנול הידרוקסילאז שייך למשפחת האנזימים פלווין (flavin enzymes), המכונים בדרך כלל הידרוקסילאזות ארומטיות. ידוע גם בשם, פנול 2-מונואוקסיגנאז.<br /> פעילותו של אנזים זה נחקרת, בין היתר, כיוון שנעשה בו שימוש נרחב בתעשיה בתהליכי טיהור סיבתיים ביולוגיים לפירוק וניטרול של פנולים. האנזים פועל על מגוון רחב של פנולים ותרכובות ארומטיות אחרות, ומופק בעיקר על ידי מיקרואורגניזמים, כולל חיידקים ופטריות. היכולת של מיקרואורגניזמים אלה לפרק פנולים הופכת אותם לכלים חשובים בתהליכי טיהור מים, כאשר מנסים להסיר מזהמים אורגניים מהסביבה. המקור הבלעדי של פנולים כמזהמים במים ובקרקע הוא זיהום תעשייתי או זיהום מדלקים. פנול הינו חומר שעלול לגרום לסרטן, בנוסף לכך גורם לבעיות אסתטיות, לטעם וריח חזקים.&lt;/p&gt; <br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''פעילות אנזימתית'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;האנזים מזרז תגובת אוקסידציה של פנולים, הוספת קבוצת הידרוקסיל ל (OH-) למולקולת הפנול, ובכך ממיר אותה לקטכול (cathecol), תהליך שמהווה צעד ראשון חשוב במסלול הביודגרדציה של פנולים. האנזים מבצע תגובת חימצון/חיזור עם חמצן ומולקולת NADPH. בעזרת שתי מולקולות אלה נוצרת קבוצת הידרוקסיל המתחברת לטבעת הפנול וכך הופכת אותו לקטקול.&lt;/p&gt;<br /> <br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;תרכובות הקטכול הנוצרות בעקבות האוקסידציה נוטות להיות פחות רעילות מהפנול המקורי ויותר מסיסות במים, דבר המקל על הסרתן מהסביבה. בפעילות האנזים מעורב הקו-פקטור FAD בתגובת החיזור (רדוקציה) של מולקולת חמצן. &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;שמרים החיים בקרקע משתמשים באנזימים המכילים פלבין אדנין דינוקלאוטיד (FAD) להידרוקסילציה של פנולים. פנול הוא הסובסטרט הטוב ביותר, לפעילות הפנול הידרוקסילאז, אך האנזים מקבל גם פנולים פשוטים עם הידרוקסי-, אמינו-, הלוגן- או מתיל.<br /> תגובת ההידרוקסלציה מתחילה רצף מטבולי המאפשר את השימוש בתרכובת המתקבלות כמקור פחמן ואנרגיה. מולקולות הקטכול המתקבלות מומרות בתהליכים כימיים לתרכובות אורגניות שונות כגון אצטיל-CoA המשתלבות במעגל קרבס. &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> [[Image:Pic1.png|thumb|right]]<br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''גיבוש החלבון'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;האנזים פנול הידרוקסילאז גובש באופן מלא. בנוסף האנזים גובש יחד עם הקו-פקטור FAD ועם הסובסטרט פנול. מבנה הקריסטל שגובש מספק ראיות לשינוי מבני מתואם באנזים ובקואנזים שלו במהלך הקטליזה. החלבון גובש כארבע יחידות. .&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מבנה החלבון'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;החלבון הינו הומודימר, כלומר מורכב משתי תתי יחידות זהות, כל תת יחידה מכילה 665 חומצות אמינו. המבנה השניוני של החלבון מכיל מבני b sheet גדולים ומבני helix a. &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;תת-היחידה של פנול הידרוקסילאז מורכבת משלושה דומיינים. שני הדומיינים הראשונים מהווים את האתר הפעיל וקושרים את הקו-פקטור ,FAD ואת הסובסטרט הפנולי, בעוד הדומיין הנוסף (השלישי) בעל תפקיד לא ידוע. &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מיקום אתרים פעילים לקישור פנול: ח.אמינו 55, 290<br /> אתרים פעילים קישור FAD: ח. אמינו 18-19, 43-45, 51-56, 118, 290,358, 368-376<br /> &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מקורות מידע'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''שאלות'''&lt;/p&gt;==<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ===&lt;&gt;===<br /> &lt;StructureSection load='1stp' size='340' side='left' caption='Caption for this structure' scene=''&gt;<br /> This is a default text for your page '''Phenol hydroxylase (hebrew)'''. Click above on '''edit this page''' to modify. Be careful with the &amp;lt; and &amp;gt; signs.<br /> You may include any references to papers as in: the use of JSmol in Proteopedia &lt;ref&gt;DOI 10.1002/ijch.201300024&lt;/ref&gt; or to the article describing Jmol &lt;ref&gt;PMID:21638687&lt;/ref&gt; to the rescue.<br /> <br /> == מבנה החלבון ==<br /> &lt;scene name='10/1026475/Alphahelix/3'&gt;אלפא הליקס&lt;/scene&gt;== Disease ==<br /> &lt;scene name='10/1025417/Beta_sheets/1'&gt;בטא שיט&lt;/scene&gt;== Relevance ==<br /> &lt;scene name='10/1025417/Active_domain/2'&gt; צבע כחול כהה: אתר פעיל&lt;/scene&gt;== Structural highlights ==<br /> [[Image:Aerobicpathway.png|thumb|&lt;p dir='rtl'&gt; סכמה של מסלול ארובי של פירוק הפנול]]<br /> This is a sample scene created with SAT to &lt;scene name=&quot;/12/3456/Sample/1&quot;&gt;color&lt;/scene&gt; by Group, and another to make &lt;scene name=&quot;/12/3456/Sample/2&quot;&gt;a transparent representation&lt;/scene&gt; of the protein. You can make your own scenes on SAT starting from scratch or loading and editing one of these sample scenes.<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;&lt;p== References ==<br /> &lt;references/&gt;</div>

Rivka Cohen https://proteopedia.org/index.php?title=Phenol_hydroxylase_(hebrew)&diff=4060247 2024-02-20T08:43:54Z

<p>Rivka Cohen: </p> <hr /> <div>=&lt;center&gt;Phenol hydroxylase&lt;/center&gt;=<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מידע כללי'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מקור האנזים הינו מתאי שמר בשם cutaneotrichosporon cutaneum.&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;האנזים פנול הידרוקסילאז שייך למשפחת האנזימים פלווין (flavin enzymes), המכונים בדרך כלל הידרוקסילאזות ארומטיות. ידוע גם בשם, פנול 2-מונואוקסיגנאז.<br /> פעילותו של אנזים זה נחקרת, בין היתר, כיוון שנעשה בו שימוש נרחב בתעשיה בתהליכי טיהור סיבתיים ביולוגיים לפירוק וניטרול של פנולים. האנזים פועל על מגוון רחב של פנולים ותרכובות ארומטיות אחרות, ומופק בעיקר על ידי מיקרואורגניזמים, כולל חיידקים ופטריות. היכולת של מיקרואורגניזמים אלה לפרק פנולים הופכת אותם לכלים חשובים בתהליכי טיהור מים, כאשר מנסים להסיר מזהמים אורגניים מהסביבה. המקור הבלעדי של פנולים כמזהמים במים ובקרקע הוא זיהום תעשייתי או זיהום מדלקים. פנול הינו חומר שעלול לגרום לסרטן, בנוסף לכך גורם לבעיות אסתטיות, לטעם וריח חזקים.&lt;/p&gt; <br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''פעילות אנזימתית'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;האנזים מזרז תגובת אוקסידציה של פנולים, הוספת קבוצת הידרוקסיל ל (OH-) למולקולת הפנול, ובכך ממיר אותה לקטכול (cathecol), תהליך שמהווה צעד ראשון חשוב במסלול הביודגרדציה של פנולים. האנזים מבצע תגובת חימצון/חיזור עם חמצן ומולקולת NADPH. בעזרת שתי מולקולות אלה נוצרת קבוצת הידרוקסיל המתחברת לטבעת הפנול וכך הופכת אותו לקטקול.&lt;/p&gt;<br /> <br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;תרכובות הקטכול הנוצרות בעקבות האוקסידציה נוטות להיות פחות רעילות מהפנול המקורי ויותר מסיסות במים, דבר המקל על הסרתן מהסביבה. בפעילות האנזים מעורב הקו-פקטור FAD בתגובת החיזור (רדוקציה) של מולקולת חמצן. &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;שמרים החיים בקרקע משתמשים באנזימים המכילים פלבין אדנין דינוקלאוטיד (FAD) להידרוקסילציה של פנולים. פנול הוא הסובסטרט הטוב ביותר, לפעילות הפנול הידרוקסילאז, אך האנזים מקבל גם פנולים פשוטים עם הידרוקסי-, אמינו-, הלוגן- או מתיל.<br /> תגובת ההידרוקסלציה מתחילה רצף מטבולי המאפשר את השימוש בתרכובת המתקבלות כמקור פחמן ואנרגיה. מולקולות הקטכול המתקבלות מומרות בתהליכים כימיים לתרכובות אורגניות שונות כגון אצטיל-CoA המשתלבות במעגל קרבס. &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> [[Image:Pic1.png]]<br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''גיבוש החלבון'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;האנזים פנול הידרוקסילאז גובש באופן מלא. בנוסף האנזים גובש יחד עם הקו-פקטור FAD ועם הסובסטרט פנול. מבנה הקריסטל שגובש מספק ראיות לשינוי מבני מתואם באנזים ובקואנזים שלו במהלך הקטליזה. החלבון גובש כארבע יחידות. .&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מבנה החלבון'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;החלבון הינו הומודימר, כלומר מורכב משתי תתי יחידות זהות, כל תת יחידה מכילה 665 חומצות אמינו. המבנה השניוני של החלבון מכיל מבני b sheet גדולים ומבני helix a. &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;תת-היחידה של פנול הידרוקסילאז מורכבת משלושה דומיינים. שני הדומיינים הראשונים מהווים את האתר הפעיל וקושרים את הקו-פקטור ,FAD ואת הסובסטרט הפנולי, בעוד הדומיין הנוסף (השלישי) בעל תפקיד לא ידוע. &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מקורות מידע'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''שאלות'''&lt;/p&gt;==<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ===&lt;&gt;===<br /> &lt;StructureSection load='1stp' size='340' side='left' caption='Caption for this structure' scene=''&gt;<br /> This is a default text for your page '''Phenol hydroxylase (hebrew)'''. Click above on '''edit this page''' to modify. Be careful with the &amp;lt; and &amp;gt; signs.<br /> You may include any references to papers as in: the use of JSmol in Proteopedia &lt;ref&gt;DOI 10.1002/ijch.201300024&lt;/ref&gt; or to the article describing Jmol &lt;ref&gt;PMID:21638687&lt;/ref&gt; to the rescue.<br /> <br /> == מבנה החלבון ==<br /> &lt;scene name='10/1026475/Alphahelix/3'&gt;אלפא הליקס&lt;/scene&gt;== Disease ==<br /> &lt;scene name='10/1025417/Beta_sheets/1'&gt;בטא שיט&lt;/scene&gt;== Relevance ==<br /> &lt;scene name='10/1025417/Active_domain/2'&gt; צבע כחול כהה: אתר פעיל&lt;/scene&gt;== Structural highlights ==<br /> [[Image:Aerobicpathway.png|thumb|&lt;p dir='rtl'&gt; סכמה של מסלול ארובי של פירוק הפנול]]<br /> This is a sample scene created with SAT to &lt;scene name=&quot;/12/3456/Sample/1&quot;&gt;color&lt;/scene&gt; by Group, and another to make &lt;scene name=&quot;/12/3456/Sample/2&quot;&gt;a transparent representation&lt;/scene&gt; of the protein. You can make your own scenes on SAT starting from scratch or loading and editing one of these sample scenes.<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;&lt;p== References ==<br /> &lt;references/&gt;</div>

Rivka Cohen https://proteopedia.org/index.php?title=Phenol_hydroxylase_(hebrew)&diff=4060240 2024-02-20T08:41:26Z

<p>Rivka Cohen: </p> <hr /> <div>=&lt;center&gt;Phenol hydroxylase&lt;/center&gt;=<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מידע כללי'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מקור האנזים הינו מתאי שמר בשם cutaneotrichosporon cutaneum.&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;האנזים פנול הידרוקסילאז שייך למשפחת האנזימים פלווין (flavin enzymes), המכונים בדרך כלל הידרוקסילאזות ארומטיות. ידוע גם בשם, פנול 2-מונואוקסיגנאז.<br /> פעילותו של אנזים זה נחקרת, בין היתר, כיוון שנעשה בו שימוש נרחב בתעשיה בתהליכי טיהור סיבתיים ביולוגיים לפירוק וניטרול של פנולים. האנזים פועל על מגוון רחב של פנולים ותרכובות ארומטיות אחרות, ומופק בעיקר על ידי מיקרואורגניזמים, כולל חיידקים ופטריות. היכולת של מיקרואורגניזמים אלה לפרק פנולים הופכת אותם לכלים חשובים בתהליכי טיהור מים, כאשר מנסים להסיר מזהמים אורגניים מהסביבה. המקור הבלעדי של פנולים כמזהמים במים ובקרקע הוא זיהום תעשייתי או זיהום מדלקים. פנול הינו חומר שעלול לגרום לסרטן, בנוסף לכך גורם לבעיות אסתטיות, לטעם וריח חזקים.&lt;/p&gt; <br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''פעילות אנזימתית'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;האנזים מזרז תגובת אוקסידציה של פנולים, הוספת קבוצת הידרוקסיל ל (OH-) למולקולת הפנול, ובכך ממיר אותה לקטכול (cathecol), תהליך שמהווה צעד ראשון חשוב במסלול הביודגרדציה של פנולים. האנזים מבצע תגובת חימצון/חיזור עם חמצן ומולקולת NADPH. בעזרת שתי מולקולות אלה נוצרת קבוצת הידרוקסיל המתחברת לטבעת הפנול וכך הופכת אותו לקטקול.&lt;/p&gt;<br /> <br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;תרכובות הקטכול הנוצרות בעקבות האוקסידציה נוטות להיות פחות רעילות מהפנול המקורי ויותר מסיסות במים, דבר המקל על הסרתן מהסביבה. בפעילות האנזים מעורב הקו-פקטור FAD בתגובת החיזור (רדוקציה) של מולקולת חמצן. &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;שמרים החיים בקרקע משתמשים באנזימים המכילים פלבין אדנין דינוקלאוטיד (FAD) להידרוקסילציה של פנולים. פנול הוא הסובסטרט הטוב ביותר, לפעילות הפנול הידרוקסילאז, אך האנזים מקבל גם פנולים פשוטים עם הידרוקסי-, אמינו-, הלוגן- או מתיל.<br /> תגובת ההידרוקסלציה מתחילה רצף מטבולי המאפשר את השימוש בתרכובת המתקבלות כמקור פחמן ואנרגיה. מולקולות הקטכול המתקבלות מומרות בתהליכים כימיים לתרכובות אורגניות שונות כגון אצטיל-CoA המשתלבות במעגל קרבס. &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''גיבוש החלבון'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;האנזים פנול הידרוקסילאז גובש באופן מלא. בנוסף האנזים גובש יחד עם הקו-פקטור FAD ועם הסובסטרט פנול. מבנה הקריסטל שגובש מספק ראיות לשינוי מבני מתואם באנזים ובקואנזים שלו במהלך הקטליזה. החלבון גובש כארבע יחידות. .&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מבנה החלבון'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;החלבון הינו הומודימר, כלומר מורכב משתי תתי יחידות זהות, כל תת יחידה מכילה 665 חומצות אמינו. המבנה השניוני של החלבון מכיל מבני b sheet גדולים ומבני helix a. &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מקורות מידע'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''שאלות'''&lt;/p&gt;==<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ===&lt;&gt;===<br /> &lt;StructureSection load='1stp' size='340' side='left' caption='Caption for this structure' scene=''&gt;<br /> This is a default text for your page '''Phenol hydroxylase (hebrew)'''. Click above on '''edit this page''' to modify. Be careful with the &amp;lt; and &amp;gt; signs.<br /> You may include any references to papers as in: the use of JSmol in Proteopedia &lt;ref&gt;DOI 10.1002/ijch.201300024&lt;/ref&gt; or to the article describing Jmol &lt;ref&gt;PMID:21638687&lt;/ref&gt; to the rescue.<br /> <br /> == מבנה החלבון ==<br /> &lt;scene name='10/1026475/Alphahelix/3'&gt;אלפא הליקס&lt;/scene&gt;== Disease ==<br /> &lt;scene name='10/1025417/Beta_sheets/1'&gt;בטא שיט&lt;/scene&gt;== Relevance ==<br /> &lt;scene name='10/1025417/Active_domain/2'&gt; צבע כחול כהה: אתר פעיל&lt;/scene&gt;== Structural highlights ==<br /> [[Image:Aerobicpathway.png|thumb|&lt;p dir='rtl'&gt; סכמה של מסלול ארובי של פירוק הפנול]]<br /> This is a sample scene created with SAT to &lt;scene name=&quot;/12/3456/Sample/1&quot;&gt;color&lt;/scene&gt; by Group, and another to make &lt;scene name=&quot;/12/3456/Sample/2&quot;&gt;a transparent representation&lt;/scene&gt; of the protein. You can make your own scenes on SAT starting from scratch or loading and editing one of these sample scenes.<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;&lt;p== References ==<br /> &lt;references/&gt;</div>

Rivka Cohen https://proteopedia.org/index.php?title=Phenol_hydroxylase_(hebrew)&diff=4060238 2024-02-20T08:39:53Z

<p>Rivka Cohen: </p> <hr /> <div>=&lt;center&gt;Phenol hydroxylase&lt;/center&gt;=<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מידע כללי'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מקור האנזים הינו מתאי שמר בשם cutaneotrichosporon cutaneum.&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;האנזים פנול הידרוקסילאז שייך למשפחת האנזימים פלווין (flavin enzymes), המכונים בדרך כלל הידרוקסילאזות ארומטיות. ידוע גם בשם, פנול 2-מונואוקסיגנאז.<br /> פעילותו של אנזים זה נחקרת, בין היתר, כיוון שנעשה בו שימוש נרחב בתעשיה בתהליכי טיהור סיבתיים ביולוגיים לפירוק וניטרול של פנולים. האנזים פועל על מגוון רחב של פנולים ותרכובות ארומטיות אחרות, ומופק בעיקר על ידי מיקרואורגניזמים, כולל חיידקים ופטריות. היכולת של מיקרואורגניזמים אלה לפרק פנולים הופכת אותם לכלים חשובים בתהליכי טיהור מים, כאשר מנסים להסיר מזהמים אורגניים מהסביבה. המקור הבלעדי של פנולים כמזהמים במים ובקרקע הוא זיהום תעשייתי או זיהום מדלקים. פנול הינו חומר שעלול לגרום לסרטן, בנוסף לכך גורם לבעיות אסתטיות, לטעם וריח חזקים.&lt;/p&gt; <br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''פעילות אנזימתית'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;האנזים מזרז תגובת אוקסידציה של פנולים, הוספת קבוצת הידרוקסיל ל (OH-) למולקולת הפנול, ובכך ממיר אותה לקטכול (cathecol), תהליך שמהווה צעד ראשון חשוב במסלול הביודגרדציה של פנולים. האנזים מבצע תגובת חימצון/חיזור עם חמצן ומולקולת NADPH. בעזרת שתי מולקולות אלה נוצרת קבוצת הידרוקסיל המתחברת לטבעת הפנול וכך הופכת אותו לקטקול.&lt;/p&gt;<br /> <br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;תרכובות הקטכול הנוצרות בעקבות האוקסידציה נוטות להיות פחות רעילות מהפנול המקורי ויותר מסיסות במים, דבר המקל על הסרתן מהסביבה. בפעילות האנזים מעורב הקו-פקטור FAD בתגובת החיזור (רדוקציה) של מולקולת חמצן. &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;שמרים החיים בקרקע משתמשים באנזימים המכילים פלבין אדנין דינוקלאוטיד (FAD) להידרוקסילציה של פנולים. פנול הוא הסובסטרט הטוב ביותר, לפעילות הפנול הידרוקסילאז, אך האנזים מקבל גם פנולים פשוטים עם הידרוקסי-, אמינו-, הלוגן- או מתיל.<br /> תגובת ההידרוקסלציה מתחילה רצף מטבולי המאפשר את השימוש בתרכובת המתקבלות כמקור פחמן ואנרגיה. מולקולות הקטכול המתקבלות מומרות בתהליכים כימיים לתרכובות אורגניות שונות כגון אצטיל-CoA המשתלבות במעגל קרבס. &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''גיבוש החלבון'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;האנזים פנול הידרוקסילאז גובש באופן מלא. בנוסף האנזים גובש יחד עם הקו-פקטור FAD ועם הסובסטרט פנול. מבנה הקריסטל שגובש מספק ראיות לשינוי מבני מתואם באנזים ובקואנזים שלו במהלך הקטליזה. החלבון גובש כארבע יחידות. .&lt;/p&gt;<br /> <br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מבנה החלבון'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מקורות מידע'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''שאלות'''&lt;/p&gt;==<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ===&lt;&gt;===<br /> &lt;StructureSection load='1stp' size='340' side='left' caption='Caption for this structure' scene=''&gt;<br /> This is a default text for your page '''Phenol hydroxylase (hebrew)'''. Click above on '''edit this page''' to modify. Be careful with the &amp;lt; and &amp;gt; signs.<br /> You may include any references to papers as in: the use of JSmol in Proteopedia &lt;ref&gt;DOI 10.1002/ijch.201300024&lt;/ref&gt; or to the article describing Jmol &lt;ref&gt;PMID:21638687&lt;/ref&gt; to the rescue.<br /> <br /> == מבנה החלבון ==<br /> &lt;scene name='10/1026475/Alphahelix/3'&gt;אלפא הליקס&lt;/scene&gt;== Disease ==<br /> &lt;scene name='10/1025417/Beta_sheets/1'&gt;בטא שיט&lt;/scene&gt;== Relevance ==<br /> &lt;scene name='10/1025417/Active_domain/2'&gt; צבע כחול כהה: אתר פעיל&lt;/scene&gt;== Structural highlights ==<br /> [[Image:Aerobicpathway.png|thumb|&lt;p dir='rtl'&gt; סכמה של מסלול ארובי של פירוק הפנול]]<br /> This is a sample scene created with SAT to &lt;scene name=&quot;/12/3456/Sample/1&quot;&gt;color&lt;/scene&gt; by Group, and another to make &lt;scene name=&quot;/12/3456/Sample/2&quot;&gt;a transparent representation&lt;/scene&gt; of the protein. You can make your own scenes on SAT starting from scratch or loading and editing one of these sample scenes.<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;&lt;p== References ==<br /> &lt;references/&gt;</div>

Rivka Cohen https://proteopedia.org/index.php?title=Phenol_hydroxylase_(hebrew)&diff=4060234 2024-02-20T08:35:50Z

<p>Rivka Cohen: </p> <hr /> <div>=&lt;center&gt;Phenol hydroxylase&lt;/center&gt;=<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מידע כללי'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מקור האנזים הינו מתאי שמר בשם cutaneotrichosporon cutaneum.&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;האנזים פנול הידרוקסילאז שייך למשפחת האנזימים פלווין (flavin enzymes), המכונים בדרך כלל הידרוקסילאזות ארומטיות. ידוע גם בשם, פנול 2-מונואוקסיגנאז.<br /> פעילותו של אנזים זה נחקרת, בין היתר, כיוון שנעשה בו שימוש נרחב בתעשיה בתהליכי טיהור סיבתיים ביולוגיים לפירוק וניטרול של פנולים. האנזים פועל על מגוון רחב של פנולים ותרכובות ארומטיות אחרות, ומופק בעיקר על ידי מיקרואורגניזמים, כולל חיידקים ופטריות. היכולת של מיקרואורגניזמים אלה לפרק פנולים הופכת אותם לכלים חשובים בתהליכי טיהור מים, כאשר מנסים להסיר מזהמים אורגניים מהסביבה. המקור הבלעדי של פנולים כמזהמים במים ובקרקע הוא זיהום תעשייתי או זיהום מדלקים. פנול הינו חומר שעלול לגרום לסרטן, בנוסף לכך גורם לבעיות אסתטיות, לטעם וריח חזקים.&lt;/p&gt; <br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''פעילות אנזימתית'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;האנזים מזרז תגובת אוקסידציה של פנולים, הוספת קבוצת הידרוקסיל ל (OH-) למולקולת הפנול, ובכך ממיר אותה לקטכול (cathecol), תהליך שמהווה צעד ראשון חשוב במסלול הביודגרדציה של פנולים. האנזים מבצע תגובת חימצון/חיזור עם חמצן ומולקולת NADPH. בעזרת שתי מולקולות אלה נוצרת קבוצת הידרוקסיל המתחברת לטבעת הפנול וכך הופכת אותו לקטקול.&lt;/p&gt;<br /> <br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;תרכובות הקטכול הנוצרות בעקבות האוקסידציה נוטות להיות פחות רעילות מהפנול המקורי ויותר מסיסות במים, דבר המקל על הסרתן מהסביבה. בפעילות האנזים מעורב הקו-פקטור FAD בתגובת החיזור (רדוקציה) של מולקולת חמצן. &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;שמרים החיים בקרקע משתמשים באנזימים המכילים פלבין אדנין דינוקלאוטיד (FAD) להידרוקסילציה של פנולים. פנול הוא הסובסטרט הטוב ביותר, לפעילות הפנול הידרוקסילאז, אך האנזים מקבל גם פנולים פשוטים עם הידרוקסי-, אמינו-, הלוגן- או מתיל.<br /> תגובת ההידרוקסלציה מתחילה רצף מטבולי המאפשר את השימוש בתרכובת המתקבלות כמקור פחמן ואנרגיה. מולקולות הקטכול המתקבלות מומרות בתהליכים כימיים לתרכובות אורגניות שונות כגון אצטיל-CoA המשתלבות במעגל קרבס.<br /> &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''גיבוש החלבון'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מבנה החלבון'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מקורות מידע'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''שאלות'''&lt;/p&gt;==<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ===&lt;&gt;===<br /> &lt;StructureSection load='1stp' size='340' side='left' caption='Caption for this structure' scene=''&gt;<br /> This is a default text for your page '''Phenol hydroxylase (hebrew)'''. Click above on '''edit this page''' to modify. Be careful with the &amp;lt; and &amp;gt; signs.<br /> You may include any references to papers as in: the use of JSmol in Proteopedia &lt;ref&gt;DOI 10.1002/ijch.201300024&lt;/ref&gt; or to the article describing Jmol &lt;ref&gt;PMID:21638687&lt;/ref&gt; to the rescue.<br /> <br /> == מבנה החלבון ==<br /> &lt;scene name='10/1026475/Alphahelix/3'&gt;אלפא הליקס&lt;/scene&gt;== Disease ==<br /> &lt;scene name='10/1025417/Beta_sheets/1'&gt;בטא שיט&lt;/scene&gt;== Relevance ==<br /> &lt;scene name='10/1025417/Active_domain/2'&gt; צבע כחול כהה: אתר פעיל&lt;/scene&gt;== Structural highlights ==<br /> [[Image:Aerobicpathway.png|thumb|&lt;p dir='rtl'&gt; סכמה של מסלול ארובי של פירוק הפנול]]<br /> This is a sample scene created with SAT to &lt;scene name=&quot;/12/3456/Sample/1&quot;&gt;color&lt;/scene&gt; by Group, and another to make &lt;scene name=&quot;/12/3456/Sample/2&quot;&gt;a transparent representation&lt;/scene&gt; of the protein. You can make your own scenes on SAT starting from scratch or loading and editing one of these sample scenes.<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;&lt;p== References ==<br /> &lt;references/&gt;</div>

Rivka Cohen https://proteopedia.org/index.php?title=Phenol_hydroxylase_(hebrew)&diff=4060232 2024-02-20T08:32:32Z

<p>Rivka Cohen: </p> <hr /> <div>=&lt;center&gt;Phenol hydroxylase&lt;/center&gt;=<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מידע כללי'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מקור האנזים הינו מתאי שמר בשם cutaneotrichosporon cutaneum.&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;האנזים פנול הידרוקסילאז שייך למשפחת האנזימים פלווין (flavin enzymes), המכונים בדרך כלל הידרוקסילאזות ארומטיות. ידוע גם בשם, פנול 2-מונואוקסיגנאז.<br /> פעילותו של אנזים זה נחקרת, בין היתר, כיוון שנעשה בו שימוש נרחב בתעשיה בתהליכי טיהור סיבתיים ביולוגיים לפירוק וניטרול של פנולים. האנזים פועל על מגוון רחב של פנולים ותרכובות ארומטיות אחרות, ומופק בעיקר על ידי מיקרואורגניזמים, כולל חיידקים ופטריות. היכולת של מיקרואורגניזמים אלה לפרק פנולים הופכת אותם לכלים חשובים בתהליכי טיהור מים, כאשר מנסים להסיר מזהמים אורגניים מהסביבה. המקור הבלעדי של פנולים כמזהמים במים ובקרקע הוא זיהום תעשייתי או זיהום מדלקים. פנול הינו חומר שעלול לגרום לסרטן, בנוסף לכך גורם לבעיות אסתטיות, לטעם וריח חזקים.&lt;/p&gt; <br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''פעילות אנזימתית'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;האנזים מזרז תגובת אוקסידציה של פנולים, הוספת קבוצת הידרוקסיל ל (OH-) למולקולת הפנול, ובכך ממיר אותה לקטכול (cathecol), תהליך שמהווה צעד ראשון חשוב במסלול הביודגרדציה של פנולים. האנזים מבצע תגובת חימצון/חיזור עם חמצן ומולקולת NADPH. בעזרת שתי מולקולות אלה נוצרת קבוצת הידרוקסיל המתחברת לטבעת הפנול וכך הופכת אותו לקטקול.&lt;/p&gt;<br /> <br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;תרכובות הקטכול הנוצרות בעקבות האוקסידציה נוטות להיות פחות רעילות מהפנול המקורי ויותר מסיסות במים, דבר המקל על הסרתן מהסביבה. בפעילות האנזים מעורב הקו-פקטור FAD בתגובת החיזור (רדוקציה) של מולקולת חמצן. <br /> &lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''גיבוש החלבון'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מבנה החלבון'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מקורות מידע'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''שאלות'''&lt;/p&gt;==<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ===&lt;&gt;===<br /> &lt;StructureSection load='1stp' size='340' side='left' caption='Caption for this structure' scene=''&gt;<br /> This is a default text for your page '''Phenol hydroxylase (hebrew)'''. Click above on '''edit this page''' to modify. Be careful with the &amp;lt; and &amp;gt; signs.<br /> You may include any references to papers as in: the use of JSmol in Proteopedia &lt;ref&gt;DOI 10.1002/ijch.201300024&lt;/ref&gt; or to the article describing Jmol &lt;ref&gt;PMID:21638687&lt;/ref&gt; to the rescue.<br /> <br /> == מבנה החלבון ==<br /> &lt;scene name='10/1026475/Alphahelix/3'&gt;אלפא הליקס&lt;/scene&gt;== Disease ==<br /> &lt;scene name='10/1025417/Beta_sheets/1'&gt;בטא שיט&lt;/scene&gt;== Relevance ==<br /> &lt;scene name='10/1025417/Active_domain/2'&gt; צבע כחול כהה: אתר פעיל&lt;/scene&gt;== Structural highlights ==<br /> [[Image:Aerobicpathway.png|thumb|&lt;p dir='rtl'&gt; סכמה של מסלול ארובי של פירוק הפנול]]<br /> This is a sample scene created with SAT to &lt;scene name=&quot;/12/3456/Sample/1&quot;&gt;color&lt;/scene&gt; by Group, and another to make &lt;scene name=&quot;/12/3456/Sample/2&quot;&gt;a transparent representation&lt;/scene&gt; of the protein. You can make your own scenes on SAT starting from scratch or loading and editing one of these sample scenes.<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;&lt;p== References ==<br /> &lt;references/&gt;</div>

Rivka Cohen https://proteopedia.org/index.php?title=Phenol_hydroxylase_(hebrew)&diff=4060230 2024-02-20T08:31:06Z

<p>Rivka Cohen: </p> <hr /> <div>=&lt;center&gt;Phenol hydroxylase&lt;/center&gt;=<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מידע כללי'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מקור האנזים הינו מתאי שמר בשם cutaneotrichosporon cutaneum.&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;האנזים פנול הידרוקסילאז שייך למשפחת האנזימים פלווין (flavin enzymes), המכונים בדרך כלל הידרוקסילאזות ארומטיות. ידוע גם בשם, פנול 2-מונואוקסיגנאז.<br /> פעילותו של אנזים זה נחקרת, בין היתר, כיוון שנעשה בו שימוש נרחב בתעשיה בתהליכי טיהור סיבתיים ביולוגיים לפירוק וניטרול של פנולים. האנזים פועל על מגוון רחב של פנולים ותרכובות ארומטיות אחרות, ומופק בעיקר על ידי מיקרואורגניזמים, כולל חיידקים ופטריות. היכולת של מיקרואורגניזמים אלה לפרק פנולים הופכת אותם לכלים חשובים בתהליכי טיהור מים, כאשר מנסים להסיר מזהמים אורגניים מהסביבה. המקור הבלעדי של פנולים כמזהמים במים ובקרקע הוא זיהום תעשייתי או זיהום מדלקים. פנול הינו חומר שעלול לגרום לסרטן, בנוסף לכך גורם לבעיות אסתטיות, לטעם וריח חזקים.&lt;/p&gt; <br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''פעילות אנזימתית'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;האנזים מזרז תגובת אוקסידציה של פנולים, הוספת קבוצת הידרוקסיל ל (OH-) למולקולת הפנול, ובכך ממיר אותה לקטכול (cathecol), תהליך שמהווה צעד ראשון חשוב במסלול הביודגרדציה של פנולים. האנזים מבצע תגובת חימצון/חיזור עם חמצן ומולקולת NADPH. בעזרת שתי מולקולות אלה נוצרת קבוצת הידרוקסיל המתחברת לטבעת הפנול וכך הופכת אותו לקטקול.&lt;/p&gt;<br /> <br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מקור האנזים הינו מתאי שמר בשם cutaneotrichosporon cutaneum.&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''גיבוש החלבון'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מבנה החלבון'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מקורות מידע'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''שאלות'''&lt;/p&gt;==<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ===&lt;&gt;===<br /> &lt;StructureSection load='1stp' size='340' side='left' caption='Caption for this structure' scene=''&gt;<br /> This is a default text for your page '''Phenol hydroxylase (hebrew)'''. Click above on '''edit this page''' to modify. Be careful with the &amp;lt; and &amp;gt; signs.<br /> You may include any references to papers as in: the use of JSmol in Proteopedia &lt;ref&gt;DOI 10.1002/ijch.201300024&lt;/ref&gt; or to the article describing Jmol &lt;ref&gt;PMID:21638687&lt;/ref&gt; to the rescue.<br /> <br /> == מבנה החלבון ==<br /> &lt;scene name='10/1026475/Alphahelix/3'&gt;אלפא הליקס&lt;/scene&gt;== Disease ==<br /> &lt;scene name='10/1025417/Beta_sheets/1'&gt;בטא שיט&lt;/scene&gt;== Relevance ==<br /> &lt;scene name='10/1025417/Active_domain/2'&gt; צבע כחול כהה: אתר פעיל&lt;/scene&gt;== Structural highlights ==<br /> [[Image:Aerobicpathway.png|thumb|&lt;p dir='rtl'&gt; סכמה של מסלול ארובי של פירוק הפנול]]<br /> This is a sample scene created with SAT to &lt;scene name=&quot;/12/3456/Sample/1&quot;&gt;color&lt;/scene&gt; by Group, and another to make &lt;scene name=&quot;/12/3456/Sample/2&quot;&gt;a transparent representation&lt;/scene&gt; of the protein. You can make your own scenes on SAT starting from scratch or loading and editing one of these sample scenes.<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;&lt;p== References ==<br /> &lt;references/&gt;</div>

Rivka Cohen https://proteopedia.org/index.php?title=Phenol_hydroxylase_(hebrew)&diff=4060229 2024-02-20T08:30:17Z

<p>Rivka Cohen: </p> <hr /> <div>=&lt;center&gt;Phenol hydroxylase&lt;/center&gt;=<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מידע כללי'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מקור האנזים הינו מתאי שמר בשם cutaneotrichosporon cutaneum.&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;האנזים פנול הידרוקסילאז שייך למשפחת האנזימים פלווין (flavin enzymes), המכונים בדרך כלל הידרוקסילאזות ארומטיות. ידוע גם בשם, פנול 2-מונואוקסיגנאז.<br /> פעילותו של אנזים זה נחקרת, בין היתר, כיוון שנעשה בו שימוש נרחב בתעשיה בתהליכי טיהור סיבתיים ביולוגיים לפירוק וניטרול של פנולים. האנזים פועל על מגוון רחב של פנולים ותרכובות ארומטיות אחרות, ומופק בעיקר על ידי מיקרואורגניזמים, כולל חיידקים ופטריות. היכולת של מיקרואורגניזמים אלה לפרק פנולים הופכת אותם לכלים חשובים בתהליכי טיהור מים, כאשר מנסים להסיר מזהמים אורגניים מהסביבה. המקור הבלעדי של פנולים כמזהמים במים ובקרקע הוא זיהום תעשייתי או זיהום מדלקים. פנול הינו חומר שעלול לגרום לסרטן, בנוסף לכך גורם לבעיות אסתטיות, לטעם וריח חזקים.&lt;/p&gt; <br /> <br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;האנזים מזרז תגובת אוקסידציה של פנולים, הוספת קבוצת הידרוקסיל ל (OH-) למולקולת הפנול, ובכך ממיר אותה לקטכול (cathecol), תהליך שמהווה צעד ראשון חשוב במסלול הביודגרדציה של פנולים. האנזים מבצע תגובת חימצון/חיזור עם חמצן ומולקולת NADPH. בעזרת שתי מולקולות אלה נוצרת קבוצת הידרוקסיל המתחברת לטבעת הפנול וכך הופכת אותו לקטקול.&lt;/p&gt;<br /> <br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מקור האנזים הינו מתאי שמר בשם cutaneotrichosporon cutaneum.&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''גיבוש החלבון'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מבנה החלבון'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מקורות מידע'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''שאלות'''&lt;/p&gt;==<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ===&lt;&gt;===<br /> &lt;StructureSection load='1stp' size='340' side='left' caption='Caption for this structure' scene=''&gt;<br /> This is a default text for your page '''Phenol hydroxylase (hebrew)'''. Click above on '''edit this page''' to modify. Be careful with the &amp;lt; and &amp;gt; signs.<br /> You may include any references to papers as in: the use of JSmol in Proteopedia &lt;ref&gt;DOI 10.1002/ijch.201300024&lt;/ref&gt; or to the article describing Jmol &lt;ref&gt;PMID:21638687&lt;/ref&gt; to the rescue.<br /> <br /> == מבנה החלבון ==<br /> &lt;scene name='10/1026475/Alphahelix/3'&gt;אלפא הליקס&lt;/scene&gt;== Disease ==<br /> &lt;scene name='10/1025417/Beta_sheets/1'&gt;בטא שיט&lt;/scene&gt;== Relevance ==<br /> &lt;scene name='10/1025417/Active_domain/2'&gt; צבע כחול כהה: אתר פעיל&lt;/scene&gt;== Structural highlights ==<br /> [[Image:Aerobicpathway.png|thumb|&lt;p dir='rtl'&gt; סכמה של מסלול ארובי של פירוק הפנול]]<br /> This is a sample scene created with SAT to &lt;scene name=&quot;/12/3456/Sample/1&quot;&gt;color&lt;/scene&gt; by Group, and another to make &lt;scene name=&quot;/12/3456/Sample/2&quot;&gt;a transparent representation&lt;/scene&gt; of the protein. You can make your own scenes on SAT starting from scratch or loading and editing one of these sample scenes.<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;&lt;p== References ==<br /> &lt;references/&gt;</div>

Rivka Cohen https://proteopedia.org/index.php?title=Phenol_hydroxylase_(hebrew)&diff=4060227 2024-02-20T08:28:55Z

<p>Rivka Cohen: </p> <hr /> <div>=&lt;center&gt;Phenol hydroxylase&lt;/center&gt;=<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מידע כללי'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מקור האנזים הינו מתאי שמר בשם cutaneotrichosporon cutaneum.&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;האנזים פנול הידרוקסילאז שייך למשפחת האנזימים פלווין (flavin enzymes), המכונים בדרך כלל הידרוקסילאזות ארומטיות. ידוע גם בשם, פנול 2-מונואוקסיגנאז.<br /> פעילותו של אנזים זה נחקרת, בין היתר, כיוון שנעשה בו שימוש נרחב בתעשיה בתהליכי טיהור סיבתיים ביולוגיים לפירוק וניטרול של פנולים. האנזים פועל על מגוון רחב של פנולים ותרכובות ארומטיות אחרות, ומופק בעיקר על ידי מיקרואורגניזמים, כולל חיידקים ופטריות. היכולת של מיקרואורגניזמים אלה לפרק פנולים הופכת אותם לכלים חשובים בתהליכי טיהור מים, כאשר מנסים להסיר מזהמים אורגניים מהסביבה. המקור הבלעדי של פנולים כמזהמים במים ובקרקע הוא זיהום תעשייתי או זיהום מדלקים. פנול הינו חומר שעלול לגרום לסרטן, בנוסף לכך גורם לבעיות אסתטיות, לטעם וריח חזקים.&lt;/p&gt; <br /> <br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''פעילות אנזימתית'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''גיבוש החלבון'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מבנה החלבון'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מקורות מידע'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''שאלות'''&lt;/p&gt;==<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ===&lt;&gt;===<br /> &lt;StructureSection load='1stp' size='340' side='left' caption='Caption for this structure' scene=''&gt;<br /> This is a default text for your page '''Phenol hydroxylase (hebrew)'''. Click above on '''edit this page''' to modify. Be careful with the &amp;lt; and &amp;gt; signs.<br /> You may include any references to papers as in: the use of JSmol in Proteopedia &lt;ref&gt;DOI 10.1002/ijch.201300024&lt;/ref&gt; or to the article describing Jmol &lt;ref&gt;PMID:21638687&lt;/ref&gt; to the rescue.<br /> <br /> == מבנה החלבון ==<br /> &lt;scene name='10/1026475/Alphahelix/3'&gt;אלפא הליקס&lt;/scene&gt;== Disease ==<br /> &lt;scene name='10/1025417/Beta_sheets/1'&gt;בטא שיט&lt;/scene&gt;== Relevance ==<br /> &lt;scene name='10/1025417/Active_domain/2'&gt; צבע כחול כהה: אתר פעיל&lt;/scene&gt;== Structural highlights ==<br /> [[Image:Aerobicpathway.png|thumb|&lt;p dir='rtl'&gt; סכמה של מסלול ארובי של פירוק הפנול]]<br /> This is a sample scene created with SAT to &lt;scene name=&quot;/12/3456/Sample/1&quot;&gt;color&lt;/scene&gt; by Group, and another to make &lt;scene name=&quot;/12/3456/Sample/2&quot;&gt;a transparent representation&lt;/scene&gt; of the protein. You can make your own scenes on SAT starting from scratch or loading and editing one of these sample scenes.<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;&lt;p== References ==<br /> &lt;references/&gt;</div>

Rivka Cohen https://proteopedia.org/index.php?title=Phenol_hydroxylase_(hebrew)&diff=4060226 2024-02-20T08:28:38Z

<p>Rivka Cohen: </p> <hr /> <div>=&lt;center&gt;Phenol hydroxylase&lt;/center&gt;=<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מידע כללי'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> &lt;p dir='rtl'&gt;מקור האנזים הינו מתאי שמר בשם cutaneotrichosporon cutaneum.&lt;/p&gt;<br /> : &lt;br&gt; <br /> ===&lt;p dir='rtl'&gt;האנזים פנול הידרוקסילאז שייך למשפחת האנזימים פלווין (flavin enzymes), המכונים בדרך כלל הידרוקסילאזות ארומטיות. ידוע גם בשם, פנול 2-מונואוקסיגנאז.<br /> פעילותו של אנזים זה נחקרת, בין היתר, כיוון שנעשה בו שימוש נרחב בתעשיה בתהליכי טיהור סיבתיים ביולוגיים לפירוק וניטרול של פנולים. האנזים פועל על מגוון רחב של פנולים ותרכובות ארומטיות אחרות, ומופק בעיקר על ידי מיקרואורגניזמים, כולל חיידקים ופטריות. היכולת של מיקרואורגניזמים אלה לפרק פנולים הופכת אותם לכלים חשובים בתהליכי טיהור מים, כאשר מנסים להסיר מזהמים אורגניים מהסביבה. המקור הבלעדי של פנולים כמזהמים במים ובקרקע הוא זיהום תעשייתי או זיהום מדלקים. פנול הינו חומר שעלול לגרום לסרטן, בנוסף לכך גורם לבעיות אסתטיות, לטעם וריח חזקים.&lt;/p&gt;= <br /> <br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''פעילות אנזימתית'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''גיבוש החלבון'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מבנה החלבון'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מקורות מידע'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''שאלות'''&lt;/p&gt;==<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ===&lt;&gt;===<br /> &lt;StructureSection load='1stp' size='340' side='left' caption='Caption for this structure' scene=''&gt;<br /> This is a default text for your page '''Phenol hydroxylase (hebrew)'''. Click above on '''edit this page''' to modify. Be careful with the &amp;lt; and &amp;gt; signs.<br /> You may include any references to papers as in: the use of JSmol in Proteopedia &lt;ref&gt;DOI 10.1002/ijch.201300024&lt;/ref&gt; or to the article describing Jmol &lt;ref&gt;PMID:21638687&lt;/ref&gt; to the rescue.<br /> <br /> == מבנה החלבון ==<br /> &lt;scene name='10/1026475/Alphahelix/3'&gt;אלפא הליקס&lt;/scene&gt;== Disease ==<br /> &lt;scene name='10/1025417/Beta_sheets/1'&gt;בטא שיט&lt;/scene&gt;== Relevance ==<br /> &lt;scene name='10/1025417/Active_domain/2'&gt; צבע כחול כהה: אתר פעיל&lt;/scene&gt;== Structural highlights ==<br /> [[Image:Aerobicpathway.png|thumb|&lt;p dir='rtl'&gt; סכמה של מסלול ארובי של פירוק הפנול]]<br /> This is a sample scene created with SAT to &lt;scene name=&quot;/12/3456/Sample/1&quot;&gt;color&lt;/scene&gt; by Group, and another to make &lt;scene name=&quot;/12/3456/Sample/2&quot;&gt;a transparent representation&lt;/scene&gt; of the protein. You can make your own scenes on SAT starting from scratch or loading and editing one of these sample scenes.<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;&lt;p== References ==<br /> &lt;references/&gt;</div>

Rivka Cohen https://proteopedia.org/index.php?title=Phenol_hydroxylase_(hebrew)&diff=4060225 2024-02-20T08:27:53Z

<p>Rivka Cohen: </p> <hr /> <div>=&lt;center&gt;Phenol hydroxylase&lt;/center&gt;=<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מידע כללי'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> ===&lt;p dir='rtl'&gt;מקור האנזים הינו מתאי שמר בשם cutaneotrichosporon cutaneum.&lt;/p&gt;===<br /> : &lt;br&gt; <br /> ===&lt;p dir='rtl'&gt;האנזים פנול הידרוקסילאז שייך למשפחת האנזימים פלווין (flavin enzymes), המכונים בדרך כלל הידרוקסילאזות ארומטיות. ידוע גם בשם, פנול 2-מונואוקסיגנאז.<br /> פעילותו של אנזים זה נחקרת, בין היתר, כיוון שנעשה בו שימוש נרחב בתעשיה בתהליכי טיהור סיבתיים ביולוגיים לפירוק וניטרול של פנולים. האנזים פועל על מגוון רחב של פנולים ותרכובות ארומטיות אחרות, ומופק בעיקר על ידי מיקרואורגניזמים, כולל חיידקים ופטריות. היכולת של מיקרואורגניזמים אלה לפרק פנולים הופכת אותם לכלים חשובים בתהליכי טיהור מים, כאשר מנסים להסיר מזהמים אורגניים מהסביבה. המקור הבלעדי של פנולים כמזהמים במים ובקרקע הוא זיהום תעשייתי או זיהום מדלקים. פנול הינו חומר שעלול לגרום לסרטן, בנוסף לכך גורם לבעיות אסתטיות, לטעם וריח חזקים.&lt;/p&gt;= <br /> <br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''פעילות אנזימתית'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''גיבוש החלבון'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מבנה החלבון'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מקורות מידע'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''שאלות'''&lt;/p&gt;==<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ===&lt;&gt;===<br /> &lt;StructureSection load='1stp' size='340' side='left' caption='Caption for this structure' scene=''&gt;<br /> This is a default text for your page '''Phenol hydroxylase (hebrew)'''. Click above on '''edit this page''' to modify. Be careful with the &amp;lt; and &amp;gt; signs.<br /> You may include any references to papers as in: the use of JSmol in Proteopedia &lt;ref&gt;DOI 10.1002/ijch.201300024&lt;/ref&gt; or to the article describing Jmol &lt;ref&gt;PMID:21638687&lt;/ref&gt; to the rescue.<br /> <br /> == מבנה החלבון ==<br /> &lt;scene name='10/1026475/Alphahelix/3'&gt;אלפא הליקס&lt;/scene&gt;== Disease ==<br /> &lt;scene name='10/1025417/Beta_sheets/1'&gt;בטא שיט&lt;/scene&gt;== Relevance ==<br /> &lt;scene name='10/1025417/Active_domain/2'&gt; צבע כחול כהה: אתר פעיל&lt;/scene&gt;== Structural highlights ==<br /> [[Image:Aerobicpathway.png|thumb|&lt;p dir='rtl'&gt; סכמה של מסלול ארובי של פירוק הפנול]]<br /> This is a sample scene created with SAT to &lt;scene name=&quot;/12/3456/Sample/1&quot;&gt;color&lt;/scene&gt; by Group, and another to make &lt;scene name=&quot;/12/3456/Sample/2&quot;&gt;a transparent representation&lt;/scene&gt; of the protein. You can make your own scenes on SAT starting from scratch or loading and editing one of these sample scenes.<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;&lt;p== References ==<br /> &lt;references/&gt;</div>

Rivka Cohen https://proteopedia.org/index.php?title=Phenol_hydroxylase_(hebrew)&diff=4060223 2024-02-20T08:27:03Z

<p>Rivka Cohen: </p> <hr /> <div>=&lt;center&gt;Phenol hydroxylase&lt;/center&gt;=<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מידע כללי'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> ===&lt;p dir='rtl'&gt;מקור האנזים הינו מתאי שמר בשם cutaneotrichosporon cutaneum.&lt;/p&gt;=<br /> : &lt;br&gt; <br /> ===&lt;p dir='rtl'&gt;האנזים פנול הידרוקסילאז שייך למשפחת האנזימים פלווין (flavin enzymes), המכונים בדרך כלל הידרוקסילאזות ארומטיות. ידוע גם בשם, פנול 2-מונואוקסיגנאז.<br /> פעילותו של אנזים זה נחקרת, בין היתר, כיוון שנעשה בו שימוש נרחב בתעשיה בתהליכי טיהור סיבתיים ביולוגיים לפירוק וניטרול של פנולים. האנזים פועל על מגוון רחב של פנולים ותרכובות ארומטיות אחרות, ומופק בעיקר על ידי מיקרואורגניזמים, כולל חיידקים ופטריות. היכולת של מיקרואורגניזמים אלה לפרק פנולים הופכת אותם לכלים חשובים בתהליכי טיהור מים, כאשר מנסים להסיר מזהמים אורגניים מהסביבה. המקור הבלעדי של פנולים כמזהמים במים ובקרקע הוא זיהום תעשייתי או זיהום מדלקים. פנול הינו חומר שעלול לגרום לסרטן, בנוסף לכך גורם לבעיות אסתטיות, לטעם וריח חזקים.&lt;/p&gt;= <br /> <br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''פעילות אנזימתית'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''גיבוש החלבון'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מבנה החלבון'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מקורות מידע'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''שאלות'''&lt;/p&gt;==<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ===&lt;&gt;===<br /> &lt;StructureSection load='1stp' size='340' side='left' caption='Caption for this structure' scene=''&gt;<br /> This is a default text for your page '''Phenol hydroxylase (hebrew)'''. Click above on '''edit this page''' to modify. Be careful with the &amp;lt; and &amp;gt; signs.<br /> You may include any references to papers as in: the use of JSmol in Proteopedia &lt;ref&gt;DOI 10.1002/ijch.201300024&lt;/ref&gt; or to the article describing Jmol &lt;ref&gt;PMID:21638687&lt;/ref&gt; to the rescue.<br /> <br /> == מבנה החלבון ==<br /> &lt;scene name='10/1026475/Alphahelix/3'&gt;אלפא הליקס&lt;/scene&gt;== Disease ==<br /> &lt;scene name='10/1025417/Beta_sheets/1'&gt;בטא שיט&lt;/scene&gt;== Relevance ==<br /> &lt;scene name='10/1025417/Active_domain/2'&gt; צבע כחול כהה: אתר פעיל&lt;/scene&gt;== Structural highlights ==<br /> [[Image:Aerobicpathway.png|thumb|&lt;p dir='rtl'&gt; סכמה של מסלול ארובי של פירוק הפנול]]<br /> This is a sample scene created with SAT to &lt;scene name=&quot;/12/3456/Sample/1&quot;&gt;color&lt;/scene&gt; by Group, and another to make &lt;scene name=&quot;/12/3456/Sample/2&quot;&gt;a transparent representation&lt;/scene&gt; of the protein. You can make your own scenes on SAT starting from scratch or loading and editing one of these sample scenes.<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;&lt;p== References ==<br /> &lt;references/&gt;</div>

Rivka Cohen https://proteopedia.org/index.php?title=Phenol_hydroxylase_(hebrew)&diff=4060221 2024-02-20T08:25:01Z

<p>Rivka Cohen: </p> <hr /> <div>=&lt;center&gt;Phenol hydroxylase&lt;/center&gt;=<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מידע כללי'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> ===&lt;p dir='rtl'&gt;מקור האנזים הינו מתאי שמר בשם cutaneotrichosporon cutaneum.<br /> &lt;/p&gt;=<br /> : &lt;br&gt; <br /> ===&lt;p dir='rtl'&gt;האנזים פנול הידרוקסילאז שייך למשפחת האנזימים פלווין (flavin enzymes), המכונים בדרך כלל הידרוקסילאזות ארומטיות. ידוע גם בשם, פנול 2-מונואוקסיגנאז.<br /> פעילותו של אנזים זה נחקרת, בין היתר, כיוון שנעשה בו שימוש נרחב בתעשיה בתהליכי טיהור סיבתיים ביולוגיים לפירוק וניטרול של פנולים. האנזים פועל על מגוון רחב של פנולים ותרכובות ארומטיות אחרות, ומופק בעיקר על ידי מיקרואורגניזמים, כולל חיידקים ופטריות. היכולת של מיקרואורגניזמים אלה לפרק פנולים הופכת אותם לכלים חשובים בתהליכי טיהור מים, כאשר מנסים להסיר מזהמים אורגניים מהסביבה. המקור הבלעדי של פנולים כמזהמים במים ובקרקע הוא זיהום תעשייתי או זיהום מדלקים. פנול הינו חומר שעלול לגרום לסרטן, בנוסף לכך גורם לבעיות אסתטיות, לטעם וריח חזקים. <br /> <br /> &lt;/p&gt;=<br /> <br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''פעילות אנזימתית'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''גיבוש החלבון'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מבנה החלבון'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מקורות מידע'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''שאלות'''&lt;/p&gt;==<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ===&lt;&gt;===<br /> &lt;StructureSection load='1stp' size='340' side='left' caption='Caption for this structure' scene=''&gt;<br /> This is a default text for your page '''Phenol hydroxylase (hebrew)'''. Click above on '''edit this page''' to modify. Be careful with the &amp;lt; and &amp;gt; signs.<br /> You may include any references to papers as in: the use of JSmol in Proteopedia &lt;ref&gt;DOI 10.1002/ijch.201300024&lt;/ref&gt; or to the article describing Jmol &lt;ref&gt;PMID:21638687&lt;/ref&gt; to the rescue.<br /> <br /> == מבנה החלבון ==<br /> &lt;scene name='10/1026475/Alphahelix/3'&gt;אלפא הליקס&lt;/scene&gt;== Disease ==<br /> &lt;scene name='10/1025417/Beta_sheets/1'&gt;בטא שיט&lt;/scene&gt;== Relevance ==<br /> &lt;scene name='10/1025417/Active_domain/2'&gt; צבע כחול כהה: אתר פעיל&lt;/scene&gt;== Structural highlights ==<br /> [[Image:Aerobicpathway.png|thumb|&lt;p dir='rtl'&gt; סכמה של מסלול ארובי של פירוק הפנול]]<br /> This is a sample scene created with SAT to &lt;scene name=&quot;/12/3456/Sample/1&quot;&gt;color&lt;/scene&gt; by Group, and another to make &lt;scene name=&quot;/12/3456/Sample/2&quot;&gt;a transparent representation&lt;/scene&gt; of the protein. You can make your own scenes on SAT starting from scratch or loading and editing one of these sample scenes.<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;&lt;p== References ==<br /> &lt;references/&gt;</div>

Rivka Cohen https://proteopedia.org/index.php?title=Phenol_hydroxylase_(hebrew)&diff=4060220 2024-02-20T08:24:19Z

<p>Rivka Cohen: </p> <hr /> <div>=&lt;center&gt;Phenol hydroxylase&lt;/center&gt;=<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מידע כללי'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> ===&lt;p dir='rtl'&gt;מקור האנזים הינו מתאי שמר בשם cutaneotrichosporon cutaneum.<br /> &lt;/p&gt;=<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''פעילות אנזימתית'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''גיבוש החלבון'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מבנה החלבון'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מקורות מידע'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''שאלות'''&lt;/p&gt;==<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ===&lt;&gt;===<br /> &lt;StructureSection load='1stp' size='340' side='left' caption='Caption for this structure' scene=''&gt;<br /> This is a default text for your page '''Phenol hydroxylase (hebrew)'''. Click above on '''edit this page''' to modify. Be careful with the &amp;lt; and &amp;gt; signs.<br /> You may include any references to papers as in: the use of JSmol in Proteopedia &lt;ref&gt;DOI 10.1002/ijch.201300024&lt;/ref&gt; or to the article describing Jmol &lt;ref&gt;PMID:21638687&lt;/ref&gt; to the rescue.<br /> <br /> == מבנה החלבון ==<br /> &lt;scene name='10/1026475/Alphahelix/3'&gt;אלפא הליקס&lt;/scene&gt;== Disease ==<br /> &lt;scene name='10/1025417/Beta_sheets/1'&gt;בטא שיט&lt;/scene&gt;== Relevance ==<br /> &lt;scene name='10/1025417/Active_domain/2'&gt; צבע כחול כהה: אתר פעיל&lt;/scene&gt;== Structural highlights ==<br /> [[Image:Aerobicpathway.png|thumb|&lt;p dir='rtl'&gt; סכמה של מסלול ארובי של פירוק הפנול]]<br /> This is a sample scene created with SAT to &lt;scene name=&quot;/12/3456/Sample/1&quot;&gt;color&lt;/scene&gt; by Group, and another to make &lt;scene name=&quot;/12/3456/Sample/2&quot;&gt;a transparent representation&lt;/scene&gt; of the protein. You can make your own scenes on SAT starting from scratch or loading and editing one of these sample scenes.<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;&lt;p== References ==<br /> &lt;references/&gt;</div>

Rivka Cohen https://proteopedia.org/index.php?title=Phenol_hydroxylase_(hebrew)&diff=4060218 2024-02-20T08:22:44Z

<p>Rivka Cohen: </p> <hr /> <div>=&lt;center&gt;Phenol hydroxylase&lt;/center&gt;=<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מידע כללי'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''פעילות אנזימתית'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''גיבוש החלבון'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מבנה החלבון'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מקורות מידע'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''שאלות'''&lt;/p&gt;==<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ===&lt;&gt;===<br /> &lt;StructureSection load='1stp' size='340' side='left' caption='Caption for this structure' scene=''&gt;<br /> This is a default text for your page '''Phenol hydroxylase (hebrew)'''. Click above on '''edit this page''' to modify. Be careful with the &amp;lt; and &amp;gt; signs.<br /> You may include any references to papers as in: the use of JSmol in Proteopedia &lt;ref&gt;DOI 10.1002/ijch.201300024&lt;/ref&gt; or to the article describing Jmol &lt;ref&gt;PMID:21638687&lt;/ref&gt; to the rescue.<br /> <br /> == מבנה החלבון ==<br /> &lt;scene name='10/1026475/Alphahelix/3'&gt;אלפא הליקס&lt;/scene&gt;== Disease ==<br /> &lt;scene name='10/1025417/Beta_sheets/1'&gt;בטא שיט&lt;/scene&gt;== Relevance ==<br /> &lt;scene name='10/1025417/Active_domain/2'&gt; צבע כחול כהה: אתר פעיל&lt;/scene&gt;== Structural highlights ==<br /> [[Image:Aerobicpathway.png|thumb|&lt;p dir='rtl'&gt; סכמה של מסלול ארובי של פירוק הפנול]]<br /> This is a sample scene created with SAT to &lt;scene name=&quot;/12/3456/Sample/1&quot;&gt;color&lt;/scene&gt; by Group, and another to make &lt;scene name=&quot;/12/3456/Sample/2&quot;&gt;a transparent representation&lt;/scene&gt; of the protein. You can make your own scenes on SAT starting from scratch or loading and editing one of these sample scenes.<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;&lt;p== References ==<br /> &lt;references/&gt;</div>

Rivka Cohen https://proteopedia.org/index.php?title=Phenol_hydroxylase_(hebrew)&diff=4060216 2024-02-20T08:21:51Z

<p>Rivka Cohen: </p> <hr /> <div>=&lt;center&gt;Phenol hydroxylase&lt;/center&gt;=<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מידע כללי'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''פעילות אנזימתית'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''גיבוש החלבון'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מבנה החלבון'''&lt;/p&gt;==<br /> <br /> <br /> ===&lt;&gt;===<br /> &lt;StructureSection load='1stp' size='340' side='left' caption='Caption for this structure' scene=''&gt;<br /> This is a default text for your page '''Phenol hydroxylase (hebrew)'''. Click above on '''edit this page''' to modify. Be careful with the &amp;lt; and &amp;gt; signs.<br /> You may include any references to papers as in: the use of JSmol in Proteopedia &lt;ref&gt;DOI 10.1002/ijch.201300024&lt;/ref&gt; or to the article describing Jmol &lt;ref&gt;PMID:21638687&lt;/ref&gt; to the rescue.<br /> <br /> == מבנה החלבון ==<br /> &lt;scene name='10/1026475/Alphahelix/3'&gt;אלפא הליקס&lt;/scene&gt;== Disease ==<br /> &lt;scene name='10/1025417/Beta_sheets/1'&gt;בטא שיט&lt;/scene&gt;== Relevance ==<br /> &lt;scene name='10/1025417/Active_domain/2'&gt; צבע כחול כהה: אתר פעיל&lt;/scene&gt;== Structural highlights ==<br /> [[Image:Aerobicpathway.png|thumb|&lt;p dir='rtl'&gt; סכמה של מסלול ארובי של פירוק הפנול]]<br /> This is a sample scene created with SAT to &lt;scene name=&quot;/12/3456/Sample/1&quot;&gt;color&lt;/scene&gt; by Group, and another to make &lt;scene name=&quot;/12/3456/Sample/2&quot;&gt;a transparent representation&lt;/scene&gt; of the protein. You can make your own scenes on SAT starting from scratch or loading and editing one of these sample scenes.<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;&lt;p== References ==<br /> &lt;references/&gt;</div>

Rivka Cohen https://proteopedia.org/index.php?title=Phenol_hydroxylase_(hebrew)&diff=4060215 2024-02-20T08:20:33Z

<p>Rivka Cohen: </p> <hr /> <div>=&lt;center&gt;Phenol hydroxylase&lt;/center&gt;=<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מידע כללי'''&lt;/p&gt;==<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''פעילות אנזימתית'''==<br /> <br /> ===&lt;&gt;===<br /> &lt;StructureSection load='1stp' size='340' side='left' caption='Caption for this structure' scene=''&gt;<br /> This is a default text for your page '''Phenol hydroxylase (hebrew)'''. Click above on '''edit this page''' to modify. Be careful with the &amp;lt; and &amp;gt; signs.<br /> You may include any references to papers as in: the use of JSmol in Proteopedia &lt;ref&gt;DOI 10.1002/ijch.201300024&lt;/ref&gt; or to the article describing Jmol &lt;ref&gt;PMID:21638687&lt;/ref&gt; to the rescue.<br /> <br /> == מבנה החלבון ==<br /> &lt;scene name='10/1026475/Alphahelix/3'&gt;אלפא הליקס&lt;/scene&gt;== Disease ==<br /> &lt;scene name='10/1025417/Beta_sheets/1'&gt;בטא שיט&lt;/scene&gt;== Relevance ==<br /> &lt;scene name='10/1025417/Active_domain/2'&gt; צבע כחול כהה: אתר פעיל&lt;/scene&gt;== Structural highlights ==<br /> [[Image:Aerobicpathway.png|thumb|&lt;p dir='rtl'&gt; סכמה של מסלול ארובי של פירוק הפנול]]<br /> This is a sample scene created with SAT to &lt;scene name=&quot;/12/3456/Sample/1&quot;&gt;color&lt;/scene&gt; by Group, and another to make &lt;scene name=&quot;/12/3456/Sample/2&quot;&gt;a transparent representation&lt;/scene&gt; of the protein. You can make your own scenes on SAT starting from scratch or loading and editing one of these sample scenes.<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;&lt;p== References ==<br /> &lt;references/&gt;</div>

Rivka Cohen https://proteopedia.org/index.php?title=Phenol_hydroxylase_(hebrew)&diff=4060214 2024-02-20T08:18:47Z

<p>Rivka Cohen: </p> <hr /> <div>=&lt;center&gt;Phenol hydroxylase&lt;/center&gt;=<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מידע כללי'''==<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''פעילות אנזימתית'''==<br /> <br /> ===&lt;&gt;===<br /> &lt;StructureSection load='1stp' size='340' side='left' caption='Caption for this structure' scene=''&gt;<br /> This is a default text for your page '''Phenol hydroxylase (hebrew)'''. Click above on '''edit this page''' to modify. Be careful with the &amp;lt; and &amp;gt; signs.<br /> You may include any references to papers as in: the use of JSmol in Proteopedia &lt;ref&gt;DOI 10.1002/ijch.201300024&lt;/ref&gt; or to the article describing Jmol &lt;ref&gt;PMID:21638687&lt;/ref&gt; to the rescue.<br /> <br /> == מבנה החלבון ==<br /> &lt;scene name='10/1026475/Alphahelix/3'&gt;אלפא הליקס&lt;/scene&gt;== Disease ==<br /> &lt;scene name='10/1025417/Beta_sheets/1'&gt;בטא שיט&lt;/scene&gt;== Relevance ==<br /> &lt;scene name='10/1025417/Active_domain/2'&gt; צבע כחול כהה: אתר פעיל&lt;/scene&gt;== Structural highlights ==<br /> [[Image:Aerobicpathway.png|thumb|&lt;p dir='rtl'&gt; סכמה של מסלול ארובי של פירוק הפנול]]<br /> This is a sample scene created with SAT to &lt;scene name=&quot;/12/3456/Sample/1&quot;&gt;color&lt;/scene&gt; by Group, and another to make &lt;scene name=&quot;/12/3456/Sample/2&quot;&gt;a transparent representation&lt;/scene&gt; of the protein. You can make your own scenes on SAT starting from scratch or loading and editing one of these sample scenes.<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;&lt;p== References ==<br /> &lt;references/&gt;</div>

Rivka Cohen https://proteopedia.org/index.php?title=Phenol_hydroxylase_(hebrew)&diff=4060212 2024-02-20T08:17:45Z

<p>Rivka Cohen: </p> <hr /> <div>=&lt;center&gt;Phenol hydroxylase&lt;/center&gt;=<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מידע כללי'''==<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מידע כללי'''==<br /> <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''פעילות אנזימתית'''==<br /> <br /> ===&lt;&gt;===<br /> &lt;StructureSection load='1stp' size='340' side='left' caption='Caption for this structure' scene=''&gt;<br /> This is a default text for your page '''Phenol hydroxylase (hebrew)'''. Click above on '''edit this page''' to modify. Be careful with the &amp;lt; and &amp;gt; signs.<br /> You may include any references to papers as in: the use of JSmol in Proteopedia &lt;ref&gt;DOI 10.1002/ijch.201300024&lt;/ref&gt; or to the article describing Jmol &lt;ref&gt;PMID:21638687&lt;/ref&gt; to the rescue.<br /> <br /> == מבנה החלבון ==<br /> &lt;scene name='10/1026475/Alphahelix/3'&gt;אלפא הליקס&lt;/scene&gt;== Disease ==<br /> &lt;scene name='10/1025417/Beta_sheets/1'&gt;בטא שיט&lt;/scene&gt;== Relevance ==<br /> &lt;scene name='10/1025417/Active_domain/2'&gt; צבע כחול כהה: אתר פעיל&lt;/scene&gt;== Structural highlights ==<br /> [[Image:Aerobicpathway.png|thumb|&lt;p dir='rtl'&gt; סכמה של מסלול ארובי של פירוק הפנול]]<br /> This is a sample scene created with SAT to &lt;scene name=&quot;/12/3456/Sample/1&quot;&gt;color&lt;/scene&gt; by Group, and another to make &lt;scene name=&quot;/12/3456/Sample/2&quot;&gt;a transparent representation&lt;/scene&gt; of the protein. You can make your own scenes on SAT starting from scratch or loading and editing one of these sample scenes.<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;&lt;p== References ==<br /> &lt;references/&gt;</div>

Rivka Cohen https://proteopedia.org/index.php?title=Phenol_hydroxylase_(hebrew)&diff=4060210 2024-02-20T08:16:03Z

<p>Rivka Cohen: </p> <hr /> <div>=&lt;center&gt;Phenol hydroxylase&lt;/center&gt;=<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מידע כללי'''==<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''פעילות אנזימתית'''==<br /> <br /> ===&lt;&gt;===<br /> &lt;StructureSection load='1stp' size='340' side='left' caption='Caption for this structure' scene=''&gt;<br /> This is a default text for your page '''Phenol hydroxylase (hebrew)'''. Click above on '''edit this page''' to modify. Be careful with the &amp;lt; and &amp;gt; signs.<br /> You may include any references to papers as in: the use of JSmol in Proteopedia &lt;ref&gt;DOI 10.1002/ijch.201300024&lt;/ref&gt; or to the article describing Jmol &lt;ref&gt;PMID:21638687&lt;/ref&gt; to the rescue.<br /> <br /> == מבנה החלבון ==<br /> &lt;scene name='10/1026475/Alphahelix/3'&gt;אלפא הליקס&lt;/scene&gt;== Disease ==<br /> &lt;scene name='10/1025417/Beta_sheets/1'&gt;בטא שיט&lt;/scene&gt;== Relevance ==<br /> &lt;scene name='10/1025417/Active_domain/2'&gt; צבע כחול כהה: אתר פעיל&lt;/scene&gt;== Structural highlights ==<br /> [[Image:Aerobicpathway.png|thumb|&lt;p dir='rtl'&gt; סכמה של מסלול ארובי של פירוק הפנול]]<br /> This is a sample scene created with SAT to &lt;scene name=&quot;/12/3456/Sample/1&quot;&gt;color&lt;/scene&gt; by Group, and another to make &lt;scene name=&quot;/12/3456/Sample/2&quot;&gt;a transparent representation&lt;/scene&gt; of the protein. You can make your own scenes on SAT starting from scratch or loading and editing one of these sample scenes.<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;&lt;p== References ==<br /> &lt;references/&gt;</div>

Rivka Cohen https://proteopedia.org/index.php?title=Phenol_hydroxylase_(hebrew)&diff=4060209 2024-02-20T08:15:33Z

<p>Rivka Cohen: </p> <hr /> <div>=&lt;center&gt;Phenol hydroxylase&lt;/center&gt;=<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;'''מידע כללי'''==<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;פעילות אנזימתית==<br /> <br /> ===&lt;&gt;===<br /> &lt;StructureSection load='1stp' size='340' side='left' caption='Caption for this structure' scene=''&gt;<br /> This is a default text for your page '''Phenol hydroxylase (hebrew)'''. Click above on '''edit this page''' to modify. Be careful with the &amp;lt; and &amp;gt; signs.<br /> You may include any references to papers as in: the use of JSmol in Proteopedia &lt;ref&gt;DOI 10.1002/ijch.201300024&lt;/ref&gt; or to the article describing Jmol &lt;ref&gt;PMID:21638687&lt;/ref&gt; to the rescue.<br /> <br /> == מבנה החלבון ==<br /> &lt;scene name='10/1026475/Alphahelix/3'&gt;אלפא הליקס&lt;/scene&gt;== Disease ==<br /> &lt;scene name='10/1025417/Beta_sheets/1'&gt;בטא שיט&lt;/scene&gt;== Relevance ==<br /> &lt;scene name='10/1025417/Active_domain/2'&gt; צבע כחול כהה: אתר פעיל&lt;/scene&gt;== Structural highlights ==<br /> [[Image:Aerobicpathway.png|thumb|&lt;p dir='rtl'&gt; סכמה של מסלול ארובי של פירוק הפנול]]<br /> This is a sample scene created with SAT to &lt;scene name=&quot;/12/3456/Sample/1&quot;&gt;color&lt;/scene&gt; by Group, and another to make &lt;scene name=&quot;/12/3456/Sample/2&quot;&gt;a transparent representation&lt;/scene&gt; of the protein. You can make your own scenes on SAT starting from scratch or loading and editing one of these sample scenes.<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;&lt;p== References ==<br /> &lt;references/&gt;</div>

Rivka Cohen https://proteopedia.org/index.php?title=Phenol_hydroxylase_(hebrew)&diff=4060207 2024-02-20T08:12:53Z

<p>Rivka Cohen: </p> <hr /> <div>=&lt;center&gt;Phenol hydroxylase&lt;/center&gt;=<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;׳׳׳מידע כללי׳׳׳==<br /> ===&lt;&gt;===<br /> &lt;StructureSection load='1stp' size='340' side='left' caption='Caption for this structure' scene=''&gt;<br /> This is a default text for your page '''Phenol hydroxylase (hebrew)'''. Click above on '''edit this page''' to modify. Be careful with the &amp;lt; and &amp;gt; signs.<br /> You may include any references to papers as in: the use of JSmol in Proteopedia &lt;ref&gt;DOI 10.1002/ijch.201300024&lt;/ref&gt; or to the article describing Jmol &lt;ref&gt;PMID:21638687&lt;/ref&gt; to the rescue.<br /> <br /> == מבנה החלבון ==<br /> &lt;scene name='10/1026475/Alphahelix/3'&gt;אלפא הליקס&lt;/scene&gt;== Disease ==<br /> &lt;scene name='10/1025417/Beta_sheets/1'&gt;בטא שיט&lt;/scene&gt;== Relevance ==<br /> &lt;scene name='10/1025417/Active_domain/2'&gt; צבע כחול כהה: אתר פעיל&lt;/scene&gt;== Structural highlights ==<br /> [[Image:Aerobicpathway.png|thumb|&lt;p dir='rtl'&gt; סכמה של מסלול ארובי של פירוק הפנול]]<br /> This is a sample scene created with SAT to &lt;scene name=&quot;/12/3456/Sample/1&quot;&gt;color&lt;/scene&gt; by Group, and another to make &lt;scene name=&quot;/12/3456/Sample/2&quot;&gt;a transparent representation&lt;/scene&gt; of the protein. You can make your own scenes on SAT starting from scratch or loading and editing one of these sample scenes.<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;&lt;p== References ==<br /> &lt;references/&gt;</div>

Rivka Cohen https://proteopedia.org/index.php?title=Phenol_hydroxylase_(hebrew)&diff=4060206 2024-02-20T08:12:21Z

<p>Rivka Cohen: </p> <hr /> <div>=&lt;center&gt;Phenol hydroxylase&lt;/center&gt;=<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;׳מידע כללי׳==<br /> ===&lt;&gt;===<br /> &lt;StructureSection load='1stp' size='340' side='left' caption='Caption for this structure' scene=''&gt;<br /> This is a default text for your page '''Phenol hydroxylase (hebrew)'''. Click above on '''edit this page''' to modify. Be careful with the &amp;lt; and &amp;gt; signs.<br /> You may include any references to papers as in: the use of JSmol in Proteopedia &lt;ref&gt;DOI 10.1002/ijch.201300024&lt;/ref&gt; or to the article describing Jmol &lt;ref&gt;PMID:21638687&lt;/ref&gt; to the rescue.<br /> <br /> == מבנה החלבון ==<br /> &lt;scene name='10/1026475/Alphahelix/3'&gt;אלפא הליקס&lt;/scene&gt;== Disease ==<br /> &lt;scene name='10/1025417/Beta_sheets/1'&gt;בטא שיט&lt;/scene&gt;== Relevance ==<br /> &lt;scene name='10/1025417/Active_domain/2'&gt; צבע כחול כהה: אתר פעיל&lt;/scene&gt;== Structural highlights ==<br /> [[Image:Aerobicpathway.png|thumb|&lt;p dir='rtl'&gt; סכמה של מסלול ארובי של פירוק הפנול]]<br /> This is a sample scene created with SAT to &lt;scene name=&quot;/12/3456/Sample/1&quot;&gt;color&lt;/scene&gt; by Group, and another to make &lt;scene name=&quot;/12/3456/Sample/2&quot;&gt;a transparent representation&lt;/scene&gt; of the protein. You can make your own scenes on SAT starting from scratch or loading and editing one of these sample scenes.<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;&lt;p== References ==<br /> &lt;references/&gt;</div>

Rivka Cohen https://proteopedia.org/index.php?title=Phenol_hydroxylase_(hebrew)&diff=4060205 2024-02-20T08:11:54Z

<p>Rivka Cohen: </p> <hr /> <div>=&lt;center&gt;Phenol hydroxylase&lt;/center&gt;=<br /> : &lt;br&gt; <br /> ==&lt;p dir='rtl'&gt;&lt;׳מידע כללי׳&gt;==<br /> ===&lt;&gt;===<br /> &lt;StructureSection load='1stp' size='340' side='left' caption='Caption for this structure' scene=''&gt;<br /> This is a default text for your page '''Phenol hydroxylase (hebrew)'''. Click above on '''edit this page''' to modify. Be careful with the &amp;lt; and &amp;gt; signs.<br /> You may include any references to papers as in: the use of JSmol in Proteopedia &lt;ref&gt;DOI 10.1002/ijch.201300024&lt;/ref&gt; or to the article describing Jmol &lt;ref&gt;PMID:21638687&lt;/ref&gt; to the rescue.<br /> <br /> == מבנה החלבון ==<br /> &lt;scene name='10/1026475/Alphahelix/3'&gt;אלפא הליקס&lt;/scene&gt;== Disease ==<br /> &lt;scene name='10/1025417/Beta_sheets/1'&gt;בטא שיט&lt;/scene&gt;== Relevance ==<br /> &lt;scene name='10/1025417/Active_domain/2'&gt; צבע כחול כהה: אתר פעיל&lt;/scene&gt;== Structural highlights ==<br /> [[Image:Aerobicpathway.png|thumb|&lt;p dir='rtl'&gt; סכמה של מסלול ארובי של פירוק הפנול]]<br /> This is a sample scene created with SAT to &lt;scene name=&quot;/12/3456/Sample/1&quot;&gt;color&lt;/scene&gt; by Group, and another to make &lt;scene name=&quot;/12/3456/Sample/2&quot;&gt;a transparent representation&lt;/scene&gt; of the protein. You can make your own scenes on SAT starting from scratch or loading and editing one of these sample scenes.<br /> <br /> &lt;/StructureSection&gt;&lt;p== References ==<br /> &lt;references/&gt;</div>

Rivka Cohen