
<?xml version="1.0"?>
<feed xmlns="http://www.w3.org/2005/Atom" xml:lang="en">
	<id>https://proteopedia.org/api.php?action=feedcontributions&amp;feedformat=atom&amp;user=Rivka+Misgav</id>
	<title>Proteopedia - User contributions [en]</title>
	<link rel="self" type="application/atom+xml" href="https://proteopedia.org/api.php?action=feedcontributions&amp;feedformat=atom&amp;user=Rivka+Misgav"/>
	<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/Special:Contributions/Rivka_Misgav"/>
	<updated>2026-09-27T20:49:32Z</updated>
	<subtitle>User contributions</subtitle>
	<generator>MediaWiki 1.43.8</generator>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=Urease_(Hebrew)&amp;diff=2754303</id>
		<title>Urease (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=Urease_(Hebrew)&amp;diff=2754303"/>
		<updated>2017-07-09T14:53:01Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Rivka Misgav: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;==&amp;lt;center&amp;gt;&#039;&#039;&#039;אוראז&#039;&#039;&#039;&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;applet load=&#039;1e9z&#039; size=&#039;340&#039; frame=&#039;true&#039; side=&#039;left&#039; caption=&#039;HELICOBACTER PYLORI UREASE (PDB code [[1e9z]])&#039; scene=&#039;&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
__NOTOC__&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;מבוא&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האנזים אוראז  הוא חלבון מקבוצת [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%98%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F המטאלופרוטאינים] ואחד האנזימים הבודדים הדורשים ניקל כדי לפעול. הניקל קשור לאוראז בקשר בעל אפיניות גבוהה מאוד, ורק דנטורציה או שימוש בחומצה חזקה יכולים לפרק את הקשר. &lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
אוראז מזרז [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%94 הידרוליזה] של אוריאה כדי ליצור אמוניה ופחמן דו חמצני.&lt;br /&gt;
האוראז מיוצר על ידי צמחים, פטריות, ומספר חיידקים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
בצמחים, אוראז מורכב מחלבון בעל יחידה אחת, הוא נמצא בזרעי קטניות וככל הנראה בעל תפקיד בנביטה. אוראז שהופק משעועית זכה להיות האנזים הראשון שגובש והוגדר כחלבון[http://pubs.acs.org/doi/abs/10.1021/ar960022j] (1926).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אחד החיידקים הידועים כבעלי אוראז הוא הליקובקטור פילורי, חיידק זה ידוע כמעורב ביצירת כיביים וסרטן הקיבה. אוראז בהליקובקטור פילורי בנוי משש יחידות כשכל יחידה בנויה משתי תת יחידות. &lt;br /&gt;
בהדמייה הראשית המציגה את האנזים אוראז, בהליקובקטור פילורי, בשלמותו, ניתן לראות את מורכבות החלבון, מספרם הרב של תת היחידות וגודלו הרב. &lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
פעילותו של אנזים האוראז מווסתת על ידי חמישה חלבונים. ארבעה מתוכם מצויים באורגניזמים שונים ומסייעים בהכנסת יוני הניקל למולקולה. החלבון הנוסף, UreI הינו חלבון ייחודי לחיידק ההליקובקטור פילורי ואחראי על וויסות כניסת האוריאה לתא.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;מבנה המולקולה&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
האוראז בהליקובקטור פילורי הוא חלבון גדול מאוד, ובנוי מיחידות רבות, 807 &amp;lt;scene name=&#039;76/761650/Amino_acids/2&#039;&amp;gt;חומצות אמינו&amp;lt;/scene&amp;gt; בכל יחידה, הבנויה מתת יחידות &amp;lt;scene name=&#039;76/761650/Alfa_amino_acids/1&#039;&amp;gt;α&amp;lt;/scene&amp;gt; ו &amp;lt;scene name=&#039;76/761650/Beta_amino_acids/1&#039;&amp;gt;β&amp;lt;/scene&amp;gt;, המבנה הראשוני של כל תת יחידה מורכב מ[http://www.uniprot.org/uniprot/P14916.fasta 238] ח.א ו-[http://www.uniprot.org/uniprot/P69996.fasta 569] ח.א בהתאמה, ומסתם המולקולרית של שתי תת היחידות היא כ-550kDa.&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761650/Helix_sheets/3&#039;&amp;gt;המבנה השניוני&amp;lt;/scene&amp;gt; הוא סלילי α ומשטחי β.&lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
  &amp;lt;scene name=&#039;76/761650/Active_site/1&#039;&amp;gt;האתר הפעיל&amp;lt;/scene&amp;gt; בנוי מחומצות האמינו היסטידין 136, היסטידין 138, ליזין 219, היסטידין 248, היסטידין 274, ואספרטאט 362 המתקרבות [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99 במבנה השלישוני] בעקבות יצירת קשרים בין מולקולריים ובאות במגע במגע ישיר עם שני &amp;lt;scene name=&#039;76/761650/Nickel_ion/2&#039;&amp;gt;יוני ניקל&amp;lt;/scene&amp;gt;, היסטידין 221 והיסטידין 322 הסמוכים לאתר הפעיל יוצרים קשר עם האוריאה והמים לזרוז תהליך הפיכת האוריאה לאמוניה, האתר הפעיל של האנזים נמצא בתת יחידה β.&lt;br /&gt;
להליקובקטר שישה עותקים לכל אחת משתי תת היחידות, &amp;lt;scene name=&#039;76/761650/A_unit/5&#039;&amp;gt;α&amp;lt;/scene&amp;gt; ו &amp;lt;scene name=&#039;76/761650/B_unit/4&#039;&amp;gt;β&amp;lt;/scene&amp;gt;, ולכן שישה אתרים פעילים למולקולת האנזים הטעונה במלואה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
למרות ההבדל בין מבנה האוראז בחיידק ובצמח האתר הפעיל  דומה בשניהם.&lt;br /&gt;
במיקרוסקופ אלקטרונים אוראז נראה במבנה[https://drive.google.com/open?id=0B0r4OgEiZ5e_bnJCQW91Nmw4b0U כדורי חלול במרכז], האנזים בעל קוטר של 13 ננומטר ובעל סימטריה סיבובית.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;תגובה אנזימתית&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
האוראז מזרז הידרוליזה של אוריאה לקבלת התוצרים אמוניה ופחמן דו חמצני:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
[[Image:Enz reacation.png]]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
בתמיסות מימיות, מולקולות האמוניה גורמות ל- pH להיות בסיסי יותר.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
[[Image:Reaction with exp.jpg]]&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;גנטיקה&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
צבר של שבעה גנים הנמצאים ברצף כעותק יחיד על הכרומוזום מקודדים ליצור האנזים אוראז ולוויסות פעולתו. הגנים UreA ו-UreB מקודדים את היחידות α וβ בעלות המסה המולקולרית של כ- 26.5kDa ו-60.3kDa בהתאמה. שישה עותקים של כל תת יחידה מתחברים עצמאית באופן ספונטני ליצירת האנזים הפעיל.&lt;br /&gt;
הגנים  ureE, ureF, ureG, and ureH מקודדים לחלבונים UreE, UreF, UreG, and UreH,   שמסייעים בהכנסתו של יון הניקל לאנזים, הימצאותם של יוני הניקל הכרחיים לפעילותו.&lt;br /&gt;
הגן ureI   הוא גן מווסת המיועד לקידוד תעלות אוריאה ספציפיות בממברנה שנפתחות כאשר הpH נמוך על מנת לאפשר מעבר של אוריאה, ונסגרות  כאשר הpH גבוה בכדי למנוע גישה של הסובסטרט לאוראז הציטופלסמתי.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;center&amp;gt;[[Image:גנים_לאוראז.jpg]]&amp;lt;/center&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;מחלות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הליקובקטר פילורי הינו חיידק [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A6%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%AA_%D7%92%D7%A8%D7%90%D7%9D גראם שלילי], שביכולתו לפתח מושבות על דפנות הקיבה ועל התריסריון. הליקובקטר פילורי עמיד בפני החומציות הגבוהה שבקיבה וזאת משום יכולתו לייצר סביבה בסיסית, שבתוכה הוא מסתתר ונשאר מוגן. החיידק המתיישב בקיבה עשוי  לגרום לתהליך [http://www.disease.co.il/disease/helicobacter-pylori דלקתי כרוני]. זיהום בחיידק זה עלול לגרום להתפתחות [http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A7%D7%98%D7%A8_%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A8%D7%99_-_Helicobacter_pylori כיב דלקתי] של רירית הקיבה או שאתות (גידולים) בקיבה. כאשר [https://gastro.sheba.co.il/%D7%AA%D7%91%D7%97%D7%99%D7%9F_%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%A4%D7%94_%D7%9C%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A7%D7%98%D7%A8_%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A8%D7%99 מאובחנות] מחלות אלו יש לאתר את מקור הזיהום ולספק טיפול תרופתי במידת הצורך. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;דף עבודה לתלמיד&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[http://proteopedia.org/wiki/images/d/de/%D7%93%D7%A3_%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%96.doc דף עבודה לתלמיד]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מקורות מידע ==&lt;br /&gt;
&amp;lt;references/&amp;gt;&lt;br /&gt;
1. http://pubs.acs.org/doi/abs/10.1021/ar960022j&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
2. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK2417/&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
3.http://meyda.education.gov.il/files/Mazkirut_Pedagogit/biology/haydakim_ungifim_ora_kahana.pdf (31-33)&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
4.http://www.maccabi4u.co.il/7813-he/Maccabi.aspx?TabId=7815_7816_7817&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Rivka Misgav</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=Urease_(Hebrew)&amp;diff=2754301</id>
		<title>Urease (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=Urease_(Hebrew)&amp;diff=2754301"/>
		<updated>2017-07-09T14:43:40Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Rivka Misgav: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;==&amp;lt;center&amp;gt;&#039;&#039;&#039;אוראז&#039;&#039;&#039;&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;applet load=&#039;1e9z&#039; size=&#039;340&#039; frame=&#039;true&#039; side=&#039;left&#039; caption=&#039;HELICOBACTER PYLORI UREASE (PDB code [[1e9z]])&#039; scene=&#039;&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
__NOTOC__&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;מבוא&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האנזים אוראז  הוא חלבון מקבוצת [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%98%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F המטאלופרוטאינים] ואחד האנזימים הבודדים הדורשים ניקל כדי לפעול. הניקל קשור לאוראז בקשר בעל אפיניות גבוהה מאוד, ורק דנטורציה או שימוש בחומצה חזקה יכולים לפרק את הקשר. &lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
אוראז מזרז [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%94 הידרוליזה] של אוריאה כדי ליצור אמוניה ופחמן דו חמצני.&lt;br /&gt;
האוראז מיוצר על ידי צמחים, פטריות, ומספר חיידקים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
בצמחים, אוראז מורכב מחלבון בעל יחידה אחת, הוא נמצא בזרעי קטניות וככל הנראה בעל תפקיד בנביטה. אוראז שהופק משעועית זכה להיות האנזים הראשון שגובש והוגדר כחלבון[http://pubs.acs.org/doi/abs/10.1021/ar960022j] (1926).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אחד החיידקים הידועים כבעלי אוראז הוא הליקובקטור פילורי, חיידק זה ידוע כמעורב ביצירת כיביים וסרטן הקיבה. אוראז בהליקובקטור פילורי בנוי משש יחידות כשכל יחידה בנויה משתי תת יחידות. &lt;br /&gt;
בהדמייה הראשית המציגה את האנזים אוראז, בהליקובקטור פילורי, בשלמותו, ניתן לראות את מורכבות החלבון, מספרם הרב של תת היחידות וגודלו הרב. &lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
פעילותו של אנזים האוראז מווסתת על ידי חמישה חלבונים. ארבעה מתוכם מצויים באורגניזמים שונים ומסייעים בהכנסת יוני הניקל למולקולה. החלבון הנוסף, UreI הינו חלבון ייחודי לחיידק ההליקובקטור פילורי ואחראי על וויסות כניסת האוריאה לתא.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;מבנה המולקולה&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
האוראז בהליקובקטור פילורי הוא חלבון גדול מאוד, ובנוי מיחידות רבות, 807 &amp;lt;scene name=&#039;76/761650/Amino_acids/2&#039;&amp;gt;חומצות אמינו&amp;lt;/scene&amp;gt; בכל יחידה, הבנויה מתת יחידות &amp;lt;scene name=&#039;76/761650/Alfa_amino_acids/1&#039;&amp;gt;α&amp;lt;/scene&amp;gt; ו &amp;lt;scene name=&#039;76/761650/Beta_amino_acids/1&#039;&amp;gt;β&amp;lt;/scene&amp;gt;, המבנה הראשוני של כל תת יחידה מורכב מ[http://www.uniprot.org/uniprot/P14916.fasta 238] ח.א ו-[http://www.uniprot.org/uniprot/P69996.fasta 569] ח.א בהתאמה, ומסתם המולקולרית של שתי תת היחידות היא כ-550kDa.&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761650/Helix_sheets/3&#039;&amp;gt;המבנה השניוני&amp;lt;/scene&amp;gt; הוא סלילי α ומשטחי β.&lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
  &amp;lt;scene name=&#039;76/761650/Active_site/1&#039;&amp;gt;האתר הפעיל&amp;lt;/scene&amp;gt; בנוי מחומצות האמינו היסטידין 136, היסטידין 138, ליזין 219, היסטידין 248, היסטידין 274, ואספרטאט 362 המתקרבות [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99 במבנה השלישוני] בעקבות יצירת קשרים בין מולקולריים ובאות במגע במגע ישיר עם שני &amp;lt;scene name=&#039;76/761650/Nickel_ion/2&#039;&amp;gt;יוני ניקל&amp;lt;/scene&amp;gt;, היסטידין 221 והיסטידין 322 הסמוכים לאתר הפעיל יוצרים קשר עם האוריאה והמים לזרוז תהליך הפיכת האוריאה לאמוניה, האתר הפעיל של האנזים נמצא בתת יחידה β.&lt;br /&gt;
להליקובקטר שישה עותקים לכל אחת משתי תת היחידות, &amp;lt;scene name=&#039;76/761650/A_unit/5&#039;&amp;gt;α&amp;lt;/scene&amp;gt; ו &amp;lt;scene name=&#039;76/761650/B_unit/4&#039;&amp;gt;β&amp;lt;/scene&amp;gt;, ולכן שישה אתרים פעילים למולקולת האנזים הטעונה במלואה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
למרות ההבדל בין מבנה האוראז בחיידק ובצמח האתר הפעיל  דומה בשניהם.&lt;br /&gt;
במיקרוסקופ אלקטרונים אוראז נראה במבנה[https://drive.google.com/open?id=0B0r4OgEiZ5e_bnJCQW91Nmw4b0U כדורי חלול במרכז], האנזים בעל קוטר של 13 ננומטר ובעל סימטריה סיבובית.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;תגובה אנזימתית&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
האוראז מזרז הידרוליזה של אוריאה לקבלת התוצרים אמוניה ופחמן דו חמצני:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
[[Image:Enz reacation.png]]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
בתמיסות מימיות, מולקולות האמוניה גורמות ל- pH להיות בסיסי יותר.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
[[Image:Reaction with exp.jpg]]&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;גנטיקה&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
צבר של שבעה גנים הנמצאים ברצף כעותק יחיד על הכרומוזום מקודדים ליצור האנזים אוראז ולוויסות פעולתו. הגנים UreA ו-UreB מקודדים את היחידות α וβ בעלות המסה המולקולרית של כ- 26.5kDa ו-60.3kDa בהתאמה. שישה עותקים של כל תת יחידה מתחברים עצמאית באופן ספונטני ליצירת האנזים הפעיל.&lt;br /&gt;
הגנים  ureE, ureF, ureG, and ureH מקודדים לחלבונים UreE, UreF, UreG, and UreH,   שמסייעים בהכנסתו של יון הניקל לאנזים, הימצאותם של יוני הניקל הכרחיים לפעילותו.&lt;br /&gt;
הגן ureI   הוא גן מווסת המיועד לקידוד תעלות אוריאה ספציפיות בממברנה שנפתחות כאשר הpH נמוך על מנת לאפשר מעבר של אוריאה, ונסגרות  כאשר הpH גבוה בכדי למנוע גישה של הסובסטרט לאוראז הציטופלסמתי.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;center&amp;gt;[[Image:גנים_לאוראז.jpg]]&amp;lt;/center&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;מחלות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הליקובקטר פילורי הינו חיידק [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A6%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%AA_%D7%92%D7%A8%D7%90%D7%9D גראם שלילי], שביכולתו לפתח מושבות על דפנות הקיבה ועל התריסריון. הליקובקטר פילורי עמיד בפני החומציות הגבוהה שבקיבה וזאת משום יכולתו לייצר סביבה בסיסית, שבתוכה הוא מסתתר ונשאר מוגן. החיידק המתיישב בקיבה עשוי  לגרום לתהליך [http://www.disease.co.il/disease/helicobacter-pylori דלקתי כרוני]. זיהום בחיידק זה עלול לגרום להתפתחות [http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A7%D7%98%D7%A8_%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A8%D7%99_-_Helicobacter_pylori כיב דלקתי] של רירית הקיבה או שאתות (גידולים) בקיבה. כאשר [https://gastro.sheba.co.il/%D7%AA%D7%91%D7%97%D7%99%D7%9F_%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%A4%D7%94_%D7%9C%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A7%D7%98%D7%A8_%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A8%D7%99 מאובחנות] מחלות אלו יש לאתר את מקור הזיהום ולספק טיפול תרופתי במידת הצורך. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;דף עבודה לתלמיד&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
[http://proteopedia.org/wiki/images/d/de/%D7%93%D7%A3_%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%96.doc דף עבודה לתלמיד]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מקורות מידע ==&lt;br /&gt;
&amp;lt;references/&amp;gt;&lt;br /&gt;
1. http://pubs.acs.org/doi/abs/10.1021/ar960022j&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
2. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK2417/&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
3.http://meyda.education.gov.il/files/Mazkirut_Pedagogit/biology/haydakim_ungifim_ora_kahana.pdf (31-33)&lt;br /&gt;
 Devesa SS, Blot WJ, Fraumeni JF. Changing patterns in the incidence of esophageal and gastric carcinoma in the United State. J. Cancer . 1998;83:2049–2053. [PubMed]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Rivka Misgav</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=Urease_(Hebrew)&amp;diff=2754294</id>
		<title>Urease (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=Urease_(Hebrew)&amp;diff=2754294"/>
		<updated>2017-07-09T14:18:27Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Rivka Misgav: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;==&amp;lt;center&amp;gt;&#039;&#039;&#039;אוראז&#039;&#039;&#039;&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;applet load=&#039;1e9z&#039; size=&#039;340&#039; frame=&#039;true&#039; side=&#039;left&#039; caption=&#039;HELICOBACTER PYLORI UREASE (PDB code [[1e9z]])&#039; scene=&#039;&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
__NOTOC__&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;מבוא&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האנזים אוראז  הוא חלבון מקבוצת [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%98%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F המטאלופרוטאינים] ואחד האנזימים הבודדים הדורשים ניקל כדי לפעול. הניקל קשור לאוראז בקשר בעל אפיניות גבוהה מאוד, ורק דנטורציה או שימוש בחומצה חזקה יכולים לפרק את הקשר. &lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
אוראז מזרז [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%94 הידרוליזה] של אוריאה כדי ליצור אמוניה ופחמן דו חמצני.&lt;br /&gt;
האוראז מיוצר על ידי צמחים, פטריות, ומספר חיידקים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
בצמחים, אוראז מורכב מחלבון בעל יחידה אחת, הוא נמצא בזרעי קטניות וככל הנראה בעל תפקיד בנביטה. אוראז שהופק משעועית זכה להיות האנזים הראשון שגובש והוגדר כחלבון[http://pubs.acs.org/doi/abs/10.1021/ar960022j] (1926).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אחד החיידקים הידועים כבעלי אוראז הוא הליקובקטור פילורי, חיידק זה ידוע כמעורב ביצירת כיביים וסרטן הקיבה. אוראז בהליקובקטור פילורי בנוי משש יחידות כשכל יחידה בנויה משתי תת יחידות. &lt;br /&gt;
בהדמייה הראשית המציגה את האנזים אוראז, בהליקובקטור פילורי, בשלמותו, ניתן לראות את מורכבות החלבון, מספרם הרב של תת היחידות וגודלו הרב. &lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
פעילותו של אנזים האוראז מווסתת על ידי חמישה חלבונים. ארבעה מתוכם מצויים באורגניזמים שונים ומסייעים בהכנסת יוני הניקל למולקולה. החלבון הנוסף, UreI הינו חלבון ייחודי לחיידק ההליקובקטור פילורי ואחראי על וויסות כניסת האוריאה לתא.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;מבנה המולקולה&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
האוראז בהליקובקטור פילורי הוא חלבון גדול מאוד, ובנוי מיחידות רבות, 807 &amp;lt;scene name=&#039;76/761650/Amino_acids/2&#039;&amp;gt;חומצות אמינו&amp;lt;/scene&amp;gt; בכל יחידה, הבנויה מתת יחידות &amp;lt;scene name=&#039;76/761650/Alfa_amino_acids/1&#039;&amp;gt;α&amp;lt;/scene&amp;gt; ו &amp;lt;scene name=&#039;76/761650/Beta_amino_acids/1&#039;&amp;gt;β&amp;lt;/scene&amp;gt;, המבנה הראשוני של כל תת יחידה מורכב מ[http://www.uniprot.org/uniprot/P14916.fasta 238] ח.א ו-[http://www.uniprot.org/uniprot/P69996.fasta 569] ח.א בהתאמה, ומסתם המולקולרית של שתי תת היחידות היא כ-550kDa.&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761650/Helix_sheets/3&#039;&amp;gt;המבנה השניוני&amp;lt;/scene&amp;gt; הוא סלילי α ומשטחי β.&lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
  &amp;lt;scene name=&#039;76/761650/Active_site/1&#039;&amp;gt;האתר הפעיל&amp;lt;/scene&amp;gt; בנוי מחומצות האמינו היסטידין 136, היסטידין 138, ליזין 219, היסטידין 248, היסטידין 274, ואספרטאט 362 המתקרבות [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99 במבנה השלישוני] בעקבות יצירת קשרים בין מולקולריים ובאות במגע במגע ישיר עם שני &amp;lt;scene name=&#039;76/761650/Nickel_ion/2&#039;&amp;gt;יוני ניקל&amp;lt;/scene&amp;gt;, היסטידין 221 והיסטידין 322 הסמוכים לאתר הפעיל יוצרים קשר עם האוריאה והמים לזרוז תהליך הפיכת האוריאה לאמוניה, האתר הפעיל של האנזים נמצא בתת יחידה β.&lt;br /&gt;
להליקובקטר שישה עותקים לכל אחת משתי תת היחידות, &amp;lt;scene name=&#039;76/761650/A_unit/5&#039;&amp;gt;α&amp;lt;/scene&amp;gt; ו &amp;lt;scene name=&#039;76/761650/B_unit/4&#039;&amp;gt;β&amp;lt;/scene&amp;gt;, ולכן שישה אתרים פעילים למולקולת האנזים הטעונה במלואה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
למרות ההבדל בין מבנה האוראז בחיידק ובצמח האתר הפעיל  דומה בשניהם.&lt;br /&gt;
במיקרוסקופ אלקטרונים אוראז נראה במבנה[https://drive.google.com/open?id=0B0r4OgEiZ5e_bnJCQW91Nmw4b0U כדורי חלול במרכז], האנזים בעל קוטר של 13 ננומטר ובעל סימטריה סיבובית.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;תגובה אנזימתית&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
האוראז מזרז הידרוליזה של אוריאה לקבלת התוצרים אמוניה ופחמן דו חמצני:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
[[Image:Enz reacation.png]]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
בתמיסות מימיות, מולקולות האמוניה גורמות ל- pH להיות בסיסי יותר.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
[[Image:Reaction with exp.jpg]]&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;גנטיקה&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
צבר של שבעה גנים הנמצאים ברצף כעותק יחיד על הכרומוזום מקודדים ליצור האנזים אוראז ולוויסות פעולתו. הגנים UreA ו-UreB מקודדים את היחידות α וβ בעלות המסה המולקולרית של כ- 26.5kDa ו-60.3kDa בהתאמה. שישה עותקים של כל תת יחידה מתחברים עצמאית באופן ספונטני ליצירת האנזים הפעיל.&lt;br /&gt;
הגנים  ureE, ureF, ureG, and ureH מקודדים לחלבונים UreE, UreF, UreG, and UreH,   שמסייעים בהכנסתו של יון הניקל לאנזים, הימצאותם של יוני הניקל הכרחיים לפעילותו.&lt;br /&gt;
הגן ureI   הוא גן מווסת המיועד לקידוד תעלות אוריאה ספציפיות בממברנה שנפתחות כאשר הpH נמוך על מנת לאפשר מעבר של אוריאה, ונסגרות  כאשר הpH גבוה בכדי למנוע גישה של הסובסטרט לאוראז הציטופלסמתי.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;center&amp;gt;[[Image:גנים_לאוראז.jpg]]&amp;lt;/center&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;מחלות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הליקובקטר פילורי הינו חיידק [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A6%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%AA_%D7%92%D7%A8%D7%90%D7%9D גראם שלילי], שביכולתו לפתח מושבות על דפנות הקיבה ועל התריסריון. הליקובקטר פילורי עמיד בפני החומציות הגבוהה שבקיבה וזאת משום יכולתו לייצר סביבה בסיסית, שבתוכה הוא מסתתר ונשאר מוגן. החיידק המתיישב בקיבה עשוי  לגרום לתהליך [http://www.disease.co.il/disease/helicobacter-pylori דלקתי כרוני]. זיהום בחיידק זה עלול לגרום להתפתחות [http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A7%D7%98%D7%A8_%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A8%D7%99_-_Helicobacter_pylori כיב דלקתי] של רירית הקיבה או שאתות (גידולים) בקיבה. כאשר [https://gastro.sheba.co.il/%D7%AA%D7%91%D7%97%D7%99%D7%9F_%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%A4%D7%94_%D7%9C%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A7%D7%98%D7%A8_%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A8%D7%99 מאובחנות] מחלות אלו יש לאתר את מקור הזיהום ולספק טיפול תרופתי במידת הצורך. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[http://proteopedia.org/wiki/images/d/de/%D7%93%D7%A3_%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%96.doc דף עבודה לתלמיד]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מקורות מידע ==&lt;br /&gt;
&amp;lt;references/&amp;gt;&lt;br /&gt;
1. http://pubs.acs.org/doi/abs/10.1021/ar960022j&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
2. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK2417/&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
 Devesa SS, Blot WJ, Fraumeni JF. Changing patterns in the incidence of esophageal and gastric carcinoma in the United State. J. Cancer . 1998;83:2049–2053. [PubMed]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Rivka Misgav</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=File:%D7%93%D7%A3_%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%96.doc&amp;diff=2754290</id>
		<title>File:דף עבודה לתלמיד אוראז.doc</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=File:%D7%93%D7%A3_%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%96.doc&amp;diff=2754290"/>
		<updated>2017-07-09T14:09:22Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Rivka Misgav: uploaded a new version of &amp;quot;Image:דף עבודה לתלמיד אוראז.doc&amp;quot;&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Rivka Misgav</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=File:%D7%93%D7%A3_%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%96.doc&amp;diff=2754288</id>
		<title>File:דף עבודה לתלמיד אוראז.doc</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=File:%D7%93%D7%A3_%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%96.doc&amp;diff=2754288"/>
		<updated>2017-07-09T14:02:45Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Rivka Misgav: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Rivka Misgav</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=Urease_(Hebrew)&amp;diff=2754226</id>
		<title>Urease (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=Urease_(Hebrew)&amp;diff=2754226"/>
		<updated>2017-07-06T11:17:10Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Rivka Misgav: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;==&amp;lt;center&amp;gt;&#039;&#039;&#039;אוראז&#039;&#039;&#039;&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;applet load=&#039;1e9z&#039; size=&#039;340&#039; frame=&#039;true&#039; side=&#039;left&#039; caption=&#039;HELICOBACTER PYLORI UREASE (PDB code [[1e9z]])&#039; scene=&#039;&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
__NOTOC__&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;מבוא&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האנזים אוראז  הוא חלבון מקבוצת [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%98%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F המטאלופרוטאינים] הקשור ליוני המתכת ניקל הדרושים לפעילותו. הוא מיוצר על ידי צמחים, פטריות, ומספר חיידקים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
אוראז  שהופק משעועית זכה להיות האנזים הראשון שגובש והוגדר כחלבון[http://pubs.acs.org/doi/abs/10.1021/ar960022j] (1926).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אוראז מזרז [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%94 הידרוליזה] של אוריאה כדי ליצור אמוניה וחומצה פחמתית.&lt;br /&gt;
אוראז הוא אחד האנזימים הבודדים הדורשים ניקל כדי לפעול . הניקל קשור לאוראז בקשר בעל אפיניות גבוהה מאד ורק דנטורציה או שימוש בחומצה חזקה יכולים לפרק את הקשר.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
 אנזים האוראז מווסת ע&amp;quot;י חלבונים נוספים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
אחד החיידקים הידועים כבעלי אוראז הוא הליקובקטר פילורי,   חיידק זה ידוע כמעורב ביצירת כיביים ובסרטן הקיבה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
האוראז נמצא בזרעי קטניות וכנראה בעל תפקיד בנביטה. בצמחים אוריאז מורכב מפפטיד בעל יחידה  אחת&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;מבנה המולקולה&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
האוראז בהליקובקטור פילורי הוא חלבון גדול מאוד, ובנוי מיחידות רבות, 807 &amp;lt;scene name=&#039;76/761650/Amino_acids/2&#039;&amp;gt;חומצות אמינו&amp;lt;/scene&amp;gt; בכל יחידה, הבנויה מתת יחידות &amp;lt;scene name=&#039;76/761650/Alfa_amino_acids/1&#039;&amp;gt;α&amp;lt;/scene&amp;gt; ו &amp;lt;scene name=&#039;76/761650/Beta_amino_acids/1&#039;&amp;gt;β&amp;lt;/scene&amp;gt;, המבנה הראשוני של כל תת יחידה מורכב מ[http://www.uniprot.org/uniprot/P14916.fasta 238] ח.א ו-[http://www.uniprot.org/uniprot/P69996.fasta 569] ח.א בהתאמה, ומסתם המולקולרית של שתי תת היחידות היא כ-550kDa.&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761650/Helix_sheets/3&#039;&amp;gt;המבנה השניוני&amp;lt;/scene&amp;gt; הוא סלילי α ומשטחי β.&lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
  &amp;lt;scene name=&#039;76/761650/Active_site/1&#039;&amp;gt;האתר הפעיל&amp;lt;/scene&amp;gt; בנוי מחומצות האמינו היסטידין 136, היסטידין 138, ליזין 219, היסטידין 248, היסטידין 274, ואספרטאט 362 המתקרבות [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99 במבנה השלישוני] בעקבות יצירת קשרים בין מולקולריים ובאות במגע במגע ישיר עם שני &amp;lt;scene name=&#039;76/761650/Nickel_ion/1&#039;&amp;gt;יוני ניקל&amp;lt;/scene&amp;gt;, היסטידין 221 והיסטידין 322 הסמוכים לאתר הפעיל יוצרים קשר עם האוריאה והמים לזרוז תהליך הפיכת האוריאה לאמוניה, האתר הפעיל של האנזים נמצא בתת יחידה β.&lt;br /&gt;
להליקובקטר שישה עותקים לכל אחת משתי תת היחידות, &amp;lt;scene name=&#039;76/761650/A_unit/3&#039;&amp;gt;α&amp;lt;/scene&amp;gt; ו &amp;lt;scene name=&#039;76/761650/B_unit/2&#039;&amp;gt;β&amp;lt;/scene&amp;gt;, ולכן שישה אתרים פעילים למולקולת האנזים הטעונה במלואה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
למרות ההבדל בין מבנה האוראז בחיידק ובצמח האתר הפעיל  דומה בשניהם.&lt;br /&gt;
במיקרוסקופ אלקטרונים אוראז נראה במבנה[https://drive.google.com/open?id=0B0r4OgEiZ5e_bnJCQW91Nmw4b0U כדורי חלול במרכז], האנזים בעל קוטר של 13 ננומטר ובעל סימטריה סיבובית.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;תגובה אנזימתית&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
האוראז מזרז הידרוליזה של אוריאה לקבלת התוצרים אמוניה ופחמן דו חמצני:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
[[Image:Enz reacation.png]]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
בתמיסות מימיות, מולקולות האמוניה גורמות ל- pH להיות בסיסי יותר.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
[[Image:Reaction with exp.jpg]]&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;גנטיקה&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
צבר של שבעה גנים הנמצאים ברצף כעותק יחיד על הכרומוזום מקודדים ליצור האנזים אוראז ולוויסות פעולתו. הגנים UreA ו-UreB מקודדים את היחידות α וβ בעלות המסה המולקולרית של כ- 26.5kDa ו-60.3kDa בהתאמה. שישה עותקים של כל תת יחידה מתחברים עצמאית באופן ספונטני ליצירת האנזים הפעיל.&lt;br /&gt;
הגנים  ureE, ureF, ureG, and ureH מקודדים לחלבונים UreE, UreF, UreG, and UreH,   שמסייעים בהכנסתו של יון הניקל לאנזים, הימצאותם של יוני הניקל הכרחיים לפעילותו.&lt;br /&gt;
הגן ureI   הוא גן מווסת המיועד לקידוד תעלות אוריאה ספציפיות בממברנה שנפתחות כאשר הpH נמוך על מנת לאפשר מעבר של אוריאה, ונסגרות  כאשר הpH גבוה בכדי למנוע גישה של הסובסטרט לאוראז הציטופלסמתי.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;center&amp;gt;[[Image:גנים_לאוראז.jpg]]&amp;lt;/center&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;מחלות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הליקובקטר פילורי הינו חיידק [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A6%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%AA_%D7%92%D7%A8%D7%90%D7%9D גראם שלילי], שביכולתו לפתח מושבות על דפנות הקיבה ועל התריסריון. הליקובקטר פילורי עמיד בפני החומציות הגבוהה שבקיבה וזאת משום יכולתו לייצר סביבה בסיסית, שבתוכה הוא מסתתר ונשאר מוגן. החיידק המתיישב בקיבה עשוי  לגרום לתהליך [http://www.disease.co.il/disease/helicobacter-pylori דלקתי כרוני]. זיהום בחיידק זה עלול לגרום להתפתחות [http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A7%D7%98%D7%A8_%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A8%D7%99_-_Helicobacter_pylori כיב דלקתי] של רירית הקיבה או שאתות (גידולים) בקיבה. כאשר [https://gastro.sheba.co.il/%D7%AA%D7%91%D7%97%D7%99%D7%9F_%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%A4%D7%94_%D7%9C%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A7%D7%98%D7%A8_%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A8%D7%99 מאובחנות] מחלות אלו יש לאתר את מקור הזיהום ולספק טיפול תרופתי במידת הצורך. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מקורות מידע ==&lt;br /&gt;
&amp;lt;references/&amp;gt;&lt;br /&gt;
1. http://pubs.acs.org/doi/abs/10.1021/ar960022j&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
2. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK2417/&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
 Devesa SS, Blot WJ, Fraumeni JF. Changing patterns in the incidence of esophageal and gastric carcinoma in the United State. J. Cancer . 1998;83:2049–2053. [PubMed]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Rivka Misgav</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=Urease_(Hebrew)&amp;diff=2754223</id>
		<title>Urease (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=Urease_(Hebrew)&amp;diff=2754223"/>
		<updated>2017-07-06T11:12:48Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Rivka Misgav: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;==&amp;lt;center&amp;gt;&#039;&#039;&#039;אוראז&#039;&#039;&#039;&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;applet load=&#039;1e9z&#039; size=&#039;340&#039; frame=&#039;true&#039; side=&#039;left&#039; caption=&#039;HELICOBACTER PYLORI UREASE (PDB code [[1e9z]])&#039; scene=&#039;&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
__NOTOC__&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;מבוא&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האנזים אוראז  הוא חלבון מקבוצת [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%98%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F המטאלופרוטאינים] הקשור ליוני המתכת ניקל הדרושים לפעילותו. הוא מיוצר על ידי צמחים, פטריות, ומספר חיידקים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
אוראז  שהופק משעועית זכה להיות האנזים הראשון שגובש והוגדר כחלבון[http://pubs.acs.org/doi/abs/10.1021/ar960022j] (1926).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אוראז מזרז [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%94 הידרוליזה] של אוריאה כדי ליצור אמוניה וחומצה פחמתית.&lt;br /&gt;
אוראז הוא אחד האנזימים הבודדים הדורשים ניקל כדי לפעול . הניקל קשור לאוראז בקשר בעל אפיניות גבוהה מאד ורק דנטורציה או שימוש בחומצה חזקה יכולים לפרק את הקשר.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
 אנזים האוראז מווסת ע&amp;quot;י חלבונים נוספים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
אחד החיידקים הידועים כבעלי אוראז הוא הליקובקטר פילורי,   חיידק זה ידוע כמעורב ביצירת כיביים ובסרטן הקיבה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
האוראז נמצא בזרעי קטניות וכנראה בעל תפקיד בנביטה. בצמחים אוריאז מורכב מפפטיד בעל יחידה  אחת&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;מבנה המולקולה&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
האוראז בהליקובקטור פילורי הוא חלבון גדול מאוד, ובנוי מיחידות רבות, 807 &amp;lt;scene name=&#039;76/761650/Amino_acids/2&#039;&amp;gt;חומצות אמינו&amp;lt;/scene&amp;gt; בכל יחידה, הבנויה מתת יחידות &amp;lt;scene name=&#039;76/761650/Alfa_amino_acids/1&#039;&amp;gt;α&amp;lt;/scene&amp;gt; ו &amp;lt;scene name=&#039;76/761650/Beta_amino_acids/1&#039;&amp;gt;β&amp;lt;/scene&amp;gt;, המבנה הראשוני של כל תת יחידה מורכב מ[http://www.uniprot.org/uniprot/P14916.fasta 238] ח.א ו-[http://www.uniprot.org/uniprot/P69996.fasta 569] ח.א בהתאמה, ומסתם המולקולרית של שתי תת היחידות היא כ-550kDa.&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761650/Helix_sheets/3&#039;&amp;gt;המבנה השניוני&amp;lt;/scene&amp;gt; הוא סלילי α ומשטחי β.&lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
  &amp;lt;scene name=&#039;76/761650/Active_site/1&#039;&amp;gt;האתר הפעיל&amp;lt;/scene&amp;gt; בנוי מחומצות האמינו היסטידין 136, היסטידין 138, ליזין 219, היסטידין 248, היסטידין 274, ואספרטאט 362 המתקרבות [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99 במבנה השלישוני] בעקבות יצירת קשרים בין מולקולריים ובאות במגע במגע ישיר עם שני &amp;lt;scene name=&#039;76/761650/Nickel_ion/1&#039;&amp;gt;יוני ניקל&amp;lt;/scene&amp;gt;, היסטידין 221 והיסטידין 322 הסמוכים לאתר הפעיל יוצרים קשר עם האוריאה והמים לזרוז תהליך הפיכת האוריאה לאמוניה, האתר הפעיל של האנזים נמצא בתת יחידה β.&lt;br /&gt;
להליקובקטר שישה עותקים לכל אחת משתי תת היחידות, &amp;lt;scene name=&#039;76/761650/A_unit/3&#039;&amp;gt;α&amp;lt;/scene&amp;gt; ו &amp;lt;scene name=&#039;76/761650/B_unit/2&#039;&amp;gt;β&amp;lt;/scene&amp;gt;, ולכן שישה אתרים פעילים למולקולת האנזים הטעונה במלואה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
למרות ההבדל בין מבנה האוראז בחיידק ובצמח האתר הפעיל  דומה בשניהם.&lt;br /&gt;
במיקרוסקופ אלקטרונים אוראז נראה במבנה[https://drive.google.com/open?id=0B0r4OgEiZ5e_bnJCQW91Nmw4b0U כדורי חלול במרכז], האנזים בעל קוטר של 13 ננומטר ובעל סימטריה סיבובית.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;תגובה אנזימתית&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
האוראז מזרז הידרוליזה של אוריאה לקבלת התוצרים אמוניה ופחמן דו חמצני:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
[[Image:Enz reacation.png]]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
בתמיסות מימיות, מולקולות האמוניה גורמות ל- pH להיות בסיסי יותר.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
[[Image:Reaction with exp.jpg]]&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;גנטיקה&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
צבר של שבעה גנים הנמצאים ברצף כעותק יחיד על הכרומוזום מקודדים ליצור האנזים אוראז ולוויסות פעולתו. הגנים UreA ו-UreB מקודדים את היחידות α וβ בעלות המסה המולקולרית של כ- 26.5kDa ו-60.3kDa בהתאמה. שישה עותקים של כל תת יחידה מתחברים עצמאית באופן ספונטני ליצירת האנזים הפעיל.&lt;br /&gt;
הגנים  ureE, ureF, ureG, and ureH מקודדים לחלבונים UreE, UreF, UreG, and UreH,   שמסייעים בהכנסתו של יון הניקל לאנזים, הימצאותם של יוני הניקל הכרחיים לפעילותו.&lt;br /&gt;
הגן ureI   הוא גן מווסת המיועד לקידוד תעלות אוריאה ספציפיות בממברנה שנפתחות כאשר הpH נמוך על מנת לאפשר מעבר של אוריאה, ונסגרות  כאשר הpH גבוה בכדי למנוע גישה של הסובסטרט לאוראז הציטופלסמתי.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
[[Image:גנים_לאוראז.jpg]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;מחלות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הליקובקטר פילורי הינו חיידק [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A6%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%AA_%D7%92%D7%A8%D7%90%D7%9D גראם שלילי], שביכולתו לפתח מושבות על דפנות הקיבה ועל התריסריון. הליקובקטר פילורי עמיד בפני החומציות הגבוהה שבקיבה וזאת משום יכולתו לייצר סביבה בסיסית, שבתוכה הוא מסתתר ונשאר מוגן. החיידק המתיישב בקיבה עשוי  לגרום לתהליך [http://www.disease.co.il/disease/helicobacter-pylori דלקתי כרוני]. זיהום בחיידק זה עלול לגרום להתפתחות [http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A7%D7%98%D7%A8_%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A8%D7%99_-_Helicobacter_pylori כיב דלקתי] של רירית הקיבה או שאתות (גידולים) בקיבה. כאשר [https://gastro.sheba.co.il/%D7%AA%D7%91%D7%97%D7%99%D7%9F_%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%A4%D7%94_%D7%9C%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A7%D7%98%D7%A8_%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A8%D7%99 מאובחנות] מחלות אלו יש לאתר את מקור הזיהום ולספק טיפול תרופתי במידת הצורך. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מקורות מידע ==&lt;br /&gt;
&amp;lt;references/&amp;gt;&lt;br /&gt;
1. http://pubs.acs.org/doi/abs/10.1021/ar960022j&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
2. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK2417/&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
 Devesa SS, Blot WJ, Fraumeni JF. Changing patterns in the incidence of esophageal and gastric carcinoma in the United State. J. Cancer . 1998;83:2049–2053. [PubMed]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Rivka Misgav</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=Urease_(Hebrew)&amp;diff=2754222</id>
		<title>Urease (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=Urease_(Hebrew)&amp;diff=2754222"/>
		<updated>2017-07-06T11:10:10Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Rivka Misgav: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;==&amp;lt;center&amp;gt;&#039;&#039;&#039;אוראז&#039;&#039;&#039;&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;applet load=&#039;1e9z&#039; size=&#039;340&#039; frame=&#039;true&#039; side=&#039;left&#039; caption=&#039;HELICOBACTER PYLORI UREASE (PDB code [[1e9z]])&#039; scene=&#039;&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
__NOTOC__&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;מבוא&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האנזים אוראז  הוא חלבון מקבוצת [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%98%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F המטאלופרוטאינים] הקשור ליוני המתכת ניקל הדרושים לפעילותו. הוא מיוצר על ידי צמחים, פטריות, ומספר חיידקים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
אוראז  שהופק משעועית זכה להיות האנזים הראשון שגובש והוגדר כחלבון[http://pubs.acs.org/doi/abs/10.1021/ar960022j] (1926).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אוראז מזרז [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%94 הידרוליזה] של אוריאה כדי ליצור אמוניה וחומצה פחמתית.&lt;br /&gt;
אוראז הוא אחד האנזימים הבודדים הדורשים ניקל כדי לפעול . הניקל קשור לאוראז בקשר בעל אפיניות גבוהה מאד ורק דנטורציה או שימוש בחומצה חזקה יכולים לפרק את הקשר.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
 אנזים האוראז מווסת ע&amp;quot;י חלבונים נוספים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
אחד החיידקים הידועים כבעלי אוראז הוא הליקובקטר פילורי,   חיידק זה ידוע כמעורב ביצירת כיביים ובסרטן הקיבה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
האוראז נמצא בזרעי קטניות וכנראה בעל תפקיד בנביטה. בצמחים אוריאז מורכב מפפטיד בעל יחידה  אחת&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;מבנה המולקולה&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
האוראז בהליקובקטור פילורי הוא חלבון גדול מאוד, ובנוי מיחידות רבות, 807 &amp;lt;scene name=&#039;76/761650/Amino_acids/2&#039;&amp;gt;חומצות אמינו&amp;lt;/scene&amp;gt; בכל יחידה, הבנויה מתת יחידות &amp;lt;scene name=&#039;76/761650/Alfa_amino_acids/1&#039;&amp;gt;α&amp;lt;/scene&amp;gt; ו &amp;lt;scene name=&#039;76/761650/Beta_amino_acids/1&#039;&amp;gt;β&amp;lt;/scene&amp;gt;, המבנה הראשוני של כל תת יחידה מורכב מ[http://www.uniprot.org/uniprot/P14916.fasta 238] ח.א ו-[http://www.uniprot.org/uniprot/P69996.fasta 569] ח.א בהתאמה, ומסתם המולקולרית של שתי תת היחידות היא כ-550kDa.&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761650/Helix_sheets/3&#039;&amp;gt;המבנה השניוני&amp;lt;/scene&amp;gt; הוא סלילי α ומשטחי β.&lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
  &amp;lt;scene name=&#039;76/761650/Active_site/1&#039;&amp;gt;האתר הפעיל&amp;lt;/scene&amp;gt; בנוי מחומצות האמינו היסטידין 136, היסטידין 138, ליזין 219, היסטידין 248, היסטידין 274, ואספרטאט 362 המתקרבות [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99 במבנה השלישוני] בעקבות יצירת קשרים בין מולקולריים ובאות במגע במגע ישיר עם שני &amp;lt;scene name=&#039;76/761650/Nickel_ion/1&#039;&amp;gt;יוני ניקל&amp;lt;/scene&amp;gt;, היסטידין 221 והיסטידין 322 הסמוכים לאתר הפעיל יוצרים קשר עם האוריאה והמים לזרוז תהליך הפיכת האוריאה לאמוניה, האתר הפעיל של האנזים נמצא בתת יחידה β.&lt;br /&gt;
להליקובקטר שישה עותקים לכל אחת משתי תת היחידות, &amp;lt;scene name=&#039;76/761650/A_unit/3&#039;&amp;gt;α&amp;lt;/scene&amp;gt; ו &amp;lt;scene name=&#039;76/761650/B_unit/2&#039;&amp;gt;β&amp;lt;/scene&amp;gt;, ולכן שישה אתרים פעילים למולקולת האנזים הטעונה במלואה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
למרות ההבדל בין מבנה האוראז בחיידק ובצמח האתר הפעיל  דומה בשניהם.&lt;br /&gt;
במיקרוסקופ אלקטרונים אוראז נראה במבנה[https://drive.google.com/open?id=0B0r4OgEiZ5e_bnJCQW91Nmw4b0U כדורי חלול במרכז], האנזים בעל קוטר של 13 ננומטר ובעל סימטריה סיבובית.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;תגובה אנזימתית&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
האוראז מזרז הידרוליזה של אוריאה לקבלת התוצרים אמוניה ופחמן דו חמצני:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
[[Image:Enz reacation.png]]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
בתמיסות מימיות, מולקולות האמוניה גורמות ל- pH להיות בסיסי יותר.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
[[Image:Reaction with exp.jpg]]&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;גנטיקה&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
צבר של שבעה גנים הנמצאים ברצף כעותק יחיד על הכרומוזום מקודדים ליצור האנזים אוראז ולוויסות פעולתו. הגנים UreA ו-UreB מקודדים את היחידות α וβ בעלות המסה המולקולרית של כ- 26.5kDa ו-60.3kDa בהתאמה. שישה עותקים של כל תת יחידה מתחברים עצמאית באופן ספונטני ליצירת האנזים הפעיל.&lt;br /&gt;
הגנים  ureE, ureF, ureG, and ureH מקודדים לחלבונים UreE, UreF, UreG, and UreH,   שמסייעים בהכנסתו של יון הניקל לאנזים, הימצאותם של יוני הניקל הכרחיים לפעילותו.&lt;br /&gt;
הגן ureI   הוא גן מווסת המיועד לקידוד תעלות אוריאה ספציפיות בממברנה שנפתחות כאשר הpH נמוך על מנת לאפשר מעבר של אוריאה, ונסגרות  כאשר הpH גבוה בכדי למנוע גישה של הסובסטרט לאוראז הציטופלסמתי.&lt;br /&gt;
תת יחידה α של הליקובקטר היא יוצאת דופן במקצת בגלל רצף חומצות האמינו שלה המקודדות על ידי גן יחיד ureA,  בכל מיני חיידקים אחרים הן תמיד מקודדות על ידי שני גנים נפרדים. ההשערה העולה היא ששני גנים קטנים יותר של מינים שונים התמזגו כדי ליצור את האוראז בהליקובקטר פילורי.[[Image:גנים_לאוראז.jpg]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;מחלות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הליקובקטר פילורי הינו חיידק [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A6%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%AA_%D7%92%D7%A8%D7%90%D7%9D גראם שלילי], שביכולתו לפתח מושבות על דפנות הקיבה ועל התריסריון. הליקובקטר פילורי עמיד בפני החומציות הגבוהה שבקיבה וזאת משום יכולתו לייצר סביבה בסיסית, שבתוכה הוא מסתתר ונשאר מוגן. החיידק המתיישב בקיבה עשוי  לגרום לתהליך [http://www.disease.co.il/disease/helicobacter-pylori דלקתי כרוני]. זיהום בחיידק זה עלול לגרום להתפתחות [http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A7%D7%98%D7%A8_%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A8%D7%99_-_Helicobacter_pylori כיב דלקתי] של רירית הקיבה או שאתות (גידולים) בקיבה. כאשר [https://gastro.sheba.co.il/%D7%AA%D7%91%D7%97%D7%99%D7%9F_%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%A4%D7%94_%D7%9C%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A7%D7%98%D7%A8_%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A8%D7%99 מאובחנות] מחלות אלו יש לאתר את מקור הזיהום ולספק טיפול תרופתי במידת הצורך. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מקורות מידע ==&lt;br /&gt;
&amp;lt;references/&amp;gt;&lt;br /&gt;
1. http://pubs.acs.org/doi/abs/10.1021/ar960022j&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
2. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK2417/&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
 Devesa SS, Blot WJ, Fraumeni JF. Changing patterns in the incidence of esophageal and gastric carcinoma in the United State. J. Cancer . 1998;83:2049–2053. [PubMed]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Rivka Misgav</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=File:Enz_reacation.png&amp;diff=2754219</id>
		<title>File:Enz reacation.png</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=File:Enz_reacation.png&amp;diff=2754219"/>
		<updated>2017-07-06T11:06:44Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Rivka Misgav: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Rivka Misgav</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=Urease_(Hebrew)&amp;diff=2754218</id>
		<title>Urease (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=Urease_(Hebrew)&amp;diff=2754218"/>
		<updated>2017-07-06T11:05:24Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Rivka Misgav: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;==&amp;lt;center&amp;gt;&#039;&#039;&#039;אוראז&#039;&#039;&#039;&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;applet load=&#039;1e9z&#039; size=&#039;340&#039; frame=&#039;true&#039; side=&#039;left&#039; caption=&#039;HELICOBACTER PYLORI UREASE (PDB code [[1e9z]])&#039; scene=&#039;&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
__NOTOC__&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;מבוא&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האנזים אוראז  הוא חלבון מקבוצת [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%98%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F המטאלופרוטאינים] הקשור ליוני המתכת ניקל הדרושים לפעילותו. הוא מיוצר על ידי צמחים, פטריות, ומספר חיידקים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
אוראז  שהופק משעועית זכה להיות האנזים הראשון שגובש והוגדר כחלבון[http://pubs.acs.org/doi/abs/10.1021/ar960022j] (1926).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אוראז מזרז [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%94 הידרוליזה] של אוריאה כדי ליצור אמוניה וחומצה פחמתית.&lt;br /&gt;
אוראז הוא אחד האנזימים הבודדים הדורשים ניקל כדי לפעול . הניקל קשור לאוראז בקשר בעל אפיניות גבוהה מאד ורק דנטורציה או שימוש בחומצה חזקה יכולים לפרק את הקשר.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
 אנזים האוראז מווסת ע&amp;quot;י חלבונים נוספים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
אחד החיידקים הידועים כבעלי אוראז הוא הליקובקטר פילורי,   חיידק זה ידוע כמעורב ביצירת כיביים ובסרטן הקיבה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
האוראז נמצא בזרעי קטניות וכנראה בעל תפקיד בנביטה. בצמחים אוריאז מורכב מפפטיד בעל יחידה  אחת&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;מבנה המולקולה&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
האוראז בהליקובקטור פילורי הוא חלבון גדול מאוד, ובנוי מיחידות רבות, 807 &amp;lt;scene name=&#039;76/761650/Amino_acids/2&#039;&amp;gt;חומצות אמינו&amp;lt;/scene&amp;gt; בכל יחידה, הבנויה מתת יחידות &amp;lt;scene name=&#039;76/761650/Alfa_amino_acids/1&#039;&amp;gt;α&amp;lt;/scene&amp;gt; ו &amp;lt;scene name=&#039;76/761650/Beta_amino_acids/1&#039;&amp;gt;β&amp;lt;/scene&amp;gt;, המבנה הראשוני של כל תת יחידה מורכב מ[http://www.uniprot.org/uniprot/P14916.fasta 238] ח.א ו-[http://www.uniprot.org/uniprot/P69996.fasta 569] ח.א בהתאמה, ומסתם המולקולרית של שתי תת היחידות היא כ-550kDa.&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761650/Helix_sheets/3&#039;&amp;gt;המבנה השניוני&amp;lt;/scene&amp;gt; הוא סלילי α ומשטחי β.&lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
  &amp;lt;scene name=&#039;76/761650/Active_site/1&#039;&amp;gt;האתר הפעיל&amp;lt;/scene&amp;gt; בנוי מחומצות האמינו היסטידין 136, היסטידין 138, ליזין 219, היסטידין 248, היסטידין 274, ואספרטאט 362 המתקרבות [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99 במבנה השלישוני] בעקבות יצירת קשרים בין מולקולריים ובאות במגע במגע ישיר עם שני &amp;lt;scene name=&#039;76/761650/Nickel_ion/1&#039;&amp;gt;יוני ניקל&amp;lt;/scene&amp;gt;, היסטידין 221 והיסטידין 322 הסמוכים לאתר הפעיל יוצרים קשר עם האוריאה והמים לזרוז תהליך הפיכת האוריאה לאמוניה, האתר הפעיל של האנזים נמצא בתת יחידה β.&lt;br /&gt;
להליקובקטר שישה עותקים לכל אחת משתי תת היחידות, &amp;lt;scene name=&#039;76/761650/A_unit/3&#039;&amp;gt;α&amp;lt;/scene&amp;gt; ו &amp;lt;scene name=&#039;76/761650/B_unit/2&#039;&amp;gt;β&amp;lt;/scene&amp;gt;, ולכן שישה אתרים פעילים למולקולת האנזים הטעונה במלואה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
למרות ההבדל בין מבנה האוראז בחיידק ובצמח האתר הפעיל  דומה בשניהם.&lt;br /&gt;
במיקרוסקופ אלקטרונים אוראז נראה במבנה[https://drive.google.com/open?id=0B0r4OgEiZ5e_bnJCQW91Nmw4b0U כדורי חלול במרכז], האנזים בעל קוטר של 13 ננומטר ובעל סימטריה סיבובית.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;תגובה אנזימתית&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
האוראז מזרז הידרוליזה של אוריאה לקבלת התוצרים אמוניה ופחמן דו חמצני:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
[[Image:תגובה_ראשונה_אוראז.jpg]]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
בתמיסות מימיות, מולקולות האמוניה גורמות ל- pH להיות בסיסי יותר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[Image:Reaction with exp.jpg]]&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;גנטיקה&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
צבר של שבעה גנים הנמצאים ברצף כעותק יחיד על הכרומוזום מקודדים ליצור האנזים אוראז ולוויסות פעולתו. הגנים UreA ו-UreB מקודדים את היחידות α וβ בעלות המסה המולקולרית של כ- 26.5kDa ו-60.3kDa בהתאמה. שישה עותקים של כל תת יחידה מתחברים עצמאית באופן ספונטני ליצירת האנזים הפעיל.&lt;br /&gt;
הגנים  ureE, ureF, ureG, and ureH מקודדים לחלבונים UreE, UreF, UreG, and UreH,   שמסייעים בהכנסתו של יון הניקל לאנזים, הימצאותם של יוני הניקל הכרחיים לפעילותו.&lt;br /&gt;
הגן ureI   הוא גן מווסת המיועד לקידוד תעלות אוריאה ספציפיות בממברנה שנפתחות כאשר הpH נמוך על מנת לאפשר מעבר של אוריאה, ונסגרות  כאשר הpH גבוה בכדי למנוע גישה של הסובסטרט לאוראז הציטופלסמתי.&lt;br /&gt;
תת יחידה α של הליקובקטר היא יוצאת דופן במקצת בגלל רצף חומצות האמינו שלה המקודדות על ידי גן יחיד ureA,  בכל מיני חיידקים אחרים הן תמיד מקודדות על ידי שני גנים נפרדים. ההשערה העולה היא ששני גנים קטנים יותר של מינים שונים התמזגו כדי ליצור את האוראז בהליקובקטר פילורי.[[Image:גנים_לאוראז.jpg]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;מחלות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הליקובקטר פילורי הינו חיידק [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A6%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%AA_%D7%92%D7%A8%D7%90%D7%9D גראם שלילי], שביכולתו לפתח מושבות על דפנות הקיבה ועל התריסריון. הליקובקטר פילורי עמיד בפני החומציות הגבוהה שבקיבה וזאת משום יכולתו לייצר סביבה בסיסית, שבתוכה הוא מסתתר ונשאר מוגן. החיידק המתיישב בקיבה עשוי  לגרום לתהליך [http://www.disease.co.il/disease/helicobacter-pylori דלקתי כרוני]. זיהום בחיידק זה עלול לגרום להתפתחות [http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A7%D7%98%D7%A8_%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A8%D7%99_-_Helicobacter_pylori כיב דלקתי] של רירית הקיבה או שאתות (גידולים) בקיבה. כאשר [https://gastro.sheba.co.il/%D7%AA%D7%91%D7%97%D7%99%D7%9F_%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%A4%D7%94_%D7%9C%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A7%D7%98%D7%A8_%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A8%D7%99 מאובחנות] מחלות אלו יש לאתר את מקור הזיהום ולספק טיפול תרופתי במידת הצורך. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מקורות מידע ==&lt;br /&gt;
&amp;lt;references/&amp;gt;&lt;br /&gt;
1. http://pubs.acs.org/doi/abs/10.1021/ar960022j&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
2. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK2417/&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
 Devesa SS, Blot WJ, Fraumeni JF. Changing patterns in the incidence of esophageal and gastric carcinoma in the United State. J. Cancer . 1998;83:2049–2053. [PubMed]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Rivka Misgav</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=File:Reaction_with_exp.jpg&amp;diff=2754216</id>
		<title>File:Reaction with exp.jpg</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=File:Reaction_with_exp.jpg&amp;diff=2754216"/>
		<updated>2017-07-06T10:56:58Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Rivka Misgav: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Rivka Misgav</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=File:%D7%AA%D7%92%D7%95%D7%91%D7%94_%D7%A2%D7%9D_%D7%94%D7%A1%D7%91%D7%A8.jpg&amp;diff=2754215</id>
		<title>File:תגובה עם הסבר.jpg</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=File:%D7%AA%D7%92%D7%95%D7%91%D7%94_%D7%A2%D7%9D_%D7%94%D7%A1%D7%91%D7%A8.jpg&amp;diff=2754215"/>
		<updated>2017-07-06T10:55:23Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Rivka Misgav: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Rivka Misgav</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=Urease_(Hebrew)&amp;diff=2754209</id>
		<title>Urease (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=Urease_(Hebrew)&amp;diff=2754209"/>
		<updated>2017-07-06T10:45:03Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Rivka Misgav: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;==&amp;lt;center&amp;gt;&#039;&#039;&#039;אוראז&#039;&#039;&#039;&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;applet load=&#039;1e9z&#039; size=&#039;340&#039; frame=&#039;true&#039; side=&#039;left&#039; caption=&#039;HELICOBACTER PYLORI UREASE (PDB code [[1e9z]])&#039; scene=&#039;&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;מבוא&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האנזים אוראז  הוא חלבון מקבוצת [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%98%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F המטאלופרוטאינים] הקשור ליוני המתכת ניקל הדרושים לפעילותו. הוא מיוצר על ידי צמחים, פטריות, ומספר חיידקים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
אוראז  שהופק משעועית זכה להיות האנזים הראשון שגובש והוגדר כחלבון[http://pubs.acs.org/doi/abs/10.1021/ar960022j] (1926).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אוראז מזרז [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%94 הידרוליזה] של אוריאה כדי ליצור אמוניה וחומצה פחמתית.&lt;br /&gt;
אוראז הוא אחד האנזימים הבודדים הדורשים ניקל כדי לפעול . הניקל קשור לאוראז בקשר בעל אפיניות גבוהה מאד ורק דנטורציה או שימוש בחומצה חזקה יכולים לפרק את הקשר.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
 אנזים האוראז מווסת ע&amp;quot;י חלבונים נוספים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
אחד החיידקים הידועים כבעלי אוראז הוא הליקובקטר פילורי,   חיידק זה ידוע כמעורב ביצירת כיביים ובסרטן הקיבה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
האוראז נמצא בזרעי קטניות וכנראה בעל תפקיד בנביטה. בצמחים אוריאז מורכב מפפטיד בעל יחידה  אחת&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;מבנה המולקולה&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
האוראז בהליקובקטור פילורי הוא חלבון גדול מאוד, ובנוי מיחידות רבות, 807 &amp;lt;scene name=&#039;76/761650/Amino_acids/2&#039;&amp;gt;חומצות אמינו&amp;lt;/scene&amp;gt; בכל יחידה, הבנויה מתת יחידות &amp;lt;scene name=&#039;76/761650/Alfa_amino_acids/1&#039;&amp;gt;α&amp;lt;/scene&amp;gt; ו &amp;lt;scene name=&#039;76/761650/Beta_amino_acids/1&#039;&amp;gt;β&amp;lt;/scene&amp;gt;, המבנה הראשוני של כל תת יחידה מורכב מ[http://www.uniprot.org/uniprot/P14916.fasta 238] ח.א ו-[http://www.uniprot.org/uniprot/P69996.fasta 569] ח.א בהתאמה, ומסתם המולקולרית של שתי תת היחידות היא כ-550kDa.&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761650/Helix_sheets/3&#039;&amp;gt;המבנה השניוני&amp;lt;/scene&amp;gt; הוא סלילי α ומשטחי β.&lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
  &amp;lt;scene name=&#039;76/761650/Active_site/1&#039;&amp;gt;האתר הפעיל&amp;lt;/scene&amp;gt; בנוי מחומצות האמינו היסטידין 136, היסטידין 138, ליזין 219, היסטידין 248, היסטידין 274, ואספרטאט 362 המתקרבות [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99 במבנה השלישוני] בעקבות יצירת קשרים בין מולקולריים ובאות במגע במגע ישיר עם שני &amp;lt;scene name=&#039;76/761650/Nickel_ion/1&#039;&amp;gt;יוני ניקל&amp;lt;/scene&amp;gt;, היסטידין 221 והיסטידין 322 הסמוכים לאתר הפעיל יוצרים קשר עם האוריאה והמים לזרוז תהליך הפיכת האוריאה לאמוניה, האתר הפעיל של האנזים נמצא בתת יחידה β.&lt;br /&gt;
להליקובקטר שישה עותקים לכל אחת משתי תת היחידות, &amp;lt;scene name=&#039;76/761650/A_unit/3&#039;&amp;gt;α&amp;lt;/scene&amp;gt; ו &amp;lt;scene name=&#039;76/761650/B_unit/2&#039;&amp;gt;β&amp;lt;/scene&amp;gt;, ולכן שישה אתרים פעילים למולקולת האנזים הטעונה במלואה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
למרות ההבדל בין מבנה האוראז בחיידק ובצמח האתר הפעיל  דומה בשניהם.&lt;br /&gt;
במיקרוסקופ אלקטרונים אוראז נראה במבנה[https://drive.google.com/open?id=0B0r4OgEiZ5e_bnJCQW91Nmw4b0U כדורי חלול במרכז], האנזים בעל קוטר של 13 ננומטר ובעל סימטריה סיבובית.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;תגובה אנזימתית&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
האוראז מזרז הידרוליזה של אוריאה לקבלת התוצר אמוניה וקרבמאט (תוצר ביניים). קרבמאט מתפרקת באופן ספונטני למולקולה נוספת של אמוניה וחומצה פחמתית:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
[[Image:תגובה_ראשונה_אוראז.jpg]]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
בתמיסות מימיות, החומצה הפחמתית המשוחררת ושתי המולקולות של אמוניה נמצאות בשיווי משקל בין שתי צורותיהן (המיוננת והלא מיוננת), מה שמעלה את ה- pH לבסיסי יותר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
[[Image:תגובה_שנייה_אוראז_שיווי_משקל.jpg]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[Image:תגובת_מבנה_כימי_אוראז.png]]&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;גנטיקה&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
צבר של שבעה גנים הנמצאים ברצף כעותק יחיד על הכרומוזום מקודדים ליצור האנזים אוראז ולוויסות פעולתו. הגנים UreA ו-UreB מקודדים את היחידות α וβ בעלות המסה המולקולרית של כ- 26.5kDa ו-60.3kDa בהתאמה. שישה עותקים של כל תת יחידה מתחברים עצמאית באופן ספונטני ליצירת האנזים הפעיל.&lt;br /&gt;
הגנים  ureE, ureF, ureG, and ureH מקודדים לחלבונים UreE, UreF, UreG, and UreH,   שמסייעים בהכנסתו של יון הניקל לאנזים, הימצאותם של יוני הניקל הכרחיים לפעילותו.&lt;br /&gt;
הגן ureI   הוא גן מווסת המיועד לקידוד תעלות אוריאה ספציפיות בממברנה שנפתחות כאשר הpH נמוך על מנת לאפשר מעבר של אוריאה, ונסגרות  כאשר הpH גבוה בכדי למנוע גישה של הסובסטרט לאוראז הציטופלסמתי.&lt;br /&gt;
תת יחידה α של הליקובקטר היא יוצאת דופן במקצת בגלל רצף חומצות האמינו שלה המקודדות על ידי גן יחיד ureA,  בכל מיני חיידקים אחרים הן תמיד מקודדות על ידי שני גנים נפרדים. ההשערה העולה היא ששני גנים קטנים יותר של מינים שונים התמזגו כדי ליצור את האוראז בהליקובקטר פילורי.[[Image:גנים_לאוראז.jpg]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;מחלות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הליקובקטר פילורי הינו חיידק [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A6%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%AA_%D7%92%D7%A8%D7%90%D7%9D גראם שלילי], שביכולתו לפתח מושבות על דפנות הקיבה ועל התריסריון. הליקובקטר פילורי עמיד בפני החומציות הגבוהה שבקיבה וזאת משום יכולתו לייצר סביבה בסיסית, שבתוכה הוא מסתתר ונשאר מוגן. החיידק המתיישב בקיבה עשוי  לגרום לתהליך [http://www.disease.co.il/disease/helicobacter-pylori דלקתי כרוני]. זיהום בחיידק זה עלול לגרום להתפתחות [http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A7%D7%98%D7%A8_%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A8%D7%99_-_Helicobacter_pylori כיב דלקתי] של רירית הקיבה או שאתות (גידולים) בקיבה. כאשר [https://gastro.sheba.co.il/%D7%AA%D7%91%D7%97%D7%99%D7%9F_%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%A4%D7%94_%D7%9C%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A7%D7%98%D7%A8_%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A8%D7%99 מאובחנות] מחלות אלו יש לאתר את מקור הזיהום ולספק טיפול תרופתי במידת הצורך. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מקורות מידע ==&lt;br /&gt;
&amp;lt;references/&amp;gt;&lt;br /&gt;
1. http://pubs.acs.org/doi/abs/10.1021/ar960022j&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
2. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK2417/&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
 Devesa SS, Blot WJ, Fraumeni JF. Changing patterns in the incidence of esophageal and gastric carcinoma in the United State. J. Cancer . 1998;83:2049–2053. [PubMed]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Rivka Misgav</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=Urease_(Hebrew)&amp;diff=2754130</id>
		<title>Urease (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=Urease_(Hebrew)&amp;diff=2754130"/>
		<updated>2017-07-03T15:00:36Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Rivka Misgav: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;==&amp;lt;center&amp;gt;&#039;&#039;&#039;אוראז&#039;&#039;&#039;&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;applet load=&#039;1e9z&#039; size=&#039;340&#039; frame=&#039;true&#039; side=&#039;left&#039; caption=&#039;HELICOBACTER PYLORI UREASE (PDB code [[1e9z]])&#039; scene=&#039;&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;מבוא&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האנזים אוראז  הוא חלבון מקבוצת [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%98%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F המטאלופרוטאינים] הקשור ליוני המתכת ניקל הדרושים לפעילותו. הוא מיוצר על ידי צמחים, פטריות, ומספר חיידקים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
אוראז  שהופק משעועית זכה להיות האנזים הראשון שגובש והוגדר כחלבון[http://pubs.acs.org/doi/abs/10.1021/ar960022j] (1926).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אוראז מזרז [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%94 הידרוליזה] של אוריאה כדי ליצור אמוניה וחומצה פחמתית.&lt;br /&gt;
אוראז הוא אחד האנזימים הבודדים הדורשים ניקל כדי לפעול . הניקל קשור לאוראז בקשר בעל אפיניות גבוהה מאד ורק דנטורציה או שימוש בחומצה חזקה יכולים לפרק את הקשר.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
 אנזים האוראז מווסת ע&amp;quot;י חלבונים נוספים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
אחד החיידקים הידועים כבעלי אוראז הוא הליקובקטר פילורי,   חיידק זה ידוע כמעורב ביצירת כיביים ובסרטן הקיבה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
האוראז נמצא בזרעי קטניות וכנראה בעל תפקיד בנביטה. בצמחים אוריאז מורכב מפפטיד בעל יחידה  אחת&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;מבנה המולקולה&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
האוראז בהליקובקטור פילורי הוא חלבון גדול מאוד, ובנוי מיחידות רבות, 807 &amp;lt;scene name=&#039;76/761650/Amino_acids/2&#039;&amp;gt;חומצות אמינו&amp;lt;/scene&amp;gt; בכל יחידה, הבנויה מתת יחידות &amp;lt;scene name=&#039;76/761650/Alfa_amino_acids/1&#039;&amp;gt;α&amp;lt;/scene&amp;gt; ו &amp;lt;scene name=&#039;76/761650/Beta_amino_acids/1&#039;&amp;gt;β&amp;lt;/scene&amp;gt;, המבנה הראשוני של כל תת יחידה מורכב מ[http://www.uniprot.org/uniprot/P14916.fasta 238] ח.א ו-[http://www.uniprot.org/uniprot/P69996.fasta 569] ח.א בהתאמה, ומסתם המולקולרית של שתי תת היחידות היא כ-550kDa.&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761650/Helix_sheets/2&#039;&amp;gt;המבנה השניוני&amp;lt;/scene&amp;gt; הוא סלילי α ומשטחי β.&lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
  האתר הפעיל &amp;lt;scene name=&#039;76/761650/Residus/1&#039;&amp;gt;האתר הפעיל&amp;lt;/scene&amp;gt; בנוי מחומצות האמינו היסטידין 136, היסטידין 138, ליזין 219, היסטידין 248, היסטידין 274, ואספרטאט 362 המתקרבות [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99 במבנה השלישוני] בעקבות יצירת קשרים בין מולקולריים ובאות במגע במגע ישיר עם שני &amp;lt;scene name=&#039;76/761650/Nickel_ion/1&#039;&amp;gt;יוני ניקל&amp;lt;/scene&amp;gt;, היסטידין 221 והיסטידין 322 הסמוכים לאתר הפעיל יוצרים קשר עם האוריאה והמים לזרוז תהליך הפיכת האוריאה לאמוניה, האתר הפעיל של האנזים נמצא בתת יחידה β.&lt;br /&gt;
להליקובקטר שישה עותקים לכל אחת משתי תת היחידות, &amp;lt;scene name=&#039;76/761650/A_unit/2&#039;&amp;gt;α&amp;lt;/scene&amp;gt; ו &amp;lt;scene name=&#039;76/761650/B_unit/1&#039;&amp;gt;β&amp;lt;/scene&amp;gt;, ולכן שישה אתרים פעילים למולקולת האנזים הטעונה במלואה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
למרות ההבדל בין מבנה האוראז בחיידק ובצמח האתר הפעיל  דומה בשניהם.&lt;br /&gt;
במיקרוסקופ אלקטרונים אוראז נראה במבנה[https://drive.google.com/open?id=0B0r4OgEiZ5e_bnJCQW91Nmw4b0U כדורי חלול במרכז], האנזים בעל קוטר של 13 ננומטר ובעל סימטריה סיבובית.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;תגובה אנזימתית&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
האוראז מזרז הידרוליזה של אוריאה לקבלת התוצר אמוניה וקרבמאט (תוצר ביניים). קרבמאט מתפרקת באופן ספונטני למולקולה נוספת של אמוניה וחומצה פחמתית:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
[[Image:תגובה_ראשונה_אוראז.jpg]]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
בתמיסות מימיות, החומצה הפחמתית המשוחררת ושתי המולקולות של אמוניה נמצאות בשיווי משקל בין שתי צורותיהן (המיוננת והלא מיוננת), מה שמעלה את ה- pH לבסיסי יותר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
[[Image:תגובה_שנייה_אוראז_שיווי_משקל.jpg]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[Image:תגובת_מבנה_כימי_אוראז.png]]&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;גנטיקה&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
צבר של שבעה גנים הנמצאים ברצף כעותק יחיד על הכרומוזום מקודדים ליצור האנזים אוראז ולוויסות פעולתו. הגנים UreA ו-UreB מקודדים את היחידות α וβ בעלות המסה המולקולרית של כ- 26.5kDa ו-60.3kDa בהתאמה. שישה עותקים של כל תת יחידה מתחברים עצמאית באופן ספונטני ליצירת האנזים הפעיל.&lt;br /&gt;
הגנים  ureE, ureF, ureG, and ureH מקודדים לחלבונים UreE, UreF, UreG, and UreH,   שמסייעים בהכנסתו של יון הניקל לאנזים, הימצאותם של יוני הניקל הכרחיים לפעילותו.&lt;br /&gt;
הגן ureI   הוא גן מווסת המיועד לקידוד תעלות אוריאה ספציפיות בממברנה שנפתחות כאשר הpH נמוך על מנת לאפשר מעבר של אוריאה, ונסגרות  כאשר הpH גבוה בכדי למנוע גישה של הסובסטרט לאוראז הציטופלסמתי.&lt;br /&gt;
תת יחידה α של הליקובקטר היא יוצאת דופן במקצת בגלל רצף חומצות האמינו שלה המקודדות על ידי גן יחיד ureA,  בכל מיני חיידקים אחרים הן תמיד מקודדות על ידי שני גנים נפרדים. ההשערה העולה היא ששני גנים קטנים יותר של מינים שונים התמזגו כדי ליצור את האוראז בהליקובקטר פילורי.[[Image:גנים_לאוראז.jpg]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;מחלות&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הליקובקטר פילורי הינו חיידק [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A6%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%AA_%D7%92%D7%A8%D7%90%D7%9D גראם שלילי], שביכולתו לפתח מושבות על דפנות הקיבה ועל התריסריון. הליקובקטר פילורי עמיד בפני החומציות הגבוהה שבקיבה וזאת משום יכולתו לייצר סביבה בסיסית, שבתוכה הוא מסתתר ונשאר מוגן. החיידק המתיישב בקיבה עשוי  לגרום לתהליך [http://www.disease.co.il/disease/helicobacter-pylori דלקתי כרוני]. זיהום בחיידק זה עלול לגרום להתפתחות [http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A7%D7%98%D7%A8_%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A8%D7%99_-_Helicobacter_pylori כיב דלקתי] של רירית הקיבה או שאתות (גידולים) בקיבה. כאשר [https://gastro.sheba.co.il/%D7%AA%D7%91%D7%97%D7%99%D7%9F_%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%A4%D7%94_%D7%9C%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A7%D7%98%D7%A8_%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A8%D7%99 מאובחנות] מחלות אלו יש לאתר את מקור הזיהום ולספק טיפול תרופתי במידת הצורך. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
== Function ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== Disease ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== Relevance ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== Structural highlights ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
This is a sample scene created with SAT to &amp;lt;scene name=&amp;quot;/12/3456/Sample/1&amp;quot;&amp;gt;color&amp;lt;/scene&amp;gt; by Group, and another to make &amp;lt;scene name=&amp;quot;/12/3456/Sample/2&amp;quot;&amp;gt;a transparent representation&amp;lt;/scene&amp;gt; of the protein. You can make your own scenes on SAT starting from scratch or loading and editing one of these sample scenes.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/StructureSection&amp;gt;&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
&amp;lt;references/&amp;gt;&lt;br /&gt;
http://pubs.acs.org/doi/abs/10.1021/ar960022j&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
 Devesa SS, Blot WJ, Fraumeni JF. Changing patterns in the incidence of esophageal and gastric carcinoma in the United State. J. Cancer . 1998;83:2049–2053. [PubMed]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Rivka Misgav</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=Urease_(Hebrew)&amp;diff=2753894</id>
		<title>Urease (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=Urease_(Hebrew)&amp;diff=2753894"/>
		<updated>2017-06-26T12:43:00Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Rivka Misgav: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;==&amp;lt;center&amp;gt;&#039;&#039;&#039;אוראז&#039;&#039;&#039;&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;applet load=&#039;1e9z&#039; size=&#039;340&#039; frame=&#039;true&#039; side=&#039;left&#039; caption=&#039;HELICOBACTER PYLORI UREASE (PDB code [[1e9z]])&#039; scene=&#039;&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;מבוא&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האנזים אוראז  הוא חלבון מקבוצת [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%98%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F המטאלופרוטאינים] הקשור ליוני המתכת ניקל הדרושים לפעילותו. הוא מיוצר על ידי צמחים, פטריות, ומספר חיידקים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
אוראז  שהופק משעועית זכה להיות האנזים הראשון שגובש והוגדר כחלבון[http://pubs.acs.org/doi/abs/10.1021/ar960022j] (1926).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אוראז מזרז [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%94 הידרוליזה] של אוריאה כדי ליצור אמוניה וחומצה פחמתית.&lt;br /&gt;
אוראז הוא אחד האנזימים הבודדים הדורשים ניקל כדי לפעול . הניקל קשור לאוראז בקשר בעל אפיניות גבוהה מאד ורק דנטורציה או שימוש בחומצה חזקה יכולים לפרק את הקשר.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
 אנזים האוראז מווסת ע&amp;quot;י חלבונים נוספים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
אחד החיידקים הידועים כבעלי אוראז הוא הליקובקטר פילורי,   חיידק זה ידוע כמעורב ביצירת כיביים ובסרטן הקיבה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
האוראז נמצא בזרעי קטניות וכנראה בעל תפקיד בנביטה. בצמחים אוריאז מורכב מפפטיד בעל יחידה  אחת&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;מבנה המולקולה&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
מבנה האוראז בהליקובקטור פילורי גדול מאוד והוא בנוי מתת יחידות [http://www.uniprot.org/uniprot/P14916.fasta α] ו [http://www.uniprot.org/uniprot/P69996.fasta β], המבנה הראשוני מורכב מ-807 &amp;lt;scene name=&#039;76/761650/Amino_acids/2&#039;&amp;gt;חומצות אמינו&amp;lt;/scene&amp;gt; ומסתו המולקולרית היא כ-550kDa.&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761650/Helix_sheets/2&#039;&amp;gt;המבנה השניוני&amp;lt;/scene&amp;gt; הוא סלילי α ומשטחי β.&lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
  האתר הפעיל &amp;lt;scene name=&#039;76/761650/Residus/1&#039;&amp;gt;האתר הפעיל&amp;lt;/scene&amp;gt; בנוי מחומצות האמינו היסטידין 136, היסטידין 138, ליזין 219, היסטידין 248, היסטידין 274, ואספרטאט 362 המתקרבות [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99 במבנה השלישוני] בעקבות יצירת קשרים בין מולקולריים ובאות במגע במגע ישיר עם שני &amp;lt;scene name=&#039;76/761650/Nickel_ion/1&#039;&amp;gt;יוני ניקל&amp;lt;/scene&amp;gt;, היסטידין 221 והיסטידין 322 הסמוכים לאתר הפעיל יוצרים קשר עם האוריאה והמים לזרוז תהליך הפיכת האוריאה לאמוניה, האתר הפעיל של האנזים נמצא בתת יחידה β.&lt;br /&gt;
להליקובקטר שישה עותקים לכל אחת משתי תת היחידות, &amp;lt;scene name=&#039;76/761650/A_unit/2&#039;&amp;gt;α&amp;lt;/scene&amp;gt; ו &amp;lt;scene name=&#039;76/761650/B_unit/1&#039;&amp;gt;β&amp;lt;/scene&amp;gt;, ולכן שישה אתרים פעילים למולקולת האנזים הטעונה במלואה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
למרות ההבדל בין מבנה האוראז בחיידק ובצמח האתר הפעיל  דומה בשניהם.&lt;br /&gt;
במיקרוסקופ אלקטרונים אוראז נראה במבנה[https://drive.google.com/open?id=0B0r4OgEiZ5e_bnJCQW91Nmw4b0U כדורי חלול במרכז], האנזים בעל קוטר של 13 ננומטר ובעל סימטריה סיבובית.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;תגובה אנזימתית&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
האוראז מזרז הידרוליזה של אוריאה לקבלת התוצר אמוניה וקרבמאט (תוצר ביניים). קרבמאט מתפרקת באופן ספונטני למולקולה נוספת של אמוניה וחומצה פחמתית:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
[[Image:תגובה_ראשונה_אוראז.jpg]]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
בתמיסות מימיות, החומצה הפחמתית המשוחררת ושתי המולקולות של אמוניה נמצאות בשיווי משקל בין שתי צורותיהן (המיוננת והלא מיוננת), מה שמעלה את ה- pH לבסיסי יותר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
[[Image:תגובה_שנייה_אוראז_שיווי_משקל.jpg]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[Image:תגובת_מבנה_כימי_אוראז.png]]&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;גנטיקה&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
צבר של שבעה גנים הנמצאים ברצף כעותק יחיד על הכרומוזום מקודדים ליצור האנזים אוראז ולוויסות פעולתו. הגנים UreA ו-UreB מקודדים את היחידות α וβ בעלות המסה המולקולרית של כ- 26.5kDa ו-60.3kDa בהתאמה. שישה עותקים של כל תת יחידה מתחברים עצמאית באופן ספונטני ליצירת האנזים הפעיל.&lt;br /&gt;
הגנים  ureE, ureF, ureG, and ureH מקודדים לחלבונים UreE, UreF, UreG, and UreH,   שמסייעים בהכנסתו של יון הניקל לאנזים, הימצאותם של יוני הניקל הכרחיים לפעילותו.&lt;br /&gt;
הגן ureI   הוא גן מווסת המיועד לקידוד תעלות אוריאה ספציפיות בממברנה שנפתחות כאשר הpH נמוך על מנת לאפשר מעבר של אוריאה, ונסגרות  כאשר הpH גבוה בכדי למנוע גישה של הסובסטרט לאוראז הציטופלסמתי.&lt;br /&gt;
תת יחידה α של הליקובקטר היא יוצאת דופן במקצת בגלל רצף חומצות האמינו שלה המקודדות על ידי גן יחיד ureA,  בכל מיני חיידקים אחרים הן תמיד מקודדות על ידי שני גנים נפרדים. ההשערה העולה היא ששני גנים קטנים יותר של מינים שונים התמזגו כדי ליצור את האוראז בהליקובקטר פילורי.[[Image:גנים_לאוראז.jpg]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== Function ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== Disease ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== Relevance ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== Structural highlights ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
This is a sample scene created with SAT to &amp;lt;scene name=&amp;quot;/12/3456/Sample/1&amp;quot;&amp;gt;color&amp;lt;/scene&amp;gt; by Group, and another to make &amp;lt;scene name=&amp;quot;/12/3456/Sample/2&amp;quot;&amp;gt;a transparent representation&amp;lt;/scene&amp;gt; of the protein. You can make your own scenes on SAT starting from scratch or loading and editing one of these sample scenes.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/StructureSection&amp;gt;&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
&amp;lt;references/&amp;gt;&lt;br /&gt;
http://pubs.acs.org/doi/abs/10.1021/ar960022j&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
 Devesa SS, Blot WJ, Fraumeni JF. Changing patterns in the incidence of esophageal and gastric carcinoma in the United State. J. Cancer . 1998;83:2049–2053. [PubMed]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Rivka Misgav</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=Urease_(Hebrew)&amp;diff=2753834</id>
		<title>Urease (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=Urease_(Hebrew)&amp;diff=2753834"/>
		<updated>2017-06-25T14:49:09Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Rivka Misgav: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;==&amp;lt;center&amp;gt;&#039;&#039;&#039;אוראז&#039;&#039;&#039;&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;applet load=&#039;1e9z&#039; size=&#039;340&#039; frame=&#039;true&#039; side=&#039;left&#039; caption=&#039;HELICOBACTER PYLORI UREASE (PDB code [[1e9z]])&#039; scene=&#039;&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;מבוא&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האנזים אוראז  הוא חלבון מקבוצת [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%98%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F המטאלופרוטאינים] הקשור ליוני המתכת ניקל הדרושים לפעילותו. הוא מיוצר על ידי צמחים, פטריות, ומספר חיידקים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
אוראז  שהופק משעועית זכה להיות האנזים הראשון שגובש והוגדר כחלבון[http://pubs.acs.org/doi/abs/10.1021/ar960022j] (1926).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אוראז מזרז [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%94 הידרוליזה] של אוריאה כדי ליצור אמוניה וחומצה פחמתית.&lt;br /&gt;
אוראז הוא אחד האנזימים הבודדים הדורשים ניקל כדי לפעול . הניקל קשור לאוראז בקשר בעל אפיניות גבוהה מאד ורק דנטורציה או שימוש בחומצה חזקה יכולים לפרק את הקשר.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
 אנזים האוראז מווסת ע&amp;quot;י חלבונים נוספים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
אחד החיידקים הידועים כבעלי אוראז הוא הליקובקטר פילורי,   חיידק זה ידוע כמעורב ביצירת כיביים ובסרטן הקיבה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
האוראז נמצא בזרעי קטניות וכנראה בעל תפקיד בנביטה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;תגובה אנזימתית&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
האוראז מזרז הידרוליזה של אוריאה לקבלת התוצר אמוניה וקרבמאט (תוצר ביניים). קרבמאט מתפרקת באופן ספונטני למולקולה נוספת של אמוניה וחומצה פחמתית:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
[[Image:תגובה_ראשונה_אוראז.jpg]]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
בתמיסות מימיות, החומצה הפחמתית המשוחררת ושתי המולקולות של אמוניה נמצאות בשיווי משקל בין שתי צורותיהן (המיוננת והלא מיוננת), מה שמעלה את ה- pH לבסיסי יותר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
[[Image:תגובה_שנייה_אוראז_שיווי_משקל.jpg]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;מבנה המולקולה&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
  בצמחים אוריאז מורכב מפפטיד בעל יחידה  אחת וזאת בניגוד לחיידקים בהם אוראז מורכב  משתי תת יחידות &lt;br /&gt;
α ו β  ולעיתים גם γ, &lt;br /&gt;
כל תת יחידה בנויה &amp;lt;scene name=&#039;76/761650/Helix_sheets/1&#039;&amp;gt;במבנה שניוני&amp;lt;/scene&amp;gt; של סלילי α ומשטחי β.&lt;br /&gt;
מבנה האוריאז בהליקובקטר פילורי  גדול מאד גם יחסית לחיידקים אחרים הוא מורכב מ-807 &amp;lt;scene name=&#039;76/761650/Amino_acids/2&#039;&amp;gt;חומצות אמינו&amp;lt;/scene&amp;gt; ומסתו המולקולרית היא כ-550kDa.&lt;br /&gt;
האתר הפעיל של האנזים נמצא בתת היחידה  β האתר הפעיל בנוי מחומצות האמינו היסטידין 136, היסטידין 138, ליזין 219, היסטידין 248, היסטידין 274, ואספרטאט 362 המתקרבות במבנה השלישוני בעקבות יצירת קשרים בין מולקולריים ובאות במגע במגע ישיר עם 2 &amp;lt;scene name=&#039;76/761650/Nickel_ion/1&#039;&amp;gt;יוני ניקל&amp;lt;/scene&amp;gt;, היסטידין 221 והיסטידין 322 הסמוכים לאתר הפעיל יוצרים קשר עם האוריאה והמים לזרוז תהליך הפיכת האוריאה לאמוניה.&lt;br /&gt;
להליקובקטר שישה עותקים לכל אחת משתי תת היחידות, α ו β, ולכן שישה אתרים פעילים למולקולת האנזים הטעונה במלואה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
למרות ההבדל בין מבנה האוראז בחיידק ובצמח האתר הפעיל  דומה בשניהם.&lt;br /&gt;
במיקרוסקופ אלקטרונים אוראז נראה במבנה[https://drive.google.com/open?id=0B0r4OgEiZ5e_bnJCQW91Nmw4b0U כדורי חלול במרכז], האנזים בעל קוטר של 13 ננומטר ובעל סימטריה סיבובית.&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;גנטיקה&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
צבר של שבעה גנים הנמצאים ברצף כעותק יחיד על הכרומוזום מקודדים ליצור האנזים אוראז ולוויסות פעולתו. הגנים UreA ו-UreB מקודדים את היחידות בעלות המסה המולקולרית של כ- 26.5kDa ו-60.3kDa בהתאמה. שישה עותקים של כל תת יחידה מתחברים עצמאית באופן ספונטני ליצירת האנזים הפעיל.&lt;br /&gt;
הגנים  ureE, ureF, ureG, and ureH מקודדים לחלבונים UreE, UreF, UreG, and UreH,   שמסייעים בהכנסתו של יון הניקל לאנזים, הימצאותם של יוני הניקל הכרחיים לפעילותו.&lt;br /&gt;
הגן ureI   הוא גן מווסת המיועד לקידוד תעלות אוריאה ספציפיות בממברנה שנפתחות כאשר הpH נמוך על מנת לאפשר מעבר של אוריאה, ונסגרות  כאשר הpH גבוה בכדי למנוע גישה של הסובסטרט לאוראז הציטופלסמתי.&lt;br /&gt;
יחידת המשנה של UreA של הליקובקטר היא יוצאת דופן במקצת בגלל רצף חומצות האמינו שלה המקודדות על ידי גן יחיד ureA, ואילו בכל מיני חיידקים אחרים הן תמיד מקודדות על ידי שני גנים נפרדים. ההשערה העולה היא ששני גנים קטנים יותר של מינים שונים התמזגו כדי ליצור את האוראז בהליקובקטר פילורי.[[Image:גנים_לאוראז.jpg]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== Function ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== Disease ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== Relevance ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== Structural highlights ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
This is a sample scene created with SAT to &amp;lt;scene name=&amp;quot;/12/3456/Sample/1&amp;quot;&amp;gt;color&amp;lt;/scene&amp;gt; by Group, and another to make &amp;lt;scene name=&amp;quot;/12/3456/Sample/2&amp;quot;&amp;gt;a transparent representation&amp;lt;/scene&amp;gt; of the protein. You can make your own scenes on SAT starting from scratch or loading and editing one of these sample scenes.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/StructureSection&amp;gt;&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
&amp;lt;references/&amp;gt;&lt;br /&gt;
http://pubs.acs.org/doi/abs/10.1021/ar960022j&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
 Devesa SS, Blot WJ, Fraumeni JF. Changing patterns in the incidence of esophageal and gastric carcinoma in the United State. J. Cancer . 1998;83:2049–2053. [PubMed]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Rivka Misgav</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=Urease_(Hebrew)&amp;diff=2753774</id>
		<title>Urease (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=Urease_(Hebrew)&amp;diff=2753774"/>
		<updated>2017-06-22T11:44:00Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Rivka Misgav: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;==&amp;lt;center&amp;gt;&#039;&#039;&#039;אוראז&#039;&#039;&#039;&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;applet load=&#039;1e9z&#039; size=&#039;340&#039; frame=&#039;true&#039; side=&#039;left&#039; caption=&#039;HELICOBACTER PYLORI UREASE (PDB code [[1e9z]])&#039; scene=&#039;???&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;מבוא&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האנזים אוראז  הוא חלבון מקבוצת [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%98%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F המטאלופרוטאינים] הקשור ליוני המתכת ניקל הדרושים לפעילותו. הוא מיוצר על ידי צמחים, פטריות, ומספר חיידקים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
אוראז  שהופק משעועית זכה להיות האנזים הראשון שגובש והוגדר כחלבון[http://pubs.acs.org/doi/abs/10.1021/ar960022j] (1926).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אוראז מזרז [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%94 הידרוליזה] של אוריאה כדי ליצור אמוניה וחומצה פחמתית.&lt;br /&gt;
אוראז הוא אחד האנזימים הבודדים הדורשים ניקל כדי לפעול . הניקל קשור לאוראז בקשר בעל אפיניות גבוהה מאד ורק דנטורציה או שימוש בחומצה חזקה יכולים לפרק את הקשר.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
 אנזים האוראז מווסת ע&amp;quot;י חלבונים נוספים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
אחד החיידקים הידועים כבעלי אוראז הוא הליקובקטר פילורי,   חיידק זה ידוע כמעורב ביצירת כיביים ובסרטן הקיבה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
האוראז נמצא בזרעי קטניות וכנראה בעל תפקיד בנביטה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;תגובה אנזימתית&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
האוראז מזרז הידרוליזה של אוריאה לקבלת התוצר אמוניה וקרבמאט. תרכובת התוצר קרבמאט מתפרקת באופן ספונטני למולקולה נוספת של אמוניה וחומצה פחמנית:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
[[Image:תגובה_ראשונה_אוראז.jpg]]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
בתמיסות מימיות, החומצה הפחמנית המשוחררת ושתי המולקולות של אמוניה נמצאות בשיווי משקל בין שתי צורותיהן (המיוננת והלא מיוננת), מה שמעלה את ה- pH לבסיסי יותר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
[[Image:תגובה_שנייה_אוראז_שיווי_משקל.jpg]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;מבנה המולקולה&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
  בצמחים אוריאז מורכב מפפטיד בעל יחידה  אחת וזאת בניגוד לחיידקים בהם אוראז מורכב  משתי תת יחידות &lt;br /&gt;
α ו β  ולעיתים גם γ .&lt;br /&gt;
מבנה האוריאז בהליקובקטר פילורי  גדול מאד גם יחסית לחיידקים אחרים הוא מורכב מ-807 &amp;lt;scene name=&#039;76/761650/Amino_acids/2&#039;&amp;gt;חומצות אמינו&amp;lt;/scene&amp;gt; ומסתו המולקולרית היא כ-550kDa.&lt;br /&gt;
האתר הפעיל של האנזים נמצא בתת היחידה  β וכולל שאריות חומצות אמינו שנמצאות בכל המבנה הראשוני ומביאים לקרבה במבנה השלישוני. מחקרים בנוגע למבנה באמצעות X-ray crystallography, קבעו שהשיירים הם היסטידין 136, היסטידין 138, ליזין 219, היסטידין 248, היסטידין 274, וספרטאט 362 הבאים במגע ישיר עם 2 &amp;lt;scene name=&#039;76/761650/Nickel_ion/1&#039;&amp;gt;יוני ניקל&amp;lt;/scene&amp;gt;, אוריאה או מולקולת מים בתוך האתר הפעיל. בנוסף, היסטידין 322 הסמוך לאתר הפעיל משמש כבסיס בקטליזה.&lt;br /&gt;
שני יוני ניקל (Ni2+)  מופיעים בכל אתר פעיל, מאחר שלהליקובקטר יש שישה עותקים מכל אחת משתי תת היחידות, α ו β,  ישנם שישה אתרים פעילים, ולכן קיימים 12 יוני ניקל לכל מולקולת האנזים הטעונה במלואה. (סצנה אטומי ניקל)&lt;br /&gt;
למרות ההבדל בין מבנה האוראז בחיידק ובצמח האתר הפעיל  דומה בשניהם.&lt;br /&gt;
במיקרוסקופ אלקטרונים אוראז נראה במבנה[https://drive.google.com/open?id=0B0r4OgEiZ5e_bnJCQW91Nmw4b0U כדורי חלול במרכז], האנזים בעל קוטר של 13 ננומטר ובעל סימטריה סיבובית.&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;גנטיקה&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
בהליקובקטר פילורי יחידת הגן של אוראז מורכבת משבעה גנים מקודדים כרומוזומלית, ונמצאים כעותק יחיד על הכרומוזום. הגנים UreA ו-UreB מקודדים את היחידות בעלות המסה המולקולרית של כ- 26.5kDa ו-60.3kDa בהתאמה. שישה עותקים של כל תת יחידה מתחברים עצמאית באופן ספונטני ליצירת האנזים הפעיל.&lt;br /&gt;
הגנים  ureE, ureF, ureG, and ureH מקודדים לחלבונים UreE, UreF, UreG, and UreH,   שמסייעים בהכנסתו של יון הניקל לאנזים, הימצאותם של יוני הניקל הכרחיים לפעילותו.&lt;br /&gt;
הגן ureI   הוא גן מווסת המיועד לקידוד תעלות אוריאה ספציפיות בממברנה שנפתחות כאשר הpH נמוך על מנת לאפשר מעבר של אוריאה, ונסגרות  כאשר הpH גבוה בכדי למנוע גישה של הסובסטרט לאוראז הציטופלסמתי.&lt;br /&gt;
יחידת המשנה של UreA של הליקובקטר היא יוצאת דופן במקצת בגלל רצף חומצות האמינו שלה המקודדות על ידי גן יחיד ureA, ואילו בכל מיני חיידקים אחרים הן תמיד מקודדות על ידי שני גנים נפרדים. ההשערה העולה היא ששני גנים קטנים יותר של מינים שונים התמזגו כדי ליצור את האוראז בהליקובקטר פילורי.[[Image:גנים_לאוראז.jpg]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761650/Helix_sheets/1&#039;&amp;gt;α ו β&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== Function ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== Disease ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== Relevance ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== Structural highlights ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
This is a sample scene created with SAT to &amp;lt;scene name=&amp;quot;/12/3456/Sample/1&amp;quot;&amp;gt;color&amp;lt;/scene&amp;gt; by Group, and another to make &amp;lt;scene name=&amp;quot;/12/3456/Sample/2&amp;quot;&amp;gt;a transparent representation&amp;lt;/scene&amp;gt; of the protein. You can make your own scenes on SAT starting from scratch or loading and editing one of these sample scenes.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/StructureSection&amp;gt;&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
&amp;lt;references/&amp;gt;&lt;br /&gt;
http://pubs.acs.org/doi/abs/10.1021/ar960022j&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Rivka Misgav</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=Urease_(Hebrew)&amp;diff=2753772</id>
		<title>Urease (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=Urease_(Hebrew)&amp;diff=2753772"/>
		<updated>2017-06-22T11:38:10Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Rivka Misgav: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;==&amp;lt;center&amp;gt;&#039;&#039;&#039;אוראז&#039;&#039;&#039;&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;applet load=&#039;1e9z&#039; size=&#039;340&#039; frame=&#039;true&#039; side=&#039;left&#039; caption=&#039;HELICOBACTER PYLORI UREASE (PDB code [[1e9z]])&#039; scene=&#039;???&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;מבוא&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האנזים אוראז  הוא חלבון מקבוצת [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%98%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F המטאלופרוטאינים] הקשור ליוני המתכת ניקל הדרושים לפעילותו. הוא מיוצר על ידי צמחים, פטריות, ומספר חיידקים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
אוראז  שהופק משעועית זכה להיות האנזים הראשון שגובש והוגדר כחלבון (1926).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אוראז מזרז [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%94 הידרוליזה] של אוריאה כדי ליצור אמוניה וחומצה פחמתית.&lt;br /&gt;
אוראז הוא אחד האנזימים הבודדים הדורשים ניקל כדי לפעול . הניקל קשור לאוראז בקשר בעל אפיניות גבוהה מאד ורק דנטורציה או שימוש בחומצה חזקה יכולים לפרק את הקשר.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
 אנזים האוראז מווסת ע&amp;quot;י חלבונים נוספים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
אחד החיידקים הידועים כבעלי אוראז הוא הליקובקטר פילורי,   חיידק זה ידוע כמעורב ביצירת כיביים ובסרטן הקיבה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
האוראז נמצא בזרעי קטניות וכנראה בעל תפקיד בנביטה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;תגובה אנזימתית&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
האוראז מזרז הידרוליזה של אוריאה לקבלת התוצר אמוניה וקרבמאט. תרכובת התוצר קרבמאט מתפרקת באופן ספונטני למולקולה נוספת של אמוניה וחומצה פחמנית:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
[[Image:תגובה_ראשונה_אוראז.jpg]]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
בתמיסות מימיות, החומצה הפחמנית המשוחררת ושתי המולקולות של אמוניה נמצאות בשיווי משקל בין שתי צורותיהן (המיוננת והלא מיוננת), מה שמעלה את ה- pH לבסיסי יותר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
[[Image:תגובה_שנייה_אוראז_שיווי_משקל.jpg]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;מבנה המולקולה&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
  בצמחים אוריאז מורכב מפפטיד בעל יחידה  אחת וזאת בניגוד לחיידקים בהם אוראז מורכב  משתי תת יחידות &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761650/Helix_sheets/1&#039;&amp;gt;α ו β&amp;lt;/scene&amp;gt;  ולעיתים גם γ .&lt;br /&gt;
מבנה האוריאז בהליקובקטר פילורי  גדול מאד גם יחסית לחיידקים אחרים הוא מורכב מ-807 &amp;lt;scene name=&#039;76/761650/Amino_acids/2&#039;&amp;gt;חומצות אמינו&amp;lt;/scene&amp;gt; ומסתו המולקולרית היא כ-550kDa.&lt;br /&gt;
האתר הפעיל של האנזים נמצא בתת היחידה  β וכולל שאריות חומצות אמינו שנמצאות בכל המבנה הראשוני ומביאים לקרבה במבנה השלישוני. מחקרים בנוגע למבנה באמצעות X-ray crystallography, קבעו שהשיירים הם היסטידין 136, היסטידין 138, ליזין 219, היסטידין 248, היסטידין 274, וספרטאט 362 הבאים במגע ישיר עם 2 &amp;lt;scene name=&#039;76/761650/Nickel_ion/1&#039;&amp;gt;יוני ניקל&amp;lt;/scene&amp;gt;, אוריאה או מולקולת מים בתוך האתר הפעיל. בנוסף, היסטידין 322 הסמוך לאתר הפעיל משמש כבסיס בקטליזה.&lt;br /&gt;
שני יוני ניקל (Ni2+)  מופיעים בכל אתר פעיל, מאחר שלהליקובקטר יש שישה עותקים מכל אחת משתי תת היחידות, α ו β,  ישנם שישה אתרים פעילים, ולכן קיימים 12 יוני ניקל לכל מולקולת האנזים הטעונה במלואה. (סצנה אטומי ניקל)&lt;br /&gt;
למרות ההבדל בין מבנה האוראז בחיידק ובצמח האתר הפעיל  דומה בשניהם.&lt;br /&gt;
במיקרוסקופ אלקטרונים אוראז נראה במבנה[https://drive.google.com/open?id=0B0r4OgEiZ5e_bnJCQW91Nmw4b0U כדורי חלול במרכז], האנזים בעל קוטר של 13 ננומטר ובעל סימטריה סיבובית.&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;גנטיקה&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
בהליקובקטר פילורי יחידת הגן של אוראז מורכבת משבעה גנים מקודדים כרומוזומלית, ונמצאים כעותק יחיד על הכרומוזום. הגנים UreA ו-UreB מקודדים את היחידות בעלות המסה המולקולרית של כ- 26.5kDa ו-60.3kDa בהתאמה. שישה עותקים של כל תת יחידה מתחברים עצמאית באופן ספונטני ליצירת האנזים הפעיל.&lt;br /&gt;
הגנים  ureE, ureF, ureG, and ureH מקודדים לחלבונים UreE, UreF, UreG, and UreH,   שמסייעים בהכנסתו של יון הניקל לאנזים, הימצאותם של יוני הניקל הכרחיים לפעילותו.&lt;br /&gt;
הגן ureI   הוא גן מווסת המיועד לקידוד תעלות אוריאה ספציפיות בממברנה שנפתחות כאשר הpH נמוך על מנת לאפשר מעבר של אוריאה, ונסגרות  כאשר הpH גבוה בכדי למנוע גישה של הסובסטרט לאוראז הציטופלסמתי.&lt;br /&gt;
יחידת המשנה של UreA של הליקובקטר היא יוצאת דופן במקצת בגלל רצף חומצות האמינו שלה המקודדות על ידי גן יחיד ureA, ואילו בכל מיני חיידקים אחרים הן תמיד מקודדות על ידי שני גנים נפרדים. ההשערה העולה היא ששני גנים קטנים יותר של מינים שונים התמזגו כדי ליצור את האוראז בהליקובקטר פילורי.[[Image:גנים_לאוראז.jpg]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== Function ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== Disease ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== Relevance ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== Structural highlights ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
This is a sample scene created with SAT to &amp;lt;scene name=&amp;quot;/12/3456/Sample/1&amp;quot;&amp;gt;color&amp;lt;/scene&amp;gt; by Group, and another to make &amp;lt;scene name=&amp;quot;/12/3456/Sample/2&amp;quot;&amp;gt;a transparent representation&amp;lt;/scene&amp;gt; of the protein. You can make your own scenes on SAT starting from scratch or loading and editing one of these sample scenes.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/StructureSection&amp;gt;&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
&amp;lt;references/&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Rivka Misgav</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=Urease_(Hebrew)&amp;diff=2753770</id>
		<title>Urease (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=Urease_(Hebrew)&amp;diff=2753770"/>
		<updated>2017-06-22T11:36:29Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Rivka Misgav: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;==&amp;lt;center&amp;gt;&#039;&#039;&#039;אוראז&#039;&#039;&#039;&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;applet load=&#039;1e9z&#039; size=&#039;340&#039; frame=&#039;true&#039; side=&#039;left&#039; caption=&#039;HELICOBACTER PYLORI UREASE (PDB code [[1e9z]])&#039; scene=&#039;???&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;מבוא&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האנזים אוראז  הוא חלבון מקבוצת [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%98%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F המטאלופרוטאינים] הקשור ליוני המתכת ניקל הדרושים לפעילותו. הוא מיוצר על ידי צמחים, פטריות, ומספר חיידקים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
אוראז  שהופק משעועית זכה להיות האנזים הראשון לו נעשתה קיריסטלוגרפיה (1926).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אוראז מזרז [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%94 הידרוליזה] של אוריאה כדי ליצור אמוניה וחומצה פחמתית.&lt;br /&gt;
אוראז הוא אחד האנזימים הבודדים הדורשים ניקל כדי לפעול . הניקל קשור לאוראז בקשר בעל אפיניות גבוהה מאד ורק דנטורציה או שימוש בחומצה חזקה יכולים לפרק את הקשר.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
 אנזים האוראז מווסת ע&amp;quot;י חלבונים נוספים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
אחד החיידקים הידועים כבעלי אוראז הוא הליקובקטר פילורי,   חיידק זה ידוע כמעורב ביצירת כיביים ובסרטן הקיבה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
האוראז נמצא בזרעי קטניות וכנראה בעל תפקיד בנביטה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;תגובה אנזימתית&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
האוראז מזרז הידרוליזה של אוריאה לקבלת התוצר אמוניה וקרבמאט. תרכובת התוצר קרבמאט מתפרקת באופן ספונטני למולקולה נוספת של אמוניה וחומצה פחמנית:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
[[Image:תגובה_ראשונה_אוראז.jpg]]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
בתמיסות מימיות, החומצה הפחמנית המשוחררת ושתי המולקולות של אמוניה נמצאות בשיווי משקל בין שתי צורותיהן (המיוננת והלא מיוננת), מה שמעלה את ה- pH לבסיסי יותר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
[[Image:תגובה_שנייה_אוראז_שיווי_משקל.jpg]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;מבנה המולקולה&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
  בצמחים אוריאז מורכב מפפטיד בעל יחידה  אחת וזאת בניגוד לחיידקים בהם אוראז מורכב  משתי תת יחידות &lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761650/Helix_sheets/1&#039;&amp;gt;α ו β&amp;lt;/scene&amp;gt;  ולעיתים גם γ .&lt;br /&gt;
מבנה האוריאז בהליקובקטר פילורי  גדול מאד גם יחסית לחיידקים אחרים הוא מורכב מ-807 &amp;lt;scene name=&#039;76/761650/Amino_acids/2&#039;&amp;gt;חומצות אמינו&amp;lt;/scene&amp;gt; ומסתו המולקולרית היא כ-550kDa.&lt;br /&gt;
האתר הפעיל של האנזים נמצא בתת היחידה  β וכולל שאריות חומצות אמינו שנמצאות בכל המבנה הראשוני ומביאים לקרבה במבנה השלישוני. מחקרים בנוגע למבנה באמצעות X-ray crystallography, קבעו שהשיירים הם היסטידין 136, היסטידין 138, ליזין 219, היסטידין 248, היסטידין 274, וספרטאט 362 הבאים במגע ישיר עם 2 &amp;lt;scene name=&#039;76/761650/Nickel_ion/1&#039;&amp;gt;יוני ניקל&amp;lt;/scene&amp;gt;, אוריאה או מולקולת מים בתוך האתר הפעיל. בנוסף, היסטידין 322 הסמוך לאתר הפעיל משמש כבסיס בקטליזה.&lt;br /&gt;
שני יוני ניקל (Ni2+)  מופיעים בכל אתר פעיל, מאחר שלהליקובקטר יש שישה עותקים מכל אחת משתי תת היחידות, α ו β,  ישנם שישה אתרים פעילים, ולכן קיימים 12 יוני ניקל לכל מולקולת האנזים הטעונה במלואה. (סצנה אטומי ניקל)&lt;br /&gt;
למרות ההבדל בין מבנה האוראז בחיידק ובצמח האתר הפעיל  דומה בשניהם.&lt;br /&gt;
במיקרוסקופ אלקטרונים אוראז נראה במבנה[https://drive.google.com/open?id=0B0r4OgEiZ5e_bnJCQW91Nmw4b0U כדורי חלול במרכז], האנזים בעל קוטר של 13 ננומטר ובעל סימטריה סיבובית.&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;גנטיקה&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
בהליקובקטר פילורי יחידת הגן של אוראז מורכבת משבעה גנים מקודדים כרומוזומלית, ונמצאים כעותק יחיד על הכרומוזום. הגנים UreA ו-UreB מקודדים את היחידות בעלות המסה המולקולרית של כ- 26.5kDa ו-60.3kDa בהתאמה. שישה עותקים של כל תת יחידה מתחברים עצמאית באופן ספונטני ליצירת האנזים הפעיל.&lt;br /&gt;
הגנים  ureE, ureF, ureG, and ureH מקודדים לחלבונים UreE, UreF, UreG, and UreH,   שמסייעים בהכנסתו של יון הניקל לאנזים, הימצאותם של יוני הניקל הכרחיים לפעילותו.&lt;br /&gt;
הגן ureI   הוא גן מווסת המיועד לקידוד תעלות אוריאה ספציפיות בממברנה שנפתחות כאשר הpH נמוך על מנת לאפשר מעבר של אוריאה, ונסגרות  כאשר הpH גבוה בכדי למנוע גישה של הסובסטרט לאוראז הציטופלסמתי.&lt;br /&gt;
יחידת המשנה של UreA של הליקובקטר היא יוצאת דופן במקצת בגלל רצף חומצות האמינו שלה המקודדות על ידי גן יחיד ureA, ואילו בכל מיני חיידקים אחרים הן תמיד מקודדות על ידי שני גנים נפרדים. ההשערה העולה היא ששני גנים קטנים יותר של מינים שונים התמזגו כדי ליצור את האוראז בהליקובקטר פילורי.[[Image:גנים_לאוראז.jpg]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== Function ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== Disease ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== Relevance ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== Structural highlights ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
This is a sample scene created with SAT to &amp;lt;scene name=&amp;quot;/12/3456/Sample/1&amp;quot;&amp;gt;color&amp;lt;/scene&amp;gt; by Group, and another to make &amp;lt;scene name=&amp;quot;/12/3456/Sample/2&amp;quot;&amp;gt;a transparent representation&amp;lt;/scene&amp;gt; of the protein. You can make your own scenes on SAT starting from scratch or loading and editing one of these sample scenes.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/StructureSection&amp;gt;&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
&amp;lt;references/&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Rivka Misgav</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=Urease_(Hebrew)&amp;diff=2753658</id>
		<title>Urease (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=Urease_(Hebrew)&amp;diff=2753658"/>
		<updated>2017-06-19T20:37:30Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Rivka Misgav: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;==&amp;lt;center&amp;gt;&#039;&#039;&#039;אוראז&#039;&#039;&#039;&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;applet load=&#039;1e9z&#039; size=&#039;340&#039; frame=&#039;true&#039; side=&#039;left&#039; caption=&#039;HELICOBACTER PYLORI UREASE (PDB code [[1e9z]])&#039; scene=&#039;???&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;מבוא&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האנזים אוראז  הוא חלבון מקבוצת המטלופרוטאינים הקשור ליוני המתכת ניקל הדרושים לפעילותו. הוא מסונתז על ידי צמחים, פטריות, ומספר חיידקים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
אוראז  שהופק משעועית זכה להיות האנזים הראשון לו נעשתה קיריסטלוגרפיה (1926).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אוראז מזרז הידרוליזה של אוריאה כדי ליצור אמוניה וחומצה פחמתית.&lt;br /&gt;
אוראז הוא אחד האנזימים הבודדים הדורשים ניקל כדי לפעול . הניקל קשור לאוראז בקשר בעל אפיניות גבוהה מאד ורק דנטורציה או שימוש בחומצה חזקה יכולים לפרק את הקשר.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
אנזים האוראז מווסת ע&amp;quot;י חלבונים נוספים.&lt;br /&gt;
אחד החיידקים הידועים כבעלי אוראז הוא הליקובקטר פילורי,   חיידק זה ידוע כמעורב ביצירת כיביים ובסרטן הקיבה.&lt;br /&gt;
בצמחים נמצא בזרעי קטניות וכנראה יש לו תפקיד בנביטה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;תגובה אנזימתית&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
האוראז מזרז הידרוליזה של אוריאה לקבלת התוצר אמוניה וקרבמאט. תרכובת התוצר קרבמאט מתפוררת באופן ספונטני למולקולה נוספת של אמוניה וחומצה פחמנית:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
[[Image:תגובה_ראשונה_אוראז.jpg]]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
בתמיסות מימיות, החומצה הפחמנית המשוחררת ושתי המולקולות של אמוניה נמצאות בשיווי משקל בין שתי צורותיהן (המיוננת והלא מיוננת), מה שמעלה את ה- pH לבסיסי יותר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
[[Image:תגובה_שנייה_אוראז_שיווי_משקל.jpg]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;מבנה המולקולה&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761650/Helix_sheets/1&#039;&amp;gt;המבנה השניוני&amp;lt;/scene&amp;gt;  בצמחים אוריאז מורכב מפפטיד בעל יחידה  אחת וזאת בניגוד לחיידקים בהם אוראז מורכב  משתי תת יחידות &lt;br /&gt;
α ו β  ולעיתים גם γ .&lt;br /&gt;
מבנה האוריאז בהליקובקטר פילורי  גדול מאד גם יחסית לחיידקים אחרים ומסתו המולקולרית היא כ- 550 kDa.&lt;br /&gt;
האתר הפעיל של האנזים נמצא בתת היחידה  β וכולל שאריות חומצות אמינו שנמצאות בכל המבנה הראשוני ומביאים לקרבה במבנה השלישוני. מחקרים בנוגע למבנה באמצעות X-ray crystallography, קבעו שהשיירים הם היסטידין 136, היסטידין 138, ליזין 219, היסטידין 248, היסטידין 274, וספרטאט 362 הבאים במגע ישיר עם 2 יוני ניקל, אוריאה או מולקולת מים בתוך האתר הפעיל. בנוסף, היסטידין 322 הסמוך לאתר הפעיל משמש כבסיס בקטליזה.&amp;lt;scene name=&#039;76/761650/Amino_acids/2&#039;&amp;gt;חומצות אמינו&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
שני יוני ניקל (Ni2+)  מופיעים בכל אתר פעיל, מאחר שלהליקובקטר יש שישה עותקים מכל אחת משתי תת היחידות, α ו β,  ישנם שישה אתרים פעילים, ולכן קיימים 12 יוני ניקל לכל מולקולת האנזים הטעונה במלואה. (סצנה אטומי ניקל)&lt;br /&gt;
למרות ההבדל בין מבנה האוראז בחיידק ובצמח האתר הפעיל  דומה בשניהם.&lt;br /&gt;
במיקרוסקופ אלקטרונים אוראז נראה כמבנה עגול עם חלל באמצע, האנזים בעל קוטר של 13 ננומטר ובעל סימטריה סיבובית. (סצנה כדורית)&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;גנטיקה&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
בהליקובקטר פילורי יחידת הגן של אוראז מורכבת משבעה גנים מקודדים כרומוזומלית, ונמצאים כעותק יחיד על הכרומוזום. הגנים UreA ו-UreB מקודדים את היחידות בעלות המסה המולקולרית של כ- 26.5kDa ו-60.3kDa בהתאמה. שישה עותקים של כל תת יחידה מתחברים עצמאית באופן ספונטני ליצירת האנזים הפעיל.&lt;br /&gt;
הגנים  ureE, ureF, ureG, and ureH מקודדים לחלבונים UreE, UreF, UreG, and UreH,   שמסייעים בהכנסתו של יון הניקל לאנזים, הימצאותם של יוני הניקל הכרחיים לפעילותו.&lt;br /&gt;
הגן ureI   הוא גן מווסת המיועד לקידוד תעלות אוריאה ספציפיות בממברנה שנפתחות כאשר הpH נמוך על מנת לאפשר מעבר של אוריאה, ונסגרות  כאשר הpH גבוה בכדי למנוע גישה של הסובסטרט לאוראז הציטופלסמתי.&lt;br /&gt;
יחידת המשנה של UreA של הליקובקטר היא יוצאת דופן במקצת בגלל רצף חומצות האמינו שלה המקודדות על ידי גן יחיד ureA, ואילו בכל מיני חיידקים אחרים הן תמיד מקודדות על ידי שני גנים נפרדים. ההשערה העולה היא ששני גנים קטנים יותר של מינים שונים התמזגו כדי ליצור את ה- אוריאז בהליקובקטר פילורי.[[Image:גנים_לאוראז.jpg]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== Function ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== Disease ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== Relevance ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== Structural highlights ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
This is a sample scene created with SAT to &amp;lt;scene name=&amp;quot;/12/3456/Sample/1&amp;quot;&amp;gt;color&amp;lt;/scene&amp;gt; by Group, and another to make &amp;lt;scene name=&amp;quot;/12/3456/Sample/2&amp;quot;&amp;gt;a transparent representation&amp;lt;/scene&amp;gt; of the protein. You can make your own scenes on SAT starting from scratch or loading and editing one of these sample scenes.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/StructureSection&amp;gt;&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
&amp;lt;references/&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Rivka Misgav</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=Urease_(Hebrew)&amp;diff=2753657</id>
		<title>Urease (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=Urease_(Hebrew)&amp;diff=2753657"/>
		<updated>2017-06-19T20:36:18Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Rivka Misgav: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;==&amp;lt;center&amp;gt;&#039;&#039;&#039;אוראז&#039;&#039;&#039;&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;applet load=&#039;1e9z&#039; size=&#039;340&#039; frame=&#039;true&#039; side=&#039;left&#039; caption=&#039;HELICOBACTER PYLORI UREASE (PDB code [[1e9z]])&#039; scene=&#039;???&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;מבוא&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האנזים אוראז  הוא חלבון מקבוצת המטלופרוטאינים הקשור ליוני המתכת ניקל הדרושים לפעילותו. הוא מסונתז על ידי צמחים, פטריות, ומספר חיידקים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
אוראז  שהופק משעועית זכה להיות האנזים הראשון לו נעשתה קיריסטלוגרפיה (1926).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אוראז מזרז הידרוליזה של אוריאה כדי ליצור אמוניה וחומצה פחמתית.&lt;br /&gt;
אוראז הוא אחד האנזימים הבודדים הדורשים ניקל כדי לפעול . הניקל קשור לאוראז בקשר בעל אפיניות גבוהה מאד ורק דנטורציה או שימוש בחומצה חזקה יכולים לפרק את הקשר.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
 אנזים האוראז מווסת ע&amp;quot;י חלבונים נוספים.&lt;br /&gt;
אחד החיידקים הידועים כבעלי אוראז הוא הליקובקטר פילורי,   חיידק זה ידוע כמעורב ביצירת כיביים ובסרטן הקיבה.&lt;br /&gt;
בצמחים נמצא בזרעי קטניות וכנראה יש לו תפקיד בנביטה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;תגובה אנזימתית&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
האוראז מזרז הידרוליזה של אוריאה לקבלת התוצר אמוניה וקרבמאט. תרכובת התוצר קרבמאט מתפוררת באופן ספונטני למולקולה נוספת של אמוניה וחומצה פחמנית:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
[[Image:תגובה_ראשונה_אוראז.jpg]]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
בתמיסות מימיות, החומצה הפחמנית המשוחררת ושתי המולקולות של אמוניה נמצאות בשיווי משקל בין שתי צורותיהן (המיוננת והלא מיוננת), מה שמעלה את ה- pH לבסיסי יותר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
[[Image:תגובה_שנייה_אוראז_שיווי_משקל.jpg]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;מבנה המולקולה&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761650/Helix_sheets/1&#039;&amp;gt;המבנה השניוני&amp;lt;/scene&amp;gt;  בצמחים אוריאז מורכב מפפטיד בעל יחידה  אחת וזאת בניגוד לחיידקים בהם אוראז מורכב  משתי תת יחידות &lt;br /&gt;
α ו β  ולעיתים גם γ .&lt;br /&gt;
מבנה האוריאז בהליקובקטר פילורי  גדול מאד גם יחסית לחיידקים אחרים ומסתו המולקולרית היא כ- 550 kDa.&lt;br /&gt;
האתר הפעיל של האנזים נמצא בתת היחידה  β וכולל שאריות חומצות אמינו שנמצאות בכל המבנה הראשוני ומביאים לקרבה במבנה השלישוני. מחקרים בנוגע למבנה באמצעות X-ray crystallography, קבעו שהשיירים הם היסטידין 136, היסטידין 138, ליזין 219, היסטידין 248, היסטידין 274, וספרטאט 362 הבאים במגע ישיר עם 2 יוני ניקל, אוריאה או מולקולת מים בתוך האתר הפעיל. בנוסף, היסטידין 322 הסמוך לאתר הפעיל משמש כבסיס בקטליזה.&amp;lt;scene name=&#039;76/761650/Amino_acids/2&#039;&amp;gt;חומצות אמינו&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
שני יוני ניקל (Ni2+)  מופיעים בכל אתר פעיל, מאחר שלהליקובקטר יש שישה עותקים מכל אחת משתי תת היחידות, α ו β,  ישנם שישה אתרים פעילים, ולכן קיימים 12 יוני ניקל לכל מולקולת האנזים הטעונה במלואה. (סצנה אטומי ניקל)&lt;br /&gt;
למרות ההבדל בין מבנה האוראז בחיידק ובצמח האתר הפעיל  דומה בשניהם.&lt;br /&gt;
במיקרוסקופ אלקטרונים אוראז נראה כמבנה עגול עם חלל באמצע, האנזים בעל קוטר של 13 ננומטר ובעל סימטריה סיבובית. (סצנה כדורית)&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;גנטיקה&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
בהליקובקטר פילורי יחידת הגן של אוראז מורכבת משבעה גנים מקודדים כרומוזומלית, ונמצאים כעותק יחיד על הכרומוזום. הגנים UreA ו-UreB מקודדים את היחידות בעלות המסה המולקולרית של כ- 26.5kDa ו-60.3kDa בהתאמה. שישה עותקים של כל תת יחידה מתחברים עצמאית באופן ספונטני ליצירת האנזים הפעיל.&lt;br /&gt;
הגנים  ureE, ureF, ureG, and ureH מקודדים לחלבונים UreE, UreF, UreG, and UreH,   שמסייעים בהכנסתו של יון הניקל לאנזים, הימצאותם של יוני הניקל הכרחיים לפעילותו.&lt;br /&gt;
הגן ureI   הוא גן מווסת המיועד לקידוד תעלות אוריאה ספציפיות בממברנה שנפתחות כאשר הpH נמוך על מנת לאפשר מעבר של אוריאה, ונסגרות  כאשר הpH גבוה בכדי למנוע גישה של הסובסטרט לאוראז הציטופלסמתי.&lt;br /&gt;
יחידת המשנה של UreA של הליקובקטר היא יוצאת דופן במקצת בגלל רצף חומצות האמינו שלה המקודדות על ידי גן יחיד ureA, ואילו בכל מיני חיידקים אחרים הן תמיד מקודדות על ידי שני גנים נפרדים. ההשערה העולה היא ששני גנים קטנים יותר של מינים שונים התמזגו כדי ליצור את ה- אוריאז בהליקובקטר פילורי.[[Image:גנים_לאוראז.jpg]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== Function ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== Disease ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== Relevance ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== Structural highlights ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
This is a sample scene created with SAT to &amp;lt;scene name=&amp;quot;/12/3456/Sample/1&amp;quot;&amp;gt;color&amp;lt;/scene&amp;gt; by Group, and another to make &amp;lt;scene name=&amp;quot;/12/3456/Sample/2&amp;quot;&amp;gt;a transparent representation&amp;lt;/scene&amp;gt; of the protein. You can make your own scenes on SAT starting from scratch or loading and editing one of these sample scenes.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/StructureSection&amp;gt;&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
&amp;lt;references/&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Rivka Misgav</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=Urease_(Hebrew)&amp;diff=2753655</id>
		<title>Urease (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=Urease_(Hebrew)&amp;diff=2753655"/>
		<updated>2017-06-19T20:33:18Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Rivka Misgav: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;==&amp;lt;center&amp;gt;&#039;&#039;&#039;אוראז&#039;&#039;&#039;&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;applet load=&#039;1e9z&#039; size=&#039;340&#039; frame=&#039;true&#039; side=&#039;left&#039; caption=&#039;HELICOBACTER PYLORI UREASE (PDB code [[1e9z]])&#039; scene=&#039;???&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;מבוא&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;האנזים אוראז  הוא חלבון מקבוצת המטלופרוטאינים הקשור ליוני המתכת ניקל הדרושים לפעילותו. הוא מסונתז על ידי צמחים, פטריות, ומספר חיידקים.&lt;br /&gt;
אוראז  שהופק משעועית זכה להיות האנזים הראשון לו נעשתה קיריסטלוגרפיה (1926).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אוראז מזרז הידרוליזה של אוריאה כדי ליצור אמוניה וחומצה פחמתית.&lt;br /&gt;
אוראז הוא אחד האנזימים הבודדים הדורשים ניקל כדי לפעול . הניקל קשור לאוראז בקשר בעל אפיניות גבוהה מאד ורק דנטורציה או שימוש בחומצה חזקה יכולים לפרק את הקשר.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
באורגניזם אנזים האוראז מווסת ע&amp;quot;י חלבונים נוספים.&lt;br /&gt;
אחד החיידקים הידועים כבעלי אוראז הוא הליקובקטר פילורי,   חיידק זה ידוע כמעורב ביצירת כיביים ובסרטן הקיבה.&lt;br /&gt;
בצמחים נמצא בזרעי קטניות וכנראה יש לו תפקיד בנביטה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;תגובה אנזימתית&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
האוראז מזרז הידרוליזה של אוריאה לקבלת התוצר אמוניה וקרבמאט. תרכובת התוצר קרבמאט מתפוררת באופן ספונטני למולקולה נוספת של אמוניה וחומצה פחמנית:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
[[Image:תגובה_ראשונה_אוראז.jpg]]&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
בתמיסות מימיות, החומצה הפחמנית המשוחררת ושתי המולקולות של אמוניה נמצאות בשיווי משקל בין שתי צורותיהן (המיוננת והלא מיוננת), מה שמעלה את ה- pH לבסיסי יותר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
[[Image:תגובה_שנייה_אוראז_שיווי_משקל.jpg]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;מבנה המולקולה&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761650/Helix_sheets/1&#039;&amp;gt;המבנה השניוני&amp;lt;/scene&amp;gt;  בצמחים אוריאז מורכב מפפטיד בעל יחידה  אחת וזאת בניגוד לחיידקים בהם אוראז מורכב  משתי תת יחידות &lt;br /&gt;
α ו β  ולעיתים גם γ .&lt;br /&gt;
מבנה האוריאז בהליקובקטר פילורי  גדול מאד גם יחסית לחיידקים אחרים ומסתו המולקולרית היא כ- 550 kDa.&lt;br /&gt;
האתר הפעיל של האנזים נמצא בתת היחידה  β וכולל שאריות חומצות אמינו שנמצאות בכל המבנה הראשוני ומביאים לקרבה במבנה השלישוני. מחקרים בנוגע למבנה באמצעות X-ray crystallography, קבעו שהשיירים הם היסטידין 136, היסטידין 138, ליזין 219, היסטידין 248, היסטידין 274, וספרטאט 362 הבאים במגע ישיר עם 2 יוני ניקל, אוריאה או מולקולת מים בתוך האתר הפעיל. בנוסף, היסטידין 322 הסמוך לאתר הפעיל משמש כבסיס בקטליזה.&amp;lt;scene name=&#039;76/761650/Amino_acids/2&#039;&amp;gt;חומצות אמינו&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
שני יוני ניקל (Ni2+)  מופיעים בכל אתר פעיל, מאחר שלהליקובקטר יש שישה עותקים מכל אחת משתי תת היחידות, α ו β,  ישנם שישה אתרים פעילים, ולכן קיימים 12 יוני ניקל לכל מולקולת האנזים הטעונה במלואה. (סצנה אטומי ניקל)&lt;br /&gt;
למרות ההבדל בין מבנה האוראז בחיידק ובצמח האתר הפעיל  דומה בשניהם.&lt;br /&gt;
במיקרוסקופ אלקטרונים אוראז נראה כמבנה עגול עם חלל באמצע, האנזים בעל קוטר של 13 ננומטר ובעל סימטריה סיבובית. (סצנה כדורית)&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;גנטיקה&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
בהליקובקטר פילורי יחידת הגן של אוראז מורכבת משבעה גנים מקודדים כרומוזומלית, ונמצאים כעותק יחיד על הכרומוזום. הגנים UreA ו-UreB מקודדים את היחידות בעלות המסה המולקולרית של כ- 26.5kDa ו-60.3kDa בהתאמה. שישה עותקים של כל תת יחידה מתחברים עצמאית באופן ספונטני ליצירת האנזים הפעיל.&lt;br /&gt;
הגנים  ureE, ureF, ureG, and ureH מקודדים לחלבונים UreE, UreF, UreG, and UreH,   שמסייעים בהכנסתו של יון הניקל לאנזים, הימצאותם של יוני הניקל הכרחיים לפעילותו.&lt;br /&gt;
הגן ureI   הוא גן מווסת המיועד לקידוד תעלות אוריאה ספציפיות בממברנה שנפתחות כאשר הpH נמוך על מנת לאפשר מעבר של אוריאה, ונסגרות  כאשר הpH גבוה בכדי למנוע גישה של הסובסטרט לאוראז הציטופלסמתי.&lt;br /&gt;
יחידת המשנה של UreA של הליקובקטר היא יוצאת דופן במקצת בגלל רצף חומצות האמינו שלה המקודדות על ידי גן יחיד ureA, ואילו בכל מיני חיידקים אחרים הן תמיד מקודדות על ידי שני גנים נפרדים. ההשערה העולה היא ששני גנים קטנים יותר של מינים שונים התמזגו כדי ליצור את ה- אוריאז בהליקובקטר פילורי.[[Image:גנים_לאוראז.jpg]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== Function ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== Disease ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== Relevance ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== Structural highlights ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
This is a sample scene created with SAT to &amp;lt;scene name=&amp;quot;/12/3456/Sample/1&amp;quot;&amp;gt;color&amp;lt;/scene&amp;gt; by Group, and another to make &amp;lt;scene name=&amp;quot;/12/3456/Sample/2&amp;quot;&amp;gt;a transparent representation&amp;lt;/scene&amp;gt; of the protein. You can make your own scenes on SAT starting from scratch or loading and editing one of these sample scenes.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/StructureSection&amp;gt;&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
&amp;lt;references/&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Rivka Misgav</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=Urease_(Hebrew)&amp;diff=2753653</id>
		<title>Urease (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=Urease_(Hebrew)&amp;diff=2753653"/>
		<updated>2017-06-19T20:29:47Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Rivka Misgav: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;==&amp;lt;center&amp;gt;&#039;&#039;&#039;אוראז&#039;&#039;&#039;&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;applet load=&#039;1e9z&#039; size=&#039;340&#039; frame=&#039;true&#039; side=&#039;left&#039; caption=&#039;HELICOBACTER PYLORI UREASE (PDB code [[1e9z]])&#039; scene=&#039;???&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;מבוא&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
האנזים אוראז  הוא חלבון מקבוצת המטלופרוטאינים הקשור ליוני המתכת ניקל הדרושים לפעילותו. הוא מסונתז על ידי צמחים, פטריות, ומספר חיידקים.&lt;br /&gt;
אוראז  שהופק משעועית זכה להיות האנזים הראשון לו נעשתה קיריסטלוגרפיה (1926).&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אוראז מזרז הידרוליזה של אוריאה כדי ליצור אמוניה וחומצה פחמתית.&lt;br /&gt;
אוראז הוא אחד האנזימים הבודדים הדורשים ניקל כדי לפעול . הניקל קשור לאוראז בקשר בעל אפיניות גבוהה מאד ורק דנטורציה או שימוש בחומצה חזקה יכולים לפרק את הקשר.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
באורגניזם אנזים האוראז מווסת ע&amp;quot;י חלבונים נוספים.&lt;br /&gt;
אחד החיידקים הידועים כבעלי אוראז הוא הליקובקטר פילורי,   חיידק זה ידוע כמעורב ביצירת כיביים ובסרטן הקיבה.&lt;br /&gt;
בצמחים נמצא בזרעי קטניות וכנראה יש לו תפקיד בנביטה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;תגובה אנזימתית&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
האוראז מזרז הידרוליזה של אוריאה לקבלת התוצר אמוניה וקרבמאט. תרכובת התוצר קרבמאט מתפוררת באופן ספונטני למולקולה נוספת של אמוניה וחומצה פחמנית:&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
[[Image:תגובה_ראשונה_אוראז.jpg]]&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
בתמיסות מימיות, החומצה הפחמנית המשוחררת ושתי המולקולות של אמוניה נמצאות בשיווי משקל בין שתי צורותיהן (המיוננת והלא מיוננת), מה שמעלה את ה- pH לבסיסי יותר.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
[[Image:תגובה_שנייה_אוראז_שיווי_משקל.jpg]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;מבנה המולקולה&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761650/Helix_sheets/1&#039;&amp;gt;המבנה השניוני&amp;lt;/scene&amp;gt;  בצמחים אוריאז מורכב מפפטיד בעל יחידה  אחת וזאת בניגוד לחיידקים בהם אוראז מורכב  משתי תת יחידות &lt;br /&gt;
α ו β  ולעיתים גם γ .&lt;br /&gt;
מבנה האוריאז בהליקובקטר פילורי  גדול מאד גם יחסית לחיידקים אחרים ומסתו המולקולרית היא כ- 550 kDa.&lt;br /&gt;
האתר הפעיל של האנזים נמצא בתת היחידה  β וכולל שאריות חומצות אמינו שנמצאות בכל המבנה הראשוני ומביאים לקרבה במבנה השלישוני. מחקרים בנוגע למבנה באמצעות X-ray crystallography, קבעו שהשיירים הם היסטידין 136, היסטידין 138, ליזין 219, היסטידין 248, היסטידין 274, וספרטאט 362 הבאים במגע ישיר עם 2 יוני ניקל, אוריאה או מולקולת מים בתוך האתר הפעיל. בנוסף, היסטידין 322 הסמוך לאתר הפעיל משמש כבסיס בקטליזה.&amp;lt;scene name=&#039;76/761650/Amino_acids/2&#039;&amp;gt;חומצות אמינו&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
שני יוני ניקל (Ni2+)  מופיעים בכל אתר פעיל, מאחר שלהליקובקטר יש שישה עותקים מכל אחת משתי תת היחידות, α ו β,  ישנם שישה אתרים פעילים, ולכן קיימים 12 יוני ניקל לכל מולקולת האנזים הטעונה במלואה. (סצנה אטומי ניקל)&lt;br /&gt;
למרות ההבדל בין מבנה האוראז בחיידק ובצמח האתר הפעיל  דומה בשניהם.&lt;br /&gt;
במיקרוסקופ אלקטרונים אוראז נראה כמבנה עגול עם חלל באמצע, האנזים בעל קוטר של 13 ננומטר ובעל סימטריה סיבובית. (סצנה כדורית)&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;גנטיקה&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
בהליקובקטר פילורי יחידת הגן של אוראז מורכבת משבעה גנים מקודדים כרומוזומלית, ונמצאים כעותק יחיד על הכרומוזום. הגנים UreA ו-UreB מקודדים את היחידות בעלות המסה המולקולרית של כ- 26.5kDa ו-60.3kDa בהתאמה. שישה עותקים של כל תת יחידה מתחברים עצמאית באופן ספונטני ליצירת האנזים הפעיל.&lt;br /&gt;
הגנים  ureE, ureF, ureG, and ureH מקודדים לחלבונים UreE, UreF, UreG, and UreH,   שמסייעים בהכנסתו של יון הניקל לאנזים, הימצאותם של יוני הניקל הכרחיים לפעילותו.&lt;br /&gt;
הגן ureI   הוא גן מווסת המיועד לקידוד תעלות אוריאה ספציפיות בממברנה שנפתחות כאשר הpH נמוך על מנת לאפשר מעבר של אוריאה, ונסגרות  כאשר הpH גבוה בכדי למנוע גישה של הסובסטרט לאוראז הציטופלסמתי.&lt;br /&gt;
יחידת המשנה של UreA של הליקובקטר היא יוצאת דופן במקצת בגלל רצף חומצות האמינו שלה המקודדות על ידי גן יחיד ureA, ואילו בכל מיני חיידקים אחרים הן תמיד מקודדות על ידי שני גנים נפרדים. ההשערה העולה היא ששני גנים קטנים יותר של מינים שונים התמזגו כדי ליצור את ה- אוריאז בהליקובקטר פילורי.[[Image:גנים_לאוראז.jpg]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== Function ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== Disease ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== Relevance ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== Structural highlights ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
This is a sample scene created with SAT to &amp;lt;scene name=&amp;quot;/12/3456/Sample/1&amp;quot;&amp;gt;color&amp;lt;/scene&amp;gt; by Group, and another to make &amp;lt;scene name=&amp;quot;/12/3456/Sample/2&amp;quot;&amp;gt;a transparent representation&amp;lt;/scene&amp;gt; of the protein. You can make your own scenes on SAT starting from scratch or loading and editing one of these sample scenes.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/StructureSection&amp;gt;&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
&amp;lt;references/&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Rivka Misgav</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=Urease_(Hebrew)&amp;diff=2753650</id>
		<title>Urease (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=Urease_(Hebrew)&amp;diff=2753650"/>
		<updated>2017-06-19T20:19:51Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Rivka Misgav: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;==&amp;lt;center&amp;gt;&#039;&#039;&#039;אוראז&#039;&#039;&#039;&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;applet load=&#039;1e9z&#039; size=&#039;340&#039; frame=&#039;true&#039; side=&#039;left&#039; caption=&#039;HELICOBACTER PYLORI UREASE (PDB code [[1e9z]])&#039; scene=&#039;???&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;מבוא&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
האנזים אוראז  הוא חלבון מקבוצת המטלופרוטאינים הקשור ליוני המתכת ניקל הדרושים לפעילותו ומסונתז על ידי צמחים, פטריות, ומספר חיידקים.&lt;br /&gt;
אוראז  שהופק משעועית זכה להיות האנזים הראשון לו נעשתה קיריסטלוגרפיה (1926).&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אוראז מזרז הידרוליזה של אוריאה כדי ליצור אמוניה וחומצה פחמתית.&lt;br /&gt;
אוראז הוא אחד האנזימים הבודדים הדורשים ניקל כדי לפעול . הניקל קשור לאוראז בקשר בעל אפיניות גבוהה מאד ורק דנטורציה או שימוש בחומצה חזקה יכולים לפרק את הקשר.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
באורגניזם אנזים האוראז מווסת ע&amp;quot;י חלבונים נוספים.&lt;br /&gt;
אחד החיידקים הידועים כבעלי אוראז הוא הליקובקטר פילורי,   חיידק זה ידוע כמעורב ביצירת כיביים ובסרטן הקיבה.&lt;br /&gt;
בצמחים נמצא בזרעי קטניות וכנראה יש לו תפקיד בנביטה.&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;תגובה אנזימתית&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
האוראז מזרז הידרוליזה של אוריאה לקבלת התוצר אמוניה וקרבמאט. תרכובת התוצר קרבמאט מתפוררת באופן ספונטני למולקולה נוספת של אמוניה וחומצה פחמנית:&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
[[Image:תגובה_ראשונה_אוראז.jpg]]&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
בתמיסות מימיות, החומצה הפחמנית המשוחררת ושתי המולקולות של אמוניה נמצאות בשיווי משקל בין שתי צורותיהן (המיוננת והלא מיוננת), מה שמעלה את ה- pH לבסיסי יותר.&lt;br /&gt;
&amp;lt;br&amp;gt;&lt;br /&gt;
[[Image:תגובה_שנייה_אוראז_שיווי_משקל.jpg]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;מבנה המולקולה&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761650/Helix_sheets/1&#039;&amp;gt;המבנה השניוני&amp;lt;/scene&amp;gt; בצמחים אוריאז מורכב מפפטיד בעל יחידה  אחת וזאת בניגוד לחיידקים בהם אוראז מורכב  משתי תת יחידות α ו β  ולעיתים גם γ .&lt;br /&gt;
מבנה האוריאז בהליקובקטר פילורי  גדול מאד גם יחסית לחיידקים אחרים ומסתו המולקולרית היא כ- 550 kDa.&lt;br /&gt;
האתר הפעיל של האנזים נמצא בתת היחידה  β וכולל שאריות חומצות אמינו שנמצאות בכל המבנה הראשוני ומביאים לקרבה במבנה השלישוני. מחקרים בנוגע למבנה באמצעות X-ray crystallography, קבעו שהשיירים הם היסטידין 136, היסטידין 138, ליזין 219, היסטידין 248, היסטידין 274, וספרטאט 362 הבאים במגע ישיר עם 2 יוני ניקל, אוריאה או מולקולת מים בתוך האתר הפעיל. בנוסף, היסטידין 322 הסמוך לאתר הפעיל משמש כבסיס בקטליזה.&amp;lt;scene name=&#039;76/761650/Amino_acids/2&#039;&amp;gt;חומצות אמינו&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
שני יוני ניקל (Ni2+)  מופיעים בכל אתר פעיל, מאחר שלהליקובקטר יש שישה עותקים מכל אחת משתי תת היחידות, α ו β,  ישנם שישה אתרים פעילים, ולכן קיימים 12 יוני ניקל לכל מולקולת האנזים הטעונה במלואה. (סצנה אטומי ניקל)&lt;br /&gt;
למרות ההבדל בין מבנה האוראז בחיידק ובצמח האתר הפעיל  דומה בשניהם.&lt;br /&gt;
במיקרוסקופ אלקטרונים אוראז נראה כמבנה עגול עם חלל באמצע, האנזים בעל קוטר של 13 ננומטר ובעל סימטריה סיבובית. (סצנה כדורית)&lt;br /&gt;
&amp;lt;/p&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;p dir=&#039;rtl&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
==&amp;lt;center&amp;gt;גנטיקה&amp;lt;/center&amp;gt;==&lt;br /&gt;
בהליקובקטר פילורי יחידת הגן של אוראז מורכבת משבעה גנים מקודדים כרומוזומלית, ונמצאים כעותק יחיד על הכרומוזום. הגנים UreA ו-UreB מקודדים את היחידות בעלות המסה המולקולרית של כ- 26.5kDa ו-60.3kDa בהתאמה. שישה עותקים של כל תת יחידה מתחברים עצמאית באופן ספונטני ליצירת האנזים הפעיל.&lt;br /&gt;
הגנים  ureE, ureF, ureG, and ureH מקודדים לחלבונים UreE, UreF, UreG, and UreH,   שמסייעים בהכנסתו של יון הניקל לאנזים, הימצאותם של יוני הניקל הכרחיים לפעילותו.&lt;br /&gt;
הגן ureI   הוא גן מווסת המיועד לקידוד תעלות אוריאה ספציפיות בממברנה שנפתחות כאשר הpH נמוך על מנת לאפשר מעבר של אוריאה, ונסגרות  כאשר הpH גבוה בכדי למנוע גישה של הסובסטרט לאוראז הציטופלסמתי.&lt;br /&gt;
יחידת המשנה של UreA של הליקובקטר היא יוצאת דופן במקצת בגלל רצף חומצות האמינו שלה המקודדות על ידי גן יחיד ureA, ואילו בכל מיני חיידקים אחרים הן תמיד מקודדות על ידי שני גנים נפרדים. ההשערה העולה היא ששני גנים קטנים יותר של מינים שונים התמזגו כדי ליצור את ה- אוריאז בהליקובקטר פילורי.[[Image:גנים_לאוראז.jpg]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== Function ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== Disease ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== Relevance ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== Structural highlights ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
This is a sample scene created with SAT to &amp;lt;scene name=&amp;quot;/12/3456/Sample/1&amp;quot;&amp;gt;color&amp;lt;/scene&amp;gt; by Group, and another to make &amp;lt;scene name=&amp;quot;/12/3456/Sample/2&amp;quot;&amp;gt;a transparent representation&amp;lt;/scene&amp;gt; of the protein. You can make your own scenes on SAT starting from scratch or loading and editing one of these sample scenes.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/StructureSection&amp;gt;&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
&amp;lt;references/&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Rivka Misgav</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=File:%D7%92%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%96.jpg&amp;diff=2753649</id>
		<title>File:גנים לאוראז.jpg</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=File:%D7%92%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%96.jpg&amp;diff=2753649"/>
		<updated>2017-06-19T20:17:12Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Rivka Misgav: שבעת הגנים המקודדים לאוראז&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;שבעת הגנים המקודדים לאוראז&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Rivka Misgav</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://proteopedia.org/index.php?title=Urease_(Hebrew)&amp;diff=2753182</id>
		<title>Urease (Hebrew)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://proteopedia.org/index.php?title=Urease_(Hebrew)&amp;diff=2753182"/>
		<updated>2017-06-01T11:22:09Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Rivka Misgav: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;==Your Heading Here (maybe something like &#039;Structure&#039;)==&lt;br /&gt;
&amp;lt;StructureSection load=&#039;1e9z&#039; size=&#039;340&#039; side=&#039;right&#039; caption=&#039;Caption for this structure&#039; scene=&#039;&#039;&amp;gt;&lt;br /&gt;
This is a default text for your page &#039;&#039;&#039;Urease (Hebrew)&#039;&#039;&#039;. Click above on &#039;&#039;&#039;edit this page&#039;&#039;&#039; to modify. Be careful with the &amp;amp;lt; and &amp;amp;gt; signs.&lt;br /&gt;
You may include any references to papers as in: the use of JSmol in Proteopedia &amp;lt;ref&amp;gt;DOI 10.1002/ijch.201300024&amp;lt;/ref&amp;gt; or to the article describing Jmol &amp;lt;ref&amp;gt;PMID:21638687&amp;lt;/ref&amp;gt; to the rescue.&amp;lt;scene name=&#039;76/761650/Helix_sheets/1&#039;&amp;gt;המבנה השניוני&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;scene name=&#039;76/761650/Amino_acids/2&#039;&amp;gt;amino acids&amp;lt;/scene&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== Function ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== Disease ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== Relevance ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== Structural highlights ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
This is a sample scene created with SAT to &amp;lt;scene name=&amp;quot;/12/3456/Sample/1&amp;quot;&amp;gt;color&amp;lt;/scene&amp;gt; by Group, and another to make &amp;lt;scene name=&amp;quot;/12/3456/Sample/2&amp;quot;&amp;gt;a transparent representation&amp;lt;/scene&amp;gt; of the protein. You can make your own scenes on SAT starting from scratch or loading and editing one of these sample scenes.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/StructureSection&amp;gt;&lt;br /&gt;
== References ==&lt;br /&gt;
&amp;lt;references/&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Rivka Misgav</name></author>
	</entry>
</feed>