איסולין הוא הורמון המפקח על המטבוליזם של פחמימות ומאגרי הסוכר בגוף האדם. הגוף מסוגל לחוש את ריכוז הסוכר בדם ומגיב בהפרשת איסולין
המיוצר בתאי בטא שבלבלב.
סינטזה של אינסולין הומני בחיידק אי-קולי
משמש לייצור אינסולין לצורך טיפול בסוכרת שלב 1.
פרואינסולין מעובד בעזרת מספר פרוטאזות במערכת הגולג'י וממנו נוצר האינסולין, הקצר ב-35 חומצות אמינו מהפרואינסולין.
איסולין מורכב משני פפטידים שונים זה מזה בהרכב חומצות האמינו שלהם.
שרשרת A
מורכבת מ-21 חומצות אמינו
ושרשרת B
מורכבת מ-30 חומצות אמינו.
שתי השרשרות מכילות
סלילי אלפא
ואין בהן כלל משטחי בטא.
שתי השרשרות קשורות
ב-3 קשרי דיסולפיד
הנראים בצהוב במודל זה.
המונומר של אינסולין הוא ההורמון הפעיל. בצורתו זו הוא נקשר אל הרצפטור לאינסולין הנמצא בתאי שומן או השריר בגוף, וע"י כך מסמן לרצפטור
לקשור גלוקוז, או סוכר, מהדם ולשמור אותו בתא.
אינסולין מסוגל להתקשר לעצמו וליצור דימר ע"י יצירת קשרי מימן בין הקצוות של שרשרות
B.
קשרי מימן אלה נראים במודל בצבע לבן.
בנוסף לכך, 3 דימרים כאלה, בנוכחות יוני אבץ, יכולים להיקשר יחד ליצירת
הקסמר
כתוצאה מאינטראקציות הידרופוביות שבין הדימרים.
בבמודל זה
ניתן לראות את האיזורים ההידרופוביים (באפור) והפולריים (בסגול)
ב-pH=7.
מאמינים שאינטראקציות הידרופוביות בין שרשרות B הן אלו הגורמות לאינסולין לעשות אגרגטים העלולים לגרום לבעיות בייצור ואגירה של אינסולין בייצור של תרופות.
אינסולין נאגר בגוף בצורת ההקסמר.
למידע נוסף ראו:
