https://proteopedia.org/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=Yael+GuriProteopedia - User contributions [en]2026-09-26T03:33:13ZUser contributionsMediaWiki 1.43.8https://proteopedia.org/index.php?title=Thrombin_(hebrew)&diff=1258542Thrombin (hebrew)2011-06-17T04:59:53Z<p>Yael Guri: </p>
<hr />
<div>== תרומבין == <br />
<br />
<center>'''תרומבין'''</center><br />
<br />
<p dir='rtl'><br />
החלבון תרומבין הוא אנזים בעל תפקיד חשוב במנגנון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%AA_%D7%93%D7%9D קרישת דם] אצל בעלי חיים ובני אדם. התרומבין הוא אנזים מסוג סרין פרוטאז, הוא חותך את חלבון הסובסטראט שלו באמצעות החומצה האמינית סרין שנמצאת באתר הפעיל שלו. <br />
בסוף שלב קרישת הדם, התרומבין מפרק את חלבון הפיברינוגן והופך אותו מחלבון מסיס לחלבון לא מסיס הנקרא פיברין. לאחר החיתוך נוצרים ברקמה הנגועה סיבי פיברין היוצרים מבנה של שתי וערב הסוגר על מקום הפגיעה וגורמים להפסקת אבדן הדם.<br />
<br />
התרומבין אינו מצוי בדם באופן תמידי אלא נוצר על פי הצורך מפרותרומבין. הפרותרומבין נוצר בכבד מויטמין K. בכדי שהפרותרומבין יהפוך לתרומבין יש צורך בנוכחות יוני סידן ואנזים המכונה תרומבופלסטין.<br />
<br />
</p><br />
<br />
<br />
<center>'''מבנה תרומבין'''</center><br />
<br />
<br />
<Structure load='1ppb' size='500' frame='true' align='left' caption='מבנה תלת מימדי של תרומבין' scene='Insert optional scene name here' /><br />
<br />
<br />
<p dir='rtl'><br />
החלבון תרומבין הוא גליקופרוטאיד. המסה שלו היא 36000 גרם/מול. החלבון בנוי <scene name='Thrombin_(hebrew)/Helix/2'>מסלילי אלפא</scene> ו<scene name='Thrombin_(hebrew)/Sheet/2'>משטחי בטא</scene>. החלבון בנוי משתי שרשראות פוליפפטידיות עם קשר גופרי ביניהן. <br />
בשרשרת A נמצא האתר הפעיל של האנזים ורצף של חומצות אמינו הומולוגי למבנה של טריפסין וכימוטריפסין. תרומבין קיים בטבע בכמה צורות פעילות שנבדלות ביניהן במבנה שרשרת A.<br />
<br />
לחלבון <scene name='Thrombin_(hebrew)/Chains/1'>שתי שרשראות</scene> : (שרשרת A צבועה ירוק ושרשרת B צבועה ורוד).<br />
</p><br />
<br />
<p dir='rtl'><br />
לתרומבין כיס הידרופובי המאפשר לו ספציפיות בקישור מקרומולקולות כמו הירודין ופיברינוגן.<br />
חומצה האמינית <scene name='Thrombin_(hebrew)/Leu/3'>לאוצין (Leu)</scene> היא אחת מהחומצות אמינו ב<scene name='Thrombin_(hebrew)/Hydrophobic_cage/1'>כיס ההידרופובי</scene> של החלבון.<br />
ה<scene name='Thrombin_(hebrew)/Ac1/6'>אתר פעיל</scene> (חומצות האמינו המצויות באתר הפעיל צבועות בצבע כחול) של התרומבין ממוקם בתוך כיס הידרובי. <br />
<br />
לתרומבין יש אתר קישור, בו חומצות האמינו <scene name='Thrombin_(hebrew)/Glu-lys/2'>ליזין וגלוטמין</scene> (צבועות באדום) נקשרות אל ההירודין ופיברינוגן.<br />
חומצות האמינו ב<scene name='Thrombin_(hebrew)/Hydro_lig/1'>כיס ההידרופובי</scene> (צבועות בכחול) מאפשרות קישור ספציפי לליגנד (צבוע באדום). <br />
</p><br />
<br />
<p dir='rtl'><br />
הקריסטלוגרפיה של חלבון התרומבין נעשתה כאשר הוא קשור לליגנד לא טבעי. <br />
ה<scene name='Thrombin_(hebrew)/Ligand/3'>ליגנד</scene> (צבוע בצבע אדום) נקשר אל החלבון באתר הפעיל שלו.<br />
<br />
חומצות האמינו <scene name='Thrombin_(hebrew)/His_ser/3'>סרין 57 והיסטדין 195</scene> (צבועות בשחור) קושרות את המתיל CH2 של הליגנד.<br />
</p><br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<center>'''מחלות הקשורות לקרישת דם'''</center><br />
<br />
<br />
<p dir='rtl'><br />
ניתן לחלק את המחלות הקשורות לקרישת דם לשתי קבוצות עיקריות:<br />
</p><br />
<p dir='rtl'><br />
1. '''העדר קרישת דם''' - יכול לנבוע מפגיעה בכל אחד מהחלבונים (פקטורים) במנגנון קרישת הדם. בחלק מהמחלות נפגע ייצור קרישי הדם, דבר הגורם לדממת (לדוגמא מחלת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%94 המופיליה]). גם מספר נמוך מדי של טסיות דם עלול להוביל למצב של בעיה בקרישת דם, הדבר עלול לגרום לדימומים פנימיים. בעיות בתפקוד הכבד כגון דלקת כבד עלולים להוביל למחסור ב [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%98%D7%9E%D7%99%D7%9F_K ויטמין K] ולחוסר פעילות תקינה של מנגנון הקרישה.<br />
</p><br />
<p dir='rtl'><br />
2. '''עודף קרישת דם''' - כאשר נפגעת הבקרה על תהליך קרישת הדם, הקריש שנוצר עלול להתנתק עם הזמן ממקומו ולנוע בזרם הדם עד שיגיע לכלי דם צר. שם הוא עלול לחסום את מעבר הדם ולגרום לחסימה שתוביל לאוטם שריר הלב או לשבץ מוחי. קרישה מוגברת עלולה להיגרם גם מפגיעה בדופן כלי הדם, עקב [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7246&kwd=5627 טרשת עורקים] או כוויות, דבר הגורם לשפעול טסיות הדם באזור הפגוע וליצירת קריש דם. גורמים נוספים העלולים להוביל לקרישת יתר הם שכיבה ממושכת, טיסה ארוכה ללא תנועה, ניתוח כירורגי, עישון ותרופות.<br />
</p></div>Yael Gurihttps://proteopedia.org/index.php?title=Thrombin_(hebrew)&diff=1258541Thrombin (hebrew)2011-06-17T04:53:39Z<p>Yael Guri: </p>
<hr />
<div>== תרומבין == <br />
<br />
<center>'''תרומבין'''</center><br />
<br />
<p dir='rtl'><br />
החלבון תרומבין הוא אנזים בעל תפקיד חשוב במנגנון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%AA_%D7%93%D7%9D קרישת דם] אצל בעלי חיים ובני אדם. התרומבין הוא אנזים מסוג סרין פרוטאז, הוא חותך את חלבון הסובסטראט שלו באמצעות החומצה האמינית סרין שנמצאת באתר הפעיל שלו. <br />
בסוף שלב קרישת הדם, התרומבין מפרק את חלבון הפיברינוגן והופך אותו מחלבון מסיס לחלבון לא מסיס הנקרא פיברין. לאחר החיתוך נוצרים ברקמה הנגועה סיבי פיברין היוצרים מבנה של שתי וערב הסוגר על מקום הפגיעה וגורמים להפסקת אבדן הדם.<br />
<br />
התרומבין אינו מצוי בדם באופן תמידי אלא נוצר על פי הצורך מפרותרומבין. הפרותרומבין נוצר בכבד מויטמין K. בכדי שהפרותרומבין יהפוך לתרומבין יש צורך בנוכחות יוני סידן ואנזים המכונה תרומבופלסטין.<br />
<br />
</p><br />
<br />
<br />
<center>'''מבנה תרומבין'''</center><br />
<br />
<br />
<Structure load='1ppb' size='500' frame='true' align='left' caption='מבנה תלת מימדי של תרומבין' scene='Insert optional scene name here' /><br />
<br />
<br />
<p dir='rtl'><br />
חלבון התרומבין הוא גליקופרוטאיד. המסה שלו היא 36000 גרם/מול. החלבון בנוי <scene name='Thrombin_(hebrew)/Helix/2'>מסלילי אלפא</scene> ו<scene name='Thrombin_(hebrew)/Sheet/2'>משטחי בטא</scene>. החלבון בנוי משתי שרשראות פוליפפטידיות עם קשר גופרי ביניהן. <br />
בשרשרת A נמצא האתר הפעיל של האנזים ורצף של חומצות אמינו הומולוגי למבנה של טריפסין וכימוטריפסין. תרומבין קיים בטבע בכמה צורות פעילות שנבדלות ביניהן במבנה שרשרת A.<br />
<br />
לחלבון <scene name='Thrombin_(hebrew)/Chains/1'>שתי שרשראות</scene> : (שרשרת A צבועה ירוק ושרשרת B צבועה ורוד).<br />
</p><br />
<br />
<p dir='rtl'><br />
לתרומבין כיס הידרופובי המאפשר לו ספציפיות בקישור מקרומולקולות כמו הירודין ופיברינוגן.<br />
חומצה האמינית <scene name='Thrombin_(hebrew)/Leu/3'>לאוצין (Leu)</scene> היא אחת מהחומצות אמינו ב<scene name='Thrombin_(hebrew)/Hydrophobic_cage/1'>כיס ההידרופובי</scene> של החלבון.<br />
ה<scene name='Thrombin_(hebrew)/Ac1/6'>אתר פעיל</scene> (חומצות האמינו המצויות באתר הפעיל צבועות בצבע כחול) של התרומבין ממוקם בתוך כיס הידרובי. <br />
<br />
לתרומבין יש אתר קישור, בו חומצות האמינו <scene name='Thrombin_(hebrew)/Glu-lys/2'>ליזין וגלוטמין</scene> (צבועות באדום) נקשרות אל ההירודין ופיברינוגן.<br />
חומצות האמינו ב<scene name='Thrombin_(hebrew)/Hydro_lig/1'>כיס ההידרופובי</scene> (צבועות בכחול) מאפשרות קישור ספציפי לליגנד (צבוע באדום). <br />
</p><br />
<br />
<p dir='rtl'><br />
הקריסטלוגרפיה של חלבון התרומבין נעשתה כאשר הוא קשור לליגנד לא טבעי. <br />
ה<scene name='Thrombin_(hebrew)/Ligand/3'>ליגנד</scene> (צבוע בצבע אדום) נקשר אל החלבון באתר הפעיל שלו.<br />
<br />
חומצות האמינו <scene name='Thrombin_(hebrew)/His_ser/3'>סרין 57 והיסטדין 195</scene> (צבועות בשחור) קושרות את המתיל CH2 של הליגנד.<br />
</p><br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<center>'''מחלות הקשורות לקרישת דם'''</center><br />
<br />
<br />
<p dir='rtl'><br />
ניתן לחלק את המחלות הקשורות לקרישת דם לשתי קבוצות עיקריות:<br />
</p><br />
<p dir='rtl'><br />
1. '''העדר קרישת דם''' - יכול לנבוע מפגיעה בכל אחד מהחלבונים (פקטורים) במנגנון קרישת הדם. בחלק מהמחלות נפגע ייצור קרישי הדם, דבר הגורם לדממת (לדוגמא מחלת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%94 המופיליה]). גם מספר נמוך מדי של טסיות דם עלול להוביל למצב של בעיה בקרישת דם, הדבר עלול לגרום לדימומים פנימיים. בעיות בתפקוד הכבד כגון דלקת כבד עלולים להוביל למחסור ב [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%98%D7%9E%D7%99%D7%9F_K ויטמין K] ולחוסר פעילות תקינה של מנגנון הקרישה.<br />
</p><br />
<p dir='rtl'><br />
2. '''עודף קרישת דם''' - כאשר נפגעת הבקרה על תהליך קרישת הדם, הקריש שנוצר עלול להתנתק עם הזמן ממקומו ולזרום בזרם הדם עד שיגיע לכלי דם צר. שם הוא עלול לחסום את מעבר הדם ולגרום לחסימה שתוביל לאוטם שריר הלב או לשבץ מוחי. קרישה מוגברת עלולה להיגרם גם מפגיעה בדופן כלי הדם, עקב [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7246&kwd=5627 טרשת עורקים] או כוויות, דבר הגורם לשפעול טסיות הדם באזור הפגוע וליצירת קריש דם. גורמים נוספים העלולים להוביל לקרישת יתר הם שכיבה ממושכת, טיסה ארוכה ללא תנועה, ניתוח כירורגי, עישון ותרופות.<br />
</p></div>Yael Gurihttps://proteopedia.org/index.php?title=Thrombin_(hebrew)&diff=1255583Thrombin (hebrew)2011-06-13T16:07:46Z<p>Yael Guri: </p>
<hr />
<div>== תרומבין == <br />
<br />
<center>'''תרומבין'''</center><br />
<br />
<p dir='rtl'><br />
חלבון התרומבין הוא אנזים בעל תפקיד חשוב במנגנון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%AA_%D7%93%D7%9D קרישת דם] אצל בעלי חיים ובני אדם. התרומבין הוא אנזים מסוג סרין פרוטאז, הוא חותך את חלבון הסובסטראט שלו באמצעות החומצה האמינית סרין שנמצאת באתר הפעיל שלו. <br />
בסוף שלב קרישת הדם, התרומבין מפרק את חלבון הפיברינוגן והופך אותו מחלבון מסיס לחלבון לא מסיס הנקרא פיברין. לאחר החיתוך נוצרים ברקמה הנגועה סיבי פיברין היוצרים מבנה של שתי וערב הסוגר על מקום הפגיעה וגורמים להפסקת אבדן הדם.<br />
<br />
התרומבין אינו מצוי בדם באופן תמידי אלא נוצר על פי הצורך מפרותרומבין. הפרותרומבין נוצר בכבד מויטמין K. בכדי שהפרותרומבין יהפוך לתרומבין יש צורך בנוכחות יוני סידן ואנזים המכונה תרומבופלסטין.<br />
<br />
</p><br />
<br />
<br />
<center>'''מבנה תרומבין'''</center><br />
<br />
<br />
<Structure load='1ppb' size='500' frame='true' align='left' caption='מבנה תלת מימדי של תרומבין' scene='Insert optional scene name here' /><br />
<br />
<br />
<p dir='rtl'><br />
חלבון התרומבין הוא גליקופרוטאיד. המסה שלו היא 36000 גרם/מול. החלבון בנוי <scene name='Thrombin_(hebrew)/Helix/1'>מסלילי אלפא</scene> ו<scene name='Thrombin_(hebrew)/Sheet/1'>משטחי בטא</scene>. החלבון בנוי משתי שרשראות פוליפפטידיות עם קשר גופרי ביניהן. <br />
בשרשרת A נמצא האתר הפעיל של האנזים ורצף של חומצות אמינו הומולוגי למבנה של טריפסין וכימוטריפסין. תרומבין קיים בטבע בכמה צורות פעילות שנבדלות ביניהן במבנה שרשרת A.<br />
<br />
לחלבון שתי שרשרות: <scene name='Thrombin_(hebrew)/Chains/1'>שרשרת A ושרשרת B</scene> (שרשרת A צבועה ירוק ושרשרת B צבועה ורוד).<br />
<br />
לתרומבין כיס הידרופובי המאפשר לו ספציפיות בקישור מקרומולקולות כמו הירודין ופיברינוגן.<br />
חומצה האמינית <scene name='Thrombin_(hebrew)/Leu/3'>לאוצין (Leu)</scene> היא אחת מהחומצות אמינו ב<scene name='Thrombin_(hebrew)/Hydrophobic_cage/1'>כיס ההידרופובי</scene> של החלבון.<br />
<br />
<scene name='Thrombin_(hebrew)/Ac1/4'>אתר פעיל</scene><br />
<br />
לתרומבין יש לופ, בו חומצות האמינו <scene name='Thrombin_(hebrew)/Glu-lys/1'>ליזין וגלוטמין</scene> נקשרות אל ההירודין ופיברינוגן.<br />
<br />
ה<scene name='Thrombin_(hebrew)/Ligand/2'>ליגנד</scene> נקשר אל החלבון באתר הפעיל שלו.<br />
<br />
חומצות האמינו <scene name='Thrombin_(hebrew)/His_ser/1'>סרין 57 והיסטדין 195</scene> קושרות את המתיל CH2 של הליגנד.<br />
</p><br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<center>'''מחלות הקשורות לקרישת דם'''</center><br />
<br />
<br />
<p dir='rtl'><br />
ניתן לחלק את המחלות הקשורות לקרישת דם לשתי קבוצות עיקריות:<br />
</p><br />
<p dir='rtl'><br />
1. '''העדר קרישת דם''' - יכול לנבוע מפגיעה בכל אחד מהחלבונים (פקטורים) במנגנון קרישת הדם. בחלק מהמחלות נפגע ייצור קרישי הדם, דבר הגורם לדממת (לדוגמא מחלת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%94 המופיליה]). גם מספר נמוך מדי של טסיות דם עלול להוביל למצב של בעיה בקרישת דם, הדבר עלול לגרום לדימומים פנימיים. בעיות בתפקוד הכבד כגון דלקת כבד עלולים להוביל למחסור ב [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%98%D7%9E%D7%99%D7%9F_K ויטמין K] ולחוסר פעילות תקינה של מנגנון הקרישה.<br />
</p><br />
<p dir='rtl'><br />
2. '''עודף קרישת דם''' - כאשר נפגעת הבקרה על תהליך קרישת הדם, הקריש שנוצר עלול להתנתק עם הזמן ממקומו ולזרום בזרם הדם עד שיגיע לכלי דם צר. שם הוא עלול לחסום את מעבר הדם ולגרום לחסימה שתוביל לאוטם שריר הלב או לשבץ מוחי. קרישה מוגברת עלולה להיגרם גם מפגיעה בדופן כלי הדם, עקב [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7246&kwd=5627 טרשת עורקים] או כוויות, דבר הגורם לשפעול טסיות הדם באזור הפגוע וליצירת קריש דם. גורמים נוספים העלולים להוביל לקרישת יתר הם שכיבה ממושכת, טיסה ארוכה ללא תנועה, ניתוח כירורגי, עישון ותרופות.<br />
</p></div>Yael Gurihttps://proteopedia.org/index.php?title=Albumin_(Hebrew)&diff=1255437Albumin (Hebrew)2011-06-11T07:15:18Z<p>Yael Guri: </p>
<hr />
<div><center> '''אלבומין''' </center><br />
<br />
<p dir='rtl'><br />
האלבומין הוא החלבון '''הנפוץ''' ביותר בדם היונקים. הוא חלבון מסיס במים המצוי בדם ובכל הרקמות ונוצר בכבד. האלבומין בדם חשוב לשמירת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%97%D7%A5_%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99 לחץ אוסמוטי] תקין של הפלסמה ואיזון מערכתי של נוזלי הגוף.<br />
כמוכן הוא מוביל חומצות שומן, קושר יוני סידן ומתפקד כבופר לשמירה על רמת חומציות בדם. <br />
</p><br />
<br />
<center>'''מבנה האלבומין ''' </center><br />
<p dir='rtl'><br />
האלבומין הוא חלבון דימר, חלבון הבנוי משתי תתי יחידות: <scene name='Albumin_(Hebrew)/Chain_a/1'>שרשרת A</scene> ו<br />
<scene name='Albumin_(Hebrew)/Chain_b/1'>שרשרת B</scene>. הוא חלבון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99 גלובולרי] המורכב בעיקר <scene name='Albumin_(Hebrew)/Helix/3'>סלילי אלפא</scene> (סוג אחד של מבנה שניוני של חלבון המזכיר קפיץ) , בעל מסה של 66 קילודלטון. האלבומין מכיל מספר כיסים הידרופוביים ([http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%91%D7%99 הידרופובי]) המאפשרים לו לקשור ליפידים (שומנים) והורמונים שונים לצורך הובלתם בדם. חומצות האמינו <scene name='Albumin_(Hebrew)/Hydrofobic/5'>ההידרופוביות</scene>. לאלבומין מטען שלילי (<scene name='Albumin_(Hebrew)/Charged/2'>חומצות אמינו שליליות</scene>) המונע ממנו לעבור סינון בכליות ומעבר לשתן.<br />
<br />
</p><br />
<br />
<Structure load='1ao6' size='500' frame='true' align='center' caption='מבנה תלת מימדי של אלבומין' scene='Insert optional scene name here' /><br />
<br />
<br />
<center>'''בדיקת כמות אלבומין ''' </center><br />
<p dir='rtl'><br />
בבדיקות דם טווח הנורמה של האלבומין הוא 3.4-5.4 גרם לדציליטר. בדיקת אלבומין מתבקשת כאשר לאדם יש סימפטומים של הפרעה בכבד כגון: צהבת, עייפות או ירידה במשקל, או סימפטומים של תסמונת "ניפרוטית" כגון: נפיחות סביב העיניים, בבטן או ברגליים. רופאים יכולים להזמין בדיקת אלבומין גם כדי לבדוק את מצב התזונה של האדם. חשוב לדעת כי תרופות וסמים מסוימים כגון סטרואידים, הורמוני גדילה ואינסולין יכולים להעלות את התוצאה בבדיקת אלבומין. ערכים נמוכים של אלבומין בבדיקות דם עלולים להצביע על [http://www.infomed.co.il/disease-190/%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9F/# מחלת הכבד]. הימצאות של אלבומין בשתן יכולה להצביע על בעיה בתפקוד הכליות. <br />
ערכים נמוכים של אלבומין יכולים להתקבל גם במקרים הבאים: ספיגה נמוכה מדי של חומצות אמינו מהמעי עקב בעיה במנגנון הספיגה או עקב מצב של תת תזונה, אובדן של אלבומין בצואה ודרך העור במקרים של כוויות. גם בתהליך הביוסינתזה (תהליך אנאבוליזם, הבנייה) שיכול לנבוע עקב מחלה בכבד או עקב צריכה מעטה מהמקובל של חלבונים. תהליך קטאבוליזם (רצף של תהליכים מטאבולים אשר מפרקים מולקולות גדולות) רב מדי שמתרחש עקב הרס של רקמות או עקב דלקת. הצטברות נוזלים בבטן ([http://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/2/2f/Hunger.jpg מיימת]). <br />
</p></div>Yael Gurihttps://proteopedia.org/index.php?title=Albumin_(Hebrew)&diff=1255436Albumin (Hebrew)2011-06-11T07:14:42Z<p>Yael Guri: </p>
<hr />
<div><center> '''אלבומין''' </center><br />
<br />
<p dir='rtl'><br />
האלבומין הוא החלבון '''הנפוץ''' ביותר בדם היונקים. הוא חלבון מסיס במים המצוי בדם ובכל הרקמות ונוצר בכבד. האלבומין בדם חשוב לשמירת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%97%D7%A5_%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99 לחץ אוסמוטי] תקין של הפלסמה ואיזון מערכתי של נוזלי הגוף.<br />
כמוכן הוא מוביל חומצות שומן, קושר יוני סידן ומתפקד[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%95%D7%A4%D7%A8[ כבופר לשמירה על רמת חומציות בדם. <br />
</p><br />
<br />
<center>'''מבנה האלבומין ''' </center><br />
<p dir='rtl'><br />
האלבומין הוא חלבון דימר, חלבון הבנוי משתי תתי יחידות: <scene name='Albumin_(Hebrew)/Chain_a/1'>שרשרת A</scene> ו<br />
<scene name='Albumin_(Hebrew)/Chain_b/1'>שרשרת B</scene>. הוא חלבון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99 גלובולרי] המורכב בעיקר <scene name='Albumin_(Hebrew)/Helix/3'>סלילי אלפא</scene> (סוג אחד של מבנה שניוני של חלבון המזכיר קפיץ) , בעל מסה של 66 קילודלטון. האלבומין מכיל מספר כיסים הידרופוביים ([http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%91%D7%99 הידרופובי]) המאפשרים לו לקשור ליפידים (שומנים) והורמונים שונים לצורך הובלתם בדם. חומצות האמינו <scene name='Albumin_(Hebrew)/Hydrofobic/5'>ההידרופוביות</scene>. לאלבומין מטען שלילי (<scene name='Albumin_(Hebrew)/Charged/2'>חומצות אמינו שליליות</scene>) המונע ממנו לעבור סינון בכליות ומעבר לשתן.<br />
<br />
</p><br />
<br />
<Structure load='1ao6' size='500' frame='true' align='center' caption='מבנה תלת מימדי של אלבומין' scene='Insert optional scene name here' /><br />
<br />
<br />
<center>'''בדיקת כמות אלבומין ''' </center><br />
<p dir='rtl'><br />
בבדיקות דם טווח הנורמה של האלבומין הוא 3.4-5.4 גרם לדציליטר. בדיקת אלבומין מתבקשת כאשר לאדם יש סימפטומים של הפרעה בכבד כגון: צהבת, עייפות או ירידה במשקל, או סימפטומים של תסמונת "ניפרוטית" כגון: נפיחות סביב העיניים, בבטן או ברגליים. רופאים יכולים להזמין בדיקת אלבומין גם כדי לבדוק את מצב התזונה של האדם. חשוב לדעת כי תרופות וסמים מסוימים כגון סטרואידים, הורמוני גדילה ואינסולין יכולים להעלות את התוצאה בבדיקת אלבומין. ערכים נמוכים של אלבומין בבדיקות דם עלולים להצביע על [http://www.infomed.co.il/disease-190/%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9F/# מחלת הכבד]. הימצאות של אלבומין בשתן יכולה להצביע על בעיה בתפקוד הכליות. <br />
ערכים נמוכים של אלבומין יכולים להתקבל גם במקרים הבאים: ספיגה נמוכה מדי של חומצות אמינו מהמעי עקב בעיה במנגנון הספיגה או עקב מצב של תת תזונה, אובדן של אלבומין בצואה ודרך העור במקרים של כוויות. גם בתהליך הביוסינתזה (תהליך אנאבוליזם, הבנייה) שיכול לנבוע עקב מחלה בכבד או עקב צריכה מעטה מהמקובל של חלבונים. תהליך קטאבוליזם (רצף של תהליכים מטאבולים אשר מפרקים מולקולות גדולות) רב מדי שמתרחש עקב הרס של רקמות או עקב דלקת. הצטברות נוזלים בבטן ([http://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/2/2f/Hunger.jpg מיימת]). <br />
</p></div>Yael Gurihttps://proteopedia.org/index.php?title=Albumin_(Hebrew)&diff=1255435Albumin (Hebrew)2011-06-11T07:13:21Z<p>Yael Guri: </p>
<hr />
<div><center> '''אלבומין''' </center><br />
<br />
<p dir='rtl'><br />
האלבומין הוא החלבון '''הנפוץ''' ביותר בדם היונקים. הוא חלבון מסיס במים המצוי בדם ובכל הרקמות ונוצר בכבד. האלבומין בדם חשוב לשמירת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%97%D7%A5_%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99 לחץ אוסמוטי] תקין של הפלסמה ואיזון מערכתי של נוזלי הגוף.<br />
כמוכן הוא מוביל חומצות שומן, קושר יוני סידן ומתפקד]http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%95%D7%A4%D7%A8[ כבופר לשמירה על רמת חומציות בדם. <br />
</p><br />
<br />
<center>'''מבנה האלבומין ''' </center><br />
<p dir='rtl'><br />
האלבומין הוא חלבון דימר, חלבון הבנוי משתי תתי יחידות: <scene name='Albumin_(Hebrew)/Chain_a/1'>שרשרת A</scene> ו<br />
<scene name='Albumin_(Hebrew)/Chain_b/1'>שרשרת B</scene>. הוא חלבון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99 גלובולרי] המורכב בעיקר <scene name='Albumin_(Hebrew)/Helix/3'>סלילי אלפא</scene> (סוג אחד של מבנה שניוני של חלבון המזכיר קפיץ) , בעל מסה של 66 קילודלטון. האלבומין מכיל מספר כיסים הידרופוביים ([http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%91%D7%99 הידרופובי]) המאפשרים לו לקשור ליפידים (שומנים) והורמונים שונים לצורך הובלתם בדם. חומצות האמינו <scene name='Albumin_(Hebrew)/Hydrofobic/5'>ההידרופוביות</scene>. לאלבומין מטען שלילי (<scene name='Albumin_(Hebrew)/Charged/2'>חומצות אמינו שליליות</scene>) המונע ממנו לעבור סינון בכליות ומעבר לשתן.<br />
<br />
</p><br />
<br />
<Structure load='1ao6' size='500' frame='true' align='center' caption='מבנה תלת מימדי של אלבומין' scene='Insert optional scene name here' /><br />
<br />
<br />
<center>'''בדיקת כמות אלבומין ''' </center><br />
<p dir='rtl'><br />
בבדיקות דם טווח הנורמה של האלבומין הוא 3.4-5.4 גרם לדציליטר. בדיקת אלבומין מתבקשת כאשר לאדם יש סימפטומים של הפרעה בכבד כגון: צהבת, עייפות או ירידה במשקל, או סימפטומים של תסמונת "ניפרוטית" כגון: נפיחות סביב העיניים, בבטן או ברגליים. רופאים יכולים להזמין בדיקת אלבומין גם כדי לבדוק את מצב התזונה של האדם. חשוב לדעת כי תרופות וסמים מסוימים כגון סטרואידים, הורמוני גדילה ואינסולין יכולים להעלות את התוצאה בבדיקת אלבומין. ערכים נמוכים של אלבומין בבדיקות דם עלולים להצביע על [http://www.infomed.co.il/disease-190/%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9F/# מחלת הכבד]. הימצאות של אלבומין בשתן יכולה להצביע על בעיה בתפקוד הכליות. <br />
ערכים נמוכים של אלבומין יכולים להתקבל גם במקרים הבאים: ספיגה נמוכה מדי של חומצות אמינו מהמעי עקב בעיה במנגנון הספיגה או עקב מצב של תת תזונה, אובדן של אלבומין בצואה ודרך העור במקרים של כוויות. גם בתהליך הביוסינתזה (תהליך אנאבוליזם, הבנייה) שיכול לנבוע עקב מחלה בכבד או עקב צריכה מעטה מהמקובל של חלבונים. תהליך קטאבוליזם (רצף של תהליכים מטאבולים אשר מפרקים מולקולות גדולות) רב מדי שמתרחש עקב הרס של רקמות או עקב דלקת. הצטברות נוזלים בבטן ([http://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/2/2f/Hunger.jpg מיימת]). <br />
</p></div>Yael Gurihttps://proteopedia.org/index.php?title=Albumin_(Hebrew)&diff=1255434Albumin (Hebrew)2011-06-11T07:10:28Z<p>Yael Guri: </p>
<hr />
<div><center> '''אלבומין''' </center><br />
<br />
<p dir='rtl'><br />
האלבומין הוא החלבון '''הנפוץ''' ביותר בדם היונקים. הוא חלבון מסיס במים המצוי בדם ובכל הרקמות ונוצר בכבד. האלבומין בדם חשוב לשמירת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%97%D7%A5_%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99 לחץ אוסמוטי] תקין של הפלסמה ואיזון מערכתי של נוזלי הגוף.<br />
כמוכן הוא מוביל חומצות שומן, קושר יוני סידן ומתפקד [כבופר[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%95%D7%A4%D7%A8 לשמירה על רמת חומציות בדם. <br />
</p><br />
<br />
<center>'''מבנה האלבומין ''' </center><br />
<p dir='rtl'><br />
האלבומין הוא חלבון דימר, חלבון הבנוי משתי תתי יחידות: <scene name='Albumin_(Hebrew)/Chain_a/1'>שרשרת A</scene> ו<br />
<scene name='Albumin_(Hebrew)/Chain_b/1'>שרשרת B</scene>. הוא חלבון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99 גלובולרי] המורכב בעיקר <scene name='Albumin_(Hebrew)/Helix/3'>סלילי אלפא</scene> (סוג אחד של מבנה שניוני של חלבון המזכיר קפיץ) , בעל מסה של 66 קילודלטון. האלבומין מכיל מספר כיסים הידרופוביים ([http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%91%D7%99 הידרופובי]) המאפשרים לו לקשור ליפידים (שומנים) והורמונים שונים לצורך הובלתם בדם. חומצות האמינו <scene name='Albumin_(Hebrew)/Hydrofobic/5'>ההידרופוביות</scene>. לאלבומין מטען שלילי (<scene name='Albumin_(Hebrew)/Charged/2'>חומצות אמינו שליליות</scene>) המונע ממנו לעבור סינון בכליות ומעבר לשתן.<br />
<br />
</p><br />
<br />
<Structure load='1ao6' size='500' frame='true' align='center' caption='מבנה תלת מימדי של אלבומין' scene='Insert optional scene name here' /><br />
<br />
<br />
<center>'''בדיקת כמות אלבומין ''' </center><br />
<p dir='rtl'><br />
בבדיקות דם טווח הנורמה של האלבומין הוא 3.4-5.4 גרם לדציליטר. בדיקת אלבומין מתבקשת כאשר לאדם יש סימפטומים של הפרעה בכבד כגון: צהבת, עייפות או ירידה במשקל, או סימפטומים של תסמונת "ניפרוטית" כגון: נפיחות סביב העיניים, בבטן או ברגליים. רופאים יכולים להזמין בדיקת אלבומין גם כדי לבדוק את מצב התזונה של האדם. חשוב לדעת כי תרופות וסמים מסוימים כגון סטרואידים, הורמוני גדילה ואינסולין יכולים להעלות את התוצאה בבדיקת אלבומין. ערכים נמוכים של אלבומין בבדיקות דם עלולים להצביע על [http://www.infomed.co.il/disease-190/%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9F/# מחלת הכבד]. הימצאות של אלבומין בשתן יכולה להצביע על בעיה בתפקוד הכליות. <br />
ערכים נמוכים של אלבומין יכולים להתקבל גם במקרים הבאים: ספיגה נמוכה מדי של חומצות אמינו מהמעי עקב בעיה במנגנון הספיגה או עקב מצב של תת תזונה, אובדן של אלבומין בצואה ודרך העור במקרים של כוויות. גם בתהליך הביוסינתזה (תהליך אנאבוליזם, הבנייה) שיכול לנבוע עקב מחלה בכבד או עקב צריכה מעטה מהמקובל של חלבונים. תהליך קטאבוליזם (רצף של תהליכים מטאבולים אשר מפרקים מולקולות גדולות) רב מדי שמתרחש עקב הרס של רקמות או עקב דלקת. הצטברות נוזלים בבטן ([http://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/2/2f/Hunger.jpg מיימת]). <br />
</p></div>Yael Gurihttps://proteopedia.org/index.php?title=Albumin_(Hebrew)&diff=1255433Albumin (Hebrew)2011-06-11T07:09:17Z<p>Yael Guri: </p>
<hr />
<div><center> '''אלבומין''' </center><br />
<br />
<p dir='rtl'><br />
האלבומין הוא החלבון '''הנפוץ''' ביותר בדם היונקים. הוא חלבון מסיס במים המצוי בדם ובכל הרקמות ונוצר בכבד. האלבומין בדם חשוב לשמירת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%97%D7%A5_%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99 לחץ אוסמוטי] תקין של הפלסמה ואיזון מערכתי של נוזלי הגוף.<br />
כמוכן הוא מוביל חומצות שומן, קושר יוני סידן ומתפקד ]כבופר[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%95%D7%A4%D7%A8 לשמירה על רמת חומציות בדם. <br />
</p><br />
<br />
<center>'''מבנה האלבומין ''' </center><br />
<p dir='rtl'><br />
האלבומין הוא חלבון דימר, חלבון הבנוי משתי תתי יחידות: <scene name='Albumin_(Hebrew)/Chain_a/1'>שרשרת A</scene> ו<br />
<scene name='Albumin_(Hebrew)/Chain_b/1'>שרשרת B</scene>. הוא חלבון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99 גלובולרי] המורכב בעיקר <scene name='Albumin_(Hebrew)/Helix/3'>סלילי אלפא</scene> (סוג אחד של מבנה שניוני של חלבון המזכיר קפיץ) , בעל מסה של 66 קילודלטון. האלבומין מכיל מספר כיסים הידרופוביים ([http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%91%D7%99 הידרופובי]) המאפשרים לו לקשור ליפידים (שומנים) והורמונים שונים לצורך הובלתם בדם. חומצות האמינו <scene name='Albumin_(Hebrew)/Hydrofobic/5'>ההידרופוביות</scene>. לאלבומין מטען שלילי (<scene name='Albumin_(Hebrew)/Charged/2'>חומצות אמינו שליליות</scene>) המונע ממנו לעבור סינון בכליות ומעבר לשתן.<br />
<br />
</p><br />
<br />
<Structure load='1ao6' size='500' frame='true' align='center' caption='מבנה תלת מימדי של אלבומין' scene='Insert optional scene name here' /><br />
<br />
<br />
<center>'''בדיקת כמות אלבומין ''' </center><br />
<p dir='rtl'><br />
בבדיקות דם טווח הנורמה של האלבומין הוא 3.4-5.4 גרם לדציליטר. בדיקת אלבומין מתבקשת כאשר לאדם יש סימפטומים של הפרעה בכבד כגון: צהבת, עייפות או ירידה במשקל, או סימפטומים של תסמונת "ניפרוטית" כגון: נפיחות סביב העיניים, בבטן או ברגליים. רופאים יכולים להזמין בדיקת אלבומין גם כדי לבדוק את מצב התזונה של האדם. חשוב לדעת כי תרופות וסמים מסוימים כגון סטרואידים, הורמוני גדילה ואינסולין יכולים להעלות את התוצאה בבדיקת אלבומין. ערכים נמוכים של אלבומין בבדיקות דם עלולים להצביע על [http://www.infomed.co.il/disease-190/%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9F/# מחלת הכבד]. הימצאות של אלבומין בשתן יכולה להצביע על בעיה בתפקוד הכליות. <br />
ערכים נמוכים של אלבומין יכולים להתקבל גם במקרים הבאים: ספיגה נמוכה מדי של חומצות אמינו מהמעי עקב בעיה במנגנון הספיגה או עקב מצב של תת תזונה, אובדן של אלבומין בצואה ודרך העור במקרים של כוויות. גם בתהליך הביוסינתזה (תהליך אנאבוליזם, הבנייה) שיכול לנבוע עקב מחלה בכבד או עקב צריכה מעטה מהמקובל של חלבונים. תהליך קטאבוליזם (רצף של תהליכים מטאבולים אשר מפרקים מולקולות גדולות) רב מדי שמתרחש עקב הרס של רקמות או עקב דלקת. הצטברות נוזלים בבטן ([http://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/2/2f/Hunger.jpg מיימת]). <br />
</p></div>Yael Gurihttps://proteopedia.org/index.php?title=Albumin_(Hebrew)&diff=1255432Albumin (Hebrew)2011-06-11T07:08:19Z<p>Yael Guri: </p>
<hr />
<div><center> '''אלבומין''' </center><br />
<br />
<p dir='rtl'><br />
האלבומין הוא החלבון '''הנפוץ''' ביותר בדם היונקים. הוא חלבון מסיס במים המצוי בדם ובכל הרקמות ונוצר בכבד. האלבומין בדם חשוב לשמירת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%97%D7%A5_%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99 לחץ אוסמוטי] תקין של הפלסמה ואיזון מערכתי של נוזלי הגוף.<br />
[כמוכן הוא מוביל חומצות שומן, קושר יוני סידן ומתפקד כבופר[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%95%D7%A4%D7%A8 לשמירה על רמת חומציות בדם. <br />
</p><br />
<br />
<center>'''מבנה האלבומין ''' </center><br />
<p dir='rtl'><br />
האלבומין הוא חלבון דימר, חלבון הבנוי משתי תתי יחידות: <scene name='Albumin_(Hebrew)/Chain_a/1'>שרשרת A</scene> ו<br />
<scene name='Albumin_(Hebrew)/Chain_b/1'>שרשרת B</scene>. הוא חלבון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99 גלובולרי] המורכב בעיקר <scene name='Albumin_(Hebrew)/Helix/3'>סלילי אלפא</scene> (סוג אחד של מבנה שניוני של חלבון המזכיר קפיץ) , בעל מסה של 66 קילודלטון. האלבומין מכיל מספר כיסים הידרופוביים ([http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%91%D7%99 הידרופובי]) המאפשרים לו לקשור ליפידים (שומנים) והורמונים שונים לצורך הובלתם בדם. חומצות האמינו <scene name='Albumin_(Hebrew)/Hydrofobic/5'>ההידרופוביות</scene>. לאלבומין מטען שלילי (<scene name='Albumin_(Hebrew)/Charged/2'>חומצות אמינו שליליות</scene>) המונע ממנו לעבור סינון בכליות ומעבר לשתן.<br />
<br />
</p><br />
<br />
<Structure load='1ao6' size='500' frame='true' align='center' caption='מבנה תלת מימדי של אלבומין' scene='Insert optional scene name here' /><br />
<br />
<br />
<center>'''בדיקת כמות אלבומין ''' </center><br />
<p dir='rtl'><br />
בבדיקות דם טווח הנורמה של האלבומין הוא 3.4-5.4 גרם לדציליטר. בדיקת אלבומין מתבקשת כאשר לאדם יש סימפטומים של הפרעה בכבד כגון: צהבת, עייפות או ירידה במשקל, או סימפטומים של תסמונת "ניפרוטית" כגון: נפיחות סביב העיניים, בבטן או ברגליים. רופאים יכולים להזמין בדיקת אלבומין גם כדי לבדוק את מצב התזונה של האדם. חשוב לדעת כי תרופות וסמים מסוימים כגון סטרואידים, הורמוני גדילה ואינסולין יכולים להעלות את התוצאה בבדיקת אלבומין. ערכים נמוכים של אלבומין בבדיקות דם עלולים להצביע על [http://www.infomed.co.il/disease-190/%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9F/# מחלת הכבד]. הימצאות של אלבומין בשתן יכולה להצביע על בעיה בתפקוד הכליות. <br />
ערכים נמוכים של אלבומין יכולים להתקבל גם במקרים הבאים: ספיגה נמוכה מדי של חומצות אמינו מהמעי עקב בעיה במנגנון הספיגה או עקב מצב של תת תזונה, אובדן של אלבומין בצואה ודרך העור במקרים של כוויות. גם בתהליך הביוסינתזה (תהליך אנאבוליזם, הבנייה) שיכול לנבוע עקב מחלה בכבד או עקב צריכה מעטה מהמקובל של חלבונים. תהליך קטאבוליזם (רצף של תהליכים מטאבולים אשר מפרקים מולקולות גדולות) רב מדי שמתרחש עקב הרס של רקמות או עקב דלקת. הצטברות נוזלים בבטן ([http://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/2/2f/Hunger.jpg מיימת]). <br />
</p></div>Yael Gurihttps://proteopedia.org/index.php?title=Albumin_(Hebrew)&diff=1255431Albumin (Hebrew)2011-06-11T07:06:27Z<p>Yael Guri: </p>
<hr />
<div><center> '''אלבומין''' </center><br />
<br />
<p dir='rtl'><br />
האלבומין הוא החלבון '''הנפוץ''' ביותר בדם היונקים. הוא חלבון מסיס במים המצוי בדם ובכל הרקמות ונוצר בכבד. האלבומין בדם חשוב לשמירת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%97%D7%A5_%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99 לחץ אוסמוטי] תקין של הפלסמה ואיזון מערכתי של נוזלי הגוף.<br />
כמוכן הוא מוביל חומצות שומן, קושר יוני סידן ומתפקד [כבופרhttp://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%95%D7%A4%D7%A8] לשמירה על רמת חומציות בדם. <br />
</p><br />
<br />
<center>'''מבנה האלבומין ''' </center><br />
<p dir='rtl'><br />
האלבומין הוא חלבון דימר, חלבון הבנוי משתי תתי יחידות: <scene name='Albumin_(Hebrew)/Chain_a/1'>שרשרת A</scene> ו<br />
<scene name='Albumin_(Hebrew)/Chain_b/1'>שרשרת B</scene>. הוא חלבון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99 גלובולרי] המורכב בעיקר <scene name='Albumin_(Hebrew)/Helix/3'>סלילי אלפא</scene> (סוג אחד של מבנה שניוני של חלבון המזכיר קפיץ) , בעל מסה של 66 קילודלטון. האלבומין מכיל מספר כיסים הידרופוביים ([http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%91%D7%99 הידרופובי]) המאפשרים לו לקשור ליפידים (שומנים) והורמונים שונים לצורך הובלתם בדם. חומצות האמינו <scene name='Albumin_(Hebrew)/Hydrofobic/5'>ההידרופוביות</scene>. לאלבומין מטען שלילי (<scene name='Albumin_(Hebrew)/Charged/2'>חומצות אמינו שליליות</scene>) המונע ממנו לעבור סינון בכליות ומעבר לשתן.<br />
<br />
</p><br />
<br />
<Structure load='1ao6' size='500' frame='true' align='center' caption='מבנה תלת מימדי של אלבומין' scene='Insert optional scene name here' /><br />
<br />
<br />
<center>'''בדיקת כמות אלבומין ''' </center><br />
<p dir='rtl'><br />
בבדיקות דם טווח הנורמה של האלבומין הוא 3.4-5.4 גרם לדציליטר. בדיקת אלבומין מתבקשת כאשר לאדם יש סימפטומים של הפרעה בכבד כגון: צהבת, עייפות או ירידה במשקל, או סימפטומים של תסמונת "ניפרוטית" כגון: נפיחות סביב העיניים, בבטן או ברגליים. רופאים יכולים להזמין בדיקת אלבומין גם כדי לבדוק את מצב התזונה של האדם. חשוב לדעת כי תרופות וסמים מסוימים כגון סטרואידים, הורמוני גדילה ואינסולין יכולים להעלות את התוצאה בבדיקת אלבומין. ערכים נמוכים של אלבומין בבדיקות דם עלולים להצביע על [http://www.infomed.co.il/disease-190/%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9F/# מחלת הכבד]. הימצאות של אלבומין בשתן יכולה להצביע על בעיה בתפקוד הכליות. <br />
ערכים נמוכים של אלבומין יכולים להתקבל גם במקרים הבאים: ספיגה נמוכה מדי של חומצות אמינו מהמעי עקב בעיה במנגנון הספיגה או עקב מצב של תת תזונה, אובדן של אלבומין בצואה ודרך העור במקרים של כוויות. גם בתהליך הביוסינתזה (תהליך אנאבוליזם, הבנייה) שיכול לנבוע עקב מחלה בכבד או עקב צריכה מעטה מהמקובל של חלבונים. תהליך קטאבוליזם (רצף של תהליכים מטאבולים אשר מפרקים מולקולות גדולות) רב מדי שמתרחש עקב הרס של רקמות או עקב דלקת. הצטברות נוזלים בבטן ([http://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/2/2f/Hunger.jpg מיימת]). <br />
</p></div>Yael Gurihttps://proteopedia.org/index.php?title=Albumin_(Hebrew)&diff=1255430Albumin (Hebrew)2011-06-11T07:05:34Z<p>Yael Guri: </p>
<hr />
<div><center> '''אלבומין''' </center><br />
<br />
<p dir='rtl'><br />
האלבומין הוא החלבון '''הנפוץ''' ביותר בדם היונקים. הוא חלבון מסיס במים המצוי בדם ובכל הרקמות ונוצר בכבד. האלבומין בדם חשוב לשמירת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%97%D7%A5_%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99 לחץ אוסמוטי] תקין של הפלסמה ואיזון מערכתי של נוזלי הגוף.<br />
[כמוכן הוא מוביל חומצות שומן, קושר יוני סידן ומתפקד כבופרhttp://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%95%D7%A4%D7%A8] לשמירה על רמת חומציות בדם. <br />
</p><br />
<br />
<center>'''מבנה האלבומין ''' </center><br />
<p dir='rtl'><br />
האלבומין הוא חלבון דימר, חלבון הבנוי משתי תתי יחידות: <scene name='Albumin_(Hebrew)/Chain_a/1'>שרשרת A</scene> ו<br />
<scene name='Albumin_(Hebrew)/Chain_b/1'>שרשרת B</scene>. הוא חלבון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99 גלובולרי] המורכב בעיקר <scene name='Albumin_(Hebrew)/Helix/3'>סלילי אלפא</scene> (סוג אחד של מבנה שניוני של חלבון המזכיר קפיץ) , בעל מסה של 66 קילודלטון. האלבומין מכיל מספר כיסים הידרופוביים ([http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%91%D7%99 הידרופובי]) המאפשרים לו לקשור ליפידים (שומנים) והורמונים שונים לצורך הובלתם בדם. חומצות האמינו <scene name='Albumin_(Hebrew)/Hydrofobic/5'>ההידרופוביות</scene>. לאלבומין מטען שלילי (<scene name='Albumin_(Hebrew)/Charged/2'>חומצות אמינו שליליות</scene>) המונע ממנו לעבור סינון בכליות ומעבר לשתן.<br />
<br />
</p><br />
<br />
<Structure load='1ao6' size='500' frame='true' align='center' caption='מבנה תלת מימדי של אלבומין' scene='Insert optional scene name here' /><br />
<br />
<br />
<center>'''בדיקת כמות אלבומין ''' </center><br />
<p dir='rtl'><br />
בבדיקות דם טווח הנורמה של האלבומין הוא 3.4-5.4 גרם לדציליטר. בדיקת אלבומין מתבקשת כאשר לאדם יש סימפטומים של הפרעה בכבד כגון: צהבת, עייפות או ירידה במשקל, או סימפטומים של תסמונת "ניפרוטית" כגון: נפיחות סביב העיניים, בבטן או ברגליים. רופאים יכולים להזמין בדיקת אלבומין גם כדי לבדוק את מצב התזונה של האדם. חשוב לדעת כי תרופות וסמים מסוימים כגון סטרואידים, הורמוני גדילה ואינסולין יכולים להעלות את התוצאה בבדיקת אלבומין. ערכים נמוכים של אלבומין בבדיקות דם עלולים להצביע על [http://www.infomed.co.il/disease-190/%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9F/# מחלת הכבד]. הימצאות של אלבומין בשתן יכולה להצביע על בעיה בתפקוד הכליות. <br />
ערכים נמוכים של אלבומין יכולים להתקבל גם במקרים הבאים: ספיגה נמוכה מדי של חומצות אמינו מהמעי עקב בעיה במנגנון הספיגה או עקב מצב של תת תזונה, אובדן של אלבומין בצואה ודרך העור במקרים של כוויות. גם בתהליך הביוסינתזה (תהליך אנאבוליזם, הבנייה) שיכול לנבוע עקב מחלה בכבד או עקב צריכה מעטה מהמקובל של חלבונים. תהליך קטאבוליזם (רצף של תהליכים מטאבולים אשר מפרקים מולקולות גדולות) רב מדי שמתרחש עקב הרס של רקמות או עקב דלקת. הצטברות נוזלים בבטן ([http://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/2/2f/Hunger.jpg מיימת]). <br />
</p></div>Yael Gurihttps://proteopedia.org/index.php?title=Albumin_(Hebrew)&diff=1255429Albumin (Hebrew)2011-06-11T06:56:04Z<p>Yael Guri: </p>
<hr />
<div><center> '''אלבומין''' </center><br />
<br />
<p dir='rtl'><br />
האלבומין הוא החלבון '''הנפוץ''' ביותר בדם היונקים. הוא חלבון מסיס במים המצוי בדם ובכל הרקמות ונוצר בכבד. האלבומין בדם חשוב לשמירת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%97%D7%A5_%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99 לחץ אוסמוטי] תקין של הפלסמה ואיזון מערכתי של נוזלי הגוף.<br />
כמוכן הוא מוביל חומצות שומן, קושר יוני סידן ומתפקד [כבופר[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%95%D7%A4%D7%A8לשמירה על רמת חומציות בדם. <br />
</p><br />
<br />
<center>'''מבנה האלבומין ''' </center><br />
<p dir='rtl'><br />
האלבומין הוא חלבון דימר, חלבון הבנוי משתי תתי יחידות: <scene name='Albumin_(Hebrew)/Chain_a/1'>שרשרת A</scene> ו<br />
<scene name='Albumin_(Hebrew)/Chain_b/1'>שרשרת B</scene>. הוא חלבון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99 גלובולרי] המורכב בעיקר <scene name='Albumin_(Hebrew)/Helix/3'>סלילי אלפא</scene> (סוג אחד של מבנה שניוני של חלבון המזכיר קפיץ) , בעל מסה של 66 קילודלטון. האלבומין מכיל מספר כיסים הידרופוביים ([http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%91%D7%99 הידרופובי]) המאפשרים לו לקשור ליפידים (שומנים) והורמונים שונים לצורך הובלתם בדם. חומצות האמינו <scene name='Albumin_(Hebrew)/Hydrofobic/5'>ההידרופוביות</scene>. לאלבומין מטען שלילי (<scene name='Albumin_(Hebrew)/Charged/2'>חומצות אמינו שליליות</scene>) המונע ממנו לעבור סינון בכליות ומעבר לשתן.<br />
<br />
</p><br />
<br />
<Structure load='1ao6' size='500' frame='true' align='center' caption='מבנה תלת מימדי של אלבומין' scene='Insert optional scene name here' /><br />
<br />
<br />
<center>'''בדיקת כמות אלבומין ''' </center><br />
<p dir='rtl'><br />
בבדיקות דם טווח הנורמה של האלבומין הוא 3.4-5.4 גרם לדציליטר. בדיקת אלבומין מתבקשת כאשר לאדם יש סימפטומים של הפרעה בכבד כגון: צהבת, עייפות או ירידה במשקל, או סימפטומים של תסמונת "ניפרוטית" כגון: נפיחות סביב העיניים, בבטן או ברגליים. רופאים יכולים להזמין בדיקת אלבומין גם כדי לבדוק את מצב התזונה של האדם. חשוב לדעת כי תרופות וסמים מסוימים כגון סטרואידים, הורמוני גדילה ואינסולין יכולים להעלות את התוצאה בבדיקת אלבומין. ערכים נמוכים של אלבומין בבדיקות דם עלולים להצביע על [http://www.infomed.co.il/disease-190/%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9F/# מחלת הכבד]. הימצאות של אלבומין בשתן יכולה להצביע על בעיה בתפקוד הכליות. <br />
ערכים נמוכים של אלבומין יכולים להתקבל גם במקרים הבאים: ספיגה נמוכה מדי של חומצות אמינו מהמעי עקב בעיה במנגנון הספיגה או עקב מצב של תת תזונה, אובדן של אלבומין בצואה ודרך העור במקרים של כוויות. גם בתהליך הביוסינתזה (תהליך אנאבוליזם, הבנייה) שיכול לנבוע עקב מחלה בכבד או עקב צריכה מעטה מהמקובל של חלבונים. תהליך קטאבוליזם (רצף של תהליכים מטאבולים אשר מפרקים מולקולות גדולות) רב מדי שמתרחש עקב הרס של רקמות או עקב דלקת. הצטברות נוזלים בבטן ([http://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/2/2f/Hunger.jpg מיימת]). <br />
</p></div>Yael Gurihttps://proteopedia.org/index.php?title=Albumin_(Hebrew)&diff=1255428Albumin (Hebrew)2011-06-11T06:53:37Z<p>Yael Guri: </p>
<hr />
<div><center> '''אלבומין''' </center><br />
<br />
<p dir='rtl'><br />
האלבומין הוא החלבון '''הנפוץ''' ביותר בדם היונקים. הוא חלבון מסיס במים המצוי בדם ובכל הרקמות ונוצר בכבד. האלבומין בדם חשוב לשמירת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%97%D7%A5_%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99 לחץ אוסמוטי] תקין של הפלסמה ואיזון מערכתי של נוזלי הגוף.<br />
כמוכן הוא מוביל חומצות שומן, קושר יוני סידן ומתפקד כבופר[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%95%D7%A4%D7%A8]לשמירה על רמת חומציות בדם. <br />
</p><br />
<br />
<center>'''מבנה האלבומין ''' </center><br />
<p dir='rtl'><br />
האלבומין הוא חלבון דימר, חלבון הבנוי משתי תתי יחידות: <scene name='Albumin_(Hebrew)/Chain_a/1'>שרשרת A</scene> ו<br />
<scene name='Albumin_(Hebrew)/Chain_b/1'>שרשרת B</scene>. הוא חלבון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99 גלובולרי] המורכב בעיקר <scene name='Albumin_(Hebrew)/Helix/3'>סלילי אלפא</scene> (סוג אחד של מבנה שניוני של חלבון המזכיר קפיץ) , בעל מסה של 66 קילודלטון. האלבומין מכיל מספר כיסים הידרופוביים ([http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%91%D7%99 הידרופובי]) המאפשרים לו לקשור ליפידים (שומנים) והורמונים שונים לצורך הובלתם בדם. חומצות האמינו <scene name='Albumin_(Hebrew)/Hydrofobic/5'>ההידרופוביות</scene>. לאלבומין מטען שלילי (<scene name='Albumin_(Hebrew)/Charged/2'>חומצות אמינו שליליות</scene>) המונע ממנו לעבור סינון בכליות ומעבר לשתן.<br />
<br />
</p><br />
<br />
<Structure load='1ao6' size='500' frame='true' align='center' caption='מבנה תלת מימדי של אלבומין' scene='Insert optional scene name here' /><br />
<br />
<br />
<center>'''בדיקת כמות אלבומין ''' </center><br />
<p dir='rtl'><br />
בבדיקות דם טווח הנורמה של האלבומין הוא 3.4-5.4 גרם לדציליטר. בדיקת אלבומין מתבקשת כאשר לאדם יש סימפטומים של הפרעה בכבד כגון: צהבת, עייפות או ירידה במשקל, או סימפטומים של תסמונת "ניפרוטית" כגון: נפיחות סביב העיניים, בבטן או ברגליים. רופאים יכולים להזמין בדיקת אלבומין גם כדי לבדוק את מצב התזונה של האדם. חשוב לדעת כי תרופות וסמים מסוימים כגון סטרואידים, הורמוני גדילה ואינסולין יכולים להעלות את התוצאה בבדיקת אלבומין. ערכים נמוכים של אלבומין בבדיקות דם עלולים להצביע על [http://www.infomed.co.il/disease-190/%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9F/# מחלת הכבד]. הימצאות של אלבומין בשתן יכולה להצביע על בעיה בתפקוד הכליות. <br />
ערכים נמוכים של אלבומין יכולים להתקבל גם במקרים הבאים: ספיגה נמוכה מדי של חומצות אמינו מהמעי עקב בעיה במנגנון הספיגה או עקב מצב של תת תזונה, אובדן של אלבומין בצואה ודרך העור במקרים של כוויות. גם בתהליך הביוסינתזה (תהליך אנאבוליזם, הבנייה) שיכול לנבוע עקב מחלה בכבד או עקב צריכה מעטה מהמקובל של חלבונים. תהליך קטאבוליזם (רצף של תהליכים מטאבולים אשר מפרקים מולקולות גדולות) רב מדי שמתרחש עקב הרס של רקמות או עקב דלקת. הצטברות נוזלים בבטן ([http://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/2/2f/Hunger.jpg מיימת]). <br />
</p></div>Yael Gurihttps://proteopedia.org/index.php?title=Albumin_(Hebrew)&diff=1255427Albumin (Hebrew)2011-06-11T06:51:02Z<p>Yael Guri: </p>
<hr />
<div><center> '''אלבומין''' </center><br />
<br />
<p dir='rtl'><br />
האלבומין הוא החלבון '''הנפוץ''' ביותר בדם היונקים. הוא חלבון מסיס במים המצוי בדם ובכל הרקמות ונוצר בכבד. האלבומין בדם חשוב לשמירת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%97%D7%A5_%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99 לחץ אוסמוטי] תקין של הפלסמה ואיזון מערכתי של נוזלי הגוף.<br />
כמוכן הוא מוביל חומצות שומן, קושר יוני סידן ומתפקד כבופר כבופר]http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%95%D7%A4%D7%A8]לשמירה על רמת חומציות בדם. <br />
</p><br />
<br />
<center>'''מבנה האלבומין ''' </center><br />
<p dir='rtl'><br />
האלבומין הוא חלבון דימר, חלבון הבנוי משתי תתי יחידות: <scene name='Albumin_(Hebrew)/Chain_a/1'>שרשרת A</scene> ו<br />
<scene name='Albumin_(Hebrew)/Chain_b/1'>שרשרת B</scene>. הוא חלבון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99 גלובולרי] המורכב בעיקר <scene name='Albumin_(Hebrew)/Helix/3'>סלילי אלפא</scene> (סוג אחד של מבנה שניוני של חלבון המזכיר קפיץ) , בעל מסה של 66 קילודלטון. האלבומין מכיל מספר כיסים הידרופוביים ([http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%91%D7%99 הידרופובי]) המאפשרים לו לקשור ליפידים (שומנים) והורמונים שונים לצורך הובלתם בדם. חומצות האמינו <scene name='Albumin_(Hebrew)/Hydrofobic/5'>ההידרופוביות</scene>. לאלבומין מטען שלילי (<scene name='Albumin_(Hebrew)/Charged/2'>חומצות אמינו שליליות</scene>) המונע ממנו לעבור סינון בכליות ומעבר לשתן.<br />
<br />
</p><br />
<br />
<Structure load='1ao6' size='500' frame='true' align='center' caption='מבנה תלת מימדי של אלבומין' scene='Insert optional scene name here' /><br />
<br />
<br />
<center>'''בדיקת כמות אלבומין ''' </center><br />
<p dir='rtl'><br />
בבדיקות דם טווח הנורמה של האלבומין הוא 3.4-5.4 גרם לדציליטר. בדיקת אלבומין מתבקשת כאשר לאדם יש סימפטומים של הפרעה בכבד כגון: צהבת, עייפות או ירידה במשקל, או סימפטומים של תסמונת "ניפרוטית" כגון: נפיחות סביב העיניים, בבטן או ברגליים. רופאים יכולים להזמין בדיקת אלבומין גם כדי לבדוק את מצב התזונה של האדם. חשוב לדעת כי תרופות וסמים מסוימים כגון סטרואידים, הורמוני גדילה ואינסולין יכולים להעלות את התוצאה בבדיקת אלבומין. ערכים נמוכים של אלבומין בבדיקות דם עלולים להצביע על [http://www.infomed.co.il/disease-190/%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9F/# מחלת הכבד]. הימצאות של אלבומין בשתן יכולה להצביע על בעיה בתפקוד הכליות. <br />
ערכים נמוכים של אלבומין יכולים להתקבל גם במקרים הבאים: ספיגה נמוכה מדי של חומצות אמינו מהמעי עקב בעיה במנגנון הספיגה או עקב מצב של תת תזונה, אובדן של אלבומין בצואה ודרך העור במקרים של כוויות. גם בתהליך הביוסינתזה (תהליך אנאבוליזם, הבנייה) שיכול לנבוע עקב מחלה בכבד או עקב צריכה מעטה מהמקובל של חלבונים. תהליך קטאבוליזם (רצף של תהליכים מטאבולים אשר מפרקים מולקולות גדולות) רב מדי שמתרחש עקב הרס של רקמות או עקב דלקת. הצטברות נוזלים בבטן ([http://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/2/2f/Hunger.jpg מיימת]). <br />
</p></div>Yael Gurihttps://proteopedia.org/index.php?title=Albumin_(Hebrew)&diff=1255426Albumin (Hebrew)2011-06-11T06:48:40Z<p>Yael Guri: </p>
<hr />
<div><center> '''אלבומין''' </center><br />
<br />
<p dir='rtl'><br />
האלבומין הוא החלבון '''הנפוץ''' ביותר בדם היונקים. הוא חלבון מסיס במים המצוי בדם ובכל הרקמות ונוצר בכבד. האלבומין בדם חשוב לשמירת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%97%D7%A5_%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99 לחץ אוסמוטי] תקין של הפלסמה ואיזון מערכתי של נוזלי הגוף.<br />
כמוכן הוא מוביל חומצות שומן, קושר יוני סידן ומתפקד כבופר]כבופרhttp://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%95%D7%A4%D7%A8] לשמירה על רמת חומציות בדם. <br />
</p><br />
<br />
<center>'''מבנה האלבומין ''' </center><br />
<p dir='rtl'><br />
האלבומין הוא חלבון דימר, חלבון הבנוי משתי תתי יחידות: <scene name='Albumin_(Hebrew)/Chain_a/1'>שרשרת A</scene> ו<br />
<scene name='Albumin_(Hebrew)/Chain_b/1'>שרשרת B</scene>. הוא חלבון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99 גלובולרי] המורכב בעיקר <scene name='Albumin_(Hebrew)/Helix/3'>סלילי אלפא</scene> (סוג אחד של מבנה שניוני של חלבון המזכיר קפיץ) , בעל מסה של 66 קילודלטון. האלבומין מכיל מספר כיסים הידרופוביים ([http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%91%D7%99 הידרופובי]) המאפשרים לו לקשור ליפידים (שומנים) והורמונים שונים לצורך הובלתם בדם. חומצות האמינו <scene name='Albumin_(Hebrew)/Hydrofobic/5'>ההידרופוביות</scene>. לאלבומין מטען שלילי (<scene name='Albumin_(Hebrew)/Charged/2'>חומצות אמינו שליליות</scene>) המונע ממנו לעבור סינון בכליות ומעבר לשתן.<br />
<br />
</p><br />
<br />
<Structure load='1ao6' size='500' frame='true' align='center' caption='מבנה תלת מימדי של אלבומין' scene='Insert optional scene name here' /><br />
<br />
<br />
<center>'''בדיקת כמות אלבומין ''' </center><br />
<p dir='rtl'><br />
בבדיקות דם טווח הנורמה של האלבומין הוא 3.4-5.4 גרם לדציליטר. בדיקת אלבומין מתבקשת כאשר לאדם יש סימפטומים של הפרעה בכבד כגון: צהבת, עייפות או ירידה במשקל, או סימפטומים של תסמונת "ניפרוטית" כגון: נפיחות סביב העיניים, בבטן או ברגליים. רופאים יכולים להזמין בדיקת אלבומין גם כדי לבדוק את מצב התזונה של האדם. חשוב לדעת כי תרופות וסמים מסוימים כגון סטרואידים, הורמוני גדילה ואינסולין יכולים להעלות את התוצאה בבדיקת אלבומין. ערכים נמוכים של אלבומין בבדיקות דם עלולים להצביע על [http://www.infomed.co.il/disease-190/%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9F/# מחלת הכבד]. הימצאות של אלבומין בשתן יכולה להצביע על בעיה בתפקוד הכליות. <br />
ערכים נמוכים של אלבומין יכולים להתקבל גם במקרים הבאים: ספיגה נמוכה מדי של חומצות אמינו מהמעי עקב בעיה במנגנון הספיגה או עקב מצב של תת תזונה, אובדן של אלבומין בצואה ודרך העור במקרים של כוויות. גם בתהליך הביוסינתזה (תהליך אנאבוליזם, הבנייה) שיכול לנבוע עקב מחלה בכבד או עקב צריכה מעטה מהמקובל של חלבונים. תהליך קטאבוליזם (רצף של תהליכים מטאבולים אשר מפרקים מולקולות גדולות) רב מדי שמתרחש עקב הרס של רקמות או עקב דלקת. הצטברות נוזלים בבטן ([http://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/2/2f/Hunger.jpg מיימת]). <br />
</p></div>Yael Gurihttps://proteopedia.org/index.php?title=Albumin_(Hebrew)&diff=1255425Albumin (Hebrew)2011-06-11T06:47:21Z<p>Yael Guri: </p>
<hr />
<div><center> '''אלבומין''' </center><br />
<br />
<p dir='rtl'><br />
האלבומין הוא החלבון '''הנפוץ''' ביותר בדם היונקים. הוא חלבון מסיס במים המצוי בדם ובכל הרקמות ונוצר בכבד. האלבומין בדם חשוב לשמירת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%97%D7%A5_%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99 לחץ אוסמוטי] תקין של הפלסמה ואיזון מערכתי של נוזלי הגוף.<br />
כמוכן הוא מוביל חומצות שומן, קושר יוני סידן ומתפקד כבופר] לשמירה על רמת חומציות בדם. <br />
</p><br />
<br />
<center>'''מבנה האלבומין ''' </center><br />
<p dir='rtl'><br />
האלבומין הוא חלבון דימר, חלבון הבנוי משתי תתי יחידות: <scene name='Albumin_(Hebrew)/Chain_a/1'>שרשרת A</scene> ו<br />
<scene name='Albumin_(Hebrew)/Chain_b/1'>שרשרת B</scene>. הוא חלבון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99 גלובולרי] המורכב בעיקר <scene name='Albumin_(Hebrew)/Helix/3'>סלילי אלפא</scene> (סוג אחד של מבנה שניוני של חלבון המזכיר קפיץ) , בעל מסה של 66 קילודלטון. האלבומין מכיל מספר כיסים הידרופוביים ([http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%91%D7%99 הידרופובי]) המאפשרים לו לקשור ליפידים (שומנים) והורמונים שונים לצורך הובלתם בדם. חומצות האמינו <scene name='Albumin_(Hebrew)/Hydrofobic/5'>ההידרופוביות</scene>. לאלבומין מטען שלילי (<scene name='Albumin_(Hebrew)/Charged/2'>חומצות אמינו שליליות</scene>) המונע ממנו לעבור סינון בכליות ומעבר לשתן.<br />
<br />
</p><br />
<br />
<Structure load='1ao6' size='500' frame='true' align='center' caption='מבנה תלת מימדי של אלבומין' scene='Insert optional scene name here' /><br />
<br />
<br />
<center>'''בדיקת כמות אלבומין ''' </center><br />
<p dir='rtl'><br />
בבדיקות דם טווח הנורמה של האלבומין הוא 3.4-5.4 גרם לדציליטר. בדיקת אלבומין מתבקשת כאשר לאדם יש סימפטומים של הפרעה בכבד כגון: צהבת, עייפות או ירידה במשקל, או סימפטומים של תסמונת "ניפרוטית" כגון: נפיחות סביב העיניים, בבטן או ברגליים. רופאים יכולים להזמין בדיקת אלבומין גם כדי לבדוק את מצב התזונה של האדם. חשוב לדעת כי תרופות וסמים מסוימים כגון סטרואידים, הורמוני גדילה ואינסולין יכולים להעלות את התוצאה בבדיקת אלבומין. ערכים נמוכים של אלבומין בבדיקות דם עלולים להצביע על [http://www.infomed.co.il/disease-190/%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9F/# מחלת הכבד]. הימצאות של אלבומין בשתן יכולה להצביע על בעיה בתפקוד הכליות. <br />
ערכים נמוכים של אלבומין יכולים להתקבל גם במקרים הבאים: ספיגה נמוכה מדי של חומצות אמינו מהמעי עקב בעיה במנגנון הספיגה או עקב מצב של תת תזונה, אובדן של אלבומין בצואה ודרך העור במקרים של כוויות. גם בתהליך הביוסינתזה (תהליך אנאבוליזם, הבנייה) שיכול לנבוע עקב מחלה בכבד או עקב צריכה מעטה מהמקובל של חלבונים. תהליך קטאבוליזם (רצף של תהליכים מטאבולים אשר מפרקים מולקולות גדולות) רב מדי שמתרחש עקב הרס של רקמות או עקב דלקת. הצטברות נוזלים בבטן ([http://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/2/2f/Hunger.jpg מיימת]). <br />
</p></div>Yael Gurihttps://proteopedia.org/index.php?title=Albumin_(Hebrew)&diff=1255424Albumin (Hebrew)2011-06-11T06:44:44Z<p>Yael Guri: </p>
<hr />
<div><center> '''אלבומין''' </center><br />
<br />
<p dir='rtl'><br />
האלבומין הוא החלבון '''הנפוץ''' ביותר בדם היונקים. הוא חלבון מסיס במים המצוי בדם ובכל הרקמות ונוצר בכבד. האלבומין בדם חשוב לשמירת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%97%D7%A5_%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99 לחץ אוסמוטי] תקין של הפלסמה ואיזון מערכתי של נוזלי הגוף.<br />
כמוכן הוא מוביל חומצות שומן, קושר יוני סידן ומתפקד כבופר [ כבופרhttp://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%95%D7%A4%D7%A8 ]לשמירה על רמת חומציות בדם. <br />
</p><br />
<br />
<center>'''מבנה האלבומין ''' </center><br />
<p dir='rtl'><br />
האלבומין הוא חלבון דימר, חלבון הבנוי משתי תתי יחידות: <scene name='Albumin_(Hebrew)/Chain_a/1'>שרשרת A</scene> ו<br />
<scene name='Albumin_(Hebrew)/Chain_b/1'>שרשרת B</scene>. הוא חלבון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99 גלובולרי] המורכב בעיקר <scene name='Albumin_(Hebrew)/Helix/3'>סלילי אלפא</scene> (סוג אחד של מבנה שניוני של חלבון המזכיר קפיץ) , בעל מסה של 66 קילודלטון. האלבומין מכיל מספר כיסים הידרופוביים ([http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%91%D7%99 הידרופובי]) המאפשרים לו לקשור ליפידים (שומנים) והורמונים שונים לצורך הובלתם בדם. חומצות האמינו <scene name='Albumin_(Hebrew)/Hydrofobic/5'>ההידרופוביות</scene>. לאלבומין מטען שלילי (<scene name='Albumin_(Hebrew)/Charged/2'>חומצות אמינו שליליות</scene>) המונע ממנו לעבור סינון בכליות ומעבר לשתן.<br />
<br />
</p><br />
<br />
<Structure load='1ao6' size='500' frame='true' align='center' caption='מבנה תלת מימדי של אלבומין' scene='Insert optional scene name here' /><br />
<br />
<br />
<center>'''בדיקת כמות אלבומין ''' </center><br />
<p dir='rtl'><br />
בבדיקות דם טווח הנורמה של האלבומין הוא 3.4-5.4 גרם לדציליטר. בדיקת אלבומין מתבקשת כאשר לאדם יש סימפטומים של הפרעה בכבד כגון: צהבת, עייפות או ירידה במשקל, או סימפטומים של תסמונת "ניפרוטית" כגון: נפיחות סביב העיניים, בבטן או ברגליים. רופאים יכולים להזמין בדיקת אלבומין גם כדי לבדוק את מצב התזונה של האדם. חשוב לדעת כי תרופות וסמים מסוימים כגון סטרואידים, הורמוני גדילה ואינסולין יכולים להעלות את התוצאה בבדיקת אלבומין. ערכים נמוכים של אלבומין בבדיקות דם עלולים להצביע על [http://www.infomed.co.il/disease-190/%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9F/# מחלת הכבד]. הימצאות של אלבומין בשתן יכולה להצביע על בעיה בתפקוד הכליות. <br />
ערכים נמוכים של אלבומין יכולים להתקבל גם במקרים הבאים: ספיגה נמוכה מדי של חומצות אמינו מהמעי עקב בעיה במנגנון הספיגה או עקב מצב של תת תזונה, אובדן של אלבומין בצואה ודרך העור במקרים של כוויות. גם בתהליך הביוסינתזה (תהליך אנאבוליזם, הבנייה) שיכול לנבוע עקב מחלה בכבד או עקב צריכה מעטה מהמקובל של חלבונים. תהליך קטאבוליזם (רצף של תהליכים מטאבולים אשר מפרקים מולקולות גדולות) רב מדי שמתרחש עקב הרס של רקמות או עקב דלקת. הצטברות נוזלים בבטן ([http://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/2/2f/Hunger.jpg מיימת]). <br />
</p></div>Yael Gurihttps://proteopedia.org/index.php?title=Albumin_(Hebrew)&diff=1255423Albumin (Hebrew)2011-06-11T06:42:18Z<p>Yael Guri: </p>
<hr />
<div><center> '''אלבומין''' </center><br />
<br />
<p dir='rtl'><br />
האלבומין הוא החלבון '''הנפוץ''' ביותר בדם היונקים. הוא חלבון מסיס במים המצוי בדם ובכל הרקמות ונוצר בכבד. האלבומין בדם חשוב לשמירת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%97%D7%A5_%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99 לחץ אוסמוטי] תקין של הפלסמה ואיזון מערכתי של נוזלי הגוף.<br />
[כמוכן הוא מוביל חומצות שומן, קושר יוני סידן ומתפקד כבופרhttp://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%95%D7%A4%D7%A8] לשמירה על רמת חומציות בדם. <br />
</p><br />
<br />
<br />
<center>'''מבנה האלבומין ''' </center><br />
<p dir='rtl'><br />
האלבומין הוא חלבון דימר, חלבון הבנוי משתי תתי יחידות: <scene name='Albumin_(Hebrew)/Chain_a/1'>שרשרת A</scene> ו<br />
<scene name='Albumin_(Hebrew)/Chain_b/1'>שרשרת B</scene>. הוא חלבון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99 גלובולרי] המורכב בעיקר <scene name='Albumin_(Hebrew)/Helix/3'>סלילי אלפא</scene> (סוג אחד של מבנה שניוני של חלבון המזכיר קפיץ) , בעל מסה של 66 קילודלטון. האלבומין מכיל מספר כיסים הידרופוביים ([http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%91%D7%99 הידרופובי]) המאפשרים לו לקשור ליפידים (שומנים) והורמונים שונים לצורך הובלתם בדם. חומצות האמינו <scene name='Albumin_(Hebrew)/Hydrofobic/5'>ההידרופוביות</scene>. לאלבומין מטען שלילי (<scene name='Albumin_(Hebrew)/Charged/2'>חומצות אמינו שליליות</scene>) המונע ממנו לעבור סינון בכליות ומעבר לשתן.<br />
<br />
</p><br />
<br />
<Structure load='1ao6' size='500' frame='true' align='center' caption='מבנה תלת מימדי של אלבומין' scene='Insert optional scene name here' /><br />
<br />
<br />
<center>'''בדיקת כמות אלבומין ''' </center><br />
<p dir='rtl'><br />
בבדיקות דם טווח הנורמה של האלבומין הוא 3.4-5.4 גרם לדציליטר. בדיקת אלבומין מתבקשת כאשר לאדם יש סימפטומים של הפרעה בכבד כגון: צהבת, עייפות או ירידה במשקל, או סימפטומים של תסמונת "ניפרוטית" כגון: נפיחות סביב העיניים, בבטן או ברגליים. רופאים יכולים להזמין בדיקת אלבומין גם כדי לבדוק את מצב התזונה של האדם. חשוב לדעת כי תרופות וסמים מסוימים כגון סטרואידים, הורמוני גדילה ואינסולין יכולים להעלות את התוצאה בבדיקת אלבומין. ערכים נמוכים של אלבומין בבדיקות דם עלולים להצביע על [http://www.infomed.co.il/disease-190/%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9F/# מחלת הכבד]. הימצאות של אלבומין בשתן יכולה להצביע על בעיה בתפקוד הכליות. <br />
ערכים נמוכים של אלבומין יכולים להתקבל גם במקרים הבאים: ספיגה נמוכה מדי של חומצות אמינו מהמעי עקב בעיה במנגנון הספיגה או עקב מצב של תת תזונה, אובדן של אלבומין בצואה ודרך העור במקרים של כוויות. גם בתהליך הביוסינתזה (תהליך אנאבוליזם, הבנייה) שיכול לנבוע עקב מחלה בכבד או עקב צריכה מעטה מהמקובל של חלבונים. תהליך קטאבוליזם (רצף של תהליכים מטאבולים אשר מפרקים מולקולות גדולות) רב מדי שמתרחש עקב הרס של רקמות או עקב דלקת. הצטברות נוזלים בבטן ([http://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/2/2f/Hunger.jpg מיימת]). <br />
</p></div>Yael Gurihttps://proteopedia.org/index.php?title=Albumin_(Hebrew)&diff=1255422Albumin (Hebrew)2011-06-11T06:40:28Z<p>Yael Guri: </p>
<hr />
<div><center> '''אלבומין''' </center><br />
<br />
<p dir='rtl'><br />
האלבומין הוא החלבון '''הנפוץ''' ביותר בדם היונקים. הוא חלבון מסיס במים המצוי בדם ובכל הרקמות ונוצר בכבד. האלבומין בדם חשוב לשמירת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%97%D7%A5_%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99 לחץ אוסמוטי] תקין של הפלסמה ואיזון מערכתי של נוזלי הגוף.<br />
כמו כן הוא מוביל חומצות שומן, קושר יוני סידן ומתפקד כבופרhttp://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%95%D7%A4%D7%A8] לשמירה על רמת חומציות בדם. <br />
</p><br />
<br />
<br />
<center>'''מבנה האלבומין ''' </center><br />
<p dir='rtl'><br />
האלבומין הוא חלבון דימר, חלבון הבנוי משתי תתי יחידות: <scene name='Albumin_(Hebrew)/Chain_a/1'>שרשרת A</scene> ו<br />
<scene name='Albumin_(Hebrew)/Chain_b/1'>שרשרת B</scene>. הוא חלבון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99 גלובולרי] המורכב בעיקר <scene name='Albumin_(Hebrew)/Helix/3'>סלילי אלפא</scene> (סוג אחד של מבנה שניוני של חלבון המזכיר קפיץ) , בעל מסה של 66 קילודלטון. האלבומין מכיל מספר כיסים הידרופוביים ([http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%91%D7%99 הידרופובי]) המאפשרים לו לקשור ליפידים (שומנים) והורמונים שונים לצורך הובלתם בדם. חומצות האמינו <scene name='Albumin_(Hebrew)/Hydrofobic/5'>ההידרופוביות</scene>. לאלבומין מטען שלילי (<scene name='Albumin_(Hebrew)/Charged/2'>חומצות אמינו שליליות</scene>) המונע ממנו לעבור סינון בכליות ומעבר לשתן.<br />
<br />
</p><br />
<br />
<Structure load='1ao6' size='500' frame='true' align='center' caption='מבנה תלת מימדי של אלבומין' scene='Insert optional scene name here' /><br />
<br />
<br />
<center>'''בדיקת כמות אלבומין ''' </center><br />
<p dir='rtl'><br />
בבדיקות דם טווח הנורמה של האלבומין הוא 3.4-5.4 גרם לדציליטר. בדיקת אלבומין מתבקשת כאשר לאדם יש סימפטומים של הפרעה בכבד כגון: צהבת, עייפות או ירידה במשקל, או סימפטומים של תסמונת "ניפרוטית" כגון: נפיחות סביב העיניים, בבטן או ברגליים. רופאים יכולים להזמין בדיקת אלבומין גם כדי לבדוק את מצב התזונה של האדם. חשוב לדעת כי תרופות וסמים מסוימים כגון סטרואידים, הורמוני גדילה ואינסולין יכולים להעלות את התוצאה בבדיקת אלבומין. ערכים נמוכים של אלבומין בבדיקות דם עלולים להצביע על [http://www.infomed.co.il/disease-190/%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9F/# מחלת הכבד]. הימצאות של אלבומין בשתן יכולה להצביע על בעיה בתפקוד הכליות. <br />
ערכים נמוכים של אלבומין יכולים להתקבל גם במקרים הבאים: ספיגה נמוכה מדי של חומצות אמינו מהמעי עקב בעיה במנגנון הספיגה או עקב מצב של תת תזונה, אובדן של אלבומין בצואה ודרך העור במקרים של כוויות. גם בתהליך הביוסינתזה (תהליך אנאבוליזם, הבנייה) שיכול לנבוע עקב מחלה בכבד או עקב צריכה מעטה מהמקובל של חלבונים. תהליך קטאבוליזם (רצף של תהליכים מטאבולים אשר מפרקים מולקולות גדולות) רב מדי שמתרחש עקב הרס של רקמות או עקב דלקת. הצטברות נוזלים בבטן ([http://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/2/2f/Hunger.jpg מיימת]). <br />
</p></div>Yael Gurihttps://proteopedia.org/index.php?title=Thrombin_(hebrew)&diff=1255421Thrombin (hebrew)2011-06-10T19:02:48Z<p>Yael Guri: </p>
<hr />
<div>== תרומבין ==<br />
<br />
<center>'''<br />
תרומבין <br />
'''</center><br />
<br />
<p dir='rtl'><br />
חלבון התרומבין הוא אנזים בעל תפקיד חשוב במנגנון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%AA_%D7%93%D7%9D קרישת דם] אצל בעלי חיים ובני אדם. התרומבין הוא אנזים מסוג סרין פרוטאז, הוא חותך את חלבון הסובסטראט שלו באמצעות החומצה האמינית סרין שנמצאת באתר הפעיל שלו. <br />
בסוף שלב קרישת הדם, התרומבין מפרק את חלבון הפיברינוגן והופך אותו מחלבון מסיס לחלבון לא מסיס הנקרא פיברין. לאחר החיתוך נוצרים ברקמה הנגועה סיבי פיברין היוצרים מבנה של שתי וערב הסוגר על מקום הפגיעה וגורמים להפסקת אבדן הדם.<br />
<br />
התרומבין אינו מצוי בדם באופן תמידי אלא נוצר על פי הצורך מפרותרומבין. הפרותרומבין נוצר בכבד מויטמין K. בכדי שהפרותרומבין יהפוך לתרומבין יש צורך בנוכחות יוני סידן ואנזים המכונה תרומבופלסטין.<br />
<br />
</p><br />
<br />
<br />
<center>'''מבנה תרומבין'''</center><br />
<br />
<p dir='rtl'><br />
חלבון התרומבין הוא גליקופרוטאיד. המסה שלו היא 36000 גרם/מול. החלבון בנוי <scene name='Thrombin_(hebrew)/Helix/1'>מסלילי אלפא</scene> ו<scene name='Thrombin_(hebrew)/Sheet/1'>משטחי בטא</scene>. החלבון בנוי משתי שרשראות פוליפפטידיות עם קשר גופרי ביניהן. <br />
בשרשרת A נמצא האתר הפעיל של האנזים ורצף של חומצות אמינו הומולוגי למבנה של טריפסין וכימוטריפסין. תרומבין קיים בטבע בכמה צורות פעילות שנבדלות ביניהן במבנה שרשרת A.<br />
</p><br />
<br />
<br />
<Structure load='1ppb' size='500' frame='true' align='center' caption='מבנה תלת מימדי של תרומבין' scene='Insert optional scene name here' /><br />
<br />
<br />
<center>'''מחלות הקשורות לקרישת דם'''</center><br />
<br />
<br />
<p dir='rtl'><br />
ניתן לחלק את המחלות הקשורות לקרישת דם לשתי קבוצות עיקריות:<br />
</p><br />
<p dir='rtl'><br />
1. '''העדר קרישת דם''' - יכול לנבוע מפגיעה בכל אחד מהחלבונים (פקטורים) במנגנון קרישת הדם. בחלק מהמחלות נפגע ייצור קרישי הדם, דבר הגורם לדממת (לדוגמא מחלת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%94 המופיליה]). גם מספר נמוך מדי של טסיות דם עלול להוביל למצב של בעיה בקרישת דם, הדבר עלול לגרום לדימומים פנימיים. בעיות בתפקוד הכבד כגון דלקת כבד עלולים להוביל למחסור ב [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%98%D7%9E%D7%99%D7%9F_K ויטמין K] ולחוסר פעילות תקינה של מנגנון הקרישה.<br />
</p><br />
<p dir='rtl'><br />
2. '''עודף קרישת דם''' - כאשר נפגעת הבקרה על תהליך קרישת הדם, הקריש שנוצר עלול להתנתק עם הזמן ממקומו ולזרום בזרם הדם עד שיגיע לכלי דם צר. שם הוא עלול לחסום את מעבר הדם ולגרום לחסימה שתוביל לאוטם שריר הלב או לשבץ מוחי. קרישה מוגברת עלולה להיגרם גם מפגיעה בדופן כלי הדם, עקב [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7246&kwd=5627 טרשת עורקים] או כוויות, דבר הגורם לשפעול טסיות הדם באזור הפגוע וליצירת קריש דם. גורמים נוספים העלולים להוביל לקרישת יתר הם שכיבה ממושכת, טיסה ארוכה ללא תנועה, ניתוח כירורגי, עישון ותרופות.<br />
</p></div>Yael Gurihttps://proteopedia.org/index.php?title=Thrombin_(hebrew)&diff=1255420Thrombin (hebrew)2011-06-10T19:00:49Z<p>Yael Guri: </p>
<hr />
<div>== תרומבין ==<br />
<br />
<center>'''<br />
תרומבין <br />
'''</center><br />
<br />
<p dir='rtl'><br />
חלבון התרומבין הוא אנזים בעל תפקיד חשוב במנגנון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%AA_%D7%93%D7%9D קרישת דם] אצל בעלי חיים ובני אדם. התרומבין הוא אנזים מסוג סרין פרוטאז, הוא חותך את חלבון הסובסטראט שלו באמצעות החומצה האמינית סרין שנמצאת באתר הפעיל שלו. <br />
בסוף שלב קרישת הדם, התרומבין מפרק את חלבון הפיברינוגן והופך אותו מחלבון מסיס לחלבון לא מסיס הנקרא פיברין. לאחר החיתוך נוצרים ברקמה הנגועה סיבי פיברין היוצרים מבנה של שתי וערב הסוגר על מקום הפגיעה וגורמים להפסקת אבדן הדם.<br />
<br />
התרומבין אינו מצוי בדם באופן תמידי אלא נוצר על פי הצורך מפרותרומבין. הפרותרומבין נוצר בכבד מויטמין K. בכדי שהפרותרומבין יהפוך לתרומבין יש צורך בנוכחות יוני סידן ואנזים המכונה תרומבופלסטין.<br />
<br />
</p><br />
<br />
<br />
<center>'''מבנה תרומבין'''</center><br />
<br />
<p dir='rtl'><br />
חלבון התרומבין הוא גליקופרוטאיד. המסה שלו היא 36000 גרם/מול. החלבון בנוי <scene name='Thrombin_(hebrew)/Helix/1'>מסלילי אלפא</scene> ו<scene name='Thrombin_(hebrew)/Sheet/1'>משטחי בטא</scene>. החלבון בנוי משתי שרשראות פוליפפטידיות עם קשר גופרי ביניהן. <br />
בשרשרת A נמצא האתר הפעיל של האנזים ורצף של חומצות אמינו הומולוגי למבנה של טריפסין וכימוטריפסין. תרומבין קיים בטבע בכמה צורות פעילות שנבדלות ביניהן במבנה שרשרת A.<br />
</p><br />
<br />
<br />
<Structure load='1ppb' size='500' frame='true' align='center' caption='מבנה תלת מימדי של תרומבין' scene='Insert optional scene name here' /><br />
<br />
<br />
<center>'''מחלות הקשורות לקרישת דם'''</center><br />
<br />
<br />
<p dir='rtl'><br />
ניתן לחלק את המחלות הקשורות לקרישת דם לשתי קבוצות עיקריות:<br />
</p><br />
<p dir='rtl'><br />
1. '''העדר קרישת דם''' - יכול לנבוע מפגיעה בכל אחד מהחלבונים (פקטורים) במנגנון קרישת הדם. בחלק מהמחלות נפגע ייצור קרישי הדם, דבר הגורם לדממת (לדוגמא מחלת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%94 המופיליה]). גם מספר נמוך מדי של טסיות דם עלול להוביל למצב של בעיה בקרישת דם, הדבר עלול לגרום לדימומים פנימיים. בעיות בתפקוד הכבד כגון דלקת כבד עלולים להוביל למחסור [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%98%D7%9E%D7%99%D7%9F_K ויטמין K] ולחוסר פעילות תקינה של מנגנון הקרישה.<br />
</p><br />
<p dir='rtl'><br />
2. '''עודף קרישת דם''' - כאשר נפגעת הבקרה על תהליך קרישת הדם, הקריש שנוצר עלול להתנתק עם הזמן ממקומו ולזרום בזרם הדם עד שיגיע לכלי דם צר. שם הוא עלול לחסום את מעבר הדם ולגרום לחסימה שתוביל לאוטם שריר הלב או לשבץ מוחי. קרישה מוגברת עלולה להיגרם גם מפגיעה בדופן כלי הדם, עקב [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7246&kwd=5627 טרשת עורקים] או כוויות, דבר הגורם לשפעול טסיות הדם באזור הפגוע וליצירת קריש דם. גורמים נוספים העלולים להוביל לקרישת יתר הם שכיבה ממושכת, טיסה ארוכה, ניתוח כירורגי, עישון ותרופות.<br />
</p></div>Yael Gurihttps://proteopedia.org/index.php?title=Thrombin_(hebrew)&diff=1255419Thrombin (hebrew)2011-06-10T18:53:09Z<p>Yael Guri: </p>
<hr />
<div>== תרומבין ==<br />
<br />
<center>'''<br />
תרומבין <br />
'''</center><br />
<br />
<p dir='rtl'><br />
חלבון התרומבין הוא אנזים בעל תפקיד חשוב במנגנון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%AA_%D7%93%D7%9D קרישת דם] אצל בעלי חיים ובני אדם. התרומבין הוא אנזים מסוג סרין פרוטאז, הוא חותך את חלבון הסובסטראט שלו באמצעות החומצה האמינית סרין שנמצאת באתר הפעיל שלו. <br />
בסוף שלב קרישת הדם, התרומבין מפרק את חלבון הפיברינוגן והופך אותו מחלבון מסיס לחלבון לא מסיס הנקרא פיברין. לאחר החיתוך נוצרים ברקמה הנגועה סיבי פיברין היוצרים מבנה של שתי וערב הסוגר על מקום הפגיעה וגורמים להפסקת אבדן הדם.<br />
<br />
התרומבין אינו מצוי בדם באופן תמידי אלא נוצר על פי הצורך מפרותרומבין. הפרותרומבין נוצר בכבד מויטמין K. בכדי שהפרותרומבין יהפוך לתרומבין יש צורך בנוכחות יוני סידן ואנזים המכונה תרומבופלסטין.<br />
<br />
</p><br />
<br />
<br />
<center>'''מבנה תרומבין'''</center><br />
<br />
<p dir='rtl'><br />
חלבון התרומבין הוא גליקופרוטאיד. המסה שלו היא 36000 גרם/מול. החלבון בנוי <scene name='Thrombin_(hebrew)/Helix/1'>מסלילי אלפא</scene> ו<scene name='Thrombin_(hebrew)/Sheet/1'>משטחי בטא</scene>. החלבון בנוי משתי שרשראות פוליפפטידיות עם קשר גופרי ביניהן. <br />
בשרשרת A נמצא האתר הפעיל של האנזים ורצף של חומצות אמינו הומולוגי למבנה של טריפסין וכימוטריפסין. תרומבין קיים בטבע בכמה צורות פעילות שנבדלות ביניהן במבנה שרשרת A.<br />
</p><br />
<br />
<br />
<Structure load='1ppb' size='500' frame='true' align='center' caption='מבנה תלת מימדי של תרומבין' scene='Insert optional scene name here' /><br />
<br />
<br />
<center>'''מחלות הקשורות לקרישת דם'''</center><br />
<br />
<br />
<p dir='rtl'><br />
ניתן לחלק את המחלות הקשורות לקרישת דם לשתי קבוצות עיקריות:<br />
</p><br />
<p dir='rtl'><br />
1. '''העדר קרישת דם''' - יכול לנבוע מפגיעה בכל אחד מהחלבונים (פקטורים) במנגנון קרישת הדם. בחלק מהמחלות נפגע ייצור קרישי הדם, דבר הגורם לדממת (לדוגמא מחלת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%94 המופיליה]). גם מספר נמוך מדי של טסיות דם עלול להוביל למצב של בעיה בקרישת דם, הדבר עלול לגרום לדימומים פנימיים. בעיות בתפקוד הכבד כגון דלקת כבד עלולים להוביל למחסור [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%98%D7%9E%D7%99%D7%9F_K ויטמין K] ולחוסר פעילות תקינה של מנגנון הקרישה.<br />
</p><br />
<p dir='rtl'><br />
2. '''עודף קרישת דם''' - כאשר נפגעת הבקרה על תהליך קרישת הדם, הקריש שנוצר עלול להתנתק עם הזמן ממקומו ולזרום בזרם הדם עד שיגיע לכלי דם צר. שם הוא עלול לחסום את מעבר הדם ולגרום לחסימה שתוביל לאוטם שריר הלב או לשבץ מוחי. קרישה מוגברת עלולה להיגרם גם מפגיעה בדופן כלי הדם, עקב [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7246&kwd=5627 טרשת עורקים] או כוויות, דבר הגורם לשפעול טסיות הדם באזור הפגוע וליצירת קריש דם. גורמים נוספים העלולים להוביל לקרישת יתר הם שכיבה ממושכת, ניתוח כירורגי, עישון ותרופות.<br />
</p></div>Yael Gurihttps://proteopedia.org/index.php?title=Thrombin_(hebrew)&diff=1255418Thrombin (hebrew)2011-06-10T18:50:55Z<p>Yael Guri: </p>
<hr />
<div>== תרומבין ==<br />
<br />
<center>'''<br />
תרומבין <br />
'''</center><br />
<br />
<p dir='rtl'><br />
חלבון התרומבין הוא אנזים בעל תפקיד חשוב במנגנון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%AA_%D7%93%D7%9D קרישת דם] אצל בעלי חיים ובני אדם. התרומבין הוא אנזים מסוג סרין פרוטאז, הוא חותך את חלבון הסובסטראט שלו באמצעות החומצה האמינית סרין שנמצאת באתר הפעיל שלו. <br />
בסוף שלב קרישת הדם, התרומבין מפרק את חלבון הפיברינוגן והופך אותו מחלבון מסיס לחלבון לא מסיס הנקרא פיברין. לאחר החיתוך נוצרים ברקמה הנגועה סיבי פיברין הגורמים להפסקת אבדן הדם.<br />
<br />
התרומבין אינו מצוי בדם באופן תמידי אלא נוצר על פי הצורך מפרותרומבין. הפרותרומבין נוצר בכבד מויטמין K. בכדי שהפרותרומבין יהפוך לתרומבין יש צורך בנוכחות יוני סידן ואנזים המכונה תרומבופלסטין.<br />
<br />
</p><br />
<br />
<br />
<center>'''מבנה תרומבין'''</center><br />
<br />
<p dir='rtl'><br />
חלבון התרומבין הוא גליקופרוטאיד. המסה שלו היא 36000 גרם/מול. החלבון בנוי <scene name='Thrombin_(hebrew)/Helix/1'>מסלילי אלפא</scene> ו<scene name='Thrombin_(hebrew)/Sheet/1'>משטחי בטא</scene>. החלבון בנוי משתי שרשראות פוליפפטידיות עם קשר גופרי ביניהן. <br />
בשרשרת A נמצא האתר הפעיל של האנזים ורצף של חומצות אמינו הומולוגי למבנה של טריפסין וכימוטריפסין. תרומבין קיים בטבע בכמה צורות פעילות שנבדלות ביניהן במבנה שרשרת A.<br />
</p><br />
<br />
<br />
<Structure load='1ppb' size='500' frame='true' align='center' caption='מבנה תלת מימדי של תרומבין' scene='Insert optional scene name here' /><br />
<br />
<br />
<center>'''מחלות הקשורות לקרישת דם'''</center><br />
<br />
<br />
<p dir='rtl'><br />
ניתן לחלק את המחלות הקשורות לקרישת דם לשתי קבוצות עיקריות:<br />
</p><br />
<p dir='rtl'><br />
1. '''העדר קרישת דם''' - יכול לנבוע מפגיעה בכל אחד מהחלבונים (פקטורים) במנגנון קרישת הדם. בחלק מהמחלות נפגע ייצור קרישי הדם, דבר הגורם לדממת (לדוגמא מחלת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%94 המופיליה]). גם מספר נמוך מדי של טסיות דם עלול להוביל למצב של בעיה בקרישת דם, הדבר עלול לגרום לדימומים פנימיים. בעיות בתפקוד הכבד כגון דלקת כבד עלולים להוביל למחסור [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%98%D7%9E%D7%99%D7%9F_K ויטמין K] ולחוסר פעילות תקינה של מנגנון הקרישה.<br />
</p><br />
<p dir='rtl'><br />
2. '''עודף קרישת דם''' - כאשר נפגעת הבקרה על תהליך קרישת הדם, הקריש שנוצר עלול להתנתק עם הזמן ממקומו ולזרום בזרם הדם עד שיגיע לכלי דם צר. שם הוא עלול לחסום את מעבר הדם ולגרום לחסימה שתוביל לאוטם שריר הלב או לשבץ מוחי. קרישה מוגברת עלולה להיגרם גם מפגיעה בדופן כלי הדם, עקב [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7246&kwd=5627 טרשת עורקים] או כוויות, דבר הגורם לשפעול טסיות הדם באזור הפגוע וליצירת קריש דם. גורמים נוספים העלולים להוביל לקרישת יתר הם שכיבה ממושכת, ניתוח כירורגי, עישון ותרופות.<br />
</p></div>Yael Gurihttps://proteopedia.org/index.php?title=Thrombin_(hebrew)&diff=1255414Thrombin (hebrew)2011-06-10T14:43:07Z<p>Yael Guri: </p>
<hr />
<div><right> == תרומבין == </right><br />
<br />
<center>'''<br />
תרומבין <br />
'''</center><br />
<br />
<p dir='rtl'><br />
חלבון התרומבין הוא אנזים בעל תפקיד במנגנון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%AA_%D7%93%D7%9D קרישת דם] אצל בעלי חיים ובני אדם. התרומבין הוא אנזים מסוג סרין פרוטאז, הוא חותך את חלבון הסובסטראט שלו באמצעות החומצה האמינית סרין שנמצאת באתר הפעיל שלו. <br />
בסוף שלב קרישת הדם, התרומבין מפרק את חלבון הפיברינוגן והופך אותו מחלבון מסיס לחלבון לא מסיס הנקרא פיברין. לאחר החיתוך נוצרים ברקמה הנגועה סיבי פיברין הגורמים להפסקת אבדן הדם.<br />
<br />
התרומבין אינו מצוי בדם באופן תמידי אלא נוצר על פי הצורך מפרותרומבין. הפרותרומבין נוצר בכבד מויטמין K. בכדי שהפרותרומבין יהפוך לתרומבין יש צורך בנוכחות יוני סידן ואנזים המכונה תרומבופלסטין.<br />
<br />
</p><br />
<br />
<br />
<center>'''מבנה תרומבין'''</center><br />
<br />
<p dir='rtl'><br />
חלבון התרומבין הוא גליקופרוטאיד. המסה שלו היא 36000 גרם/מול. החלבון בנוי <scene name='Thrombin_(hebrew)/Helix/1'>מסלילי אלפא</scene> ו<scene name='Thrombin_(hebrew)/Sheet/1'>משטחי בטא</scene>. החלבון בנוי משתי שרשראות פוליפפטידיות עם קשר גופרי ביניהן. <br />
בשרשרת A נמצא האתר הפעיל של האנזים ורצף של חומצות אמינו הומולוגי למבנה של טריפסין וכימוטריפסין. תרומבין קיים בטבע בכמה צורות פעילות שנבדלות ביניהן במבנה שרשרת A.<br />
</p><br />
<br />
<br />
<Structure load='1ppb' size='500' frame='true' align='center' caption='מבנה תלת מימדי של תרומבין' scene='Insert optional scene name here' /><br />
<br />
<br />
<center>'''מחלות הקשורות לקרישת דם'''</center><br />
<br />
<br />
<p dir='rtl'><br />
ניתן לחלק את המחלות הקשורות לקרישת דם לשתי קבוצות עיקריות:<br />
</p><br />
<p dir='rtl'><br />
1. '''העדר קרישת דם''' - יכול לנבוע מפגיעה בכל אחד מהחלבונים (פקטורים) במנגנון קרישת הדם. בחלק מהמחלות נפגע ייצור קרישי הדם, דבר הגורם לדממת (לדוגמא מחלת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%94 המופיליה]). גם מספר נמוך מדי של טסיות דם עלול להוביל למצב של בעיה בקרישת דם, הדבר עלול לגרום לדימומים פנימיים. בעיות בתפקוד הכבד כגון דלקת כבד עלולים להוביל למחסור [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%98%D7%9E%D7%99%D7%9F_K ויטמין K] ולחוסר פעילות תקינה של מנגנון הקרישה.<br />
</p><br />
<p dir='rtl'><br />
2. '''עודף קרישת דם''' - כאשר נפגעת הבקרה על תהליך קרישת הדם, הקריש שנוצר עלול להתנתק עם הזמן ממקומו ולזרום בזרם הדם עד שיגיע לכלי דם צר. שם הוא עלול לחסום את מעבר הדם ולגרום לחסימה שתוביל לאוטם שריר הלב או לשבץ מוחי. קרישה מוגברת עלולה להיגרם גם מפגיעה בדופן כלי הדם, עקב [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7246&kwd=5627 טרשת עורקים] או כוויות, דבר הגורם לשפעול טסיות הדם באזור הפגוע וליצירת קריש דם. גורמים נוספים העלולים להוביל לקרישת יתר הם שכיבה ממושכת, ניתוח כירורגי, עישון ותרופות.<br />
</p></div>Yael Gurihttps://proteopedia.org/index.php?title=Thrombin_(hebrew)&diff=1255413Thrombin (hebrew)2011-06-10T14:41:44Z<p>Yael Guri: </p>
<hr />
<div><center>== תרומבין ==</center><br />
<br />
<center>'''<br />
תרומבין <br />
'''</center><br />
<br />
<p dir='rtl'><br />
חלבון התרומבין הוא אנזים בעל תפקיד במנגנון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%AA_%D7%93%D7%9D קרישת דם] אצל בעלי חיים ובני אדם. התרומבין הוא אנזים מסוג סרין פרוטאז, הוא חותך את חלבון הסובסטראט שלו באמצעות החומצה האמינית סרין שנמצאת באתר הפעיל שלו. <br />
בסוף שלב קרישת הדם, התרומבין מפרק את חלבון הפיברינוגן והופך אותו מחלבון מסיס לחלבון לא מסיס הנקרא פיברין. לאחר החיתוך נוצרים ברקמה הנגועה סיבי פיברין הגורמים להפסקת אבדן הדם.<br />
<br />
התרומבין אינו מצוי בדם באופן תמידי אלא נוצר על פי הצורך מפרותרומבין. הפרותרומבין נוצר בכבד מויטמין K. בכדי שהפרותרומבין יהפוך לתרומבין יש צורך בנוכחות יוני סידן ואנזים המכונה תרומבופלסטין.<br />
<br />
</p><br />
<br />
<br />
<center>'''מבנה תרומבין'''</center><br />
<br />
<p dir='rtl'><br />
חלבון התרומבין הוא גליקופרוטאיד. המסה שלו היא 36000 גרם/מול. החלבון בנוי <scene name='Thrombin_(hebrew)/Helix/1'>מסלילי אלפא</scene> ו<scene name='Thrombin_(hebrew)/Sheet/1'>משטחי בטא</scene>. החלבון בנוי משתי שרשראות פוליפפטידיות עם קשר גופרי ביניהן. <br />
בשרשרת A נמצא האתר הפעיל של האנזים ורצף של חומצות אמינו הומולוגי למבנה של טריפסין וכימוטריפסין. תרומבין קיים בטבע בכמה צורות פעילות שנבדלות ביניהן במבנה שרשרת A.<br />
</p><br />
<br />
<br />
<Structure load='1ppb' size='500' frame='true' align='center' caption='מבנה תלת מימדי של תרומבין' scene='Insert optional scene name here' /><br />
<br />
<br />
<center>'''מחלות הקשורות לקרישת דם'''</center><br />
<br />
<br />
<p dir='rtl'><br />
ניתן לחלק את המחלות הקשורות לקרישת דם לשתי קבוצות עיקריות:<br />
</p><br />
<p dir='rtl'><br />
1. '''העדר קרישת דם''' - יכול לנבוע מפגיעה בכל אחד מהחלבונים (פקטורים) במנגנון קרישת הדם. בחלק מהמחלות נפגע ייצור קרישי הדם, דבר הגורם לדממת (לדוגמא מחלת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%94 המופיליה]). גם מספר נמוך מדי של טסיות דם עלול להוביל למצב של בעיה בקרישת דם, הדבר עלול לגרום לדימומים פנימיים. בעיות בתפקוד הכבד כגון דלקת כבד עלולים להוביל למחסור [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%98%D7%9E%D7%99%D7%9F_K ויטמין K] ולחוסר פעילות תקינה של מנגנון הקרישה.<br />
</p><br />
<p dir='rtl'><br />
2. '''עודף קרישת דם''' - כאשר נפגעת הבקרה על תהליך קרישת הדם, הקריש שנוצר עלול להתנתק עם הזמן ממקומו ולזרום בזרם הדם עד שיגיע לכלי דם צר. שם הוא עלול לחסום את מעבר הדם ולגרום לחסימה שתוביל לאוטם שריר הלב או לשבץ מוחי. קרישה מוגברת עלולה להיגרם גם מפגיעה בדופן כלי הדם, עקב [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7246&kwd=5627 טרשת עורקים] או כוויות, דבר הגורם לשפעול טסיות הדם באזור הפגוע וליצירת קריש דם. גורמים נוספים העלולים להוביל לקרישת יתר הם שכיבה ממושכת, ניתוח כירורגי, עישון ותרופות.<br />
</p></div>Yael Gurihttps://proteopedia.org/index.php?title=Thrombin_(hebrew)&diff=1255412Thrombin (hebrew)2011-06-10T14:40:47Z<p>Yael Guri: </p>
<hr />
<div><center>==תרומבין==</center><br />
<br />
<center>'''<br />
תרומבין <br />
'''</center><br />
<br />
<p dir='rtl'><br />
חלבון התרומבין הוא אנזים בעל תפקיד במנגנון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%AA_%D7%93%D7%9D קרישת דם] אצל בעלי חיים ובני אדם. התרומבין הוא אנזים מסוג סרין פרוטאז, הוא חותך את חלבון הסובסטראט שלו באמצעות החומצה האמינית סרין שנמצאת באתר הפעיל שלו. <br />
בסוף שלב קרישת הדם, התרומבין מפרק את חלבון הפיברינוגן והופך אותו מחלבון מסיס לחלבון לא מסיס הנקרא פיברין. לאחר החיתוך נוצרים ברקמה הנגועה סיבי פיברין הגורמים להפסקת אבדן הדם.<br />
<br />
התרומבין אינו מצוי בדם באופן תמידי אלא נוצר על פי הצורך מפרותרומבין. הפרותרומבין נוצר בכבד מויטמין K. בכדי שהפרותרומבין יהפוך לתרומבין יש צורך בנוכחות יוני סידן ואנזים המכונה תרומבופלסטין.<br />
<br />
</p><br />
<br />
<br />
<center>'''מבנה תרומבין'''</center><br />
<br />
<p dir='rtl'><br />
חלבון התרומבין הוא גליקופרוטאיד. המסה שלו היא 36000 גרם/מול. החלבון בנוי <scene name='Thrombin_(hebrew)/Helix/1'>מסלילי אלפא</scene> ו<scene name='Thrombin_(hebrew)/Sheet/1'>משטחי בטא</scene>. החלבון בנוי משתי שרשראות פוליפפטידיות עם קשר גופרי ביניהן. <br />
בשרשרת A נמצא האתר הפעיל של האנזים ורצף של חומצות אמינו הומולוגי למבנה של טריפסין וכימוטריפסין. תרומבין קיים בטבע בכמה צורות פעילות שנבדלות ביניהן במבנה שרשרת A.<br />
</p><br />
<br />
<br />
<Structure load='1ppb' size='500' frame='true' align='center' caption='מבנה תלת מימדי של תרומבין' scene='Insert optional scene name here' /><br />
<br />
<br />
<center>'''מחלות הקשורות לקרישת דם'''</center><br />
<br />
<br />
<p dir='rtl'><br />
ניתן לחלק את המחלות הקשורות לקרישת דם לשתי קבוצות עיקריות:<br />
</p><br />
<p dir='rtl'><br />
1. '''העדר קרישת דם''' - יכול לנבוע מפגיעה בכל אחד מהחלבונים (פקטורים) במנגנון קרישת הדם. בחלק מהמחלות נפגע ייצור קרישי הדם, דבר הגורם לדממת (לדוגמא מחלת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%94 המופיליה]). גם מספר נמוך מדי של טסיות דם עלול להוביל למצב של בעיה בקרישת דם, הדבר עלול לגרום לדימומים פנימיים. בעיות בתפקוד הכבד כגון דלקת כבד עלולים להוביל למחסור [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%98%D7%9E%D7%99%D7%9F_K ויטמין K] ולחוסר פעילות תקינה של מנגנון הקרישה.<br />
</p><br />
<p dir='rtl'><br />
2. '''עודף קרישת דם''' - כאשר נפגעת הבקרה על תהליך קרישת הדם, הקריש שנוצר עלול להתנתק עם הזמן ממקומו ולזרום בזרם הדם עד שיגיע לכלי דם צר. שם הוא עלול לחסום את מעבר הדם ולגרום לחסימה שתוביל לאוטם שריר הלב או לשבץ מוחי. קרישה מוגברת עלולה להיגרם גם מפגיעה בדופן כלי הדם, עקב [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7246&kwd=5627 טרשת עורקים] או כוויות, דבר הגורם לשפעול טסיות הדם באזור הפגוע וליצירת קריש דם. גורמים נוספים העלולים להוביל לקרישת יתר הם שכיבה ממושכת, ניתוח כירורגי, עישון ותרופות.<br />
</p></div>Yael Gurihttps://proteopedia.org/index.php?title=Thrombin_(hebrew)&diff=1255411Thrombin (hebrew)2011-06-10T14:39:33Z<p>Yael Guri: </p>
<hr />
<div>==תרומבין==<br />
<br />
<center>'''<br />
תרומבין <br />
'''</center><br />
<br />
<p dir='rtl'><br />
חלבון התרומבין הוא אנזים בעל תפקיד במנגנון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%AA_%D7%93%D7%9D קרישת דם] אצל בעלי חיים ובני אדם. התרומבין הוא אנזים מסוג סרין פרוטאז, הוא חותך את חלבון הסובסטראט שלו באמצעות החומצה האמינית סרין שנמצאת באתר הפעיל שלו. <br />
בסוף שלב קרישת הדם, התרומבין מפרק את חלבון הפיברינוגן והופך אותו מחלבון מסיס לחלבון לא מסיס הנקרא פיברין. לאחר החיתוך נוצרים ברקמה הנגועה סיבי פיברין הגורמים להפסקת אבדן הדם.<br />
<br />
התרומבין אינו מצוי בדם באופן תמידי אלא נוצר על פי הצורך מפרותרומבין. הפרותרומבין נוצר בכבד מויטמין K. בכדי שהפרותרומבין יהפוך לתרומבין יש צורך בנוכחות יוני סידן ואנזים המכונה תרומבופלסטין.<br />
<br />
</p><br />
<br />
<br />
<center>'''מבנה תרומבין'''</center><br />
<br />
<p dir='rtl'><br />
חלבון התרומבין הוא גליקופרוטאיד. המסה שלו היא 36000 גרם/מול. החלבון בנוי <scene name='Thrombin_(hebrew)/Helix/1'>מסלילי אלפא</scene> ו<scene name='Thrombin_(hebrew)/Sheet/1'>משטחי בטא</scene>. החלבון בנוי משתי שרשראות פוליפפטידיות עם קשר גופרי ביניהן. <br />
בשרשרת A נמצא האתר הפעיל של האנזים ורצף של חומצות אמינו הומולוגי למבנה של טריפסין וכימוטריפסין. תרומבין קיים בטבע בכמה צורות פעילות שנבדלות ביניהן במבנה שרשרת A.<br />
</p><br />
<br />
<br />
<Structure load='1ppb' size='500' frame='true' align='center' caption='מבנה תלת מימדי של תרומבין' scene='Insert optional scene name here' /><br />
<br />
<br />
<center>'''מחלות הקשורות לקרישת דם'''</center><br />
<br />
<br />
<p dir='rtl'><br />
ניתן לחלק את המחלות הקשורות לקרישת דם לשתי קבוצות עיקריות:<br />
</p><br />
<p dir='rtl'><br />
1. '''העדר קרישת דם''' - יכול לנבוע מפגיעה בכל אחד מהחלבונים (פקטורים) במנגנון קרישת הדם. בחלק מהמחלות נפגע ייצור קרישי הדם, דבר הגורם לדממת (לדוגמא מחלת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%94 המופיליה]). גם מספר נמוך מדי של טסיות דם עלול להוביל למצב של בעיה בקרישת דם, הדבר עלול לגרום לדימומים פנימיים. בעיות בתפקוד הכבד כגון דלקת כבד עלולים להוביל למחסור [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%98%D7%9E%D7%99%D7%9F_K ויטמין K] ולחוסר פעילות תקינה של מנגנון הקרישה.<br />
</p><br />
<p dir='rtl'><br />
2. '''עודף קרישת דם''' - כאשר נפגעת הבקרה על תהליך קרישת הדם, הקריש שנוצר עלול להתנתק עם הזמן ממקומו ולזרום בזרם הדם עד שיגיע לכלי דם צר. שם הוא עלול לחסום את מעבר הדם ולגרום לחסימה שתוביל לאוטם שריר הלב או לשבץ מוחי. קרישה מוגברת עלולה להיגרם גם מפגיעה בדופן כלי הדם, עקב [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7246&kwd=5627 טרשת עורקים] או כוויות, דבר הגורם לשפעול טסיות הדם באזור הפגוע וליצירת קריש דם. גורמים נוספים העלולים להוביל לקרישת יתר הם שכיבה ממושכת, ניתוח כירורגי, עישון ותרופות.<br />
</p></div>Yael Gurihttps://proteopedia.org/index.php?title=Thrombin_(hebrew)&diff=1255410Thrombin (hebrew)2011-06-10T14:37:11Z<p>Yael Guri: </p>
<hr />
<div>==תרומבין==<br />
<br />
<center>'''--[[User:Yael Guri|Yael Guri]] 17:37, 10 June 2011 (IDT)תרומבין'''</center><br />
<br />
<p dir='rtl'><br />
חלבון התרומבין הוא אנזים בעל תפקיד במנגנון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%AA_%D7%93%D7%9D קרישת דם] אצל בעלי חיים ובני אדם. התרומבין הוא אנזים מסוג סרין פרוטאז, הוא חותך את חלבון הסובסטראט שלו באמצעות החומצה האמינית סרין שנמצאת באתר הפעיל שלו. <br />
בסוף שלב קרישת הדם, התרומבין מפרק את חלבון הפיברינוגן והופך אותו מחלבון מסיס לחלבון לא מסיס הנקרא פיברין. לאחר החיתוך נוצרים ברקמה הנגועה סיבי פיברין הגורמים להפסקת אבדן הדם.<br />
<br />
התרומבין אינו מצוי בדם באופן תמידי אלא נוצר על פי הצורך מפרותרומבין. הפרותרומבין נוצר בכבד מויטמין K. בכדי שהפרותרומבין יהפוך לתרומבין יש צורך בנוכחות יוני סידן ואנזים המכונה תרומבופלסטין.<br />
<br />
</p><br />
<br />
<br />
<center>'''מבנה תרומבין'''</center><br />
<br />
<p dir='rtl'><br />
חלבון התרומבין הוא גליקופרוטאיד. המסה שלו היא 36000 גרם/מול. החלבון בנוי <scene name='Thrombin_(hebrew)/Helix/1'>מסלילי אלפא</scene> ו<scene name='Thrombin_(hebrew)/Sheet/1'>משטחי בטא</scene>. החלבון בנוי משתי שרשראות פוליפפטידיות עם קשר גופרי ביניהן. <br />
בשרשרת A נמצא האתר הפעיל של האנזים ורצף של חומצות אמינו הומולוגי למבנה של טריפסין וכימוטריפסין. תרומבין קיים בטבע בכמה צורות פעילות שנבדלות ביניהן במבנה שרשרת A.<br />
</p><br />
<br />
<br />
<Structure load='1ppb' size='500' frame='true' align='center' caption='מבנה תלת מימדי של תרומבין' scene='Insert optional scene name here' /><br />
<br />
<br />
<center>'''מחלות הקשורות לקרישת דם'''</center><br />
<br />
<br />
<p dir='rtl'><br />
ניתן לחלק את המחלות הקשורות לקרישת דם לשתי קבוצות עיקריות:<br />
</p><br />
<p dir='rtl'><br />
1. '''העדר קרישת דם''' - יכול לנבוע מפגיעה בכל אחד מהחלבונים (פקטורים) במנגנון קרישת הדם. בחלק מהמחלות נפגע ייצור קרישי הדם, דבר הגורם לדממת (לדוגמא מחלת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%94 המופיליה]). גם מספר נמוך מדי של טסיות דם עלול להוביל למצב של בעיה בקרישת דם, הדבר עלול לגרום לדימומים פנימיים. בעיות בתפקוד הכבד כגון דלקת כבד עלולים להוביל למחסור [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%98%D7%9E%D7%99%D7%9F_K ויטמין K] ולחוסר פעילות תקינה של מנגנון הקרישה.<br />
</p><br />
<p dir='rtl'><br />
2. '''עודף קרישת דם''' - כאשר נפגעת הבקרה על תהליך קרישת הדם, הקריש שנוצר עלול להתנתק עם הזמן ממקומו ולזרום בזרם הדם עד שיגיע לכלי דם צר. שם הוא עלול לחסום את מעבר הדם ולגרום לחסימה שתוביל לאוטם שריר הלב או לשבץ מוחי. קרישה מוגברת עלולה להיגרם גם מפגיעה בדופן כלי הדם, עקב [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7246&kwd=5627 טרשת עורקים] או כוויות, דבר הגורם לשפעול טסיות הדם באזור הפגוע וליצירת קריש דם. גורמים נוספים העלולים להוביל לקרישת יתר הם שכיבה ממושכת, ניתוח כירורגי, עישון ותרופות.<br />
</p></div>Yael Gurihttps://proteopedia.org/index.php?title=Albumin_(Hebrew)&diff=1255346Albumin (Hebrew)2011-06-09T11:03:30Z<p>Yael Guri: </p>
<hr />
<div><center> '''אלבומין''' </center><br />
<br />
<p dir='rtl'><br />
האלבומין הוא החלבון '''הנפוץ''' ביותר בדם היונקים. הוא חלבון מסיס במים המצוי בדם ובכל הרקמות ונוצר בכבד. האלבומין בדם חשוב לשמירת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%97%D7%A5_%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99 לחץ אוסמוטי] תקין של הפלסמה ואיזון מערכתי של נוזלי הגוף.<br />
כמו כן הוא מוביל חומצות שומן, קושר יוני סידן ומתפקד כבופר לשמירה על רמת חומציות בדם. <br />
</p><br />
<br />
<br />
<center>'''מבנה האלבומין ''' </center><br />
<p dir='rtl'><br />
האלבומין הוא חלבון דימר, חלבון הבנוי משתי תתי יחידות: יחידה אלפא ויחידה בטא. הוא חלבון גלובולרי המורכב בעיקר סלילי אלפא (סוג אחד של מבנה שניוני של חלבון המזכיר קפיץ), בעל מסה של 66 קילודלטון. האלבומין מכיל מספר כיסים הידרופוביים (הידרופובי) המאפשר לו לקשור ליפידים (שומנים) והורמונים שונים לצורך הובלתם בדם. לאלבומין מטען שלילי המונע ממנו לעבור סינון בכליות ומעבר לשתן.<br />
<br />
</p><br />
<br />
<Structure load='1ao6' size='500' frame='true' align='center' caption='Insert caption here' scene='Insert optional scene name here' /><br />
<br />
<br />
<center>'''בדיקת כמות אלבומין ''' </center><br />
<p dir='rtl'><br />
בבדיקות דם טווח הנורמה של האלבומין הוא 3.4-5.4 גרם לדציליטר. בדיקת אלבומין מתבקשת כאשר לאדם יש סימפטומים של הפרעה בכבד כגון: צהבת, עייפות או ירידה במשקל, או סימפטומים של תסמונת "ניפרוטית" כגון: נפיחות סביב העיניים, בבטן או ברגליים. רופאים יכולים להזמין בדיקת אלבומין גם כדי לבדוק את מצב התזונה של האדם. חשוב לדעת כי תרופות וסמים מסוימים כגון סטרואידים, הורמוני גדילה ואינסולין יכולים להעלות את התוצאה בבדיקת אלבומין. ערכים נמוכים של אלבומין בבדיקות דם עלולים להצביע על [http://www.infomed.co.il/disease-190/%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9F/# מחלת הכבד]. הימצאות של אלבומין בשתן יכולה להצביע על בעיה בתפקוד הכליות. <br />
ערכים נמוכים של אלבומין יכולים להתקבל גם במקרים הבאים: ספיגה נמוכה מדי של חומצות אמינו מהמעי עקב בעיה במנגנון הספיגה או עקב מצב של תת תזונה, אובדן של אלבומין בצואה ודרך העור במקרים של כוויות. גם בתהליך הביוסינתזה (תהליך אנאבוליזם, הבנייה) שיכול לנבוע עקב מחלה בכבד או עקב צריכה מעטה מהמקובל של חלבונים. תהליך קטאבוליזם (רצף של תהליכים מטאבולים אשר מפרקים מולקולות גדולות) רב מדי שמתרחש עקב הרס של רקמות או עקב דלקת. הצטברות נוזלים בבטן ([http://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/2/2f/Hunger.jpg מיימת]). <br />
</p></div>Yael Gurihttps://proteopedia.org/index.php?title=Albumin_(Hebrew)&diff=1253322Albumin (Hebrew)2011-06-04T06:18:15Z<p>Yael Guri: </p>
<hr />
<div><Structure load='1e78' size='500' frame='true' align='left' caption='Insert caption here' scene='Insert optional scene name here' /><br />
<center>'''אלבומין ''' </center><br />
<br />
<p dir='rtl'><br />
האלבומין הוא החלבון '''הנפוץ''' ביותר בדם היונקים. הוא חלבון מסיס במים המצוי בדם ובכל הרקמות ונוצר בכבד. האלבומין בדם חשוב לשמירת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%97%D7%A5_%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99 לחץ אוסמוטי] תקין של הפלסמה ואיזון מערכתי של נוזלי הגוף.<br />
</p><br />
<br />
<center>'''מבנה האלבומין ''' </center><br />
<p dir='rtl'><br />
האלבומין הוא חלבון דימר (חלבון הבנוי משתי תתי יחידות).<br />
הוא [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99 חלבון גלובולרי] המורכב בעיקר <scene name='Albumin_(Hebrew)/Helix/2'>סלילי אלפא</scene> (סוג אחד של מבנה שניוני של חלבון המזכיר קפיץ) , בעל מסה של 66 קילודלטון. האלבומין מכיל מספר <scene name='Albumin_(Hebrew)/Hydrofobic/2'>כיסים הידרופוביים</scene> ([http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA הידרופובי]) המאפשרים לו לקשור ליפידים (שומנים) והורמונים שונים לצורך הובלתם בדם. לאלבומין <scene name='Albumin_(Hebrew)/Charged/1'>מטען שלילי</scene> המונע ממנו לעבור סינון בכליות ומעבר לשתן.<br />
<br />
</p><br />
<br />
<center>'''בדיקת כמות אלבומין ''' </center><br />
<p dir='rtl'><br />
בבדיקות דם טווח הנורמה של האלבומין הוא 3.4-5.4 גרם לדציליטר. ערכים נמוכים של אלבומין בבדיקות דם עלולים להצביע על [http://www.infomed.co.il/disease-190/%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9F/# מחלת הכבד]. הימצאות של אלבומין בשתן יכולה להצביע על בעיה בתפקוד הכליות. <br />
</p></div>Yael Guri