Proteopedia - User contributions [en]

Entry list (Hebrew)

2018-07-31T09:07:12Z

Shany Doron:

__NOTOC__

<table width="90%" border="0" align="center" cellpadding="10"><tr>
<td><H1 align="right"><b>ערכים בעברית וערבית</b></H1></td>
<tr><td>
<div align='right' dir='rtl'>
הערכים בשפה העברית והערבית נכתבו על ידי מורי תיכון במסגרת שלושה קורסים:
<br>
1) הקורס
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Rothschild-Weizmann_course_(Hebrew) מבוא לביואינפורמטיקה] בתוכנית רוטשילד-ויצמן במכון ויצמן למדע בהנחיית
[http://longitude.weizmann.ac.il/~amir/ ד"ר אמיר מיטשל] וד"ר אורנה דהאן.
<br>
2) קורס מורים מובילים בכימיה במסגרת המרכז הארצי לכימיה בהנחיית ד"ר יעל שורץ וד"ר דבורה קצביץ
<br>
3) הקורס חלבונים בתוכנית רוטשילד ויצמן, מסלול הכימיה בהנחיית ד"ר שירלי דאובה וד"ר שלי ליבנה

את עקרונות הניווט והשימוש באתר ניתן
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Quick_Manual_(Hebrew) ללמוד בקלות]
</div>

</td></tr></table>

<div align='right' dir='rtl'>
== דפי מידע על חלבונים - מבוא לביואינפורמטיקה בתוכנית רוטשילד-ויצמן במכון ויצמן למדע==
</div>
<div align='right' dir='rtl'>
<table width="60%" border="0" align="right">

<tr><td>
[[Image:DNA_Pol_b.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/DNA_Polymerase_beta_(hebrew) דנ"א פולימראז בטא]
</td><td>(פותח ע"י רחל אמסטיבוביצקי ואינה שוורצמן)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Lysozyme_.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Lysozyme_(hebrew) ליזוזים]
</td><td>(פותח ע"י אורלי אליהו ושירה פוליצר)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:NFkB.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/NF-kB_(hebrew) גורם שעתוק NF-kB]
</td><td>(פותח ע"י דבורה בכר ודפנה אזולאי)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>

<tr><td>
[[Image:Urease.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Urease_(Hebrew) אוראז]
</td><td>(פותח ע"י לילך שואל ורבקה משגב-חינוך)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:RT2.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Reverse_Transcriptase_(Hebrew) אנזים מתעתק במהופך]
</td><td>(פותח ע"י נאדירה סחאקה ונדב כספי)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:FSH2.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/FSH_(Hebrew) הורמון מגרה זקיקים]
</td><td>(פותח ע"י סיגל אופיר ואורי גבעוני)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>

<tr><td>
[[Image:Botulinum_neurotoxin_type_A.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Botulinum_neurotoxin_type_A_(Hebrew) בוטולינום]
</td><td>(פותח ע"י גור אריה לבני אלכסיד ואהוד צדוק)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Lipase.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Lipase_(Hebrew) ליפאז]
</td><td>(פותח ע"י סברין יאסין וסבא עאמר)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Keratin.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Keratin_(hebrew) קרטין]
</td><td>(פותח ע"י רות מולד)</td><td>
</td></tr>

<tr><td>
[[Image:Insulin_Receptor_kinase_domain.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Insulin_Receptor_-_kinase_domain_(hebrew) החלק התוך תאי של הקולטן לאינסולין]
</td><td>(פותח ע"י עדנה חגי ואודליה מרי)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Taq_DNA_polymerase.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Taq_DNA_polymerase_(Hebrew) טאק פולימראז]
</td><td>(פותח ע"י אמיר וסר ובת שבע לרנר)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:P53.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/P53_(hebrew) P53]
</td><td>(פותח ע"י אביטל אליאב ונועם בן ארי)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>

<tr><td>
[[Image:FactorVIII.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Factor_VIII_(Hebrew) פקטור 8]
</td><td>(פותח ע"י הדס גרדי וענת פלד)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Prolactin.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Prolactin_(Hebrew) פרולקטין]
</td><td>(פותח ע"י תמר נוימן ומורן פרבר)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:RuBisCO.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/RuBisCO_(Hebrew) רוביסקו]
</td><td>(פותח ע"י סער גריידי ודניאל יאשונסקי)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Invertase.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Invertase_(Hebrew) אינברטאז]
</td><td>(פותח ע"י יעל להמן ונורית פלהיימר)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>

<tr><td>
[[Image:CFTR.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/CFTR_(Hebrew) CFTR]
</td><td>(פותח ע"י בודילובסקי טטיאנה ונוסקו-חזן אנה)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Beta_Secretase.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Beta_Secretase_(Hebrew) ביתא סקרטאז]
</td><td>(פותח ע"י שושני הכל נורית, כנאענה נורא ומימרן איילת)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Beta_Secretase.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Beta_Secretase_(Arabic) ביתא סקרטאז (ערבית)]
</td><td>(פותח ע"י שושני הכל נורית, כנאענה נורא ומימרן איילת)</td><td>
דף העבודה לתלמיד (בעברית) מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Trypsin.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Trypsin_(Hebrew) טריפסין]
</td><td>(פותח ע"י ברילנט מירב וירון איריס)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>

<tr><td>
[[Image:Albumin2.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Albumin_(Hebrew) אלבומין]
</td><td>(פותח ע"י בן דבש רויטל, יעל גורי וגדקר סגלית)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Thrombin.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Thrombin_(hebrew) תרומבין]
</td><td>(פותח ע"י בן דבש רויטל, יעל גורי וגדקר סגלית)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Myoglobin.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Myoglobin_(Hebrew) מיוגלובין]
</td><td>(פותח ע"י אבו כף קאמל, מלר אלון ולשץ ענת)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Myoglobin.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Myoglobin_(arabic) מיוגלובין (ערבית)]
</td><td>(פותח ע"י אבו כף קאמל, מלר אלון ולשץ ענת)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Luciferase_hebrew.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Luciferase_(Hebrew) לוציפראז]
</td><td>(פותח ע"י אוברוצקי חני וכהן איילת)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Insulin_receptor.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Insulin_receptor_(Hebrew) רצפטור לאינסולין]
</td><td>(פותח ע"י אוחנה אורית ובן דבש רויטל)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Insulin_hebrew.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Insulin_(Hebrew) אינסולין]
</td><td>(פותח ע"י מרדכי מירה ומאוטנר שמעון)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Pyruvate_Dehydrogenase.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Pyruvate_Dehydrogenase_(Hebrew) פירובט דהידרוגנאז]
</td><td>(פותח ע"י בוצר דרור)</td><td>
</td></tr>

<tr><td>
[[Image:Catalase.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Catalase_(Hebrew) קטלאז]
</td><td>(פותח ע"י עינת פילר ואפרת דיין)</td><td>
דף העבודה מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:G6PD.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/G6PD_(Hebrew) G6PD]
</td><td>(פותח ע"י לילך שטיין וגל עמית)</td><td>
דף העבודה מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Lysosyme.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Lysozyme_(Arabic) ליזוזים (ערבית)]
</td><td>(פותח ע"י עיסה פדוא, אבו גראד טרז ושירין ראבי)</td><td>
דף העבודה מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Hexosaminidase.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Hexosaminidase_(Hebrew) הקסוסאמינידאז]
</td><td>(פותח ע"י תרצה גדרון וקטי מי טל גמליאל)</td><td>
דף העבודה מופיע בסוף הערך</td></tr>

<tr><td>
[[Image:hemoglobin.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Hemoglobin_(Hebrew) המוגלובין]
</td><td>(פותח ע"י יערה שויד ומירב כפיר)</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/images/1/1c/Ex_Hemoglobin.doc דף עבודה לתלמיד]</td></tr>
<tr><td>
[[Image:amylase.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Amylase_(Hebrew) עמילאז]
</td><td>(פותח ע"י טובה מרזר ולאה יפרח)</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/images/3/32/Ex_Amylase.doc דף עבודה לתלמיד]</td></tr>
<tr><td>
[[Image:pepsin.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Pepsin_(Hebrew) פפסין]
</td><td>(פותח ע"י חגית ברגמן ואורה בר)</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/images/0/06/Ex_Pepsin.doc דף עבודה לתלמיד]</td></tr>
<tr><td>
[[Image:GFP.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/GFP_(Hebrew) GFP]
</td><td>(פותח ע"י מירב כפיר)</td><td>-</td></tr>

</table>
</div>

<table width="90%" border="0" align="center" cellpadding="10"><tr>
<td>

<H1 align="right"><b></b></H1></td>
<tr><td>
<div align='right' dir='rtl'>
</div>
</td></tr></table>

<div align='right' dir='rtl'>
== דפי מידע על חלבונים - קורס מורים מובילים בכימיה במסגרת המרכז הארצי לכימיה וקורס חלבונים בתוכנית רוטשילד ויצמן==
</div>
<div align='right' dir='rtl'>
<table width="60%" border="0" align="right">

<tr><td>
[[Image:bacterio.jpg|75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Bacteriorhodopsin_(Hebrew) בקטריורודופסין]
</td><td>( פותח ע"י ד"ר ימית שרעבי-נאור, שרית, שמאי ורוזה גולובצ'יק)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>

<tr><td>
[[Image:LEPTIN.JPG|75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Leptin_(Hebrew) לפטין]
</td><td>( פותח ע"י אידלמן רחל, דפנה הלוי, נחום סטולר ושרילי ברקוביץ)</td><td>
דף העבודה לתלמיד וקישורים רבים מופיעים בסוף הערך</td></tr>

<tr><td>
[[Image:Ache1.JPG|75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Acetylcholinesterase_(Hebrew) אצטילכולין אסטראז]
</td><td>( פותח ע"י רות ולדמן, ירדן קדמי, ג'ואד אגבריה וכנעאני יאסין)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>

<tr><td>
[[Image:Boaz.JPG|75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Phospholipase_(Hebrew) פוספוליפאז]
</td><td>( פותח ע"י בעז הדס, אורלי פלוטקין, אלה שכטר, וסופי לדרמן)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>

<tr><td>
[[Image:hemo.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Sandbox_hamod המוגלובין]
</td><td>(פותח ע"י חמוד מועין, חנין רעד ונוואל זערורה)</td><td>
<td></td></tr>
<tr><td>
[[Image:hsp.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/SANDBOX_HSP HSP – Heat shock proteins]
</td><td>(פותח ע"י פיה גרינשטיין, אירנה מרגולין ונרימאן חכים)</td><td>
<td></td></tr>
<tr><td>
[[Image:insulin2.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Insulin_mo-or-sl אינסולין ופרו אינסולין]
</td><td>(פותח ע"י משה יונתן, שלומית וינטר ואורית וינשטוק)</td><td>
<td></td></tr>
<tr><td>
[[Image:groel.png| 75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Sand_box_groel שפרון GroEL]
</td><td>(פותח ע"י חני אלישע ורונית פיס-דוד)</td><td>
<td></td></tr>
<tr><td>
[[Image:gfp.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Gfp_vc2 GFP-green fluorescent protein]
</td><td>(פותח ע"י ויולה סאדר וקלודיה סאדר)</td><td>
<td></td></tr>
<tr><td>
[[Image:hemo.png| 75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Sandbox_hemoglobin מיוגלובין והמוגלובין]
</td><td>(פותח ע"י חאלד מסאלחה, חאלד מסאלחה ומרואן אשקר)</td><td>
<td></td></tr>

</table>
</div>

Entry list (Hebrew)

2018-07-31T09:05:05Z

Shany Doron:

__NOTOC__

<table width="90%" border="0" align="center" cellpadding="10"><tr>
<td><H1 align="right"><b>ערכים בעברית וערבית</b></H1></td>
<tr><td>
<div align='right' dir='rtl'>
הערכים בשפה העברית והערבית נכתבו על ידי מורי תיכון במסגרת שלושה קורסים:
<br>
1) הקורס
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Rothschild-Weizmann_course_(Hebrew) מבוא לביואינפורמטיקה] בתוכנית רוטשילד-ויצמן במכון ויצמן למדע בהנחיית
[http://longitude.weizmann.ac.il/~amir/ ד"ר אמיר מיטשל] וד"ר אורנה דהאן.
<br>
2) קורס מורים מובילים בכימיה במסגרת המרכז הארצי לכימיה בהנחיית ד"ר יעל שורץ וד"ר דבורה קצביץ
<br>
3) הקורס חלבונים בתוכנית רוטשילד ויצמן, מסלול הכימיה בהנחיית ד"ר שירלי דאובה וד"ר שלי ליבנה

את עקרונות הניווט והשימוש באתר ניתן
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Quick_Manual_(Hebrew) ללמוד בקלות]
</div>

</td></tr></table>

<div align='right' dir='rtl'>
== דפי מידע על חלבונים - מבוא לביואינפורמטיקה בתוכנית רוטשילד-ויצמן במכון ויצמן למדע==
</div>
<div align='right' dir='rtl'>
<table width="60%" border="0" align="right">

<tr><td>
[[Image:DNA_Pol_b.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/DNA_Polymerase_beta_(Hebrew) דנ"א פולימראז בטא]
</td><td>(פותח ע"י רחל אמסטיבוביצקי ואינה שוורצמן)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Lysozyme_.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Lysozyme_(Hebrew) ליזוזים]
</td><td>(פותח ע"י אורלי אליהו ושירה פוליצר)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:NFkB.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/NF-kB_(Hebrew) גורם שעתוק NF-kB]
</td><td>(פותח ע"י דבורה בכר ודפנה אזולאי)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>

<tr><td>
[[Image:Urease.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Urease_(Hebrew) אוראז]
</td><td>(פותח ע"י לילך שואל ורבקה משגב-חינוך)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:RT2.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Reverse_Transcriptase_(Hebrew) אנזים מתעתק במהופך]
</td><td>(פותח ע"י נאדירה סחאקה ונדב כספי)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:FSH2.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/FSH_(Hebrew) הורמון מגרה זקיקים]
</td><td>(פותח ע"י סיגל אופיר ואורי גבעוני)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>

<tr><td>
[[Image:Botulinum_neurotoxin_type_A.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Botulinum_neurotoxin_type_A_(Hebrew) בוטולינום]
</td><td>(פותח ע"י גור אריה לבני אלכסיד ואהוד צדוק)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Lipase.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Lipase_(Hebrew) ליפאז]
</td><td>(פותח ע"י סברין יאסין וסבא עאמר)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Keratin.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Keratin_(hebrew) קרטין]
</td><td>(פותח ע"י רות מולד)</td><td>
</td></tr>

<tr><td>
[[Image:Insulin_Receptor_kinase_domain.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Insulin_Receptor_-_kinase_domain_(hebrew) החלק התוך תאי של הקולטן לאינסולין]
</td><td>(פותח ע"י עדנה חגי ואודליה מרי)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Taq_DNA_polymerase.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Taq_DNA_polymerase_(Hebrew) טאק פולימראז]
</td><td>(פותח ע"י אמיר וסר ובת שבע לרנר)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:P53.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/P53_(hebrew) P53]
</td><td>(פותח ע"י אביטל אליאב ונועם בן ארי)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>

<tr><td>
[[Image:FactorVIII.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Factor_VIII_(Hebrew) פקטור 8]
</td><td>(פותח ע"י הדס גרדי וענת פלד)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Prolactin.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Prolactin_(Hebrew) פרולקטין]
</td><td>(פותח ע"י תמר נוימן ומורן פרבר)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:RuBisCO.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/RuBisCO_(Hebrew) רוביסקו]
</td><td>(פותח ע"י סער גריידי ודניאל יאשונסקי)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Invertase.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Invertase_(Hebrew) אינברטאז]
</td><td>(פותח ע"י יעל להמן ונורית פלהיימר)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>

<tr><td>
[[Image:CFTR.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/CFTR_(Hebrew) CFTR]
</td><td>(פותח ע"י בודילובסקי טטיאנה ונוסקו-חזן אנה)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Beta_Secretase.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Beta_Secretase_(Hebrew) ביתא סקרטאז]
</td><td>(פותח ע"י שושני הכל נורית, כנאענה נורא ומימרן איילת)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Beta_Secretase.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Beta_Secretase_(Arabic) ביתא סקרטאז (ערבית)]
</td><td>(פותח ע"י שושני הכל נורית, כנאענה נורא ומימרן איילת)</td><td>
דף העבודה לתלמיד (בעברית) מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Trypsin.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Trypsin_(Hebrew) טריפסין]
</td><td>(פותח ע"י ברילנט מירב וירון איריס)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>

<tr><td>
[[Image:Albumin2.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Albumin_(Hebrew) אלבומין]
</td><td>(פותח ע"י בן דבש רויטל, יעל גורי וגדקר סגלית)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Thrombin.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Thrombin_(hebrew) תרומבין]
</td><td>(פותח ע"י בן דבש רויטל, יעל גורי וגדקר סגלית)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Myoglobin.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Myoglobin_(Hebrew) מיוגלובין]
</td><td>(פותח ע"י אבו כף קאמל, מלר אלון ולשץ ענת)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Myoglobin.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Myoglobin_(arabic) מיוגלובין (ערבית)]
</td><td>(פותח ע"י אבו כף קאמל, מלר אלון ולשץ ענת)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Luciferase_hebrew.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Luciferase_(Hebrew) לוציפראז]
</td><td>(פותח ע"י אוברוצקי חני וכהן איילת)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Insulin_receptor.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Insulin_receptor_(Hebrew) רצפטור לאינסולין]
</td><td>(פותח ע"י אוחנה אורית ובן דבש רויטל)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Insulin_hebrew.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Insulin_(Hebrew) אינסולין]
</td><td>(פותח ע"י מרדכי מירה ומאוטנר שמעון)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Pyruvate_Dehydrogenase.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Pyruvate_Dehydrogenase_(Hebrew) פירובט דהידרוגנאז]
</td><td>(פותח ע"י בוצר דרור)</td><td>
</td></tr>

<tr><td>
[[Image:Catalase.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Catalase_(Hebrew) קטלאז]
</td><td>(פותח ע"י עינת פילר ואפרת דיין)</td><td>
דף העבודה מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:G6PD.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/G6PD_(Hebrew) G6PD]
</td><td>(פותח ע"י לילך שטיין וגל עמית)</td><td>
דף העבודה מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Lysosyme.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Lysozyme_(Arabic) ליזוזים (ערבית)]
</td><td>(פותח ע"י עיסה פדוא, אבו גראד טרז ושירין ראבי)</td><td>
דף העבודה מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Hexosaminidase.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Hexosaminidase_(Hebrew) הקסוסאמינידאז]
</td><td>(פותח ע"י תרצה גדרון וקטי מי טל גמליאל)</td><td>
דף העבודה מופיע בסוף הערך</td></tr>

<tr><td>
[[Image:hemoglobin.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Hemoglobin_(Hebrew) המוגלובין]
</td><td>(פותח ע"י יערה שויד ומירב כפיר)</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/images/1/1c/Ex_Hemoglobin.doc דף עבודה לתלמיד]</td></tr>
<tr><td>
[[Image:amylase.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Amylase_(Hebrew) עמילאז]
</td><td>(פותח ע"י טובה מרזר ולאה יפרח)</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/images/3/32/Ex_Amylase.doc דף עבודה לתלמיד]</td></tr>
<tr><td>
[[Image:pepsin.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Pepsin_(Hebrew) פפסין]
</td><td>(פותח ע"י חגית ברגמן ואורה בר)</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/images/0/06/Ex_Pepsin.doc דף עבודה לתלמיד]</td></tr>
<tr><td>
[[Image:GFP.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/GFP_(Hebrew) GFP]
</td><td>(פותח ע"י מירב כפיר)</td><td>-</td></tr>

</table>
</div>

<table width="90%" border="0" align="center" cellpadding="10"><tr>
<td>

<H1 align="right"><b></b></H1></td>
<tr><td>
<div align='right' dir='rtl'>
</div>
</td></tr></table>

<div align='right' dir='rtl'>
== דפי מידע על חלבונים - קורס מורים מובילים בכימיה במסגרת המרכז הארצי לכימיה וקורס חלבונים בתוכנית רוטשילד ויצמן==
</div>
<div align='right' dir='rtl'>
<table width="60%" border="0" align="right">

<tr><td>
[[Image:bacterio.jpg|75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Bacteriorhodopsin_(Hebrew) בקטריורודופסין]
</td><td>( פותח ע"י ד"ר ימית שרעבי-נאור, שרית, שמאי ורוזה גולובצ'יק)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>

<tr><td>
[[Image:LEPTIN.JPG|75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Leptin_(Hebrew) לפטין]
</td><td>( פותח ע"י אידלמן רחל, דפנה הלוי, נחום סטולר ושרילי ברקוביץ)</td><td>
דף העבודה לתלמיד וקישורים רבים מופיעים בסוף הערך</td></tr>

<tr><td>
[[Image:Ache1.JPG|75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Acetylcholinesterase_(Hebrew) אצטילכולין אסטראז]
</td><td>( פותח ע"י רות ולדמן, ירדן קדמי, ג'ואד אגבריה וכנעאני יאסין)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>

<tr><td>
[[Image:Boaz.JPG|75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Phospholipase_(Hebrew) פוספוליפאז]
</td><td>( פותח ע"י בעז הדס, אורלי פלוטקין, אלה שכטר, וסופי לדרמן)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>

<tr><td>
[[Image:hemo.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Sandbox_hamod המוגלובין]
</td><td>(פותח ע"י חמוד מועין, חנין רעד ונוואל זערורה)</td><td>
<td></td></tr>
<tr><td>
[[Image:hsp.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/SANDBOX_HSP HSP – Heat shock proteins]
</td><td>(פותח ע"י פיה גרינשטיין, אירנה מרגולין ונרימאן חכים)</td><td>
<td></td></tr>
<tr><td>
[[Image:insulin2.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Insulin_mo-or-sl אינסולין ופרו אינסולין]
</td><td>(פותח ע"י משה יונתן, שלומית וינטר ואורית וינשטוק)</td><td>
<td></td></tr>
<tr><td>
[[Image:groel.png| 75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Sand_box_groel שפרון GroEL]
</td><td>(פותח ע"י חני אלישע ורונית פיס-דוד)</td><td>
<td></td></tr>
<tr><td>
[[Image:gfp.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Gfp_vc2 GFP-green fluorescent protein]
</td><td>(פותח ע"י ויולה סאדר וקלודיה סאדר)</td><td>
<td></td></tr>
<tr><td>
[[Image:hemo.png| 75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Sandbox_hemoglobin מיוגלובין והמוגלובין]
</td><td>(פותח ע"י חאלד מסאלחה, חאלד מסאלחה ומרואן אשקר)</td><td>
<td></td></tr>

</table>
</div>

File:Lysozyme .png

2018-07-31T08:53:08Z

Shany Doron:

File:DNA Pol b.png

2018-07-31T08:52:41Z

Shany Doron:

File:NFkB.png

2018-07-31T08:52:21Z

Shany Doron:

Botulinum neurotoxin type A (Hebrew)

2017-08-20T20:47:17Z

Shany Doron:

=<div style="text-align:right;direction:rtl;">רעלן הבוטולינום</div>=
<div align="right">__TOC__</div>
==<div style="text-align:right;direction:rtl;">מקור הרעלן ודרכי הידבקות</div>==
<p dir="rtl">
רעלן הבוטולינום הוא חלבון המיוצר ע"י חיידק הנקנקת ([https://he.wikipedia.org/wiki/Clostridium_botulinum Clostridium botulinum]). רעלן זה הוא הקטלני ביותר לאדם הידוע כיום, וגורם למוות כבר בריכוז של 1 ננוגרם (מיליארדית הגרם) לק"ג משקל גוף. הרעלות [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%95%D7%98%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%9D נקנקת] מתרחשות גם בימינו ומדי פעם ניתן למצוא כתבות בעיתונים על [http://www.mako.co.il/news-israel/health/Article-f779ce843824641004.htm מקרי הרעלה].</p>
<p dir="rtl">
החיידק הנקנקת הוא [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9C-%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%A0%D7%99 חיידק אל אווירני] המצוי בקרקע. לחיידק זה יכולת יצירת [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%91%D7%92 נבגים] העמידים גם בתנאי סביבה קשים. החיידק מתפתח במכלי מזון ללא אוויר כגון קופסאות שימורים ונקניקים שלא טופלו כראוי. הרעלות בד"כ נגרמות עקב אכילת מזון שלא טופל כנדרש ומכיל נבגים של החיידק. הנבגים מתפתחים במעיים לחיידקים ושם מפרישים את הרעלן. במקרים אחרים יכולה להיגרם הרעלה כאשר החיידק נכנס לפצע עמוק המספק סביבה אל אווירנית לחיידק ומתפתח שם.
</p>
<p dir="rtl">
הרעלות של חיידק הנקנקת הובילו, כנראה, ליצירתה של האגדה, לפיה ערבוב של [http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/life_sci/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%91-%D7%A9%D7%9C-%D7%A9%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%A9%D7%9E%D7%9F-%D7%96%D7%99%D7%AA-%D7%99%D7%95%D7%A6%D7%A8-%D7%A8%D7%A2%D7%9C%D7%9F-%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%9F-%D7%90%D7%A8%D7%A0%D7%95%D7%9F שום ושמן זית] יוצר רעל מסוכן. למעשה, בכל פעם שירק או פרי לא נשטפים או לא מבושלים היטב, ולאחר מכן מוכנסים לסביבה אל אווירנית (למשל, שמן, או קופסת שימורים) יש סיכוי שהחיידקים על המזון יתפתחו וייווצר הרעלן. תינוקות הם רגישים יותר לרעלן ובדיוק מסיבה זו קיימת ההמלצה לא לתת דבש לתינוקות עד גיל שנה מכיוון שדבש מכיל מעט נבגים של חיידק הנקנקת<ref>האכלת התינוק בשנה הראשונה, משרד הבריאות [Internet]. [צוטט ב- 23 מאי 2016] מתוך: http://www.health.gov.il/Subjects/infants/feeding/Pages/feeding_babies_first_year.aspx</ref>.
</p>
==<div style="text-align:right;direction:rtl;">תסמינים קליניים ושימוש רפואי</div>==
<p dir="rtl">
הנקנקת (הבוטוליזם) היא מחלת שיתוק שרירים הנגרמת ע"י הרעלן של חיידק הנקנקת. הרעלן, בוטולינום, גורם למוות ע"י שיתוק השרירים ובהם שרירי מערכת הנשימה. תסמיני המחלה הם: תוך מספר שעות, קשיים בראיה ועפעפיים שמוטים, שיתוק בשרירי הפנים והגרון, קשיים בדיבור ובבליעה ובהמשך, חולשת שרירים כללית, אובדן קואורדינציה בשרירי השלד, קשיי נשימה ואפילו מוות<ref>CDC | Facts About Botulism [Internet]. [cited 2016 May 23]. Available from: http://emergency.cdc.gov/agent/botulism/factsheet.asp</ref>. הטיפול בחולים הוא ע"י מתן [https://he.wiktionary.org/wiki/%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%98%D7%95%D7%A7%D7%A1%D7%99%D7%9F אנטיטוקסין] לרעלן ותמיכה נשימתית. הטיפול באמצעות האנטיטוקסין יעיל מאוד אם הוא ניתן בשלב מוקדם של התפתחות המחלה, אצל רוב החולים ההתאוששות חלה לאחר מספר שבועות או חודשים של טיפול תומך.
</p>
<p dir="rtl">
בוטולינום הוא רעל, אולם במינונים נמוכים ובשימוש מדויק יש לו גם שימושים רפואיים. בכמויות זעירות ביותר יכול הרעלן להחליש את פעילותם של שרירים וכך לעזור לאנשים עם בעיות הנובעות מפעילות יתר של שרירים שונים בגוף, כגון בעיות בהטלת שתן ([https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%95%D7%97%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%96%D7%94 תסמונת השלפוחית הרגיזה]), הזעת יתר, מיגרנות ופזילה.
</p>
<p dir="rtl">
כמו כן משמש הרעלן לטיפול קוסמטי בקמטי הבעה שנובעים מפעילות יתר של השרירים. התכשיר הנפוץ ביותר המכיל את הרעלן הוא [http://www.clalit.co.il/he/Clalit_Aesthetics/Pages/injections_and_fillers.aspx בוטוקס]. לאנשים הפונים לטיפול זה מוזרק הרעלן בהזרקה מקומית מתחת לעור, ומרפה למשך משפר חודשים את השרירים הגורמים לקמטים.
</p>
==<div style="text-align:right;direction:rtl;">מבנה</div>==
<Structure load='3BTA' size='350' frame='true' align='right' caption='רעלן הבוטולינום לפני החיתוך לתת היחידות שלו' scene='72/728334/I_am_bonta/3' />
<p dir="rtl">
רעלן הבוטולינום מתורגם, ברוב החיידקים הנושאים את הגן לחלבון, לשרשרת אחת ארוכה בת <scene name='72/728334/Secondary_structure/1'>1,296 חומצות אמינו</scene> (כל סוג חומצת אמינו מסומן בצבע שונה) <ref name="ncbi">חלבון רעלן הבוטולינום באתר NCBI, מתוך: http://www.ncbi.nlm.nih.gov/protein/P10845</ref> במשקל של כ- 150 kDa. המבנה המצורף מדגים את מבנה החלבון לפני שלב החיתוך <ref name="pdb">מבנה החלבון רעלן הבוטולינום באתר PDB, מתוך: http://www.uniprot.org/uniprot/P10845</ref>. לאחר התירגום, החלבון נקטע על ידי פרוטאז (אנזים מפרק) לשתי תת יחידות.
במודל המצורף, מסומן באדום האזור שיהיה <scene name='72/728334/Hc_bonta/2'>השרשרת הכבדה</scene> לאחר חיתוך החלבון לשתי שרשראות. לעומתו, מסומן בכחול האזור שיהיה <scene name='72/728334/Lc_bonta/2'>השרשרת הקלה</scene> לאחר החיתוך.
</p>
<p dir="rtl">
כתוצאה מהחיתוך, מתקבל חלבון מעט קצר יותר, בן 1285 חומצות אמינו. השרשרת הכבדה בחלבון זה הינה שרשרת בת 848 חומצות אמינו שמשקלה הוא כ- 100 kDa. בשרשרת זו ניתן להבחין בשני אזורים:
<ol style="direction:rtl;text-align:right;margin-right:50px;">
<li><scene name='72/728334/Recept_bonta/3'>אזור הקישור</scene> (מסומן באדום)- מוביל לקישור החלבון [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%98%D7%9F לקולטנים] מתאימים על גבי ממברנת תא העצב.</li>
<li><scene name='72/728334/Trans_bonta/3'>אזור ההתקה- טרנסלוקציה</scene> (מסומן בירוק)- גורם לממברנת התא לקלוט את החלבון ולהעביר אותו מהתווך החוץ תאי אל תוך הציטופלזמה.</li>
</ol>
</p>
<p dir="rtl">
אזור הקישור מורכב ממספר רב של <scene name='72/728334/Receptor_betasheet/3'>משטחי בטא</scene> (מסומנים באדום) והוא המאפשר לחלבון להיצמד לאתרים ייחודיים בממברנות תאי עצב כולינרגיים- תאי עצב המפרישים [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A6%D7%98%D7%99%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F אצטיל-כולין]. אזור ההתקה בנוי מ<scene name='72/728334/Transloc_helix/2'>שני זוגות מרכזיים של סלילי אלפא</scene> וכולל גם <scene name='72/728334/Transloc_belt/3'>לולאה בת 50 שיירים</scene>, המסתירה באופן חלקי את האזור הפעיל בשרשרת הקצרה (הלולאה מסומנת בירוק ואילו האתר הפעיל מסומן באדום). אזור ההתקה תורם, בין השאר, לתנועת החלבון ממערכת העיכול (או הנשימה) דרך התווך הבין תאי אל מערכת הדם ואל מערכת העצבים ההיקפית<ref name="simpson">PMID:14744243</ref><ref name="lacy">PMID:9783750</ref>.</p>
<p dir="rtl">
השרשרת הקלה בחלבון הרעלן הינה שרשרת של 448 חומצות אמינו (במשקל של כ- 50 kDa). ניתן לראות כי היא בעלת <scene name='72/728334/Catlyt_struct/3'>מבנה משולב של סלילי אלפא ומשטחי בטא</scene> (באדום מסומן האתר הפעיל של החלבון). שרשרת זו היא הפרוטאז החותך את חלבוני תא העצב, כלומר האתר הפעיל בחלבון, והיא הגורמת לתסמיני ההרעלה <ref name="lacy" />. במרכזה ניתן להבחין ב<scene name='72/728334/Catlytic_bonta/3'>קבוצה של חומצות אמינו</scene>. קבוצה זו הינה קבוצה שמורה בין רעלנים דומים, ביניהם רעלן [http://www.health.gov.il/Subjects/pregnancy/Childbirth/Vaccination_of_infants/Pages/tetanus.aspx הטטנוס]. בחלבונים מוטנטיים, הכוללים שינוי בחומצות אמינו אלו, ניתן להבחין בחוסר פעילות או פעילות מופחתת של האנזים. אל שתי חומצות ההיסטידין בקבוצה זו, נקשר יון אבץ (מסומן בתכלת), שנוכחתו חיונית לצורך פעולת החיתוך שמבצעת השרשרת הקלה.<ref name=li">PMID:10694409</ref><ref name="fu">PMID:9548758</ref><ref name="schiavo">PMID:1429690</ref></p>
<p dir="rtl">
בחלבון הרעלן, שתי השרשראות (הכבדה והקלה) נשארות מקושרות זו לזו באמצעות [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A9%D7%A8_%D7%93%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%93%D7%99 קשרים דיסולפידיים]. גם במבנה הנוכחי, לפני שלב החיתוך לשתי השרשראות, ניתן להבחין בסמיכות של חומצות האמינו מסוג ציסטאין המאפשרות <scene name='72/728334/Disulfide_bonta/3'>קשר דיסולפידי</scene> זה (חומצות האמינו ציסטאין מסומנות בירוק ואילו אטומי הגופרית בצהוב). לעומת זאת, ניתן להבחין בחלבון גם בקיומן של <scene name='72/728334/Cys_bonta/3'>חומצות האמינו ציסטאין</scene>, שאינן מקיימות קשרים דיסולפידיים- בצבעי ירוק כהה מסומנות חומצות האמינו שאינן מקיימות קשרים אלו.
</p>
<p dir="rtl">
בחיידק, הרעלן מופרש ביחד עם חלבונים לא רעילים אחרים שעוטפים אותו ותורמים להישרדותו בתנאי ה- pH הקשים של מערכת העיכול. כתוצאה מכך, הרעלן מסוכן גם כאשר הוא חודר לגוף דרך מערכת העיכול, למרות שהשפעתו הרעילה (נקנקת) באה לידי ביטוי רק לאחר שהוא נדד אל מערכת העצבים. נקנקת, אם כן, עשויה להופיע לאחר אכילה, שאיפה או חדירה לכלי הדם של הרעלן.<ref name="simpson" /></p>
==<div style="text-align:right;direction:rtl;">אופן פעולה</div>==
<p dir="rtl">
כאשר הרעלן חודר לגוף דרך מערכת העיכול, או דרך מערכת הנשימה, הוא עובר בין תאי האפיתל של המערכת עד אשר הוא מגיע למחזור הדם. לאחר מכן, הרעלן חודר בין תאי צינורות הדם אל התווך הבין תאי ואל אזורים המכילים תאי עצב היקפיים. מרגע שהחלבון נדד והגיע למערכת העצבים ההיקפית, אזור הקישור בשרשרת הכבדה מאפשר לחלבון להיקשר לרצפטורים על גבי הקרום של תאי עצב כולינרגיים- תאי עצב המפרישים [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A6%D7%98%D7%99%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F אצטיל-כולין]. לאחר הקישור החלבון חודר אל תוך תא העצב באמצעות [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A0%D7%93%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%98%D7%95%D7%96%D7%94 אנדוציטוזה] המתאפשרת הודות לפעילות של איזור ההתקה בשרשרת הכבדה. <ref name="simpson" /><ref name="lacy" /></p>
<p dir="rtl">
בעת חדירת החלבון, מתנתקים הקשרים הדיסולפידיים בין השרשרת הכבדה לקלה, והשרשרת הקלה חודרת לבדה אל תוך תא העצב. בשלב זה, כאשר הרעלן מגיע לנוזל הציטופלזמה של תא העצב, הוא מתפקד כפרוטאז וחותך חלבוני SNARE. חלבוני SNARE הינם חלבונים קריטיים לתהליך [http://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/life_sci/%D7%9E%D7%A0%D7%92%D7%A0%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%94%D7%AA%D7%90 האקסוציטוזה]. כתוצאה מחיתוך זה, של חלבוני SNARE, התא הכולינרגי אינו מסוגל להפריש את החלבון אצטיל כולין והתוצאה היא נקנקת. <ref name="lacy" /></p>
<p dir="rtl">
ניתן לצפות בתהליך החדירה והפעולה של חלבון זה בסרטון האנימציה [https://www.youtube.com/watch?v=NZZ9fI3U4k0 הבא].
</p>
=<div style="text-align:right;direction:rtl;">דף עבודה</div>=
<p dir="rtl">
דף עבודה בנושא [http://proteopedia.org/wiki/images/2/25/Botulinum_Ex.pdf רעלן הבוטולינום]

</p>
==<div style="text-align:right;direction:rtl;"> מקורות מידע</div>==
<references/>

Entry list (Hebrew)

2017-08-15T21:37:33Z

Shany Doron:

__NOTOC__

<table width="90%" border="0" align="center" cellpadding="10"><tr>
<td><H1 align="right"><b>ערכים בעברית וערבית</b></H1></td>
<tr><td>
<div align='right' dir='rtl'>
הערכים בשפה העברית והערבית נכתבו על ידי מורי תיכון במסגרת שלושה קורסים:
<br>
1) הקורס
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Rothschild-Weizmann_course_(Hebrew) מבוא לביואינפורמטיקה] בתוכנית רוטשילד-ויצמן במכון ויצמן למדע בהנחיית
[http://longitude.weizmann.ac.il/~amir/ ד"ר אמיר מיטשל] וד"ר אורנה דהאן.
<br>
2) קורס מורים מובילים בכימיה במסגרת המרכז הארצי לכימיה בהנחיית ד"ר יעל שורץ וד"ר דבורה קצביץ
<br>
3) הקורס חלבונים בתוכנית רוטשילד ויצמן, מסלול הכימיה בהנחיית ד"ר שירלי דאובה וד"ר שלי ליבנה

את עקרונות הניווט והשימוש באתר ניתן
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Quick_Manual_(Hebrew) ללמוד בקלות]
</div>

</td></tr></table>

<div align='right' dir='rtl'>
== דפי מידע על חלבונים - מבוא לביואינפורמטיקה בתוכנית רוטשילד-ויצמן במכון ויצמן למדע==
</div>
<div align='right' dir='rtl'>
<table width="60%" border="0" align="right">

<tr><td>
[[Image:Urease.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Urease_(Hebrew) אוראז]
</td><td>(פותח ע"י לילך שואל ורבקה משגב-חינוך)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:RT2.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Reverse_Transcriptase_(Hebrew) אנזים מתעתק במהופך]
</td><td>(פותח ע"י נאדירה סחאקה ונדב כספי)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:FSH2.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/FSH_(Hebrew) הורמון מגרה זקיקים]
</td><td>(פותח ע"י סיגל אופיר ואורי גבעוני)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>

<tr><td>
[[Image:Botulinum_neurotoxin_type_A.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Botulinum_neurotoxin_type_A_(Hebrew) בוטולינום]
</td><td>(פותח ע"י גור אריה לבני אלכסיד ואהוד צדוק)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Lipase.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Lipase_(Hebrew) ליפאז]
</td><td>(פותח ע"י סברין יאסין וסבא עאמר)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Keratin.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Keratin_(hebrew) קרטין]
</td><td>(פותח ע"י רות מולד)</td><td>
</td></tr>

<tr><td>
[[Image:Insulin_Receptor_kinase_domain.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Insulin_Receptor_-_kinase_domain_(hebrew) החלק התוך תאי של הקולטן לאינסולין]
</td><td>(פותח ע"י עדנה חגי ואודליה מרי)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Taq_DNA_polymerase.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Taq_DNA_polymerase_(Hebrew) טאק פולימראז]
</td><td>(פותח ע"י אמיר וסר ובת שבע לרנר)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:P53.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/P53_(hebrew) P53]
</td><td>(פותח ע"י אביטל אליאב ונועם בן ארי)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>

<tr><td>
[[Image:FactorVIII.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Factor_VIII_(Hebrew) פקטור 8]
</td><td>(פותח ע"י הדס גרדי וענת פלד)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Prolactin.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Prolactin_(Hebrew) פרולקטין]
</td><td>(פותח ע"י תמר נוימן ומורן פרבר)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:RuBisCO.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/RuBisCO_(Hebrew) רוביסקו]
</td><td>(פותח ע"י סער גריידי ודניאל יאשונסקי)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Invertase.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Invertase_(Hebrew) אינברטאז]
</td><td>(פותח ע"י יעל להמן ונורית פלהיימר)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>

<tr><td>
[[Image:CFTR.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/CFTR_(Hebrew) CFTR]
</td><td>(פותח ע"י בודילובסקי טטיאנה ונוסקו-חזן אנה)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Beta_Secretase.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Beta_Secretase_(Hebrew) ביתא סקרטאז]
</td><td>(פותח ע"י שושני הכל נורית, כנאענה נורא ומימרן איילת)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Beta_Secretase.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Beta_Secretase_(Arabic) ביתא סקרטאז (ערבית)]
</td><td>(פותח ע"י שושני הכל נורית, כנאענה נורא ומימרן איילת)</td><td>
דף העבודה לתלמיד (בעברית) מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Trypsin.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Trypsin_(Hebrew) טריפסין]
</td><td>(פותח ע"י ברילנט מירב וירון איריס)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>

<tr><td>
[[Image:Albumin2.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Albumin_(Hebrew) אלבומין]
</td><td>(פותח ע"י בן דבש רויטל, יעל גורי וגדקר סגלית)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Thrombin.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Thrombin_(hebrew) תרומבין]
</td><td>(פותח ע"י בן דבש רויטל, יעל גורי וגדקר סגלית)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Myoglobin.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Myoglobin_(Hebrew) מיוגלובין]
</td><td>(פותח ע"י אבו כף קאמל, מלר אלון ולשץ ענת)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Myoglobin.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Myoglobin_(arabic) מיוגלובין (ערבית)]
</td><td>(פותח ע"י אבו כף קאמל, מלר אלון ולשץ ענת)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Luciferase_hebrew.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Luciferase_(Hebrew) לוציפראז]
</td><td>(פותח ע"י אוברוצקי חני וכהן איילת)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Insulin_receptor.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Insulin_receptor_(Hebrew) רצפטור לאינסולין]
</td><td>(פותח ע"י אוחנה אורית ובן דבש רויטל)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Insulin_hebrew.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Insulin_(Hebrew) אינסולין]
</td><td>(פותח ע"י מרדכי מירה ומאוטנר שמעון)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Pyruvate_Dehydrogenase.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Pyruvate_Dehydrogenase_(Hebrew) פירובט דהידרוגנאז]
</td><td>(פותח ע"י בוצר דרור)</td><td>
</td></tr>

<tr><td>
[[Image:Catalase.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Catalase_(Hebrew) קטלאז]
</td><td>(פותח ע"י עינת פילר ואפרת דיין)</td><td>
דף העבודה מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:G6PD.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/G6PD_(Hebrew) G6PD]
</td><td>(פותח ע"י לילך שטיין וגל עמית)</td><td>
דף העבודה מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Lysosyme.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Lysozyme_(Arabic) ליזוזים (ערבית)]
</td><td>(פותח ע"י עיסה פדוא, אבו גראד טרז ושירין ראבי)</td><td>
דף העבודה מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Hexosaminidase.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Hexosaminidase_(Hebrew) הקסוסאמינידאז]
</td><td>(פותח ע"י תרצה גדרון וקטי מי טל גמליאל)</td><td>
דף העבודה מופיע בסוף הערך</td></tr>

<tr><td>
[[Image:hemoglobin.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Hemoglobin_(Hebrew) המוגלובין]
</td><td>(פותח ע"י יערה שויד ומירב כפיר)</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/images/1/1c/Ex_Hemoglobin.doc דף עבודה לתלמיד]</td></tr>
<tr><td>
[[Image:amylase.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Amylase_(Hebrew) עמילאז]
</td><td>(פותח ע"י טובה מרזר ולאה יפרח)</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/images/3/32/Ex_Amylase.doc דף עבודה לתלמיד]</td></tr>
<tr><td>
[[Image:pepsin.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Pepsin_(Hebrew) פפסין]
</td><td>(פותח ע"י חגית ברגמן ואורה בר)</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/images/0/06/Ex_Pepsin.doc דף עבודה לתלמיד]</td></tr>
<tr><td>
[[Image:GFP.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/GFP_(Hebrew) GFP]
</td><td>(פותח ע"י מירב כפיר)</td><td>-</td></tr>

</table>
</div>

<table width="90%" border="0" align="center" cellpadding="10"><tr>
<td>

<H1 align="right"><b></b></H1></td>
<tr><td>
<div align='right' dir='rtl'>
</div>
</td></tr></table>

<div align='right' dir='rtl'>
== דפי מידע על חלבונים - קורס מורים מובילים בכימיה במסגרת המרכז הארצי לכימיה וקורס חלבונים בתוכנית רוטשילד ויצמן==
</div>
<div align='right' dir='rtl'>
<table width="60%" border="0" align="right">

<tr><td>
[[Image:bacterio.jpg|75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Bacteriorhodopsin_(Hebrew) בקטריורודופסין]
</td><td>( פותח ע"י ד"ר ימית שרעבי-נאור, שרית, שמאי ורוזה גולובצ'יק)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>

<tr><td>
[[Image:LEPTIN.JPG|75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Leptin_(Hebrew) לפטין]
</td><td>( פותח ע"י אידלמן רחל, דפנה הלוי, נחום סטולר ושרילי ברקוביץ)</td><td>
דף העבודה לתלמיד וקישורים רבים מופיעים בסוף הערך</td></tr>

<tr><td>
[[Image:Ache1.JPG|75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Acetylcholinesterase_(Hebrew) אצטילכולין אסטראז]
</td><td>( פותח ע"י רות ולדמן, ירדן קדמי, ג'ואד אגבריה וכנעאני יאסין)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>

<tr><td>
[[Image:Boaz.JPG|75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Phospholipase_(Hebrew) פוספוליפאז]
</td><td>( פותח ע"י בעז הדס, אורלי פלוטקין, אלה שכטר, וסופי לדרמן)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>

<tr><td>
[[Image:hemo.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Sandbox_hamod המוגלובין]
</td><td>(פותח ע"י חמוד מועין, חנין רעד ונוואל זערורה)</td><td>
<td></td></tr>
<tr><td>
[[Image:hsp.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/SANDBOX_HSP HSP – Heat shock proteins]
</td><td>(פותח ע"י פיה גרינשטיין, אירנה מרגולין ונרימאן חכים)</td><td>
<td></td></tr>
<tr><td>
[[Image:insulin2.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Insulin_mo-or-sl אינסולין ופרו אינסולין]
</td><td>(פותח ע"י משה יונתן, שלומית וינטר ואורית וינשטוק)</td><td>
<td></td></tr>
<tr><td>
[[Image:groel.png| 75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Sand_box_groel שפרון GroEL]
</td><td>(פותח ע"י חני אלישע ורונית פיס-דוד)</td><td>
<td></td></tr>
<tr><td>
[[Image:gfp.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Gfp_vc2 GFP-green fluorescent protein]
</td><td>(פותח ע"י ויולה סאדר וקלודיה סאדר)</td><td>
<td></td></tr>
<tr><td>
[[Image:hemo.png| 75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Sandbox_hemoglobin מיוגלובין והמוגלובין]
</td><td>(פותח ע"י חאלד מסאלחה, חאלד מסאלחה ומרואן אשקר)</td><td>
<td></td></tr>

</table>
</div>

File:Ex Hemoglobin.doc

2017-08-15T21:36:29Z

Shany Doron:

File:Ex Amylase.doc

2017-08-15T21:36:06Z

Shany Doron:

Entry list (Hebrew)

2017-08-15T21:32:40Z

Shany Doron:

__NOTOC__

<table width="90%" border="0" align="center" cellpadding="10"><tr>
<td><H1 align="right"><b>ערכים בעברית וערבית</b></H1></td>
<tr><td>
<div align='right' dir='rtl'>
הערכים בשפה העברית והערבית נכתבו על ידי מורי תיכון במסגרת שלושה קורסים:
<br>
1) הקורס
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Rothschild-Weizmann_course_(Hebrew) מבוא לביואינפורמטיקה] בתוכנית רוטשילד-ויצמן במכון ויצמן למדע בהנחיית
[http://longitude.weizmann.ac.il/~amir/ ד"ר אמיר מיטשל] וד"ר אורנה דהאן.
<br>
2) קורס מורים מובילים בכימיה במסגרת המרכז הארצי לכימיה בהנחיית ד"ר יעל שורץ וד"ר דבורה קצביץ
<br>
3) הקורס חלבונים בתוכנית רוטשילד ויצמן, מסלול הכימיה בהנחיית ד"ר שירלי דאובה וד"ר שלי ליבנה

את עקרונות הניווט והשימוש באתר ניתן
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Quick_Manual_(Hebrew) ללמוד בקלות]
</div>

</td></tr></table>

<div align='right' dir='rtl'>
== דפי מידע על חלבונים - מבוא לביואינפורמטיקה בתוכנית רוטשילד-ויצמן במכון ויצמן למדע==
</div>
<div align='right' dir='rtl'>
<table width="60%" border="0" align="right">

<tr><td>
[[Image:Urease.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Urease_(Hebrew) אוראז]
</td><td>(פותח ע"י לילך שואל ורבקה משגב-חינוך)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:RT2.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Reverse_Transcriptase_(Hebrew) אנזים מתעתק במהופך]
</td><td>(פותח ע"י נאדירה סחאקה ונדב כספי)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:FSH2.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/FSH_(Hebrew) הורמון מגרה זקיקים]
</td><td>(פותח ע"י סיגל אופיר ואורי גבעוני)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>

<tr><td>
[[Image:Botulinum_neurotoxin_type_A.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Botulinum_neurotoxin_type_A_(Hebrew) בוטולינום]
</td><td>(פותח ע"י גור אריה לבני אלכסיד ואהוד צדוק)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Lipase.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Lipase_(Hebrew) ליפאז]
</td><td>(פותח ע"י סברין יאסין וסבא עאמר)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Keratin.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Keratin_(hebrew) קרטין]
</td><td>(פותח ע"י רות מולד)</td><td>
</td></tr>

<tr><td>
[[Image:Insulin_Receptor_kinase_domain.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Insulin_Receptor_-_kinase_domain_(hebrew) החלק התוך תאי של הקולטן לאינסולין]
</td><td>(פותח ע"י עדנה חגי ואודליה מרי)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Taq_DNA_polymerase.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Taq_DNA_polymerase_(Hebrew) טאק פולימראז]
</td><td>(פותח ע"י אמיר וסר ובת שבע לרנר)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:P53.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/P53_(hebrew) P53]
</td><td>(פותח ע"י אביטל אליאב ונועם בן ארי)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>

<tr><td>
[[Image:FactorVIII.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Factor_VIII_(Hebrew) פקטור 8]
</td><td>(פותח ע"י הדס גרדי וענת פלד)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Prolactin.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Prolactin_(Hebrew) פרולקטין]
</td><td>(פותח ע"י תמר נוימן ומורן פרבר)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:RuBisCO.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/RuBisCO_(Hebrew) רוביסקו]
</td><td>(פותח ע"י סער גריידי ודניאל יאשונסקי)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Invertase.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Invertase_(Hebrew) אינברטאז]
</td><td>(פותח ע"י יעל להמן ונורית פלהיימר)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>

<tr><td>
[[Image:CFTR.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/CFTR_(Hebrew) CFTR]
</td><td>(פותח ע"י בודילובסקי טטיאנה ונוסקו-חזן אנה)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Beta_Secretase.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Beta_Secretase_(Hebrew) ביתא סקרטאז]
</td><td>(פותח ע"י שושני הכל נורית, כנאענה נורא ומימרן איילת)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Beta_Secretase.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Beta_Secretase_(Arabic) ביתא סקרטאז (ערבית)]
</td><td>(פותח ע"י שושני הכל נורית, כנאענה נורא ומימרן איילת)</td><td>
דף העבודה לתלמיד (בעברית) מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Trypsin.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Trypsin_(Hebrew) טריפסין]
</td><td>(פותח ע"י ברילנט מירב וירון איריס)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>

<tr><td>
[[Image:Albumin2.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Albumin_(Hebrew) אלבומין]
</td><td>(פותח ע"י בן דבש רויטל, יעל גורי וגדקר סגלית)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Thrombin.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Thrombin_(hebrew) תרומבין]
</td><td>(פותח ע"י בן דבש רויטל, יעל גורי וגדקר סגלית)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Myoglobin.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Myoglobin_(Hebrew) מיוגלובין]
</td><td>(פותח ע"י אבו כף קאמל, מלר אלון ולשץ ענת)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Myoglobin.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Myoglobin_(arabic) מיוגלובין (ערבית)]
</td><td>(פותח ע"י אבו כף קאמל, מלר אלון ולשץ ענת)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Luciferase_hebrew.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Luciferase_(Hebrew) לוציפראז]
</td><td>(פותח ע"י אוברוצקי חני וכהן איילת)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Insulin_receptor.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Insulin_receptor_(Hebrew) רצפטור לאינסולין]
</td><td>(פותח ע"י אוחנה אורית ובן דבש רויטל)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Insulin_hebrew.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Insulin_(Hebrew) אינסולין]
</td><td>(פותח ע"י מרדכי מירה ומאוטנר שמעון)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Pyruvate_Dehydrogenase.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Pyruvate_Dehydrogenase_(Hebrew) פירובט דהידרוגנאז]
</td><td>(פותח ע"י בוצר דרור)</td><td>
</td></tr>

<tr><td>
[[Image:Catalase.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Catalase_(Hebrew) קטלאז]
</td><td>(פותח ע"י עינת פילר ואפרת דיין)</td><td>
דף העבודה מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:G6PD.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/G6PD_(Hebrew) G6PD]
</td><td>(פותח ע"י לילך שטיין וגל עמית)</td><td>
דף העבודה מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Lysosyme.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Lysozyme_(Arabic) ליזוזים (ערבית)]
</td><td>(פותח ע"י עיסה פדוא, אבו גראד טרז ושירין ראבי)</td><td>
דף העבודה מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Hexosaminidase.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Hexosaminidase_(Hebrew) הקסוסאמינידאז]
</td><td>(פותח ע"י תרצה גדרון וקטי מי טל גמליאל)</td><td>
דף העבודה מופיע בסוף הערך</td></tr>

<tr><td>
[[Image:hemoglobin.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Hemoglobin_(Hebrew) המוגלובין]
</td><td>(פותח ע"י יערה שויד ומירב כפיר)</td><td>
[http://stwww.weizmann.ac.il/teachersacademy/biology/bioinformatics/Ex_Hemoglobin.doc דף עבודה לתלמיד]</td></tr>
<tr><td>
[[Image:amylase.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Amylase_(Hebrew) עמילאז]
</td><td>(פותח ע"י טובה מרזר ולאה יפרח)</td><td>
[http://stwww.weizmann.ac.il/teachersacademy/biology/bioinformatics/Ex_Amylase.doc דף עבודה לתלמיד]</td></tr>
<tr><td>
[[Image:pepsin.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Pepsin_(Hebrew) פפסין]
</td><td>(פותח ע"י חגית ברגמן ואורה בר)</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/images/0/06/Ex_Pepsin.doc דף עבודה לתלמיד]</td></tr>
<tr><td>
[[Image:GFP.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/GFP_(Hebrew) GFP]
</td><td>(פותח ע"י מירב כפיר)</td><td>-</td></tr>

</table>
</div>

<table width="90%" border="0" align="center" cellpadding="10"><tr>
<td>

<H1 align="right"><b></b></H1></td>
<tr><td>
<div align='right' dir='rtl'>
</div>
</td></tr></table>

<div align='right' dir='rtl'>
== דפי מידע על חלבונים - קורס מורים מובילים בכימיה במסגרת המרכז הארצי לכימיה וקורס חלבונים בתוכנית רוטשילד ויצמן==
</div>
<div align='right' dir='rtl'>
<table width="60%" border="0" align="right">

<tr><td>
[[Image:bacterio.jpg|75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Bacteriorhodopsin_(Hebrew) בקטריורודופסין]
</td><td>( פותח ע"י ד"ר ימית שרעבי-נאור, שרית, שמאי ורוזה גולובצ'יק)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>

<tr><td>
[[Image:LEPTIN.JPG|75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Leptin_(Hebrew) לפטין]
</td><td>( פותח ע"י אידלמן רחל, דפנה הלוי, נחום סטולר ושרילי ברקוביץ)</td><td>
דף העבודה לתלמיד וקישורים רבים מופיעים בסוף הערך</td></tr>

<tr><td>
[[Image:Ache1.JPG|75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Acetylcholinesterase_(Hebrew) אצטילכולין אסטראז]
</td><td>( פותח ע"י רות ולדמן, ירדן קדמי, ג'ואד אגבריה וכנעאני יאסין)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>

<tr><td>
[[Image:Boaz.JPG|75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Phospholipase_(Hebrew) פוספוליפאז]
</td><td>( פותח ע"י בעז הדס, אורלי פלוטקין, אלה שכטר, וסופי לדרמן)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>

<tr><td>
[[Image:hemo.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Sandbox_hamod המוגלובין]
</td><td>(פותח ע"י חמוד מועין, חנין רעד ונוואל זערורה)</td><td>
<td></td></tr>
<tr><td>
[[Image:hsp.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/SANDBOX_HSP HSP – Heat shock proteins]
</td><td>(פותח ע"י פיה גרינשטיין, אירנה מרגולין ונרימאן חכים)</td><td>
<td></td></tr>
<tr><td>
[[Image:insulin2.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Insulin_mo-or-sl אינסולין ופרו אינסולין]
</td><td>(פותח ע"י משה יונתן, שלומית וינטר ואורית וינשטוק)</td><td>
<td></td></tr>
<tr><td>
[[Image:groel.png| 75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Sand_box_groel שפרון GroEL]
</td><td>(פותח ע"י חני אלישע ורונית פיס-דוד)</td><td>
<td></td></tr>
<tr><td>
[[Image:gfp.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Gfp_vc2 GFP-green fluorescent protein]
</td><td>(פותח ע"י ויולה סאדר וקלודיה סאדר)</td><td>
<td></td></tr>
<tr><td>
[[Image:hemo.png| 75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Sandbox_hemoglobin מיוגלובין והמוגלובין]
</td><td>(פותח ע"י חאלד מסאלחה, חאלד מסאלחה ומרואן אשקר)</td><td>
<td></td></tr>

</table>
</div>

File:Ex Pepsin.doc

2017-08-15T21:31:44Z

Shany Doron:

Entry list (Hebrew)

2017-08-15T21:29:33Z

Shany Doron:

__NOTOC__

<table width="90%" border="0" align="center" cellpadding="10"><tr>
<td><H1 align="right"><b>ערכים בעברית וערבית</b></H1></td>
<tr><td>
<div align='right' dir='rtl'>
הערכים בשפה העברית והערבית נכתבו על ידי מורי תיכון במסגרת שלושה קורסים:
<br>
1) הקורס
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Rothschild-Weizmann_course_(Hebrew) מבוא לביואינפורמטיקה] בתוכנית רוטשילד-ויצמן במכון ויצמן למדע בהנחיית
[http://longitude.weizmann.ac.il/~amir/ ד"ר אמיר מיטשל] וד"ר אורנה דהאן.
<br>
2) קורס מורים מובילים בכימיה במסגרת המרכז הארצי לכימיה בהנחיית ד"ר יעל שורץ וד"ר דבורה קצביץ
<br>
3) הקורס חלבונים בתוכנית רוטשילד ויצמן, מסלול הכימיה בהנחיית ד"ר שירלי דאובה וד"ר שלי ליבנה

את עקרונות הניווט והשימוש באתר ניתן
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Quick_Manual_(Hebrew) ללמוד בקלות]
</div>

</td></tr></table>

<div align='right' dir='rtl'>
== דפי מידע על חלבונים - מבוא לביואינפורמטיקה בתוכנית רוטשילד-ויצמן במכון ויצמן למדע==
</div>
<div align='right' dir='rtl'>
<table width="60%" border="0" align="right">

<tr><td>
[[Image:Urease.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Urease_(Hebrew) אוראז]
</td><td>(פותח ע"י לילך שואל ורבקה משגב-חינוך)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:RT2.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Reverse_Transcriptase_(Hebrew) אנזים מתעתק במהופך]
</td><td>(פותח ע"י נאדירה סחאקה ונדב כספי)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:FSH2.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/FSH_(Hebrew) הורמון מגרה זקיקים]
</td><td>(פותח ע"י סיגל אופיר ואורי גבעוני)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>

<tr><td>
[[Image:Botulinum_neurotoxin_type_A.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Botulinum_neurotoxin_type_A_(Hebrew) בוטולינום]
</td><td>(פותח ע"י גור אריה לבני אלכסיד ואהוד צדוק)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Lipase.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Lipase_(Hebrew) ליפאז]
</td><td>(פותח ע"י סברין יאסין וסבא עאמר)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Keratin.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Keratin_(hebrew) קרטין]
</td><td>(פותח ע"י רות מולד)</td><td>
</td></tr>

<tr><td>
[[Image:Insulin_Receptor_kinase_domain.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Insulin_Receptor_-_kinase_domain_(hebrew) החלק התוך תאי של הקולטן לאינסולין]
</td><td>(פותח ע"י עדנה חגי ואודליה מרי)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Taq_DNA_polymerase.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Taq_DNA_polymerase_(Hebrew) טאק פולימראז]
</td><td>(פותח ע"י אמיר וסר ובת שבע לרנר)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:P53.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/P53_(hebrew) P53]
</td><td>(פותח ע"י אביטל אליאב ונועם בן ארי)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>

<tr><td>
[[Image:FactorVIII.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Factor_VIII_(Hebrew) פקטור 8]
</td><td>(פותח ע"י הדס גרדי וענת פלד)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Prolactin.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Prolactin_(Hebrew) פרולקטין]
</td><td>(פותח ע"י תמר נוימן ומורן פרבר)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:RuBisCO.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/RuBisCO_(Hebrew) רוביסקו]
</td><td>(פותח ע"י סער גריידי ודניאל יאשונסקי)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Invertase.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Invertase_(Hebrew) אינברטאז]
</td><td>(פותח ע"י יעל להמן ונורית פלהיימר)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>

<tr><td>
[[Image:CFTR.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/CFTR_(Hebrew) CFTR]
</td><td>(פותח ע"י בודילובסקי טטיאנה ונוסקו-חזן אנה)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Beta_Secretase.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Beta_Secretase_(Hebrew) ביתא סקרטאז]
</td><td>(פותח ע"י שושני הכל נורית, כנאענה נורא ומימרן איילת)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Beta_Secretase.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Beta_Secretase_(Arabic) ביתא סקרטאז (ערבית)]
</td><td>(פותח ע"י שושני הכל נורית, כנאענה נורא ומימרן איילת)</td><td>
דף העבודה לתלמיד (בעברית) מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Trypsin.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Trypsin_(Hebrew) טריפסין]
</td><td>(פותח ע"י ברילנט מירב וירון איריס)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>

<tr><td>
[[Image:Albumin2.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Albumin_(Hebrew) אלבומין]
</td><td>(פותח ע"י בן דבש רויטל, יעל גורי וגדקר סגלית)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Thrombin.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Thrombin_(hebrew) תרומבין]
</td><td>(פותח ע"י בן דבש רויטל, יעל גורי וגדקר סגלית)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Myoglobin.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Myoglobin_(Hebrew) מיוגלובין]
</td><td>(פותח ע"י אבו כף קאמל, מלר אלון ולשץ ענת)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Myoglobin.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Myoglobin_(arabic) מיוגלובין (ערבית)]
</td><td>(פותח ע"י אבו כף קאמל, מלר אלון ולשץ ענת)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Luciferase_hebrew.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Luciferase_(Hebrew) לוציפראז]
</td><td>(פותח ע"י אוברוצקי חני וכהן איילת)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Insulin_receptor.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Insulin_receptor_(Hebrew) רצפטור לאינסולין]
</td><td>(פותח ע"י אוחנה אורית ובן דבש רויטל)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Insulin_hebrew.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Insulin_(Hebrew) אינסולין]
</td><td>(פותח ע"י מרדכי מירה ומאוטנר שמעון)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Pyruvate_Dehydrogenase.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Pyruvate_Dehydrogenase_(Hebrew) פירובט דהידרוגנאז]
</td><td>(פותח ע"י בוצר דרור)</td><td>
</td></tr>

<tr><td>
[[Image:Catalase.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Catalase_(Hebrew) קטלאז]
</td><td>(פותח ע"י עינת פילר ואפרת דיין)</td><td>
דף העבודה מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:G6PD.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/G6PD_(Hebrew) G6PD]
</td><td>(פותח ע"י לילך שטיין וגל עמית)</td><td>
דף העבודה מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Lysosyme.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Lysozyme_(Arabic) ליזוזים (ערבית)]
</td><td>(פותח ע"י עיסה פדוא, אבו גראד טרז ושירין ראבי)</td><td>
דף העבודה מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Hexosaminidase.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Hexosaminidase_(Hebrew) הקסוסאמינידאז]
</td><td>(פותח ע"י תרצה גדרון וקטי מי טל גמליאל)</td><td>
דף העבודה מופיע בסוף הערך</td></tr>

<tr><td>
[[Image:hemoglobin.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Hemoglobin_(Hebrew) המוגלובין]
</td><td>(פותח ע"י יערה שויד ומירב כפיר)</td><td>
[http://stwww.weizmann.ac.il/teachersacademy/biology/bioinformatics/Ex_Hemoglobin.doc דף עבודה לתלמיד]</td></tr>
<tr><td>
[[Image:amylase.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Amylase_(Hebrew) עמילאז]
</td><td>(פותח ע"י טובה מרזר ולאה יפרח)</td><td>
[http://stwww.weizmann.ac.il/teachersacademy/biology/bioinformatics/Ex_Amylase.doc דף עבודה לתלמיד]</td></tr>
<tr><td>
[[Image:pepsin.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Pepsin_(Hebrew) פפסין]
</td><td>(פותח ע"י חגית ברגמן ואורה בר)</td><td>
[http://stwww.weizmann.ac.il/teachersacademy/biology/bioinformatics/Ex_Pepsin.doc דף עבודה לתלמיד]</td></tr>
<tr><td>
[[Image:GFP.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/GFP_(Hebrew) GFP]
</td><td>(פותח ע"י מירב כפיר)</td><td>-</td></tr>

</table>
</div>

<table width="90%" border="0" align="center" cellpadding="10"><tr>
<td>

<H1 align="right"><b></b></H1></td>
<tr><td>
<div align='right' dir='rtl'>
</div>
</td></tr></table>

<div align='right' dir='rtl'>
== דפי מידע על חלבונים - קורס מורים מובילים בכימיה במסגרת המרכז הארצי לכימיה וקורס חלבונים בתוכנית רוטשילד ויצמן==
</div>
<div align='right' dir='rtl'>
<table width="60%" border="0" align="right">

<tr><td>
[[Image:bacterio.jpg|75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Bacteriorhodopsin_(Hebrew) בקטריורודופסין]
</td><td>( פותח ע"י ד"ר ימית שרעבי-נאור, שרית, שמאי ורוזה גולובצ'יק)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>

<tr><td>
[[Image:LEPTIN.JPG|75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Leptin_(Hebrew) לפטין]
</td><td>( פותח ע"י אידלמן רחל, דפנה הלוי, נחום סטולר ושרילי ברקוביץ)</td><td>
דף העבודה לתלמיד וקישורים רבים מופיעים בסוף הערך</td></tr>

<tr><td>
[[Image:Ache1.JPG|75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Acetylcholinesterase_(Hebrew) אצטילכולין אסטראז]
</td><td>( פותח ע"י רות ולדמן, ירדן קדמי, ג'ואד אגבריה וכנעאני יאסין)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>

<tr><td>
[[Image:Boaz.JPG|75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Phospholipase_(Hebrew) פוספוליפאז]
</td><td>( פותח ע"י בעז הדס, אורלי פלוטקין, אלה שכטר, וסופי לדרמן)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>

<tr><td>
[[Image:hemo.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Sandbox_hamod המוגלובין]
</td><td>(פותח ע"י חמוד מועין, חנין רעד ונוואל זערורה)</td><td>
<td></td></tr>
<tr><td>
[[Image:hsp.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/SANDBOX_HSP HSP – Heat shock proteins]
</td><td>(פותח ע"י פיה גרינשטיין, אירנה מרגולין ונרימאן חכים)</td><td>
<td></td></tr>
<tr><td>
[[Image:insulin2.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Insulin_mo-or-sl אינסולין ופרו אינסולין]
</td><td>(פותח ע"י משה יונתן, שלומית וינטר ואורית וינשטוק)</td><td>
<td></td></tr>
<tr><td>
[[Image:groel.png| 75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Sand_box_groel שפרון GroEL]
</td><td>(פותח ע"י חני אלישע ורונית פיס-דוד)</td><td>
<td></td></tr>
<tr><td>
[[Image:gfp.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Gfp_vc2 GFP-green fluorescent protein]
</td><td>(פותח ע"י ויולה סאדר וקלודיה סאדר)</td><td>
<td></td></tr>
<tr><td>
[[Image:hemo.png| 75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Sandbox_hemoglobin מיוגלובין והמוגלובין]
</td><td>(פותח ע"י חאלד מסאלחה, חאלד מסאלחה ומרואן אשקר)</td><td>
<td></td></tr>

</table>
</div>

Entry list (Hebrew)

2017-08-15T21:28:27Z

Shany Doron:

__NOTOC__

<table width="90%" border="0" align="center" cellpadding="10"><tr>
<td><H1 align="right"><b>ערכים בעברית וערבית</b></H1></td>
<tr><td>
<div align='right' dir='rtl'>
הערכים בשפה העברית והערבית נכתבו על ידי מורי תיכון במסגרת שלושה קורסים:
<br>
1) הקורס
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Rothschild-Weizmann_course_(Hebrew) מבוא לביואינפורמטיקה] בתוכנית רוטשילד-ויצמן במכון ויצמן למדע בהנחיית
[http://longitude.weizmann.ac.il/~amir/ ד"ר אמיר מיטשל] וד"ר אורנה דהאן.
<br>
2) קורס מורים מובילים בכימיה במסגרת המרכז הארצי לכימיה בהנחיית ד"ר יעל שורץ וד"ר דבורה קצביץ
<br>
3) הקורס חלבונים בתוכנית רוטשילד ויצמן, מסלול הכימיה בהנחיית ד"ר שירלי דאובה וד"ר שלי ליבנה

את עקרונות הניווט והשימוש באתר ניתן
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Quick_Manual_(Hebrew) ללמוד בקלות]
</div>

</td></tr></table>

<div align='right' dir='rtl'>
== דפי מידע על חלבונים - מבוא לביואינפורמטיקה בתוכנית רוטשילד-ויצמן במכון ויצמן למדע==
</div>
<div align='right' dir='rtl'>
<table width="60%" border="0" align="right">

<tr><td>
[[Image:Urease.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Urease_(Hebrew) אוראז]
</td><td>(פותח ע"י לילך שואל ורבקה משגב-חינוך)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:RT2.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Reverse_Transcriptase_(Hebrew) אנזים מתעתק במהופך]
</td><td>(פותח ע"י נאדירה סחאקה ונדב כספי)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:FSH2.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/FSH_(Hebrew) הורמון מגרה זקיקים]
</td><td>(פותח ע"י סיגל אופיר ואורי גבעוני)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>

<tr><td>
[[Image:Botulinum_neurotoxin_type_A.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Botulinum_neurotoxin_type_A_(Hebrew) בוטולינום]
</td><td>(פותח ע"י גור אריה לבני אלכסיד ואהוד צדוק)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Lipase.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Lipase_(Hebrew) ליפאז]
</td><td>(פותח ע"י סברין יאסין וסבא עאמר)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Keratin.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Keratin_(hebrew) קרטין]
</td><td>(פותח ע"י רות מולד)</td><td>
</td></tr>

<tr><td>
[[Image:Insulin_Receptor_kinase_domain.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Insulin_Receptor_-_kinase_domain_(hebrew) החלק התוך תאי של הקולטן לאינסולין]
</td><td>(פותח ע"י עדנה חגי ואודליה מרי)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Taq_DNA_polymerase.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Taq_DNA_polymerase_(Hebrew) טאק פולימראז]
</td><td>(פותח ע"י אמיר וסר ובת שבע לרנר)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:P53.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/P53_(hebrew) P53]
</td><td>(פותח ע"י אביטל אליאב ונועם בן ארי)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>

<tr><td>
[[Image:FactorVIII.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Factor_VIII_(Hebrew) פקטור 8]
</td><td>(פותח ע"י הדס גרדי וענת פלד)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Prolactin.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Prolactin_(Hebrew) פרולקטין]
</td><td>(פותח ע"י תמר נוימן ומורן פרבר)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:RuBisCO.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/RuBisCO_(Hebrew) רוביסקו]
</td><td>(פותח ע"י סער גריידי ודניאל יאשונסקי)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Invertase.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Invertase_(Hebrew) אינברטאז]
</td><td>(פותח ע"י יעל להמן ונורית פלהיימר)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>

<tr><td>
[[Image:CFTR.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/CFTR_(Hebrew) CFTR]
</td><td>(פותח ע"י בודילובסקי טטיאנה ונוסקו-חזן אנה)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Beta_Secretase.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Beta_Secretase_(Hebrew) ביתא סקרטאז]
</td><td>(פותח ע"י שושני הכל נורית, כנאענה נורא ומימרן איילת)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Beta_Secretase.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Beta_Secretase_(Arabic) ביתא סקרטאז (ערבית)]
</td><td>(פותח ע"י שושני הכל נורית, כנאענה נורא ומימרן איילת)</td><td>
דף העבודה לתלמיד (בעברית) מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Trypsin.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Trypsin_(Hebrew) טריפסין]
</td><td>(פותח ע"י ברילנט מירב וירון איריס)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>

<tr><td>
[[Image:Albumin2.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Albumin_(Hebrew) אלבומין]
</td><td>(פותח ע"י בן דבש רויטל, יעל גורי וגדקר סגלית)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Thrombin.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Thrombin_(hebrew) תרומבין]
</td><td>(פותח ע"י בן דבש רויטל, יעל גורי וגדקר סגלית)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Myoglobin.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Myoglobin_(Hebrew) מיוגלובין]
</td><td>(פותח ע"י אבו כף קאמל, מלר אלון ולשץ ענת)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Myoglobin.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Myoglobin_(arabic) מיוגלובין (ערבית)]
</td><td>(פותח ע"י אבו כף קאמל, מלר אלון ולשץ ענת)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Luciferase_hebrew.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Luciferase_(Hebrew) לוציפראז]
</td><td>(פותח ע"י אוברוצקי חני וכהן איילת)</td><td>
</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Insulin_receptor.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Insulin_receptor_(Hebrew) רצפטור לאינסולין]
</td><td>(פותח ע"י אוחנה אורית ובן דבש רויטל)</td><td>
דף העבודה מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Insulin_hebrew.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Insulin_(Hebrew) אינסולין]
</td><td>(פותח ע"י מרדכי מירה ומאוטנר שמעון)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Pyruvate_Dehydrogenase.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Pyruvate_Dehydrogenase_(Hebrew) פירובט דהידרוגנאז]
</td><td>(פותח ע"י בוצר דרור)</td><td>
</td></tr>

<tr><td>
[[Image:Catalase.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Catalase_(Hebrew) קטלאז]
</td><td>(פותח ע"י עינת פילר ואפרת דיין)</td><td>
דף העבודה מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:G6PD.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/G6PD_(Hebrew) G6PD]
</td><td>(פותח ע"י לילך שטיין וגל עמית)</td><td>
דף העבודה מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Lysosyme.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Lysozyme_(Arabic) ליזוזים (ערבית)]
</td><td>(פותח ע"י עיסה פדוא, אבו גראד טרז ושירין ראבי)</td><td>
דף העבודה מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Hexosaminidase.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Hexosaminidase_(Hebrew) הקסוסאמינידאז]
</td><td>(פותח ע"י תרצה גדרון וקטי מי טל גמליאל)</td><td>
דף העבודה מופיע בסוף הערך</td></tr>

<tr><td>
[[Image:hemoglobin.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Hemoglobin_(Hebrew) המוגלובין]
</td><td>(פותח ע"י יערה שויד ומירב כפיר)</td><td>
[http://stwww.weizmann.ac.il/teachersacademy/biology/bioinformatics/Ex_Hemoglobin.doc דף עבודה לתלמיד]</td></tr>
<tr><td>
[[Image:amylase.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Amylase_(Hebrew) עמילאז]
</td><td>(פותח ע"י טובה מרזר ולאה יפרח)</td><td>
[http://stwww.weizmann.ac.il/teachersacademy/biology/bioinformatics/Ex_Amylase.doc דף עבודה לתלמיד]</td></tr>
<tr><td>
[[Image:pepsin.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Pepsin_(Hebrew) פפסין]
</td><td>(פותח ע"י חגית ברגמן ואורה בר)</td><td>
[http://stwww.weizmann.ac.il/teachersacademy/biology/bioinformatics/Ex_Pepsin.doc דף עבודה לתלמיד]</td></tr>
<tr><td>
[[Image:GFP.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/GFP_(Hebrew) GFP]
</td><td>(פותח ע"י מירב כפיר)</td><td>-</td></tr>

</table>
</div>

<table width="90%" border="0" align="center" cellpadding="10"><tr>
<td>

<H1 align="right"><b></b></H1></td>
<tr><td>
<div align='right' dir='rtl'>
</div>
</td></tr></table>

<div align='right' dir='rtl'>
== דפי מידע על חלבונים - קורס מורים מובילים בכימיה במסגרת המרכז הארצי לכימיה וקורס חלבונים בתוכנית רוטשילד ויצמן==
</div>
<div align='right' dir='rtl'>
<table width="60%" border="0" align="right">

<tr><td>
[[Image:bacterio.jpg|75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Bacteriorhodopsin_(Hebrew) בקטריורודופסין]
</td><td>( פותח ע"י ד"ר ימית שרעבי-נאור, שרית, שמאי ורוזה גולובצ'יק)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>

<tr><td>
[[Image:LEPTIN.JPG|75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Leptin_(Hebrew) לפטין]
</td><td>( פותח ע"י אידלמן רחל, דפנה הלוי, נחום סטולר ושרילי ברקוביץ)</td><td>
דף העבודה לתלמיד וקישורים רבים מופיעים בסוף הערך</td></tr>

<tr><td>
[[Image:Ache1.JPG|75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Acetylcholinesterase_(Hebrew) אצטילכולין אסטראז]
</td><td>( פותח ע"י רות ולדמן, ירדן קדמי, ג'ואד אגבריה וכנעאני יאסין)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>

<tr><td>
[[Image:Boaz.JPG|75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Phospholipase_(Hebrew) פוספוליפאז]
</td><td>( פותח ע"י בעז הדס, אורלי פלוטקין, אלה שכטר, וסופי לדרמן)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>

<tr><td>
[[Image:hemo.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Sandbox_hamod המוגלובין]
</td><td>(פותח ע"י חמוד מועין, חנין רעד ונוואל זערורה)</td><td>
<td></td></tr>
<tr><td>
[[Image:hsp.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/SANDBOX_HSP HSP – Heat shock proteins]
</td><td>(פותח ע"י פיה גרינשטיין, אירנה מרגולין ונרימאן חכים)</td><td>
<td></td></tr>
<tr><td>
[[Image:insulin2.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Insulin_mo-or-sl אינסולין ופרו אינסולין]
</td><td>(פותח ע"י משה יונתן, שלומית וינטר ואורית וינשטוק)</td><td>
<td></td></tr>
<tr><td>
[[Image:groel.png| 75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Sand_box_groel שפרון GroEL]
</td><td>(פותח ע"י חני אלישע ורונית פיס-דוד)</td><td>
<td></td></tr>
<tr><td>
[[Image:gfp.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Gfp_vc2 GFP-green fluorescent protein]
</td><td>(פותח ע"י ויולה סאדר וקלודיה סאדר)</td><td>
<td></td></tr>
<tr><td>
[[Image:hemo.png| 75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Sandbox_hemoglobin מיוגלובין והמוגלובין]
</td><td>(פותח ע"י חאלד מסאלחה, חאלד מסאלחה ומרואן אשקר)</td><td>
<td></td></tr>

</table>
</div>

Thrombin (hebrew)

2017-08-15T21:24:51Z

Shany Doron:

==<center>'''תרומבין'''</center>==

<p dir='rtl'>
החלבון תרומבין הוא אנזים בעל תפקיד חשוב במנגנון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%AA_%D7%93%D7%9D קרישת דם] אצל בעלי חיים ובני אדם. התרומבין הוא אנזים מסוג סרין פרוטאז, הוא חותך את חלבון הסובסטראט שלו באמצעות החומצה האמינית סרין שנמצאת באתר הפעיל שלו.
בסוף שלב קרישת הדם, התרומבין מפרק את חלבון הפיברינוגן והופך אותו מחלבון מסיס לחלבון לא מסיס הנקרא פיברין. לאחר החיתוך נוצרים ברקמה הנגועה סיבי פיברין היוצרים מבנה של שתי וערב הסוגר על מקום הפגיעה וגורמים להפסקת אבדן הדם.

התרומבין אינו מצוי בדם באופן תמידי אלא נוצר על פי הצורך מפרותרומבין. הפרותרומבין נוצר בכבד מויטמין K. בכדי שהפרותרומבין יהפוך לתרומבין יש צורך בנוכחות יוני סידן ואנזים המכונה תרומבופלסטין.

</p>

==<center>'''מבנה תרומבין'''</center>==

<Structure load='1ppb' size='350' frame='true' align='left' caption='מבנה תלת מימדי של תרומבין ' scene='Insert optional scene name here' />

<p dir='rtl'>
החלבון תרומבין הוא [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F גליקופרוטאיד] בעל מסה של 36000 גרם/מול.
לחלבון <scene name='Thrombin_(hebrew)/Chains/1'>שתי שרשראות</scene> (שרשרת A צבועה ירוק ושרשרת B צבועה ורוד) פוליפפטידיות עם קשר גופרי ביניהן.
החלבון בנוי מ<scene name='Thrombin_(hebrew)/Helix_sheet/1'>סלילי אלפא ומשטחי בטא</scene> (סלילי האלפא מיוצגים בצבע ורוד ומשטחי בטא בצבע תכלת).
בשרשרת A נמצא האתר הפעיל של האנזים ורצף של חומצות אמינו הומולוגי למבנה של טריפסין וכימוטריפסין. תרומבין קיים בטבע בכמה צורות פעילות שנבדלות ביניהן במבנה שרשרת A.
</p>

<p dir='rtl'>
לתרומבין <scene name='Thrombin_(hebrew)/Hydrophobic_cage/1'>כיס הידרופובי</scene> (חומצות האמינו ההידרופוביות צבועות באדום), בתוכו ממוקם ה<scene name='Thrombin_(hebrew)/Ac1/6'>אתר פעיל</scene> (חומצות האמינו צבועות בכחול).

חומצות האמינו <scene name='Thrombin_(hebrew)/Glu-lys/2'>ליזין וגלוטמין</scene> (צבועות באדום) הנמצאות באתר הקישור של החלבון מאפשרות את הקישור הספציפי של מקרומולקולות כגון הירודין ופיברינוגן.

<scene name='Thrombin_(hebrew)/Hydro_lig/1'>חומצות האמינו בכיס ההידרופובי</scene> (צבועות בכחול) מאפשרות את הפעילות של החלבון באופן ספציפי לסובסטראט שלו (באדום ניתן לראות ליגנד מלאכותי דמוי סובסטראט עם המתיל שלו קשור באתר הפעיל)

</p>

<p dir='rtl'>
הקריסטלוגרפיה (קביעת סידור אטומים מרחבי של חלבון) של חלבון התרומבין נעשתה כאשר הוא קשור לליגנד (סובסטראט) לא טבעי. לא היה ניתן לבצע קריסטלוגרפיה של התרומבין קשור לסובסטראט הטבעי מאחר והוא היה מפרק אותו וחוזר למבנה מרחבי אחר.
ה<scene name='Thrombin_(hebrew)/Ligand/3'>ליגנד</scene> (צבוע בצבע אדום) נקשר אל החלבון באתר הפעיל שלו.

חומצות האמינו <scene name='Thrombin_(hebrew)/His_ser/3'>סרין 57 והיסטדין 195</scene> (צבועות בשחור) קושרות את המתיל CH2 (צבוע באפור) של הליגנד.
</p>

==<center>'''מחלות הקשורות לקרישת דם'''</center>==

<p dir='rtl'>
ניתן לחלק את המחלות הקשורות לקרישת דם לשתי קבוצות עיקריות:
</p>
<p dir='rtl'>
1. '''העדר קרישת דם''' - יכול לנבוע מפגיעה בכל אחד מהחלבונים (פקטורים) במנגנון קרישת הדם. בחלק מהמחלות נפגע ייצור קרישי הדם, דבר הגורם לדממת (לדוגמא מחלת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%94 המופיליה]). גם מספר נמוך מדי של טסיות דם עלול להוביל למצב של בעיה בקרישת דם, הדבר עלול לגרום לדימומים פנימיים. בעיות בתפקוד הכבד כגון דלקת כבד עלולים להוביל למחסור ב [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%98%D7%9E%D7%99%D7%9F_K ויטמין K] ולחוסר פעילות תקינה של מנגנון הקרישה.
</p>
<p dir='rtl'>
2. '''עודף קרישת דם''' - כאשר נפגעת הבקרה על תהליך קרישת הדם, הקריש שנוצר עלול להתנתק עם הזמן ממקומו ולנוע בזרם הדם עד שיגיע לכלי דם צר. שם הוא עלול לחסום את מעבר הדם ולגרום לחסימה שתוביל לאוטם שריר הלב או לשבץ מוחי. קרישה מוגברת עלולה להיגרם גם מפגיעה בדופן כלי הדם, עקב [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7246&kwd=5627 טרשת עורקים] או כוויות, דבר הגורם לשפעול טסיות הדם באזור הפגוע וליצירת קריש דם. גורמים נוספים העלולים להוביל לקרישת יתר הם שכיבה ממושכת, טיסה ארוכה ללא תנועה, ניתוח כירורגי, עישון ותרופות.
</p>

==<center>דף עבודה מלווה לתלמיד</center>==
<p dir='rtl'>

[http://proteopedia.org/wiki/images/2/23/Thrombin_Ex.doc דף עבודה ]
</p>

File:Thrombin Ex.doc

2017-08-15T21:24:20Z

Shany Doron:

Albumin (Hebrew)

2017-08-15T21:23:08Z

Shany Doron:

==<center> '''אלבומין''' </center>==

<p dir='rtl'>
האלבומין הוא החלבון '''הנפוץ''' ביותר בדם היונקים. הוא חלבון מסיס במים המצוי בדם ובכל הרקמות ונוצר בכבד. האלבומין בדם חשוב לשמירת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%97%D7%A5_%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99 לחץ אוסמוטי] תקין של הפלסמה ואיזון מערכתי של נוזלי הגוף.
כמוכן הוא מוביל חומצות שומן, קושר יוני סידן ומתפקד כ[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%95%D7%A4%D7%A8 בופר] לשמירה על רמת חומציות בדם.
</p>

==<center>'''מבנה האלבומין ''' </center>==

<Structure load='1ao6' size='500' frame='true' align='left' caption='מבנה תלת מימדי של אלבומין' scene='Insert optional scene name here' />

<p dir='rtl'>
האלבומין הוא חלבון הבנוי מ- 609 <scene name='Albumin_(Hebrew)/Aa/1'>חומצות אמינו</scene> (כל חומצה אמינית צבועה בצבע אחר).
הוא חלבון דימר, חלבון הבנוי מ<scene name='Albumin_(Hebrew)/Chains/1'>שתי תתי יחידות</scene>:
בדגם המוצג
שרשרת A צבועה בסגול ושרשרת B צבועה בירוק.

הוא חלבון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99 גלובולרי] המורכב בעיקר <scene name='Albumin_(Hebrew)/Helix/3'>סלילי אלפא</scene> (סוג אחד של מבנה שניוני של חלבון המזכיר קפיץ, צבוע בכחול) , בעל מסה של 66 קילודלטון. האלבומין מכיל מספר כיסים הידרופוביים ([http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%91%D7%99 הידרופובי]) המאפשרים לו לקשור [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%93 ליפידים](שומנים) והורמונים שונים לצורך הובלתם בדם. נסו לזהות כמה <scene name='Albumin_(Hebrew)/Hydropgobic_2/2'>כיסים</scene> הידרופוביים יש בחלבון? כמה חומצות אמינו טעונות חיובית. התבוונו במיקום חומצות האמינו ה<scene name='Albumin_(Hebrew)/Positive/2'>חיוביות</scene> ביחס לכיסים ההידרופובים . לאלבומין מטען שלילי המונע ממנו לעבור סינון בכליות ומעבר לשתן.
</p>

<p dir='rtl'>
לחלבון מספר אתרי קישור ליונים הנחוצים לפעילותו:
</p>

<p dir='rtl'>
אתר לקישור יון <scene name='Albumin_(Hebrew)/Copper_binding/2'>נחושת</scene> (האתרים צבועים באפור).
</p>

<p dir='rtl'>
אתרים לקישור יון <scene name='Albumin_(Hebrew)/Zinc_binding/2'>אבץ</scene> (האתרים צבועים באדום).
</p>

<p dir='rtl'>
אתרים לקישור חלבון ה<scene name='Albumin_(Hebrew)/Biliverdin_binding/2'>ביליוורדין</scene> (האתרים צבועים בתכלת), פיגמנט הנוצר לאחר פירוק המוגלובין.
</p>

==<center>'''בדיקת כמות אלבומין ''' </center>==
<p dir='rtl'>
בבדיקות דם טווח הנורמה של האלבומין הוא 3.4-5.4 גרם לדציליטר. בדיקת אלבומין מתבקשת כאשר לאדם יש סימפטומים של הפרעה בכבד כגון: צהבת, עייפות או ירידה במשקל, או סימפטומים של תסמונת "ניפרוטית" כגון: נפיחות סביב העיניים, בבטן או ברגליים. רופאים יכולים להזמין בדיקת אלבומין גם כדי לבדוק את מצב התזונה של האדם. חשוב לדעת כי תרופות וסמים מסוימים כגון סטרואידים, הורמוני גדילה ואינסולין יכולים להעלות את התוצאה בבדיקת אלבומין. ערכים נמוכים של אלבומין בבדיקות דם עלולים להצביע על [http://www.infomed.co.il/disease-190/%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9F/# מחלת הכבד]. הימצאות של אלבומין בשתן יכולה להצביע על בעיה בתפקוד הכליות.
ערכים נמוכים של אלבומין יכולים להתקבל גם במקרים הבאים: ספיגה נמוכה מדי של חומצות אמינו מהמעי עקב בעיה במנגנון הספיגה או עקב מצב של תת תזונה, אובדן של אלבומין בצואה ודרך העור במקרים של כוויות. גם בתהליך הביוסינתזה (תהליך אנאבוליזם, הבנייה) שיכול לנבוע עקב מחלה בכבד או עקב צריכה מעטה מהמקובל של חלבונים. תהליך קטאבוליזם (רצף של תהליכים מטאבולים אשר מפרקים מולקולות גדולות) רב מדי שמתרחש עקב הרס של רקמות או עקב דלקת. הצטברות נוזלים בבטן ([http://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/2/2f/Hunger.jpg מיימת]).
</p>

==<center>דף עבודה מלווה לתלמיד</center>==
<p dir='rtl'>

[http://proteopedia.org/wiki/images/b/b7/Albumin_Ex.doc דף עבודה ]
<br>
[http://proteopedia.org/wiki/images/8/89/Albumin_Seq_Alingment1.doc דף עימוד רצפים מספר 1 ]
<br>
[http://proteopedia.org/wiki/images/f/fb/Albumin_Seq_Alingment2.doc דף עימוד רצפים מספר 2 ]

</p>

Myoglobin (Hebrew)

2017-08-15T21:21:12Z

Shany Doron:

<Structure load='1MWD' size='350' frame='true' align='LEFT' caption='[[1mwd]] מיוגלובין' scene='Insert optional scene name here' />

==<CENTER>מיוגלובין</center>==
<p dir='rtl'>
<scene name='Myoglobin_(Hebrew)/Allmyoglobin/1'>מיוגלובין</scene>
(
תצוגה בנפח מלא
)
הוא חלבון הנמצא בשרירי השלד והלב של חולייתנים, משמש כמאגר חמצן
[http://www.orianit.edu-negev.gov.il/irisbnto/sites/homepage/sofia/Images/Illu_muscle_structure_heb%5B1%5D.jpg ברקמת שריר]
ומאפשר תנועה של חמצן לתוכה. למיוגלובין מבנה דומה למולקולת חלבון בשם
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Hemoglobin_%28Hebrew%29 המוגלובין ]
הנמצא בתאי דם אדומים ומשמש כנשא של חמצן בדם. לחלבון מיוגלובין זיקה גבוהה יותר מזו של המוגלובין לחמצן.
</p>

==<CENTER>מבנה מולקולת מיוגלובין של חזיר בר </center>==
<p dir='rtl'>
המיוגלובין מורכב
<scene name='Myoglobin_(Hebrew)/Aandbchain/2'>משתי שרשראות פוליפפטידיות</scene>
(
אלפה צבועה בסגול ובתה בצהוב
)
מבנה ראשוני –כל אחת מהשרשראות בנויה
<scene name='Myoglobin_(Hebrew)/153aminoacids/2'>מ-153 חומצות אמינו</scene>
(
כל חומצה אמינית מסומנת ככדור צבעוני
).
מבנה שניוני – שלד השרשראות מיוצב על ידי קשרי מימן ובנוי
<scene name='Myoglobin_(Hebrew)/Slilim/2'>משמונה סלילים</scene>

הקשורים ביניהם ע"י קטעים אמורפיים.
מבנה שלישוני – גלובולרי (כדורי).
מסה מולרית של המיוגלובין 35,200.2 גרם\מול .
בנוסף לשרשראות הפוליפפטידיות, קיימות בחלבון מיוגלובין שתי קבוצות כימיות בשם
<scene name='Myoglobin_(Hebrew)/Kvuzothem/1'>הם</scene>

(
אטום הברזל בצבע כתום
)
,אחת בכל שרשרת, המורכבת מחומצות אמיניות הקשורות לאטום ברזל

קבוצות ההם נמצאות בתוך מעין כיס בחלבון. הכיס מהווה סביבה
[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA הידרופובית ] .

</p>

==<CENTER>קשירת החמצן ליון הברזל</center>==
<p dir='rtl'>
בסביבה מימית (הידרופילית) קטיון
<scene name='Myoglobin_(Hebrew)/Iron/2'>הברזל</scene>
(
עיגול אדום
)
Fe+2 הבא במגע עם חמצן, עובר שינוי בערכיותו והופך ל- Fe+3. הברזל התלת ערכי אינו קושר חמצן ולכן, על מנת שיוכל להמשיך לתפקד כקושר חמצן, חשוב שישמר דו-ערכי. מבנה ההם מיוצב בחלבון על ידי אטום הברזל שנמצא בקרבת

<scene name='Myoglobin_(Hebrew)/Hishem/5'>שתי מולקולות היסטידין</scene>
(צבועות בסגול).
יון הברזל קשור בצידו האחד להיסטידין 94 ובצידו השני נמצאת היסטידין 65 אשר לא נקשרת לברזל באופן ישיר.
תפקידה למנוע מהחמצן לחמצן את הברזל. במידה והברזל יתחמצן על ידי מולקולת מים הוא לא יוכל לשמש כקושר חמצן, ולכן יעילות דיפוזיה של חמצן בתאי השריר תרד.
</p>

==<CENTER>תפקוד</center>==
<p dir='rtl'>
מיוגלובין מסוגל לקשור חמצן באופן הפיך, ולהגביר את הדיפוזיה של חמצן
[http://bp1.blogger.com/_XkNph2Q4Wnw/SHBrY0TE8ZI/AAAAAAAAAi0/Rzm4119EPtw/s1600-h/parts+of+muscle+cell.png בתאי השריר ] . מיוגלובין מעביר חמצן בציטופלזמה של תאי השריר, מהממברנה של התאים אל המיטוכונדריה שלהם. מיוגלובין של תאי שריר השלד זהה מבחינה
[http://he.wiktionary.org/wiki/%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94 אימונולוגית]
למיוגלובין של שריר הלב. כיוון שמיוגלובין הוא חלבון עיקרי בשריר מחוספס ובשריר הלב, וכיוון שמסת השריר משתנה בהתאם למין, לגיל, ולמוצא אתני, השוֹנוּת בריכוזי מיוגלובין בדם ניכרת.
למיוגלובין זיקה גבוהה מאד למולקולות חמצן. בדם הזורם בנימים העוברים בסמוך לרקמת תאי שריר, לחץ חלקי נמוך מאד של חמצן. בלחץ חלקי זה נוטות מולקולות ההמוגלובין לשחרר את מולקולות החמצן ומכיוון שלחמצן זיקה גבוהה יותר למיוגלובין הוא עובר בדיפוזיה מואצת לתוך תאי השריר. חלק ממולקולות החמצן נאגרות בצורה הקשורה למיוגלובין וחלק משמשות בתהליך הנשימה התאית.
כאשר השריר נמצא במאמץ, הלחץ החלקי של החמצן בתא יורד מאד. במצב זה יתדלדל מאגר החמצן הקשור למיוגלובין.
</p>

==<CENTER>ריכוז גבוה של מיוגלובין בשרירים כהתאמה פיזיולוגית</center>==

<p dir='rtl'>
יונקים ימיים מסוגלים להישאר מתחת לפני המים זמן ממושך בין היתר הודות לעובדה כי בשרירי גופם ריכוז גבוה של מיוגלובין. לכלב-ים, לדוגמה, ריאות שאינן גדולות יותר מריאותיו של יונק יבשתי במשקל דומה, והוא מסוגל לשהות בתוך המים למעלה משלושים דקות מבלי להראות סימני מצוקה.
מרבית החולייתנים מסוגלים לנוע בתנועה מהירה מאוד, רק לעיתים רחוקות. רוב הזמן, הפרט מבצע תנועה איטית. מערך השרירים מותאם לאפשר הן תנועה איטית והן התפרצויות של תנועה מהירה.
לכריש, סיבי שריר עדינים המכילים שפע של מיוגלובין, בעל יכולת קשירה חזקה לחמצן. סיבי שריר אלו יכולים לאגור כמות גדולה יחסית של חמצן. צבעו של המיוגלובין הוא אדום, ולכן סיבים העשירים במיוגלובין אדומים וכהים. סיבים מסוג זה מהווים 5% מהשרירים של הכריש, הם מתכווצים לאט ומבצעים בעיקר נשימה אירובית.
מרבית שרירי הכריש, ושרירים של חולייתנים אחרים הם תאי שריר לבנים. תאים אלו חסרי מיטוכונדריה, והם מכילים מעט מיוגלובין. לצורך אספקת אנרגיה הם מבצעים נשימה אנאירובית. שרירים אלו מתכווצים מהר מאוד.
שרירים אדומים – פעילות איטית וממושכת (אספקת חמצן מתמדת).
שרירים לבנים – התפרצות מהירה מאוד של פעילות יתר, מתעייפים מהר (מלאי גליקוגן אוזל).
שרירי ביניים – ורודים: מבצעי נשימה אירובית ואנאירובית בשיעור דומה. טווח פעילות ביניים.
בזמן שחייה איטית של הכריש מתפקדים רק השרירים האדומים.
בזמן הגברה, גם הוורודים נכנסים לתפקוד. בצורך דחוף (תקיפה / בריחה) גם הלבנים.
יוצא מכך, שהרוב המוחלט של שרירי הכריש הם בשימוש מועט מאוד.
בחולייתנים יבשתיים כגון סוסים או כלבים – שגופם בנוי לריצה ארוכה וממושכת – צבעם של רוב השרירים אדום.
אצל טורפים, כמו צ'יטה למשל – קיימים בעיקר שרירים לבנים.
</p>

==<center>דף עבודה מלווה לתלמיד</center>==
<p dir='rtl'>

[http://proteopedia.org/wiki/images/6/64/Myoglobin_Ex_Hebrew.doc דף עבודה ]
</p>

Myoglobin (arabic)

2017-08-15T21:19:49Z

Shany Doron:

<Structure load='1MWD' size='350' frame='true' align='left' caption='[[1mwd]]' scene='Insert optional scene name here' />

==<center>'''ميوغلوبين '''</center>==
<p dir='rtl'>
<scene name='Myoglobin_(arabic)/Myoglobin/2'>الميوغلوبين</scene> (لون احمر داكن )هو بروتين يتواجد في عضلات [http://cc.sisma.org.il/school/esodi-gimel/mektsot/MEK-science/kaenat-haya1/animals/Pages/fakariyat.aspx الفقريات], يعتبر كمخزن للأوكسجين في[http://pediawiki.walla.co.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%A8&action=edit&section=5 نسيج العضلة] ومسير لحركة الأوكسجين داخله, للميوغلوبين مبنى مشابه لجزيء بروتين يدعى هيموغلوبين المتواجد في خلايا الدم الحمراء ويعتبر كناقل للأوكسجين في الدم, لبروتين الميوغلوبين قابلية للأوكسجين بشكل اكبر من [http://proteopedia.org/wiki/index.php/Hemoglobin_%28Hebrew%29 الهيموغلوبين]
</p>

==<center>'''نظام عمل الميوغلوبين'''</center>==
<p dir='rtl'>
للميوغلوبين القدرة على ربط وتحرير الاوكسجين وزيادة وتيرة انتشاره في [http://bp1.blogger.com/_XkNph2Q4Wnw/SHBrY0TE8ZI/AAAAAAAAAi0/Rzm4119EPtw/s1600-h/parts+of+muscle+cell.png خلايا العضلة]. الميوغلوبين ينقل الاوكسجين داخل السائل الرغوي في الخلية، من الغشاء الى [http://www.google.co.il/imgres?imgurl=http://www.orianit.edu-negev.gov.il/avivh/photo_gallery/jpeg.asp%3Fid%3D204&imgrefurl=http://www.orianit.edu-negev.gov.il/avivh/photo_gallery/picture.asp%3Fa%3D8%26n%3D37%26p%3D0&usg=__nHx4wnJICzGDXlZ7IKkzmmXwnw4=&h=319&w=699&sz=92&hl=iw&start=0&zoom=1&tbnid=i9un-1Io9tOJ2M:&tbnh=68&tbnw=149&ei=cC7_TZXxGoqaOtCE9d4I&prev=/search%3Fq%3D%25D7%259E%25D7%2599%25D7%2598%25D7%2595%25D7%259B%25D7%2595%25D7%25A0%25D7%2593%25D7%25A8%25D7%2599%25D7%2594%26hl%3Diw%26sa%3DX%26biw%3D1003%26bih%3D563%26tbm%3Disch%26prmd%3Divns&itbs=1&iact=rc&dur=94&page=1&ndsp=12&ved=1t:429,r:2,s:0&tx=79&ty=40 الميتوخوندريا]: الميوغلوبين التابع لخلايا العضلات مشابه من ناحية هيكلية لميوغلوبين عضلة القلب.
بسبب كون الميوغلوبين بروتين مهم واساسي داخل العضلات, وبسبب وجود فروق في كتلة الميوغلوبين باختلاف الجنس, الجيل, أصل الأفراد, الاختلاف في تراكيز الميوغلوبين هو بارز.
بشكل عام مستوى الميوغلوبين هو مرتفع عند المسنين وعند الاشخاص الذين يعانون من السمنة, عند هؤلاء الاشخاص تفحص ايضا تراكيز [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9F الكراتينين], لذلك يفحص الميوغلوبين حسب
مستوى الكراتينين.
</p>

==<center>'''مبنى جزيء الميوغلوبين لدى خنزير بري'''</center>==
<p dir='rtl'>
يبنى الميوغلوبين من سلسلتين ببتيدتين <scene name='Myoglobin_(arabic)/Alpha_and_beta_chain/1'>سلسلة الفا وسلسلة بيتا</scene>
(الفا بنفسجي وبيتا برتقالي)
مبنى أولي-سلسلة مركبة من 153 حامض أميني.
مبنى ثانوي- ما يقارب 80% من السلسلة مبنية على شكل لولب الفا على الجانب الأيمن وتحتوي على 8 مقاطع التفافية مرتبطة بينها بأربطة بلورية. هذا المبنى مثبت بواسطة [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A9%D7%A8_%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%9F أربطة هيدروجينية] ومبني من ثمان التفافات ترتبط ببعضها بواسطة مقاطع بلورية.
مبنى ثلاثي دائري.
الكتلة المولارية للهيموغلوبين 17800 غرام/مول.
بالإضافة إلى هذه السلسلة الببتيدية تتواجد في بروتين الميوغلوبين مجموعة تدعى [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A6%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%98%D7%99%D7%AA مجموعة بروستاتيه] مبنية من حوامض أمينية مرتبطة في جزيء <scene name='Myoglobin_(arabic)/Iron/3'>الحديد</scene>(لون اسود). هذه المجموعة موجودة داخل ما يشبه كيس بروتيني. الكيس يحوي <scene name='Myoglobin_(arabic)/His_64/2'>بيئة كارهة للماء</scene>
(نقاط برتقالية).
==<center>'''ارتباط الأوكسجين بأيون الحديد '''</center>==
في بيئة مائية محبة للماء كاتيون الحديد ثلاثي الشحنة غير قادر على ربط الاوكسجين. - Fe+3 عندما يتعرض للأوكسجين تتغير شحنته ويتحول الى Fe+2 لذلك, لكي يستمر في وظيفته كرابط للأوكسجين, من الجدير أن يبقى ثنائي الشحنة. مبنى الهيم مثبت في البروتين بواسطة ذرة الحديد التي تربط من جهة الحامض الأميني <scene name='Myoglobin_(arabic)/His_94/5'>هيستيدين 94</scene> (لون برتقالي)ومن الجهة الأخرى تربط الحامض الأميني <scene name='Myoglobin_(arabic)/His_65/1'>هيستيدين 65</scene> (لون بنفسجي)والتي لا ترتبط بشكل مباشر للحديد .
وظيفتها منع <scene name='Myoglobin_(arabic)/Oxygen/1'>الاوكسجين</scene> (لون اصفر)من أكسدة <scene name='Myoglobin_(arabic)/Iron/3'>الحديد</scene> (دائرة سوداء). في حالة أكسدة الحديد بواسطة جزيء الماء لا تكون له القدرة على ربط الاوكسجين ولذلك مستوى انتشار الاوكسجين في خلايا العضلات ينخفض
</p>

==<center>'''تركيز مرتفع للميوغلوبين في العضلات كملائمة فيزيولوجية'''</center>==
<p dir='rtl'>
تستطيع الثديات المائية البقاء لفترة مستمرة طويلة تحت سطح الماء بفضل وجود نسبة كبيره من الميوغلوبين في خلايا أجسامها. فمثلا لكلب البحر رئتان ليست بأكبر من رئات ثدي تعيش على اليابسة بنفس الوزن. وهو قادر على أن يبقى بداخل الماء أكثر من ثلاثين دقيقه بدون ان يشعر بالضيق.
معظم الفقريات بصورة نادرة تكون قادرة على الحركة السريعة. معظم الأوقات تكون الحركة بطيئة. جهاز العضلات ملائم بأن يؤدي حركة بطيئة وأيضا حركة سريعة بصورة فجائية.
في الحوت, كل عضلة فقرية مرتبه باثنين أو ثلاث مناطق محددة, في كل منطقه تحتوي نوع عضله معينه. ألياف عضليةرقيقه تحوي كميات كبيرة من الميوغلوبين القادر على ربط الأوكسجين بقوة, هذه الألياف العضلية تستطيع تخزين كميات كبيرة من الأوكسجين. لون الأوكسجين هو أحمر, لذلك ألياف غنية بالميوغلوبين هي حمراء داكنة. هذا النوع من الألياف تعتبر ك 5% من عضلات الحوت, وهي تنقبض بصورة بطيئة وتقوم بالأساس بعمليات تنفس هوائية.
معظم عضلات الحوت وعند جميع الفقريات هي خلايا عضلات بيضاء. هذه الخلايا لا تحوي متقدرة وتحوي القليل من الميوغلوبين, لكي تتزود بالطاقة تقوم بعمليات تنفس لا هوائية, هذه العضلات تتقلص بشكل سريع جدا. عضلات حمراء- فعالية بطيئة وبشكل مستمر (تزويد أوكسجين بصورة دائمة).
عضلات بيضاء- نشوب سريع جدا لفعاليات زائدة, تصاب بالتعب بشكل أسرع( مخزون الجليكوغين ينتهي).
عضلة بينية, لون زهري-تحوي إنزيمات محللة للسكر وأيضا محللة للأوكسجين(مستوى فعالية وسط).
سباحة بطيئة تؤدي إلى عمل العضلات الحمراء فقط. عند زيادة جهد السباحة تبدأ العضلات الزهرية بالعمل, في حالات طارئه( هجوم/هروب ) تعمل أيضا العضلات البيضاء.
لذلك معظم عضلات الحيتان تستخدم بشكل قليل جدا
عند الكائنات التي تعيش على اليابسة هناك مبنى مشابه لكن الفرق هو في ان الالياف مدموجه داخل العضلات. الحصن والكلاب جسمها ملائم للعدو بصورة متواصلة, لون العضلات احمر.مفترسات مثل تشيتا لون عضلاتها ابيض.
)الدجاج-جناح ابيض, ساق حمراء(.
الميوغلوبين كمقياس للامراض:
في حالة ضرر عضلي يعبر الميوغلوبين من العضلة الى الاوعية الدموية ويفرز الى البول بسبب حجمه الصغير. ارتفاع بارز في مستوى الميوغلوبين في الدم هو مقياس مبكر لإنسداد خطير في عضلة القلب(AMI) وذلك يحدث بعد ساعة الى ساعتين تقريبا بعد تضرر القلب. بسبب ذلك هو مقياس مبكرلنوبة قلبية في حالة فحص عينة دم مبكرة. مع ذلك بسبب عدم وجود فحص يستطيع ايجاد فروق في الميوغلوبين بين انسجة مختلفة اهمية تشخيص مستوى الميوغلوبين في وحدات العلاج المكثف ليست كبيرة عند المشتبه بتعرضهم لنوبات قلبية.
ميزة اخرى للميوغلوبين في النوبات القلبية هي تواجده بشكل مبكر نسبيا قبل النوبة وافرازه بشكل سريع من الدم.الفترة القصيرة للميوغلوبين بعد النوبة هي شيء غير ايجابي لأن معظم الحالات يصل المريض الى غرفة الطوارئ بعد 2-5 ساعات منذ بدء النوبة وتأخيرات أخرى في الحصول على عينة الدم ممكن أن تسبب عدم الحصول على عينة فيها النسبة العالية المرادة من الميوغلوبين.
</p>

تراصف تسلسلي, ورقة عمل للطالب

للأسئلة- عبر الايميل

abukaff_kamel@yahoo.com

==<center>דף עבודה מלווה לתלמיד</center>==
<p dir='rtl'>

[http://proteopedia.org/wiki/images/8/85/Myoglobin_Ex_Arabic.doc דף עבודה ]
</p>

File:Myoglobin Ex Arabic.doc

2017-08-15T21:17:53Z

Shany Doron:

File:Myoglobin Ex Hebrew.doc

2017-08-15T21:17:36Z

Shany Doron:

File:Albumin Seq Alingment2.doc

2017-08-15T21:11:38Z

Shany Doron:

File:Albumin Seq Alingment1.doc

2017-08-15T21:11:25Z

Shany Doron:

File:Albumin Ex.doc

2017-08-15T21:11:06Z

Shany Doron:

Luciferase (Hebrew)

2017-08-15T21:05:05Z

Shany Doron:

=<center>'''לוציפראז'''</center>=

<Structure load='3IEP' size='350' frame='true' align='left' caption='[[3iep]] לוציפראז' scene='Insert optional scene name here' />

==<center>'''מבוא'''</center>==
<p dir='rtl'>

לוציפראז הוא שם כללי [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A0%D7%96%D7%99%D7%9D לאנזימים] המשמשים [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%94 לביולומינסנציה], יצירת אור על ידי בעלי חיים באמצעות [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%A7%D7%A6%D7%99%D7%94_%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%AA ריאקציה כימית] בגופם.
מגוון יצורים חיים משתמשים בביולומינסנציה המתווכת על ידי לוציפראז למטרות שונות כגון: הבהלת טורפים, משיכת טרף ומציאת בני זוג.
90% מבעלי החיים במעמקי הים הם ביולומינסצנטים, מייצרים הארה ביולוגית, בצורה זו או אחרת. שתי הדוגמאות הידועות ביותר של הארה ביולוגית ביצורים יבשתיים מתבצעות ביצורים שונים ממשפחת הגחליליות. הלוציפראז המוכר ביותר הוא הלוציפראז של הגחליליות הצפון אמריקאיות מהמין [http://en.wikipedia.org/wiki/File:Photinus_pyralis_Firefly_glowing.jpg Photinus pyralis] המשחררות אור ירוק בעת חמצון הלוציפרין בעזרת ATP ובחיפושיות ממשפחת ה־Phengodidae . יחד עם דוגמאות אלו ישנם עוד חרקים, זחלי חרקים, תולעים טבעתיות, עכבישניים ואף מיני פטריות שידועים כבעלי יכולת הארה ביולוגית.
מבנה הלוציפראז של הגחלילית מהמין Photinus pyralis מוצג בצד שמאל. רצף החומצות האמיניות של החלבון מהווה את המבנה הראשוני שלו הכולל 550 <scene name='Luciferase_(Hebrew)/Amino/1'> חומצות אמינו</scene> (כל חומצה אמינית מיוצגת בצבע שונה) , וניתן לזהות את המבנים השניוניים <scene name='Luciferase_(Hebrew)/Helix_green/1'>סלילי אלפא</scene> (בירוק) <scene name='Luciferase_(Hebrew)/Sheet_blue/1'>ומשטחי ביטא</scene> (בכחול) של החלבון לוציפראז. מסתו של החלבון כ- 61 קילו דלתון.
</p>

==<center>'''ריאקציית הלוציפראז'''</center>==
<center>(סובסטראט ללוציפראז (לוציפרין + ATP + O2 -> 560nm אוקסילוציפרין+ אור + AMP + PPi + CO2</center>

<p dir='rtl'>
בריאקציה זו האנזים לוציפראז מזרז את [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%9F החמצון] של הפיגמנט לוציפרין, לעיתים בעזרת ATP, ולבסוף נוצר אוקסילוציפרין, AMP ואור. <scene name='Luciferase_(Hebrew)/Amp_binding/1'>האזור שקושר ATP</scene> (בורוד) תופס את מרבית אורכו של החלבון.

קצב הריאקציה בין הלוציפרין והחמצן הוא אטי ביותר בלי נוכחות לוציפראז.
</p>

==<center>'''שימושים בהנדסה גנטית'''</center>==
<p dir='rtl'>
בהנדסה גנטית קיים שימוש רחב באנזים זה כגן מדווח ביצורים חיים ובתאים חיים לצורך זיהוי ביטוי של גן מסוים. יוצרים מקטע דנ"א הכולל גן רצוי (שאת תפקודו ופעילותו אנו רוצים לחקור) ולצידו גן המקודד לאנזים לוציפראז, מחדירים את המקטע לחיידקים בדרך ייחודית ומגדלים אותם בתנאים מיטביים. אם החיידקים זוהרים בחושך סימן שגן המטרה פועל ואם הם לא זוהרים סימן שהגן לא פועל. חיבור של הגן ללוציפראז לגן אחר יכול לעזור בפענוח מנגנונים המווסתים פעילות של גנים ספציפיים. יצורים חיים אחרים, לרבות צמחים, אשר מבטאים את הגן ללוציפראז יזהרו גם כן בירוק כאשר יוסף להם לוציפרין לדוגמא [http://upload.wikimedia.org/wikipedia/en/8/80/Glowing_tobacco_plant.jpg צמח זוהר].

</p>
==<center>דף עבודה מלווה לתלמיד</center>==
<p dir='rtl'>
[http://proteopedia.org/wiki/images/e/e8/Luciferase_Ex.doc דף עבודה לתלמיד]
<br>
[http://proteopedia.org/wiki/images/0/05/Luciferase_Seq_Alingment.doc עימוד רצפים - לוציפראז ]
</p>

Luciferase (Hebrew)

2017-08-15T21:03:14Z

Shany Doron:

=<center>'''לוציפראז'''</center>=

<Structure load='3IEP' size='350' frame='true' align='left' caption='[[3iep]] לוציפראז' scene='Insert optional scene name here' />

==<center>'''מבוא'''</center>==
<p dir='rtl'>

לוציפראז הוא שם כללי [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A0%D7%96%D7%99%D7%9D לאנזימים] המשמשים [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%94 לביולומינסנציה], יצירת אור על ידי בעלי חיים באמצעות [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%A7%D7%A6%D7%99%D7%94_%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%AA ריאקציה כימית] בגופם.
מגוון יצורים חיים משתמשים בביולומינסנציה המתווכת על ידי לוציפראז למטרות שונות כגון: הבהלת טורפים, משיכת טרף ומציאת בני זוג.
90% מבעלי החיים במעמקי הים הם ביולומינסצנטים, מייצרים הארה ביולוגית, בצורה זו או אחרת. שתי הדוגמאות הידועות ביותר של הארה ביולוגית ביצורים יבשתיים מתבצעות ביצורים שונים ממשפחת הגחליליות. הלוציפראז המוכר ביותר הוא הלוציפראז של הגחליליות הצפון אמריקאיות מהמין [http://en.wikipedia.org/wiki/File:Photinus_pyralis_Firefly_glowing.jpg Photinus pyralis] המשחררות אור ירוק בעת חמצון הלוציפרין בעזרת ATP ובחיפושיות ממשפחת ה־Phengodidae . יחד עם דוגמאות אלו ישנם עוד חרקים, זחלי חרקים, תולעים טבעתיות, עכבישניים ואף מיני פטריות שידועים כבעלי יכולת הארה ביולוגית.
מבנה הלוציפראז של הגחלילית מהמין Photinus pyralis מוצג בצד שמאל. רצף החומצות האמיניות של החלבון מהווה את המבנה הראשוני שלו הכולל 550 <scene name='Luciferase_(Hebrew)/Amino/1'> חומצות אמינו</scene> (כל חומצה אמינית מיוצגת בצבע שונה) , וניתן לזהות את המבנים השניוניים <scene name='Luciferase_(Hebrew)/Helix_green/1'>סלילי אלפא</scene> (בירוק) <scene name='Luciferase_(Hebrew)/Sheet_blue/1'>ומשטחי ביטא</scene> (בכחול) של החלבון לוציפראז. מסתו של החלבון כ- 61 קילו דלתון.
</p>

==<center>'''ריאקציית הלוציפראז'''</center>==
<center>(סובסטראט ללוציפראז (לוציפרין + ATP + O2 -> 560nm אוקסילוציפרין+ אור + AMP + PPi + CO2</center>

<p dir='rtl'>
בריאקציה זו האנזים לוציפראז מזרז את [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%9F החמצון] של הפיגמנט לוציפרין, לעיתים בעזרת ATP, ולבסוף נוצר אוקסילוציפרין, AMP ואור. <scene name='Luciferase_(Hebrew)/Amp_binding/1'>האזור שקושר ATP</scene> (בורוד) תופס את מרבית אורכו של החלבון.

קצב הריאקציה בין הלוציפרין והחמצן הוא אטי ביותר בלי נוכחות לוציפראז.
</p>

==<center>'''שימושים בהנדסה גנטית'''</center>==
<p dir='rtl'>
בהנדסה גנטית קיים שימוש רחב באנזים זה כגן מדווח ביצורים חיים ובתאים חיים לצורך זיהוי ביטוי של גן מסוים. יוצרים מקטע דנ"א הכולל גן רצוי (שאת תפקודו ופעילותו אנו רוצים לחקור) ולצידו גן המקודד לאנזים לוציפראז, מחדירים את המקטע לחיידקים בדרך ייחודית ומגדלים אותם בתנאים מיטביים. אם החיידקים זוהרים בחושך סימן שגן המטרה פועל ואם הם לא זוהרים סימן שהגן לא פועל. חיבור של הגן ללוציפראז לגן אחר יכול לעזור בפענוח מנגנונים המווסתים פעילות של גנים ספציפיים. יצורים חיים אחרים, לרבות צמחים, אשר מבטאים את הגן ללוציפראז יזהרו גם כן בירוק כאשר יוסף להם לוציפרין לדוגמא [http://upload.wikimedia.org/wikipedia/en/8/80/Glowing_tobacco_plant.jpg צמח זוהר].

</p>
==<center>דף עבודה מלווה לתלמיד</center>==
<p dir='rtl'>
[http://proteopedia.org/wiki/images/e/e8/Luciferase_Ex.doc דף עבודה לתלמיד]
[http://proteopedia.org/wiki/images/0/05/Luciferase_Seq_Alingment.doc עימוד רצפים - לוציפראז ]
</p>

File:Luciferase Seq Alingment.doc

2017-08-15T21:02:15Z

Shany Doron:

File:Luciferase Ex.doc

2017-08-15T21:01:52Z

Shany Doron:

Insulin (Hebrew)

2017-08-15T20:55:29Z

Shany Doron:

<applet load='3i40' size='350' frame='true' align='left' caption='[[3i40]]' scene='Bbb/Insulin_2/1'/>
==<center>'''אינסולין'''</center>==
<p dir='rtl'>
אינסולין הוא הורמון אשר מווסת את המטבוליזם של הפחמימות והאגירה שלהן בגוף. הגוף מסוגל למדוד את רמת הגלוקוז ולהגיב על ידי הפרשת אינסולין.
</p>

==<center>תפקיד האינסולין</center>==
<p dir='rtl'>
אינסולין הוא הורמון המאפשר שמירה על רמת גלוקוז קבועה בדם. כאשר רמת הגלוקוז בדם עולה, תאי בטא שב[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%91%D7%9C%D7%91 לבלב] מפרישים את ההורמון אל הדם. קישור של האינסולין ל [http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Insulin_receptor_%28Hebrew%29 רצפטור לאינסולין] גורם לתאי הגוף להיות חדירים יותר לגלוקוז. בתאי הכבד, השריר ורקמות השומן נאגר הגלוקוז בצורת גליקוגן. באמצעות פעילות זו גורם האינסולין להסרת עודפי גלוקוז מהדם.
</p>

==<center> מבנה האינסולין וייצורו בגוף </center>==
<p dir='rtl'>
אינסולין הוא הורמון פפטידי המורכב מ51 <scene name='Bbb/Bases/4'> חומצות אמינו</scene> (כשלוחצים על המושג "חומצות אמינו" נצבע כל סוג של חומצות אמינו בצבע אחר) ובעל משקל מולקולרי של 5808 דלתון. האינסולין עשוי שתי שרשרות פפטידיות, אחת קרויה
<scene name='Insulin_(Hebrew)/Chain_a/3'>שרשרת A</scene> (כשלוחצים על המושג שרשרת A השרשרת מופיעה בצבע כחול)
ועשויה 21
ח.אמינו, והשניה קרויה
<scene name='Insulin_(Hebrew)/Chainb/1'>שרשרת B</scene> (כשלוחצים על המושג שרשרת B היא צבועה בצבע אדום)
ומכילה 30חומצות אמינו .שתי השרשרות קשורות ביניהן ע"י שני קשרים דיסולפידים, קשר דיסולפידי שלישי מצוי על שרשרת A בלבד.
<scene name='Bbb/Cystin/1'>קשרים די סולפידיים</scene>

קובעים את המבנה התלת
מימדי של המולקולה.
האינסולין מיוצר בלבלב כפפטיד בעל שרשרת יחידה בשם פרו-אינסולין אשר מקודד על ידי הגן INS (בכרומוזום מספר 11). <scene name='Bbb/Proinsulin_4/4'>פרואיסולין</scene> הינו חלבון ארוך יותר מהאינסולין, שעובר עיבוד אחרי התרגום ונחתך על ידי אנזימים ספציפיים, כך שמתקבלים שלושת הפפטידים: פפטיד A, פפטיד B ופפטידC . פפטיד C (לא מופיע בדגם זה) הוא מקטע המקשר בין שתי השרשרות הראשונות.
האינסולין מיוצר ונאגר בתאי הלבלב בצורת יחידות שכל אחת מכילה 6 מולקולות, אך הצורה הפעילה היא מונומר.<scene name='Sandbox_insulin/Start/1'>ההקסמר</scene> הוא צורה לא פעילה אך יציבה מאוד,שמשמשת כדרך לשמור על האינסולין הראקטיבי מאוד מוגן,אבל נגיש במהירות.
</p>

==<center> מבנה האינסולין בבעלי חיים שונים </center>==
<p dir='rtl'>

בין בעלי החוליות, רצף חומצות האמינו של האינסולין הוא שמור באופן מובהק. אינסולין של פרה שונה מאינסולין אנושי רק בשלושה שיירים של חומצות אמינו, ואינסולין של חזיר שונה מהאנושי רק באחד. אפילו אינסולין ממספר מינים של דגים דומה בהחלט לאנושי מבחינת האפקט הרפואי שלו.
במספר חסרי חוליות האינסולין די דומה לזה האנושי, ויש לו אפקטים פיזיולוגיים דומים. הדימיון החזק הנצפה ברצף האינסולין של מינים שונים מרמז שהוא נשמר באבולוציה של הרבה בעל חיים. פפטיד C של הפרו-אינסולין (עליו נכתב קודם), שונה במידה רבה במינים שונים. הוא גם כן הורמון אבל שניוני.
</p>

==<center> '''[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%A8%D7%AA סכרת]''' </center>==
<p dir='rtl'>
כאשר בקרת רמת האינסולין משתבשת מופיעה מחלת הסכרת. מחלת הסכרת מתבטאת בעלית רמת הסוכר בדם תוך ירידת קליטתו לתאים ועלית בריחתו בשתן. כתוצאה מכך עולה השימוש בח.שומן לשם חימצון ונוצר קטוזיס.
הסוכרת נובעת מחוסר פעילות האינסולין. תופעה זו יכולה לנבוע משלשה מישורים:
1. חוסר אינסולין; סכרת מסוג 1. נוצרת כתוצאה מאי ספיקה של תאי בטא, בשל הזדקנות התאים, זיהום ויראלי, תהליך אוטואימוני, הרעלות, ועוד. סיבות נוספות לחוסר באינסולין עלולות לנבוע מיצירת נוגדנים אנדוגניים לאינסולין או הפרעות במערכת העצבים המרכזית ובמערכת האנדוקרינית.
2. ירידת הרגישות לאינסולין; סכרת מסוג 2. תופעה הנובעת מירידה בצפיפות הקולטנים לאינסולין או לקוי בקישור הקולטן לגלוקוז.
3. עמידות לאינסולין.

</p>
==<center>דף עבודה מלווה לתלמיד</center>==
<p dir='rtl'>

[http://proteopedia.org/wiki/images/b/b0/Insulin_Ex.doc דף עבודה - אינסולין ]
</p>

File:Insulin Ex.doc

2017-08-15T20:55:06Z

Shany Doron:

Insulin receptor (Hebrew)

2017-08-15T20:44:27Z

Shany Doron:

<span class="plainlinks"></span><center>
== '''רצפטור לאינסולין''' ==
</center>
<Structure load='In<Structure load='2hr7' size='400' frame='true' align='left' caption='מבנה תלת מימדי של הקולטן לאינסולין- החלק החוץ ממברנלי ' scene='Insert optional scene name here' />

<p dir='rtl'>
קולטן לאינסולין הוא קולטן טרנסממברנלי (חוצה את קרום התא) שמופעל על ידי [http://he.wiktionary.org/wiki/%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%9F הורמון] <scene name='Insulin_receptor_(Hebrew)/Insulin/1'>האינסולין</scene>. קולטנים ייחודיים להורמון אינסולין מצויים על גבי שטח הפנים של מרבית התאים בגוף החי . אכילת מזון בכלל ואכילת סוכר בפרט מגרים את תאי ביתא בלבלב להפריש את ההורמון אינסולין. כידוע כל מולקולת סוכר הנאכלת נכנסת למערכת העיכול, מפורקת ל[https://chempolymerproject.wikispaces.com/Carbs-B-JCDS גלוקוז] שהיא הצורה היסודית ביותר של הסוכר- אבן הבניין. הגלוקוז נספג דרך המעי אל תוך מחזור הדם, בהגיעו לתאי ביתא ב[http://health.howstuffworks.com/diseases-conditions/diabetes/diabetes1.htm לבלב] הוא גורם ללבלב לשחרר את ההורמון אינסולין. באמצעות קישור האינסולין לרצפטור המצוי על גבי קרומי התאים השונים בגוף, [http://www.med.cornell.edu/biochem/mcgraw/insulin-regulated.html עולה מספר הנשאים] בממברנה המחדירים גלוקוז לתא ובכך מאפשר ליחידות גלוקוז לחדור אל התאים. לאחר שהגלוקוז חודר לתאים ונוכחותו יורדת מהדם, הפרשת האינסולין פוסקת גם היא .כניסת גלוקוז לתאי המוח ומערכת העצבים אינה תלוייה באינסולין. [http://www.youtube.com/v/OYvav8aDGCc&hl=en_US&feature=player_embedded&version=3 תהליך זה הינו מחזורי]. לאינסולין שלושה תפקידים עיקריים בגוף:
מעודד חלוקת תאים, משפיע על התמיינות תאים לתפקידים שונים ושולט על רמות הסוכר בדם, שומנים וגופי קטונים (חומרי מזון הנוצרים מפירוק לא מלא של שומנים, בעיקר במצבים של חוסר חמור בגלוקוז בתאים)
.
</p>
<p dir='rtl'>
את פעולתו משיג [http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F_%28hebrew%29 האינסולין] בשתי דרכים עיקריות:
</p>
<p dir='rtl'>
הראשונה היא בכבד, שם אינסולין מעכב את ייצור הסוכר מחומרי מוצא ופירוק גליקוגן (רב-סוכר שמשמש חומר תשמורת עיקרי לאנרגיה בגוף האנושי) ומעודד את ייצור הגליקוגן מגלוקוז.
</p>
<p dir='rtl'>
השנייה היא בתאי השומן והשריר, בתאים אלה אינסולין מעודד את הכנסת הגלוקוז לתוך התאים על ידי הגדלת כמות הנשאים שמעבירים גלוקוז על ממברנת התאים ובכך מאפשר הכנסת יותר גלוקוז לתוך התאים ומקטין את כמותו בדם. בנוסף, בתאים אלה אינסולין מעודד את ייצור השומן ומעכב פירוקו. באיור המקושר ניתן לראות כיצד קישור אינסולין לרצפטור על פני קרום התא מאפשר קליטת גלוקוז ובניית גליקוגן ושומן
[http://www.betacell.org/content/articles/articlepanel.php?aid=1&pid=3 קישור אינסולין לרצפטור ]
</p>
<p dir='rtl'>
במע' אנדוקריניות הסיגנל נקבע על ידי הרצפטור שמופעל. הבעיה היא כאשר הורמונים דומים נקשרים לרצפטורים זהים באפיניות שונה, לדוגמא אינסולין ו-
[http://he.wiktionary.org/wiki/IGF IGF]
נקשרים לאותם רצפטורים אולם באפיניות שונה
[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK6192/figure/A56431/?report=objectonly בין הרצפטורים יש דמיון]
</p>

==<center>מבנה הרצפטור</center>==
<p dir='rtl'>

הקולטן לאינסולין הינו טרנסממברנלי- חוצה את הממברנה עם בליטה כלפי פנים התא ומחוצה לו [http://www.flixya.com/blog/2847487/Insulin-receptor-molecular-model- מיקום הרצפטור בממברנה] . מורכב משתי תתי-יחידות אלפא ושתי תתי-יחידות בטא [http://oregonstate.edu/instruction/bb450/summer11/stryer6/ch14/figure14-18.jpg כנראה באיור המקושר]. חלבון זה בנוי מ- 1382 <scene name='Insulin_receptor_(Hebrew)/Aa/1'>חומצות אמינו</scene>. תתי-יחידות ביתא חוצות את הממברנה התאית ומקושרות על ידי קשרים דו גופריתיים. המבנה המוצג בדף זה הוא רק הקטע החוץ ממברנלי הבנוי 486 חומצות אמינו.
האיזור החוץ ממברנלי הינו <scene name='Insulin_receptor_(Hebrew)/Polarity/1'>אזור הידרופילי (אוהב מים)</scene> בעיקרו (מופיע בצבע סגול במולקולה) כך שהימצאותו בסביבה המימית של פנים התא וחוצה לו מתאימה.
</p>

<p dir='rtl'>
הקולטן לאינסולין שייך למשפחת קולטני הטירוזין קינאז, מצוי אצל יונקים ובעלי חיים נוספים. חלקים שונים בקולטן <scene name='Insulin_receptor_(Hebrew)/Conserved_domains/2'> (שמורים מאד אבולוציונית</scene> וזהים בין בעלי החיים (באיור התלת מימדי בורדו מציין רמת שימור גבוהה ותכלת רמת שימור נמוכה). קולטני טירוזין קינאז, לרבות קולטן אינסולין, מסייעים לפעילותם על ידי הוספת קבוצת פוספט לטירוזין ספציפי של פרוטאינים מסוימים בתוך התא. החלבונים אשר עברו זרחון על ידי קולטני אינסולין מובילים להגדלת מספר הנשאים של הגלוקוז וזיקתם. נשאים של גלוקוז הם מולקולות הנמצאות על הממברנה החיצונית של רקמות המגיבות לאינסולין (למשל, תאי שריר). הגדלת זיקה של הנשאים מובילה לקליטה מוגברת של גלוקוז מהדם לרקמות הללו.

<scene name='Insulin_receptor_(Hebrew)/A/6'>מונומר A</scene>
<scene name='Insulin_receptor_(Hebrew)/B/1'>ומונומר B</scene>
<scene name='Insulin_receptor_(Hebrew)/Ab/1'> בונות יחד את מולקולת הרצפטור</scene> הרצפטור לאינסולין הינו דימר - בנוי שתי שרשראות אשר רק לאחר החיבור ביניהן הן יכולות לקשור את האינסולין.
חשיבות הדימריזציה - כל אחד מהטירוזינים של הרצפטור עושים פוספורילציה על הרצפטור המצומד אליו בחלקו הפנימי. זו לא אוטופוספורילציה, כאשר יש [http://oregonstate.edu/instruction/bb450/summer11/stryer6/ch14/figure14-19.jpg פוספורילציה] שתי היחידות נצמדות והרצפטור מופעל. כעת הוא עצמו בעל פעילות קינאז. האתר המפוספר הוא נקודת החיבור לחלבונים אחרים שימשיכו בשרשרת העברת הסיגנל.הדימריזציה הכרחית לפעילות הטירוזין קינאז.
זהו הרצפטור היחיד מבין הטירוזין קינאזות שבנוי כדימר, שאר הרצפטורים הם [http://he.wiktionary.org/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%9E%D7%A8 מונומרים].
</p>
<p dir='rtl'>

'''השפעה של אינסולין על קליטת גלוקוז ומטאבוליזם'''. אינסולין נקשר לקולטן לאינסולין שמפעיל שרשרת של תגובות שכוללות: קליטת גלוקוז ,סינטוז גליקוגן, גליקוליזה וסינטוז חומצות שומן .
התפקיד העיקרי של קולטני גלוקוז הוא לקלוט גלוקוז. לכן, חוסר רגישות לאינסולין מוביל לסוכרת התאים אינם מסוגלים לקלוט גלוקוז, וכתוצאה מכך נוצרת היפוגליקמיה.

</p>

==<center>דף עבודה מלווה לתלמיד</center>==
<p dir='rtl'>
[http://www.proteopedia.org/wiki/images/d/db/%D7%93%D7%A3_%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%98%D7%9F_%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F-1-.doc דף עבודה - רצפטור לאינסולין ]
</p>

Entry list (Hebrew)

2017-08-15T20:41:37Z

Shany Doron:

__NOTOC__

<table width="90%" border="0" align="center" cellpadding="10"><tr>
<td><H1 align="right"><b>ערכים בעברית וערבית</b></H1></td>
<tr><td>
<div align='right' dir='rtl'>
הערכים בשפה העברית והערבית נכתבו על ידי מורי תיכון במסגרת שלושה קורסים:
<br>
1) הקורס
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Rothschild-Weizmann_course_(Hebrew) מבוא לביואינפורמטיקה] בתוכנית רוטשילד-ויצמן במכון ויצמן למדע בהנחיית
[http://longitude.weizmann.ac.il/~amir/ ד"ר אמיר מיטשל] וד"ר אורנה דהאן.
<br>
2) קורס מורים מובילים בכימיה במסגרת המרכז הארצי לכימיה בהנחיית ד"ר יעל שורץ וד"ר דבורה קצביץ
<br>
3) הקורס חלבונים בתוכנית רוטשילד ויצמן, מסלול הכימיה בהנחיית ד"ר שירלי דאובה וד"ר שלי ליבנה

את עקרונות הניווט והשימוש באתר ניתן
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Quick_Manual_(Hebrew) ללמוד בקלות]
</div>

</td></tr></table>

<div align='right' dir='rtl'>
== דפי מידע על חלבונים - מבוא לביואינפורמטיקה בתוכנית רוטשילד-ויצמן במכון ויצמן למדע==
</div>
<div align='right' dir='rtl'>
<table width="60%" border="0" align="right">

<tr><td>
[[Image:Urease.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Urease_(Hebrew) אוראז]
</td><td>(פותח ע"י לילך שואל ורבקה משגב-חינוך)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:RT2.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Reverse_Transcriptase_(Hebrew) אנזים מתעתק במהופך]
</td><td>(פותח ע"י נאדירה סחאקה ונדב כספי)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:FSH2.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/FSH_(Hebrew) הורמון מגרה זקיקים]
</td><td>(פותח ע"י סיגל אופיר ואורי גבעוני)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>

<tr><td>
[[Image:Botulinum_neurotoxin_type_A.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Botulinum_neurotoxin_type_A_(Hebrew) בוטולינום]
</td><td>(פותח ע"י גור אריה לבני אלכסיד ואהוד צדוק)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Lipase.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Lipase_(Hebrew) ליפאז]
</td><td>(פותח ע"י סברין יאסין וסבא עאמר)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Keratin.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Keratin_(hebrew) קרטין]
</td><td>(פותח ע"י רות מולד)</td><td>
</td></tr>

<tr><td>
[[Image:Insulin_Receptor_kinase_domain.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Insulin_Receptor_-_kinase_domain_(hebrew) החלק התוך תאי של הקולטן לאינסולין]
</td><td>(פותח ע"י עדנה חגי ואודליה מרי)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Taq_DNA_polymerase.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Taq_DNA_polymerase_(Hebrew) טאק פולימראז]
</td><td>(פותח ע"י אמיר וסר ובת שבע לרנר)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:P53.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/P53_(hebrew) P53]
</td><td>(פותח ע"י אביטל אליאב ונועם בן ארי)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>

<tr><td>
[[Image:FactorVIII.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Factor_VIII_(Hebrew) פקטור 8]
</td><td>(פותח ע"י הדס גרדי וענת פלד)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Prolactin.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Prolactin_(Hebrew) פרולקטין]
</td><td>(פותח ע"י תמר נוימן ומורן פרבר)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:RuBisCO.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/RuBisCO_(Hebrew) רוביסקו]
</td><td>(פותח ע"י סער גריידי ודניאל יאשונסקי)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Invertase.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Invertase_(Hebrew) אינברטאז]
</td><td>(פותח ע"י יעל להמן ונורית פלהיימר)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>

<tr><td>
[[Image:CFTR.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/CFTR_(Hebrew) CFTR]
</td><td>(פותח ע"י בודילובסקי טטיאנה ונוסקו-חזן אנה)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Beta_Secretase.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Beta_Secretase_(Hebrew) ביתא סקרטאז]
</td><td>(פותח ע"י שושני הכל נורית, כנאענה נורא ומימרן איילת)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Beta_Secretase.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Beta_Secretase_(Arabic) ביתא סקרטאז (ערבית)]
</td><td>(פותח ע"י שושני הכל נורית, כנאענה נורא ומימרן איילת)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Trypsin.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Trypsin_(Hebrew) טריפסין]
</td><td>(פותח ע"י ברילנט מירב וירון איריס)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>

<tr><td>
[[Image:Albumin2.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Albumin_(Hebrew) אלבומין]
</td><td>(פותח ע"י בן דבש רויטל, יעל גורי וגדקר סגלית)</td><td>
</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Thrombin.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Thrombin_(hebrew) תרומבין]
</td><td>(פותח ע"י בן דבש רויטל, יעל גורי וגדקר סגלית)</td><td>
</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Myoglobin.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Myoglobin_(Hebrew) מיוגלובין]
</td><td>(פותח ע"י אבו כף קאמל, מלר אלון ולשץ ענת)</td><td>
</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Myoglobin.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Myoglobin_(arabic) מיוגלובין (ערבית)]
</td><td>(פותח ע"י אבו כף קאמל, מלר אלון ולשץ ענת)</td><td>
</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Luciferase_hebrew.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Luciferase_(Hebrew) לוציפראז]
</td><td>(פותח ע"י אוברוצקי חני וכהן איילת)</td><td>
</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Insulin_receptor.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Insulin_receptor_(Hebrew) רצפטור לאינסולין]
</td><td>(פותח ע"י אוחנה אורית ובן דבש רויטל)</td><td>
דף העבודה מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Insulin_hebrew.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Insulin_(Hebrew) אינסולין]
</td><td>(פותח ע"י מרדכי מירה ומאוטנר שמעון)</td><td>
</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Pyruvate_Dehydrogenase.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Pyruvate_Dehydrogenase_(Hebrew) פירובט דהידרוגנאז]
</td><td>(פותח ע"י בוצר דרור)</td><td>
</td></tr>

<tr><td>
[[Image:Catalase.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Catalase_(Hebrew) קטלאז]
</td><td>(פותח ע"י עינת פילר ואפרת דיין)</td><td>
דף העבודה מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:G6PD.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/G6PD_(Hebrew) G6PD]
</td><td>(פותח ע"י לילך שטיין וגל עמית)</td><td>
דף העבודה מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Lysosyme.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Lysozyme_(Arabic) ליזוזים (ערבית)]
</td><td>(פותח ע"י עיסה פדוא, אבו גראד טרז ושירין ראבי)</td><td>
דף העבודה מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Hexosaminidase.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Hexosaminidase_(Hebrew) הקסוסאמינידאז]
</td><td>(פותח ע"י תרצה גדרון וקטי מי טל גמליאל)</td><td>
דף העבודה מופיע בסוף הערך</td></tr>

<tr><td>
[[Image:hemoglobin.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Hemoglobin_(Hebrew) המוגלובין]
</td><td>(פותח ע"י יערה שויד ומירב כפיר)</td><td>
[http://stwww.weizmann.ac.il/teachersacademy/biology/bioinformatics/Ex_Hemoglobin.doc דף עבודה לתלמיד]</td></tr>
<tr><td>
[[Image:amylase.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Amylase_(Hebrew) עמילאז]
</td><td>(פותח ע"י טובה מרזר ולאה יפרח)</td><td>
[http://stwww.weizmann.ac.il/teachersacademy/biology/bioinformatics/Ex_Amylase.doc דף עבודה לתלמיד]</td></tr>
<tr><td>
[[Image:pepsin.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Pepsin_(Hebrew) פפסין]
</td><td>(פותח ע"י חגית ברגמן ואורה בר)</td><td>
[http://stwww.weizmann.ac.il/teachersacademy/biology/bioinformatics/Ex_Pepsin.doc דף עבודה לתלמיד]</td></tr>
<tr><td>
[[Image:GFP.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/GFP_(Hebrew) GFP]
</td><td>(פותח ע"י מירב כפיר)</td><td>-</td></tr>

</table>
</div>

<table width="90%" border="0" align="center" cellpadding="10"><tr>
<td>

<H1 align="right"><b></b></H1></td>
<tr><td>
<div align='right' dir='rtl'>
</div>
</td></tr></table>

<div align='right' dir='rtl'>
== דפי מידע על חלבונים - קורס מורים מובילים בכימיה במסגרת המרכז הארצי לכימיה וקורס חלבונים בתוכנית רוטשילד ויצמן==
</div>
<div align='right' dir='rtl'>
<table width="60%" border="0" align="right">

<tr><td>
[[Image:bacterio.jpg|75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Bacteriorhodopsin_(Hebrew) בקטריורודופסין]
</td><td>( פותח ע"י ד"ר ימית שרעבי-נאור, שרית, שמאי ורוזה גולובצ'יק)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>

<tr><td>
[[Image:LEPTIN.JPG|75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Leptin_(Hebrew) לפטין]
</td><td>( פותח ע"י אידלמן רחל, דפנה הלוי, נחום סטולר ושרילי ברקוביץ)</td><td>
דף העבודה לתלמיד וקישורים רבים מופיעים בסוף הערך</td></tr>

<tr><td>
[[Image:Ache1.JPG|75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Acetylcholinesterase_(Hebrew) אצטילכולין אסטראז]
</td><td>( פותח ע"י רות ולדמן, ירדן קדמי, ג'ואד אגבריה וכנעאני יאסין)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>

<tr><td>
[[Image:Boaz.JPG|75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Phospholipase_(Hebrew) פוספוליפאז]
</td><td>( פותח ע"י בעז הדס, אורלי פלוטקין, אלה שכטר, וסופי לדרמן)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>

<tr><td>
[[Image:hemo.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Sandbox_hamod המוגלובין]
</td><td>(פותח ע"י חמוד מועין, חנין רעד ונוואל זערורה)</td><td>
<td></td></tr>
<tr><td>
[[Image:hsp.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/SANDBOX_HSP HSP – Heat shock proteins]
</td><td>(פותח ע"י פיה גרינשטיין, אירנה מרגולין ונרימאן חכים)</td><td>
<td></td></tr>
<tr><td>
[[Image:insulin2.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Insulin_mo-or-sl אינסולין ופרו אינסולין]
</td><td>(פותח ע"י משה יונתן, שלומית וינטר ואורית וינשטוק)</td><td>
<td></td></tr>
<tr><td>
[[Image:groel.png| 75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Sand_box_groel שפרון GroEL]
</td><td>(פותח ע"י חני אלישע ורונית פיס-דוד)</td><td>
<td></td></tr>
<tr><td>
[[Image:gfp.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Gfp_vc2 GFP-green fluorescent protein]
</td><td>(פותח ע"י ויולה סאדר וקלודיה סאדר)</td><td>
<td></td></tr>
<tr><td>
[[Image:hemo.png| 75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Sandbox_hemoglobin מיוגלובין והמוגלובין]
</td><td>(פותח ע"י חאלד מסאלחה, חאלד מסאלחה ומרואן אשקר)</td><td>
<td></td></tr>

</table>
</div>

Beta Secretase (Arabic)

2017-08-15T20:38:48Z

Shany Doron:

<H1 align="center">
انزيم بيتا سكرتاز
</H1 >
<p dir='rtl'>
بيتا سكرتاز هو انزيم (بروتازا) يقطع زلال . الانزيم بيتا سكرتاز يعرف ايضآ بأسماء أخرى: اسبرتيل بروتآز 2 ممبسين, وهو مكود بواسطة الجين
BACE.
اهمية الانزيم بيتا سكرتاز تكمن في كونه احد المركبات المسببة
[http://www.alz-il.net/ لمرض الزهايمر.]
في الصورة التي امامك تعرض السلسلة الزلالية للانزيم <scene name='Beta_Secretase_(Hebrew)/Rainbow/1'>.بألوان قوس قزح</scene>
أحد أطراف السلسلة يظهر باللون الازرق (الطرف טרמינלי) الطرف الآخر للسلسلة يظهر بأللون الاحمر (طرف טרמינלי).
</p>

<H2 align="center">
فعالية الانزيم بيتا سكرتاز
</H2>
<p dir='rtl'>

الانزيم بيتا سكرتاز مسوؤل عن قطع جزيء زلال المنغمس بغشاء الخلية العصبية , الذي يسمى
Amyloid Precursor Protein

أو بأختصار
APP.
يمر بأنقسامين : الاول في الجزء الخارج خلوي
والانقسام الآخر في الجزء الداخل الخلوي. انقسام الجزء الخارج خلوي يتم بواسطة انزيم بيتا سكرتاز , حيث يقسم زلال ال
APP
لجزئين : الجزء الخارجي يشمل 42 احماض امينية. والناتج زلال يسمى بيتا أميلوئيد. عند تراكم البيتا اميلوئيد في الجزء الخارج خلوي بكميات كبيرة ينتج ترسبات التي تشكل عامل اوليي لموت الخلايا العصبية في الزهايمر. الجزء الذي يبقى المنغمس في غشاء الخلية يقطع بواسطة انزيم أخر يسمى גמא סקראטז ,[http://www.sigmaaldrich.com/etc/medialib/life-science/cell-signaling-and/migratecellsignal1/BACE1-Figure-1.Par.0001.Image.500.gif الرسم ]
التالي يبين فعالية بيتا سكرتاز .
</P>
<H1 align="center">
<Structure load='' size='350' frame='true' align='left' caption='انزيم بيتا سكرتاز' scene='Beta_Secretase_%28Hebrew%29/Open_scene/1' />
</H1>


<H2 align="center">

المبنى

</H2>

<p dir='rtl'>

الأنزيم بيتا سكرتاز مبني من سلسلة زلالية واحدة تحتوي على 501 حامض أميني . هذا الانزيم كأي زلال أخر يميزه
[http://www.google.co.il/imgres?q=%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94+%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A6%D7%94+%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%AA&um=1&hl=iw&sa=N&gbv=2&tbm=isch&tbnid=O5hn7QXJq7jzBM:&imgrefurl=http://www.hs.ph.biu.ac.il/library/mtblsm.shtml&docid=h8-SNZcNhIAHdM&imgurl=http://www.hs.ph.biu.ac.il/library/304.gif&w=550&h=525&ei=Q1_gT5yKHYnGswayufTrCA&zoom=1&iact=hc&vpx=361&vpy=298&dur=4722&hovh=219&hovw=230&tx=108&ty=75&sig=113804834486123416418&page=1&tbnh=151&tbnw=157&start=0&ndsp=24&ved=1t:429,r:9,s:0,i:96&biw=1280&bih=853 مبنى أولي ]
(سلسلة الأحماض الأمينية التي تركب الزلال ).
<scene name='Beta_Secretase_(Hebrew)/Aminoacid_bycolor/1'>في المجسم الذي</scene>
أمامك يعرض كل حامض أميني بلون أخر.
اذا ضغطت على كلمة
Toggle spin....
يظهر الاسم المختصر للحامض الأميني الموجود في هذا الزلال.

وأيضا نأخذ فكرة عن <scene name='Beta_Secretase_(Hebrew)/Secondary_structure/1'> المبنى الثانوي </scene>
للانزيم.
[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99 المبنى الثانوي]
الذي يحتوي على
[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%9C%D7%99%D7%9C_%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%90 لولبة ألفا ].
<scene name='Beta_Secretase_(Hebrew)/Akpha_helix/1'>لولبة ألفا</scene>
(alpha helix) التي تعرض في ألوان الزهري والبنفسجي , تنظيم <scene name='Beta_Secretase_(Hebrew)/Beta_sheet/4'> مسطحات بيتا</scene> (beta sheet)التي تظهر بالون الأصفر.
المبنى الثانوي مشتق من المبنى الأولي بينما
[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99 المبنى الثلاثي]
مشتق من كلاهما.
الجزء الأكبر من السلسلة موجود خارج غشاء الخلية ويشمل
[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%AA%D7%A8_%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C الموقع الفعال ]
في الانزيم المسؤول عن قطع جزيء البروتين في الجزء الخارج خلوي .

<scene name='Beta_Secretase_(Hebrew)/Active_site/1'>الموقع الفعال</scene>
في الانزيم الذي يرتبط في البروتين يحوي حامضين أمينيين (אספרטיות) التي تظهر باللون الزهري ولذالك يسمى الانزيم אספרטיל פרוטואז . جزء اضافي للانزيم يقطع غشاء الخلية وقسم أخر في الجزء الداخل خلوي. في المجسم الذي أمامنا نرى الجزء الخارج خلوي فقط للأنزيم الذي يحتوي على الموقع الفعال .

</P>

<H2 align="center">
العلاقة بمرض الزهايمر
</H2>

<p dir='rtl'>
مرض الزهايمر هو المرض الثالث الاكثر انتشارآ في المجتمع ويزداد مع الجيل , شهادة شخصية لصعوبات المرض عند مريض وابناء عائلته ممكن ان نرى في
[http://www.alz-emda.org.il/Portals/10/lichyot-bechavod.wmv الفيلم التالي. ]
</p>
<p dir='rtl'>
تطور هذا المرض تدريجيآ . يبدأ في فقدان خفيف للذاكرة , بعد فترة يبدأ المريض بفقدان اكثر واكثر من قدراته العقلية, حتى يفقد قدرة التعرف على ابناء عائلته , ومكان سكنه وحتى قدرته على الكلام, ويفقد قدرته في التحكم في فعاليات اساسية في جسمه. السبب لهذا العطب هو اصابة مستمرة لخلايا الاعصاب في الدماغ.
اليوم تعرف بعض الآليات الجزيئية المسببة لهذه الاصابة في الخلايا العصبية (التفصيل في ورقة العمل), الانزيم بتا سكرتاز الذي يقطع الزلال عابر الغشاء ,الذي يتواجد بتركيز عالي على اغشية الخلايا العصبية من الخارج , مما ينتج زلال مكون من 42 حامض اميني على غشاء الخلية , هذه الزلاليات تكون ترسبات غير قابلة للذوبان (פלאקים) هذه الترسبات تقوم بسلسلة عمليات التي تؤدي لموت الخلايا العصبية. ايقاف فعالية هذا الانزيم ممكن ان تساعد بابطاء بوتيرة المرض وحتى ان تمنعه ايضآ , عوامل اخرى تسبب هذا المرض , توصيات للوقاية منه ممكن ان نجد في
[http://sciam.co.il/archives/2131 المقال التالي ]
بموقع הידען
[http://www.youtube.com/watch?v=NjgBnx1jVIU وبالفيلم ايضآ. ]
</p>

<H2 align="center">
اعاقه عمل بيتا سكرتاز
</H2>
<p dir='rtl'>
بيتا ايمولئيد, هو احد العوامل المسببة لمرض الزهايمر. لكي نمنع انتاج بيتا ايمولئيد, ممكن ان نعيق انتاجه . المعيق هو جزيء, الذي يرتبط بالانزيم ويمنع ارتباطه ب. APP عندما يمنع الانزيم من الارتباط ب APP وقطعه, يمنع استمرار العملية التي تحول APP لبيتا ايمولئيد.امامك مجسم الذي يظهر <scene name='Beta_Secretase_(Hebrew)/Inhibitor/1'>مواقع ارتباط المعيق بالانزيم</scene>. موقع ارتباط المعيق بالزلال يظهر بلون برتقالي. نتعرف على آليات الاعاقة الانزيماتية من خلال
[http://www.youtube.com/watch?v=AKyyvuOmXq0 الفيلم التالي]
</p>

<H2 align="center">
التعرف الى بيتا سكرتاز - האם דרך טובה למציאת מזור לחולי האלצהיימר? - ورقة عمل للطالب
</H2>
<p dir='rtl'>

לפניך דף עבודה המסתמך על ערך זה בפרוטאופדיה.
היכנס לדף העבודה וענה עליו. בהצלחה.
[http://proteopedia.org/wiki/images/8/82/Beta-secretase_Ex.pdf דף עבודה לתלמיד]
<BR>
: )
<BR>
דף תשובות– הכניסה עם סיסמה בלבד

</p>
[[en:Beta secretase]]
[[he:Beta Secretase (Hebrew)]]

Beta Secretase (Hebrew)

2017-08-15T20:38:08Z

Shany Doron:

<StructureSection load='' size='350' side='right' scene='Beta_Secretase_%28Hebrew%29/Open_scene/1' caption=''>
<H1 align="center">
האנזים ביתא סקרטאז
</H1 >
<p dir='rtl'>
ביתא סקראטז הוא פרוטאזה (אנזים חותך חלבון). האנזים ביתא סקרטאז ידוע גם בשמות נוספים: אספרטיל פרוטאז 2 וממפסין, והוא מקודד על ידי הגן BACE. העניין הרב באנזים ביתא סקרטאז נובע מהיותו אחד המרכיבים המעורבים בגרימתה של
[http://www.alz-il.net/ מחלת האלצהיימר.]
בתמונה שלפניך מיוצגת השרשרת החלבונית של האנזים <scene name='Beta_Secretase_(Hebrew)/Rainbow/1'>בצבעי הקשת</scene>
מקצה אחד שלה המיוצג בצבע כחול (הקצה ה -N טרמינלי) לקצה האחר המיוצג בצבע אדום (הקצה ה-C טרמינלי). [http://academic.brooklyn.cuny.edu/biology/bio4fv/page/c_and_n_.htm על קצה N וקצה C בשרשרת החלבון.]
</p>

<H2 align="center">
פעילות האנזים ביתא סקרטאז
</H2>
<p dir='rtl'>
האנזים ביתא סקרטאז אחראי על חיתוך מולקולת חלבון השקועה בקרום תאי עצב, ואשר נקראת Amyloid Precursor Protein או בקיצור APP. מולקולת ה APP עוברת שני חיתוכים: האחד בחלקה החוץ תאי והשני בחלקה התוך תאי.
החיתוך החוץ תאי מבוצע על ידי האנזים ביתא סקרטאז, כאשר הוא חותך את APP לשני חלקים: לחלק חיצוני הכולל 42 חומצות אמינו. תוצר חיתוך זה נקרא ביתא - אמילואיד. כאשר מצטבר בחלק החוץ תאי ביתא –אמילואיד בכמויות גדולות נוצרים משקעים שמהווים את הגורם הראשוני למותם של תאי עצב במחלת האלצהיימר. הגדם הנותר של APP השקוע בקרום התא ימשיך וייחתך על ידי אנזים אחר הנקרא גמא סקראטז.
להלן [http://www.sigmaaldrich.com/etc/medialib/life-science/cell-signaling-and/migratecellsignal1/BACE1-Figure-1.Par.0001.Image.500.gif איור ] הממחיש את פעולתו של ביתא סקרטאז.
</P>
<H1 align="center">

</H1>


<H2 align="center">

מבנה

</H2>

<p dir='rtl'>

האנזים ביתא סקרטאז בנוי משרשרת חלבונית אחת (שרשרת A) המונה 501 חומצות אמינו.
כמו כל חלבון גם אנזים זה מאופיין
[http://www.google.co.il/imgres?q=%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94+%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A6%D7%94+%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%AA&um=1&hl=iw&sa=N&gbv=2&tbm=isch&tbnid=O5hn7QXJq7jzBM:&imgrefurl=http://www.hs.ph.biu.ac.il/library/mtblsm.shtml&docid=h8-SNZcNhIAHdM&imgurl=http://www.hs.ph.biu.ac.il/library/304.gif&w=550&h=525&ei=Q1_gT5yKHYnGswayufTrCA&zoom=1&iact=hc&vpx=361&vpy=298&dur=4722&hovh=219&hovw=230&tx=108&ty=75&sig=113804834486123416418&page=1&tbnh=151&tbnw=157&start=0&ndsp=24&ved=1t:429,r:9,s:0,i:96&biw=1280&bih=853 במבנה ראשוני]
(רצף חומצות האמינו המרכיבות את החלבון).
<scene name='Beta_Secretase_(Hebrew)/Aminoacid_bycolor/1'>בדגם שלפניך מיוצגת כל חומצה אמינית בצבע אחר</scene>. אם תלחץ על הכפתור "Toggle spin" ותעמוד על הכדור עם העכבר,
יופיע שמה המקוצר של החומצה האמינית הנמצאת במקום זה בחלבון.
כמו כן ניתן להתרשם <scene name='Beta_Secretase_(Hebrew)/Secondary_structure/1'> מהמבנה השניוני </scene>
של האנזים.
[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99 המבנה השניוני]
מכיל
[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%9C%D7%99%D7%9C_%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%90 סלילי אלפא. ]
<scene name='Beta_Secretase_(Hebrew)/Akpha_helix/1'>סלילי אלפא</scene>
(alpha helix) מיוצגים בצבעים ורוד – סגול, ומארגון של <scene name='Beta_Secretase_(Hebrew)/Beta_sheet/4'>משטחי ביתא</scene> (beta sheet) המיוצגים בצבע צהוב.
המבנה השניוני נגזר מן המבנה הראשוני, ואילו
[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99 המבנה השלישיוני]
נגזר משניהם גם יחד.
רובה של השרשרת מצוי מחוץ לקרום התא וכולל את
[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%AA%D7%A8_%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C האתר הפעיל ]
האחראי על חיתוך מולקולת הAPP בחלקה החוץ תאי. <scene name='Beta_Secretase_(Hebrew)/Active_site/1'>האתר הפעיל </scene> של האנזים, אליו נקשר ה APP , מכיל שתי חומצות אספרטיות (מסומנות בתמונת "האתר הפעיל" בצבע ורוד), ולכן האנזים נקרא אספרטיל פרוטאז.
חלק נוסף של האנזים חוצה את ממברנת התא וחלק נוסף מצוי בחלק התוך תאי. בדגם המוצג בדף זה אנו צופים בחלקו החוץ תאי של האנזים בלבד, החלק המכיל את האתר הפעיל.

</P>

<H2 align="center">
הקשר למחלת האלצהיימר
</H2>

<p dir='rtl'>
מחלת האלצהיימר היא המחלה השלישית השכיחה בקרב האוכלוסייה ושכיחותה עולה עם הגיל. [http://www.alz-emda.org.il/Portals/10/lichyot-bechavod.wmv עדות אישית על קשיי מחלת האלצהיימר ]אצל החולה ובני משפחתו, ניתן לקבל בסרט הבא.
</p>
<p dir='rtl'>
בשל העלייה במשך החיים ישנו סיכוי גדול לעליה משמעותית במספר החולים במחלה.
המחלה מתפתחת בהדרגה ובאה בתחילה לידי ביטוי באובדן קל של הזיכרון. לאחר זמן מה מאבד החולה עוד ועוד מיכולותיו הקוגנטיביות (השכליות) עד שהוא מפסיק לזהות את קרובי משפחתו, את סביבת מגוריו, ואף מאבד את יכולת הביטוי שלו. כמו כן נפגעות יכולותיו המוטוריות של חולה האלצהיימר עד לאובדן שליטה על פעילויות בסיסיות בגופו. הסיבה להתנוונות זו נעוצה בפגיעה מתמשכת בנוירונים (תאי עצב) במוחו של החולה. כיום ידועים חלק מן המנגנונים המולקולרים הגורמים לפגיעה בתאי העצב. ( פירוט בדף העבודה) . האנזים ביתא סקרטאז חותך אתAPP ,חלבון חוצה ממברנה, המצוי בריכוז גבוהה על גבי הקרומים של תאי עצב בחלקו החוץ תאי, כך שמתקבל מחוץ לנוירון חלבון בן 42 חומצות אמינו. חלבונים רבים שכאלו מצטברים בצברים שאינם מסיסים ואחר כך מצטברים למשקעים (פלאקים). משקעים אלו גורמים לשרשרת תהליכים בתאי העצב הסמוכים, שבסופה מתים תאי העצב. עצירת פעילותו של האנזים ביתא סקרטאז יכולה לסייע בהאטת קצב המחלה ויש שמקווים שגם למניעתה. עוד על גורמים נוספים המעורבים ביצירת המחלה והצעות נוספות למניעתה תוכלו למצוא [http://sciam.co.il/archives/2131 במאמר מעניין ]
באתר הידען
[http://www.youtube.com/watch?v=NjgBnx1jVIU ובסרטון הבא. ]
</p>

<H2 align="center">
עיכוב פעולתו של ביתא סקרטאז
</H2>
<p dir='rtl'>
ביתא אמילואיד הוא, כאמור, אחד הגורמים המעורבים ביצירת מחלת האלצהיימר. על מנת למנוע את יצירת ביתא אמילואיד , ניתן לנסות לעכב את יצירתו. המעכב הינו מולקולה , הנקשרת לאנזים ביתא סקרטאז ומונעת את קשירתו ל. APP כאשר האנזים מעוכב מלהקשר ל APP ולחתוך אותו, נמנע המשך התהליך שיהפוך את APP לביתא אמילואיד.לפניך דגם המראה את <scene name='Beta_Secretase_(Hebrew)/Inhibitor/1'>אתרי הקישור של המעכב לאנזים</scene>. האזור בחלבון, אליו נקשר המעכב מודגש בדגם בצבע כתום. על מנגנוני עיכוב אנזימטי ניתן ללמוד
[http://www.youtube.com/watch?v=AKyyvuOmXq0 בסרטון הבא. ]
</p>

<H2 align="center">
הכרות עם ביתא סקרטאז - האם דרך טובה למציאת מזור לחולי האלצהיימר? - דף עבודה לתלמיד
</H2>
<p dir='rtl'>

לפניך דף עבודה המסתמך על ערך זה בפרוטאופדיה.
היכנס לדף העבודה וענה עליו. בהצלחה.
[http://proteopedia.org/wiki/images/8/82/Beta-secretase_Ex.pdf דף עבודה לתלמיד]
<BR>
: )
<BR>
דף תשובות– הכניסה עם סיסמה בלבד

</p>
[[en:Beta secretase]]
[[ar:Beta Secretase (Arabic)]]

File:Beta-secretase Ex.pdf

2017-08-15T20:35:59Z

Shany Doron:

CFTR (Hebrew)

2017-08-15T20:35:11Z

Shany Doron:

<div dir=rtl align=right>

חלבון CFTR נמצא בממברנה של תאי האפיתל. התפקיד העיקרי של חלבון CFTR הינו העברת יוני כלור, העוברים יחד עם מולקולות מים מפנים התא אל החוץ. פגיעה במבנה החלבון CFTR ,עקב מוטציה בגן האחראי על ביטוי החלבון, גורמת למחלה הנקראת Cystic Fibrosis.

</div>

<div dir=rtl align=right>
== מבנה החלבון ==

CFTR הוא גליקופרוטאין המורכב מ- 1480 חומצות אמינו.
לחלבון מבנה , הכולל גם סלילי אלפא וגם משטחי בטא.

המבנה של חלבון CFTR המלא טרם נקבע באופן ניסיוני. הסיבה לכך היא כי חלבונים בממברנה, כגון CFTR, עם האזורים הידרופוביים משמעותיים, קשה לגבש, ו-X-ray קריסטלוגרפיה יכולה להתבצע רק על גבישי חלבון.

הוצעו מודלים מתאימים של CFTR, על בסיס השוואת מבנה טרנספורטרים מסוג ABC, לאחר השוואת הרצף שלהם בשיטות ביואינפורמטיות.

היות ולא נמצא מבנהו המלא של החלבון, אנו רואים כאן מקטע, המכיל 229 <scene name='CFTR_(Hebrew)/Amino_acid_colors/1'>חומצות אמינו</scene>. מקטע זה מיכל <scene name='CFTR_(Hebrew)/Chains_a_b/1'>שתי שרשראות</scene> A- בירוק, ו-B בצהוב.

ניתן לראות <scene name='CFTR_(Hebrew)/Colored_alpha_and_beta/1'>כאן</scene> את סלילי אלפא באדום וסלילי בטא בכחול.
</div>

<div dir=rtl align=right>

בחלבון יש חמישה אזורים פונקציאונליים: שני אזורים טרנסממברנליים, ואיזורים פעילים, (MSD1 ו MSD2) ,היוצרים את ערוץ יון כלוריד; כל אלה מחוברים לאתר הקושר נוקלאוטידים (NBD) בציטופלסמה.
NBD 1 מחובר לאזור הטרנסממברני 2 על ידי דומיין הרגולציה "R", וזוהי תכונה ייחודית של CFTR, שלא נוכחת במובילי-ABC אחרים . שני אתרי קישור נוקלאוטידים (NBD1 ו NBD2) קושרים ATP ומאפשרים הידרוליזה של מולקולות ATP. הערוץ היוני נפתח רק כאשר דומיין R עובר פוספורילצייה על ידי PKA ו- ATP הקשור ל- NBD.
הקצה הקרבוקסילי של חלבון מחובר לשלד התא על ידי אתר קישור PDZ.

[http://wonglab.seas.ucla.edu/glossary/cf/CFTRdiagramLarge.gif איור של התעלה]

</div>

<Structure load='2pze' size='400' frame='true' align='left' caption='Minimal human CFTR first nucleotide binding domain as a head-to-tail dimer' scene='Insert optional scene name here' />

<div dir=rtl align=right>

== פעילות ביולוגית של החלבון ==

החלבון CFTR נמצא בממברנה של תאי האפיתל המרפדים ריאות ואיברים אחרים כגון הכבד, הלבלב, מערכת העיכול, מערכת הרבייה, ועור . CFTR הוא חלבון המסווג כטרנספורטר ABC (ATP-binding cassette). החלבונים אלה מעבירים מולקולות כמו סוכרים, פפטידים, פוספטים אנאורגניים, כלוריד, כטיוני מתכות ואניונים על פני קרום התא.
התפקיד העיקרי של חלבון CFTR העברת יוני כלור, שעוברים יחד עם מולקולת מים, מפנים התא אל החוץ. שינויי הקונפורמציה בחלבון CFTR המווסתים על ידי ATP , פותחים או סוגרים את הערוץ למעבר האניונים לפי מפל הריכוזים, וזה בניגוד לטרנספורטרים ABC אחרים שבהם מעבר אניונים מתבצע נגד מפל ריכוזים. יחד עם יוני כלור מהתא יוצאים גם יוני הנתרן, הדבר שגורם להגברת לחץ אוסמוטי מחוץ לתא וליציאת המים בתהליך האוסמוזה.

<scene name='CFTR_(Hebrew)/Atp_binding_domain/1'>אתר קישור ATP בחלבון</scene> - תואם חלבונים דומים המשמשים כטרנספורטרים.

</div>

<div dir=rtl align=right>

== מוטציות בחלבון הגורמות למחלות ==

אצל בני האדם גן המקודד חלבון CFTR נמצא בכרומוזום 7 בלוקוס q31.2. במצב תקין גן מכיל כ- 250000 זוגות בסיסים (pb) ו- 27 אקסונים, כמות האנטרונים - 6129 pb. עד כה התגלו במחקרים למעלה מ-1800 מוטציות שונות בגן ל-CFTR. המוטציה הנפוצה ביותר נקראת F508del. היא אופיינית על ידי הסרת שלושה זוגות נוקלאוטידים וזה גורם לאיבוד חומצת אמינו <scene name='CFTR_(Hebrew)/F508/1'>פנילאלאנין</scene> (F) במיקום 508 בחלבון, וזהו המקור לשם של מוטציה. התוצאה הישירה של מוטציה F508del היא פגיעה בתהליך קיפול החלבון.

הוצעו '''מודלים של קיפול החלבון''':

חלבון סינטטי המתאר <scene name='CFTR_(Hebrew)/Phenylalanine_included/3'>קיפול נכון</scene> של האיזור עם פנילאלאנין

חלבון סינטטי המתאר <scene name='CFTR_(Hebrew)/Deletion/2'>קיפול לא נכון</scene> של האיזור ללא פנילאלאנין

מנגנון בקרת איכות החלבון מזהה את החלבון מקופל בצורה לא נכונה ומסמן את החלבון הפגום המיועד לפירוק. כתוצאה מכך, F508del או לא מגיע לקרום התא, או מגיעה אך לא יכול להשתלב בקרום באופן תקין וגם לא יכול לתפקדת באופן תקין. מחלה הנרגמת על ידי פגיעה במבנה החלבון CFTR נקראת CF (Cystic Fibrosis). היא מתבטאת בפגיעה בבלוטות אקזוקריניות. זוהי מחלה תורשתית המורשת באופן אוטוזומלי רצסיבי, כלומר היא לא קשורה לכרומוזומי מין ומתבטאת רק כאשר לאדם יש שני אללים רצסיביים וזה אומר שכל אחד מההורים חייב להיות מינימום נשאי לאלל רצסיבי.

[http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/3/3e/Autorecessive.svg/220px-Autorecessive.svg.png איור של תורשת האללים הפגומים במחלת הCF]

באנשים בריאים, תאי האפיתל מפרישים ריר מימי, שתפקידו להגן על הדפנות הפנימיות של האיברים השונים מגורמי מחלות. בחולי CF התעלה המעורבת בהעברת יונים חסרה או איננה מתפקדת כראוי בגלל פגיעה החלבון ממברנלי CFTR, דבר הגורם להפרשה דלה של יוני כלור ונתרן מן התא אל מחוץ לתא. כתוצאה מכך חל שינוי בלחץ אוסמוטי בסביבה חוץ תאי ,הנוזלים נכנסים לתוך התאים (ולא החוצה) והפרשות הריר מתאי האפיתל נעשות צמיגות וסמיכות ובכמות גדולה. בבלוטות הזיעה, במערכות הנשימה, במערכת העיכול, בלבלב, בכבד ובמערכת הרבייה חסימת מעבר תקין של נוזלים מחד, ומאידך מהוות כר נוח ומזין להתרבות חיידקים ומכאן להיווצרות זיהומים ודלקות. במערכת הנשימה התוצאה של הצטברות הריר גורמת להצטברות חיידקים ולירידת יכולת חילופי הגזים. מוטציות נוספות של הגן, עלולות לגרום לפגמים בתהליך העיכול.

[http://www.medindia.net/patients/patientinfo/images/cystic-fibrosis-organ.jpg איור, המתאר את האיברים הנפגעים במחלת CF]:

בשנים האחרונות, קשרו מחקרים את המוטציה CFTR-T5, לאי ספיקת לבלב אקסוקרינית, היפרליפידמיה ומחלת קרוהן. למחלת CF יש סימפטומים אופייניים:

- נשימה כבדה ושיעול כרוני

- זיהומים בסינוסים ובפוליפים

- זיהומים חוזרים בדרכי הנשימה ובמיוחד בדלקת ריאות

- ייצור עודף של ריר

- צמיחה מועטה

- צואה דלילה ושומנית

עור שטעמו מלוח ניתן לאבחן את המחלה CF על ידי בדיקת מעבדה מסוימת הבודקת ריכוז המלח בזיעה. רמות גבוהות במיוחד יכולות להצביע על CF.

</div>

<div dir=rtl align=right>

== קישורים ==

קישור לדף עבודה לתלמיד
[http://proteopedia.org/wiki/images/a/a4/CFTR_Ex.doc דף עבודה לתלמיד]

קישור של דף למורה

לעיון נוסף:

[http://stwww.weizmann.ac.il/g-bio/bioinfo/activities/act3_p1.asp ביואינפרמטיקה בשירות הביוטכנולוגיה - פעילות בנושא ציסטיק פיברוזיס]

[http://www.ornl.gov/sci/techresources/Human_Genome/posters/chromosome/cftr.shtml The Gene Associated with Cystic Fibrosis]

[http://www.uniprot.org/uniprot/P13569 Swiss prot]

</div>

File:CFTR Ex.doc

2017-08-15T20:33:21Z

Shany Doron:

Prolactin (Hebrew)

2017-08-15T20:30:29Z

Shany Doron:

__NOTOC__

<Structure load='3NPZ' size='350' frame='true' align='left' caption='[[3npz]] הורמון הפרולקטין והקולטן שלו' scene='58/586574/Prolactin_opening/1' />

==<center>''' פרולקטין '''</center> ==
<p dir='rtl'>
<br>
ערך זה מתאר את הורמון הפרולקטין והחלק החוץ תאי של הקולטן שלו. מידע נוסף על חלבונים אלה ניתן למצוא ברשומות שבמאגר המידע [http://www.rcsb.org/pdb/explore/explore.do?structureId=3NPZ PDB].
<br>
<br>
</p>
===<div style="text-align: right;">מבנה הפרולקטין</div>===
<p dir='rtl'>
<scene name='58/586574/Prolactin_chain/1'>הורמון הפרולקטין</scene> באדם מורכב מ-199
<scene name='58/586574/Amino_acid/2'>חומצות אמינו</scene> כשכל חומצה מוצגת בצבע שונה. מולקולת הפרולקטין מכילה 3 קשרים די-סולפידים המאפשרים את הקיפול הנכון של ההורמון ויצירת המבנה השניוני. מחקרים אודות המבנה השניוני של פרולקטין הראו שחצי מחומצות האמינו מאורגנות ב-4 מבנים של <scene name='58/586574/Display_helix/3'>סלילי אלפא</scene>, בעוד שהשאר מסודרים בלולאות.
<br>
<br>
</p>
===<div style="text-align: right;">מבנה הקולטן</div>===
<p dir='rtl'>
קולטן הפרולקטין בנוי משני תת-יחידות זהות, כאשר כל תת-יחידה היא חלבון אשר חוצה את ממברנת התא פעם אחת. החלק
<scene name='58/586574/Prolactin_receptor/1'>החוץ תאי</scene>
של כל תת-יחידה מורכב מ-220 <scene name='58/586574/Prolactin_receptor_all_aa/2'>חומצות אמינו</scene>
ואליו נקשר הורמון הפרולקטין כאשר כל חומצה מוצגת בצבע שונה. חלק זה בנוי <scene name='58/586574/Display_sheet/2'>מיריעות בטא</scene>
כשבכל תת-יחידה ניתן למצוא 2
<scene name='58/586574/Prolactin_receptor_aa/6'>קשרים די סולפידים</scene>
החשובים לשמירה על מבנה ותפקוד תקין של הקולטן.
החלק של הקולטן החוצה את ממברנת התא הוא בעל 24 חומצות אמינו שתפקידן בשפעול הקולטן אינו ידוע. לעומת זאת, תפקיד הקטע התוך תאי הוא חיוני לצורך המשך העברת האות בתא.
<br>
כאשר הורמון הפרולקטין נקשר לתת-יחידה אחת של הקולטן, נוצר קשר עם תת-יחידה נוספת והמבנה שנוצר מאפשר את
[http://physrev.physiology.org/content/physrev/80/4/1523/F1.large.jpg העברת האות בתא.]

<br>
מלבד הפרולקטין גם הורמון גדילה יכול להקשר לקולטן היות ויש דמיון רב ברצף חומצות האמינו בין קולטן הפרולקטין וקולטן הורמון הגדילה.
<br>
<br>

</p>
===<div style="text-align: right;">תפקיד הפרולקטין</div>===
<p dir='rtl'>

הפרולקטין, הידוע גם בשם luteotropin , הוא חלבון אשר ידוע בעיקר ביכולתו לגרום לנקבות ממחלקת היונקים ליצור חלב. אולם יש לו השפעה על מספר גדול של פונקציות . הפרולקטין מופרש [http://www.innerbody.com/anatomy/endocrine/posterior-lobe-pituitary#full-description מבלוטת יותרת המוח] כתגובה לאכילה, הזדווגות, טיפול באסטרוגן , ביוץ והנקה וגם מרירית הרחם של נשים הרות, ועל כן נמצא במי השפיר. הפרולקטין מעורב גם במטבוליזם, ויסות מערכת החיסונית והתפתחות הלבלב.
ההורמון פרולקטין מופרש בגלים במהלך היממה כאשר עוצמת הגל קשורה לשעת היום; גלים גבוהים במיוחד נצפו תוך כדי שינה ובמיוחד בזמן שינה עמוקה. כמו כן ניתן לצפות בהפרשה מוגברת של פרולקטין במצבי לחץ, במאמץ גופני מוגבר, בהרדמה כללית או בניתוח. ככלל רמות הפרולקטין נמוכות יותר בגברים מאשר בנשים, ובעיקר במהלך השבועיים שקודמים למחזור הווסת.
<br>
<br>

</p>
===<div style="text-align: right;">פרולקטין בנשים הרות ולאחר ההריון</div>===
<p dir='rtl'>
רמת הפרולקטין בדם של נשים הרות עולה מתחילת ההיריון ויכולה להגיע עד פי 10 מהרמה שלפני ההיריון. לאחר הלידה רמת הפרולקטין בדם יורדת, אבל בכל הנקה קיימת עלייה משמעותית ברמת ההורמון עד כדי פי 8 מרמתו הבסיסית, עם חזרה לרמה הבסיסית 3-2 שעות מתום ההנקה.
אצל נשים מיניקות, רמת פרולקטין גבוהה בדם יכולה למנוע התפתחות זקיקים בשחלות, ולמנוע על ידי כך הריון נוסף. כמו כן עודף הפרשה של פרולקטין אצל נשים משפיע על התהליכים התקינים הקשורים לביוץ, והוא יכול להיות סיבה לאי-פוריות. ההשפעה השלילית יכולה להתבטא כהפרעה בהפרשתו התקינה של הורמון ה-Luteinizing Hormon
אשר באחריותו לגרום לביוץ של הזקיק הבשל בשחלה, וכן בהפחתה בייצור של הורמוני שחלה כגון אסטרוגן ופרוגסטרון.
<br>
<br>

</p>
===<div style="text-align: right;">פרולקטין בגברים</div>===
<p dir='rtl'>
בגברים, לפרולקטין השפעה חשובה על שמירת רמתו התקינה של הורמון הטסטוסטרון אשר מהווה הורמון מפתח לתפקוד המיני של הגבר ולייצור הזרע. לכן גברים עם רמת פרולקטין גבוהה בדם לוקים לעיתים בירידה בחשק המיני עד כדי קשיים בזקפה.
<br>
<br>

</p>
===<div style="text-align: right;">בקרה על רמת הפרולקטין</div>===
<p dir='rtl'>
הפרשת הפרולקטין מבלוטת יתרת המוח מבוקרת על ידי גורמים רבים, אבל העיקרי שבהם הוא הורמון הדופמין (Dopamine) אשר מופרש מאזור מוגדר במוח. תפקידו לדכא את הפרשת ההורמון ולשמור על רמתו התקינה. במצבים מסוימים, כגון תת-תפקוד של בלוטת התריס, קיימת הפרשה מוגברת של הורמון ה-Thyrotropin Releasing Hormone מהמוח, אשר מגביר באופן משמעותי את הפרשת הפרולקטין, גורם לרמת פרולקטין גבוהה בדם. ובכך משבש תהליכים שבהם הפרולקטין מעורב. יש צורך על כן בטיפול בבלוטת התריס, כדי לאזן את רמות הפרולקטין.
<br>
<br>

</p>
===<div style="text-align: right;">טיפולים ותרופות</div>===
<p dir='rtl'>
הגורמים השכיחים לרמת פרולקטין גבוהה בדם הם גידולים שפירים מפרישי פרולקטין ותרופות מסוימות. הפרשה מוגברת זו תיפסק בעקבות דיכוי הפרולקטין על ידי תרופות נגזרות של ברומוקריפטין או בהפסקת נטילת התרופה שהגבירה את הפרשת הפרולקטין. גידולים המפרישים פרולקטין ניתנים לטיפול גם בתרופות ברוב המקרים, ללא צורך בניתוח.
</p>
<br>

===<div style="text-align: right;">מקורות</div>===
<p dir='rtl'>

1.[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20875426?dopt=Abstract גיבוש הפרולקטין והקולטן שלו]
<br>
2. <http://www.infomed.co.il/disease-314//>
<br>
3.[http://physrev.physiology.org/cgi/pmidlookup?view=long&pmid=11015620 פרולקטין: מבנה, תפקיד, ובקרה]
<br>
4. [[Media:שמות חומצות אמינו.jpg]]
<br>
5.[https://www.youtube.com/watch?v=ljlXD4zIedk גם גברים יכולים להניק]
<br>
6.[http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=218127 "נפש ערומה" ספרה של פרופ' עדה למפרט]

</p>

===<div style="text-align: right;">דף עבודה לתלמיד</div>===
<p dir='rtl'>

[http://www.proteopedia.org/wiki/images/4/41/Prolactin_Ex.pdf דף עבודה לתלמיד]

</p>

File:Prolactin Ex.pdf

2017-08-15T20:29:34Z

Shany Doron:

File:דף עבודה.doc

2017-08-15T11:26:55Z

Shany Doron: uploaded a new version of "Image:דף עבודה.doc": Reverted to version as of 10:54, 30 June 2015

Reverse Transcriptase (Hebrew)

2017-08-15T11:26:37Z

Shany Doron:

==<center>'''אנזים מתעתק במהופך'''</center>==
<StructureSection load='4pqu' size='340' side='right' caption='Caption for this structure' scene='76/761652/Spacednarna/1'>
__NOTOC__
<p dir='rtl'>

אנזים מתעתק במהופך (Reverse Transcriptase, להלן RT) הוא אנזים שמקורו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A3 בנגיפים], בעיקר נגיפים מקבוצת [https://www.britannica.com/science/retrovirus רטרווירוסים]. הנגיף המפורסם ביותר הנושא את האנזים RT הוא נגיף ה-HIV הגורם לתסמונת הכשל החיסוני הנרכש [http://www.aidsisrael.org.il/article/basics (AIDS)] בבני אדם. התאים המאכסנים העיקריים של הנגיף הם [https://www.youtube.com/watch?v=0CNx2MCOTUo לימפוציטים] [https://stwww1.weizmann.ac.il/immuno/%D7%AA%D7%90%D7%99-t/ מסוג T] מסייעים (T Helpers).
<br>
<br>
אנזים זה מזרז שלוש פעולות ביוכימיות הבאות ברצף אחת אחרי השנייה. התוצאה של שלוש פעולות אלה היא העתקה של החומר הגנטי של הנגיף מ-RNA חד-גדילי ל-DNA דו-גדילי. שלוש הפעולות הן:
<br>
<br>
1. היקשרות למולקולת RNA חד-גדילית ובניית גדיל DNA משלים על גבי תבנית גדיל ה-RNA, לפי התאמה בין הנוקלאוטידים: A מול U ו-C מול G;
<br>
2. פירוק של מולקולת ה-RNA שנמצאת במבנה דו-גדילי עם גדיל DNA. כעת האנזים נותר קשור למולקולת DNA חד-גדילית בלבד;
<br>
3. בניית גדיל DNA משלים על גבי תבנית של מולקולת DNA חד-גדילי, לפי התאמה בין הנוקלאוטידים.
<br>
<br>
מולקולת ה-DNA הדו-גדילית יכולה להשתלב לתוך הגנום של התא המאכסן, ומשם לעבור תהליכים תאיים כמו
[https://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/life_sci/%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9A-%D7%A9%D7%9B%D7%A4%D7%95%D7%9C-%D7%94-dna שכפול]
[https://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/life_sci/%D7%94%D7%A9%D7%A2%D7%AA%D7%95%D7%A7-%E2%80%93-%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA-rna ותעתוק.]
<br>
<br>
האנזים התגלה בשנת 1970 על ידי [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%95%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%93_%D7%9E%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%9F_%D7%98%D7%9E%D7%99%D7%9F הווארד טמין] מאוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון ברטרווירוס התוקף עכברים.
באותה שנה האנזים בודד באוניברסיטת MIT מרטרווירוס אחר התוקף תרנגולות, על ידי [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%99%D7%99%D7%95%D7%95%D7%99%D7%93_%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%98%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A8 דיויד בולטימור]. השניים קיבלו פרס נובל לרפואה על הישגיהם בשנת 1975.
<br>
הקהילה המדעית התקשתה תחילה לקבל את הרעיון של תעתוק במהופך שכן הוא חורג מהדוֹגמה המרכזית של הביולוגיה המולקולרית, לפיה קיים כיוון אחד של העברת מידע בתאים: DNA מתועתק למולקולת RNA, ומולקולת ה-RNA מתורגמת לחלבון.
<br>
[[Image:דוגמה מרכזית.jpg]] <ref>http://ib.bioninja.com.au/standard-level/topic-2-molecular-biology/27-dna-replication-transcri/central-dogma.html</ref>
<br>
אופן העברת המידע לפי הדוגמה המרכזית נצפה באורגניזמים שונים ובתנאים שונים, ולכן נתפס עד אז כבלעדי בעולם החי. אולם לאור ההוכחות שהציגו טמין ובולטימור, והעובדה שהוכחות אלה היו בלתי תלויות זו בזו ונצפו במקביל במקומות שונים בעולם, הקהילה המדעית הכירה בקיומו של תעתוק במהופך בעולם החי.
<br>
<br>
</p>

<div style="text-align: right; direction: rtl; margin-left: 1em;">

==מבנה ותפקוד האנזים==
<div style="text-align: right; direction: rtl; margin-left: 1em;">

<p dir='rtl'>

האנזים RT מורכב משתי תת-יחידות השונות זו מזו, ולכן מסווג כ<scene name='76/761652/Heterodimer/1'>הטרודימר</scene> (הטרו = שונה, דימר = שתי תת-יחידות). אורכו <scene name='76/761652/Amino-acids_rt/5'>1000 חומצות אמיניות:</scene> 560 חומצות אמיניות בשרשרת A ו-440 חומצות אמיניות בשרשרת B.
<br>
באנזים RT אפשר למצוא <scene name='76/761652/Secondary-structure/3'>מבנים שניוניים</scene> שונים: כשליש מהחומצות האמיניות נמצאות במבנה שניוני של <scene name='76/761652/A_helix/2'>סלילי אלפא</scene>, וכרבע מהן נמצאות במבנה שניוני של <scene name='76/761652/B_sheet/1'>מישורי ביתא</scene>. המבנים השניוניים האלה תורמים ל<scene name='76/761652/Spacednarna/1'>מבנה המרחבי</scene> של האנזים כולו. מבנה מרחבי זה מאפשר קישור לגדיל <scene name='76/761652/Spacednarna_-_rna/2'>RNA</scene> (בירוק) המשמש סובסטרט ולגדילי ה-<scene name='76/761652/Spacednarna_-_dna/4'>DNA</scene> (בתכלת) הנוצרים לפיו.
<br>
הפעילות האנזימטית של RT מתבצעת כולה על ידי שרשרת A (שרשרת B אינה פעילה אנזימטית כלל, וככל הנראה תורמת לייצוב המבנה המרחבי של האנזים). בתוך שרשרת A ישנם חמישה אזורים מוגדרים. שניים מהאזורים משתתפים בפעילות האנזימטית של RT:
<br>
<br>

• <scene name='76/761652/Palm/6'>כף היד</scene> (ח"א 117-86 וח"א 236-156, מוצגות ככדורים אדומים) – אזור זה נקרא כך בשל <scene name='76/761652/Fingers_thumb/2'>הצורה המרחבית</scene> שלו: הוא נמצא בין אזור האצבעות ובין אזור האגודל (ר' בהמשך). בתוך אזור זה נמצא האתר הפעיל של האנזים RT, ובו מתבצעת בניית גדיל DNA, הן על בסיס גדיל RNA בפעולה האנזימטית הראשונה והן על בסיס DNA בשלב השלישי. בעמדה 110 ובעמדות 185-186 נמצאת הח"א חומצה אספרטית. <scene name='76/761652/Magnesium_ion_1/3'>שלוש החומצות האספרטיות</scene> (בכחול) קשורות בקשר יוני ליוני מגנזיום הטעונים במטען חשמלי 2+ (בוורוד) ותורמים לייצוב המבנה המרחבי של האתר הפעיל. כאשר פגעו בניסויים<ref>PMID:8794733</ref> בגן המקודד לאנזים RT וגרמו למוטציה בעמדות 110, 186-185, פעילות התעתוק-במהופך של האנזים שקודד מהגן הפגוע ירדה מאוד. בנוסף, הרצף בעמדות 235-227, המכונה <scene name='76/761652/Primer_grip/3'>primer grip</scene> (בכתום), חשוד כי הוא מעורב בייצוב מולקולת ה-DNA הנבנית ובקשירה של נוקלאוטיד נוסף אליה;
<br>
<br>
• <scene name='76/761652/Ribonuclease/2'>ריבונוקלאז</scene> (ח"א 427 עד סוף השרשרת, מוצגות ככדורים אדומים) – לאזור זה פעילות אנזימטית אחרת: באזור זה מתפרק גדיל ה-RNA לאחר התעתוק במהופך. גם באזור זה קשור יון מגנזיום חיובי בקשרים יוניים;
<br>
<br>
• אזור מוגדר נוסף בשרשרת A הוא <scene name='76/761652/Hahiboor/2'>החיבור</scene> (ח"א 426-319, מוצגות ככדורים אדומים) – באזור זה מתרחשת האינטראקציה בין שרשרת A (באדום) ושרשרת B (בוורוד). בתוך האזור נמצא רצף המכונה "מוטיב <scene name='76/761652/Trp_repeat/2'>Tryptophan repeats</scene>" בעמדות 414-398 (בכתום), ובו 17 חומצות אמיניות, שש מהן הן
[http://proteopedia.org/wiki/images/7/73/Tryptophan_simple.png טריפטופן]
(החומצה האמינית הנדירה ביותר, בכחול). בניסוי<ref>PMID:12559908</ref> שנערך הוחלפה החומצה האמינית טריפטופן שבעמדה 401 באמצעות מוטציה בגן. כאשר הטריפטופן הוחלפה בחומצה האמינית

[http://proteopedia.org/wiki/images/8/82/%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9C%D7%90%D7%9C%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%9F.jpg פנילאלאנין], הפעילות האנזימטית של RT כמעט ולא הושפעה. אולם כאשר טריפטופן הוחלפה בחומצה האמינית
[http://proteopedia.org/wiki/images/7/76/Leucine-2.jpg לאוצין],
השרשרות A ו-B נפרדו והאנזים איבד את פעילותו;
<br>
<br>
• <scene name='76/761652/Fingers_thumb/2'>שני אזורים</scene> מוגדרים נוספים בשרשרת A הם האצבעות (חומצות אמיניות 85-1 וחומצות אמיניות 155-118, בכתום) והאגודל (ח"א 318-237, בוורוד). אזורים אלה מכונים כך בגלל הצורה המרחבית שלהם, והם נמצאים משני צדי אזור כף היד (באדום). כאשר מסתכלים על המבנה המרחבי של שלושת האזורים, הם נדמים לכף יד הלופתת את הסליל הכפול של חומצות גרעין שבמרכז האנזים.
<br>
<br>
</p>

==מהימנות הפעילות האנזימטית==

<p dir='rtl'>

<br>
בעת פעולתו, האנזים RT מועד לטעויות. בניסוי<ref>Preston, B., Poiesz, B., & Loeb, L. (1988). Fidelity of HIV-1 Reverse Transcriptase. Science, 242(4882), 1168-1171. Retrieved from http://www.jstor.org/stable/1702640</ref> שנערך נמצא כי תדירות המוטציות במולקולת ה-DNA הנוצרת הוא 1 ל-4000-2000.
<br>
משמעות הדבר היא שמתרחשת מוטציה אחת כל כשלושת אלפים נוקלאוטידים המתרכבים למולקולת ה-DNA הנוצרת. קצב המוטציות הגבוה גורם לכך שהחומר התורשתי של הנגיף משתנה כמעט עם כל הדבקה. עקב כך, מוטציות שמתרחשות במהלך פעולתו של אנזים RT גורמות לשינוי החומר הגנטי של הנגיף. דבר זה מאפשר לנגיף "להתחמק" מן המערכת החיסונית של המאכסן ולפתח עמידות נגד תרופות אנטי-ויראליות, ולכן פיתוח תרופות נגד הנגיף נתקל בקשיים רבים.
<br>
<br>
</p>

==שימושים בביולוגיה מולקולרית==

<p dir='rtl'>

<br>
האנזים RT משמש במעבדות רבות בעולם ליצירת מולקולות DNA מתבנית של מולקולות RNA באמצעות במספר שיטות. אחת מהן היא שיטה בשם
[https://www.youtube.com/watch?v=0MJIbrS4fbQ RT-PCR] . התוצר הוא מולקולת ה-DNA הנקראת complementary DNA או cDNA, והיא יציבה בהרבה ממולקולת ה-RNA שלפיה היא נוצרה. מולקולת ה-cDNA מסייעת למדענים לחקור תהליכים שונים בתא, כמו בקרה על ביטוי גנים, יצירת ספריות DNA למחקר עתידי ואף פיתוח תרופות.

</p>

== דף עבודה לתלמיד ==

[http://proteopedia.org/wiki/images/3/39/%D7%93%D7%A3_%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_RT.doc דף עבודה לתלמיד]

== מקורות מידע ==

<references/>
[[Category:Topic Page]]

File:דף עבודה RT.doc

2017-08-15T11:22:06Z

Shany Doron:

Botulinum neurotoxin type A (Hebrew)

2017-08-15T11:16:06Z

Shany Doron:

=<div style="text-align:right;direction:rtl;">רעלן הבוטולינום</div>=
<div align="right">__TOC__</div>
==<div style="text-align:right;direction:rtl;">מקור הרעלן ודרכי הידבקות</div>==
<p dir="rtl">
רעלן הבוטולינום הוא חלבון המיוצר ע"י חיידק הנקנקת ([https://he.wikipedia.org/wiki/Clostridium_botulinum Clostridium botulinum]). רעלן זה הוא הקטלני ביותר לאדם הידוע כיום, וגורם למוות כבר בריכוז של 1 ננוגרם (מיליארדית הגרם) לק"ג משקל גוף. הרעלות [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%95%D7%98%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%9D נקנקת] מתרחשות גם בימינו ומדי פעם ניתן למצוא כתבות בעיתונים על [http://www.mako.co.il/news-israel/health/Article-f779ce843824641004.htm מקרי הרעלה].</p>
<p dir="rtl">
החיידק הנקנקת הוא [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9C-%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%A0%D7%99 חיידק אל אווירני] המצוי בקרקע. לחיידק זה יכולת יצירת [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%91%D7%92 נבגים] העמידים גם בתנאי סביבה קשים. החיידק מתפתח במכלי מזון ללא אוויר כגון קופסאות שימורים ונקניקים שלא טופלו כראוי. הרעלות בד"כ נגרמות עקב אכילת מזון שלא טופל כנדרש ומכיל נבגים של החיידק. הנבגים מתפתחים במעיים לחיידקים ושם מפרישים את הרעלן. במקרים אחרים יכולה להיגרם הרעלה כאשר החיידק נכנס לפצע עמוק המספק סביבה אל אווירנית לחיידק ומתפתח שם.
</p>
<p dir="rtl">
הרעלות של חיידק הנקנקת הובילו, כנראה, ליצירתה של האגדה, לפיה ערבוב של [http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/life_sci/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%91-%D7%A9%D7%9C-%D7%A9%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%A9%D7%9E%D7%9F-%D7%96%D7%99%D7%AA-%D7%99%D7%95%D7%A6%D7%A8-%D7%A8%D7%A2%D7%9C%D7%9F-%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%9F-%D7%90%D7%A8%D7%A0%D7%95%D7%9F שום ושמן זית] יוצר רעל מסוכן. למעשה, בכל פעם שירק או פרי לא נשטפים או לא מבושלים היטב, ולאחר מכן מוכנסים לסביבה אל אווירנית (למשל, שמן, או קופסת שימורים) יש סיכוי שהחיידקים על המזון יתפתחו וייווצר הרעלן. תינוקות הם רגישים יותר לרעלן ובדיוק מסיבה זו קיימת ההמלצה לא לתת דבש לתינוקות עד גיל שנה מכיוון שדבש מכיל מעט נבגים של חיידק הנקנקת<ref>האכלת התינוק בשנה הראשונה, משרד הבריאות [Internet]. [צוטט ב- 23 מאי 2016] מתוך: http://www.health.gov.il/Subjects/infants/feeding/Pages/feeding_babies_first_year.aspx</ref>.
</p>
==<div style="text-align:right;direction:rtl;">תסמינים קליניים ושימוש רפואי</div>==
<p dir="rtl">
הנקנקת (הבוטוליזם) היא מחלת שיתוק שרירים הנגרמת ע"י הרעלן של חיידק הנקנקת. הרעלן, בוטולינום, גורם למוות ע"י שיתוק השרירים ובהם שרירי מערכת הנשימה. תסמיני המחלה הם: תוך מספר שעות, קשיים בראיה ועפעפיים שמוטים, שיתוק בשרירי הפנים והגרון, קשיים בדיבור ובבליעה ובהמשך, חולשת שרירים כללית, אובדן קואורדינציה בשרירי השלד, קשיי נשימה ואפילו מוות<ref>CDC | Facts About Botulism [Internet]. [cited 2016 May 23]. Available from: http://emergency.cdc.gov/agent/botulism/factsheet.asp</ref>. הטיפול בחולים הוא ע"י מתן [https://he.wiktionary.org/wiki/%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%98%D7%95%D7%A7%D7%A1%D7%99%D7%9F אנטיטוקסין] לרעלן ותמיכה נשימתית. הטיפול באמצעות האנטיטוקסין יעיל מאוד אם הוא ניתן בשלב מוקדם של התפתחות המחלה, אצל רוב החולים ההתאוששות חלה לאחר מספר שבועות או חודשים של טיפול תומך.
</p>
<p dir="rtl">
בוטולינום הוא רעל, אולם במינונים נמוכים ובשימוש מדויק יש לו גם שימושים רפואיים. בכמויות זעירות ביותר יכול הרעלן להחליש את פעילותם של שרירים וכך לעזור לאנשים עם בעיות הנובעות מפעילות יתר של שרירים שונים בגוף, כגון בעיות בהטלת שתן ([https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%95%D7%97%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%96%D7%94 תסמונת השלפוחית הרגיזה]), הזעת יתר, מיגרנות ופזילה.
</p>
<p dir="rtl">
כמו כן משמש הרעלן לטיפול קוסמטי בקמטי הבעה שנובעים מפעילות יתר של השרירים. התכשיר הנפוץ ביותר המכיל את הרעלן הוא [http://www.clalit.co.il/he/Clalit_Aesthetics/Pages/injections_and_fillers.aspx בוטוקס]. לאנשים הפונים לטיפול זה מוזרק הרעלן בהזרקה מקומית מתחת לעור, ומרפה למשך משפר חודשים את השרירים הגורמים לקמטים.
</p>
==<div style="text-align:right;direction:rtl;">מבנה</div>==
<Structure load='3BTA' size='350' frame='true' align='right' caption='רעלן הבוטולינום לפני החיתוך לתת היחידות שלו' scene='72/728334/I_am_bonta/3' />
<p dir="rtl">
רעלן הבוטולינום מתורגם, ברוב החיידקים הנושאים את הגן לחלבון, לשרשרת אחת ארוכה בת <scene name='72/728334/Secondary_structure/1'>1,296 חומצות אמינו</scene> (כל סוג חומצת אמינו מסומן בצבע שונה) <ref name="ncbi">חלבון רעלן הבוטולינום באתר NCBI, מתוך: http://www.ncbi.nlm.nih.gov/protein/P10845</ref> במשקל של כ- 150 kDa. המבנה המצורף מדגים את מבנה החלבון לפני שלב החיתוך <ref name="pdb">מבנה החלבון רעלן הבוטולינום באתר PDB, מתוך: http://www.uniprot.org/uniprot/P10845</ref>. לאחר התירגום, החלבון נקטע על ידי פרוטאז (אנזים מפרק) לשתי תת יחידות.
במודל המצורף, מסומן באדום האזור שיהיה <scene name='72/728334/Hc_bonta/2'>השרשרת הכבדה</scene> לאחר חיתוך החלבון לשתי שרשראות. לעומתו, מסומן בכחול האזור שיהיה <scene name='72/728334/Lc_bonta/2'>השרשרת הקלה</scene> לאחר החיתוך.
</p>
<p dir="rtl">
כתוצאה מהחיתוך, מתקבל חלבון מעט קצר יותר, בן 1285 חומצות אמינו. השרשרת הכבדה בחלבון זה הינה שרשרת בת 848 חומצות אמינו שמשקלה הוא כ- 100 kDa. בשרשרת זו ניתן להבחין בשני אזורים:
<ol style="direction:rtl;text-align:right;margin-right:50px;">
<li><scene name='72/728334/Recept_bonta/3'>אזור הקישור</scene> (מסומן באדום)- מוביל לקישור החלבון [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%98%D7%9F לקולטנים] מתאימים על גבי ממברנת תא העצב.</li>
<li><scene name='72/728334/Trans_bonta/3'>אזור ההתקה- טרנסלוקציה</scene> (מסומן בירוק)- גורם לממברנת התא לקלוט את החלבון ולהעביר אותו מהתווך החוץ תאי אל תוך הציטופלזמה.</li>
</ol>
</p>
<p dir="rtl">
אזור הקישור מורכב ממספר רב של <scene name='72/728334/Receptor_betasheet/3'>משטחי בטא</scene> (מסומנים באדום) והוא המאפשר לחלבון להיצמד לאתרים ייחודיים בממברנות תאי עצב כולינרגיים- תאי עצב המפרישים [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A6%D7%98%D7%99%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F אצטיל-כולין]. אזור ההתקה בנוי מ<scene name='72/728334/Transloc_helix/2'>שני זוגות מרכזיים של סלילי אלפא</scene> וכולל גם <scene name='72/728334/Transloc_belt/3'>לולאה בת 50 שיירים</scene>, המסתירה באופן חלקי את האזור הפעיל בשרשרת הקצרה (הלולאה מסומנת בירוק ואילו האתר הפעיל מסומן באדום). אזור ההתקה תורם, בין השאר, לתנועת החלבון ממערכת העיכול (או הנשימה) דרך התווך הבין תאי אל מערכת הדם ואל מערכת העצבים ההיקפית<ref name="simpson">PMID:14744243</ref><ref name="lacy">PMID:9783750</ref>.</p>
<p dir="rtl">
השרשרת הקלה בחלבון הרעלן הינה שרשרת של 448 חומצות אמינו (במשקל של כ- 50 kDa). ניתן לראות כי היא בעלת <scene name='72/728334/Catlyt_struct/3'>מבנה משולב של סלילי אלפא ומשטחי בטא</scene> (באדום מסומן האתר הפעיל של החלבון). שרשרת זו היא הפרוטאז החותך את חלבוני תא העצב, כלומר האתר הפעיל בחלבון, והיא הגורמת לתסמיני ההרעלה <ref name="lacy" />. במרכזה ניתן להבחין ב<scene name='72/728334/Catlytic_bonta/3'>קבוצה של חומצות אמינו</scene>. קבוצה זו הינה קבוצה שמורה בין רעלנים דומים, ביניהם רעלן [http://www.health.gov.il/Subjects/pregnancy/Childbirth/Vaccination_of_infants/Pages/tetanus.aspx הטטנוס]. בחלבונים מוטנטיים, הכוללים שינוי בחומצות אמינו אלו, ניתן להבחין בחוסר פעילות או פעילות מופחתת של האנזים. אל שתי חומצות ההיסטידין בקבוצה זו, נקשר יון אבץ (מסומן בתכלת), שנוכחתו חיונית לצורך פעולת החיתוך שמבצעת השרשרת הקלה.<ref name=li">PMID:10694409</ref><ref name="fu">PMID:9548758</ref><ref name="schiavo">PMID:1429690</ref></p>
<p dir="rtl">
בחלבון הרעלן, שתי השרשראות (הכבדה והקלה) נשארות מקושרות זו לזו באמצעות [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A9%D7%A8_%D7%93%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%93%D7%99 קשרים דיסולפידיים]. גם במבנה הנוכחי, לפני שלב החיתוך לשתי השרשראות, ניתן להבחין בסמיכות של חומצות האמינו מסוג ציסטאין המאפשרות <scene name='72/728334/Disulfide_bonta/3'>קשר דיסולפידי</scene> זה (חומצות האמינו ציסטאין מסומנות בירוק ואילו אטומי הגופרית בצהוב). לעומת זאת, ניתן להבחין בחלבון גם בקיומן של <scene name='72/728334/Cys_bonta/3'>חומצות האמינו ציסטאין</scene>, שאינן מקיימות קשרים דיסולפידיים- בצבעי ירוק כהה מסומנות חומצות האמינו שאינן מקיימות קשרים אלו.
</p>
<p dir="rtl">
בחיידק, הרעלן מופרש ביחד עם חלבונים לא רעילים אחרים שעוטפים אותו ותורמים להישרדותו בתנאי ה- pH הקשים של מערכת העיכול. כתוצאה מכך, הרעלן מסוכן גם כאשר הוא חודר לגוף דרך מערכת העיכול, למרות שהשפעתו הרעילה (נקנקת) באה לידי ביטוי רק לאחר שהוא נדד אל מערכת העצבים. נקנקת, אם כן, עשויה להופיע לאחר אכילה, שאיפה או חדירה לכלי הדם של הרעלן.<ref name="simpson" /></p>
==<div style="text-align:right;direction:rtl;">אופן פעולה</div>==
<p dir="rtl">
כאשר הרעלן חודר לגוף דרך מערכת העיכול, או דרך מערכת הנשימה, הוא עובר בין תאי האפיתל של המערכת עד אשר הוא מגיע למחזור הדם. לאחר מכן, הרעלן חודר בין תאי צינורות הדם אל התווך הבין תאי ואל אזורים המכילים תאי עצב היקפיים. מרגע שהחלבון נדד והגיע למערכת העצבים ההיקפית, אזור הקישור בשרשרת הכבדה מאפשר לחלבון להיקשר לרצפטורים על גבי הקרום של תאי עצב כולינרגיים- תאי עצב המפרישים [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A6%D7%98%D7%99%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F אצטיל-כולין]. לאחר הקישור החלבון חודר אל תוך תא העצב באמצעות [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A0%D7%93%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%98%D7%95%D7%96%D7%94 אנדוציטוזה] המתאפשרת הודות לפעילות של איזור ההתקה בשרשרת הכבדה. <ref name="simpson" /><ref name="lacy" /></p>
<p dir="rtl">
בעת חדירת החלבון, מתנתקים הקשרים הדיסולפידיים בין השרשרת הכבדה לקלה, והשרשרת הקלה חודרת לבדה אל תוך תא העצב. בשלב זה, כאשר הרעלן מגיע לנוזל הציטופלזמה של תא העצב, הוא מתפקד כפרוטאז וחותך חלבוני SNARE. חלבוני SNARE הינם חלבונים קריטיים לתהליך [http://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/life_sci/%D7%9E%D7%A0%D7%92%D7%A0%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%94%D7%AA%D7%90 האקסוציטוזה]. כתוצאה מחיתוך זה, של חלבוני SNARE, התא הכולינרגי אינו מסוגל להפריש את החלבון אצטיל כולין והתוצאה היא נקנקת. <ref name="lacy" /></p>
<p dir="rtl">
ניתן לצפות בתהליך החדירה והפעולה של חלבון זה בסרטון האנימציה [https://www.youtube.com/watch?v=NZZ9fI3U4k0 הבא].
</p>
=<div style="text-align:right;direction:rtl;">דף עבודה</div>=
<p dir="rtl">
דף עבודה בנושא [http://proteopedia.org/wiki/images/7/7c/%D7%93%D7%A3_%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94-_%D7%A8%D7%A2%D7%9C%D7%9F_%D7%94%D7%91%D7%95%D7%98%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9D3.pdf רעלן הבוטולינום]
דף עבודה בנושא [http://proteopedia.org/wiki/images/2/25/Botulinum_Ex.pdf רעלן הבוטולינום]

</p>
==<div style="text-align:right;direction:rtl;"> מקורות מידע</div>==
<references/>

File:Botulinum Ex.pdf

2017-08-15T11:14:42Z

Shany Doron: דף עבודה

דף עבודה

Entry list (Hebrew)

2017-07-12T18:00:01Z

Shany Doron:

__NOTOC__

<table width="90%" border="0" align="center" cellpadding="10"><tr>
<td><H1 align="right"><b>ערכים בעברית וערבית</b></H1></td>
<tr><td>
<div align='right' dir='rtl'>
הערכים בשפה העברית והערבית נכתבו על ידי מורי תיכון במסגרת שלושה קורסים:
<br>
1) הקורס
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Rothschild-Weizmann_course_(Hebrew) מבוא לביואינפורמטיקה] בתוכנית רוטשילד-ויצמן במכון ויצמן למדע בהנחיית
[http://longitude.weizmann.ac.il/~amir/ ד"ר אמיר מיטשל] וד"ר אורנה דהאן.
<br>
2) קורס מורים מובילים בכימיה במסגרת המרכז הארצי לכימיה בהנחיית ד"ר יעל שורץ וד"ר דבורה קצביץ
<br>
3) הקורס חלבונים בתוכנית רוטשילד ויצמן, מסלול הכימיה בהנחיית ד"ר שירלי דאובה וד"ר שלי ליבנה

את עקרונות הניווט והשימוש באתר ניתן
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Quick_Manual_(Hebrew) ללמוד בקלות]
</div>

</td></tr></table>

<div align='right' dir='rtl'>
== דפי מידע על חלבונים - מבוא לביואינפורמטיקה בתוכנית רוטשילד-ויצמן במכון ויצמן למדע==
</div>
<div align='right' dir='rtl'>
<table width="60%" border="0" align="right">

<tr><td>
[[Image:Urease.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Urease_(Hebrew) אוראז]
</td><td>(פותח ע"י לילך שואל ורבקה משגב-חינוך)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:RT2.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Reverse_Transcriptase_(Hebrew) אנזים מתעתק במהופך]
</td><td>(פותח ע"י נאדירה סחאקה ונדב כספי)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:FSH2.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/FSH_(Hebrew) הורמון מגרה זקיקים]
</td><td>(פותח ע"י סיגל אופיר ואורי גבעוני)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>

<tr><td>
[[Image:Botulinum_neurotoxin_type_A.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Botulinum_neurotoxin_type_A_(Hebrew) בוטולינום]
</td><td>(פותח ע"י גור אריה לבני אלכסיד ואהוד צדוק)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Lipase.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Lipase_(Hebrew) ליפאז]
</td><td>(פותח ע"י סברין יאסין וסבא עאמר)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Keratin.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Keratin_(hebrew) קרטין]
</td><td>(פותח ע"י רות מולד)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>

<tr><td>
[[Image:Insulin_Receptor_kinase_domain.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Insulin_Receptor_-_kinase_domain_(hebrew) החלק התוך תאי של הקולטן לאינסולין]
</td><td>(פותח ע"י עדנה חגי ואודליה מרי)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Taq_DNA_polymerase.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Taq_DNA_polymerase_(Hebrew) טאק פולימראז]
</td><td>(פותח ע"י אמיר וסר ובת שבע לרנר)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:P53.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/P53_(hebrew) P53]
</td><td>(פותח ע"י אביטל אליאב ונועם בן ארי)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>

<tr><td>
[[Image:FactorVIII.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Factor_VIII_(Hebrew) פקטור 8]
</td><td>(פותח ע"י הדס גרדי וענת פלד)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Prolactin.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Prolactin_(Hebrew) פרולקטין]
</td><td>(פותח ע"י תמר נוימן ומורן פרבר)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:RuBisCO.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/RuBisCO_(Hebrew) רוביסקו]
</td><td>(פותח ע"י סער גריידי ודניאל יאשונסקי)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Invertase.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Invertase_(Hebrew) אינברטאז]
</td><td>(פותח ע"י יעל להמן ונורית פלהיימר)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>

<tr><td>
[[Image:CFTR.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/CFTR_(Hebrew) CFTR]
</td><td>(פותח ע"י בודילובסקי טטיאנה ונוסקו-חזן אנה)</td><td>
</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Beta_Secretase.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Beta_Secretase_(Hebrew) ביתא סקרטאז]
</td><td>(פותח ע"י שושני הכל נורית, כנאענה נורא ומימרן איילת)</td><td>
</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Beta_Secretase.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Beta_Secretase_(Arabic) ביתא סקרטאז (ערבית)]
</td><td>(פותח ע"י שושני הכל נורית, כנאענה נורא ומימרן איילת)</td><td>
</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Trypsin.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Trypsin_(Hebrew) טריפסין]
</td><td>(פותח ע"י ברילנט מירב וירון איריס)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>

<tr><td>
[[Image:Albumin2.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Albumin_(Hebrew) אלבומין]
</td><td>(פותח ע"י בן דבש רויטל, יעל גורי וגדקר סגלית)</td><td>
</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Thrombin.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Thrombin_(hebrew) תרומבין]
</td><td>(פותח ע"י בן דבש רויטל, יעל גורי וגדקר סגלית)</td><td>
</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Myoglobin.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Myoglobin_(Hebrew) מיוגלובין]
</td><td>(פותח ע"י אבו כף קאמל, מלר אלון ולשץ ענת)</td><td>
</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Myoglobin.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Myoglobin_(arabic) מיוגלובין (ערבית)]
</td><td>(פותח ע"י אבו כף קאמל, מלר אלון ולשץ ענת)</td><td>
</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Luciferase_hebrew.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Luciferase_(Hebrew) לוציפראז]
</td><td>(פותח ע"י אוברוצקי חני וכהן איילת)</td><td>
</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Insulin_receptor.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Insulin_receptor_(Hebrew) רצפטור לאינסולין]
</td><td>(פותח ע"י אוחנה אורית ובן דבש רויטל)</td><td>
דף העבודה מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Insulin_hebrew.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Insulin_(Hebrew) אינסולין]
</td><td>(פותח ע"י מרדכי מירה ומאוטנר שמעון)</td><td>
</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Pyruvate_Dehydrogenase.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Pyruvate_Dehydrogenase_(Hebrew) פירובט דהידרוגנאז]
</td><td>(פותח ע"י בוצר דרור)</td><td>
</td></tr>

<tr><td>
[[Image:Catalase.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Catalase_(Hebrew) קטלאז]
</td><td>(פותח ע"י עינת פילר ואפרת דיין)</td><td>
דף העבודה מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:G6PD.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/G6PD_(Hebrew) G6PD]
</td><td>(פותח ע"י לילך שטיין וגל עמית)</td><td>
דף העבודה מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Lysosyme.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Lysozyme_(Arabic) ליזוזים (ערבית)]
</td><td>(פותח ע"י עיסה פדוא, אבו גראד טרז ושירין ראבי)</td><td>
דף העבודה מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Hexosaminidase.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Hexosaminidase_(Hebrew) הקסוסאמינידאז]
</td><td>(פותח ע"י תרצה גדרון וקטי מי טל גמליאל)</td><td>
דף העבודה מופיע בסוף הערך</td></tr>

<tr><td>
[[Image:hemoglobin.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Hemoglobin_(Hebrew) המוגלובין]
</td><td>(פותח ע"י יערה שויד ומירב כפיר)</td><td>
[http://stwww.weizmann.ac.il/teachersacademy/biology/bioinformatics/Ex_Hemoglobin.doc דף עבודה לתלמיד]</td></tr>
<tr><td>
[[Image:amylase.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Amylase_(Hebrew) עמילאז]
</td><td>(פותח ע"י טובה מרזר ולאה יפרח)</td><td>
[http://stwww.weizmann.ac.il/teachersacademy/biology/bioinformatics/Ex_Amylase.doc דף עבודה לתלמיד]</td></tr>
<tr><td>
[[Image:pepsin.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Pepsin_(Hebrew) פפסין]
</td><td>(פותח ע"י חגית ברגמן ואורה בר)</td><td>
[http://stwww.weizmann.ac.il/teachersacademy/biology/bioinformatics/Ex_Pepsin.doc דף עבודה לתלמיד]</td></tr>
<tr><td>
[[Image:GFP.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/GFP_(Hebrew) GFP]
</td><td>(פותח ע"י מירב כפיר)</td><td>-</td></tr>

</table>
</div>

<table width="90%" border="0" align="center" cellpadding="10"><tr>
<td>

<H1 align="right"><b></b></H1></td>
<tr><td>
<div align='right' dir='rtl'>
</div>
</td></tr></table>

<div align='right' dir='rtl'>
== דפי מידע על חלבונים - קורס מורים מובילים בכימיה במסגרת המרכז הארצי לכימיה וקורס חלבונים בתוכנית רוטשילד ויצמן==
</div>
<div align='right' dir='rtl'>
<table width="60%" border="0" align="right">

<tr><td>
[[Image:bacterio.jpg|75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Bacteriorhodopsin_(Hebrew) בקטריורודופסין]
</td><td>( פותח ע"י ד"ר ימית שרעבי-נאור, שרית, שמאי ורוזה גולובצ'יק)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>

<tr><td>
[[Image:LEPTIN.JPG|75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Leptin_(Hebrew) לפטין]
</td><td>( פותח ע"י אידלמן רחל, דפנה הלוי, נחום סטולר ושרילי ברקוביץ)</td><td>
דף העבודה לתלמיד וקישורים רבים מופיעים בסוף הערך</td></tr>

<tr><td>
[[Image:Ache1.JPG|75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Acetylcholinesterase_(Hebrew) אצטילכולין אסטראז]
</td><td>( פותח ע"י רות ולדמן, ירדן קדמי, ג'ואד אגבריה וכנעאני יאסין)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>

<tr><td>
[[Image:Boaz.JPG|75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Phospholipase_(Hebrew) פוספוליפאז]
</td><td>( פותח ע"י בעז הדס, אורלי פלוטקין, אלה שכטר, וסופי לדרמן)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>

<tr><td>
[[Image:hemo.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Sandbox_hamod המוגלובין]
</td><td>(פותח ע"י חמוד מועין, חנין רעד ונוואל זערורה)</td><td>
<td></td></tr>
<tr><td>
[[Image:hsp.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/SANDBOX_HSP HSP – Heat shock proteins]
</td><td>(פותח ע"י פיה גרינשטיין, אירנה מרגולין ונרימאן חכים)</td><td>
<td></td></tr>
<tr><td>
[[Image:insulin2.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Insulin_mo-or-sl אינסולין ופרו אינסולין]
</td><td>(פותח ע"י משה יונתן, שלומית וינטר ואורית וינשטוק)</td><td>
<td></td></tr>
<tr><td>
[[Image:groel.png| 75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Sand_box_groel שפרון GroEL]
</td><td>(פותח ע"י חני אלישע ורונית פיס-דוד)</td><td>
<td></td></tr>
<tr><td>
[[Image:gfp.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Gfp_vc2 GFP-green fluorescent protein]
</td><td>(פותח ע"י ויולה סאדר וקלודיה סאדר)</td><td>
<td></td></tr>
<tr><td>
[[Image:hemo.png| 75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Sandbox_hemoglobin מיוגלובין והמוגלובין]
</td><td>(פותח ע"י חאלד מסאלחה, חאלד מסאלחה ומרואן אשקר)</td><td>
<td></td></tr>

</table>
</div>

Entry list (Hebrew)

2017-07-12T17:56:58Z

Shany Doron:

__NOTOC__

<table width="90%" border="0" align="center" cellpadding="10"><tr>
<td><H1 align="right"><b>ערכים בעברית וערבית</b></H1></td>
<tr><td>
<div align='right' dir='rtl'>
הערכים בשפה העברית והערבית נכתבו על ידי מורי תיכון במסגרת שלושה קורסים:
<br>
1) הקורס
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Rothschild-Weizmann_course_(Hebrew) מבוא לביואינפורמטיקה] בתוכנית רוטשילד-ויצמן במכון ויצמן למדע בהנחיית
[http://longitude.weizmann.ac.il/~amir/ ד"ר אמיר מיטשל] וד"ר אורנה דהאן.
<br>
2) קורס מורים מובילים בכימיה במסגרת המרכז הארצי לכימיה בהנחיית ד"ר יעל שורץ וד"ר דבורה קצביץ
<br>
3) הקורס חלבונים בתוכנית רוטשילד ויצמן, מסלול הכימיה בהנחיית ד"ר שירלי דאובה וד"ר שלי ליבנה

את עקרונות הניווט והשימוש באתר ניתן
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Quick_Manual_(Hebrew) ללמוד בקלות]
</div>

</td></tr></table>

<div align='right' dir='rtl'>
== דפי מידע על חלבונים - מבוא לביואינפורמטיקה בתוכנית רוטשילד-ויצמן במכון ויצמן למדע==
</div>
<div align='right' dir='rtl'>
<table width="60%" border="0" align="right">

<tr><td>
[[Image:Urease.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Urease_(Hebrew) אוראז]
</td><td>(פותח ע"י לילך שואל ורבקה משגב-חינוך)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:RT2.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Reverse_Transcriptase_(Hebrew) אנזים מתעתק במהופך]
</td><td>(פותח ע"י נאדירה סחאקה ונדב כספי)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:FSH2.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/FSH_(Hebrew) הורמון מגרה זקיקים]
</td><td>(פותח ע"י סיגל אופיר ואורי גבעוני)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>

<tr><td>
[[Image:Botulinum_neurotoxin_type_A.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Botulinum_neurotoxin_type_A_(Hebrew) בוטולינום]
</td><td>(פותח ע"י גור אריה לבני אלכסיד ואהוד צדוק)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Lipase.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Lipase_(Hebrew) ליפאז]
</td><td>(פותח ע"י סברין יאסין וסבא עאמר)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Keratin.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Keratin_(hebrew) קרטין]
</td><td>(פותח ע"י רות מולד)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>

<tr><td>
[[Image:Insulin_Receptor_kinase_domain.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Insulin_Receptor_-_kinase_domain_(hebrew) החלק התוך תאי של הקולטן לאינסולין]
</td><td>(פותח ע"י עדנה חגי ואודליה מרי)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Taq_DNA_polymerase.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Taq_DNA_polymerase_(Hebrew) טאק פולימראז]
</td><td>(פותח ע"י אמיר וסר ובת שבע לרנר)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:P53.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/P53_(hebrew) P53]
</td><td>(פותח ע"י אביטל אליאב ונועם בן ארי)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>

<tr><td>
[[Image:FactorVIII.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Factor_VIII_(Hebrew) פקטור 8]
</td><td>(פותח ע"י הדס גרדי וענת פלד)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Prolactin.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Prolactin_(Hebrew) פרולקטין]
</td><td>(פותח ע"י תמר נוימן ומורן פרבר)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:RuBisCO.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/RuBisCO_(Hebrew) רוביסקו]
</td><td>(פותח ע"י סער גריידי ודניאל יאשונסקי)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Invertase.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Invertase_(Hebrew) אינברטאז]
</td><td>(פותח ע"י יעל להמן ונורית פלהיימר)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>

<tr><td>
[[Image:CFTR.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/CFTR_(Hebrew) CFTR]
</td><td>(פותח ע"י בודילובסקי טטיאנה ונוסקו-חזן אנה)</td><td>
</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Beta_Secretase.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Beta_Secretase_(Hebrew) ביתא סקרטאז]
</td><td>(פותח ע"י שושני הכל נורית, כנאענה נורא ומימרן איילת)</td><td>
</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Beta_Secretase.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Beta_Secretase_(Arabic) ביתא סקרטאז (ערבית)]
</td><td>(פותח ע"י שושני הכל נורית, כנאענה נורא ומימרן איילת)</td><td>
</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Trypsin.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Trypsin_(Hebrew) טריפסין]
</td><td>(פותח ע"י ברילנט מירב וירון איריס)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>

<tr><td>
[[Image:Albumin2.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Albumin_(Hebrew) אלבומין]
</td><td>(פותח ע"י בן דבש רויטל, יעל גורי וגדקר סגלית)</td><td>
</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Thrombin.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Thrombin_(hebrew) תרומבין]
</td><td>(פותח ע"י בן דבש רויטל, יעל גורי וגדקר סגלית)</td><td>
</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Myoglobin.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Myoglobin_(Hebrew) מיוגלובין]
</td><td>(פותח ע"י אבו כף קאמל, מלר אלון ולשץ ענת)</td><td>
</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Myoglobin.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Myoglobin_(arabic) מיוגלובין (ערבית)]
</td><td>(פותח ע"י אבו כף קאמל, מלר אלון ולשץ ענת)</td><td>
</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Luciferase_hebrew.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Luciferase_(Hebrew) לוציפראז]
</td><td>(פותח ע"י אוברוצקי חני וכהן איילת)</td><td>
</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Insulin_receptor.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Insulin_receptor_(Hebrew) רצפטור לאינסולין]
</td><td>(פותח ע"י אוחנה אורית ובן דבש רויטל)</td><td>
דף העבודה מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Insulin_hebrew.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Insulin_(Hebrew) אינסולין]
</td><td>(פותח ע"י מרדכי מירה ומאוטנר שמעון)</td><td>
</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Pyruvate_Dehydrogenase.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Pyruvate_Dehydrogenase_(Hebrew) פירובט דהידרוגנאז]
</td><td>(פותח ע"י בוצר דרור)</td><td>
</td></tr>

<tr><td>
[[Image:Catalase.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Catalase_(Hebrew) קטלאז]
</td><td>(פותח ע"י עינת פילר ואפרת דיין)</td><td>
דף העבודה מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:G6PD.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/G6PD_(Hebrew) G6PD]
</td><td>(פותח ע"י לילך שטיין וגל עמית)</td><td>
דף העבודה מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Lysosyme.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Lysozyme_(Arabic) ליזוזים (ערבית)]
</td><td>(פותח ע"י עיסה פדוא, אבו גראד טרז ושירין ראבי)</td><td>
דף העבודה מופיע בסוף הערך</td></tr>
<tr><td>
[[Image:Hexosaminidase.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Hexosaminidase_(Hebrew) הקסוסאמינידאז]
</td><td>(פותח ע"י תרצה גדרון וקטי מי טל גמליאל)</td><td>
דף העבודה מופיע בסוף הערך</td></tr>

<tr><td>
[[Image:hemoglobin.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Hemoglobin_(Hebrew) המוגלובין]
</td><td>(פותח ע"י יערה שויד ומירב כפיר)</td><td>
[http://stwww.weizmann.ac.il/teachersacademy/biology/bioinformatics/Ex_Hemoglobin.doc דף עבודה לתלמיד]</td></tr>
<tr><td>
[[Image:amylase.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Amylase_(Hebrew) עמילאז]
</td><td>(פותח ע"י טובה מרזר ולאה יפרח)</td><td>
[http://stwww.weizmann.ac.il/teachersacademy/biology/bioinformatics/Ex_Amylase.doc דף עבודה לתלמיד]</td></tr>
<tr><td>
[[Image:pepsin.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Pepsin_(Hebrew) פפסין]
</td><td>(פותח ע"י חגית ברגמן ואורה בר)</td><td>
[http://stwww.weizmann.ac.il/teachersacademy/biology/bioinformatics/Ex_Pepsin.doc דף עבודה לתלמיד]</td></tr>
<tr><td>
[[Image:GFP.jpg| 75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/GFP_(Hebrew) GFP]
</td><td>(פותח ע"י מירב כפיר)</td><td>-</td></tr>

</table>
</div>

<table width="90%" border="0" align="center" cellpadding="10"><tr>
<td>

<H1 align="right"><b></b></H1></td>
<tr><td>
<div align='right' dir='rtl'>
</div>
</td></tr></table>

<div align='right' dir='rtl'>
== דפי מידע על חלבונים - קורס מורים מובילים בכימיה במסגרת המרכז הארצי לכימיה וקורס חלבונים בתוכנית רוטשילד ויצמן==
</div>
<div align='right' dir='rtl'>
<table width="60%" border="0" align="right">

<tr><td>
[[Image:bacterio.jpg|75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Bacteriorhodopsin_(Hebrew) בקטריורודופסין]
</td><td>( פותח ע"י ד"ר ימית שרעבי-נאור, שרית, שמאי ורוזה גולובצ'יק)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>

<tr><td>
[[Image:LEPTIN.JPG|75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Leptin_(Hebrew) לפטין]
</td><td>( פותח ע"י אידלמן רחל, דפנה הלוי, נחום סטולר ושרילי ברקוביץ)</td><td>
דף העבודה לתלמיד וקישורים רבים מופיעים בסוף הערך</td></tr>

<tr><td>
[[Image:Ache1.JPG|75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Acetylcholinesterase_(Hebrew) אצטילכולין אסטראז]
</td><td>( פותח ע"י רות ולדמן, ירדן קדמי, ג'ואד אגבריה וכנעאני יאסין)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>

<tr><td>
[[Image:Boaz.JPG|75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Phospholipase_(Hebrew) פוספוליפאז]
</td><td>( פותח ע"י בעז הדס, אורלי פלוטקין, אלה שכטר, וסופי לדרמן)</td><td>
דף העבודה לתלמיד מופיע בסוף הערך</td></tr>

<tr><td>
[[Image:hemo.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Sandbox_hamod המוגלובין]
</td><td>(פותח ע"י חמוד מועין, חנין רעד ונוואל זערורה)</td><td>
<td></td></tr>
<tr><td>
[[Image:hsp.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/SANDBOX_HSP HSP – Heat shock proteins]
</td><td>(פותח ע"י פיה גרינשטיין, אירנה מרגולין ונרימאן חכים)</td><td>
<td></td></tr>
<tr><td>
[[Image:insulin2.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Insulin_mo-or-sl אינסולין ופרו אינסולין]
</td><td>(פותח ע"י משה יונתן, שלומית וינטר ואורית וינשטוק)</td><td>
<td></td></tr>
<tr><td>
[[Image:groel.png| 75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Sand_box_groel שפרון GroEL]
</td><td>(פותח ע"י חני אלישע ורונית פיס-דוד)</td><td>
<td></td></tr>
<tr><td>
[[Image:gfp.png| 75 px]]
</td><td>
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Gfp_vc2 GFP-green fluorescent protein]
</td><td>(פותח ע"י ויולה סאדר וקלודיה סאדר)</td><td>
<td></td></tr>
<tr><td>
[[Image:hemo.png| 75 px]]
</td><td>
[http://proteopedia.org/wiki/index.php/Sandbox_hemoglobin מיוגלובין והמוגלובין]
</td><td>(פותח ע"י חאלד מסאלחה, חאלד מסאלחה ומרואן אשקר)</td><td>
<td></td></tr>

</table>
</div>

File:RT.png

2017-07-12T17:54:31Z

Shany Doron:

File:FSH2.png

2017-07-12T17:54:24Z

Shany Doron:

File:FSH.png

2017-07-12T17:51:33Z

Shany Doron:

File:RT2.png

2017-07-12T17:51:24Z

Shany Doron:

File:Urease.png

2017-07-12T17:51:13Z

Shany Doron: